תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון- שיפור והתאמת תנאי זכאות לביטוח סיעודי) התשע"ח- 2017
גמלת הסיעוד משתלמת כיום בשלוש רמות שונות, על פי מידת התלות של הזכאי לגמלה. מידת תלות זו נקבעת באמצעות מבחן תפקודי, המבוצע על ידי מעריכים מקצועיים, והיא באה לידי ביטוי במספר הנקודות שמקבל הזכאי הנע כיום בין 2.5 ל-11 נקודות תלות. מבנה גמלת הסיעוד הנוכחי מביא לכך ששיעור כיסוי הצרכים הסיעודיים איננו מתחשב דיו באוכלוסיית הקשישים שמצבם הסיעודי מורכב יותר, וזאת לאור הרזולוציה המוגבלת שניתן להשיג בחלוקה ל-3 רמות גמלה. מנגד, בדרגות הנמוכות יותר משתלמת הגמלה בשיעור גבוה [ביחס למידת התלות]
לאור האמור, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי באופן שיביא לחלוקה פרוגרסיביות יותר של הגמלה, על ידי יצירת שש רמות של גמלה, בהתאם למידת התלות של הקשיש בזולת.
פרק י בחוק הביטוח הלאומי- יתוקן
התיקון המוצע כרוך בעלות של 400 מלש"ח לשנה, וכן כ מיליארד ₪ נוספים
ב -10 שנות ההפעלה הראשונות [סכום כולל].
החוק יבוצע ע"י עובדי המוסד
ז. להלן נוסח החוק המוצע:
תזכיר חוק הביטוח הלאומי (שיפור והתאמת תנאי זכאות בביטוח סיעוד)
(תיקון מס'...) התשע"ח – 2018
|
תיקון סעיף 224 |
1. |
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 224 לחוק העיקרי- (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא- |
||
|
|
|
"(א) |
בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), וסעיף 225, מבוטח שמתקיים בו כתוצאה מליקוי, האמור באחת מהפסקאות שלהלן, זכאי לגמלת סיעוד בהיקף המפורט באותה פסקה - |
|
|
|
|
|
(1) |
מבוטח התלוי במידה חלקית בעזרת הזולת לביצוע חלק מפעולות יום- יום, זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל 6 יחידות שירות בשבוע; |
|
|
|
|
(2) |
מבוטח שנעשה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום- יום בחלק משעות היממה, או הזקוק להשגחה - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל 10 יחידות שירות בשבוע; |
|
|
|
|
(3) |
מבוטח שנעשה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום- יום, ברוב שעות היממה, או הזקוק להשגחה רבה - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל- 14 יחידות שירות בשבוע; ואם אין בידו היתר, או שההיתר הותלה, והוא אינו מעסיק עובד זר בענף הסיעוד- זכאי לתוספת בשיעור השווה ל- 3 יחידות שירות בשבוע; |
|
|
|
|
(4) |
מבוטח שנעשה תלוי במידה רבה מאוד בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום- יום, ברוב שעות היממה, או הזקוק להשגחה רבה מאוד - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל- 18 יחידות שירות בשבוע; ואם אין בידו היתר, או שההיתר הותלה, והוא אינו מעסיק עובד זר בענף הסיעוד- זכאי לתוספת בשיעור השווה ל- 3 יחידות שירות בשבוע; |
|
|
|
|
(5) |
מבוטח שנעשה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות יום- יום, בכל שעות היממה, או הזקוק להשגחה מתמדת - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל- 22 יחידות שירות בשבוע; ואם אין בידו היתר, או שההיתר הותלה, והוא אינו מעסיק עובד זר בענף הסיעוד- זכאי לתוספת בשיעור השווה ל- 4 יחידות שירות בשבוע; |
