חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 1

(ב) צו אימוץ וכל החלטה אחרת בהליכי אימוץ יינתנו אם נוכח בית-המשפט שהם לטובת המאומץ.

(1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;

(2) אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי.

(1) המאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו הורהו;

(2) כל הסימנים מעידים שהמאומץ רוצה בהמשך הקשר עם המאמץ;

(3) טובת המאומץ דורשת שלא לגלות לו את דבר האימוץ.

(ב) אין צורך שההורים ידעו מי המאמץ.

(ג) (בוטל).

(ב) לא תתקבל הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ אלא לאחר שחלפו שבעה ימים מיום לידת הילד.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית המשפט רשאי לאשר כי הסכמה של הורה תתקבל אף אם לא חלפו שבעה ימים מיום לידת הילד, אם מצא כי קבלתה רק בחלוף התקופה האמורה עלולה לסכן את חייו או את בריאותו של ההורה או של הילד; אישור בית המשפט לפי סעיף קטן זה יינתן לפני קבלת ההסכמה ויכול שיינתן בלא נוכחות ההורה.

(1) האפשרויות לגדל את הילד בעצמו, או בסיוע שירותי הרווחה בדרכים אחרות הקבועות בדין, במקום למסור את הילד לאימוץ, לרבות באמצעות קבלת עזרה כלכלית וטיפולית כקבוע בדין וכמקובל בשירותי הרווחה;

(2) משמעות האימוץ, לרבות השפעות רגשיות אפשריות של האימוץ ושל ההסכמה למסירת הילד לאימוץ על הילד ועל ההורה;

(3) השלבים של הליך האימוץ;

(4) המשמעות המשפטית של הליך האימוץ והתוצאות המשפטיות של האימוץ ושל ההסכמה למסירת הילד לאימוץ על הילד ועל ההורה, ובכלל זה עניינים אלה:

(א) משמעות האימוץ לעניין הפסקת החובות והזכויות שבין הילד ובין ההורה ושאר קרוביו, ולעניין הסמכויות הנתונות להם ביחס לילד, לרבות לעניין שלילת הזכות לקבל מידע על הילד, על הליכים משפטיים בעניינו, על זהות המבקש לאמצו ועל זהות מי שיאמצו, והכל אלא אם כן יורה בית המשפט אחרת בצו האימוץ;

(ב) משמעות ההסכמה לאימוץ לעניין העברה של הזכויות, החובות והסמכויות של ההורה כלפי הילד לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, עד למתן צו האימוץ;

(ג) הנסיבות שבהן ניתן לחזור מההסכמה או לבטלה וסופיות ההסכמה;

(ד) זכות הילד בהגיעו לגיל 18 לבקש לעיין בפנקס האימוצים ולקבל פרטים על ההורה;

(5) האפשרות להתייעץ עם כל גורם בטרם החתימה על כתב ההסכמה ולהיות מלווה באדם נוסף במעמד החתימה על כתב ההסכמה;

(6) החשיבות שיש למסירת פרטים של ההורה השני והאפשרות למסור פרטים כאמור למטרות מסוימות בלבד כאמור בסעיף 8ג;

(7) האפשרות להשאיר בתיק האימוץ מכתב או מזכרת בעבור הילד.

(ב) המידע וההסברים לפי סעיף זה יינתנו לפני מועד קבלת ההסכמה.

(ב) סירב ההורה למסור פרטים של ההורה השני, יביא העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ לידיעתו כי הוא רשאי למסור פרטים כאמור שישמשו בעת הצורך לאיתורו למטרה רפואית, למטרת בירור יוחסין או למטרה אחרת שיציין ההורה; נמסרו פרטים כאמור, לא ייעשה בהם שימוש אלא למטרות שלשמן נמסרו.

(ג) הודעה על כוונה לאתר את ההורה השני באמצעות פרטים שנמסרו לפי סעיף זה, תינתן להורה, אם ביקש זאת או אם העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ סבר שהדבר דרוש בנסיבות העניין.

