הנדון:  תזכיר חוק שירותי הסעד (ועדות לתכנון טיפול והערכה), התשע"ח-2018

פרק א': כללי

מטרת החוק

1.   

מטרתו של חוק זה להסדיר את ההקמה וההפעלה של ועדות לתכנון טיפול והערכה לשם קידום הטיפול בילדים ובני נוער הנמצאים במצבי סיכון ובמשפחותיהם, בהתאם להוראות חוק זה, מתוך מגמה ליצור אחידות בעבודתן של ועדות כאמור.

הגדרות

2.   

בחוק זה -

"אומן" ו"אומנה" – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים;

"בית משפט" - כהגדרתו בחוק הנוער, לרבות בית משפט לענייני משפחה;

"הורה" – הורי הילד, לרבות אפוטרופוס של הילד, ולמעט אפוטרופוס של הילד לענייני רכוש בלבד;

"השמה חוץ ביתית" –השמה של ילד במסגרת השמה חוץ ביתית, כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, לרבות השמה במסגרת חירום;

"חוק אומנה לילדים" - חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016[1];

"חוק אימוץ ילדים" - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981[2];

"חוק הנוער" - חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960[3];

חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) - חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969[4];

"חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים)" - חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955[5];

"חוק פעוטות בסיכון" - חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס-2000[6];

"ועדה מורחבת לתכנון טיפול והערכה" או "הוועדה המורחבת" – ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 17 לחוק זה;

"ועדה מחוזית לתכנון טיפול והערכה" או "הוועדה המחוזית" – ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 22 לחוק זה;

"ועדת תכנון טיפול והערכה" או "הוועדה" – ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 9 לחוק זה;

"ילד" - כל אחד מאלה:

(1)  מי שטרם מלאו לו 18 שנים;

(2)  מי שטרם מלאו לו 20 שנים והוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו בסעיף 252(ג1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[7], בתכנית לימודים בהיקף של 20 שעות שבועיות לפחות;

(3)  ילד עם מוגבלות;

"ילד עם מוגבלות" - מי שטרם מלאו לו 21 שנים והוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[8];

"מדריך ראש צוות" – עובד סוציאלי העובד במחלקה ואחראי על צוות עובדים במחלקה, לפי קביעת מנהל המחלקה, והכל בהתאם להוראות התע"ס;

"המחלקה" – המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית; 

"מחוז" – אזור הכולל כמה רשויות מקומיות, כפי שהורה המנהל הכללי של המשרד; רשימת המחוזות תפורסם באתר האינטרנט של המשרד;

"מידע" – לרבות מסמך ופלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995[9];

"המפקח הארצי" – המפקח שהסמיך השר לפי סעיף 27 לעמוד בראש מערך הפיקוח על יישום הוראות חוק זה ויעדיו;

"המפקח המחוזי" – המפקח שהסמיך השר לפי סעיף 27 לפיקוח על עבודתן של הוועדות לפי חוק זה במחוז מסוים;

"המשרד" - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;

"עובד סוציאלי" – מי שרשום בפנקס העובדים הסוציאליים לפי חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996[10];

"עובד סוציאלי לעניין סדרי דין" - כהגדרתו בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים);

"עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ" – עובד סוציאלי שמונה לפי חוק אימוץ ילדים;

"עובד סוציאלי לפי חוק הנוער" – עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער;

"עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)" – עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית);

"עובד סוציאלי מחוזי"  - עובד סוציאלי שהשר מינה לעובד סוציאלי מחוזי;

"עו"ס משפחה" – עובד סוציאלי העובד במחלקה ומטפל בילד מושא הדיון ובמשפחתו;

"רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית;

"רשות מקומית קטנה" – רשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין אינו עולה על 20,000;

"השר" – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;

"תכנית טיפול" - תכנית לטיפול בילד ובמשפחתו שגיבשה הוועדה כאמור בסעיף 13;

"תע"ס" - הנחיות והוראות המנהל הכללי של המשרד (תקנון לעבודה סוציאלית – תע"ס), כתוקפן מזמן לזמן, העומדות לעיון הציבור במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ובלשכות המחוזיות של המשרד, ומפורסמות באתר האינטרנט של המשרד.

הקמת ועדות לתכנון טיפול והערכה

3.   

לשם קידום הטיפול בילדים הנמצאים במצבי סיכון ובמשפחותיהם, ימונו הוועדות המפורטות להלן שיפעלו בהתאם להוראות חוק זה:

(1) ועדת תכנון טיפול והערכה שתפעל ברשות המקומית ובאחריותה;

(2) ועדה מורחבת לתכנון טיפול והערכה שתפעל ברשות המקומית ובאחריותה;

(3) ועדה מחוזית לתכנון טיפול והערכה שתפעל במחוז ותשרת את כל הרשויות המקומיות שבתחומי אותו מחוז, ושהפעלתה באחריות המשרד.

פרק ב': ועדת תכנון טיפול והערכה

סימן א': תפקידי הוועדה ועקרונות בעבודת הוועדה

תפקידי הוועדה

4.   

(א)  תפקידיה של ועדת תכנון טיפול והערכה הם: 

(1) לבצע הערכת מצב סיכון של הילד מושא הדיון;

(2) לבצע הערכה בדבר מצבם ויכולותיהם של הורי הילד מושא הדיון;

(3) לבצע הערכה של הצרכים ושל המשאבים האישיים, המשפחתיים והקהילתיים הקיימים לצורך הטיפול בילד ובמשפחתו;

(4) לבחון חלופות אפשריות של דרכי טיפול בילד ובמשפחתו, לטווח הקצר ולטווח הארוך; 

(5) לגבש תכנית טיפול לילד ולמשפחתו, שתכלול יעדים רצויים ולוח זמנים לביצועה של התכנית האמורה;

(6) להמליץ על השמה חוץ ביתית ועל מסגרת ההשמה המומלצת; המלצה על השמה כאמור תיעשה לאחר שהוועדה שקלה חלופות אחרות, תוך מתן עדיפות להשארת הילד בבית הוריו ובהתאם להוראות סעיף 6(א)(4), וביצועה טעון הסכמה של הורי הילד או אישור של בית משפט מוסמך;

(7) לעקוב אחר יישום תכנית הטיפול, וזאת בלי לגרוע מאחריותם של הגורמים האחראים ליישום התכנית ולמעקב אחר ביצועה;

(8) לפעול לאיגום של שירותים ציבוריים שונים שלהם זכאים הילד ומשפחתו, לשם קידום הטיפול בהם, לרבות בדרך של תיאום בין משרדי הממשלה וגופים אחרים בנושאים הקשורים לטיפול בילד ובמשפחתו;

(9) לבצע פעולה אחרת הדרושה לשם קידום הטיפול בילד ובמשפחתו, בכפוף לכל דין.

