הצעת חוק מטעם הממשלה:
דו"ח הערכת השפעת רגולציה (RIA) בעניין בדיקת כשירות נפשית מופיע לאחר נוסח הצעת החוק
א. שם החוק המוצע:
חוק כלי יריה, התשע"ח-2017.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:
חוק כלי היריה חוקק לראשונה בשנת 1949 (להלן – החוק), במציאות חיים שונה מאד מזו של תקופתנו, הן מבחינה מדינית וביטחונית, הן מבחינה משפטית ומנהלית. התאמות שונות לשינויים אלה, כמו גם הטמעת הניסיון המעשי בתחום רישוי כלי היריה, באו לידי ביטוי בעשרים תיקונים לחוק, שנקבעו מאז ועד היום.
התיקונים לחוק אמנם התאימו במידה מסוימת את תחום כלי היריה לשינויים האמורים, אך הם נעשו כטלאי על טלאי, ועדיין דרוש חוק אחיד, שמבנהו ותכניו תואמים את המציאות הנוכחית. הצעת חוק זו (להלן גם – ההצעה) באה לתת מענה לכך.
הצעת החוק מנוסחת כחוק חדש ולא כתיקון של חוק קיים. עם זאת, אין בכוונת ההצעה לשנות מן היסוד את כלל תחום הרישוי של כלי יריה בישראל. במידה רבה יש בה שימור של יסודות מנגנוני הרישוי הקיימים, אשר ככלל הינם מאוזנים וחיוביים. ההצעה מבוססת על אותם היסודות, ועל גביהם בונה עקרונות ומרכיבים נוספים, אשר מהם באו לידי ביטוי בתיקונים קודמים של החוק, ומהם חדשים, בעקבות ניסיון מצטבר רב שנים, וכן בעקבות בדיקות שונות שנערכו לקראת גיבוש ההצעה.
ההצעה מחולקת לשנים עשר פרקים:
הפרק הראשון – מטרה והגדרות. בין שאר ההגדרות הנדרשות לצורך סעיפי החוק, חשיבות מיוחדת ישנה להגדרת כלי היריה, חלקיו, וכדומה, המהוות למעשה שער הכניסה למנגנון רישוי כלי היריה ולתחולת החוק.
הפרק השני – פעולות טעונות רישיון – ובו פירוט של הפעולות הקשורות בכלי יריה, אשר אין לעשותן בלי רישיון או היתר מן הרשות המוסמכת לכך.
הפרק השלישי – גופים טעוני רישיון – ובו פירוט של גופים שהחוק יאפשר להרשות להם החזקה, ולעתים גם שימוש, בכלי יריה לצרכים שונים, כל גוף בהתאם למהותו וצרכיו, וכל גוף בתנאים ובהגבלות המתאימות לו.
הפרק הרביעי – רישוי בגופי ביטחון: בפרק זה יוסמכו גופי הביטחון (צה"ל, משטרת ישראל ואחרים) כגופי רישוי עצמאיים לעניין כלי יריה, וכן יוסדרו היבטים שונים של כלי יריה המשמשים גופי ביטחון. בין השאר, יוסדרו לעניין זה החזקת כלי יריה, מכירתם וקנייתם – בין במדינה ובין מחוצה לה, ווידוא כשירות מחזיקי כלי היריה הניתנים על ידי אותם גופים.
הפרק החמישי – סמכויות לעניין כלי יריה, שבו מבנה מנגנון הרישוי וסמכויות רלוונטיות לבעלי תפקידים שונים.
הפרק השישי – הליכי רישוי.
הפרק השביעי – תנאי סף, כשירות והכשרה: מסגרת לקביעת תנאים לקבלת רישיון, אשר מטרתם לוודא כי כלל המחזיקים בכלי יריה והעוסקים בתחום יהיו מתאימים, כשירים ומיומנים לצורך זה מהיבטים שונים.
הפרק השמיני – חובות בעלי רישיון ומחזיקי כלי יריה.
הפרק התשיעי – מטווח: הסדרת היבטים שונים של רישוי ושימוש במטווח קליעה.
