תזכיר חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח-2018

 

1. שם החוק המוצע:

 חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח- 2018

 

2. מטרת החוק המוצע והצורך בו:

 

החוק המוצע מאגד בתוכו תיקוני חקיקה הנוגעים להליך הבחירות בעיריות, במועצות מקומיות ובמועצות אזוריות על שלביו השונים לרבות סמכויות ומועדים הקשורים בו.

 

ההסדרים המוצעים בנוגע לבחירות בעיריות ובמועצות המקומיות, נדרשים על רקע ניסיון העבר ממערכות בחירות קודמות ברשויות המקומיות, ובכללם מוצעים פתרונות למספר סוגיות אשר לגביהן נקבע בהליכים משפטיים ובמספר דו"חות שערך מבקר המדינה בנושאים הקשורים למערכות הבחירות השונות, כי ראוי שהמחוקק ייתן עליהן דעתו. לעניין זה יצוין כי נוכח המאפיינים המשותפים של הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, התיקונים המוצעים נערכו ככל הניתן בשים לב להסדרים דומים הקיימים בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]- תשכ"ט-1969 (להלן- חוק הבחירות לכנסת) ולתיקונים שנערכו בו.

 

בנוסף, על רקע  תיקון חקיקה שנערך לאיחוד מועדי הבחירות לכלל הרשויות המקומיות, החל ממועד הבחירות הקרובות שצפוי להיערך בחודש אוקטובר 2018, מוצע לערוך תיקונים בדיני הבחירות במועצות האזוריות לצורך האחדה והתאמה להסדרים החלים על העיריות והמועצות המקומיות, בנוגע לסוגיות שאינן נדרשות ומתחייבות על מנת לאפשר את השוני המהותי בשיטת הבחירות ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות. זאת, על דרך אימוץ והרחבת ההסדרים החלים על רשויות המקומיות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן- חוק הבחירות) וחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 (להלן – חוק בחירת ראש רשות) החלים על העיריות והמועצות המקומיות, גם לגבי מועצות אזוריות, בשים לב ובהתחשב בטבען ומאפייניהם השונים של שיטות הבחירות.

 

בדרך זו יינתן מענה יישומי ותפעולי להפעלה בו זמנית של מערכי בחירות שונים, ותבוצע האחדה וקביעת נורמות אחידות ושוויוניות שיחולו על כלל המועמדים והבוחרים לרשויות המקומיות בישראל.

 

3. עיקרי החוק המוצע:

 

א.  תיקונים מוצעים בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה– 1965:

1) הגדרת "היום הקובע" מופיעה בסעיף שעוסק בהעברת מידע מפנקס הבוחרים, אולם המונח ("היום הקובע") מוזכר בדברי חקיקה אחרים המפנים להגדרה זו: בסעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 שעוסק ברשאים להציע מועמד, ובסעיף 19 לפקודת העיריות שעוסק בקביעת מספר החברים של מועצה העומדת לבחירה. על כן מוצע להעביר את ההגדרה לסעיף ההגדרות ולתקן את דברי החקיקה הקשורים בהתאם, ככל הנדרש.  

2) מוצע לתקן את הגדרת "יום שליפת הפנקס" בחוק ולקבוע כי יחול ביום ה-40 שלפני יום הבחירות, כך שהמועד ייגזר מיום הבחירות ולא מיום הגשת המועמדות. זאת מכיוון שישנם מצבים בהם משתנה המועד להגשת רשימות מועמדים והצעות מועמדים, ולכן, לשם היציבות והוודאות, מוצע  להכפיף את יום שליפת הפנקס למועד הבחירות שהוא מועד קבוע.

3) על פי נוסח החוק כיום, המועד האחרון להגשת בקשה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית שיחליט כי אין עם העבירה בה הורשע אדם הרוצה להיות מועמד משום קלון, הוא היום ה-32 שלפני יום הבחירות. מוצע להקדים את המועד האמור כך שיחול לא יאוחר מהמועד האחרון להגשת מועמדות (היום ה-33 שלפני יום הבחירות) וכן מוצע לחייב את המועמד להגיש עותק מבקשתו זו למנהל הבחירות. זאת, על מנת שמנהל הבחירות ידע כבר בעת הגשת המועמדות, שאישור המועמדות הוא בתנאי שתתקבל החלטה המאפשרת זאת מיושב ראש ועדת הבחירות.

