תקנות הפחתה חוק שקיות נשיאה-להפצה באתר תזכירים.docx תזכיר טיוטת תקנות צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"ח–2017

‏‏י"א חשון, תשע"ח

‏‏‏31 אוקטובר, 2017

 

 

הנדון: דברי הסבר – טיוטת תקנות צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות (הפחתה
של סכומי עיצום כספי), התשע"ח–2017

 

1. ביום 1 לינואר 2017 נכנס לתוקפו חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, התשע"ו–2016 (להלן – "החוק"). מטרת החוק היא "להביא לצמצום השימוש בשקיות נשיאה כדי להפחית את כמות הפסולת הנוצרת בעקבות השימוש בהן ואת ההשפעות הסביבתיות השליליות של פסולת זו, בין השאר באמצעות הגבלת החלוקה של שקיות נשיאה חד-פעמיות בידי עוסקים בלא תמורה ובאמצעות הטלת היטל בעד מכירתן, והכל לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, להגנה על המגוון הביולוגי, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים, לשיפור איכות החיים והסביבה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים" (ס' 1 לחוק).

 

2. פרק ג' לחוק קובע את האפשרות להטיל עיצומים כספיים על מי שהפר חלק מההוראות הקבועות בחוק, את סכומי העיצומים הכספיים שניתן להטיל, ואת המנגנונים להטלת עיצום כספי. עוד נקבע, בסעיף 19 לחוק, כי השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בחוק, בשיעורים שיקבע. לשם יישום סעיף זה, נכתבה הצעת התקנות שבנדון, המפרטות את השיקולים והנסיבות שיאפשרו להפחית את סכום העיצומים הכספיים המוטלים על המפר.

 

3. טיוטת התקנות דומות בעיקרן למודל שנקבע בתקנות הפחתה קודמות אשר הותקנו על-ידי השר להגנת הסביבה, וביניהן – תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע"ד–2014 ותקנות הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם) (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"ד–2013. שינויים מהותיים ביחס אליהם יפורטו להלן.

 

4. להלן פירוט והסבר נרחב על התקנות המוצעות.

 

 

 

תקנה 1

מוצע להגדיר בתקנה 1 מונחים שנעשה בהם שימוש בתקנות המוצעות.

 

תקנה 2

תקנה מוצעת זו מעניקה למנהל סמכות להטיל מספר מסויים של עיצומים כספיים, על פי מספר ההפרות  לפי מספר השקיות שלגביהן בוצעו ההפרות, כמפורט להלן-

בוצעו הפרות לפי סעיפים 13(א)(1), 13(ג) או 13(ד) לחוק – קמעונאי גדול שהעמיד או מסר ללקוח שקית נשיאה חד-פעמית, בלי שגבה מהלקוח תשלום בעדה; עוסק שהעמיד או מכר שקית נשיאה שעובייה פחות מ-20 מיקרון; קמעונאי גדול שהעמיד או מסר ללקוח שקית הבאה במגע ישיר עם מזון שיש לו ידיות - לגבי מספר שקיות בתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים רצופים, בין שההפרות בוצעו בחנות אחת ובין אם בוצעו במספר חנויות - יטיל המנהל עיצומים כספיים על המפר על פי מספר ההפרות הקבוע בתוספת, לפי מספר השקיות הקבוע לצידן.

בוצעו הפרות לפי סעיפים 13(ב)(1) או (2) לחוק – קמעונאי גדול שלא פירט את המידע הנדרש בעסקת מכר מרחוק, או לא קיבל הסמכת הלקוח לחיובו בתשלום על שקיות נשיאה; קמעונאי גדול שלא ציין בחשבונות את מספר שקיות הנשיאה שמכר ואת המחיר ששולם בעדן - יטיל המנהל עיצום כספי אחד על המפר, לגבי מספר השקיות שלגביהן בוצעה ההפרה בחנות אחת, במשך תקופה שאינה עולה על שלושה חודשים רצופים. בין היתר, הפחתה זו נובעת מכך שייתכן וההפרות בחנות מסויימת, הנוגעות לאפיון מערכות מיחשוב בקופות המכירה או במכר מרחוק, נובעות כולן מפעולה אחת או מעשה יחיד, גם אם התקיימו לגבי מספר רב של שקיות נשיאה באותה חנות.

כוונתה של הפחתה זו היא ליצור את האיזון המתאים בין גובה עיצום הכספי שייצור התרעה הנדרשת לשם ציות להוראות החוק, לבין אי סבירות בהטלת עיצום כספי לגבי כל שקית נשיאה בודדת שלגביה בוצעה הפרה, כאשר ייתכנו הפרות הנוגעות למאות, אלפים ואף מאות אלפים של שקיות נשיאה.