הפרק העשירי – רישוי כלים נוספים: ישנם כלים או חלקי כלים, אשר אינם מתאימים למעקב פרטני אחרי כל כלי וכלי כפי שמתקיים בכלי יריה, אולם בכל זאת יש צורך להסדיר את החזקתם, ייצורם והמסחר בהם באמצעות רישיון. בפרק זה מוצעת הסדרה כאמור.
הפרק האחד עשר – פיקוח: מינוי מפקחים על יישום החוק, חובותיהם וסמכויותיהם.
הפרק השנים עשר – שונות.
ג. עיקרי החוק המוצע:
להלן דברי ההסבר המפורטים לפי סדר הסעיפים בהצעה:
סעיף 1 והתוספת הראשונה – הגדרות
הסעיף מחולק לשני חלקים:
א. הגדרות כלי יריה – בסיס ההגדרה של "כלי יריה" מצומצם יחסית להגדרה בחוק הקיים, ואינו כולל עוד את החלופה "כלי נשק שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם", המצויה בחוק כיום.
על גב ההגדרה הבסיסית, מוצעת תוספת לחוק, שבאמצעותה ייקבעו חריגים מסוגים שונים: כלים שייחשבו ככלי יריה על אף שאינם עונים להגדרה הבסיסית (חלק ג לתוספת), כלים שלא ייחשבו כלי יריה על אף שעונים להגדרה הבסיסית (חלק ב לתוספת), כלים המיועדים לשמש את גופי הביטחון בלבד (חלק א לתוספת), וכלים נוספים שלגביהם ייקבע מנגנון רישוי נפרד בפרק י (חלק ד לתוספת).
יוער, כי מן ההגדרה בחלק א של התוספת, ומהוראות הפרק הרביעי להצעה שעניינו גופי ביטחון, עולה מישור התייחסות נוסף ורחב יותר לכלי נשק. זאת מתוך התפיסה, לפיה על גופי הביטחון לעשות שימוש במגוון רחב יותר של כלים מאשר בני אדם פרטיים וגופים אזרחיים. במסגרת זו מוצע לכלול בשלב זה גם נשק קליעה של הלם חשמלי, כגון אקדח "טייזר". המדיניות המשתמעת מכך היא, כאמור, כי רק גופי הביטחון יורשו להחזיק או לבצע עסקאות בשוקרים חשמליים כאמור, הכוללים רכיב של קליעה (ואינם מחייבים מגע ישיר של השוקר עם הגוף). הציבור הרחב לא יהא רשאי לעשות כן, והדבר ייחשב לעבירה פלילית חמורה לפי סעיף 144 לחוק העונשין. מדיניות זו תוכל להשתנות בעתיד באמצעות שינוי התוספת לחוק.
ההצעה מגדירה ככלי יריה גם "חלק עיקרי" של כלי כאמור. זאת, בשונה מן החוק הקיים, אשר בו כל חלק וכן כל אביזר של כלי יריה מוגדר ככלי יריה. בהגדרות מנויה רשימה בסיסית של חלקים עיקריים, וכן מוסמך ראש האגף לרישוי כלי היריה (להלן – ראש האגף), בהתייעצות עם המשטרה, לקבוע חלקים נוספים לעניין זה.
הגדרת "מכשיר מקצועי ייעודי" מתייחסת לכלי יריה שלפי מבנהו ודרכי פעולתו מיועד רק לשימוש בתהליך מקצועי ייעודי, ואותו שימוש מקצועי הוא בתחום אחריותו של שר משרי הממשלה. במקרה כזה יהיה השר לביטחון הפנים (להלן – השר) רשאי להוציאו מגדר "כלי יריה", בהסכמת אותו שר.
ב. הגדרות נוספות – הנדרשות לצורך עניינים שונים בחוק.
סעיף 2 – החזקת כלי יריה
החזקת כלי יריה תחויב ברישיון, כפי שקבוע בחוק הקיים. על הרישיון, בסופו של דבר, להתייחס לאדם מסוים ולכלי יריה מסוים, וזו הדרישה המפורשת בחוק. עם זאת, הרשות המוסמכת תהיה רשאית לפצל את הליך הרישוי לשניים: ההיתר לעצם ההחזקה בכלי יריה מן הסוג המבוקש, והשלמת הליך הרישוי לעניין כלי מסוים, כל זאת באמצעות הליך כפי שייקבע.
