-  טיוטה -

 

תקנות הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (דמי הפצה), התשע"ח-2018

בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 9(א) ו-14 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012[1] (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם הגורם המפעיל[2], אנו מתקינים תקנות אלה:

 

 

דברי הסבר

חלק כללי

חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012 (להלן – החוק), עניינו מערך הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית (להלן - המערך). המערך מופעל כיום על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו אשר מונתה כגורם המפעיל לפי סעיף 2 לחוק (להלן – הגורם המפעיל). בהתאם לסעיף 6 לחוק, המערך מפיץ כיום לציבור את שידורי הטלוויזיה של תאגיד השידור הישראלי, של הערוצים המסחריים לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, ערוץ הכנסת, וכן של כמה ערוצים ייעודיים שביקשו זאת. כמו כן, בהתאם לסעיף 7 לחוק, המערך מפיץ כיום את שידורי הרדיו של תאגיד השידור הישראלי, של גלי צה"ל, ושל תחנות רדיו מסחריות.

 

הוראות סעיף 9 לחוק מסדירות את דמי ההפצה שישלמו לגורם המפעיל כל אחד מהגופים המשדרים, בעד הפצת השידורים לציבור באמצעות המערך. סעיף 9(א) לחוק קובע כי: "גוף ששידוריו מופצים לפי סעיף 6 או 7 ישלם לגורם המפעיל בעד הפצת השידורים כאמור, סכום שיקבעו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות עם הגורם המפעיל; הסכום האמור יחושב לפי סך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת השידורים כאמור, למעט עלות ההקמה (בסעיף זה – סך התשלומים והעלויות), כשהוא מחולק בין הגופים אשר שידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כאמור, בהתאם להוראות אלה:" וגו'. יובהר כי תקנות מכוח סעיף 9(א) כאמור לעיל יחולו רק על גורם מפעיל שאינו פרטי.

 

לרשות הגורם המפעיל עומדים 3 מרבבים (multiplexers), וכיום נעשה שימוש בשניים מתוכם כחלק מהפעלת המערך והפצת השידורים באמצעותו. המרבב השלישי זמין כגיבוי, או לשעת הצורך אם יורחב היקף השידורים המופצים באמצעות המערך. עלות ההפעלה של מרבב אחד נאמדת בכ-24 מיליון שקלים חדשים, ואילו עלות ההפעלה המצרפית של שני מרבבים נאמדת בכ-36 מיליון שקלים חדשים. להערכת הגורמים הנוגעים בדבר לא יהיה צורך להפעיל את 3 המרבבים הקיימים במקביל, ולכן התקנות המוצעות אינן מתייחסות לתרחיש כאמור.

דמי ההפצה אשר ישולמו לגורם מפעיל שאינו פרטי בהתאם לתקנות המוצעות נועדו לכסות את עלויות הפעלת המערך, ולכן הם מחושבים לפי עלות ההפעלה של המרבבים הנדרשים לשם הפצת כלל השידורים המופצים באמצעות המערך, המחולקת בין הגופים המשדרים השונים. מאחר שעלות ההפעלה של מרבב אינה מושפעת ממספר הערוצים המשודרים על גביו, הרי שככל שקיימת קיבולת הפצה פנויה רבה יותר, גובה דמי ההפצה שמשלמים הגופים המשדרים משתנה בהתאם לסוגם, ובהתאם להוראות סעיף 9 לחוק.

 

על כן, מוצע לקבוע את תקנות הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (דמי הפצה), התשע"ח-2018 ובהן לפרט את סכומי דמי ההפצה שישלם כל אחד מהגופים ששידוריו מופצים במערך.

 

תקנה 1        מוצע להגדיר "דמי הפצה" כסך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן, ובתחזוקתן של תחנות שידור ספרתיות, וכן כל תשלום שוטף אחר בשל הפצת שידורים כאמור, למעט עלות ההקמה, כשהם מחולקים בין הגופים אשר שידוריהם מופצים באמצעות המערך בהתאם לקבוע בסעיף 9 לחוק. כמו כן, מוצע להגדיר את "עלות הפעלת הרדיו במרבב אחד" כסכום של שני מיליון שקלים חדשים לכל שנה ואת "עלות הפעלת הרדיו בשני מרבבים" כסכום של מיליון שקלים חדשים לכל שנה. וכן, את "עלות הפעלת מרבב אחד" כסכום של 24 מיליון שקלים חדשים לכל שנה ואת "עלות הפעלת שני מרבבים" כסכום של 36 מיליון שקלים חדשים לכל שנה. בנוסף, מוצע להגדיר "רבעון" כתקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר כל שנה.

