כללי רשות שדות התעופה - העמדת רכב וחנייתו- נוסח נקי למשרד המשפטים.docx תזכיר חוק כללי רשות שדות התעופה (העמדת רכב וחנייתו), התשע"ח-2018

כללי רשות שדות התעופה (העמדת רכב וחנייתו), התשע"ח – 2018

 

בתוקף סמכותה לפי סעיף 30 לחוק רשות שדות התעופה, תשל"ז-1977[1] (להלן - החוק), ובאישור שר התחבורה והבטיחות בדרכים, קובעת רשות שדות התעופה כללים אלה:

הגדרות

1.  

בכללים אלה-

 

 

"אוטובוס", "אוטובוס ציבורי", "בעל", "גורר מורשה", "דרך", "חניה תפעולית", "מונית", "מסוף לתחבורה ציבורית", "רכב" – כהגדרתם בפקודת התעבורה [נוסח חדש][2] (להלן- פקודת התעבורה);

 

 

"הסדר תנועה", "חניה", "כביש", "מדרכה", "קצין משטרה", "רשות תמרור מקומית", "רשות תמרור מרכזית", "תמרור" – כהגדרתם בתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961[3], (להלן- תקנות התעבורה);

 

 

"הודעת התעבורה" – הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), התשע"א-2010[4];

 

 

"המנהל" – לגבי נמל תעופה או שדה תעופה מסוים – מי שמונה לפי סעיף 22(ב) לחוק להיות מנהל אותו נמל תעופה או שדה תעופה;

 

 

"המפקח על התעבורה" – המפקח הארצי על התעבורה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לרבות אדם שהמפקח על התעבורה העביר אליו את סמכויותיו לפי כללים אלה, כולן או מקצתם;

 

 

"מנהל הרשות" - כהגדרתו בסעיף 22(א) לחוק;

 

 

"מקום חניה" או "מקום חניה מוסדר" – מקום שהותרה בו בחניה לרכב לפי כל דין;

 

 

"נמל תעופה" – נמל תעופה המפורט בתוספת לחוק;

 

 

"נכה", "תג נכה" – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשמ"ד – 1993[5];

 

 

"פקח" – כהגדרתו בחוק;

 

 

"פקח גרירה" – עובד הרשות, שמונה בידי מנהל הרשות באישור המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך לכך, כפקח לעניין ביצוע סעיף 8(ה);

 

 

"רכב כבד" - רכב שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו מעל 10,000 ק"ג;

 

 

"הרשות" - רשות שדות התעופה שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק;

 

 

"שדה תעופה" -  שדה תעופה המפורט בתוספת לחוק.

הסדרי תנועה

2.

רשות תמרור מקומית רשאית לקבוע כדלקמן:

 

 

 

(1)  הסדרי תנועה בדבר היתר, איסור, הגבלה והסדרת עצירתו, העמדתו או חנייתו של רכב בתחום שדות התעופה של הרשות, בין בתשלום ובין בדרך אחרת; הסדרי תנועה שיחולו לגבי סוג מסוים של רכב או לגבי רכבים המשמשים קבוצות אוכלוסייה מסוימות;

 

 

 

 

(2)  מקומות חניה שבהם מותרת החניה לסוג מסוים של כלי רכב, וכן לקבוע את הימים, השעות והתקופות שבהם מותרת החניה ואת מספר כלי הרכב שמותר להחנות בעת ובעונה אחת באותו מקום;

 

 

 

 

(3)  מקומות חניה שבהם מותרת החניה לרכב מסוים המשמש נכה או לכלי רכב המשמשים נכים והנושאים תג נכה;

 

 

 

(4)  מקומות חניה המיועדים לנכים על המדרכה או על חלק ממנה, ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל ולעגלות ברוחב 2 מטרים לפחות.

היוועצות ואישור

3.

הסדר תנועה לפי סעיף 2 ייקבע לאחר היוועצות בקצין משטרה, ולאחר קבלת הסכמת רשות תמרור מרכזית, אם הסכמה כזו דרושה לפי תקנה 18 לתקנות התעבורה.

תמרור הסדרי תנועה ומקומות חניה מוסדרים

4.

קבעה רשות תמרור מקומית הסדרי תנועה ומקומות חניה מוסדרים לפי סעיף 2, תסמנם בתמרור המתאים לפי הודעת התעבורה.

מקום חניה פרטי

5.

(א)לא יפעיל אדם, ולא ירשה לאחר להפעיל בשטחי נמל התעופה או שדות התעופה של הרשות מקומות חניה פרטיים אלא על פי הרשאה מאת הרשות ובהתאם לתנאיה.