4) החוק בנוסחו כיום מטיל חובה שתכליתה אינה ברורה די צורכה, על מנהל הבחירות לדרוש הגשת תצהיר ממועמד שנדון למאסר ולא הצהיר או מסר על כך הודעה. גם בדברי ההסבר לחוק לא נמצאה המטרה לשמה הוראה זו נחקקה ועל כן מוצע למחקה. יצוין כי גם בחוק הבחירות לכנסת, במסגרת קובץ הסעיפים העוסקים בעניין הקלון, אין הוראה דומה לסעיף המדובר.

5) מוצע להתאים את נוסח סעיף 10א לחוק הבחירות, לנוסח סעיף 12(ב) לחוק הבחירות לכנסת שעניינו סמכות לצירוף אזורי קלפי מיוחד לאזור קלפי אחר אשר תוקן בשנת 2011 (לאחר חקיקת סעיף 10א בחוק הבחירות ב-2002), כך שלשר הפנים תהיה סמכות לפי סעיף 12(ב) סיפא לעניין צירוף אזור קלפי מיוחד לאזור קלפי אחר.

6) מוצע לקבוע כי בסמכות שר הפנים לקבוע כי אזור קלפי מסוים יכלול יותר מ-900 בוחרים אם התקיימו לדעתו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. תיקון זה נועד בין היתר, על מנת ליתן מענה לאזורי קלפי שבהם צפוי, על פי ניסיון העבר, כי אחוז ההצבעה יהיה נמוך ביותר.

7) פנקס הבוחרים מתבסס על מרשם האוכלוסין (ולא על פנקס הבוחרים כלשון החוק היום), כמו כן ההגבלה להיכלל בפנקס הבוחרים של רשות פלונית היא כל מי שבטווח של 18 חודשים שקדמו ליום הבחירות היה רשום בפנקס הבוחרים של רשות אחרת (ולא במרשם האוכלוסין כלשון החוק היום). נראה שעקב טעות בתיקון שנערך בחוק, חל בלבול במונחים בנוסח הסעיף  ולכן מוצע לתקנו כך שינוסח בהתאם למצב הדברים התקין.

8) פנקס הבוחרים כיום, מוכן ומעודכן רק לפני מועד בחירות, ולא במועדים אחרים או מידי שנה (כפי שהיה בעבר), על כן ההסדר בחוק לפיו על השר לפרסם "מעת לעת, ולפחות אחת לשנה" את הדרך לקבל מידע על פנקס הבוחרים או מידע הנוגע לבקשה לתיקון פרטי בוחר אינו מתאים למצב המצוי. זאת ועוד, אין גם טעם בפרסום מידע על פנקס הבוחרים אם אין מתנהלות בחירות.

לפיכך מוצע לתקן את הסעיף כך שיחייב את השר לפרסם את הדרך לקבל את המידע על פנקס הבוחרים החל מהיום ה-140 שלפני הבחירות (שהוא גם היום שהחל ממנו ימסור השר "מידע פנקס" לסיעות ולמפלגות – 10 ימים לאחר "היום הקובע").

9) מוצע לתקן את הגדרת "נציג רשימת מועמדים" באופן שיגדיר נציג לתקופה שטרם מינוי בא כח רשימה ונציג לתקופה שלאחר מינוי כאמור. בהתאם לכך,  מוצע לקבוע כי באשר לקבלת מידע פנקס נכון ליום הקובע יהא "נציג רשימת המועמדים" מי שאינו חבר מועצה והודיע כי בכוונתו להגיש רשימת מועמדים או הצעת מועמד כפי שקבוע בנוסח הקיים, ואילו באשר לקבלת מידע פנקס נכון ליום שליפת הפנקס מוצע לקבוע כי "נציג רשימת מועמדים" יהיה בא-כוח הרשימה.