|
|
|
|
(6) |
מבוטח שנעשה תלוי תלות מוחלטת מוחמרת בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות יום- יום, בכל שעות היממה, או הזקוק להשגחה מתמדת מחמירה, זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל- 26 יחידות שירות בשבוע; ואם אין בידו היתר, או שההיתר הותלה, והוא אינו מעסיק עובד זר בענף הסיעוד- זכאי לתוספת בשיעור השווה ל- 4 יחידות שירות בשבוע; " |
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "בסעיף קטן (א)(1), (1א) או (2)" יבוא "בסעיף קטן (א)(1) עד (6) ". |
||
|
|
|
|
||
|
תיקון סעיף 225א |
2. |
בסעיף 225א לחוק העיקרי- |
||
|
|
|
"(א) |
בסעיף קטן (א) פסקת משנה (2)- תמחק; |
|
|
|
|
(ב) |
בסעיף קטן (ד), במקום "אם המטפל" יבוא "אם נדרש כי יסופקו לו שירותי סיעוד בידי מטפל ואם"; |
|
|
תיקון סעיף 230 |
3. |
בסעיף 230 (2) בחוק העיקרי, הסיפה החל במלים "ובלבד שלעניין"- תמחק. |
||
|
|
|
|
|
|
|
תחילה ותחולה |
4. |
(1) |
תחילתו של סעיף 224(א) ו- (ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1(א) ו- (ב) לחוק זה, ב- 1 בחודש שלאחר 6 חודשים מיום פרסומו (להלן- יום התחילה), והוא יחול על בדיקת מידת תלות שתערך ביום התחילה או לאחריו. על אף האמור, מבוטח שהיה זכאי לגמלה ערב יום התחילה ולא חלה הטבה במידת התלות שנקבעה לגביו, יהיה זכאי לגמלה בשיעור שלא יפחת מהשיעור שהיה זכאי לו ערב יום התחילה. |
|
|
|
|
|
(2) |
תחילתם של סעיפים 224(ד), 225א ו- 230 לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ביום התחילה, והם יחולו על גמלת סיעוד המשתלמת בעד יום התחילה ואילך. |
|
|
|
|
||
|
|
|
|
|
|
דברי הסבר
1. לסעיף 1 (א) ו- (ב) בחוק המוצע-
המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) משלם 6.1 מיליארד ₪ מידי שנה, לשם מימון הטיפול בקשישים סיעודיים. ישנם כ-170 אלף איש הזכאים לגמלת סיעוד לפי פרק י' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק והגמלה, בהתאמה). במרבית המקרים הגמלה אינה ניתנת כתשלום לידי הזכאי, אלא על ידי שירותים בעין הכוללים טיפול סיעודי בבית, טיפול במרכז יום, אספקת מוצרי ספיגה ועוד. בפועל, עיקר ההוצאה בענף ביטוחי זה מופנית לשעות טיפול סיעודי בבית הקשיש (כ-94% מסך ההוצאה). שיעור הגמלה אותה מקבל הזכאי תלויה בניקוד אותו הוא מקבל במבחן תלות ובמבחן הכנסות.
גמלת הסיעוד משתלמת כיום בשלוש רמות שונות, על פי מידת התלות של הזכאי לגמלה. מידת תלות זו נקבעת באמצעות מבחן תפקודי, המבוצע על ידי מעריכים מקצועיים, והיא באה לידי ביטוי במספר הנקודות שמקבל הזכאי, הנע כיום בין 2.5 ל-11 נקודות תלות. מבנה גמלת הסיעוד הנוכחי מביא לכך ששיעור כיסוי הצרכים הסיעודיים איננו מתחשב דיו באוכלוסיית הקשישים שמצבם הסיעודי מורכב יותר, וזאת לאור הרזולוציה המוגבלת שניתן להשיג בחלוקה ל-3 רמות גמלה.
לאור האמור, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי באופן שיביא לחלוקה פרוגרסיביות יותר של הגמלה, על ידי יצירת שש רמות של גמלה, בהתאם למידת התלות של הקשיש בזולת.