 

 

(ב)  הרשאה לפי סעיף קטן (א) להפעלת מקומות  חניה פרטיים שהחניה בהם היא בתשלום תינתן לתאגיד שנתקיימו בו כל אלה:

 

 

 

(1)  הוכיח ניסיון וקיום אמצעי הפעלה, הכל כפי שקבעה הרשות;

 

 

 

(2)  נכרת בינו לבין הרשות חוזה הרשאה לעניין מתן שירות של הפעלת מקומות חניה פרטיים , לרבות לעניין התשלומים שעליו לשלם לרשות בעד ההרשאה.

 

 

(ג)   תוקף ההרשאה יהיה לתקופה שתיקבע בה ובלבד שלא תעלה על עשר  שנים מיום נתינתה.

 

 

(ד)  החניה במקום חניה פרטי תהא בתשלום לפי שעות, יממות, שבועות או חודשים, הכל כפי שתקבע הרשות מעת לעת, בהתאם לכל דין.

איסור עצירת רכב, העמדתו וחניתו בדרך

6.

(א)לא יעצור אדם רכב בדרך, לא יעמידנו ולא יחנהו במקום, באופן ובתנאים הנוגדים את הוראות כללים אלה, הוראות תמרור או הסדר תנועה שהוצב במקום או את הוראות תקנות התעבורה.

 

 

(ב)  מי שעצר, העמיד או החנה רכב בניגוד לאמור בסעיף קטן (א), יראוהו כמי שעבר עבירה לפי כללים אלה.

רכב שנתקלקל

7.

(א)לא יעמיד אדם על פני הדרך, רכב שנתקלקל קלקול המונע את המשך הנסיעה, אלא אם כן פעל כדלקמן:

 

 

 

(1)  העמיד את הרכב סמוך ככל האפשר לשפה הימנית של צד הדרך המיועד לתנועת כלי רכב;

 

 

 

(2)  הציב משולש אזהרה כאמור בתקנה 367 לתקנות התעבורה, הנראה לעיני נהג רכב הבא מאחור ממרחק של 100 מטרים לפחות.

 

 

(ב)  לא יעמיד אדם רכב כאמור בסעיף קטן (א) אלא באחד מן המקרים הבאים:

 

 

 

(1)  לשם ביצוע תיקונים הכרחיים שיש לעשותם בו במקום כדי להביא את הרכב ליכולת נסיעה;

 

 

 

(2)  כמקום חניה ארעי, עד שיועבר הרכב למקום תיקונו, ובלבד שהרכב יתוקן או יועבר כאמור ללא דיחוי.

הרחקת רכב, גרירתו, אחסנתו או נעילת גלגליו

8.

(א)רכב, העומד או חונה, כולו או חלק ממנו, במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת פקח דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לשם שמירה על בטיחות התנועה או בטיחות הציבור, רשאי פקח להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה, להרחיקו או לגררו; מקבל הוראה כאמור חייב למלא אחריה.

 

 

(ב)  לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחר הוראות פקח, או שהוא אינו נמצא במקום, רשאי פקח גרירה, בעצמו או באמצעות גורר מורשה כאמור בסעיף קטן (ה), להרחיק את הרכב, לגררו, לאחסנו או לנעול גלגליו.

 

 

(ג)   בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב, חייב לשלם את התשלומים כפי שנקבעו בתוספת הראשונה בעד הרחקת הרכב, גרירתו, אחסנתו או שחרורו מנעילתו, זולת אם הוכיח שהרכב נקלח ממנו ללא ידיעתו וללא הסכמתו.

 

 

(ד)  רכב שתשלומים מוטלים על בעליו כאמור בסעיף קטן (ג), לא ישוחרר ולא יוחזר לבעליו, אלא אם כן שולמו התשלומים.

 

 

(ה) המנהל  יקבע באישור ראש מחלקת התנועה משטרת ישראל את הגוררים המורשים שיורשו לבצע את הגרירה כאמור בסעיף קטן (ב).

מוניות

9.

(א)לא יחנה אדם מונית אלא במקום חניה שנקבע כתחנת מוניות המיועדת לשימוש של מוניות, ובלבד שהוצב במקום תמרור מתאים המורה על כך.

 

 

(ב)  לא יעצור אדם, לא יעמיד מונית ולא ירשה לאחר לעשות כן לצורך העלאת נוסעים, או הורדתם, אלא במקומות בנמל התעופה או בשדות התעופה שהמנהל קבע לשם כך ולפרק הזמן הדרוש להעלאת הנוסעים או להורדתם, ובלבד, שהוצב במקום תמרור מתאים המורה על כך.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                     

אוטובוסים

10.