 

תקנה 3

תקנה מוצעת זו מעניקה למנהל סמכות להפחית את סכום העיצום הכספי המוטל על המפר, בהתקיימן של נסיבות מסוימות, כמפורט להלן. שיעורי ההפחתה המפורטים בתקנה זו הם קבועים, כלומר אם קבע המנהל כי בדעתו להפחית את סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר, לא נתון לו שיקול דעת בנוגע לשיעור ההפחתה, ועליו להפחיתו בשיעור הקבוע בתקנות.

הנסיבות בגינן המנהל יהיה רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי תקנה 3, וכן שיעור ההפחתה הקבוע לכל אחת מאותן נסיבות, הם כמפורט להלן –

(1) הפרות קודמות - מפר שלא הפר כל הוראה מהוראות החוק או לפיו, בחמש השנים שקדמו להפרה – ניתן יהיה להפחית את סכום העיצום הכספי שהוטל עליו בעשרים אחוזים.

כוונתה של הפחתה זו היא להתחשב בהתנהגותו הקודמת של המפר, ולהקל בעונשו באם לא התנהג, בחמש השנים טרם ההפרה, באופן הסוטה מהוראות החוק שבגין הפרתו הוטל עליו עיצום כספי.

במקרה בו המפר הפר בעבר את הוראות אותו חוק, עדיין ניתן יהיה להפחית את סכום העיצום הכספי שהוטל עליו בעשרה אחוזים, באם התקיימו לגביו שני תנאים מצטברים אלה –

· המפר לא הפר יותר מפעם אחת, במהלך השנתיים שקדמו להפרה הנוכחית, את כלל הוראות החוק שבגין הפרתו הוטל עליו העיצום הכספי – הפחתה זו נועדה להתחשב בכך שככלל התנהגות המפר, בשנתיים שקדמו להטלת העיצום הכספי, עמדה בהוראות החוק, למעט הפרה חד פעמית בתוך אותה תקופה.

· המפר לא הפר, במהלך השנתיים שקדמו להפרה הנוכחית, את הוראת החוק המסוימת שבגין הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי הנוכחי – הוראה זו מבקשת לקבוע כי מפר לא יהיה זכאי להפחתה באם ההפרה החוזרת היא הפרה של אותה הוראת חוק ממש. אין מקום להפחית את סכום העיצום הכספי למפר המפר את אותה הוראת חוק יותר מפעם אחת.

יודגש כי אחוזי ההפחתה לפי פסקה זו אינם מצטברים. ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי לפי פסקה זו ב-20 אחוזים (אם מתקיימים התנאים הדרושים) או  בעשרה אחוזים (אם מתקיימים התנאים הדרושים), ואין אפשרות כי אחוזי ההפחתה לפי פסקה זו יצטברו לשלושים אחוזים.

(2) הפסקת ההפרה ודיווח – על מנת שתתקיים נסיבה זו נדרש כי המפר עמד בשני תנאים מצטברים:

· המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו;

· המפר דיווח על ההפרה למנהל.

אם המפר עמד בשני תנאים מצטברים אלה, ניתן יהיה להפחית את סכום העיצום הכספי שהוטל עליו בשלושים אחוזים. מטרתה של הפחתה זו היא לתמרץ את המפר להפסיק את ההפרה, ולדווח עליה למנהל. יודגש כי הפחתה זו תתאפשר רק כאשר ההפרה הופסקה ביוזמתו הפעילה של המפר.

(3) פעולות למניעת הישנות ההפרה ותיקון הליקויים– על מנת שתתקיים נסיבה זו נדרש כי המפר עמד בשני תנאים מצטברים:

· המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה;

· הפעולות האמורות הניחו את דעתו של המנהל.

אם המפר עמד בשני תנאים מצטברים אלה, ניתן יהיה להפחית את סכום העיצום הכספי שהוטל עליו בעשרים אחוזים. בדומה לנסיבת ההפחתה הקודמת, גם כאן נסיבה זו נועדה לתמרץ אצל המפר התנהגות חיובית. בעניין זה – התנהגות שנועדה להביא למניעת הישנות ההפרה. יודגש כי בעניין זה נתון למנהל שיקול הדעת לקבוע האם אכן נהג המפר באופן המתואר לעיל.

 

תקנה 4

נסיבות אישיות - בתקנה זו מוצע להעניק למנהל סמכות להפחית את סכום העיצום הכספי בשל נסיבות אישיות, וזאת אם המפר הוא יחיד, והמנהל השתכנע כי התקיים אחד או יותר משני אלה:

            א. ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי;

ב. נתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר.

אם המפר הוא יחיד, והתקיימו לגביו אחד או יותר מהמצבים המתוארים לעיל, ניתן יהיה להפחית את סכום העיצום הכספי שהוטל עליו בעשרים וחמישה אחוזים.

