בתוקף סמכותי לפי סעיפים 32(א)(2) ו-(ב) ו-60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ולפי סעיפים 36א ו-112 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנה 1 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות), התשס"ח-2008[1] (להלן – התקנות העיקריות) - |
||||
|
|
|
|
(1) ברישא, אחרי "בתקנות אלה" יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
""בעל רישיון", "מנהל תיקים" ו"ניהול תיקי השקעות" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995[2]; |
||
|
|
|
|
|
"מנהל תיקים זר" – מי שרשאי לעסוק בניהול תיקי השקעות במדינה מחוץ לישראל לפי הדין החל באותה מדינה ואינו בעל רישיון מנהל תיקים; |
||
|
|
|
|
|
"קרן" ו"קרן חוץ" – כהגדרתן בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994[3]; |
||
|
|
|
|
|
"תעודת סל" – כהגדרתה בתקנון הבורסה, כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[4];". |
||
|
|
|
|
(2) בהגדרה ""ניירות ערך" ו"נייר ערך סחיר"", במקום "בתקנה זו" יבוא "בתקנות אלה"; |
|||
|
|
|
|
(3) אחרי ההגדרה "נייר ערך לא סחיר" יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
""עמלת ניהול חיצוני" – הוצאה הנובעת מכל אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
(1) השקעה של קופת גמל בקרנות השקעה שאינן צד קשור או בקרן השקעה שהיא שותפות שהשותף הכללי בה אינו צד קשור, לרבות באמצעות חשבון המנוהל לקופת הגמל המיועד להשקעה רק בקרנות השקעה (בהגדרה זו – חשבון ההשקעה) או בעד הניהול של חשבון ההשקעה, ובלבד שמנהל חשבון ההשקעה אינו צד קשור; |
|
|
|
|
|
|
|
(2) ניהול השקעות של קופת גמל שהיא תשלום למנהל תיקים זר, ובלבד שהתקיימו שני אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) כל השקעות קופת הגמל המנוהלות בידי מנהל התיקים הזר הן השקעות בנכסים שלא הונפקו במדינת ישראל ואינם נסחרים או מוחזקים בה; |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מנהל התיקים אינו צד קשור. |
|
|
|
|
|
|
(3) ניהול השקעות של קופת גמל שהיא תשלום לבעל רישיון מנהל תיקים, ובלבד שהתקיימו כל אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) כל השקעות קופת הגמל המנוהלות בידי מנהל התיקים הן השקעות בנכסים שלא הונפקו במדינת ישראל ואינם נסחרים או מוחזקים בה; |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) 75 אחוזים לפחות מן הנכסים המנוהלים בידי מנהל התיקים לכלל לקוחותיו מושקעים בנכסים שלא הונפקו במדינת ישראל ואינם נסחרים או מוחזקים בה; |
|
|
|
|
|
|
|
(ג) מנהל התיקים אינו צד קשור; |
|
|
|
|
|
|
(4) השקעה של קופת גמל בקרן או בקרן חוץ (בפסקה זו – הקרן) שהיא תשלום למנהל הקרן או לקרן, ובלבד שהתקיימו שני אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) 75 אחוזים לפחות מהתחייבות החשיפה של התעודה תהיה לנכסים שלא הונפקו במדינת ישראל ואינם נסחרים או מוחזקים בה; |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מנהל הקרן אינו צד קשור; |
|
|
|
|
|
|
(5) השקעה של קופת גמל בתעודת סל שהיא תשלום למנפיק תעודת הסל, ובלבד שהתקיימו שני אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) 75 אחוזים לפחות מהתחייבות החשיפה של התעודה תהיה לנכסים שלא הונפקו במדינת ישראל ואינם נסחרים או מוחזקים בה; |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מנפיק התעודה אינו צד קשור. |
|
|
|
|
|
|
(6) השקעה של קופת גמל בקרן טכנולוגיה עילית כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.". |