10) מוצע לתקן את החוק ביחס למועד האחרון להגשת בקשה לתיקון פנקס הבוחרים של אדם על עצמו או חבר מועצה כנגד הזולת, כך שהמועד האחרון להגשת בקשה לתיקון פרטים ביחס לפנקס הבוחרים, הכרעת השר בבקשות אלה ועתירה בעניין פנקס הבוחרים, ייגזרו מיום הבחירות שהוא מועד קבוע, ולא מיום הגשת המועמדות העשוי להשתנות.

11) מוצע להסמיך את שר הפנים למנות סגן למנהל בחירות במקרים המתאימים. מדובר בהתאמת המצב הנורמטיבי למצב המצוי בו כחלק ממערך ניהול הבחירות, ממונים סגני מנהלי בחירות.  

12) מוצע להבהיר ולעגן את סמכותו של מנהל הבחירות לקבוע את המקומות בהם יוצבו קלפיות אליהן יש גישה לבעלי מוגבלויות בניידות ולתקן את הסעיפים הקשורים בהתאם.

13) מוצע לקבוע כי בסמכות שר הפנים לצרף אזור קלפי בו צפוי שיהיו פחות מ-100 בוחרים לאזור הקלפי הקרוב ביותר, בדומה לסמכות המוקנית ליושב ראש הועדה המרכזית וסגניו בנוגע לבחירות לכנסת.

14) מוצע ליתן בידי מנהל הבחירות את הסמכות הקיימת היום ליושב ראש הועדה המרכזית וסגניו באשר לבחירות לכנסת להורות על הוספת קלפי שניה באזור קלפי בו צפוי שיהיה תור של מצביעים מכיוון שמספר הבוחרים בו יעלה על 900 או מסיבה אחרת.

15) מוצע להסמיך את מנהל הבחירות למנות ועדת קלפי אחרת תחת ועדה שאינה מתפקדת, בדומה לסמכות המוקנית לו לפי סעיף 179 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), ולסמכות שיש לשר הפנים ביחס לוועדות בחירות בסעיף 27 לחוק.

16) החוק בנוסחו כיום קובע כי מנהל הבחירות לא יקבל רשימת מועמדים שנעשו בה השינויים המפורטים בסעיף (החלפת מועמד, מחיקות מועמד, הוספות וכיו"ב). למען הסר ספק ושלמות ההסדר, מוצע לציין בפירוש כי מנהל הבחירות לא יאשר (נוסף על כך שלא יקבל) רשימת מועמדים שנערכו בה השינויים המצוינים בסעיף.

17) מוצע לקבוע בחוק הסדר משלים לעניין התפטרות אדם שהיה מועמד בבחירות ולא נבחר, והרוצה להתפטר מהיותו חבר ברשימה לאחר הבחירות. על פי ההצעה, מועמד אשר מעוניין להתפטר מהיותו חבר ברשימה לאחר הבחירות, תוגש ההתפטרות לשר הפנים.

18) החוק בנוסחו הנוכחי קובע כי המועצה תכין את הקלפיות. מוצע להחליף את המונח "המועצה", שאינו מתאים בהקשר הזה במונח "הרשות המקומית".

19) חוק הבחירות הקובע אילו קולות הם פסולים, שותק בנוגע לפתקים שנמצאו במעטפות לא חתומות. המשמעות היא שההסדר החקיקתי אינו שלם ובכך אינו מגשים את תכליתו- מחד גיסא, סעיף  17יב לתקנות סדרי בחירות קובע את החובה לחתום על מעטפות ההצבעה, ומאידך גיסא חסרה הוראה בנוגע לנפקותה של מעטפה שאינה חתומה.