בחוק הקיים ישנה הפרדה בין רישיון החזקה לבין רישיון נשיאה והובלה. מוצע לעגן את המצב הנוהג, לפי יידרש רישיון אחד להחזקת כלי יריה, ובו יפורטו תנאים בדבר נשיאתו, הובלתו, אחסנתו, המטרה שלשמה ניתן, ועוד.
עוד מוצע לעגן בחוק את סמכות השר להורות על קריטריונים (תבחינים) להחזקת כלי יריה אישית, שלא במסגרת ארגון.
נוסף על כך מוצע לקבוע, כי ככלל יחזיק כל אדם רק בכלי יריה אחד, אלא אם כן אין די בכלי יריה אחד לצורך הגשמת המטרה הלגיטימית שלשמה הוא מבקש החזקת כלי יריה נוסף.
סעיפים 1, 3 – עסקה בכלי יריה
מוצע להרחיב יחסית לחוק הקיים את הגדרת "עסקה" הדורשת רישוי לעניין כלי יריה, ולכלול בה כל קניה, מכירה, שכירות, שאילה, מתנה או הפקדה, בתמורה או שלא בתמורה, באופן ישיר או באמצעות אחר.
מוצע לראשונה לקבוע בחוק, כי לביצוע עסקה בכלי יריה בידי סוחר מורשה, הן לצורך ארגון והן להחזקת כלי יריה אישי דרוש אישור הרשות המוסמכת, זאת לצורך הגברת הפיקוח על עסקאות מסוג זה.
סעיף 4 – הבאת כלי יריה למדינה או הוצאתו מהמדינה
מוצע לדרוש רישיון לכל הבאת כלי יריה למדינה או להוצאתו ממנה, וזאת מבלי להבחין בין סוגי כלי יריה שונים ומבלי להצריך מעורבות הממשלה בכל יבוא או יצוא (בניגוד לקיים בחוק הנוכחי).
מוצע להסדיר בחקיקה (סעיף קטן (ד)) הבאה זמנית של כלי יריה לצורך פעילויות ספורט הקליעה, שתיעשה ברישוי ובתיעוד של משרד התרבות והספורט, אשר ידווח על היתרים כאמור לרשות המוסמכת.
כמו כן מוצע (בסעיף קטן (ה)) להסמיך את ראש האגף, בהתייעצות עם משרד הביטחון והשב"כ, להסדיר הוצאה זמנית של כלי יריה מן המדינה, למשל לצורך אבטחת כלי תחבורה (כגון אניה).
מוצע לאפשר לסוחר מורשה לבצע עסקה גם בכלים המיועדים לגופי ביטחון בלבד (והמנויים בחלק א של התוספת הראשונה לחוק), אם ביקש זאת גוף ביטחון ולצרכי אותו גוף ביטחון.
סעיף 5 – ייצור כלי יריה
מוצע לקבוע כי רק ליצרן מורשה יותר לייצר כלי יריה, וכן כל ייצור ידרוש רישיון ודיווח לרשות המוסמכת.
מוצע לאפשר ליצרן מורשה לייצר גם כלים המיועדים לגופי ביטחון בלבד (והמנויים בחלק א של התוספת הראשונה לחוק), אם ביקש זאת גוף ביטחון.
סעיף 6 – ביצוע פעולות טכניות בכלי יריה
מוצע לקבוע חובת רישיון לשינויים טכניים שונים בכלי יריה, לרבות הטבעה או שינוי של סימן זיהוי בכלי, תיקון כלי יריה, השבתה או השמדה של כלי יריה, וכן פעולות נוספות שיקבע ראש האגף.
בסעיף זה מדובר על אישור לביצוע פעולה טכנית פרטנית. אישור לשמש כנַשָּׁק באופן קבוע מוסדר בסעיפים 8 ו-9, במסגרת הרישיון לסוחר וליצרן.
מוצע לאפשר ליצרן מורשה לבצע פעולות טכניות כאמור גם בכלים המיועדים לגופי ביטחון בלבד (והמנויים בחלק א של התוספת הראשונה לחוק), אם ביקש זאת גוף ביטחון ולצרכי אותו גוף ביטחון.