(ב) ועדת תכנון טיפול והערכה תבצע את תפקידיה כאמור בסעיף קטן (א) בקשר לילד שנמצא באחד או יותר ממצבי סיכון אלה, ובלבד שמקום המגורים של הוריו, או מרכז חייו של הילד אם הוריו מתגוררים בתחומיהן של רשויות מקומיות שונות, הוא בתחומי הרשות המקומית שבה פועלת הוועדה; היו ילדים נוספים באותה משפחה, תבחן הוועדה אם מתקיימים לגביהם אחד או יותר ממצבי הסיכון האמורים ותקיים דיון בעניינם במידת הצורך: 

(1) ילד שנמצא במצב סיכון מתמשך, חרף ניסיונות התערבות של עו"ס המשפחה, ושקיים חשש להתפתחותו התקינה;

(2) ילד שסובל מאלימות או הזנחה מתמשכת;

(3) ילד שעניינו נדון בוועדה ונקבעה עבורו תכנית טיפול;

(4) ילד שטרם מלאו לו 12 שנים או שטרם סיים לימודיו בכיתה ו', לפי המוקדם, השוהה מחוץ לבית הוריו שלא על פי החלטה כדין לשהייה כאמור;

(5) ילד השוהה בהשמה חוץ ביתית לפי המלצת הוועדה או מועמד לחזור לביתו מהשמה כאמור;

(6) ילד שעזב בלא אישור את ההשמה החוץ ביתית האמורה בפסקה (5); הוועדה תקיים דיון בעניינו של ילד כאמור בטרם חלפו חודשיים חודשים ממועד עזיבתו כאמור;

(7) ילד שנדרש למנות לו אפוטרופוס, בהעדר אפוטרופוס טבעי; 

(8) ילד שהוכרז בר-אימוץ לפי חוק האימוץ, אך לא ניתן בעניינו צו אימוץ, אם עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ פנה לוועדה בעניינו של אותו ילד.

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), ועדת תכנון טיפול והערכה רשאית לבצע את תפקידיה כאמור בסעיף קטן (א) גם בקשר למי שאינו ילד, ונמצא באחד ממצבי סיכון המפורטים להלן, ובלבד שמקום המגורים של ההורה הוא בתחומי הרשות המקומית שבה פועלת הוועדה, והוראות חוק זה יחולו לגביו, בשינויים המחויבים לפי העניין:

(1) בגיר שלומד במסגרת השמה חוץ ביתית, שבה למד טרם הגיעו לבגרות, אם הוא זקוק, לדעת עו"ס המשפחה, להמשך תמיכה טיפולית;

(2) אישה הרה, כאשר קיים חשש ממשי, לדעת עו"ס המשפחה, לשלומו של הילד עם היוולדו כאמור בסעיף 4(ב).

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ועדת תכנון טיפול והערכה לא תפעל בהתאם להוראות חוק זה בעניין ילד עם מוגבלות שכלית-התפתחותית אם ועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) מטפלת בעניינו.

(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקרים המפורטים להלן יורה המנהל הכללי של המשרד או מי שהוא הסמיך לכך, בדבר הרשות המקומית שהוועדה שבתחומה תטפל בעניינו של הילד:

(1) מקום המגורים של ההורים אינו ידוע או שאינו בישראל;

(2) קיימת מחלוקת לגבי מקום המגורים של ההורים או לגבי המקום המהווה את מרכז חייו של הילד. 

(ו) בסעיף זה, "מקום המגורים" - המקום שבו אדם אוכל וישן, ואם בשל עבודתו הוא אוכל וישן מחוץ לדירת המגורים שלו אך מבקר בה לעיתים קרובות – דירת המגורים שלו.

עקרון טובת הילד

5.   

(א)  בכל דיוני הוועדה בעניינו של ילד תהיה טובת הילד שיקול מכריע; בהתנגשות בין טובתו של ילד מסוים שעניינו נדון ובין טובתם של ילדים אחרים יינתן משקל ראוי לטובתו של הילד שעניינו נדון.

(ב) בקביעת טובת הילד לפי חוק זה תשקול הוועדה את מכלול האינטרסים, הצרכים והזכויות של הילד, בשים לב לאמנה בדבר זכויות הילד[11], ובין השאר השיקולים המפורטים להלן:

(1) שלומו הגופני והנפשי;

(2) גילו וכישוריו המתפתחים;

(3) רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו בעניין הנדון;

(4) ממד הזמן בחיי הילד;

(5) מין הילד, מאפייניו ותכונותיו וכן הרקע האתני, הדתי, התרבותי והלשוני שלו;

(6) ההשפעה הצפויה של המלצה או פעולה לפי חוק זה על חייו בטווח הקצר ובטווח הארוך;

(7) קשריו ויחסיו עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו, ושמירה על רציפות קשרים אלה;

(8) עמדת הוריו או אפוטרופסו ואנשים משמעותיים אחרים בחייו בעניין הנדון;

(9) יכולת הוריו וכל אדם או מסגרת אחרים הנוגעים לעניין לספק את צורכי הילד;

(10) כל שיקול אחר הנוגע לקביעת טובת הילד.

עקרונות מנחים בעבודת הוועדה

6.   

(א)  בלי לגרוע מהוראות סעיף 5, הוועדה תפעל בהתאם לעקרונות אלה:

(1) שמירה על זכויות הילד, כאמור בסעיפים 7 עד 10, 12 ו-14 עד 16 לחוק אומנה לילדים, בשינויים המחויבים;

(2) שמירה על שוויון בין ילד לילד בכפוף לצרכיו הייחודיים של כל ילד;

(3) מקומו הטבעי של הילד הוא בבית הוריו; המלצה בדבר תכנית טיפול תיעשה לאחר שנשקלו חלופות טיפול במסגרת הקהילה מבלי להוציא את הילד מבית הוריו, ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד;

(4) המלצה בדבר השמה חוץ ביתית בעבור ילד תיעשה תוך חתירה למציאת מסגרת ההשמה החוץ ביתית המתאימה ביותר לצרכיו המיוחדים, ותוך שמירה על זכויותיו כאמור בסעיף זה ועל העקרונות שלהלן, ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתו:

(א) ההשמה תהיה ככל האפשר בקרב קרובי משפחתו של הילד;

(ב)  ההשמה תבטיח ככל הניתן את זכותו של הילד לגדול במשפחה מיטיבה קבועה;

(ג)   אם מתקיים צורך בהשמה של ילד ושל אחיו, תיבחר ככל האפשר מסגרת שתוכל לקלוט את כל האחים יחדיו, ותמנע את הצורך בהפרדתם;

(ד)  מקום ההשמה יהיה ככל האפשר בקרבת הורי הילד או בני משפחה שיש לו עמם קשרים משמעותיים;

(5) הקפדה על יישום לוחות זמנים שנקבעו לעניין גיבוש המלצות או ביצוע פעולות בנוגע לילד.

