צו לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (סייגים לתחולה במערכת הביטחון), התשע"ח- 2017
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 63(א)(11) לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012[1] (להלן- החוק), בהסכמת השר להגנת הסביבה, אני מצווה לאמור: |
||||
|
הגדרות |
1. |
בצו זה - |
||
|
|
|
"אמצעי לחימה"- ציוד לחימה וציוד טילים כהגדרתם בחוק הפיקוח; |
||
|
|
|
"גורם ביטחוני בכיר" – כל אחד מאלה, שהודעה על הסמכתו נמסרה למנהל: |
||
|
|
|
|
(1) לעניין הגופים המנויים בפרטים (1) ו- (3) להגדרה "מערכת הביטחון – עובד משרד הביטחון ששר הביטחון הסמיך לעניין זה, ודרגתו ראש חטיבה לפחות; |
|
|
|
|
|
(2) לעניין צבא הגנה לישראל – קצין בדרגת סגן אלוף לפחות, שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה; |
|
|
|
|
"חוק הפיקוח" - חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007[2]; |
||
|
|
|
"מחב"מ" - מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל; |
||
|
|
|
"מלמ"ב" - אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון במשרד הביטחון; |
||
|
|
|
"מערכת הביטחון"- כל אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
(1) משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון; |
|
|
|
|
|
(2) צבא הגנה לישראל; |
|
|
|
|
|
(3) ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני עבור גוף המנוי בפסקאות (1) או (2), ששר הביטחון הודיע עליהם למנהל, בהתאם לסעיף 64(ד) לחוק, וכן מפעלי מערכת הביטחון ומפעלים המייצרים מוצרים עבור מערכת הביטחון שהוגדרו בצו לעניין פרט 3 לתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998[3] (בצו זה – "חוק הסדרת הביטחון"); |
|
|
|
|
"ציוד אוגר מידע" - ציוד חשמלי או אלקטרוני שמסוגל לאחסן מידע, בין אם זו מטרתו העיקרית ובין אם אחסון המידע יכול להתקיים בו בפועל, או שניתן לשחזר ממנו מידע; |
||
|
|
|
"ציוד מסווג"- כל אחד מאלה, שנקבע על-ידי הגורם המוסמך במלמ"ב לפי חוק הסדרת הביטחון או הגורם המוסמך לפי פקודות הצבא במחב"מ כציוד מסווג ברמת "שמור" ומעלה; |
||
|
|
|
|
(1) ציוד אוגר מידע; |
|
|
|
|
|
(2) ציוד או רכיב חשמלי או אלקטרוני שנעשו בו הסבה או שינוי לצרכים ביטחוניים או מבצעיים, או כזה המעיד על יכולות מבצעיות; |
|
|
|
|
|
(3) ציוד או רכיב חשמלי או אלקטרוני שחשיפת הימצאותו בידי צה"ל או מערך מלמ"ב או חשיפת המידע שבו או פעילותו עלולה לפגוע בביטחון המדינה או לחשוף שיטת פעולה או לחשוף יעדי הסתרה שנקבעו כמסווגים; |
|
|
|
|
|
(4) סוללות ומצברים המעידים על יכולות המשפיעות על מערכות אשר הוגדרו על-ידי מלמ"ב או מחב"מ כמסווגות. |
|
|
סייג לתחולה על אמצעי לחימה |
2. |
הוראות החוק לא יחולו על אמצעי לחימה שמוחזקים על ידי מערכת הביטחון. |
||
|
סייג לתחולה על ציוד שנרכש בכספי סיוע |
3. |
הוראות החוק לא יחולו על ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות אשר נרכשו על-ידי מערכת הביטחון בכספי סיוע (FMF) ושיש התחייבות מדינית בנוגע לאופן הטיפול בהם לאחר סיום השימוש בהם על-ידי מערכת הביטחון. |
||
|
סייג לתחולה לציוד שיש לגביו הצהרת שימוש סופי |
4. |
הוראות החוק לא יחולו על ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות אשר נרכשו על-ידי מערכת הביטחון ושיש לגביהם הצהרות שימוש ומשתמש סופי (END USER) מחייבות בנוגע לאופן הטיפול בהם לאחר סיום השימוש, שלא ניתן לעמוד בהן אם יקוימו הוראות החוק, ובלבד שכל עוד ניתן לעמוד בהוראות החוק לגביהם, כולן או חלקן, יחולו הוראות החוק. |