סעיף 7 – פטור מרישיון החזקה
מוצע לפטור מחובת רישיון להחזקת כלי יריה, אדם שקיבל הרשאה לכך במסגרת ארגון, זאת כיוון שהחזקה במסגרת ארגונית מוסדרת בנפרד בסעיפים העוסקים בכך. כן מוצע לקבוע פטור זמני למי שמחזיק בכלי יריה בעקבות מות המחזיק המקורי, וזאת בכדי להסדיר את הבעלות והרישוי החדש על הכלי.
סעיף 8 – עסק בכלי יריה
מוצע לקבוע חובת רישיון לניהול עסק בכלי יריה, אשר יוכל לכלול גם אישור לביצוע פעולות טכניות בכלי יריה למי מעובדי העסק (אשר ישמש כנַשָּׁק), לפי תנאים שייקבעו ברישיון. כמו כן, מוצע לקבוע חובת רישוי נפרדת לעובדים בעסק שלהם נגישות לכלי היריה בעסק.
סעיף 9 – עסק לייצור כלי יריה
מוצע לקבוע, כי עסק לייצור כלי יריה יחויב ברישוי, אשר יכלול גם אישור לביצוע פעולות טכניות בכלי יריה. הרישוי במקרה זה יינתן באישור השר לביטחון הפנים ושר הביטחון (במקום אישור הממשלה הנדרש על פי החוק הקיים). כמו כן, מוצע לקבוע חובת רישוי נפרדת לעובדים בעסק, אשר להם נגישות לכלי היריה בעסק. הרשות המוסמכת תוכל לאשר ביצוע פעולות טכניות בכלי יריה למי מעובדי העסק (אשר ישמש כנַשָּׁק).
סעיף 10 – כלי יריה לצורך מעבדת ירי
בסעיף זה מוצע לתת מענה (אשר אינו קיים בחוק הנוכחי) לצרכיו של גוף המבצע מחקר בכלי יריה כגון מכון מחקר או מעבדת ירי. החזקת כלי יריה בידי גוף כזה – ולעתים עריכת שינויים בו או אף שימוש בו – אינה לצרכי ביטחונו שלו, אלא לצרכי מחקר ופיתוח, והדבר מצריך רישיון מיוחד, לגוף אשר הרשות המוסמכת תכיר בו לצורך כך. כמו כן, מוצע לקבוע חובת רישוי נפרדת לעובדים באותו גוף, שלהם נגישות לכלי היריה.
סעיף 11 – כלי יריה להגנת מפעל
מוצע להותיר על כנו את "המפעל הראוי", הכלול בחוק הקיים. זהו מפעל הזקוק להחזקת כלי יריה לצורך הגנתו, הגנת הנמצאים בו, עובדיו או רכושו. כלי היריה של המפעל יוחזקו ברישיון מיוחד על ידי אדם שמונה לכך בידי מנהל המפעל, ובעל הרישיון המיוחד יוכל להרשות לעובד המפעל, או לעובד של חברת שמירה השומר על אותו מפעל, שקיבלו מראש רישיון עקרוני לכך, נשיאתו של אחד מאותם כלי יריה.
סעיף 12 – כלי יריה להגנת ישוב
מוצע להותיר על כנו את "הישוב הראוי", הכלול בחוק הקיים. זהו ישוב הזקוק להחזקת כלי יריה לצורך הגנתו, הגנת הנמצאים בו, תושביו או הרכוש בישוב. כלי היריה של הישוב יוחזקו ברישיון מיוחד על ידי הממונה על השמירה בישוב או עובד הישוב, שמינתה הרשות המוסמכת לצורך כך. בעל הרישיון המיוחד יוכל להרשות לתושב היישוב, המבצע חובת שמירה לפי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961, או עובד היישוב, שאופי תפקידו ביישוב דורש נשיאת כלי יריה, ואשר קיבלו מראש רישיון לכך, את נשיאתו של אחד מאותם כלי יריה.
סעיף 13 – כלי יריה במשרד ממשלתי או בתאגיד ציבורי
מוצע להרחיב את רישוי נשיאת כלי היריה הציבורי, באופן שההחזקה במשרדים ממשלתיים לא תהיה בהכרח ריכוזית, ותתאפשר גם החזקה נפרדת בידי יחידת סמך של משרד. כמו כן, מוצע לקבוע הסדר זהה גם לתאגידים אחרים שהוקמו בהוראת חיקוק ושעובדיהם הינם עובדי מדינה.