(ד) שר הרווחה והשירותים החברתיים יקבע הוראות לעניין שמירה נפרדת וחסויה של הפרטים כאמור בסעיף זה והשימוש בהם.

(1) בפני שופט או דיין, ועובד סוציאלי לפי חוק האימוץ;

(2) בפני משפטן ועובד סוציאלי לפי חוק האימוץ.

(ב) הורה זכאי שאדם מטעמו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת מתן ההסכמה למסירת ילדו לאימוץ.

(ג) מתן הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ יתועד בכתב הסכמה בנוסח שיקבעו שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים (בחוק זה - כתב ההסכמה).

(ד) לפני חתימת ההורה על כתב ההסכמה -

(1) יסביר העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ להורה בשפה ברורה המובנת לו את העניינים המפורטים בסעיף 8ב(א)(1), (2), (6) ו–(7), ויוודא כי הוא הבין אותם;

(2) השופט, הדיין או המשפטן, לפי העניין, יסביר להורה בשפה ברורה המובנת לו את העניינים המפורטים בסעיף 8ב(א)(3), (4) ו–(5), ויוודא כי הוא הבין אותם.

(ה) ההורה יחתום על כתב ההסכמה ויצהיר כי חתם מתוך הבנה ורצון חופשי ולאחר שהוסברו לו בשפה ברורה המובנת לו כל פרטי כתב ההסכמה.

(ו) העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ יאשר בחתימתו על כתב ההסכמה כי ההורה חתם על כתב ההסכמה לפניו, לאחר שעשה כמיטב יכולתו להביא לידיעת ההורה את המידע וההסברים כאמור בסעיף קטן (ד)(1).

(ז) השופט, הדיין או המשפטן, לפי העניין, יאשר בחתימתו על כתב ההסכמה כי זיהה את ההורה וכי ההורה חתם על כתב ההסכמה לפניו, לאחר שעשה כמיטב יכולתו להביא לידיעת ההורה את המידע וההסברים כאמור בסעיף קטן (ד)(2).

(1) בחתימה על כתב הסכמה לפני הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל; לפני החתימה על כתב ההסכמה יוודא מי שבפניו ניתנת ההסכמה כי הוא מזהה את ההורה וכי כתב ההסכמה הוא בשפה המובנת להורה;

(2) לפי דין המקום שבו ניתנת ההסכמה;

(3) לפי דין מקום מגוריו הרגיל של נותן ההסכמה או של הילד בעת מתן ההסכמה.

(ב) על אף הוראות סעיף 9(א), הסכמת הורה שטרם מלאו לו 16 שנים תינתן בפני שופט בנוכחות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ; הליך לפי סעיף קטן זה יכול שיתקיים מחוץ למקום מושבו של בית המשפט.

(ג) שוכנע בית המשפט כי אי–אפשר לקיים את ההליך כאמור בסעיף קטן (ב) בלי לסכן את חייו או את בריאותו של ההורה או של הילד, רשאי הוא לאשר כי הסכמת ההורה תינתן בדרך האמורה בסעיף 9(א)(2); אישור בית המשפט לפי סעיף קטן זה יינתן בתוך 48 שעות לאחר קבלת ההסכמה, לכל המאוחר.

(ב) פנה הורה לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), והודיע לו על רצונו להגיש קשה כאמור באותו סעיף קטן, ימסור לו העובד הסוציאלי, בלא שיהוי, מידע בדבר הליך הגשת הבקשה, ואם ההורה מעוניין בכך - יסייע לו למלא את טופס הבקשה ולהגישה לבית המשפט.

(ג) חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א) והילד נשאר אצל מי שקיבלו לביתו בכוונה לאמצו או שניתן צו אימוץ, לא יהיה בית המשפט רשאי עוד לבטל את הסכמת ההורה למסירת ילדו לאימוץ או להרשות לו לחזור בו מהסכמתו.

(ד) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה תינתן בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.

(ב) עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ לא ימסור ילד כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם הסכימו הוריו לאימוצו או שבית משפט הכריז שהילד בר-אימוץ.