מעמד הילד

7.   

(א)  זכותו של ילד להביע את רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו ולהישמע בחופשיות, בכל עניין הנוגע לו לפי חוק זה, והכול בהתחשב בגילו, בכישוריו המתפתחים ובצרכיו המיוחדים.

(ב) זכותו של ילד שלרצונו, לרגשותיו, לדעותיו ולעמדה שגיבש בעניין הנדון יינתן משקל ראוי בהתחשב בגילו ובכישוריו המתפתחים.

מעמד הורי הילד

8.   

(א)  כל פעולה או המלצה של הוועדה ייעשו מתוך הכרה באחריותם, בחובותיהם ובזכויותיהם של ההורים כלפי ילדם ובשותפות עמם, ככל האפשר; להוריו של הילד זכות להביע את דעתם בתהליכי תכנון הטיפול וההערכה לגבי ילדם, ויינתן משקל ראוי לדעתם; הוראה זו לא תחול לגבי הורה שאפוטרופסותו נשללה, ולגבי הורה שאפוטרופסותו הוגבלה – תחול לגביו בהתאם למידה שבה הוגבלה אפוטרופסותו, והכל אם לא נקבע אחרת בתכנית טיפול או בהחלטת בית משפט.

(ב) גיבוש תכנית הטיפול בעבור ילד תיעשה תוך חתירה, ככל האפשר, להשגת ההסכמה של הוריו. 

(ג)  הסכימו ההורים להמלצת הוועדה ייערך, ככל האפשר ובתוך זמן סביר, הסכם בין ההורים למחלקה ברשות שבה פועלת הוועדה. 

(ד)  לא תינתן הסכמת הורים לתכנית טיפול ולא ייחתם הסכם כאמור בסעיף קטן (ג), אלא לאחר שניתנה להורים הזדמנות להיוועץ בבאי כוחם או בכל אדם אחר; עו"ס המשפחה יביא לידיעת ההורים את זכותם להיוועץ בבא כוח ובכל אדם אחר כאמור בסעיף קטן זה. 

סימן ב': מינוי וכהונה

מינוי ועדת תכנון טיפול והערכה

9.   

(א)  ראש הרשות המקומית ימנה ועדת תכנון טיפול והערכה שזה הרכבה: 

(1) מנהל המחלקה או עובד המחלקה שיהיה יושב-ראש הוועדה, ושמתקיימים לגביו כל אלה:  

(א) עובד סוציאלי;

(ב)  בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בעבודה סוציאלית בטיפול בילדים בסיכון ובמשפחותיהם; על אף האמור, ראש הרשות המקומית, באישור המפקח הארצי, רשאי למנות ליושב-ראש הוועדה את מי שאינו עומד בתנאי זה, מנימוקים שיירשמו;

(ג) סיים בהצלחה קורס הכשרה לתפקיד שערך המשרד ושתכניתו פורסמה באתר האינטרנט של המשרד (להלן – קורס הכשרה), או שישלים קורס הכשרה בתוך שנה מיום מינויו;

(ד)  לגבי עובד שאינו מנהל המחלקה – התקבלה המלצה של מנהל המחלקה כי הוא עומד בתנאים למינוי כאמור בפסקה (1), ובלבד שהוא בעל ניסיון ניהולי של שנה לפחות, וניתן אישור המפקח הארצי למינוי כאמור;

(2) מדריך ראש צוות, אם קיים בעל תפקיד כאמור במחלקה, לפי המלצת מנהל המחלקה;

(3) פסיכולוג מטעם הרשות המקומית, שימונה לפי המלצת מנהל מחלקת חינוך באותה רשות המקומית;

(4) קצין ביקור סדיר מטעם הרשות המקומית, שימונה לפי המלצת מנהל מחלקת חינוך באותה רשות מקומית, ושישתתף בדיוני הוועדה העוסקים בילדים שמלאו להם שש שנים או שהם בכיתה א' ומעלה; 

(5) אחות בריאות הציבור מתחנה לבריאות המשפחה (טיפת חלב) הפועלת בתחומי אותה רשות מקומית, שתמונה לפי המלצת מנהל המחוז במשרד הבריאות, ואם לא פועלת תחנה כאמור באותה רשות – אחות קופת חולים שתמונה לפי המלצת מנהל המחוז במשרד הבריאות; אחות כאמור בפסקה זו תשתתף בדיוני הוועדה העוסקים בילדים שטרם מלאו להם שש שנים ובלבד שטרם עלו לכיתה א'. 

(ב) ראש הרשות המקומית ימנה את מנהל המחלקה, אם אינו יושב-ראש הוועדה, או את חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א)(2), לממלא מקום של יושב-ראש הוועדה.

(ג)  ראש הרשות המקומית רשאי למנות כמה ועדות כאמור בסעיף קטן (א), בשים לב לצרכים של אותה רשות, ורשאי הוא למנות אותו אדם לחבר בכמה ועדות כאמור. 

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (א), ברשות מקומית קטנה, רשאי ראש הרשות המקומית, באישור המפקח הארצי, למנות ועדת תכנון טיפול והערכה בת שלושה חברים בלבד, ובהם היושב-ראש כאמור בסעיף קטן (א)(1); אדם יכול שימונה לפי סעיף קטן זה כחבר בכמה וועדות הפועלות ברשויות מקומיות קטנות.

תקופת כהונה

10.  

חבר הוועדה יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

פקיעת כהונה והשעיה

11.  

(א)  חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) הורשע בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;

(2) חדל להיות עובד הרשות המקומית או הגוף שאותו הוא מייצג בוועדה;

(3) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות לפי סעיף 9.

(ב) הוגשו נגד חבר הוועדה כתב אישום או קובלנה משמעתית בשל עבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה, רשאי ראש הרשות המקומית להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיף 9.

העברה מכהונה

12.  