(א)לא יעמיד אדם ולא ירשה לאחר להעמיד אוטובוס, בדרך אלא במסוף לתחבורה ציבורית או במקום שנקבע כמקום המיועד לכך והמסומן בתמרור הנושא עליו את מספרו של קו האוטובוס או הודעה שהתחנה מיועדת להורדת נוסעים או להסעת תיירים או מטיילים, או במקום אחר שנקבע כחניה תפעולית; הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי אוטובוס ציבורי.

 

 

(ב)  לא יעמיד אדם ולא ירשה לאחר להעמיד אוטובוס במקום כאמור בסעיף קטן (א) לזמן העולה על הזמן הדרוש כדי להוריד או להעלות נוסעים; הוראה זו אינה חלה לגבי תחנה סופית.

 

 

(ג)   לא יחנה אדם ולא ירשה לאחר להחנות אוטובוס בתחנה סופית לזמן העולה על הזמן הנקוב בתמרור המוצב במקום, או כל עוד היא תפוסה על ידי מספר אוטובוסים כמספר הנקוב בתמרור.

רכב כבד

11.    

(א) לא יחנה אדם ולא ירשה לאחר להחנות רכב כבד בדרך, אלא במקום שנקבע כמקום המיועד לחניית כלי רכב כבדים ובלבד שהוצב במקום תמרור המורה על כך.

 

 

(ב)   לא יעצור אדם רכב כבד בדרך, לא יעמידנו ולא יחנהו במקום, באופן ובתנאים הנוגדים את הוראות כללים אלה, הוראות תמרור או הסדר תנועה שהוצב במקום או את הוראות תקנות התעבורה.

הקצאת מקום חניה לרכב מסוים

12.

(א)רשות תמרור מקומית רשאית לציין במקום חניה, על גבי תמרור, או בשלט שייקבע על תמרור או בסמוך לו, את מספרי הרישום וסימני הרישום של הרכב שמותר להעמידו באותו מקום.

 

 

(ב)  קבעה רשות תמרור מקומית מקום חניה כאמור בסעיף קטן (א), לא יעמיד אדם רכב שמספר הרישום וסימן הרישום שלו אינם מצוינים כנדרש, לא יחנהו ולא ירשה לאחר להעמידו או להחנותו באותו מקום חניה.

מינוי פקחים וסמכויותיהם

13.

(א)מנהל הרשות רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, פקחים בהתאם להוראות סעיף 30א לחוק.

 

 

(ב)  לשם אכיפת עבירות לפי כללים אלה, יהיו נתונות לפקח סמכויות פיקוח ואכיפה בתחום נמל התעופה ושדות התעופה של הרשות בלבד בהתאם להוראות סעיף 30ב לחוק ובכפוף להוראות סעיף 30ד לחוק.

 

 

(ג)   פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי החוק וכללים אלה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים התנאים המנויים בסעיף 30ג לחוק.

חובת ציות לפקח

14. 

(א)לא יפריע אדם לפקח ולא ימנע אותו מלעשות שימוש בסמכויותיו כדי לברר אם קוימו כללים אלו .

 

 

(ב)   אדם המעמיד רכב בדרך חייב לציית להוראות הפקח בכל הנוגע להעמדת רכב וחנייתו.

ביטול

15.

(א) כללי רשות שדות התעופה (העמדת רכב וחנייתו בשדות התעופה), התשמ"ד – 1984 - בטלים.

 

 

(ב)  כללי רשות שדות התעופה (העמדת רכב וחנייתו בנמל התעופה בן גוריון), התשמ"ב – 1982 - בטלים.

 

 

 

 

 

 

תוספת ראשונה

 

 

תשלומים בעד הרחקה, גרירה, אחסנה או שחרור מנעילה

 

 

 בעל רכב חייב בתשלום בעד הרחקת הרכב, גרירתו, אחסנתו או שחרור מנעילתו בהתאם לתעריפים שיקבעו מעת לעת על ידי הרשות ויועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות, באתר האינטרנט של הרשות, במשרדי הגורר המורשה ויוצגו במקום בולט במקום אחסון הרכב.

 

 

 

 

 

 

_________ב_______התשע"__(__ב___20)


 

 

דברי הסבר

 

הוראות סעיף 30 (א) לחוק רשות שדות התעופה, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק הרשות") קובעות כי הרשות רשאית לקבוע, באישור שר התחבורה, כללים להחזקת שדות התעופה של הרשות, ניהולם, הפעלתם והפיקוח עליהם ולביצועם היעיל של תפקידיה וסמכויותיה לפי חוק הרשות.

