תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

 

הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 9), התשע"ח-2018.

 

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

מטרת החוק המוצע היא העברת הערעורים על החלטות רשם האגודות בתחומים פירוקים ובוררויות (החלטות בעלות אופי אזרחי) מבג"ץ ומשר הכלכלה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים.

ככלל, הערעורים על החלטות הרשם (שרובן בעלות אופי מנהלי) נדונים בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, לפי התוספת השנייה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, למעט בתחומים פירוקים, בוררויות ועיקולים זמניים (עיקולים אגב הליך פירוק או בוררות). ההחלטות בתחומים אלו הוחרגו מסמכות בתי המשפט המנהליים בשל אופיין האזרחי.

חלק מהערעורים על ההחלטות בתחומים אלו נדונו, לפי הפקודה, בפני שר הכלכלה והתעשייה, אשר אצל סמכותו ליועצו המשפטי (החלטה על מתן צו פירוק, החלטה על עיכוב הליכי פירוק והחלטה בעניין אחריותם האישית של בעלי תפקידים באגודה במסגרת הליכי פירוק), וחלקם נדונו בפני בג"ץ, מכוח סמכותו השיורית, לפי סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה.

החוק המוצע מעביר את הערעורים על החלטות הרשם הן מבג"ץ והן משר הכלכלה והתעשייה לבית המשפט המחוזי האזרחי בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. זאת, מתוך תפישה כי זוהי הערכאה המתאימה לדיון בערעורים על החלטות בתחומים אלו, נוכח אופיין האזרחי-שיפוטי של ההחלטות, ומתוך מגמה להקל על העומס בבית המשפט העליון.  

בתחום הפירוקים, ההסדר המוצע קובע, כי על החלטות סופיות של הרשם ניתן יהיה לערער בזכות לבית המשפט המחוזי, ועל החלטות אחרות ניתן יהיה לערער רק אם ניתנה לכך רשות מבית המשפט המחוזי.

בתיקון המוצע נכללו גם כמה תיקוני נוסח בתחום הפירוקים.

בתחום הבוררויות, החוק המוצע קובע כי על החלטות הרשם, בהליך של אישור פסק בוררות או תיקונו, ניתן יהיה להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בשלוש עילות: תוכנו של פסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור; קיימת עילה שעל-פיה היה בית משפט מבטל פסק-דין סופי שאין עליו ערעור עוד; נפלה בפסק הבוררות טעות גלויה על פני הפסק. עילות אלה מבטאות איזון בין הצורך לכבד את החלטת הצדדים ליישב את הסכסוך בהליך לבר-שיפוטי, שאמור להיות מהיר, לבין הצורך לאפשר לצדדים להשיג על ההחלטה בפני ערכאה שיפוטית ככל שהתעורר צורך בכך.

לפי החוק מוצע, על החלטות אחרות של הרשם בענייני בוררות (כגון מינוי בורר) ניתן יהיה לערער לבית המשפט המחוזי אם ניתנה רשות לכך.

בנוסף הוּרדה בתיקון המוצע האפשרות שהרשם יישב את הסכסוך בעצמו, לאחר שהוברר שמסלול זה אינו נדרש.

כמו כן הוארך המועד להגשת בקשה לרשם לתיקון פסק הבוררות מעשרה ימים, מועד שהיה קצר מדי, לארבעים וחמישה ימים.

בתיקון המוצע הוסדר הערעור לבית המשפט העליון על החלטות בית המשפט המחוזי בתחומים פירוק אגודה שיתופית ובוררות באגודה.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

 

 

סעיף 1 לחוק המוצע - תיקוני נוסח

 

סעיף 48 לפקודה מסדיר את סמכויות המפרק שהתמנה על-ידי הרשם. בפסקה (5) בנוסח הקיים כתוב שניתן לערער על צו שנתן המפרק. המונח "צו" משמש כיום תביעות חוב מהאגודה או תביעות של האגודה כלפי מי שחייב לה, והתיקון המוצע מרחיב את אפשרות הערעור לכל החלטה של המפרק.

 

סעיף 2 לחוק המוצע - העברת הערעורים על החלטות הרשם בענייני פירוקים לבית המשפט המחוזי

 

סעיף 51 המקורי קבע כי על החלטות שונות של הרשם ניתן לערער בפני שר הכלכלה. כאמור, על ההחלטות האחרות הוגשו עד כה ערעורים לבג"ץ, וזאת מכוח סמכותו השיורית.

