תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הנכות ותיקונים שונים), התשע"ח -2017

 

א. שם תזכיר החוק

 

           חוק הביטוח הלאומי (תיקון- הגדלת קצבת הנכות ותיקונים שונים) התשע"ח- 2017.

 

 

 

ב.  עיקרי החוק המוצע

 

פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק) קובע כללים ותנאים לזכאות לגמלאות לפי הפרק האמור, ובהן גמלת נכות כללית, למי שמוגדר כ"נכה" לפי סעיף 195 לחוק. ככלל, קצבת נכות משתלמת למי שאיבד את כושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד עקב ליקוי רפואי, או למי שבשל ליקוי כאמור צומצם כושרו להשתכר בשיעור של 50% לפחות.

 

במסגרת הסכם בין ארגוני הנכים וממשלת ישראל הוחלט על העלאת קצבת הנכות הכללית במספר פעימות וכן על עריכת תיקוני חקיקה אשר יעודדו את שילובם של הזכאים לקצבאות נכות כללית בשוק התעסוקה.

 

 

 

ג. מטרות החוק המוצע והצורך בו

 

 

מטרת החוק הינה לעגן בחקיקה את השלב הראשון במתווה הגדלת קצבת הנכות הכללית, ועידוד שילובם של נכים כלליים בעבודה.

 

 

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

 

 

פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי- יתוקן, וכן הוראות סעיף 307 והוראות לוח ח'1 1 בחוק

 

 

 

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקן המשרד, וההיבט המינהלי

 

 

 

התיקון המוצע כרוך בעלות הנאמדת בכ 1.7 ₪ לשנה, שיממונו מאוצר המדינה.

 

 

 

 

ו.         ולהלן נוסח תזכיר החוק-

 

 

 

 

תזכיר חוק ממשלתי :

 

 

דברי הסבר

כללי          

פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) קובע כללים ותנאים לזכאות לגמלאות לפי הפרק האמור, ובהן גמלת נכות, למי שמוגדר כ"נכה" לפי סעיף 195 לחוק. ככלל, קצבת נכות משתלמת למי שאיבד את כושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד עקב ליקוי רפואי, או למי שבשל ליקוי כאמור צומצם כושרו להשתכר בשיעור של 50% לפחות.

 

במסגרת הסכם בין ארגוני הנכים, משרד האוצר וממשלת ישראל הוחלט על העלאת קצבת הנכות הכללית במספר פעימות וכן על עריכת תיקוני חקיקה אשר יעודדו את שילובם של הזכאים לקצבאות נכות כללית בשוק התעסוקה והכל כפי שיפורט להלן. 

חוק זה נועד לעגן בחקיקה את ה"פעימה הראשונה" של מתווה העלאת שיעור הקצבה המשתלמת לנכים.

 

לסעיף 1, פסקה 1 ו- 6 – לוח ח'1 לחוק הביטוח הלאומי קובע את שיעורי הניכוי מהקצבה, בהתאם לחלק ההכנסה מעבודה או ממשלח יד. לצורך עידוד השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, מוצע להגדיל את שיעור ההכנסה שאינו מובא בחשבון לצורך ניכוי ההכנסות מקצבה כאמור בסעיף 202 לחוק הביטוח הלאומי ב- 12.4% (מ-29% ל- 41.4% מהשכר הממוצע). במקביל, וכפועל יוצא, מוצע לתקן את סעיף 200 (א) ולקבוע כי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 41.4% מהשכר הממוצע, יהא זכאי לקצבה חודשית מלאה.

 

לסעיף 1, פסקה 2 -  סעיף 200א לחוק הביטוח הלאומי בנוסחו היום קובע מדרג בן שלוש רמות (20.6%, 16% ו- 6.9% מקצבת יחיד מלאה) לתשלום קצבה חודשית נוספת לנכים שדרגת אי כושרם להשתכר היא 75% לפחות, וזאת בהתאם לאחוזי הנכות הרפואיים. מוצע לבטל את המדרג האמור, להעמיד את שיעור הקצבה החודשית הנוספת לנכים שאיבדו את כושרם להשתכר בשיעור 75% ומעלה (והוראות סעיף 307 לחוק אינו חל עליהם) על רמתו הגבוהה ולהגדילה מ- 20.6% ל- 36.2% (קרי, כ-792 ₪ במקום כ-451 שקלים, 350 ₪  ו -151 ₪ כיום).

 

כן מוצע להוסיף לאוכלוסיית הזכאים לקצבה חודשית נוספת גם מי שדרגת אי כושרו להשתכר נמוכה מ- 75%, ולהעמיד את שיעורה על 15.6% מקצבת יחיד מלאה (כ- 340 שקלים חדשים).

