בתוקף סמכותנו לפי סעיף 24 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016[1] (להלן – החוק), אנו מתקינים תקנות אלה:
|
|
|
|
||
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה – |
||
|
|
|
"מספר התושבים" – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965[2] (להלן – חוק מרשם האוכלוסין), התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן; |
||
|
|
|
"מספר תושבים משוקלל" – סך התושבים ברשות המקומית על פי מדרגות ושיעורים אלה: |
||
|
|
|
|
(1) כל תושב עד 20,000 תושבים – 100% מהתושבים במדרגה זו; (2) כל תושב מ-20,001 תושבים עד 50,000 תושבים – 85% מהתושבים במדרגה זו; (3) כל תושב מ-50,001 תושבים עד 70,000 תושבים – 70% מהתושבים במדרגה זו; (4) כל תושב מ-70,001 תושבים עד 100,000 תושבים – 50% מהתושבים במדרגה זו; (5) כל תושב מ-100,001 תושבים עד 250,000 תושבים – 30% מהתושבים במדרגה זו; (6) כל תושב מ-250,001 תושבים ומעלה – 10% מהתושבים במדרגה זו. |
|
|
|
|
"שיעור גביית ארנונה" – שיעור גביית ארנונה שוטפת, למעט העברה לחובות מסופקים וחובות למחיקה, על פי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
||
|
|
|
"מאזן הגירה פנימית" – ממוצע מאזן ההגירה הפנימית לרשות המקומית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל רשות מקומית, בשלוש השנים האחרונות לגביהן פורסם נתון זה; |
||
|
|
|
"שיעור מאזן הגירה פנימית" – המנה המתקבלת ממאזן ההגירה הפנימית במספר התושבים ברשות המקומית; |
||
|
|
|
"גירעון שוטף" – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
||
|
|
|
"נכסים מסחריים" – נכסים בסיווג משרדים, בנקים, בתי מלון, תעשייה, מלאה, אזורי תעשייה משותפים וחניונים; |
||
|
|
|
"עולה מאתיופיה" – מי שעלה מאתיופיה לאחר יום כ"ו בטבת התשמ"ד (1 בינואר 1984); |
||
|
|
|
"הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית" – הערך המתקבל מנוסחה זו:
כאשר - |
||
|
|
|
|
X – חיוב ארנונה על פי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
|
Z – תוספת לחיוב הארנונה לנכסי מגורים, שהיא 0 או שתחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים:
כאשר – |
|
|
|
|
|
|
N - תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים לפי טבלה 1 שבתוספת הראשונה; |
|
|
|
|
|
F – תעריף ארנונה למגורים; |
|
|
|
|
|
T – חיוב ארנונה בגין נכסי מגורים לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
ואולם למועצה אזורית יתווסף גם סכום שיחושב לפי נוסחה זו:
כאשר – |
|
|
|
|
|
|
D – גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים, לפי טבלה 2 שבתוספת הראשונה; |
|
|
|
|
|
S – סך שטח נכסי מגורים לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
|
P – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים לגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
|
N – 90% מתעריף ארנונה נורמטיבי למגורים, לפי טבלה 1 שבתוספת הראשונה; |
|
|
|
|
W – תוספת לחיוב הארנונה לנכסים שאינם למגורים, שהיא 0 או תחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים:
כאשר – |
|
|
|
|
|
|
A – תעריף נורמטיבי לתעשייה ומלאכה, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי טבלה 3 שבתוספת הראשונה במקדמי ההעדפה של הרשות בטבלאות 5 ו-6 שבתוספת הראשונה; |
|
|
|
|
|
B – סך שטח נכסי תעשייה ומלאכה לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
|
C – תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי טבלה 4 שבתוספת הראשונה במקדמי ההעדפה של הרשות בטבלאות 5 ו-6 שבתוספת הראשונה; |
|
|
|
|
|
D – סך שטח נכסי משרדים, שירותים ומסחר לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
|
E – חיוב ארנונה בגין נכסי תעשייה, מלאכה, משרדים, שירותים ומסחר לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
P – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים לגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
"ניקוד סף" – הערך המתקבל לפי הנוסחה שבתוספת השנייה; |
||
|
תנאי סף לחלוקה |
2. |
תקציב הקרן יחולק בכל שנת כספים לפי תקנות אלה, לרשויות מקומיות שהתקיימו בהם כל אלה: |
||
|
|
|
|
(1) לא הוכרזו כעיריות איתנות או מועצות מקומיות איתנות לפי סימן ד' לפרק 11 לפקודת העיריות[3]; |
|
|
|
|
|
(2) האשכול במדרג החברתי-כלכלי שלהן נמוך מ-8; |
|
|
|
|
|
(3) ניקוד הסף שלהן גבוה מ-20. |
|
|
הקצאה לפי מדרג חברתי-כלכלי |
3. |
13.5% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות בהתאם לאשכול במדרג החברתי-כלכלי לפי טבלה 1 בתוספת השלישית. כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו. בתקנה זו, מספר התושבים המשוקלל במועצה אזורית יהיה מספר התושבים המשוקלל בתוספת מחצית ממספר התושבים בכל יישוב באותה מועצה אזורית שהאשכול שלו במדרג החברתי-כלכלי נמוך מ-4. |
||
|
הקצאה לפי מדד פריפריאליות |
4. |
10% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות בהתאם למדד הפריפריאליות לפי טבלה 2 בתוספת השלישית. כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו. |
||
|
הקצאה לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית |
5. |
22% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות בהתאם להכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית לפי טבלה 3 בתוספת השלישית. כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו. |
||
|
הקצאה לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים |
6. |
5% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות בהתאם להיקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחומה לפי טבלה 4 בתוספת השלישית. כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו. |
||
|
הקצאה לפי שיעור העולים |
7. |
4.5% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית ששיעור העולים בה גבוה מ-2% תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין שיעור העולים ברשות המקומית לבין סך שיעור העולים בכל הרשויות המקומיות בהן שיעור העולים גבוה מ-2%.
בתקנה זו, "שיעור העולים" – המנה המתקבלת מחלוקת מכפלת מספר התושבים ברשות המקומית שעל פי מרשם האוכלוסין עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן במקדמי העדפה לפי שנת עלייה וארץ מוצא לפי טבלה 5 שבתוספת השלישית, במספר התושבים ברשות המקומית. |
||
|
הקצאה לפי מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה |
8. |
5% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית שמספר התושבים בה שהם עולים מאתיופיה גבוה מ-100 תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה באותה רשות מקומית לבין סך מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה בכל הרשויות המקומיות בהן מספר התושבים כאמור גבוה מ-100. |
||
|
הקצאה לפי שיעור מאזן ההגירה הפנימית |
9. |
12% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית ששיעור מאזן ההגירה הפנימית בה גבוה מ-0.75% תהיה זכאית למכפלת תקציב הקרן לפי תקנה זו בסכום שני אלה: |