(ג) (1) ראה עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ שהדבר מוצדק כדי למנוע נזק לילד, רשאי הוא, אף בלא הסכמת ההורים או הכרזה על הילד כבר–אימוץ, לקבוע את מקום הימצאו של הילד או למסרו למי שהסכים לקבלו לביתו, לרבות למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו; פעולה כאמור טעונה את אישור בית המשפט.

(2) עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ יגיש לבית המשפט את הבקשה לאישור פעולה כאמור בפסקה (1) בתוך 14 ימים מיום עשייתה; אישור בית המשפט יכול שיינתן במעמד צד אחד בלבד; החלטת בית המשפט בבקשה תינתן בתוך 14 ימים מיום הגשתה; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.

(1) אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו; לעניין פסקה זו, חזקה שאין אפשרות סבירה כאמור אם ננקטו הפעולות המפורטות להלן, ובלבד שלא ייעשה שימוש בפרטים שמסר הורה לפי סעיף 8ג(ב):

(א) בדיקה במרשם האוכלוסין;

(ב) בדיקת מידע המצוי בידי רשויות הרווחה;

(ג) בדיקת קיומן של פניות אל רשויות הרווחה מצד אדם הטוען כי הוא הורה הילד או קרוב משפחה של הילד;

(2) ההורה הוא אבי הילד אך לא היה נשוי לאמו ולא הכיר בילד כילדו, או אם הכיר בו - הילד אינו גר עמו והוא סירב ללא סיבה סבירה לקבלו לבית מגוריו;

(3) ההורה מת או הוכרז פסול דין או שאפוטרופסותו על הילד נשללה ממנו;

(4) ההורה הפקיר את הילד או נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים קשר אישי אתו;

(5) ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים את חובותיו כלפי הילד, כולם או עיקרם;

(6) הילד היה מוחזק מחוץ לבית הורהו במשך ששה חדשים שתחילתם בטרם מלאו לו שש שנים וההורה סירב, ללא הצדקה, לקבלו לביתו;

(7) ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו;

(8) הסירוב לתת את ההסכמה בא ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית.

(א1) פעולות כאמור בסעיף קטן (א)(1) יינקטו, לכל המאוחר, בתוך חודש ימים מיום שנודע לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ על היות הילד מועמד לאימוץ או מיום שההורה חתם על הסכמה למסור את הילד לאימוץ, והן יבוצעו תוך שמירה מרבית על פרטיות ההורים והילד וכל אדם אחר, ובהתחשב בנסיבות העניין.

(א2) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא יינקטו פעולות לאיתור הורה, בהתקיים אחד מאלה:

(1) הפעולות עלולות לסכן את חייו או את בריאותו של מי מההורים או של הילד או לגרום למי מהם נזק בלתי הפיך;

(2) הילד נולד בעקבות מעשה של קיום יחסי מין שעובדותיו מהוות עבירת מין או מקיום יחסי מין בין בני משפחה;

(3) ההורה ידע על ההיריון או על קיומו של הילד ונמנע בלא סיבה סבירה מקיום קשר עם האם בנוגע להיריון או מקיום קשר עם הילד

(ב) (1) החלטת בית המשפט בבקשה להכריז על ילד כבר–אימוץ, תינתן בתוך תשעה חודשים מיום הגשת הבקשה להכרזה כאמור; ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.

(2) (נמחקה).

(ב) הוגשה בקשת הכרזה, ידון בה בית המשפט במסגרת אותו הליך ויעכב את ההחלטה על מסירת הילד עד למתן החלטה בבקשה.

(ג) בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש בתוך 60 ימים מיום מסירת הילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו או מיום ההכרזה על הילד כבר–אימוץ לפי סעיף 13(א)(1), לפי המאוחר, ובלבד שטרם ניתן צו אימוץ; חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה והילד נשאר אצל מי שקיבלו לביתו בכוונה לאמצו או שניתן צו אימוץ, לא יהיה בית המשפט רשאי עוד לבטל את ההכרזה על הילד כבר–אימוץ.