לצורך כך, מוצע לקבוע מחדש את רמות הגמלה הקבועות בסעיף 224 לחוק, בהתאם לחלוקה הבאה-
א. ברמת התלות הראשונה יהיה זכאי המבוטח לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל6 יחידות שירות [שהם כ- 1393 ש"ח];
ב. ברמת התלות השנייה יהיה זכאי המבוטח לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-10 יחידות שירות [שהם כ 2322 ש"ח];
ג. ברמת התלות השלישית יהיה זכאי המבוטח לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-14 יחידות שירות [שהם כ 3947 ש"ח];
ד. ברמת התלות הרביעית יהיה זכאי המבוטח לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-18 יחידות שירות [שהם כ 4876 ש"ח];
ה. ברמת התלות החמישית יהיה זכאי המבוטח לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-22 יחידות שירות [שהם כ 6037 ש"ח];
ו. ברמת התלות השישית יהיה זכאי המבוטח לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-26 יחידות שירות [שהם כ 6966 ש"ח].
בנוסף, ברמת התלות השלישית ואילך תינתן תוספת של 3-4 יחידות שירות, למי שמקבל את הטיפול באמצעות מטפל ישראלי.
חלק מרמות הגמלה הנמוכות הנהוגות כיום [בהתאם לניקוד]- תופחתנה לפי ההסדר המוצע, לאור פיצולן של רמות הזכאות. כדי להימנע מפגיעה באוכלוסיה הקיימת מוצע לקבוע כי במקרה של הפחתה ברמת הגמלה, התיקון המוצע יחול רק לגבי מבוטחים שהפכו סיעודיים מיום תחילתו ואילך.
בנוסף, מוצע להתאים את התוספת הניתנת כיום למי שמעסיק עובד ישראלי בענף הסיעוד, לשינויים המוצעים במסגרת החלטה זו וזאת במטרה להמשיך ולעודד העסקת עובדים ישראלים בתחום הסיעוד.
בהתחשב בהוראת המעבר האמורה, עלותה של ההצעה נאמדת בכ- 400 מיליון ₪ בשנה, ובכ-100 מיליון ₪ נוספים בתקופת המעבר בלבד [כ- 10 שנים ראשונות להבשלת החוק].
2. לסעיף 2 בחוק המוצע-
כיום מאפשר המוסד תשלום גמלה בכסף רק למי שמקבל טיפול סיעודי בכל שעות היממה, ממטפל מקצועי שאינו קרוב משפחתו של המבוטח הסיעודי. מוצע עתה לאפשר למבוטח לבחור בגמלה בכסף גם אם אין לו מטפל צמוד כאמור, תוך מתן סמכות למוסד ולוועדה המקומית לבחון את איכות הטיפול הניתן לו, כך שבמקרה ולא ניתן טיפול נאות- תומר הגמלה לטיפול בעין, ולא יאופשר למבוטח לבחור בגמלת כסף. מתן זכות הבחירה כאמור נדרש במיוחד נוכח פיצול רמות התלות בדרגת התלות הנמוכה, כך שנוצרות רמות תלות המזכות בגמלה נמוכה, שאינה מאפשרת ואף אינה מצדיקה החזקת מטפל צמוד.
3. לסעיף 3 בחוק המוצע-
לעניין גמלת הסיעוד, מבוטח שמלאו לו 90 שנים רשאי להיבדק באחת משתי דרכים [באמצעות אחות או באמצעות רופא] ברם, לאחר שנבדק כאמור, לפי הוראות סעיף 230(2) לחוק, אם הוא מבקש להיבדק מחדש בטרם חלפו 6 חודשים ממועד הבדיקה הקודמת, עליו לעשות כן באותה הדרך בה נבדק בפעם הקודמת. מקורה של הוראה זו בחשש שמא מבוטח שנבדק בידי אחות ושתביעתו נדחתה או לא אושרה במלואה, יבקש מייד להיבדק מחדש ע"י רופא מומחה. הניסיון שנצבר בינתיים באגף המטפל בתחום זה הפיג את החשש מפני התנהגות כאמור, ולכן מוצע עתה לבטל את הוראות הסיפא של הסעיף האמור, ולאפשר בדיקה חוזרת גם שלא בידי אותו בעל מקצוע [כלומר- מי שנבדק בידי אחות יוכל להיבדק בידי רופא ולהפך]