תקנה 2        התקנה מפרטת את הגופים שהגורם המפעיל רשאי או נדרש להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך. מוצע לקבוע כי כל אחד מגופים אלה, ישלם, כמידי שנה, סכום דמי הפצה כמפורט בתקנות 3 עד 5. וזאת בהתאם למספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו כמפורט בסעיפים 6(א) ו7(א) ו-(ב) לחוק, בהתאם לתקופה בה מופצים שידוריו, ובהתחשב בסוג הטכנולוגיה שבאמצעותה מופצים השידורים (כגון שידורים בטכנולוגיית חדות נמוכה או גבוהה).

תקנה 3        מוצע לקבוע הוראות שיחולו לעניין דמי ההפצה של ערוץ טלוויזיה בטכנולוגיית חדות גבוהה ובהן, כי לעניין חישוב מספר ערוצי הטלוויזיה המופצים על גבי המרבב לפי תקנה 5(ב), ערוץ טלוויזיה המופץ בטכנולוגיית חדות גבוהה ייספר כשני ערוצים. כן, מוצע לקבוע כי על אף האמור בתקנה 5, דמי ההפצה של ערוץ טלוויזיה בטכנולוגיית חדות גבוהה יהיו פי שניים מדמי ההפצה שמשלם גוף עבור הפצת שידוריו בערוץ אחד בטכנולוגיית חדות רגילה לפי תקנה 5(ב).

תקנה 4        מוצע לקבוע הוראות לעניין גובה דמי ההפצה של השידורים כאשר המערך מופעל באמצעות מרבב אחד כדלקמן: בתקנת משנה (א) מוצע כי כל גוף מהגופים המפורטים בתקנה 2(1) (דהיינו בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו) ששידוריו הופצו במערך - ישלם עבור הפצת שידוריו בערוץ טלוויזיה אחד דמי הפצה כמפורט בסעיף 9(ז)(2)לחוק, כלומר 1.5 מיליון שקלים חדשים. כמו כן, בתקנת משנה (ב) מוצע כי כל גוף מהגופים המפורטים בתקנה 2(2)-(6) (הכנסת לגבי שידורי ערוץ הכנסת, תאגיד השידור הישראלי- במסגרת ערוצי טלוויזיה, משדר ערוץ ייעודי, הטלוויזיה הלימודית, ומשדר ערוץ נושאי) ששידוריו הופצו במערך - ישלם עבור הפצת שידוריו בערוץ טלוויזיה אחד, דמי הפצה בסכום השווה לעלות הפעלת מרבב אחד בניכוי עלות הפעלת הרדיו במרבב אחד ובניכוי סכום דמי ההפצה ששילמו הגופים המפורטים בתקנה 2(1) והסכום בו נשא אוצר המדינה לפי סעיף 9(ז)(2) לחוק, כשהוא מחולק במספר ערוצי הטלוויזיה שניתן להפיץ על גבי המרבב בניכוי מספר הערוצים בהם מופצים שידוריהם של הגופים המפורטים בתקנה 2(1).

תקנה 5        מוצע לקבוע הוראות לעניין גובה דמי ההפצה של השידורים כאשר המערך מופעל באמצעות שני מרבבים כדלקמן: בתקנת משנה (א) מוצע כי הגופים המפורטים בתקנה 2(1) ישלמו דמי הפצה בסכום הזהה לסכום אותו מוצע לשלם לפי תקנה 4(א), כלומר 1.5 מיליון שקלים חדשים. כן, בתקנת משנה (ב) מוצע כי כל גוף מהגופים המפורטים בתקנה 2(2)-(6) ישלם עבור הפצת שידוריו בערוץ טלוויזיה אחד דמי הפצה בסכום השווה לעלות הפעלת שני מרבבים בניכוי עלות הפעלת הרדיו בשני מרבבים ובניכוי סכום דמי ההפצה ששילמו הגופים המפורטים בתקנה 2(1) והסכום בו נשא אוצר המדינה לפי סעיף 9(ז)(2) לחוק, כשהוא מחולק במספר הערוצים שניתן להפיץ על גבי שני המרבבים בניכוי מספר הערוצים בהם מופצים שידוריהם של הגופים המפורטים בתקנה 2(1).