(ד) החלטת בית המשפט בבקשה לביטול הכרזה לפי סעיף קטן (א) תינתן בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם אם הוגשה בקשת הכרזה תינתן החלטת בית המשפט בתוך תשעה חודשים כאמור בסעיף 13(ב); ערעור על ההחלטה יוגש בתוך 15 ימים מיום המצאתה; החלטת בית המשפט בערעור תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתו.

(ה) בסעיף זה, "בקשת הכרזה" - בקשה להכריז על הילד כבר–אימוץ לפי אחת מהעילות המפורטות בפסקאות (2) עד (7) שבסעיף 13(א).

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם כלפי ילד שעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ פעל לגביו כאמור בסעיף 12(ג).

(1) רשאי בית משפט לצמצם בצו האימוץ את התוצאות האמורות;

(2) האימוץ אינו פוגע בדיני איסור והיתר לעניני נישואין וגירושין;

(3) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות סעיף 16 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

(ב) צו לפי סעיף זה ניתן לשינוי ולביטול בידי בית המשפט בכל עת, בתנאים ובתוצאות שיקבע בית המשפט.

(ב) מקום שבית המשפט מבקש לשמוע את המאומץ, רשאי הוא שלא להרשות נוכחותו של בעל דין בעת השמיעה.

(ב) בדיון ובערעור לפי סעיפים 10, 12(ג), 13 ו–13א ובערעור עליו, רשאי בית המשפט למנות עורך-דין להורה שאינו מיוצג על ידי עורך-דין בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972.

(1) גיל המאומץ לפי סעיף 2;

(2) פטירת הורי המאומץ וקרבת המאמץ לפי סעיף 3(2);

(3) הבדל גיל לפי סעיף 4;

(4) אורך תקופת המבחן לפי סעיף 6.

(ב) לבית משפט הדן לפי חוק זה יהיו נתונות גם הסמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.

(1) ההורים או המאמצים, לפי הענין, הסכימו בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין; על הסכמת ההורים לענין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 9 בשינויים המחוייבים לפי הענין;

(2) המאומץ הסכים בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין, ואם לא היה המאומץ מסוגל להבין בדבר, או היה למטה מגיל 9 - הסכים לכך היועץ המשפטי לממשלה.

(ב) בית דין דתי הדן לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיפים 1 עד 25, 28 ו-39, וכל מקום בהם שמדובר בו בבית משפט יראו כאילו מדובר בו בבית דין דתי.

(ב) על אף הוראות כל חוק, רשאית הרשות המרכזית למסור מידע בישראל או מחוץ לישראל, ככל שהדבר נחוץ לאימוץ בין-ארצי.

(ב) מספר חברי הועדה המייעצת לא יעלה על שבעה, ורוב חבריה יהיו מי שאינם עוסקים באימוץ בין-ארצי; הרשות המרכזית תהיה חברה בועדה המייעצת.

(ב) לבקשה יצורף טופס ויתור על סודיות רפואית והסכמה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי ומידע המצוי בידי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, הנוגע לכשירותו של המבקש להיות הורה מאמץ.

(1) כשירותו והתאמתו של המבקש להיות הורה מאמץ;

(2) רקעו המשפחתי של המבקש ומצבו הרפואי בעבר ובהווה;

(3) סביבתו החברתית של המבקש;

(4) מידע שקיבלה מהמרשם הפלילי;

(4א) מידע שקיבלה מעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ הנוגע לכשירותו של המבקש להיות הורה מאמץ אם היה מצוי בידיו מידע כזה;

(5) הסיבות לבקשה לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי;

(6) יכולתו של המבקש להתחייב לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי;

(7) פרטים אודות הילד שברצונו של המבקש לאמץ;

(8) עניינים אחרים שיקבע שר העבודה והרווחה, לרבות הערכה נפשית של המבקש ומשפחתו.

(ב) העמותה המוכרת תברר אצל הרשות המרכזית אם המבקש נמצא בלתי כשיר לאימוץ בין-ארצי.