||
|
|
|
|
(1) מכפלת כל אלה: שיעור מאזן ההגירה הפנימית ברשות המקומית; סך שיעורי מאזן ההגירה הפנימית של כל הרשויות המקומיות בהן שיעור מאזן ההגירה הפנימית גבוה מ-0.75%; 0.6; |
|
|
|
|
|
(2) המנה המתקבלת מחלוקת מאזן ההגירה הפנימית של הרשות המקומית בסך מאזן ההגירה הפנימית בכל הרשויות המקומיות בהן שיעור מאזן ההגירה הפנימית גבוה מ-0.75%. |
|
|
הקצאה לפי מספר התושבים המשוקלל |
10. |
20% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות בהתאם לשיעור גביית הארנונה ברשות לפי טבלה 6 בתוספת השלישית. כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו. |
||
|
הקצאה לפי אי-צבירת גירעון שוטף |
11. |
8% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות בהתאם לאי-צבירת גירעון שוטף לפי טבלה 7 בתוספת השלישית. כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו. |
||
|
עדכון ערכים |
12. |
הערכים בטבלאות 1, 3 ו-4 בתוספת הראשונה יעודכנו מדי שנה בהתאם לשיעור העדכון כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992[4] נכון לשנת הכספים אליה מתייחס הדו"ח הכספי המבוקר האחרון. |
||
תוספת ראשונה
(תקנה 1)
טבלה 1
|
אשכול במדרג החברתי-כלכלי |
ערך |
|
1 |
42.483 |
|
2 |
42.483 |
|
3 |
43.333 |
|
4 |
44.199 |
|
5 |
46.409 |
|
6 |
48.730 |
|
7 |
51.166 |
|
8 |
56.283 |
|
9 |
64.725 |
|
10 |
74.434 |
טבלה 2
|
אשכול במדרג החברתי-כלכלי |
ערך |
|
1 |
20 |
|
2 |
20 |
|
3 |
22 |
|
4 |
22 |
|
5 |
24 |
|
6 |
24 |
|
7 |
26 |
|
8 |
26 |
|
9 |
28 |
|
10 |
28 |
טבלה 3
|
נפת הרשות המקומית, לפי טבלה 7 להלן |
ערך |
|
גולן |
32.089 |
|
באר שבע ב' |
32.634 |
|
צפת |
39.096 |
|
עכו א' |
50.419 |
|
עכו ב' |
50.552 |
|
כנרת |
51.353 |
|
באר שבע א' |
55.091 |
|
יזרעאל ב' |
59.773 |
|
יזרעאל א' |
61.086 |
|
יו"ש |
68.938 |
|
חיפה |
70.073 |
|
חדרה |
71.007 |
|
אשקלון |
72.798 |
|
ירושלים |
81.307 |
|
השרון |
83.442 |
|
רחובות |
86.657 |
|
רמלה |
91.295 |
|
פתח תקווה |
94.787 |
|
תל אביב |
107.512 |
טבלה 4
|
נפת הרשות המקומית, לפי טבלה 7 להלן |
ערך |
|
גולן |
64.189 |
|
באר שבע ב' |
65.257 |
|
צפת |
78.192 |
|
עכו א' |
100.827 |
|
עכו ב' |
101.094 |
|
כנרת |
102.707 |
|
באר שבע א' |
110.192 |
|
יזרעאל ב' |
119.546 |
|
יזרעאל א' |
122.171 |
|
יו"ש |
137.865 |
|
חיפה |
140.145 |
|
חדרה |
142.014 |
|
אשקלון |
145.596 |
|
ירושלים |
162.613 |
|
השרון |
166.884 |
|
רחובות |
173.313 |
|
רמלה |
182.578 |
|
פתח תקווה |
189.575 |
|
תל אביב |
215.034 |
טבלה 5
|
אשכול במדרג החברתי-כלכלי |
מקדם |
|
1 |
0.7 |
|
2 |
0.7 |
|
3 |
0.8 |
|
4 |
0.8 |
|
5 |
0.9 |
|
6 |
0.9 |
|
7 |
1.1 |
|
8 |
1.1 |
|
9 |
1.2 |
|
10 |
1.2 |
טבלה 6
|
הפער בין מדד הפריפריאליות של הרשות המקומית בהתאם למדד הפריפריאליות לבין הממוצע של מדד הפריפריאליות של כלל הרשויות המקומיות באותה נפה לפי טבלה 7 להלן |
מקדם |
|
פחות מ- 0.6- |
0.85 |
|
0.6- עד 0.8 |
1 |
|
0.9 ומעלה |
1.15 |
טבלה 7
|
נפה |
רשויות מקומיות |
|
גולן |
בוקעאתא, גולן, מג'דל שמס, מסעדה, עין קניא, עמק הירדן, קצרין, ר'ג'ר |
|
באר שבע ב' |
אילת, דימונה, הערבה , תיכונה, חבל אילות, ירוחם, מצפה רמון, ערד, רמת נגב, תמר |
|
צפת |
ג'יש (גוש חלב), הגליל העליון, חצור הגלילית, טובא-זנגריה, יסוד המעלה, מבואות החרמון, מטולה, מרום הגליל, צפת, קריית שמונה, ראש פינה |