 

בנוסף מוצע כי גם נכים שהוראות סעיף 307 לחוק חלות עליהם (קרי – הם נמצאים במוסד וגוף ציבורי נושא ביותר ממחצית הוצאות ההחזקה בהם), יהיו זכאים לקצבה חודשית נוספת בשיעור של  15.6% מקצבת יחיד מלאה (כ- 340 שקלים חדשים), וכי הוראות סעיף 307 לעניין חלוקת קצבה, לא יחולו על תשלום זה.

 

לסעיף 1, פסקה 3  –   סעיף 206א לחוק הביטוח הלאומי בנוסחו היום קובע מדרג בן שלוש רמות (42.5%, 28.5% ו- 14% מקצבת יחיד מלאה) לתשלום גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה, וזאת בהתאם לשיעור הגמלה הבסיסית לשירותים מיוחדים לה זכאי המבוטח. מוצע לשנות את המדרג האמור בשתי הרמות הגבוהות, להגדיל את הרמה הגבוהה מ 42.5% ל- 51.64% (קרי, כ-1130 שקלים חדשים במקום כ-930 שקלים חדשים כיום), ואת הרמה הבינונית מ- 28.5% ל- 37.64% מקצבת יחיד מלאה (קרי, כ- 824 שקלים חדשים במקום כ-624  שקלים חדשים כיום).

 

לסעיף 1, פסקה 4  –   סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי קובע את תנאי הזכאות ל"קצבת אזרח ותיק לנכה" המשולמת למבוטחים אשר בתכוף לפני שנעשו זכאים לקצבת אזרח ותיק היו זכאים לקצבת נכות בסכום הגבוה מסכום קצבת האזרח הוותיק.  במקרים אלה, משולמת למבוטח קצבת האזרח הוותיק בתוספת סכום השווה להפרש שבין קצבת הנכות וקצבת האזרח הוותיק.

 

מוצע כי הוראות התיקון יחולו גם על אופן חישוב קצבת אזרח ותיק לנכה וזאת, בין היתר, לאור פסיקת בית המשפט העליון [בג"צ 1662/05 שושנה לוי נ' ממשלת ישראל, ניתן ביום 3.3.2009] ולפיה אבחנה בין אזרחים ותיקים נכים שהגיעו לגיל הזקנה לפני יום תחילתו של תיקון חקיקה המגדיל את שיעור קצבת הנכות לעומת אלה שהגיעו לגיל הזקנה לאחר יום תחילה כאמור הינה בגדר פגיעה בשוויון העולה כדי אפליה.

 

לסעיף 1, פסקה 7 -  סעיף 307 קובע את אופן חלוקת הקצבה של זכאי הנמצא במוסד וכן מסמיך את שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים להתקין תקנות בדבר אופן חלוקת הקצבה. מוצע כי הוראות הסעיף לא יחולו על קצבה חודשית נוספת מכוח סעיף 200א(ב1) כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה.

 

 

לסעיף 2  – סעיף 32 (א) קובע את שיעור השיפוי  שיקציב אוצר המדינה למוסד, לכל שנת כספים וזאת כאחוז מהתקבולים שגבה המוסד. לצורך שיפוי המוסד בגין תיקון החוק ועלותו הניכרת המוערכת בכ-1.7 מיליארד ₪, מוצע להגדיל את השיעור האמור, וזאת באמצעות תיקונים עקיפים לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 – 2018), התשע"ז – 2016, וכן  לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015-2016), התשע"ו - 2015.

 

 

לסעיף 3 –   על מנת שלא לפגוע בזכויותיהם של מי שהיו זכאים לגמלת הבטחת הכנסה בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 ערב יום התחילה של חוק זה, ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת הזקנה לנכה המשתלמת להם בהתאם להוראות סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי, הפסיקה להשתלם להם גמלת הבטחת הכנסה כאמור, מוצע כי הם יוסיפו להיות זכאים להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות ע"י גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה.

 

לסעיף 4 – כדי להעניק למוסד לביטוח לאומי זמן היערכות ליישום התיקונים המוצעים, מוצע לקבוע כי תשלומים ראשונים לפי סעיפים 200(א), 200א, 206א ,251 ולוח ח'1 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 1 לחוק זה, בעד התקופה שמיום התחילה (1 בינואר 2018) ועד תום ששת החודשים שמיום פרסום החוק, ישולמו בתום ששת החודשים כאמור.