ראש הרשות המקומית רשאי להעביר חבר ועדה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בשל אחת מאלה, ולעניין יושב-ראש הוועדה, אם אינו מנהל המחלקה – באישור המפקח הארצי:

(1) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;

(2) נעדר מחמש ישיבות רצופות של הוועדה;

(3) הוסכם בין חבר הוועדה לראש הרשות המקומית על סיום כהונתו.

סימן ג': עבודת הוועדה

תכנית טיפול

13.  

(א)  הוועדה תגבש תכנית טיפול מומלצת לילד ולמשפחתו; מצאה הוועדה כי אין מקום לקבוע תכנית טיפול כאמור, תציין הוועדה את הנימוקים לכך. 

(ב) תכנית הטיפול תכלול את כל אלה:

(1) מטרות תכנית הטיפול, כולל פירוט היעדים הטיפוליים עבור הילד והוריו ואמצעים שיש לנקוט כדי לסייע לכל אחד מהורי הילד ביצירת תנאים שיאפשרו את התפתחותו התקינה של הילד;

(2) פירוט הפעולות שיש לנקוט לשם השגת היעדים הטיפוליים כאמור ופירוט חלופות, אם ישנן;

(3) אופן ההכנה והליווי של הילד והוריו לקראת היישום של תכנית הטיפול;

(4) חלוקת משימות לביצוע וקביעת הגורמים האחראים לביצוע כל אחת מהמשימות, דרכי התיאום בין הגורמים האחראים כאמור ולוחות זמנים לביצוע המשימות;

(5) קביעת הגורם האחראי למעקב אחר ביצוע תכנית הטיפול;

(6) קביעת מועד לדיון מעקב בוועדה.

(ג)  בקביעת תכנית טיפול תתחשב הוועדה, בין השאר, במצבם הסוציאלי, החינוכי, הרפואי, הפסיכולוגי, ההתפתחותי-תפקודי והקוגניטיבי של הילד ושל הוריו, וכן ברצון הילד וכל אחד מהוריו בנוגע לתכנית הטיפול בעניינם, והכל בהתאם להוראות סעיפים 5 ו-6.

תפקידי יושב-ראש הוועדה

14.  

יושב-ראש ועדת תכנון טיפול והערכה יהיה אחראי לביצוע הפעולות הבאות, לרבות באמצעות מזכיר הוועדה או עו"ס המשפחה שיפעלו לפי הנחיותיו:

(1) ריכוז פעולות הוועדה ואחריות לביצוען התקין לפי חוק זה;

(2) קביעת מועדים וסדר היום של ישיבות הוועדה;

(3) זימון המשתתפים בישיבות הוועדה כאמור בסעיף 16; יושב-ראש הוועדה רשאי להחליט, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לזמן אדם לישיבת הוועדה, כולה או חלקה, בהתאם להוראות חוק זה;

(4) בדיקה כי התקיימו כל אלה, טרם הדיון בוועדה:

(א)  עו"ס המשפחה מסר לוועדה עותק של הדוח הסוציאלי והמסמכים הנלווים לו, בנוגע לילד מושא הדיון;

(ב) התקיימה פגישה בין הורי הילד לבין עו"ס המשפחה, בהשתתפות הילד ככל שהדבר ניתן, לצורך הכנתם לדיון בוועדה (להלן - פגישת הכנה); בפגישת ההכנה יציג עו"ס המשפחה את עיקרי הדוח הסוציאלי הנוגע לילד, אלא אם כן הייתה מניעה חוקית לעשות כן, וייתן הסברים על עבודת הוועדה ועל זכויות הילד וההורים בהליך לרבות זכותו של ההורה לבקש כי יתלווה אליו בן משפחה לדיון; עו"ס המשפחה רשאי להזמין לפגישת הכנה גורמי טיפול נוספים לפי שיקול דעתו. 

(5) ניהול ישיבות הוועדה;

(6) ריכוז המידע והדוחות הנחוצים לדיון בוועדה;

(7) ריכוז הדיווחים שהתקבלו לפי סעיף 15(ג) לעניין יישום תכנית הטיפול; מצא יושב-ראש הוועדה כי קיים ליקוי משמעותי ביישום התכנית – יזמן את חברי הוועדה לישיבה בנושא;

(8) פנייה לוועדה המורחבת כאמור בסעיף 18(2), אם הדבר נדרש;

(9) העברת נתונים ודוחות בנוגע לעבודת הוועדה, לפי דרישת המפקח המחוזי או המפקח הארצי כאמור בסעיף 29.

סדרי עבודת הוועדה

15.   

(א)  יושב-ראש הוועדה יכנס את הוועדה כמפורט להלן, אלא אם כן קיימים נימוקים מיוחדים שלא לעשות כן:

(1) התקבלה פנייה מאת עו"ס המשפחה או עובד סוציאלי אחר מהמחלקה בקשר לילד שנמצא באחד או יותר ממצבי הסיכון כאמור בסעיף 4(ב) ו-(ג); 

(2) ישיבה בעניינו של ילד, בכל גיל, שעזב בלא אישור את ההשמה החוץ ביתית שבה שהה תתקיים לא יאוחר מחודשיים ממועד עזיבתו.

(ב) גובשה בוועדה המלצה על תכנית טיפול בעניינו של ילד, תקיים הוועדה ישיבת מעקב אחת לפחות בעניינו כמפורט להלן, אלא אם כן העניין עבר לטיפולה של ועדה אחרת לפי חוק זה:

(1)  לדיון בעניינו של ילד שטרם מלאו לו שש שנים – אחת לחצי שנה לפחות;

(2) לדיון בעניינו של ילד שמלאו לו שש שנים – אחת לשנה לפחות;

(ג)  עו"ס המשפחה או עובד סוציאלי אחר האחראי לביצוע משימה לפי תכנית טיפול שאושרה, לפי העניין, יגיש לוועדה דיווחים על יישום תכנית הטיפול, אחת לשנה לפחות, ולגבי ילד שטרם מלאו לו שש שנים – אחת לשישה חודשים לפחות, וכן אם חל שינוי משמעותי בנסיבות הנוגעות לעניין.

(ד) המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא שלושה חברים לפחות ובהם יושב- ראש הוועדה או ממלא מקומו.  

(ה) המלצות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב-ראש הוועדה או ממלא מקומו. 

(ו) המלצת הוועדה בעניינו של ילד לפי חוק זה, תהיה מנומקת וכתובה, ותתייחס ליישום עקרון טובת הילד והעקרונות הנוספים, כאמור בסעיפים 5 ו-6.