יש לשים לב להבחנה בין שני המצבים – בעוד שהראשון מתייחס לנסיבות הקודמות להפרה, כלומר הנסיבות שגרמו להפרה, השני מתייחס לנסיבות אישיות אשר אינן קשורות להפרה ולא השפיעו עליה, והן מצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר.

תקנה 5

הפחתה בשל מספר נסיבות – מוצע לקבוע כי אם התקיימו לגבי מפר מספר נסיבות המפורטות בתקנות 2 עד 4, שיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על חמישים אחוזים. למעשה, הוראה זו מבקשת להתמודד עם מצב בו מתקיימות מספר נסיבות הפחתה לגבי מפר, וקובעת כי בכל מקרה לא יעלה שיעור ההפחתה על השיעור האמור לעיל. תקנה מוצעת זו נועדה למנוע מצב בו שיעור ההפחתה המצטבר הוא כה גבוה עד שהוא מרוקן מתוכן את העיצום הכספי ומונע מהטלת העיצום הכספי להשיג את מטרותיה.

 

תקנה 6

הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות או הכנסה – מוצע לאפשר התחשבות במחזור העסקאות השנתי של המפר, על-ידי הענקת סמכות למנהל להפחית את סכום העיצום הכספי כך שיהיה חמישה אחוזים ממחזור העסקאות השנתי או מההכנסה השנתית של המפר. 

תקנה מוצעת זו נועדה לאפשר למנהל את שיקול הדעת הנדרש על-מנת למנוע מצב בו העיצום הכספי המוטל על המפר הוא בסכום כה גבוה ביחס למחזור המכירות השנתי או הכנסתו השנתית של המפר, עד שיש בו כדי להביא לפגיעה חמורה, ולעיתים בלתי הפיכה, בעסקו של המפר.

תקנת משנה 6(ב) מבקשת להבהיר כי הפחתה כמתואר היא אפשרית - בין שבחר המנהל להפחית את סכום העיצום הכספי בשל קיומן של הנסיבות המפורטות בתקנות 2 עד 4, ובין אם לאו. היה והפחית המנהל את סכום העיצום הכספי כמפורט בתקנה 2 עד 4, יבחן לאחר ההפחתה האם סכום העיצום הכספי שנותר עולה על 5 אחוזים ממחזור העסקאות השנתי או מההכנסה השנתית של המפר, ואם כן – יפעיל את שיקול דעתו ויקבע האם יש להפחית פעם נוספת את סכום העיצום הכספי כך שלא יעלה על השיעורים האמורים לעיל.

עם זאת, בתקנת משנה 6(ג) מוצע לקבוע שיעורי עיצום כספי מינימאליים עבור הפרות לפי סעיף 13(ג) לחוק, לאחר הפחתה בשל מחזור עסקאות, ובמקרים של הפחתה מצטברת בשל נסיבות שונות ובשל מחזור עסקאות. הוראה זו מהווה חידוש ביחס לתקנות הפחתה דומות שהותקנו על-ידי השר להגנת הסביבה, וזאת בעיקר מכיוון שהסכומים של העיצומים שנקבעו בחוק הם נמוכים באופן יחסי, וכדי למנוע מצב בו שיעור ההפחתה המצטבר הוא כה גבוה עד שהוא מרוקן מתוכן את העיצום הכספי ומונע מהטלת העיצום הכספי להשיג את מטרותיה. הסכומים המינימליים של העיצומים יהיו אם כך –  500 ₪ ליחיד ו- 1,000 ₪ לתאגיד ו- 2,500 ₪ לקמעונאי גדול.

תקנה 7

מסמכים מצורפים לבקשה – מוצע לקבוע כי על מפר המבקש הפחתה לפי הוראות התקנות המוצעות, יצרף לבקשתו את המסמכים התומכים בבקשתו ומאמתים את הטענות המובאות על ידו במסגרת בקשתו, ובמידת הצורך גם אישור רואה חשבון, רואה חשבון מבקר או יועץ מס מבקר (לפי העניין) לעניין גובה מחזור העסקאות או ההכנסה של המפר, או אישור המעיד על היות המפר מלכ"ר.


 

תקנות צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"ח–2017

 

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 19(ב) לחוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות,  התשע"ו–2016[1] (להלן – "החוק"), בהסכמת שרת המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.  

