תיק הצעת חוק מס':803-10-2018-000010

סימוכין: 803-99-2018-005462

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

תזכיר חוק העונשין (תיקון מס'...) (שימוש בנשק חם), התשע"ח- 2018.

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

סעיף 340א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק"), קובע עבירה של ירי מנשק חם באזור מגורים, ללא הסבר סביר, שהעונש המרבי בצידה הוא שנת מאסר. במסגרת התזכיר מוצע להרחיב את גדרי העבירה כך שתחול על כל מעשה של ירי מנשק חם שלא כדין, להחמיר את הענישה בצידה לשנתיים מאסר, וכן לקבוע מדרג ענישה חמור יותר של חמש שנות מאסר בנסיבות בהן הירי בוצע באזור מגורים, או במקום או באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.  

סעיף 340א לחוק העונשין קובע:

340א. יריות באזור מגורים

היורה מנשק חם באזור מגורים ללא הסבר סביר, דינו – מאסר שנה.

עבירה זו זכתה לביקורת הן בשל יסודותיה המצומצמים והקזואיסטיים והן בשל העונש הנמוך הקבוע בצדה. כך למשל, אם עשה אדם שימוש בכלי הנשק שבידו, וירה ללא הסבר סביר לכך, אך לא עשה זאת באזור מגורים, אין הדבר מהווה עבירה לפי סעיף זה. מעשים כגון ירי באוויר במקום פתוח, או במקום אחר שאינו משמש למגורים (למשל, אזור תעשייה או מסחר, מקום בילוי וכיו"ב) או אימוני ירי במטווח מאולתר שאינו מטווח מורשה, אינם בהכרח כלולים בעבירה, חרף העובדה שיש בהם כדי לסכן חיי אדם ולפיכך יש אינטרס ציבורי למנוע אותם. לשם שמירה על שלום הציבור ובטחונו, יש חשיבות לוודא כי כל אדם המחזיק נשק בידו, בין אם החזיק בו כדין ובין אם לאו, לא יעשה בו שימוש שלא כדין, תהא הסיבה לכך אשר תהא.

אשר לעונש הקבוע בצד העבירה העומד כיום על שנת מאסר אחת, עונש זה אינו נותן ביטוי הולם לחומרה הגלומה במעשה ירי שלא כדין ולסיכון הגלום במעשה כאמור לפגיעה בערך המוגן שבבסיס העבירה – הגנה על חיי אדם. סיכון כאמור לפגיעה בערך המוגן- חיי אדם- קיים גם אם לא היה סיכון קונקרטי לחיי אדם שהעושה היה מודע לו. קל וחומר שסיכון כאמור גלום במקרה בו הירי מנשק חם סיכן בפועל חיי אדם, למשל במקרה בו יריות נורו לעבר ביתו של אדם במטרה להפחידו, בנסיבות בהן לא ניתן לייחס ליורה ניסיון לגרימת פציעה או חבלה חמורה לאדם. העונש הקבוע כיום בצד העבירה אינו מבטא חומרה זו ואינו הולם את הפגיעה בערך המוגן, בין אם היה סיכון קונקרטי כאמור, ובין אם לאו.

בע"פ 4595/13 זובידאת נ' מ"י,[1] עמד בית המשפט העליון על כך, כי העונש הקבוע בצד העבירה הקבועה בסעיף 340א לחוק, איננו הולם את חומרתה, הן נוכח הסיכון לחיי אדם הגלום בה והן בשים לב לעונש בצד עבירות הנשק האחרות הקבועות בחוק העונשין. בית המשפט קרא בפסק הדין למחוקק לשקול את החמרת הענישה בעבירה זו. בנוסף, בשורה ארוכה של פסקי דין, התייחס בית המשפט העליון לסיכון הטבוע בשימוש בירי באופן מסכן חיי אדם בכלל, ובקרבת אזור מגורים בפרט. לעניין זה ראו למשל ע"פ 32/14 עמאש נ' מ"י.[2] יש לשים לב, כי לעתים ביצוע ירי מנשק חם שלא כדין, אף אם לא נעשה לשם איום או ביצוע עבירות אחרות, עלול להביא למימוש בפועל של הסיכון לחייו או שלומו של אדם אחר ותוצאתו עשויה להיות פגיעה בחפים מפשע. לעניין זה ראו ע"פ 1414/17, 2030/17 עריאן נ' מ"י[3] בו נפגע נער כבן 14 כתוצאה מירי כאמור. לפיכך, יש חומרה בעצם ההתנהגות יוצרת הסיכון, אף אם לא נבעה מכוונה לפגוע, ואף כאשר לא ארעה פגיעה בפועל.