||
|
סייג לתחולה על ציוד מסווג |
5. |
הוראות סעיפים 34 ו- 38 לחוק יחולו על ציוד מסווג המוחזק על ידי מערכת הביטחון, בכפוף לתנאים אלה: |
||
|
|
|
|
(1) פסולת ציוד מסווג לא תועבר לגוף יישום מוכר אלא לאחר שנעשו בציוד פעולות מקדימות כך שלא יהיה עוד מסווג, ובלבד שאם נעשו פעולות טיפול יחולו עליהן הוראות סעיף 38, ולא יאוחר משלוש שנים לאחר סיום השימוש. |
|
|
|
|
|
(2) פסולת ציוד מסווג שלא ניתן להופכו לבלתי מסווג, תוחזק על ידי מערכת הביטחון, לא יבוצע בה טיפול כהגדרתו בסעיף 2 לחוק, ולא תועבר לגורם אחר. |
|
|
|
|
|
(3) פסולת ציוד מסווג תוחזק בהתאם להוראות לפי כל דין, ובאופן שימנע מפגעים סביבתיים ובריאותיים. |
|
|
|
|
|
(4) מערכת הביטחון תדווח למנהל, במתכונת שהורה עליה, דיווח שנתי במועד הקבוע בסעיף 5(ד) לחוק, על משקל פסולת ציוד מסווג המוחזקת על ידה לפי הוראות סעיף זה, לפי קבוצות סיווג, ועל האמצעים הננקטים על ידה למניעת מפגעים סביבתיים ובריאותיים; דיווח כאמור יימסר למנהל על ידי גורם ביטחוני בכיר. |
|
אביגדור ליברמן
שר הביטחון
___________ התשע"ח
(___________ 2017)
דברי הסבר
כללי
החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 (להלן – "החוק") קובע הסדרים בנוגע לטיפול בציוד אלקטרוני, ציוד חשמלי ובסוללות, כדי לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת מציוד כאמור וכדי להקטין את ההשפעות הסביבתיות השליליות של פסולת ציוד מסוג זה.
החוק קובע רשימה של סייגים לתחולתו, ובין היתר נקבע בו בסעיף 63(א)(11) כי החוק לא חל על פריטים אשר שר הביטחון, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יקבע כי הוראות החוק לא יחולו לגביהם מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בשלום הציבור וביטחונו.
מאז נחקק החוק, בשנת 2012, לא הוחרגו ממנו פריטים מסווגים המשמשים את צה"ל, מערכת הביטחון, מפעלי מערכת הביטחון והמפעלים המייצרים עבור מערכת הביטחון. כמו כן לא הוחרגו ממנו אמצעי לחימה וציוד שקשור לאמצעי לחימה ולא הוחרגו ממנו פריטי ציוד אשר נרכשו על-ידי מערכת הביטחון תחת התחייבות מדינית ביחס לאופן הטיפול בהם לאחר סיום השימוש בהם.
מטרת הצו, אשר גובש בתיאום בין גורמי הביטחון לבין גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, היא להחריג מהוראות החוק אמצעי לחימה וציוד מסווג המשמשים את צה"ל, משרד הביטחון, מפעלי מערכת הביטחון והמפעלים המייצרים עבור מערכת הביטחון, מטעמים של סודיות ושמירה על ביטחון המדינה, וזאת כל זמן שהציוד מוגדר כציוד מסווג על-ידי הגורמים הקובעים בצה"ל ובמשרד הביטחון; וכן להחריג ממנו את פריטי הציוד אשר נרכשו על-ידי מערכת הביטחון תחת התחייבות מדינית ביחס לאופן הטיפול בהם לאחר סיום השימוש בהם, ככל שקיימת התחייבות כזו.
על-פי נוסח הצו המוצע, הוראות החוק יחולו על כל הציוד האלקטרוני, הציוד החשמלי והסוללות המצוי בידי צה"ל, משרד הביטחון, מפעלי מערכת הביטחון והמפעלים המייצרים עבור מערכת הביטחון, אשר אינו מהווה אמצעי לחימה, אינו ציוד מסווג ואינו ציוד שיש התחייבות מדינית ביחס לאופן הטיפול בו לאחר סיום השימוש. עוד קובע הצו, כי ציוד שהיה מסווג וגורם מוסמך בצה"ל או במשרד הביטחון קבע כי הוא אינו מסווג עוד, ישובו לחול עליו הוראות החוק.
כמו כן קובע הצו, כתנאים לתחולת הסייג, הוראות בנוגע להחזקת פסולת ציוד מסווג על-ידי צה"ל ומערכת הביטחון, הוראות בנוגע להעברת פסולת ציוד שהיה מסווג לגוף יישום מוכר והוראות בנוגע לדיווחים שנדרשת מערכת הביטחון להעביר לגורם המוסמך לפי החוק.