בתקנות אלה –

 

 

 

"אישור" – כל אחד מאלה:

 

 

 

 

(1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר, אישור שנתן רואה חשבון המבקר שמונה כאמור, המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;

 

 

 

 

(2) לעניין אגודה שיתופית, אישור לפי פסקה (1) או  אישור של מי שביקר את חשבונותיה לפי פקודת האגודות השיתופיות;

 

 

 

 

(3) לעניין אדם שאינו כאמור בפסקאות (1) או (2) - אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס או אישור שנתן רואה חשבון;

 

 

 

"הכנסה" – כהגדרתה בפקודת מס הכנסה[2];

 

 

 

"חנות" – חנות או נקודת מכירה בודדת;

 

 

 

"יועץ מס מייצג" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-–2005[3];

 

 

 

"מחזור עסקאות" –

 

 

 

 

(1) לעניין תאגיד שאינו מלכ"ר – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975[4] (בתקנות אלה – "חוק מס ערך מוסף");

 

 

 

 

(2) לעניין מלכ"ר – כהגדרת מחזור בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש"ם–1980[5];

 

 

 

"מלכ"ר" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

 

 

 

"מפר" – כמשמעותו בסעיף 35 לחוק.

 

 

 

"רואה חשבון מבקר" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט–1999.[6]

 

הפחתת סכומי עיצום כספי בשל מספר שקיות

2.  

(א)  בוצעו הפרות לפי סעיפים 13(א)(1), 13(ג) או 13(ד) לחוק, לגבי מספר שקיות, בתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים רצופים, בין שההפרות בוצעו בחנות אחת ובין אם בוצעו במספר חנויות, יפחית המנהל את סכום העיצום הכספי כך שלא יעלה על סכום העיצום הכספי שניתן להטיל בגין מספר ההפרות הקבוע בטור ב' בתוספת, לפי מספר השקיות הקבוע לצידן בטור א'.

 

 

 

(ב) בוצעו הפרות לפי סעיפים 13(ב)(1) או (2) לחוק, לגבי מספר שקיות בחנות אחת ובתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים רצופים, יפחית  המנהל את סכום העיצום הכספי כך שלא יעלה על הסכום שניתן להטיל בגין הפרה אחת.

 

הפחתת בשל נסיבות כלליות

3.  

המנהל רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:

 

 

 

(1) המפר לא הפר הוראה מהוראות החוק או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה – 20 אחוזים; לא הפר את אותה הוראה ולא הפר הוראה אחרת יותר מפעם אחת בשנתיים שקדמו להפרה – 10 אחוזים;

 

 

 

(2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל – 30 אחוזים;

 

 

 

(3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה, להנחת דעתו של המנהל – 20 אחוזים.

 

הפחתה בשל נסיבות אישיות

4.  

ראה המנהל, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 25 אחוזים, וזאת מבלי לגרוע מסמכותו לפי תקנה 2.

 

הפחתה בשל מספר נסיבות

5.  

התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בתקנות 2 עד 4, רשאי המנהל להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 50 אחוזים מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה.

 

הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות או הכנסה

6.  

(א)   מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5 אחוזים ממחזור העסקאות של המפר או מההכנסה של המפר בשנה שקדמה למועד מסירת ההודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי העניין, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5 אחוזים ממחזור העסקאות או ההכנסה האמורים.

 

 

 

(ב) תקנת משנה (א) תחול בין אם הופחת סכום העיצום הכספי לפי תקנות 2 עד 4 ובין אם לאו.

 

 

 

(ג)  על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), סכום העיצום הכספי להפרה לפי סעיף 13(ג) לא יפחת מ- 50 אחוזים משיעור הסכום הכספי להפרה אחת.

 

מסמכים מצורפים לבקשה

7.  

(א)  מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי הוראות תקנות אלה או פריסה של תשלום העיצום הכספי לפי סעיף 22 לחוק, יגיש למנהל, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, מסמכים המאמתים את העובדות שעל יסודן מתבקשת ההפחתה או הפריסה כאמור.

 

 

 

(ב) בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), מפר המבקש הפחתה לפי הוראות תקנה 6 יצרף לבקשתו אישור לעניין גובה מחזור העסקאות או ההכנסה של המפר, לפי העניין, ולעניין מלכ"ר – גם תעודה מאת מנהל, כהגדרתו בחוק מע"מ, המעידה על רישומו כמלכ"ר לפי החוק האמור.

 

 

 

תוספת

 

 

 

(תקנה 2(א))

 

 

 

טור א'

מספר השקיות

טור ב'

מספר עיצומים כספיים שיוטלו

1 עד 10,000

1

10,001 עד 100,000

2

100,001 עד 250,000

5

250,001 ומעלה

10

 

 

 

 

 

 

 

_______ב_________ התשע"ח

(_______ב___________ 2017)

______________

(חמ    )

                                       __________________

                                                              זאב אלקין

                                                                                          השר להגנת הסביבה

 



[1] ס"ח התשע"ו, עמ' 698.

[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

[3] ס"ח התשס"ה, עמ' 114; התשע"א, עמ' 161.

[4] ס"ח התשל"ו, עמ' 52.

[5] ס"ח התש"ם, עמ' 210.

[6] ס"ח התשנ"ט  עמ' 189.