תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2019), התשע"ח-2018  - פרק __': מיסים

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 11 בינואר 2018, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנת 2019, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

 

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2019), התשע"ח-2018  - פרק __': מיסים.

 

ב.  עיקרי החוק המוצע ומטרותיו

 

לסעיף 1

 

על מנת להגדיל את ההכנסה הפנויה בקרב משפחות המצויות במעגל העבודה, מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה, כך שהטבות המס הניתנות לשנים 2017 ו-2018 בחוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים)(הוראת שעה), התשע"ז-2017, ייכללו בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – פקודת מס הכנסה), באופן קבוע לשנים 2019 ואילך.

 

להלן יפורטו הטבות המס, אשר מוצע להאריך את תוקפן:

 

נקודות זיכוי לאשה, לפי סעיף 66(ג)(4) לפקודה, ולהורה במשפחה חד הורית שכלכלת הילדים עליו, לפי סעיף 40(ב)(1) לפקודה, בעד כל אחד מילדיהם שטרם מלאו להם שש שנים בשנת המס:

 

נקודות זיכוי לגבר, לפי סעיף 66(ג)(5) לפקודה, ולהורה במשפחה חד הורית שכלכלת הילדים אינה עליו, לפי סעיף (40(ב)(1א) לפקודה, בעד כל אחד מילדיהם שטרם מלאו להם שש שנים בשנת המס:

 

 

לסעיף 2

 

לפי סעיפים 40ג ו-40ד לפקודת מס הכנסה, בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שלמד תואר אקדמי או לימודי מקצוע, יובא בחשבון נקודת זיכוי במספר שנות מס כמספר שנות לימודי התואר או המקצוע. בהוראת שעה שנחקקה במסגרת תיקון 197 לפקודה, החלה לגבי מי שסיים את לימודיו בשנת 2014 או 2015, נקבע כי נקודת זיכוי כאמור תינתן רק במשך שנה אחת לאחר סיום התואר. הוראת שעה זו הוארכה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב בשנות התקציב 2015-2016), התשע"ו-2015, גם לגבי מי שסיים לימודיו בשנות המס 2016 עד 2018.

 

מדובר בהטבה רגרסיבית במהותה, הניתנת באופן אחיד לבעלי מקצוע אשר נמנים על שכבת מקבלי שכר גבוה. אפקטיביות ההטבה מוגבלת, שכן היא מוענקת ליחיד בתום הלימודים והיא אינה משפיעה על מצבו הכלכלי בזמן הלימודים, כאשר צרכיו גדולים יותר.

 

לפיכך, מוצע להאריך את הוראת השעה לגבי סעיפים 40ג ו-40ד לפקודה, כך שלגבי מי שסיים את לימודיו בתקופה מיום 1 בינואר 2019 עד יום 31 בדצמבר 2025, יקראו את הסעיפים האמורים כך שנקודות הזיכוי הניתנות לפיהם יחולו במשך שנת מס אחת, בדומה להוראות החלות כיום, לגבי מי שסיים לימודיו בשנים 2016 עד 2018.

 

 

לסעיף 3

 

סעיף 18(א) לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 (להלן – חוק שירות מילואים), קובע כי חייל מילואים יהיה זכאי לתגמול מיוחד בשל שירות המילואים שביצע (להלן — תגמול מיוחד), בנוסף לתגמולים אחרים שלהם הוא זכאי על פי כל דין. תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, וכן שיעוריו ודרכי ביצוע התשלום, נקבעו בפקודות הצבא. בהתאם לפקודת מטכ"ל מס' 35.0209, המכסות, האוכלוסיות והסכומים, לעניין התגמול המיוחד ייקבעו על ידי הגורמים המוסמכים לכך בצה"ל. במצב הנוכחי, הנהנים העיקריים מקבלת התגמול המיוחד הם מבצעי שירות מילואים במשך 32 ימים בשנה, או יותר, הזכאים לסכום של 100 שקלים חדשים לכל יום שירות, החל מהיום ה-32 ועד היום ה-60 .

 

סעיף 18(ג)(1) לחוק שירות מילואים קובע כי על אף הוראות כל דין, לא יראו את תשלום התגמול המיוחד כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה‏, לעניין חוק הביטוח הלאומי ולעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 .

 

יחד עם זאת, בסעיף 18(ג)(2) לחוק שירות מילואים נקבע הסדר מיוחד למיסוי המענק המיוחד ולפיו יחויב מקבל התגמול במס הכנסה בשיעור של 25%, ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם.