לסעיף 1 - הגדרות
להגדרת "אמצעי לחימה" – הגדרה זו מפנה להגדרות של ציוד לחימה וציוד טילים בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007, שהן:
"ציוד טילים" – ציוד ותוכנה בתחום הטילים, הכלולים בנספח ציוד, תוכנה וטכנולוגיה של המשטר בדבר פיקוח על טכנולוגיית טילים (MTCR - Missile Technology Control Regime), כעדכונו מזמן לזמן, כפי שקבע השר בצו;
"ציוד לחימה" – ציוד הכלול ברשימת אמצעי הלחימה (Munitions List) שנקבעה בידי הסדר ואסנאר, כעדכונה מזמן לזמן, או ציוד אחר שנועד בעיקרו לשימוש ביטחוני, הכל כפי שקבע השר בצו;
דהיינו, מדובר באמצעים המיועדים לשימוש ביטחוני מובהק.
להגדרות "גורם ביטחוני בכיר" ו- "מערכת הביטחון" – בהגדרה "מערכת הביטחון" נכללים שלושה סוגי גופים ששר הביטחון הוסמך להתקין צו זה בעניינם, והם משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא ההגנה לישראל (להלן – "צה"ל") ומפעלים ביטחוניים. המפעלים הביטחוניים מוגדרים באמצעות הפנייה להוראות לפי סעיף 64 לחוק וכן באמצעות הפנייה לצו שהוצא מכוח חוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998 (להלן - "חוק להסדרת הביטחון").
סעיף 64 לחוק קובע את תחולת החוק על המדינה, וכן הוראות לעניין מסירת מידע על ידי מערכת הביטחון לפי החוק. בסעיף קטן (ד) מוגדרת "מערכת הביטחון", בפסקאות הרלוונטיות לסמכות שר הביטחון -
"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:
(1) משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון;
(2) צבא הגנה לישראל;
(3) ...;
(4) ...;
(5) ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (4), (6) ו-(7), ששר הביטחון הודיע עליהם למנהל; לעניין זה, "ציוד ביטחוני" – כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006;
(6) ..."
על פי הגדרת מערכת הביטחון בצו המוצע, ספקים ומפעלים המפתחים או מייצרים ציוד ביטחוני עבור גופי מערכת הביטחון, אשר שר הביטחון הודיע עליהם למנהל, יכללו בהגדרת מערכת הביטחון לעניין הצו המוצע. בנוסף, ומאחר שהוראות סעיף 64(ד) חלות בהקשר למסירת מידע, נכללים בהגדרה גם מפעלים שהוגדרו בצו לעניין פרט 3 לתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998. פרט 3 מסמיך את שר הביטחון לקבוע בצו את מפעלי מערכת הביטחון, שיכללו בהגדרת גופים ציבוריים לעניין החוק האמור.
יובהר, כי הכללת גוף כלשהו בהגדרת מערכת הביטחון לפי הצו המוצע אין משמעותה כי הוראות החוק לא יחולו עליו, אלא מדובר בתנאי סף לגבי החרגת הציוד האלקטרוני והחשמלי והסוללות שהוא מייצר או מייבא בגדרי הציוד המוחרג לפי הצו.
ההגדרה "גורם ביטחוני בכיר" משמשת בתקנה 5 לתקנות המוצעות, והיא קובעת את תפקידו של גורם שימסור דיווח, כפי שיפורט להלן, כתנאי לתחולת הסייג. לעניין צה"ל מוסר הדיווח יהיה קצין בדרגת סא"ל לפחות שהוסמך לכך על ידי הרמטכ"ל, ולעניין שאר הגופים יהיה זה ראש חטיבה לפחות במשרד הביטחון, שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון.
להגדרה "ציוד אוגר מידע" – ההגדרה המוצעת מתייחסת לכל ציוד חשמלי או אלקטרוני המסוגל לאחסן מידע או שניתן לשחזר ממנו מידע, בין אם תכונה זו היא חלק מייעודו, ובין אם לאו. הגדרה זו מתייחסת לסוגים מסויימים של ציוד מסווג, ומטרתו להגן על מידע מטעמים של הגנה על ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
להגדרה "ציוד מסווג" – הגדרה זו כוללת ארבעה סוגים של ציוד אשר סווגו על ידי הגורם המוסמך לכך בסיווג ברמת "שמור" ומעלה. הגורם המוסמך לקבוע סיווג הינו לפי המצב החוקי הקיים – גורם באגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון שבמשרד הביטחון (מלמ"ב) לפי החוק להסדרת הביטחון, וכן הגורם המוסמך לפי פקודות הצבא. הסוג הראשון של ציוד מסווג הינו כאמור ציוד המאחסן מידע. הסוגים הנוספים המנויים בפסקות (2) עד (4) הם ציוד, סוללות ומצברים או רכיבים שעצם הימצאותם, תכונותיהם, שינויים שנעשו בהם וכדומה, מהווים מידע ביטחוני מסווג וחשיפתם עלולה לפגוע בביטחון המדינה.