תקנה 6        בהתאם לסעיף 9(ב)(1) לחוק מוצע לחייב גופים מסוימים בתשלום נוסף בעד קיבולת ההפצה הפנויה במרבבים של המערך. כך, בנוסף לתשלום לפי תקנות (4)(ב) או 5(ב), לפי העניין, מוצע כי הגופים הציבוריים המפורטים בתקנה 2(2), (3) ו-(5) (הכנסת- לגבי שידורי ערוץ הכנסת, תאגיד השידור הישראלי- במסגרת ערוצי טלוויזיה, והטלוויזיה הלימודית) ישלמו את עלות הקיבולת הפנויה, לפי סעיף 9(ב)(1) לחוק; מוצע להגדיר בתקנה זו "עלות הקיבולת הפנויה" כסכום המתקבל מעלות הפעלת מרבב אחד או שני מרבבים, לפי העניין, בניכוי עלות הפעלת הרדיו במרבב אחד או בשני מרבבים, לפי העניין, ובניכוי דמי ההפצה ששילמו הגופים המפורטים בתקנה 2(1)-(6) יחד, והסכום שנשא בו אוצר המדינה לפי סעיף 9(ז)(2) לחוק. הוראות אלה נועדו להבטיח כי סך התשלומים המתקבלים לפי החוק ותקנות אלה יכסה את מלוא עלות ההפעלה של המערך.

תקנה 7        מוצע לקבוע גם הוראות לעניין דמי ההפצה של משדרי הרדיו השונים. כך, מוצע כי הגופים המפורטים בתקנה 2(7)-(10) (תאגיד השידור הישראלי- במסגרת ערוצי רדיו, גלי צה"ל, בעלי זיכיונות לשידורי רדיו ושירות ההתגוננות האזרחית), ישלמו ביחד את עלות הפעלת הרדיו במרבב אחד או בשני מרבבים, לפי העניין. כן מוצע כי כל גוף ישלם עבור הפצת שידוריו בערוץ רדיו אחד, דמי הפצה בסכום העומד על סכום עלות הפעלת הרדיו במרבב אחד או בשני מרבבים, לפי העניין, כשהוא מחולק במספר ערוצי הרדיו שניתן להפיץ על גבי כל המרבבים המופעלים, לפי סעיף 7(א) לחוק.

תקנה 8        מוצע לקבוע כי הסכומים הקבועים בתקנה 1 יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

תקנה 9        מוצע כי גוף החייב בתשלום דמי הפצה לפי סעיף 9 לחוק, ישלם את דמי ההפצה בתשלומים רבעוניים, ביום הראשון של כל רבעון. בנוסף, מוצע כי אם במהלך רבעון נוספו או פסקו שידורים של גוף מסוים שהופצו באמצעות המערך, ישיב הגורם המפעיל לגופים החייבים בתשלום דמי הפצה כאמור לעיל כספים המגיעים להם, או יגבה מהם כספים המגיעים לגורם המפעיל בעד תשלום דמי הפצה, לפי העניין, במסגרת תשלום דמי ההפצה של הרבעון העוקב. כאמור לעיל, דמי ההפצה נועדו לכסות את עלות ההפעלה של המערך, ולכן בתום כל רבעון יש להתאים את גובה דמי ההפצה, אשר שולמו בתחילת הרבעון, להיקף ולהרכב השידורים אשר הופצו בפועל באמצעות המערך באותו הרבעון.

תקנה 10      מוצע לקבוע כי מנהל הגורם המפעיל ימסור לכל אחד מן הגופים החייבים בתשלום דמי הפצה כמפורט בתקנה 2, הודעה על סכום התשלום הרבעוני של כל אחד מן הגופים כאמור בהתאם לתקנות אלה, לא יאוחר מ-14 ימים לפני תחילת כל רבעון.

תקנה 11      מוצע לקבוע כי דמי הפצה שלא שולמו במועדם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961, מן המועד שנקבע לתשלומם ועד למועד תשלומם בפועל, וזאת מבלי לגרוע מכל סעד או סמכות אחרת הנתונים לגורם המפעיל עקב אי תשלום כאמור.

תקנה 12      מוצע לקבוע כי לתשלומים לפי תקנות אלה יתווסף מס ערך מוסף במידה שחל על פי דין.

תקנה 13      מוצע לקבוע הוראת שעה לפיה המבהירה כי עד ליום י"ח בתמוז התשע"ח (1 ביולי 2018), אוצר המדינה ישא בתשלום דמי ההפצה של גוף ששידוריו מופצים לפי סעיף 6(א)(5) לחוק בטכנולוגיית חדות רגילה, כקבוע בסעיף 9(ד) לחוק.