 

בנוסף, נקבעו גם הוראות מיוחדות בסעיפים 18(ג)(3) ו – 18(ג)(4) לחוק, לצורך יישום הסדר המס המיוחד שחל על תשלום המענק המיוחד, ובכלל זה הוראות לעניין חובת הניכוי במקור בידי משלם המענק.

 

עקב חשיבות שירות המילואים והרצון להקל על משרתי מילואים המבצעים מספר משמעותי של ימי מילואים, מוצע לתקן את חוק שירות מילואים כך שמשרתי המילואים הזכאים לתגמול המיוחד בהתאם לחוק, לא יהיו חייבים בתשלום מס הכנסה בגין התגמול המיוחד.

 

צעד זה מבטא הוקרה של המדינה בפועלם של משרתי מילואים אלה, מקל עליהם ועל משפחותיהם ומסייע במהלך הכולל של הגברת המוטיבציה לשירות מילואים משמעותי.

     

לסעיף 4

לפסקה (1)

 

בהמשך להחלטת הממשלה מס' 2588 מיום 2 באפריל 2017 (להלן – החלטה 2588) לפעול לצמצום מספרן של תקנות החובה שטרם הותקנו, מוצע לבטל את סעיף 14(ד) לפקודת מס הכנסה.

 

ביום 16 בספטמבר 2008 פורסם תיקון מס' 168 לפקודת מס הכנסה, לפיו ניתן לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק פטור ממס במשך עשר שנים מהמועד שבו היו לתושבי ישראל, על הכנסותיהם מכל המקורות המנויים בסעיפים 2, 2א ו-3 לפקודה שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל, או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל.

 

ביום 23 ביולי 2009 פורסם תיקון מס' 171 לפקודה, שבו נקבע, בין היתר, סעיף 14(ד) לפקודת מס הכנסה. בסעיף האמור הוסמך שר האוצר להאריך תקופות לעניין הפטור שניתן לפי סעיף 14 במקרים מסוימים. עוד נקבע בתיקון 171 כי תקנות ראשונות לפי סעיף 14(ד) לפקודת מס הכנסה יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009.

 

עד היום לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה ואין כוונה להתקינן, בשל הרצון להימנע מהרחבת הפטור. לפיכך ובהתאם לסעיף 3 בהחלטה 2588 מוצע לבטל את סעיף 14(ד) לפקודת מס הכנסה.

 

לפסקאות (2) ו-(3)

 

לפי סעיף 187(ג)(1) לפקודה מס הכנסה על סכומי מס שלא נוכו או שנוכו ולא הועברו במועד לפקיד השומה, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ה-14 בחודש שבו היה המס אמור להשתלם לפקיד השומה ועד מועד התשלום בפועל.

 

מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משמש לצורך מידוד הסכום בסעיף האמור, ומתפרסם ב- 15 בכל חודש. בהתאם לתקנות שהותקנו מכוח הפקודה, מועד העברת התשלום והגשת הדוח בגין סכומי המס שנוכו לפקיד השומה היה עד לאחרונה גם הוא ב- 15 בחודש. כך יצא שבמידה והמנכה מאחר בתשלום, ולו ביום אחד בלבד, הרי שהמדד שמפורסם ב- 15 בחודש יילקח גם הוא בחשבון בקביעת סכום הפרשי ההצמדה שיוסף לסכום המס שעל המנכה לשלם.

 

לאחרונה עודכנו בתקנות מס הכנסה מועדי התשלום בכלל מערך הניכויים ל – 16 בכל חודש (ראו קובץ התקנות 7907, אשר פורסם ביום 27 בדצמבר 2017). מוצע לדחות במקביל את מועד תחילת התקופה לעניין חישוב הפרשי הצמדה וריבית, ליום אחד לאחר פרסום המדד, ה-16 בחודש.

 

בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 171 לפקודת מס הכנסה, על מנת לקבוע כי מועד התשלום והדיווח יהיה כפי שנקבע בתקנות.

 

לסעיף 5

 

מוצע לתקן בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963,  את פרק חמישי 4: פינוי ובינוי, ואת פרק חמישי 5: פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תמ"א 38, כך שבתקופה שבין חתימה של דיירים על חוזה שיש בו תנאי מתלה עם יזם, ועד מועד התקיימות התנאי המתלה, היזם יוכל לסחר את הזכויות שקנה מהדיירים ליזם אחר, בלא שישולם מס רכישה על שווי התחייבויותיו של היזם המוכר לדיירים שהיזם הרוכש לוקח על עצמו במסגרת העברת הזכויות. במצב זה ישולם מס רכישה על התמורה הישירה ששולמה ליזם הראשון.