אמנם, בחוק העונשין קבועות עבירות נוספות הקשורות לנשק, אולם עבירות אלה אינן נותנות מענה לשימוש שלא כדין בנשק. בסעיף 144 לחוק קבועות עבירות החזקת נשק או רכישתו בלא רשות על פי דין להחזיקו (סעיף 144(א)), נשיאת נשק והובלתו (סעיף 144(ב)) וכן ייצור, ייבוא או ייצוא נשק (סעיף 144(ג)). עבירות אלה נועדו לטפל במעשה הנוגע לנסיבות הגעתו הבלתי חוקית של הנשק לאדם, אשר לא הורשה להחזיק בו, וזאת על פי מדרגי חומרה שונים התלויים בנסיבות המעשה. בעבירות אלה, יש מעצם טבען, משום סיכון לציבור ולשלומו, בשל מאפייניו של הנשק והיותו כלי התקפי ומסוכן, וכן נוכח הימצאותו בידי מי שאינו מורשה לכך, בדרך כלל לשם שימוש כלשהו בכלי המסוכן בעתיד. עבירות אלה נועדו להגן על הציבור מפני עצם הימצאותם של כלי נשק בלתי חוקיים בקרב האוכלוסייה, באופן שמעודד פשיעה ואלימות, ומהווה סכנה לציבור. עם זאת, כאמור, אין בעבירות אלה איסור על עצם השימוש שלא כדין בנשק, יהיו נסיבות החזקתו או השגתו אשר יהיו. יודגש, כי גם על פי המצב המשפטי כיום, כאשר נעשה שימוש בנשק בנסיבות המנויות בסעיף 340א לחוק, והנשק מוחזק על ידי היורה שלא ברישיון, כי אז ניתן לייחס ליורה הן עבירה של החזקת נשק או נשיאתו שלא ברשות כדין לפי סעיף 144(א) או 144(ב) לחוק, והן עבירה לפי סעיף 340א לחוק. כמו כן, המחזיק בנשק כדין, אשר עושה בו שימוש בניגוד לתנאי או הגבלה שנקבעו ברישיון או תעודת הרשאה, עובר עבירה לפי סעיף 16 לחוק כלי יריה, התש"ט- 1949.

נוכח האמור לעיל, מוצע לתקן את העבירה הקבועה בסעיף 340א בחוק, לקבוע בה מדרג של שתי עבירות ולקבוע ענישה הולמת, הכל כמפורט להלן.

מוצע לקבוע עבירת בסיס אשר תחול על כל ירי מנשק חם שלא כדין, שהעונש המרבי בצידה יעמוד על שנתיים מאסר. בשונה מהקבוע בחוק היום, העבירה החדשה לא תוגבל לירי באזור מגורים, זאת מהטעם שכל מעשה ירי מנשק חם שלא כדין גם אם לא נעשה באזור מגורים או בקרבת בני אדם, מטבעו מגלם סיכון, גם אם לא התקיים באותו מקרה סיכון קונקרטי שהעושה היה מודע לו. לפיכך, קיים אינטרס ציבורי לאסור על כל מעשה ירי שלא כדין, גם בהעדר סיכון קונקרטי לחיי אדם וכן קיימת הצדקה להחמיר את הענישה בגין ירי כאמור משנת מאסר כקבוע בחוק היום, לשנתיים מאסר.   

כן מוצע לקבוע נסיבה מחמירה של ירי מנשק חם באזור מגורים, או במקום או באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם, שהעונש בצדה יעמוד על חמש שנות מאסר. בנסיבות שבהן הירי אכן סיכן בפועל חיי אדם והעושה היה מודע לסיכון זה, הרי שהמעשה אף חמור יותר וראוי שיהווה עבירה מסוג פשע. יובהר כי העבירה המוצעת אינה גורעת מגדרי העבירה הקיימת בחוק כיום, אלא נועדה להרחיב את גבולותיה, כך שהן ירי באזור מגורים ממש, והן ירי במקום אחר או באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם, יהוו עבירה לפי הסעיף. בדרך זו, כאשר נעשה מעשה הירי באזור מגורים ומכיוון שמעשה כזה טומן בחובו ככלל סיכון לחיי אדם, לא יהיה צורך להוכיח כי היה בכך באותו מקרה כדי לסכן חיי אדם, בדומה למצב המשפטי הקיים כיום. יצוין כי במסגרת עבירה חדשה זו יוחמר העונש על מעשה של ירי באזור מגורים משנת מאסר לחמש שנות מאסר וזאת מהטעמים שפורטו.  

לצד תיקון העבירה כאמור, מוצע לבטל את העבירה הקבועה בסעיף 338(ב) לחוק.

סעיף 338 קובע:

338. מעשי פזיזות ורשלנות

(א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

[...]

(5) עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם;

[...]

(ב) העובר על עבירה לפי סעיף קטן (א)(5) בחגיגה או בטקס, דינו – מאסר ארבע שנים.

סעיף 338(ב) הוא סעיף בעייתי משום שהעונש הקבוע בצדו אינו עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 21(ב) לחוק העונשין, המורה כי לא ייקבע יסוד נפשי של רשלנות לעבירה מסוג פשע. בנוסף, סעיף זה אף הוא קזואיסטי באופיו ומתייחס לסיטואציה ספציפית של טיפול רשלני בחומר נפץ או בכלי ירייה העשוי לסכן חיי אדם, בעוד שישנם מקרים נוספים, שאינם נמנים בסעיף, אשר בהם שימוש כאמור עשוי לסכן חיי אדם. התיקון המוצע לסעיף 340א יוצר עבירה כללית של שימוש שלא כדין בנשק חם, לרבות בנסיבות שיש בהן כדי לסכן חיי אדם, ולפיכך מספק מענה הולם לסוגיה זו.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1: מוצע לתקן את סעיף 340א לחוק כך שיכלול כל מעשה ירי שלא כדין, וכן נסיבה מחמירה של ירי במקום מגורים או במקום או באופן המסכן חיי אדם. כמוצע לעיל, תוחמר הענישה הקבועה בצדן של העבירות, כך שלצד עבירת הבסיס ייקבע עונש העומד על שנתיים מאסר, ולצד העבירה החמורה יותר, ייקבע עונש של חמש שנות מאסר.

 

עיקר 2: יימחק סעיף 338(ב) לחוק, נוכח מתן מענה לכל שימוש בלתי מורשה בנשק חם, בסעיף 340א, כאמור בעיקר 1.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

 יתוקן סעיף 340א ויבוטל סעיף 338(ב) לחוק העונשין.

 

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

אין.

 

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק העונשין (תיקון מס' ...)(שימוש בנשק חם), התשע"ח-2018