לפיכך, מוצע למחוק את ההוראה המצויה בתקנה 17יב בתקנות סדרי בחירות ולהוסיף אותה לחוק הבחירות וכן להוסיף בסעיף 63 לחוק הבחירות הוראה לפיה פתק הצבעה הנמצא במעטפה שאינה חתומה יהיה פסול, בדומה להוראה בעניין זה בתקנות הבחירות לכנסת, התשל"ג-1973 (להלן- תקנות הבחירות לכנסת) ובצו המועצות האזוריות (מועצות מקומיות), התשי"ח- 1958.

20) מוצע לאמץ את התיקון שנערך בחוק הבחירות לכנסת ולפיו רק פתק הצבעה שסומן בעט בצבע כחול הוא כשר. זאת לאור הניסיון ממערכות הבחירות האחרונות לכנסת המלמד כי היו מקרים בהם התבצע סימון על פתקים בעט בצבע מסוים כדי שניתן יהיה לזהותם.  

21) מוצע לתקן את ההוראה העוסקת בעריכת פרוטוקול על ידי ועדת הקלפי, בין היתר על ספירת הקולות, ולהבהיר כי גיליון ספירת הקולות אינו חלק מפרוטוקול ועדת הקלפי. זאת בין היתר, על רקע אי הבהירות שנתגלעה בעקבות פסיקת בית המשפט בבר"מ 582/14 עלי סלאם נ' ראמז ג'ראייסי באשר למעמד גיליון ספירת הקולות ביחס לפרוטוקול ועדת הקלפי.

22) מוצע לקבוע כי העירבון המופקד עם הגשת רשימת מועמדים, יחולט רק כאשר הרשימה לא קיבלה לפחות 50% מהמודד (ולא מנדט אחד כפי שקבוע בסעיף היום). ההצעה באה לתקן את האנומליה במצב הקיים היום כאשר רשימה שזכתה בלמעלה מ-50% מהמודד תקבל, בהתאם לסעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ"ג-1993, סכום מימון חלקי של 60% מסכום המימון המגיע בגין מנדט אחד, ומן הצד השני יחולט ערבונה, בהתאם לסעיף 70א בנוסחו היום. המשמעות היא שחלק מכספי המימון הממלכתי משמשים בפועל למימון העירבון אשר מועבר כאמור לקופת הרשות המקומית,  במקום ליעדם המקורי דהיינו, כיסוי הוצאות הבחירות של הרשימה.

דו"ח מבקר המדינה מס' 65ג שעסק בין היתר, בנושא היערכות לבחירות ברשויות המקומיות וניהולן, העיר על כך וקרא לתיקון החוק על מנת שלא יחולט עירבון של סיעה שזכאית למימון עקב זכייתה בשיעור המינימלי המזכה אותה במימון ממלכתי.

23) בהתאם לחוק כיום, בערעור בחירות על עבירות שינוי מען ושחיתות, בית המשפט רשאי לפסוק תוך שנה מיום הגשתו. מוצע לקבוע כי במקרה בו הורה בית המשפט על ביטול בחירות במסגרת פסק דין בערעור על עבירות כאמור, יוכל להורות כי הבחירות החדשות יקוימו בתוך 120 ימים מיום שפסק הדין הפך לחלוט (במקום בתוך 30 ימים), על מנת לאפשר תקופת התארגנות מספקת לקראת הבחירות נוכח הזמן הרב שחלף ממועד הבחירות נשוא הערעור.

כמו כן, יוכל בית המשפט לקבוע כי למועד הבחירות החדשות שיתקיימו בהתאם החלטתו, יוכן פנקס בוחרים חדש.

24) מוצע לקבוע כי על כל ועדת בחירות לבחור, יומיים לפני הבחירות, ועדת משנה בת שלושה חברים מחברי ועדת הבחירות משלוש סיעות שונות, לצורך ביצוע כלל הפעולות שעל ועדת הבחירות לבצע כיום בהתאם לחוק במסגרת מיון וספירת הקולות המצביעים במעטפות הכפולות. כן מוצע לקבוע כי ככל שלא תבחר ועדת הבחירות ועדת משנה כאמור – מוסמך מנהל הבחירות למנותה. מנהל הבחירות ימנה, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, מזכיר לוועדת המשנה.