ההסדר המוצע קובע כי על כל ההחלטות הסופיות של הרשם בענייני פירוק, לרבות החלטות בערעורים על החלטות המפרק, תהיה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי; ועל החלטות אחרות ניתן יהיה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. הסעיף קובע מספר החלטות פרוצדורליות שעליהן ניתן יהיה לערער רק בסוף ההליך, כדי לא לעכב את הליכי הפירוק שלא לצורך.

כן קובע ההסדר המוצע כי על החלטות שעניינן שכר טרחת מפרק תהיה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

 

סעיף 3 לחוק המוצע - הוספת סעיף 51א, ערעור לבית המשפט העליון בענייני פירוק

 

הסעיף המוצע קובע כי על פסקי דין של בית המשפט המחוזי בענייני פירוק אגודה ניתן יהיה לערער לבית המשפט העליון בשאלה משפטית בלבד.

 

סעיף 4 לחוק המוצע - הסדרת הליכי הבוררות בפני הרשם

 

סעיף 52 בנוסח הקיים מסדיר את הליכי הבוררות בפני הרשם. הוא קובע כי אם נקבע בתקנון האגודה שסכסוכים באגודה ייושבו על-ידי הרשם, רשאי הרשם ליישב את הסכסוך בעצמו או למנות בורר ליישוב הסכסוך, ואם מינה בורר, רשאי הרשם לאשר את פסק הבוררות או לתקנו. הערעורים על החלטות הרשם נדונו, כאמור, בפני בג"ץ, מכוח סמכותו השיורית.

בתיקון המוצע הוּרדה האפשרות ליישוב הסכסוך בפני הרשם עצמו. זאת, מאחר שהשימוש באפשרות זו במהלך השנים היה נדיר ביותר, והמסקנה הייתה כי אינו נדרש.

פסקה (4) המוצעת מאריכה את המועד להגשת בקשה לתיקון פסק הבוררות מעשרה ימים, מועד שהיה קצר מדי, לארבעים וחמישה ימים, כשלרשם אפשרות להאריך המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו. עם זאת, בקשה לתיקון פסק הבוררות בעילה לפיה בית משפט היה מבטל פסק-דין סופי (בדרך כלל במקרה של תרמית) אינה מוגבלת בזמן.

פסקה (5) המוצעת מסדירה את הערעור על החלטות הרשם באישור פסק הבוררות או בתיקונו בפני בית המשפט המחוזי וקובעת כי ניתן להגיש ערעור על החלטות הרשם בשלוש עילות:

תוכנו של פסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור;

קיימת עילה שעל-פיה היה בית משפט מבטל פסק-דין סופי שאין עליו ערעור עוד;

נפלה בפסק הבוררות טעות הגלויה על פני הפסק.

המועד להגשת הערעור הוא ארבעים וחמישה ימים, למעט ערעור בעילה לפיה בית משפט היה מבטל פסק-דין סופי.

לגבי החלטות אחרות של הרשם בענייני בוררות (כגון החלטה על מינוי בורר), מוצע לקבוע שניתן יהיה לערער עליהן בפני בית המשפט המחוזי אם ניתנה רשות לכך, למעט החלטות בעניין שכר בורר, שלגביהן תהיה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

 

סעיף 5 לחוק המוצע - הוספת סעיף 52א, ערעור לבית המשפט העליון בענייני בוררות

 

הסעיף המוצע קובע כי על החלטות של בית המשפט המחוזי בענייני בוררות ניתן יהיה לערער לבית המשפט העליון ברשות בלבד.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על הדין הקיים

 

החוק המוצע מעביר את ערכאת הערעור על החלטות רשם האגודות בעניינים אזרחיים מבג"ץ ומשר הכלכלה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, ולמעשה משלים את ההסדרה החקיקתית של מנגנון הערעור על החלטות רשם האגודות השיתופיות.

 

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

 

אין השפעה על תקציב המדינה.   

 

ו. השפעת החוק המוצע בהיבט המנהלי

 

החוק המוצע יפחית את העומס מבית המשפט העליון. בנוסף, החוק המוצע יחייב הליך של עדכון התקנות הרלוונטיות.

 

ז. להלן נוסח החוק המוצע