(ז) לעניין השתתפות הורי הילד בוועדה יחולו הוראות אלה:

(1) הורי הילד ישתתפו בכל דיוני הוועדה; על אף האמור, לא הגיעו הורי הילד לדיון אף שהוזמנו, יידחה הדיון למועד אחר, אלא אם כן מדובר בדיון שיש צורך דחוף לקיימו; הדיון במועד שנדחה כאמור יתקיים אף אם הורי הילד לא הגיעו לאותו דיון, אף שהוזמנו; לא הגיע אחד מהורי הילד לדיון אף שהוזמן – רשאי יושב-ראש הוועדה לקיים את הדיון בנוכחות הורה אחד או לדחות את הדיון למועד אחר, לפי שיקול דעתו;

(2) על אף האמור בכל דין, הורי הילד יתייצבו לדיוני ועדה לפי חוק זה בעצמם ויישמעו על ידה באופן ישיר, ולא באמצעות אדם המייצג אותם, למעט בן משפחה כאמור בסעיף 14(4).

(3) הוועדה רשאית, במקרים חריגים, לקיים דיון או חלק ממנו שלא בנוכחות אחד מהורי הילד או שניהם, אם מצאה, לאחר שההורה זומן לדיון כאמור בסעיף 16(א)(3), כי מתקיים אחד מאלה, ובלבד שתתיר לאותו הורה להעביר את עמדתו בכתב אם הדבר אפשרי; החלטת הוועדה תהיה מנומקת ובכתב:  

(א) השתתפותו אינה אפשרית מבחינה מעשית, לאחר שנעשו מאמצים סבירים לאפשר את השתתפותו;

(ב) השתתפותו עלולה לפגוע באופן משמעותי בעבודת הוועדה, לעכבה או לסכן את המשתתפים בדיון;

(ג) השתתפותו עלולה לגרום נזק לילד מושא הדיון.

(ח) לעניין השתתפות הילד בוועדה יחולו הוראות אלה:

(1) הילד ישתתף בדיוני הוועדה אם הדבר אפשרי מבחינת גילו וכישוריו ההתפתחותיים ובהתאם להם, לפי קביעת יושב-ראש הוועדה; יושב-ראש הוועדה רשאי לקבוע שהילד לא ישתתף בדיוני הוועדה, או חלקם, אם שוכנע כי תיגרם לילד פגיעה ממשית מהבאת הנושא לפניו, העולה על הפגיעה שתיגרם מאי-הבאתו;

(2) הוחלט שהילד לא ישתתף בדיוני הוועדה, לרבות לפי בקשתו, או לא יוזמן לדיון כאמור בסעיף 16(א)(4) – עו"ס המשפחה ישמע את הילד, ככל שהדבר אפשרי כאמור, יציג את עמדתו של הילד בפני הוועדה וכן יעדכן את הילד בדבר החלטות הוועדה שהתקבלו בעניינו;

(3) יושב-ראש הוועדה רשאי שלא להביא לפני מי מהצדדים או המוזמנים לדיון דברים שהביע הילד לגבי רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו, כפי שהביעם, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הפגיעה שתיגרם לילד אילו יובאו הדברים עולה על הפגיעה מאי-הבאתם;

(4) החלטות לפי סעיף קטן זה יהיו מנומקות ובכתב.

(ט)  קבע בית משפט מוסמך כי ההשמה החוץ ביתית הינה חסויה, תקיים הוועדה את הדיון באופן שימנע חשיפה של פרטים מזהים על אודות ההשמה החוץ ביתית בפני המשפחה הביולוגית. 

(י) דיוני הוועדה יהיו מונגשים כדי להבטיח שותפות מלאה ופעילה של הילד והוריו בדיון, לרבות בדרך של מתורגמן, ובכלל זה תרגום לשפת הסימנים, או הנגשה פיזית של המרחב שבו נערך הדיון.

(יא)  הוועדה רשאית להרחיק אדם מדיוני הוועדה, אם עשה אחד מאלה:

(1)  התנהג בדרך של אלימות מילולית, אלימות פיזית או בדרך פרועה או מבישה; בפסקה זו, "אלימות מילולית" ו-"אלימות פיזית" – כהגדרתן בחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, תשע"א-2011[12], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "איש צוות במוסד רפואי או עובד רווחה" יבוא "חבר וועדה או משתתף בה";

(2)  הפריע לחבר הוועדה למלא את תפקידו;

(3)  הפריע בדרך אחרת לדיוני הוועדה; לעניין זה, יראו הקלטה או צילום שלא ניתן להם אישור בידי יושב-ראש הוועדה כהפרעה לדיוני הוועדה.

(יב) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ונהליה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה או  בתע"ס.

מוזמנים לוועדה

16.  

(א)  יושב-ראש הוועדה ידאג לזמן לכל דיוני הוועדה את אלה:

(1) עו"ס המשפחה;

(2) עובד סוציאלי ייעודי מהמחלקה בהתאם לעניין הנדון, כגון: עובד סוציאלי המטפל בצעירים ונוער, עובד סוציאלי המטפל בילדים בעלי צרכים מיוחדים, עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) וכיוצא באלה;

(3) הורי הילד, ואם מונה להורה אפוטרופוס על גופו – גם האפוטרופוס כאמור; על אף האמור, יושב-ראש הוועדה רשאי שלא להזמין הורה או אפוטרופוס כאמור, לכלל ישיבות הוועדה או לחלק מהן, אם מתקיים אחד מאלה; החלטת יושב-ראש הוועדה כאמור תהיה מנומקת ובכתב: 

(א) לא ניתן לאתרו במאמץ סביר;

(ב)  השתתפותו אינה אפשרית מבחינה מעשית, לאחר שנעשו מאמצים סבירים לאפשר את השתתפותו;

(ג) השתתפותו עלולה לפגוע באופן משמעותי בעבודת הוועדה או לעכב את הדיון, אם נקבע כדיון דחוף;   

(ד)  השתתפותו עלולה לגרום נזק לילד מושא הדיון;

(4) הילד מושא הדיון; יושב-ראש הוועדה רשאי שלא לזמן את הילד לדיון, אם שוכנע כי הדבר אינו אפשרי בשים לב, בין השאר, לגיל הילד, מצבו הרגשי, כישוריו ההתפתחותיים, רצונו ליטול חלק בדיון והנושא העומד לדיון או אם שוכנע כי תיגרם לילד פגיעה ממשית מהבאת הנושא לפניו, העולה על הפגיעה שתיגרם מאי-הבאתו; החלטת יושב-ראש הוועדה כאמור תהיה מנומקת ובכתב;

(5) אפוטרופוס לדין, אם מונה לילד;

(6) אם הילד מושא הדיון שוהה בהשמה חוץ-ביתית – נציג ההשמה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 44 לחוק אומנה לילדים, בשינויים המחויבים; על אף האמור, יושב-ראש הוועדה רשאי שלא להזמין את נציג ההשמה כאמור, בהחלטה מנומקת ובכתב;

(7) אם הילד מושא הדיון אינו שוהה בהשמה חוץ-ביתית - נציג מערכת החינוך שבה לומד הילד; על אף האמור, יושב-ראש הוועדה רשאי שלא להזמין את נציג מערכת החינוך כאמור, בהחלטה מנומקת ובכתב.