25) מוצע להוסיף בחוק, את שנקבע כבר בפסיקה בעמ"נ (חי') 9596-11-08 עבדאללה פוזי ח'ורי נ' מנהל הבחירות כפר יסיף, כי עיון במעטפות (נוסף על עיון בפתקי הצבעה) יורשה אך בצו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

26) מוצע להסמיך את שר הפנים להאריך כל מועד הקבוע בחוק זה עד לחמישה ימים נוספים, למעט מועדים הקבועים להגשת עתירות וערעורים, על מנת לאפשר את הגמישות הנדרשת בביצוע הפעולות לקראת הבחירות ובלבד שהחלטה כאמור תפורסם ברשומות עד 150 ימים לפני יום הבחירות. זאת, בדומה לסמכות המוקנית לוועדת הבחירות המרכזית לפי חוק הבחירות לכנסת.

 

ב. תיקונים מוצעים בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975:

 

1) מוצע להתאים את ההפניה בסעיף 5 לחוק הבחירה הישירה, לתיקון המוצע בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן חוק הבחירות) להעברת הגדרת "היום הקובע" לסעיף 1 לחוק הבחירות.

מוצע לקבוע כי במקרה בו התפטר מועמד יחיד לראשות הרשות המקומית, יתקיימו בחירות למועצת הרשות בלבד, והמועצה שתיבחר, תבחר בראש הרשות מבין חבריה. זאת, בניגוד למצב כיום בו המועמד החדש לראשות הרשות, נקבע בידי בא כוח הסיעה או בא כוח המציעים של המועמד שהתפטר, ולסיעות ורשימות אחרות כלל לא ניתנת האפשרות להציע מועמדים נוספים שיעמדו לבחירה למול המועמד החדש. תיקון בהתאם להסדר יאפשר לכלל חברי המועצה – שנבחרו על ידי הציבור בבחירות – להעמיד עצמם לבחירה ולבחור בראש הרשות המקומית, ולא רק לבא כוח הסיעה או הרשימה בה נכלל המועמד שהתפטר.

 

סוגיה זו עלתה אגב עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בבג"ץ 6817/13 סיסו נ' שר הפנים לדחיית הבחירות במקרה בו מועמד יחיד מתפטר.

בית המשפט העליון דחה את העתירה, וקבע כי בהתאם לדין הקיים כפי שמוסדר בסעיף 6 לחוק הבחירה הישירה אין לדחות את הבחירות במקרה זה ואין לאפשר הגשת הצעות נוספות, אלא בהליך הקבוע בחוק ולפיו רק בא כוח הסיעה של אותה רשימת מועמדים שבראשה עמד המועמד שהתפטר רשאי להציע את מועמדותו של מי שכלול ברשימה. בתגובה לעתירה, הודיע משרד הפנים כי בדעת שר הפנים דאז ליזום תיקון חקיקה בנושא והעמדה אף צוינה בפסק דינו של בית המשפט.

 

2) סעיף 9ב לחוק בנוסחו הנוכחי מאפשר מצב בו רשימתו של ראש רשות נבחר, אשר רשימתו לא זכתה במנדט הנדרש לכהונה במועצה, מקבלת מנדט שנוסף על מכסת המנדטים למועצה שנקבעה על ידי השר, וזאת על מנת שראש המועצה יהיה חבר מועצה.  בבחירות שהתקיימו בשנים 2008 ו-2013 נצפתה תופעה הולכת וגדלה של הקמת "רשימות פיקטיביות" שתכליתן הייתה  לאפשר לראש הרשות (במידה וייבחר) לקבל מושב נוסף במועצה ולכהן כחבר מועצה למרות שרשימתו קיבלה קולות ספורים בלבד, ובכך להתווסף כחבר מועצה נוסף מתוקף בחירתו כראש המועצה, על יתר חברי המועצה.