|
עכו א' |
אבו סנאן, בית ג'ן, בענה, ג'דיידה-מכר, ג'ולס, חורפיש, יאנוח - ג'ת, ירכא, כסרה – סמיע, כפר ורדים, כפר יאסיף, מגדל תפן, מזרעה, מטה אשר, מעיליא, מעלה יוסף, מעלות-תרשיחא, נהריה, נחף, סג'ור, עכו, פסוטה, פקיעין –בוקייעה, ראמה, שלומי |
|
עכו ב' |
אעבלין, ביר אל-מכסור, דיר אל-אסד, דיר חנא, טמרה, כאבול, כווכב אבו אל-היג'א, כפר מנדא, כרמיאל, מג'ד אל-כרום, משגב, סכנין, עראבה, שעב, שפרעם |
|
כנרת |
הגליל התחתון, טבריה, יבנאל, כפר כמא, כפר תבור, מגדל, מר'אר, עילבון |
|
באר שבע א' |
אבו בסמה, אופקים, אשכול, באר שבע, בני שמעון, חורה, כסייפה, להבים, לקיה, מיתר, מרחבים, נתיבות, עומר, ערערה בנגב, רהט, רמת חובב, שגב שלום, שדות נגב, תל שבע |
|
יזרעאל ב' |
בוסתאן אל-מרג', בית שאן, בסמת טבעון, הגלבוע, זרזיר, יקנעם עילית, כעביה - טבש - חג'אג'רה, מגידו, עמק המעיינות, עמק יזרעאל, עפולה, רמת ישי |
|
יזרעאל א' |
אכסאל, אל-בטוף, בועיינה-ניג'ידאת, דבוריה, טורעאן, יפיע, כפר כנא, מגדל העמק, מישהד, נצרת, נצרת עילית, עילוט, עין מאהל, ריינה, שבלי - אום אל-ר'נם |
|
יו"ש |
אורנית, אלפי מנשה, אלקנה, אפרת, אריאל, בית אל, בית אריה, ביתר עילית, בקעת הירדן, גבעת זאב, גוש עציון, הר אדר, הר חברון, מגילות, מודיעין עילית, מטה בנימין, מעלה אדומים, מעלה אפרים, עמנואל, קדומים, קריית ארבע, קרני שומרון, שומרון |
|
חיפה |
דאלית אל-כרמל, זבולון, חיפה, טירת כרמל, נשר, עוספייא, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית טבעון, קריית ים, קריית מוצקין, רכסים |
|
חדרה |
אום אל-פחם, אור עקיבא, אלונה, בנימינה - גבעת עדה, בסמ"ה, בקה - ג'ת, ג'סר א-זרקא, זכרון יעקב, חדרה, חוף הכרמל, כפר קרע, מנשה, מעלה עירון, ערערה, פוריידיס, פרדס חנה - כרכור, קציר - חריש |
|
אשקלון |
אשדוד, אשקלון, באר טוביה, חוף אשקלון, יואב, לכיש, קריית גת, קריית מלאכי, שדרות, שער הנגב, שפיר |
|
ירושלים |
אבו גוש, בית שמש, ירושלים, מבשרת ציון, מטה יהודה, קריית יערים |
|
השרון |
אבן יהודה, אליכין, זמר, חוף השרון, טייבה, טירה, כפר יונה, לב השרון, נתניה, עמק חפר, פרדסיה, קדימה - צורן, קלנסווה, תל מונד |
|
רחובות |
בני עי"ש, ברנר, גדרה, גדרות, גן יבנה, גן רוה, חבל יבנה, יבנה, מזכרת בתיה, נחל שורק, נס ציונה, קריית עקרון, ראשון לציון, רחובות |
|
רמלה |
באר יעקב, בית דגן, גזר, חבל מודיעין, לוד, מודיעין-מכבים-רעות, עמק לוד, רמלה, שהם |
|
פתח תקווה |
אלעד, ג'לג'וליה, גבעת שמואל, גני תקווה, דרום השרון, הוד השרון, יהוד -מונסון, כוכב יאיר, כפר ברא, כפר סבא, כפר קאסם, סביון, פתח תקווה, ראש העין, רעננה |
|
תל אביב |
אור יהודה, אזור, בני ברק, בת ים, גבעתיים, הרצליה, חולון, כפר שמריהו, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, תל אביב -יפו |
תוספת שנייה
(תקנה 1)
|
|
|
ניקוד הסף יחושב לפי נוסחה זו:
כאשר – |
||
|
|
|
|
A – ניקוד בהתאם למדד הפריפריאליות שיחושב לפי נוסחה זו:
ואולם אם אז ואם אז כאשר – |
|
|
|
|
|
|
D – ערך המדד במדד הפריפריאליות ש-15% מהרשויות המקומיות נמצאות מעליו; |
|
|
|
|
|
E – ערך המדד של הרשות המקומית במדד הפריפריאליות; |
|
|
|
|
|
F – ערך המדד במדד הפריפריאליות ש-5% מהרשויות המקומיות נמצאות מתחתיו; |
|
|
|
|
B – ניקוד בהתאם למדד החברתי כלכלי שיחושב לפי נוסחה זו:
ואולם אם אז ואם אז כאשר – |
|
|
|
|
|
|
D – ערך המדד במדד החברתי כלכלי ש-15% מהרשויות המקומיות נמצאות מעליו; |
|