(ב) יושב-ראש הוועדה רשאי להזמין לדיוני הוועדה אחד או יותר מאלה, אם סבר כי השתתפותו דרושה או מועילה לדיון:

(1) נציג מערכת הבריאות הנמצא בקשר עם הילד או עם המשפחה;

(2) אדם אחר הקשור לילד ולמשפחתו, לרבות גורם מקצועי אחר המטפל בילד או במשפחתו.

(ג)  השתתפות מוזמן לפי סעיף קטן (ב) בדיוני הוועדה תיעשה תוך שמירה על טובת הילד ועל זכותם של ההורים והילד לפרטיות; סבר יושב ראש הוועדה כי טובת הילד או הזכות לפרטיות כאמור עלולה להיפגע, ישתתף המוזמן רק בחלק מהדיון או יביע את דעתו בפני יושב-ראש הוועדה מבלי להשתתף בדיון.

פרק ג': ועדה מורחבת לתכנון טיפול והערכה

מינוי ועדה מורחבת

17.  

ראש הרשות המקומית ימנה ועדה מורחבת לטיפול תכנון והערכה שזה הרכבה:

(1)  חברי ועדת תכנון טיפול והערכה שמונו לפי סעיף 9; יושב-ראש הוועדה האמורה יהיה יושב-ראש הוועדה המורחבת; 

(2)  עובד סוציאלי לפי חוק הנוער;

(3)  בדיון שעניינו של ילד שטרם מלאו לו שש שנים, כשנשקלת חלופת אימוץ, או בדיון שעניינו ילד שמלאו לו שש שנים ושני הוריו נפטרו, שני הוריו נעדרים או שהורה אחד נפטר והאחר נעדר - עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ;

תפקידי הוועדה המורחבת

18.  

לוועדה המורחבת מסורים התפקידים של ועדת תכנון טיפול והערכה כאמור בסעיף 4,  והיא רשאית לבצעם בכל אחד מהמקרים הבאים:

(1) לפי פנייה של עו"ס המשפחה, במקרה שבו ההורה או הילד לא משתף פעולה בתכנית התערבות שגובשה עבורם וקיימת דאגה משמעותית לילד, אף אם לא התקיים דיון בעניינו של הילד בוועדת תכנון טיפול והערכה; 

(2) לפי פנייה של יושב-ראש ועדת תכנון טיפול והערכה לאחר שלא ניתנה הסכמת ההורה לתכנית הטיפול שהמליצה עליה ועדת התכנון טיפול והערכה; 

(3) לפי פנייה של עו"ס המשפחה או עובד סוציאלי אחר מהמחלקה, אם סבר כי קיים קושי משמעותי ביישום תכנית הטיפול לאחר אישורה, בשל התנגדות הילד, המשפחה או חלק ממנה או העדר שיתוף פעולה מצד אחד מהם;

(4) לפי פנייה של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער במקרים אלה:

(א)  הופעלו אמצעי חירום לגבי קטין נזקק כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הנוער (בפסקה זו – קטין נזקק) ויש לגבש תכנית טיפול בעניינו;

(ב) ניתן לגבי קטין נזקק צו השגחה או צו הוצאה ממשמורת לפי חוק הנוער, ונדרש לבחון את דרכי הטיפול באותו קטין, גם אם לא נערכה פנייה לבית המשפט לשם הארכת צו כאמור;

(ג)  התקבלה החלטה של בית משפט על דרכי טיפול לפי חוק הנוער;

(5) לפי פנייה של עו"ס המשפחה, אם נשקלת אפשרות לפעולה בהתאם לחוק האימוץ;

(6) לפי פנייה של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין המטפל בילד, אם סבר כי הילד נמצא בסיכון.

פנייה לבית משפט

19.  

הוועדה המורחבת רשאית להמליץ בפני הגורם המוסמך לפי החוקים שלהלן על פנייה לבית משפט מוסמך, בהתאם לסמכותו לפי החוקים האמורים:

(1) חוק אימוץ ילדים;

(2) חוק הנוער;

(3) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962[13];

(4) חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995[14];

(5) חוק מידע גנטי, התשס"א-2000[15];

(6) חוק פעוטות בסיכון. 

מוזמנים לוועדה המורחבת

20.  

הוראות סעיף 16 יחולו על הזמנת מוזמנים לישיבות הוועדה המורחבת; בלי לגרוע מכלליות האמור, יושב-ראש הוועדה רשאי להזמין גם את אלה, אם סבר כי הדבר דרוש או מועיל לדיון:

(1) עובד סוציאלי לעניין סדרי דין, ובכלל זה כאשר נשקל מינוי אפוטרופוס לילד בשל פטירת הוריו או היעדרותם; 

(2) המפקח המחוזי;

(3) עובד סוציאלי מחוזי.

החלת הוראות

21.  

על עבודת הוועדה המורחבת לתכנון טיפול והערכה יחולו הוראות סעיפים 5 עד 8, 10 עד 14 ו-15(ב) עד (יב), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 14(4), בכל מקום, אחרי "עו"ס המשפחה" יבוא "או עובד סוציאלי לפי חוק הנוער, לפי העניין".

פרק ד': ועדה מחוזית

מינוי ועדה מחוזית

22.  

(א)  מנהל המחוז שבמשרד ימנה ועדה מחוזית לטיפול תכנון והערכה באותו מחוז שחבריה הם:

(1) מרכז השירות לילד ולנוער במחוז שאליו משתייכת הרשות המקומית שבתחומה התקיימה הוועדה המורחבת לתכנון, טיפול והערכה, שיהיה יושב-ראש הוועדה;

(2) המפקח המחוזי;

(3) מפקח במחוז שהוסמך לעניין חוק הנוער;

(4) בדיונים בעניין ילד שטרם מלאו לו שש שנים, או ילד שמלאו לו שש שנים אם שני הוריו נפטרו, נעדרים או שהורה אחד נפטר והאחר נעדר - עובד סוציאלי לפי חוק אימוץ ילדים; 

(5) בדיונים הנוגעים לאפוטרופסות או כאשר קיים סכסוך בין הורי הילד – עובד סוציאלי מחוזי שהוא עובד סוציאלי לעניין סדרי דין;

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), חבר הוועדה שמונה לפי פסקאות (4) ו-(5) בסעיף הקטן האמור, לא ישתתף בישיבת וועדה בנוגע לילד שהוא טיפל בעניינו מתוקף תפקידו כאמור באותן פסקאות, ומנהל המחוז שבמשרד ימנה לחבר כאמור ממלא-מקום לאותה ישיבה שיתקיימו בו אותם תנאי כשירות.