(ב) מצאה הרשות המרכזית במסגרת תפקידה לפי חוק זה, כי מבקש אינו כשיר לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, תודיע על כך לעמותה המוכרת.

(ג) עמותה מוכרת שקיבלה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפסיק את טיפולה במבקש ולא תאשר לו לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, עד להחלטת ועדת הערר כאמור בסעיף 36א.

(1) הרשות המוסמכת של מדינת החוץ קבעה, לאחר שבדקה אפשרויות השמה של הילד במדינת החוץ, שמסירת הילד לאימוץ בידי המבקש היא לטובתו של הילד;

(2) הרשות המוסמכת של מדינת החוץ אישרה כי -

(א) ניתנו ההסכמות הדרושות למסירה לאימוץ של הילד בידי הורי הילד או בידי מי שמוסמך להסכים לכך על פי דיני מדינת החוץ, והן ניתנו בכתב, מרצון חופשי, מדעת וללא תמורה, ועל פי דיני מדינת החוץ; או

(ב) אם הורי הילד, או אחד מהם, לא נתנו את הסכמתם לאימוץ, דיני מדינת החוץ מאפשרים את אימוץ הילד אף ללא הסכמתם של הורי הילד או אחד מהם, ונתקיימו ההליכים הדרושים לכך לפי דיני אותה מדינה;

(3) ניתנו כל האישורים הנוספים הנדרשים לפי דיני מדינת החוץ;

(4) הסכמת אימו של הילד לתת אותו לאימוץ בין-ארצי ניתנה לאחר לידתו;

(5) ההסכמות והאישורים האמורים תקפים בעת מתן האישור;

(6) הוסברו להורי הילד תוצאות האימוץ, ובפרט מידת הניתוק של הקשר המשפטי בין הילד לבין הוריו ומשפחתו;

(7) במקום שבו נדרשת הסכמתו של הילד - הרשות המוסמכת של מדינת החוץ אישרה כי הילד נתן את הסכמתו לאימוץ מרצונו החופשי, מדעת, ללא תמורה ולאחר שהוסברו לו תוצאות האימוץ, והכל בהתחשב בגילו וברמת הבנתו.

(ב) לאישורה של הרשות המוסמכת של מדינת החוץ יצורפו כל המסמכים המצוינים בסעיף קטן (א), והכל בהתאם לדיני אותה מדינה.

(ב) בקשה כאמור תוגש בכתב בצירוף מסמכים בדרך שיורה שר הפנים.

(ב) הילד יימסר למבקש במדינת החוץ; במקרים חריגים שבהם נבצר מהמבקש לקבל את הילד במדינת החוץ ובאישור הרשות המרכזית יימסר הילד למבקש בישראל.

(ב) עמותה מוכרת תקבע אדם נושא תפקיד בעמותה אשר ימלא בפועל את תפקיד האפוטרופוס כאמור.

(ב) לא יתן בית המשפט צו אימוץ כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל חוות דעת בכתב מהעמותה המוכרת או תסקיר של עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ כאמור בסעיף 22.

(ג) בית המשפט רשאי לתת צו אימוץ לפי סעיף זה אף אם המאמץ אינו בן דתו של המאומץ, ובלבד שנוכח כי הדבר אינו פוגע בטובת הילד.

(ב) פעלה הרשות המרכזית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, לאחר התייעצות עם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, למסור את הילד לאדם אחר בישראל שהסכים לקבלו בכוונה לאמצו.

(ג) לא נתאפשרה מסירתו של הילד לאדם אחר כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות המרכזית, בתיאום עם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, לגרום להחזרתו של הילד לידי הרשות המוסמכת.

(ד) מלאו לילד תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, יתחשבו בית המשפט והרשות המרכזית בדעתו של הילד לפני מתן ההחלטה לפי סעיף זה.

(ה) עמותה מוכרת שהסכימה למסירתו של ילד למבקש למטרת אימוץ בין-ארצי, וננקטה לגבי הילד פעולה כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תישא בבל ההוצאות הכרוכות בהחזרת הילד למדינת החוץ ובכל ההוצאות האחרות הדרושות לטיפול בילד, הכל לפי כללים שקבע שר העבודה והרווחה.