|
|
|
|
E – ערך המדד של הרשות המקומית במדד החברתי כלכלי; |
|
|
|
|
|
F – ערך המדד במדד החברתי כלכלי ש-5% מהרשויות המקומיות נמצאות מתחתיו; |
|
|
|
|
C – ניקוד בהתאם להכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית שיחושב לפי נוסחה זו:
ואולם אם אז ואם אז כאשר – |
|
|
|
|
|
|
D – ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של-15% מהרשויות המקומיות יש הכנסה גבוהה ממנה; |
|
|
|
|
|
E – ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של הרשות המקומית; |
|
|
|
|
|
F – ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של-5% מהרשויות המקומיות יש הכנסה נמוכה ממנה; |
|
|
|
|
G – ניקוד בהתאם למספר התושבים ברשות המקומית שיחושב לפי נוסחה זו:
ואולם אם אז ואם אז כאשר – |
|
|
|
|
|
|
D – מספר התושבים שב-15% מהרשויות המקומיות יש מספר תושבים גבוה ממנו; |
|
|
|
|
|
E – מספר התושבים של הרשות המקומית; |
|
|
|
|
|
F – מספר התושבים שב-5% מהרשויות המקומיות יש מספר תושבים נמוך ממנו; |
|
|
|
בתוספת זו – |
||
|
|
|
"מדד הפריפריאליות" –לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; |
||
|
|
|
|
|
|
תוספת שלישית
(תקנות 3, 4, 5, 6, 7, 10 ו-11)
טבלה 1
מקדם ההעדפה של הרשות המקומית בהתאם לאשכול במדרג החברתי-כלכלי
|
אשכול במדרג החברתי-כלכלי |
מקדם העדפה |
|
1 |
1.75 |
|
2 |
1.55 |
|
3 |
1.35 |
|
4 |
1.15 |
|
5 |
0.95 |
|
6 |
0.55 |
|
7 ומעלה |
0 |
טבלה 2
מקדם ההעדפה של הרשות המקומית בהתאם למדד הפריפריאליות
|
מדד הפריפריאליות |
מקדם העדפה |
|
1 |
1.75 |
|
2 |
1.55 |
|
3 |
1.35 |
|
4 |
1.15 |
|
5 |
0.95 |
|
6 ומעלה |
0 |
טבלה 3
מקדם ההעדפה של הרשות המקומית בהתאם להכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית
|
הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית |
מקדם העדפה |
|
פחות מ-1,000 |
1.75 |
|
1,000 עד 1,249 |
1.55 |
|
1,250 עד 1,499 |
1.35 |
|
1,1500 עד 1,749 |
1.15 |
|
1,750 עד 1,999 |
0.95 |
|
2,000 עד 2,249 |
0.75 |
|
2,250 עד 2,499 |
0.55 |
|
2,500 ומעלה |
0.35 |
טבלה 4
מקדם ההעדפה של עירייה או מועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על 20,000, בהתאם להיקף שטחי הנכסים המסחריים
|
המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות |
מקדם העדפה |
|
פחות מ-1.1 |
12 |
|
1.1 עד 2.19 |
8 |
|
2.2 עד 3.29 |
4 |
|
3.3 עד 4.38 |
2.67 |
|
4.39 עד 5.48 |
2 |
|
5.49 עד 6.58 |
1.6 |
|
6.59 עד 7.68 |
1.33 |
|
7.69 עד 8.78 |
1.14 |
|
8.79 ומעלה |
1 |
מקדם ההעדפה של עירייה או מועצה מקומית שמספר התושבים בה אינו עולה על 20,000, בהתאם להיקף שטחי הנכסים המסחריים
|
המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות |
מקדם העדפה |
|
פחות מ-0.31 |
12 |
|
0.31 עד 0.61 |
8 |
|
0.62 עד 0.93 |
4 |
|
0.94 עד 1.24 |
2.67 |
|
1.25 עד 1.55 |
2 |
|
1.56 עד 1.86 |
1.6 |
|
1.87 עד 2.17 |
1.33 |
|
2.18 עד 2.49 |
1.14 |
|
2.5 ומעלה |
1 |
מקדם ההעדפה של מועצה אזורית, בהתאם להיקף שטחי הנכסים המסחריים
|
המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות |
מקדם העדפה |
|
פחות מ-1.82 |
12 |
|
1.82 עד 3.63 |
8 |
|
3.64 עד 5.45 |
4 |
|
5.46 עד 7.27 |
2.67 |
|
7.28 עד 9.1 |
2 |
|
9.11 עד 10.92 |
1.6 |
|
10.93 עד 12.74 |
1.33 |
|
12.75 עד 14.56 |
1.14 |
|
14.57 ומעלה |
1 |
טבלה 5
מקדמי העדפה לפי שנת עלייה וארץ עלייה
|