תפקידי הוועדה המחוזית

23.  

(א)  לוועדה המחוזית מסורים התפקידים של ועדת תכנון טיפול והערכה כאמור בסעיף 4,  והיא תפעילם באחד ממצבים אלה:

(1) לפי פנייה של עו"ס המשפחה, עובד סוציאלי לפי חוק הנוער, עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ או עובד סוציאלי לעניין סדרי דין, באישור המפקח המחוזי, אם הוא סבור כי תכנית הטיפול שגיבשה הוועדה המורחבת אינה ניתנת ליישום או אם הוא מתנגד לתכנית הטיפול כאמור מנימוקים שבטובת הילד;

(2) לפי בקשה לקיום דיון חוזר מאת הורי הילד מושא הדיון, המתנגדים להמלצה של הוועדה המורחבת בדבר השמה חוץ ביתית.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המחוזית רשאית לדחות בקשה לקיום דיון חוזר, להורות על קיום דיון חוזר בוועדה המורחבת לתכנון טיפול והערכה תוך מתן הנחיות שונות לוועדה האמורה או להורות על תכנית טיפול חלופית.

מוזמנים לוועדה מחוזית

24.  

הוראות סעיף 16(א)(1) ו-(3) עד (5) יחולו על הזמנת מוזמנים לישיבות הוועדה המחוזית; בלי לגרוע מכלליות האמור, הוועדה המחוזית תזמין לכל דיוניה את יושב-ראש הוועדה המורחבת לתכנון טיפול, והיא רשאית להזמין גם את אלה:

(1) המפקח הארצי;

(2) עובד סוציאלי שמונה כעובד סוציאלי ראשי לפי חוק הנוער;

(3) עובד סוציאלי שמונה כעובד סוציאלי ראשי לפי חוק האימוץ;

(4) עובד סוציאלי שמונה כעובד סוציאלי ראשי לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים);

(5) אנשי מקצוע שהשתתפו בוועדה המורחבת לתכנון טיפול והערכה.

החלת הוראות

25.  

על עבודת הוועדה המחוזית יחולו הוראות סעיפים 5 עד 8 ו-13 עד 15, למעט 15(א), בשינויים המחויבים.

פרק ה': פיקוח

מטרות הפיקוח

26.  

במטרה להבטיח את פעילותן הסדירה והתקינה של הוועדות לפי חוק זה, יקיים המשרד פיקוח על הוועדות האמורות ויבקר את פעולותיהן ואת אופן ביצוע תפקידיהן לפי החוק.

הסמכת מפקחים

27.  

לשם הגשמת מטרות הפיקוח, יסמיך השר, מבין עובדי משרדו, מפקחים מחוזיים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 29 וכן מפקח ארצי שיעמוד בראש מערך הפיקוח על יישום הוראות חוק זה ויעדיו; הודעה על הסמכה כאמור תפורסם ברשומות.

תנאים להסמכה

28.  

לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף 27 אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא עובד סוציאלי;

(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;

(3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שיורה השר;

(4) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שיורה השר.

סמכויות פיקוח

29.  

לשם פיקוח על עבודתן של הוועדות לפי חוק זה רשאי מפקח מחוזי או המפקח הארצי–

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל מידע הדרוש לו לשם מילוי תפקידיו, לרבות כל מידע הנוגע לילד שחוק זה חל עליו;

(3) להיכנס בכל עת סבירה למקום שבו פועלת ועדה לפי חוק זה;  

(4) למסור לוועדה לפי חוק זה או לראש הרשות המקומית, בכתב, פירוט של ההוראות שלא קוימו, ולדרוש מהם לתקן את הליקויים בלא דיחוי או בתוך פרק זמן שיקבע; מי שנדרש לכך יתקן את הליקויים לא יאוחר מהמועד הנקוב בדרישה לתיקון ליקויים, ידווח למפקח וימציא אישורים כפי שידרוש המפקח על תיקון הליקויים; בלי לגרוע מכלליות האמור, מפקח מחוזי, באישור המפקח הארצי, רשאי להורות לוועדה לקיים דיון חוזר בעניינו של ילד, בתוך פרק הזמן כפי שיורה, אם סבר כי נפל פגם מהותי בהליך שקיימה הוועדה בעניינו של אותו ילד.

תנאים להפעלת הסמכות

30.  

מפקח מחוזי או המפקח הארצי לא יפעיל את הסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

פרק ו': הוראות שונות

הנחיות לעבודת הוועדות

31.  

בכפוף להוראות חוק זה, המנהל הכללי של המשרד רשאי לקבוע בתע"ס הוראות הנוגעות לעבודתן של הוועדות לפי חוק זה (בפרק זה – הוועדה או ועדה, לפי העניין), בין השאר, בעניינים אלה:

(1) נושאי הדיון בוועדה;

(2) קביעת תכנית טיפול ויישומה;

(3) החלופות שיישקלו על ידי הוועדה בדיון על השמה חוץ ביתית, המשך השמה חוץ ביתית או חלופת בית קבוע;

(4) טיפול הוועדה במקרים מיוחדים, ובכלל זה ילדים חסרי מעמד בישראל;

(5) סדרי עבודת הוועדה ומועדי הדיונים, לגבי כל אחד מאלה: דיונים רגילים, דיונים דחופים, דיונים חוזרים ודיוני מעקב;

(6) ניהול דיוני הוועדה ותיעוד הדיונים;

(7) קבלת מידע ודיווחים לוועדה;

(8) אישור תכנית טיפול וקבלת הסכמת ההורים לתכנית;

(9) הנושאים שייכללו בהסכם בין ההורים למחלקה כאמור בסעיף 8(ג);

(10) העברת הטיפול בילד מרשות מקומית אחת לרשות מקומית אחרת;

(11) טפסים לעבודת הוועדה, שמירת מסמכים והטמעת מערכת ממוחשבת;

(12) תפקידי מזכיר הוועדה, כמשמעותו בסעיף 36;

(13) חובתו של יושב-ראש הוועדה להשתתף בהכשרות תקופתיות שעורך המשרד;

(14) תפקידים נוספים של המפקחים המחוזיים והמפקח הארצי לשם הבטחת יישומו של חוק זה.