(ו) פעולה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור מראש של בית המשפט.

(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ לפי כל חיקוק.

(ב) ההכרה תהא לתקופה של שנתיים, ורשאים השרים ליתן את ההכרה לתקופה שקבעו, הקצרה משנתיים, מטעמים שירשמו בהחלטתם; ניתן להאריך תקופה זו, מדי פעם, לתקופה נוספת של עד שנתיים; הודעה על מתן ההכרה תפורסם ברשומות.

(1) לעובדי העמותה הכישורים הדרושים לפעול במומחיות מקצועית נאותה באימוץ בין-ארצי;

(2) לעמותה בסיס כלכלי איתן ואמצעים, שיאפשרו לה לפעול בצורה נאותה באימוץ בין-ארצי;

(3) העמותה מעסיקה מנהלים ובעלי מקצוע ברמה גבוהה, בעלי ערכים אתיים נאותים ובמספר מספיק לביצוע פעולותיה באימוץ בין-ארצי, ובכלל זה עובדים סוציאליים, שאחד מהם לפחות הוא בעל עשר שנות נסיון בטיפול בילדים או בטיפול משפחתי, עורך דין בעל שבע שנות ותק, מנהל חשבונות ומבקר פנים.

(4) חבר העמותה, חבר ההנהלה או עובד העמותה לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.

(5) הגמול או השכר שמשלמת העמותה למנהליה, ולמי שמועסק על ידה או פועל מטעמה, הוא סביר ביחס לעבודה שהם מבצעים או לשירותים שהם נותנים; השרים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים לקבוע אמות מידה או שיעורים מרביים לשכר ולגמול כאמור.

(ב) מבלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (5) של סעיף קטן (א), רשאי שר העבודה והרווחה לקבוע כי עמותה מוכרת חייבת להעסיק בעלי תפקידים או בעלי מקצועות מסוימים וכן לקבוע את כשירותם וכישוריהם.

(ב) לבקשה תצורף חוות דעת משפטית בדבר הליכי האימוץ הנהוגים במדינות שבהן מבקשת העמותה לפעול, ויצורפו לה החוקים הנוגעים בדבר של אותן מדינות, כשהם מתורגמים לעברית באישור נוטריון.

(ג) לבקשה יצורף אישור ממדינת החוץ שיסמיך את העמותה המוכרת לפעול באימוץ בין-ארצי באותה המדינה, אם תוכר בישראל, או אישור ממדינת החוץ שלפיו תהא העמותה רשאית לפעול באימוץ בין–ארצי באותה מדינה; אישור כאמור בסעיף קטן זה יצורף כשהוא מתורגם לעברית באישור נוטריון.

(ב) עמותה מוכרת תמסור לרשות המרכזית, על פי דרישתה מעת לעת, מידע ומסמכים מדגמיים הנוגעים למבקש או לילד שנתקבל למטרת אימוץ על ידיו או לפעילות העמותה המוכרת, והכל לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המרכזית.

(ג) הרשות המרכזית תהא רשאית למנות מפקח, אשר יהיה מוסמך, בהתקיים חשד סביר להפרת הוראה מהוראות חוק זה הנוגעת לפעילות העמותה המוכרת, או לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, להיכנס למשרדי העמותה המוכרת ולדרוש מידע או מסמכים הנוגעים לענין ממי שהוא סבור שהם מצויים בידיו ועל אותו אדם למסרם לו; מסמכים שנתפסו כאמור יוחזרו לעמותה בתוך שלושים ימים מיום תפיסתם.

(ד) ניתן צו לאימוץ הילד ממדינת החוץ בידי המבקש תעביר העמותה המוכרת לרשות המרכזית את המידע שקיבלה ממדינת החוץ על הילד, על הוריו ועל ההיסטוריה הרפואית שלו.

