תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (הוראת שעה)(תיקון), התשע"ח-2018
|
בתוקף סמכותי[1] לפי סעיף 69ה לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – החוק)[2], בהתייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים לפי סעיף 69יא לחוק ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
||
|
תיקון תקנה 2 |
1. |
בתקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (הוראת שעה), התשע"ז – 2017[3], בתקנה 2(א) במקום "ותוקפן לשנה" יבוא "ותוקפן לשנה ושישה חודשים".
|
חיים כץ
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
(חמ -3-3521 ת1)
דברי הסבר
סעיף 69ג לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – החוק) קובע כי אסור ללשכה פרטית לגבות או לקבל ממבקש עבודה, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו, אלא אם כן התשלום הוא תשלום מותר. סעיף 69ה לחוק מקנה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סמכות לקבוע בתקנות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת את הסכום המרבי שמותר לגבות או לקבל כתשלום ממבקש עבודה. תקנות אלה טעונות הסכמתו של שר הפנים מכוח סעיף 69יא לחוק.
ביום 1.9.2010 פקעה הוראת שעה שהתירה ללשכה פרטית לגבות תשלום מעובד זר. ב-2013 הותקנו תקנות המאפשרות ללשכות פרטיות בענף החקלאות לגבות כספים מעובד זר, וזאת בהתחשב בכך כי ניתן לפקח על הגבייה של הכספים המותרים במסגרת הסכמים בילטרליים שישראל צד להם בענף זה. בענף הסיעוד לא הותקנו תקנות חדשות בשים לב כי יכולת הפיקוח על הכספים שנגבים מעובדים זרים ללא הסכמים בילטרליים כאמור היא מוגבלת ביותר.
יחד עם זאת, בשנים האחרונות התקבלו במשרדי הממשלה פניות של לשכות פרטיות בענף הסיעוד, המבקשות להסדיר תקנות אשר יאפשרו להן לגבות כספים גם מהעובדים הזרים, ולאחרונה גם הוגשה גם עתירה לבג"צ בעניין זה.
על מנת לאפשר ללשכות פרטיות בענף הסיעוד לגבות כספים מהעובדים זרים מן הצד האחד, ומן הצד השני ליתן זמן לממשלה לבחון את ההסדר הנכון באשר לגביית כספים בענף האמור, ובהתחשב במאמצי הממשלה להתקשר בהסכמים בילטרליים גם בענף זה, חודשה בשנת 2017 הוראת השנה שהיתה קיימת עד לשנת 2010 לתקופה של שנה. במהלך תקופה זו ערכה הממשלה מאמצים להגיע להסדר כולל לגביית כספים בענף הסיעוד, ואולם על אף שהממשלה פעלה במרץ במהלך תקופה זו, ועל אף שחלה התקדמות רבה בעבודתה, טרם הספיקה הממשלה לגבש הסדר כולל כאמור. בהתאם לכך מוצע להאריך את הוראת השעה לתקופה של חצי שנה נוספת, שבה תוכל הממשלה לסיים לגבש את ההסדרים האמורים.