(15) אמות המידה להפניית עניינו של ילד שנדון בוועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), לוועדת תכנון טיפול והערכה.

דרישה לקבלת מידע

32.  

הוועדה רשאית, באמצעות יושב-הראש שלה, לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לה כל מידע הדרוש לה לשם מילוי תפקידיה לפי חוק זה, לרבות כל מידע הנוגע לילד שחוק זה חל עליו, להוריו, לאחיו ולכל קרוב משפחה אחר אם הוא מועמד לקחת חלק בתכנית הטיפול בעניינו של הילד.

מניעת ניגוד עניינים

33.   

(א)  חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של קרובו.

(ב) נודע לחבר הוועדה שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למי שמינה אותו, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין ולא יטפל בנושא כאמור באותו סעיף קטן.

(ג)  בסעיף זה -

"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

"קרוב" של אדם – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים או כל אדם אחר הסמוך על שולחנו.

החלת דינים על חברי הוועדות

34.  

חברי הוועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין החיקוקים האלה:

(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969[16];

(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959[17];

(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969[18];

(4) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979[19];

(5) פקודת הנזיקין [נוסח חדש][20];

(6) חוק העונשין, התשל"ז-1977[21] – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(7) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971[22].

תוקף פעולות

35.  

קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי הוועדה מכהנים כדין.

מזכיר הוועדה

36.  

לכל ועדה יהיה מזכיר שירכז את עבודת הוועדה ויסייע בידה בהיבטים של מינהלה וארגון, ויכול שיהיה מזכיר אחד לכמה ועדות באותה רשות מקומית.

סודיות, איסור פרסום וחיסיון

37.  

(א)  אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה במסגרת תפקידו, חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא לשם מילוי תפקידו ובהתאם להוראות כל דין.

(ב) דברים שנאמרו ומידע שנמסר לוועדה יראו אותם, לעניין איסור פרסום, כדברים שנאמרו לפני בית משפט הדן בדלתיים סגורות.

תיעוד

38.  

תיעוד שבוצע על ידי הוועדה בלבד ישמש ראיה לתוכן הדיון.

ערר

39.  

כל הרואה את עצמו נפגע מאופן הפעילות של ועדה, רשאי להגיש ערר לועדת ערר שמונתה לפי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958[23], בנושאים הנוגעים לסדרי עבודתה של הוועדה, ובלבד שלא יוגש ערר כאמור בנוגע להמלצותיה של הוועדה. 

שמירת דינים

40.  

הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, ואין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בסמכויות עובד סוציאלי לפי החוק הנוער, בסמכויות עובד סוציאלי לעניין סדרי דין, בסמכויות עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969[24] ובסמכויות עובד סוציאלי לפי חוק אימוץ ילדים.

ביצוע ותקנות

41.  

השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

פרק ז': תיקונים עקיפים

תיקון חוק אומנה לילדים

42.  

בחוק אומנה לילדים, בסעיף 1, במקום ההגדרה "ועדת תכנון טיפול והערכה" יבוא:

""ועדת תכנון טיפול והערכה" – ועדה שמונתה לפי חוק שירותי הסעד (ועדות לתכנון טיפול והערכה), התשע"ח-2018".

תיקון חוק אימוץ ילדים

43.  

בחוק אימוץ ילדים, בסעיף 13, בסופו יבוא –

"(ב)   לא יגיש היועץ המשפטי לממשלה או נציגו בקשה לפי סעיף קטן (א) להכריז על ילד כבר-אימוץ אם התקבלה בוועדה לתכנון טיפול והערכה לפי חוק שירותי הסעד (ועדות לתכנון טיפול והערכה), התשע"ח-2018, המלצה שלא לעשות כן בעניינו של אותו ילד".

תיקון חוק הנוער

44.  

בחוק הנוער, בסעיף 3, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא –

"(ב)  לא יפנה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) בבקשה לבית המשפט להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו לפי סעיף קטן (א)(4), אם התקבלה בוועדה לתכנון טיפול והערכה לפי חוק שירותי הסעד (ועדות לתכנון טיפול והערכה), התשע"ח-2018, המלצה שלא לעשות כן בעניינו של אותו קטין; התקיים הליך כאמור בבית המשפט, יפעל העובד הסוציאלי האמור בתיאום עם הוועדה האמורה, ככל שהדבר ניתן בנסיבות העניין.".

תיקון חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)

45.  

בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), בסעיף 6, אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) להורות על העברת הטיפול בעניינו של ילד עם מוגבלות שכלית-התפתחותית לוועדה לתכנון טיפול והערכה לפי חוק שירותי הסעד (ועדות לתכנון טיפול והערכה), התשע"ח-2018, אם סברה כי מתקיים בעניינו אחד או יותר ממצבי הסיכון כאמור בסעיף 4(ב) לחוק האמור.".

תיקון חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים)

46.  

בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), בסעיף 3 בסופו יבוא: "עובד סוציאלי לעניין סדרי דין יביא בחשבון במסגרת תסקיר שהוא מגיש לבית המשפט את המלצותיה של ועדה לתכנון טיפול והערכה לפי חוק שירותי הסעד (ועדות לתכנון טיפול והערכה), התשע"ח-2018, הנוגעות לעניין.".

תיקון חוק פעוטות בסיכון

47.  

בחוק פעוטות בסיכון, בסעיף 4(א), במקום "ועדה" יבוא "הוועדה או ועדה לתכנון טיפול והערכה לפי חוק שירותי הסעד (ועדת לתכנון טיפול והערכה), התשע"ח-2018".

פרק ח': תחילה, תחולה והוראות מעבר

תחילה

48.  

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

תחולה והוראות מעבר

49.  

(א)  חוק זה יחול על דיונים בוועדות לתכנון טיפול והערכה, מהסוגים המנויים בסעיף 3, שיתקיימו מיום התחילה ואילך ועל ועדות כאמור שימונו לפי חוק זה מיום התחילה ואילך; ואולם בתום שלוש שנים מיום התחילה לא יכהנו אלא ועדות לתכנון טיפול והערכה שמונו לפי חוק זה.

(ב) יראו מפקח שמונה ערב תחילתו של חוק זה, כאילו מתקיימים בו התנאים להסמכת מפקחים כאמור בסעיף 28.