(ב) הפסיקה עמותה מוכרת את פעילותה באימוץ בין ארצי, או בוטלה או הותלתה ההכרה בה, תעביר לרשות המרכזית את כל תיקי המבקשים ותיקי הילדים שנמסרו לאימוץ בין-ארצי ואת כל המסמכים שבידיה הנוגעים לאימוץ הבין-ארצי.

(ג) הודעה על הפסקת פעילותה של עמותה מוכרת לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

(1) העמותה המוכרת הפרה הוראה לפי חוק זה;

(2) העמותה המוכרת לא קיימה או חדלה לקיים תנאי שהתנו השרים להכרה בה או לפעילותה באימוץ בין-ארצי;

(3) מנהל או עובד העמותה שהורשע במשפט פלילי בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.

(ב) הודעה על ביטול ההכרה בעמותה מוכרת או על התליית ההכרה בה תפורסם ברשומות.

(ב) אין לפעול באימוץ בין-ארצי ממדינה זו כל עוד הצו בתוקפו.

(ב) העמותה המוכרת תעביר את פסק הדין או את הצו כאמור, בצירוף אישורה של מדינת החוץ, לרשם האמור בסעיף 29 לשם רישומו בפנקס האימוצים.

(1) ניתן פסק דין או צו לאימוץ הילד בידי מגיש הבקשה, ומדינת החוץ אישרה את תוקפו של הצו או של פסק הדין, וכן כי האימוץ הוא סופי;

(2) מדינת החוץ אישרה אחד מאלה:

(א) הורי הילד נתנו את הסכמתם לאימוץ הילד;

(ב) ניתן לאמץ את הילד אף ללא הסכמת הורים או אחד מהם לפי דיני מדינת החוץ.

(3) הילד שהה בישראל בביתו של מגיש הבקשה למעלה מחמש שנים לפני תחילתו של חוק זה.

(ב) הוראות סעיף 22 לא יחולו בהליך לפי סעיף זה.

(ג) הוראת סעיף 28כ(ג) יחולו בהליך לפי סעיף זה.

(1) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;

(2) רושם נישואין או מי שהוא הסמיך לכך, כשהעיון דרוש למילוי תפקידו הרשמי;

(3) עובד סוציאלי ראשי כאמור בסעיף 36(ב).

(ב) לפי בקשת מאומץ שמלאו לו 18 שנים, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ להתיר לו לעיין בפנקס ברישום המתייחס אליו; סירב העובד הסוציאלי לבקשה, רשאי בית המשפט להתיר את העיון לאחר קבלת תסקיר מעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ.

(ג) היה האימוץ בין-ארצי, לא יתיר עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ עיון בפנקס אלא לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת שטיפלה באימוץ.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי אימוץ בין-ארצי, למעט תשלומים ששולמו לפי הוראות חוק זה.

(ב) המפר את הוראות סעיפים 28ח(ב), 28ט, 28י(א) ו-(ג), 28יא, 28יב, 28יג, 28יד, 28יז, 28יח, 28כו(ב) עד (ד), 28כז(ב), 28כט, 28ל(ב), 28לא, 28לב ו-28לג, דינו - מאסר שנה, או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(1) שמו של מאמץ או של מאומץ או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהוים ככאלה, אלא אם כן ניתנה הסכמה כמפורט להלן:

(א) לעניין פרסום הנוגע למאומץ שהוא בגיר - הסכמתו של המאומץ או המאמץ; ואולם -

(1) היה למאומץ כאמור אח שהוא בגיר שנולד לאותו הורה ביולוגי ואומץ על ידי אותו מאמץ והפרסום עשוי להביא לזיהוים כילדיו של ההורה הביולוגי, לא ייעשה הפרסום אלא אם כן ניתנה הסכמתו של האח לפרסום;

(2) היה למאומץ כאמור אח שהוא קטין שנולד לאותו הורה ביולוגי ואומץ על ידי אותו מאמץ, לא ייעשה הפרסום אלא בהתקיים התנאים שבפסקת משנה (ב);