יוער כי בדברי ההסבר להצעת החוק חוק הרשויות המקומיות (תיקון מס' 2), תשל"ח-1977 שפורסמה בזמנו, הוצע שראש הרשות לא יצורף כחבר מועצה נוסף אלא ייכלל במניין החברים ששר הפנים קבע למועצת אותה רשות. גם דו"ח מבקר המדינה התייחס לעניין ובין היתר נכתב בו כי "יש מקום שמשרד הפנים יבחן באם יש מקום ליזום שינוי של החוק בנוגע לראש רשות שרשימתו לא זכתה לקבל מנדט".

על פי התיקון המוצע, ככל שרשימתו של ראש הרשות המקומית הנבחר זכתה במספר קולות הנמוך מהמספר הדרוש לקבלת מנדט, הוא יידרש לשוב ולהתמודד בסיבוב בחירות שני לראשות הרשות על מנת לקבל את אמון הבוחר (גם אם בבחירה האישית עבר את רף 40 האחוזים). ההסדר המוצע מבטיח איזון נכון ומניעת שימוש לרעה במנגנון שקבע המחוקק. זאת באשר כתוצאה מההסדר המוצע, צפוי  כי המועמד לראש הרשות יעשה את מירב המאמצים שרשימתו תקבל מנדט  וזאת על מנת שלא להידרש לבחירות חוזרות שעצם קיומן עלול לסכן את בחירתו, אך מנגד ההסדר המוצע יאפשר, בכפוף להליך בחירות חוזרות כאמור, את בחירתו של מועמד אשר  הציבור ראה להעניק לו את אמונו ולבחור בו כראש רשות אף במנותק מתמיכה ברשימה בראשה הוא עומד.

3) מוצע לקבוע הוראה לפיה בבחירות מיוחדות על ראש המועצה להודיע לשר על בחירת ועדת בחירות עד ליום ה-46 שלפני יום הבחירות, בדומה להוראה הקיימת בחוק הרשויות המקומיות בנוגע לבחירות רגילות.

4) מוצע לקבוע כי בבחירות מיוחדות, מקום בו לא מונתה ועדת בחירות על ידי המועצה, ימנה אותה השר עד ליום ה-42 לפני יום הבחירות. 

5) מוצע לקבוע מועדים לביצוע פעולות הקשורות בתיקון פנקס הבוחרים וההליכים הנלווים לכך בבחירות מיוחדות. התיקונים המוצעים נובעים מכך שחלק מהמועדים הקבועים בחוק הבחירות לביצוע פעולות אלו, אינם רלוונטיים כאשר מדובר בבחירות מיוחדות נוכח סד הזמנים הקצר (60 ימים בבחירות מיוחדות, לעומת 150 ימים בבחירות רגילות):

א. מוצע שבבחירות מיוחדות בקשה לתיקון פרטי בוחר בפנקס הבוחרים ע"י חבר מועצה או ע"י אדם על עצמו תוגש עד ליום  ה-51 שלפני יום הבחירות.

ב. מוצע שבבחירות מיוחדות הכרעת השר בבקשות לתיקון פרטי בוחר תינתן עד ליום ה-48 שלפני יום הבחירות.

  ג.  מוצע שבבחירות מיוחדות העתירה עתירה על החלטת השר בעניין תיקון פרטי בוחר תוגש עד ליום ה-44 שלפני יום הבחירות.

ד. מוצע שבבחירות מיוחדות פסק הדין בעתירה על החלטת השר בעניין תיקון פרטי בוחר יינתן עד ליום ה-41 שלפני יום הבחירות.

6) מוצע לקבוע שבבחירות מיוחדות לא תחול על שר הפנים החובה לפרסם את שיעורי העירבון שהוגדלו עקב עליית המדד, היות שמדובר בעניין טכני שאינו כרוך בהפעלת שיקול דעת השר.

 

ג. תיקונים מוצעים בחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988:

 

1) מוצע להחיל על הבחירות לראשות המועצה את ההסדר הקבוע בחוק הבחירות לפיו עובד מדינה וחייל בשירות קבע של צבא-הגנה-לישראל, שהוצע כמועמד לראש המועצה, יופסק שירותו מיום הגשת הצעת המועמד ועד יום הבחירות.