לסעיף 2 – סייג לתחולה על אמצעי לחימה
מוצע בסעיף זה לקבוע החרגה גורפת לתחולת החוק לעניין אמצעי לחימה, הכוללים ציוד לשימושים ביטחוניים מובהקים. החוק אינו מיועד לחול על ציוד מעין זה המוחזק על ידי מערכת הביטחון.
לסעיפים 3 ו- 4 - סייגים לתחולה בשל התחייבויות מדיניות
הסייג המוצע בסעיף 3 עוסק בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות אשר נרכשו כחלק מהתקשרות עם מדינה אחרת, בכספי סיוע, ובמסגרת זו קיימת התחייבות מדינית לגבי הטיפול בהם בגמר השימוש. סייג זה נדרש לצורך מניעת פגיעה ביחסי החוץ של ישראל.
הסייג המוצע בסעיף 4 אף הוא מתייחס לרכישה של ציוד שיש לגביו התחייבויות לעניין סיום השימוש, על פי רוב כלפי מדינות זרות או בקשר אליהן. במקרים כאלה ועל מנת להגן על ביטחון המדינה ועל יחסי החוץ שלה, קובע הסייג המוצע כי במקרה שעמידה בהוראות החוק עלולה לסכל את עמידת מערכת הביטחון בהתחייבות כזו – יגברו ההוראות לפי ההתחייבות. עם זאת, ככל שההוראות אינן סותרות, יש לעמוד בהוראות החוק – כולן או חלקן, לפי העניין.
לסעיף 5 – סייג לתחולה על ציוד מסווג
הסייג המוצע בסעיף 5 הינו סייג חלקי, לגבי סעיפים 34 ו- 38 לחוק, והוא חל לגבי ציוד מסווג בתנאים מגבילים. ציוד מסווג הינו כאמור ציוד שניתן לעשות בו שימוש על מנת לחשוף מידע העלול להזיק לביטחון המדינה, אך לרוב מדובר בציוד דומה לציוד שנעשה בו שימוש אזרחי רגיל, וניתן להופכו לבלתי מסווג. לגבי ציוד מעין זה, ככלל, אמורות לחול מרבית הוראות החוק.
הסעיפים שלגביהם מוצע הסייג הינם, כאמור, סעיפים 34 ו- 38. סעיף 34 קובע חובה על מחזיק בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, שאינו מהמגזר הביתי, להתקשר עם גוף יישום מוכר ולהעביר אליו את פסולת הציוד האמור לשם פינוי. הסייג המוצע קובע כי לעניין ציוד מסווג לא תחול החובה לפנות את הפסולת בדרך זו. סעיף 38 לחוק קובע את התנאים לפעילות של מיתקן טיפול בפסולת, ובהם בעיקר תנאי תשתית.
על פי הסייג המוצע, סעיפים אלה לא יחולו אלא בכפוף למספר תנאים. ראשית, הפסולת לא תועבר לגוף יישום מוכר לפי החוק אלא לאחר שהציוד הפך לבלתי מסווג. את הפעולות להפחתת הסיווג יש לבצע בתוך 3 שנים מסיום השימוש, ואם הפעולות כוללות טיפול בפסולת, כמשמעותו לפי החוק, הן ייעשו לפי התנאים שבסעיף 38. לגבי ציוד מסווג שלא ניתן להופכו לבלתי מסווג - יש להחזיקו במערכת הביטחון ולא למסור אותו לגורם אחר. שהוא מחזור, השבה או הטמנה כהגדרתם לפי החוק.
תנאי נוסף להתקיימות הסייג הוא כי הציוד המסווג יוחזק באופן שלא יגרום למפגעים סביבתיים, כל עוד לא פונה. הדברים אמורים הן לגבי ציוד שמיועד להפוך לבלתי מסווג ולהתפנות, והן לציוד מסווג שיוחזק לצמיתות. בנוסף, על מנת לאפשר ודאות והלימה עם כלל מעטפת האסדרה והפיקוח לפי החוק, תנאי להתקיימות הסייגים הינו דיווח של מערכת הביטחון, באמצעות גורם ביטחוני בכיר, על כמויות הציוד המסווג שסעיף זה חל עליהן. הדיווח יימסר במועדים הקבועים בסעיף 5(ד) לחוק, ויכלול נתונים כמותיים על פי קבוצות סיווג הקבועות בתוספת לחוק, לכלל הגופים המדווחים.
מתכונת הדיווח תיקבע על ידי המנהל – אשר מוסמך להורות על מתכונת דיווח לפי החוק - באופן שישמור על סודיות המידע הביטחוני, אך יבטיח קבלת הנתונים המהותיים לגבי התקיימותם של התנאים.