|
|
תיקון תקנה 2 |
2. |
בתקנה 2 לתקנות העיקריות - |
||||
|
|
|
|
(1) האמור בה יסומן "(א)"; |
|||
|
|
|
|
(2) בפסקה (3), בסופה יבוא "הממונה רשאי לתת הוראות בדבר סוגי ניירות ערך לא סחירים או הלוואות לפי פסקה זו, והתנאים שבהם יינתנו". |
|||
|
|
|
|
(3) אחרי פסקה (8) יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
"(9) עמלות ניהול חיצוני."; |
||
|
|
|
|
(4) אחרי תקנת משנה (א) יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
"(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), סך כל ההוצאות הישירות לפי פסקאות (3) ו-(9) בתקנת משנה (א), למעט הוצאות הנובעות ממתן הלוואה או מהשקעה במניות לא סחירות למימון פרויקטים לתשתיות, לא יעלה על 0.25 אחוז מסך כל השווי המשוערך של נכסי קופת הגמל בתום שנת הכספים שחלפה, ולגבי קופת גמל חדשה שאושרה במהלך שנת כספים, לא יעלה סך כל ההוצאות הישירות בשנת הכספים הראשונה שבה אושרה הקופה, על השיעור האמור מסך כל השווי המשוערך של נכסי הקופה בתום הרבעון הראשון שחלף מהמועד שאושרה. |
||
|
|
|
|
|
(ג) הוראות תקנת משנה (ב) לא יחולו על הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסי קופת גמל שהיא אחת מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
(1) קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי סעיף 78ד לחוק הפיקוח על הביטוח; |
|
|
|
|
|
|
|
(2) קופת גמל חדשה או מסלול השקעה חדש בקופת גמל מסלולית שאינו מסלול ברירת המחדל, שעליהם יורה הממונה ובתנאים שיורה, לרבות בדבר חובות גילוי לעמיתי הקופה או המסלול, לפי העניין. |
|
|
|
|
|
|
(ד) בתקנה זו – |
||
|
|
|
|
|
|
"מניה לא סחירה" – מניה שאינה רשומה למסחר בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר כהגדרתם בתקנות ההשקעה; |
|
|
|
|
|
|
|
"מסלול ברירת מחדל" – המסלול שלפי תקנון קופת הגמל המסלולית הוא מסלול ההשקעה שבו ינוהלו הכספים כל עוד לא נבחר מסלול השקעה אחר, ובהעדר מסלול כאמור – המסלול שבו מנוהל החלק הגדול ביותר של הכספים בקופה.". |
|
|
תחילה |
3. |
תחילתן של תקנות אלה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018). |
||||
_____________ התשע"ח
(________________2017)
(חמ ..........)
____________
משה כחלון
שר האוצר
דברי הסבר
בהתאם להוראות סעיף 32(א)(2) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 ובהתאם להוראות סעיף 36א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, גופים מוסדיים רשאים לגבות מנכסי קופת הגמל או מנכסים העומדים כנגד התחייבויות תלויות תשואה (להלן - קופת גמל) הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסים כאמור, כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – הוצאות ישירות).
ביום 28 בפברואר 2008 התקין שר האוצר את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות), התשס"ח-2008 (להלן – התקנות העיקריות), שבהן נקבע מהן ההוצאות שאותן יראו כהוצאות ישירות.
במהלך שנת 2014, נקבעה לראשונה תקרה להיקף הוצאות ישירות מסוימות שאותן ניתן לגבות. זאת על מנת להגביל את היקף ההוצאות הישירות שאותן ניתן לגבות ישירות מהעמיתים. התקרה נקבעה כנגד הוצאות הנובעות בתנאים מסוימים מהשקעה בקרנות השקעה, מנהלי תיקים, קרנות נאמנות, תעודות סל, נכסים לא סחירים ומתן משכנתה. התקרה שנקבעה היא בשיעור של 0.25 אחוזים מסך כל השווי המשוערך של נכסי קופת הגמל, והיא נקבעה כהוראת שעה בתקנה 3 לתקנות העיקריות, עד ליום 31 בדצמבר 2017.