2) מוצע לאמץ את ההסדר הקבוע בחוק הבחירה הישירה לעניין מתן ערבון בעת הגשת הצעת מועמד לראשות המועצה המוגשת על ידי קבוצת בוחרים, לרבות ההוראות לעניין חילוט הערבון והחזרתו.

 

ד. תיקונים מוצעים בחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), תשנ"ד-1994:

 

1) מוצע לאמץ את הוראות חוק הבחירות לעניין סמכותו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להורות על מניעת השתתפות רשימת מועמדים בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של המדינה או שלילת אופייה הדמוקרטי או הסתה לגזענות. 

2) מוצע להחיל על בחירות במועצות האזוריות את ההוראה הקבועה בחוק הבחירות  לפיה עובד מדינה וחייל בשירות קבע של צבא-הגנה-לישראל, ששמו נכלל ברשימת מועמדים, יופסק שירותו מיום הגשת רשימת מועמדים ועד יום הבחירות, בדומה להוראה הקבועה בחוק הבחירות.

3) מוצע להחיל על הבחירות במועצות האזוריות את ההוראות הנוגעות להגבלת קיום תעמולת בחירות הקבועות בחוק הבחירות.

4) מוצע להחיל על הבחירות במועצות האזוריות את פרק ט' בחוק הבחירות שעניינו בעבירות הנוגעות להליך הבחירות והעונש בגינן וכן הוראה בנוגע לסמכות הדיון בעבירות אלה.

ה. תיקונים מוצעים בחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר),
התשכ"ד-1964 (להלן- חוק ההגבלה):

1) סעיף 2(ב)(1) בחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), התשכ"ד-1964 (להלן-חוק ההגבלה) קובע כי עובד רשות מקומית הממלא תפקידים המנויים בתוספת לחוק ושאינו עובד ארעי, לא יהיה מועמד בבחירות לאותה רשות מקומית, אלא אם כן התפטר מעבודתו באותה רשות לפחות 90 ימים לפני יום הבחירות. בתוספת לחוק נמנים נושאי משרה שבסמכותם להעניק רישיונות או היתרים, סמכות הנוגעת לקבלה לעבודה, פקחים, עובדי סעד ופקידי גבייה.

 

חוק ההגבלה בנוסחו כיום חל רק על בחירות בעיריות ובמועצות מקומיות, למעט מועצות אזוריות.

 

על מנת להבטיח אחידות ושוויון לכלל המתמודדים ברשויות מקומיות ובמועצות אזוריות, טענה אשר תעלה ביתר שאת נוכח איחוד מועדי הבחירות הַחֶל ממועד הבחירות הקרובות שיחול ב-30.10.18, מוצע לפעול להאחדת ההסדר ולהרחבת תחולת חוק ההגבלה גם לגבי מועצות אזוריות.

 

לאור האמור, מוצע לתקן את הגדרת "רשות מקומית" כך שתכלול גם מועצות אזוריות.

 

2) לאור שאלה שעלתה לאחרונה בנוגע לתחולת החוק על בחירות מיוחדות לראש רשות מקומית (במקרים בהם, למשל, ראש הרשות מתפטר במהלך תקופת הכהונה), מוצע להבהיר למען הסר ספק, כי התקופה שנקבעה חלה גם בבחירות מיוחדות ובחירות חדשות.

 

 

4. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

מוצע לתקן את הסעיפים 1, 7א, 10א, 11, 15, 16, 17, 19, 20, 29, 31א, 31ג, 32, 35, 38א, 43, 52, 57א, 61, 63, 64, 70א, 73, 82, 96א, 97ג לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה– 1965.

 

מוצע לתקן את הסעיפים 5, 6, 9, 10, 24א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975.

 

מוצע להוסיף את הסעיפים 5א ו- 5ב לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988 .

 

מוצע להוסיף את הסעיפים 4ו-4ט לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), תשנ"ד-1994.

 

מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), התשכ"ד-1964.

 

 

5. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

לא רלבנטי

 

 

תזכיר חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח-2018