(ב) לעניין פרסום הנוגע למאומץ שהוא קטין - הסכמתו של המאמץ ואם מלאו לקטין תשע שנים - גם הסכמתו של המאומץ, ובלבד שהפרסום אינו כולל פרטים העשויים להביא לזיהויו של המאומץ כילדו של ההורה הביולוגי;

(2) שמו של הורה ביולוגי או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהויו כמי שמסר ילד לאימוץ או שילדו הוכרז כבר-אימוץ לפי הוראות חוק זה, אלא אם כן המאומץ הוא בגיר וניתנה הסכמתו של ההורה הביולוגי לפרסום, ואם יש בפרסום כדי להביא לזיהויו של המאומץ - גם הסכמתו ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1)(א);

(3) שמו של המועמד להיות מאמץ, של המועמד להיות מאומץ או של הורה ביולוגי, שהוגשה לגביהם בקשה לפי חוק זה, או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהוים;

(4) תוכנם של מסמכים שהוגשו לבית המשפט לצורך דיון לפי חוק זה.

(ב) המגלה, שלא כדין, בלי רשות בית המשפט את אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים:

(1) שמו של הורה ביולוגי או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהויו כמי שמסר ילד לאימוץ או שילדו הוכרז כבר-אימוץ לפי הוראות חוק זה, למעט גילוי שנעשה על ידי המאומץ, המאמץ או ההורה הביולוגי לקרוב משפחה או לידיד קרוב;

(2) שמו של מאומץ או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהויו כילדו של ההורה הביולוגי, למעט גילוי שנעשה על ידי המאומץ או המאמץ לקרוב משפחה או לידיד קרוב;

(3) שמו של המועמד להיות מאמץ, של המועמד להיות מאומץ או של הורה ביולוגי, שהוגשה לגביהם בקשה לפי חוק זה, או כל דבר אחר, העשוי להביא לזיהוים, למעט גילוי שנעשה על ידי אחד מהם לקרוב משפחה או לידיד קרוב;

(4) תוכנם של מסמכים שהוגשו לבית המשפט לצורך דיון לפי חוק זה.

(ב1) בית המשפט רשאי להתיר פרסום או גילוי של פרטים האסורים בפרסום או בגילוי לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא לאסור פרסום שהותר כאמור בסעיף קטן (א) אם ראה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת ומטעמים שיירשמו, ואם היה המאומץ קטין - אם ראה כי הדבר יהיה לטובתו.

(ב2)2 (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), עובד סוציאלי ראשי כאמור בסעיף 36(ב) רשאי להודיע לקרוב של יהודי בן למשפחה יוצאת תימן, המזרח או הבלקן שנטען כי אומץ בין השנים 1948 ו-1954, אם יש לגביו רישום בפנקס האימוצים, בתוך 30 ימים מהיום שקרוב כאמור הגיש לו את הבקשה למידע, ורשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לשקול מתן הודעה כאמור גם לגבי מי שנטען כי אומץ לאחר 1954.

(2) מצא העובד הסוציאלי הראשי רישום כאמור בפסקה (1), יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו, שיפנה אל בית המשפט בבקשה לקיים דיון לפי סעיף קטן (ב1).

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב1).

(4) בסעיף קטן זה -

(ג) לעניין סעיפים קטנים (א) ו–(ב) אין נפקא מינה אם המאמץ או המאומץ כבר גילו או פרסמו בעבר פרט מהפרטים שגילוים או פרסומם אסור בהתאם להוראות אותם סעיפים קטנים, או שהסכימו בעבר לגילוי או לפרסום כאמור.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם לענין אימוץ בין-ארצי.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

(ו) בסעיף זה -

(ב) שר הרווחה והשירותים החברתיים ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך כלל או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון.

(ב) החברים בועדת הערר יהיו שופט בית משפט לעניני משפחה, והוא יהיה היושב ראש, שני עובדים סוציאליים, פסיכולוג קליני ופסיכיאטר מומחה, ובלבד שלפחות שניים מהם לא יהיו עובדי המדינה.

(ג) החלטה של ועדת ערר אינה ניתנת לערעור עוד.