הפטור ממס רכישה עשוי להביא לתופעה של החתמת בעלי דירות על הסכמי פינוי-בינוי בלי שיש להם כוונה לממש את התחייבויות היזם בהסכם ורק על מנת למכור אותן בהמשך. כניסתם של גורמים מתווכים, שאינם בעלי יכולת או כוונה לממש את ההסכמים, עלולה ליצור חסמים לביצוע הפרויקט או לעכבו באופן שיפגע בבעלי הדירות ובאינטרס הציבורי להתחדשות עירונית.

נוכח האמור, מתן פטור גורף ממס רכישה עשוי להקל בפועל על כניסתם של גורמים מתווכים אלה לשוק. על כן מוצע להסמיך את שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע תקנות שבהן יקבע באילו מקרים לא יינתן הפטור.

 

עוד מוצע לקבוע כי אם בתקופה האמורה ימכור הדייר את הזכות לדירה חלופית שקיבל מהיזם לצד שלישי, יראו אותו כאילו מכר דירת מגורים.    

 

לסעיף 6

 

מוצע להשוות את המענק לאב עובד הקבוע בסעיף 2 לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 (להלן – חוק מענק עבודה), לסכום המענק המוגדל הניתן לאם עובדת, כפי שקבוע בסעיף 6א לחוק מענק עבודה.

 

כיום, הורה עובד שאינו הורה יחיד זכאי למענק עבודה מכוח החוק להגדלת ההשתתפות בשיעור העבודה, ככל שהוא משתכר שכר בסך של כ-2,060 ש"ח ועד לסך של כ-6,738 ש"ח. גובה המענק המקסימאלי לאב לשני ילדים או פחות עומד על 330 ש"ח ולאב לשלושה ילדים או יותר עומד על 480 ש"ח, ואילו גובה המענק המקסימאלי לאם עומד על שיעור של 50% נוספים מעבר לסכומים אלה. מוצע להגדיל את סכום המענק שניתן לאב עובד, כך שיהיה שווה לסכום המענק שניתן לאם עובדת.

 

על פי התיקון המוצע גובה המענק החודשי לאב לשני ילדים או פחות יעמוד על סכום של עד 495 ש"ח, וסכום המענק לאב לשלושה ילדים או יותר יעמוד על סכום של עד 720 ש"ח.

 

עוד מוצע לקבוע שבמצב שבו שני בני הזוג עובדים, ובן הזוג של מי שזכאי למענק משתכר שכר שלא פוחת מסכום המזכה במענק חודשי מלא, היינו: 3,580 ש"ח, יגדל סכום המענק המשולם לזכאי בסך של 30% נוספים. על פי התיקון המוצע המענק הנוסף המלא, בגובה 30% מסכום המענק הבסיסי, יינתן רק כאשר שני העובדים עובדים במשך כל השנה, ואם שני בני הזוג עובדים רק בחלק מהשנה יקבלו תוספת מענק באופן יחסי לפי מספר החודשים שבו שני בני הזוג עבדו.

 

יובהר שבמצב החוקי הקיים, אם הכנסת המשפחה גבוהה מאוד, גובה המענק של העובד הזכאי קטן עד שמתאפס, כך שגם לאחר התיקון ההטבה לא תינתן לעובדים זכאים שבן זוגם מרוויח שכר גבוה מאוד.    

 

כמו כן, מוצע להגדיל את טווח ההכנסה המזכה במענק המלא, העומד כיום על 3,580 ש"ח - 4,780 ש"ח, כך שמי שמשתכר שכר שבין 3,580 ש"ח ועד 5,000 ש"ח יהיה זכאי למענק המלא.

התיקון בחוק מענק עבודה מוצע כהוראת שעה, אשר יחול לגבי מענקים המשולמים בשנת 2019 בשל עבודה אשר מבוצעת בשנת 2018.

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

 

תיקון חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה), התשע"ז-2017.

תיקון חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013.

תיקון חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.

תיקון פקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

      תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), תשס"ח-2007.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי

 

סעיף 1 - הפסד הכנסות מוערך ב-1.7 מיליארד ש"ח לשנה.

סעיף 2 - תוספת הכנסות מוערכת ב-70 מיליון ש"ח לשנים 2021 ו-2028 וב- 140 מיליון ש"ח לשנים 2022 עד 2027.

סעיף 3 - הפסד הכנסות מוערך ב-7.5 מיליון ש"ח בשנה.

סעיף 5 - הפסד הכנסות מוערך ב-50 מיליון ש"ח בשנה.

סעיף 6 - הוצאה בסכום 750 מיליון ש"ח בשנת 2019, בלבד.

 

ה. להלן נוסח החוק המוצע:

 

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2019), התשע"ח – 2018  

 

פרק __': מיסים