שנת עלייה שקדמה לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן |
מקדם העדפה לעולים מאתיופיה ועולים הרריים |
מקדם העדפה לעולים משאר המדינות |
|
1 |
2.17 |
1 |
|
2 |
2.08 |
0.95 |
|
3 |
2 |
0.92 |
|
4 |
1.91 |
0.88 |
|
5 |
1.83 |
0.85 |
|
6 |
1.75 |
0.81 |
|
7 |
1.67 |
0.77 |
|
8 |
1.58 |
0.73 |
|
9 |
1.5 |
0.69 |
|
10 |
1.42 |
0.65 |
|
11 |
1.33 |
0.62 |
|
12 |
1.25 |
0.58 |
|
13 |
1.17 |
0.54 |
|
14 |
1.08 |
0.5 |
|
15 |
1 |
0.46 |
טבלה 6
מקדם ההעדפה של הרשות המקומית בהתאם לשיעור גביית הארנונה
|
שיעור גביית הארנונה |
מקדם העדפה |
|
פחות מ-75% |
0 |
|
75% עד 79% |
0.5 |
|
80% עד 84% |
0.625 |
|
85% עד 89% |
0.75 |
|
90% עד 94% |
0.875 |
|
95% ומעלה |
1 |
טבלה 7
מקדם ההעדפה של הרשות המקומית בהתאם לאי-צבירת הגירעון השוטף
|
אי-צבירת גירעון שוטף |
מקדם העדפה |
|
הרשות המקומית לא צברה גירעון שוטף בשנתיים שקדמו לשנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן |
2 |
|
הרשות המקומית לא צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שקדמה לשנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן |
1 |
|
הרשות המקומית צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שקדמה לשנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן |
0 |
דברי הסבר
פרק ד' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 קובע כי תוקם במשרד הפנים קרן שמטרתה צמצום פערים בין רשויות מקומיות, ותקציב הקרן יוקצה בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים. עוד נקבע כי עד לסוף שנת 2024 יוקצה חלק מהקרן על פי הטבלה שבתוספת לפרק, והיתרה תחולק על פי כללי החלוקה כאמור לעיל.
הכללים המוצעים כוללים חלוקת תקציב הקרן על פי 9 קריטריונים שלכל אחד מהם ניתן משקל שונה כמפורט להלן:
1. אשכול הרשות המקומית ואשכול יישובים בתוך מועצה אזורית לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה – 13.5%;
2. אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית – 10%;
3. הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית – 22%;
4. היקף שטחי הנכסים המסחריים – 5%;
5. שיעור העולים ברשות המקומית – 4.5%;
6. מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה – 5%;
7. שיעור מאזן ההגירה הפנימית – 12%;
8. שיעור גביית הארנונה – 20%;
9. אי-צבירת גירעון שוטף – 8%.
ביחס לקריטריונים אלה ניתן לכל רשות מקומית ניקוד בהתאם למאפיינים שלה (במרבית הפרמטרים מדובר בהכפלה של מקדמי העדפה בהתאם לכל פרמטר על פי הטבלאות המפורטות ובהתאם לגודלה), ומכל פרק ניתן לה חלקה היחסי בהתאם לניקוד שלה ביחס לרשויות המקומיות האחרות.
בנוסף, נקבעו תנאי סף לזכאות לחלוקה. רשויות שהוכרזו כרשויות איתנות או שהאשכול החברתי-כלכלי שלהן הוא 8 ומעלה לא יהיו זכאיות כלל לתקצוב מהקרן לצמצום פערים. בנוסף, נקבע ניקוד סף שלוקח בחשבון את מדד הפריפריאליות של הרשות, המדד החברתי כלכלי, ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית, ומספר התושבים ברשות המקומית. הנוסחה לקביעת ניקוד הסף מפורטת בתוספת השנייה.
בנוסף לתנאי הסף הכלליים, בחלק מהקריטריונים נקבעו גם תנאי סף לזכאות לתקציב ביחס לאותו קריטריון.
סעיף 24(ב) קובע הוראות מסוימות בהם הקצאת תקציב הקרן נדרשת לעמוד. מכיוון שהוראות אלה הן תוצאתיות ואינן יכולות להיבחן מראש באופן רב-שנתי, בכל שנת כספים יבחנו השרים האם חלוקת הכספים באותה שנה עומדת בהוראות, וככל הנדרש יתקנו את התקנות על מנת לעמוד בדרישות החוק.