מכוח הסמכה זו בחוק הרשות ובאישור שר התחבורה קבעה הרשות סידרה של כללים הנוגעים לניהול והפעלה של נתב"ג ושל שדות התעופה ומסופי המעבר ובכללם כללי רשות שדות התעופה (העמדת רכב וחנייתו בשדות התעופה) התשמ"ד-1984  וכללי רשות שדות התעופה (העמדת רכב וחנייתו בנמל תעופה בן גוריון) התשמ"ב - 1982.

כללי  הרשות , בכללם כללי העמדת רכב וחנייתו , נועדו לתת תשתית משפטית מסודרת לפעולות הרשות בשדות התעופה עליהם היא אמונה  והם משמשים כחוקי עזר בנושא של דרכים, תמרור ונושאים אחרים שנדרשים מפעולות המנהל של שדה התעופה/נמל.

מנוסח כללי העמדת רכב וחנייתו ניתן להבין כי ההוראות בעניין איסורי חניה שנקבעו בהם הינם העתק של איסורים שקבועים בחוק עזר של רשות מקומית.         

מטרת הכללים המוצעים לאישור הינה , לאחר עגון עיגון נורמטיבי לסמכויות פקחים באמצעות תיקון לחוק הרשות,   לעדכן את הכללים הנוכחיים בהתאם לרוח התקופה ולהתאימם לשינויים החקיקתיים שחלו מאז נקבעו לפני למעלה מ- 30 שנה (כגון שינויים בפקודת התעבורה ובצו התעבורה (עבירות קנס) התשס"ב -2002 ) ולשנויים אחרים דוגמת הגידול בתנועת הנוסעים, שינוי במתקני הרשות בהתאם, כמו העוברים בנתב"ג כלי הרכב החונים בנתב"ג וכל הפעילויות המסחריות והתפעוליות  המתחייבות מאופי וגודל הפעילות המתבצעת בנתב"ג.

להלן יפורט עיקרי הנושאים המפורטים בהצעת כללי העמדת רכב וחנייתו

 

1. לשם בהירות הכללים , יוחד בסעיף הראשון בהם להגדרת המונחים הרבים בהם נעשה שימוש בכללים המוצעים ( סעיף 1 לכללים החדשים).

2. נקבעו הוראות המסדירות הסדרי תנועה, לרבות החובה לקבלת הרשאה מהרשות להפעלת מקומות חנייה מוסדרים והתנאים לקבלת הרשאה זו ( סעיפים 2-5  ו- 12 לכללים החדשים).

3. עוגנו הוראות בדבר איסור עצירה בדרך והסדרת נסיעה מקום בו התקלקל רכב קלקול המונע את נסיעתו עומד או חונה באופן המפריע להסדרת התנועה  ו/או המסכן את בטיחות התנועה ו/או הציבור ( סעיפים 6-7 לכללים החדשים ).

4. עוגנו הוראות בדבר הרחקת רכב העומד או חונה  במקום אסור על פי הכללים או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי התנועה או בטיחותה  (סעיף 8 לכללים החדשים).

5. עוגנו הוראות בדבר חניית רכבי תחבורה ציבורית , מוניות ,אוטובוסים ו/או מקומות איסוף נוסעים לצורך העלאתם ו/או הורדתם של נוסעים ( סעיפים 9-10 לכללים החדשים).

6. עוגנו הוראות בדבר חניית רכב כבד ( כלל 11 לכללים החדשים).

7. עוגנו הוראות בדבר מינוי מפקחים לשמירה על הכללים וסמכויותיהם , לרבות חובת הציות, הנשאבים מכוח סעיפים 30א ו-30ב' לחוק הרשות שדות התעופה ( כללים 13-14 לכללים החדשים ).

8. מוצע לבטל את הכללים הישנים שנקבעו; כללי רשות שדות התעופה (העמדת רכב וחנייתו בשדות התעופה) התשמ"ד-1984, כללי רשות שדות התעופה (העמדת רכב וחנייתו בנמל תעופה בן גוריון) התשמ"ב – 1982 כאשר הכללים המוצעים יבואו במקומם ויחליפו אותם ( סעיף 15 לכללים החדשים).

 

 

 

 



[1] ס"ח התשל"ז, עמ' 182; ס"ח התשע"ז, עמ' 315.

[2] דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] מס' 7, עמ 173; ס"ח התשע"ז, עמ' 1009.

[3] ק"ת התשע"ז, עמ' 329.

[4] ק"ת התשע"ז, עמ' 140.

[5]  ס"ח התשנ"ד, עמ' 28; התשע"ז, עמ' 1018.