מאז שנת 2014, נבחן על ידי רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון יישומה של מגבלת התקרה האמורה במסגרת השקעותיהם של הגופים המוסדיים. בחינת היישום מעלה כי מחד, יש חשיבות לכך שהוגבלו סוגים מסוימים של הוצאות ישירות והדבר אף הוביל במקרים מסוימים להפחתת ההוצאות הישירות המשולמות. מאידך, השיעור שנקבע איפשר לגופים להמשיך ולהשקיע ללא הפרעה ממשית באותם נכסים.
מכאן, שהניסיון מורה כי נוצר איזון ראוי בין הצורך להגביל את שיעור ההוצאות הישירות לבין הצורך לאפשר את המשך ההשקעות. לאור ניסיון זה, ולאור העובדה שהוראת השעה אמורה לפקוע בקרוב, מוצע לתקן את התקנות העיקריות כך שההוראות הקבועות כיום כהוראת שעה במסגרת תקנה 3, ייקבעו כהוראת קבע, תוך ביצוע מספר שינויים נוספים כפי שיפורט להלן.
לתקנה 1
מוצע לעדכן את תקנה 1 לתקנות העיקריות, כך שתכלול את כל ההגדרות המופיעות בהוראת השעה. כמו כן, מוצע לתקן את הגדרת "עמלת ניהול חיצוני" ולאפשר לגבות גם הוצאות הנובעות מהשקעה של קופת הגמל בקרן טכנולוגיה עילית כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994. הצעה זו היא פועל יוצא של הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח. היות ומדובר בנכס השקעה חדש בשוק ההון בישראל שקיימת בו מעורבות ממשלתית ושהגופים המוסדיים טרם צברו בו מומחיות, מוצע לאפשר לגבות את ההוצאה הנובעת מהשקעה בו כהוצאה ישירה.
עוד מוצע לתקן את הכללים שבגינם תותר הוצאה ישירה הנובעת מהשקעה בתעודת סל כך שיושוו התנאים להשקעה בתעודת סל למנהל תיקים ולהשקעה בקרן, שכן לעניין זה, אין הבדל מהותי בין סוגי ההשקעות האמורות.
לתקנה 2
מוצע לבטל את ההוראה שלפיה 'הוצאה הנובעת ממתן משכנתה לפי מגבלות שעליהן יורה הממונה' היא הוצאה ישירה. זאת משום שמשכנתה היא סוג של מתן הלוואה, ועל כן נכללת ממילא כהוצאה ישירה כאמור בתקנת משנה 2(3) לתקנות העיקריות.
לאור הניסיון שנצבר במהלך השנים בהם הגופים המוסדיים גבו הוצאות ישירות בכפוף לשיעור מסוים, התחדדה ההבנה כי הוראת השעה המנויה כיום בתקנה 3(3)(2) לתקנות העיקריות, הינה הוראה שמאזנת נכונה בין הצורך בהגבלה של סוגי הוצאות ישירות ואף להפחתתן, לבין הצורך לאפשר לגופים המוסדיים להמשיך ולהשקיע ללא הפרעה ממשית באותם נכסים. לפיכך, מוצע לקבוע כי המגבלה האמורה תקבע כהוראה קבועה.
כמו כן, לאור הגידול בהיקף ההשקעות של הגופים המוסדיים בנכסים לא סחירים בשנים האחרונות והניסיון שנצבר בתקופה זו, עלולים להתקיים נסיבות שבשלן אין להכיר בהוצאות הנובעות מהשקעות אלו כהוצאות ישירות. לפיכך, מוצע לאפשר לממונה לתת הוראות לעניין זה, בדבר סוגי ניירות ערך לא סחירים או הלוואות והתנאים שבהם יינתנו.