לפי ההסדר המוצע, בגוף ציבורי הזקוק להחזקת כלי יריה לצורך ביטחון בקשר לתפקידיהם של עובדי אותו גוף, יחזיק עובד הגוף שעיסוקו כרוך בצרכי ביטחון, ואשר מונה לכך על ידי מנהל הגוף וקיבל רישיון לכך מאת הרשות המוסמכת, את כלי היריה של הגוף ברישיון מיוחד. בעל הרישיון המיוחד יוכל להרשות למי שקיבל מראש רישיון לכך, נשיאתו של אחד מאותם כלי יריה.
סעיף 14 – כלי יריה בארגון שמירה
בשלב זה, מוצע להותיר על כנו את המנגנון המצוי בחוק הנוכחי. לפי מנגנון זה, רישיון מיוחד להחזקת כלי יריה של ארגון שמירה יינתן לבעל רישיון מתאים לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה; רישיון פרטני לשמירה חמושה יינתן לכל שומר בנפרד; ובעל הרישיון המיוחד יוסמך להרשות לבעל הרישיון הפרטני המועסק אצלו נשיאת כלי יריה לצורך ביצוע השמירה. במקרים מיוחדים ובאישור הרשות המוסמכת, יוסמך בעל הרישיון המיוחד להרשות כן לקב"ט הגוף המאובטח על ידי חברת השמירה, ובלבד שהלה מוכר לעניין זה בידי משטרת ישראל.
בעתיד, עם חקיקתו המתוכננת של חוק שירותי אבטחה, תצומצם ההתייחסות בחוק כלי היריה רק לעניין כלי היריה המשמשים את ארגון האבטחה, בעוד שרישיונות הארגון והמאבטחים עצמם יינתנו לפי חוק שירותי אבטחה.
סעיף 15 – כלי יריה בארגון לצרכי חקלאות או הגנת הסביבה
בסעיף זה מוצע לתת מענה (אשר אינו קיים בחוק הנוכחי) לצרכיו של ארגון, הזקוק לכלי יריה – לרבות עשיית שימוש בהם – לצרכי חקלאות (למשל – הרדמת בעלי חיים) או הגנת הסביבה (למשל – ציד), ולא לצרכי ביטחון. הדבר מצריך רישיון מיוחד, לגוף אשר הרשות המוסמכת תכיר בו לצורך כך. בעל הרישיון המיוחד יוכל להרשות למי שקיבל מראש רישיון לכך, נשיאתו של אחד מאותם כלי יריה, לצורך השימוש בו.
סעיף 16 – כלי יריה של ארגון ספורט הקליעה
בסעיף זה מוצע לתת מענה (אשר אינו קיים בחוק הנוכחי) לצרכיו של גוף, העוסק בספורט הקליעה, המוכר על ידי משרד התרבות והספורט, ודרושים לו לשם כך החזקה ושימוש בכלי יריה. הדבר מצריך רישיון מיוחד, לאדם מטעם אותו גוף, אשר יאושר בידי משרד הספורט. בעל הרישיון המיוחד יוכל להרשות לחבר באותו גוף, לפי תנאים שייקבע משרד הספורט, נשיאתו של אחד מאותם כלי יריה ושימוש בו – וזאת בתוך מטווח קליעה בלבד.
סעיף 17 – כלי יריה לצורך סרט, הצגה או הופעה
מוצע להסדיר מתן רישוי מוגבל להחזקת כלי יריה לצרכי בידור. החזקה כזאת מצריכה רישיון מיוחד לאדם מטעם הפקת מופע הבידור, ויכול שהרישיון יותנה במינוי אדם שיהיה ממונה על הביטחון בהפקה, לצורך שמירה על שלומם של בני אדם, והבטחת נטילתו של כלי היריה עם תום הצורך בהם. הרישיון יותנה בהשבתתו של כלי היריה. בעל הרישיון המיוחד יוכל להרשות למשתתף באותה הפקה, נשיאתו של אחד מכלי היריה לצרכי המופע.
סעיף 18 – כלי יריה המוצג לציבור
מוצע להסדיר לראשונה הצגתו של כלי יריה לציבור, במסגרת מוסד שלא למטרות רווח, שיש בו אוסף מוצגים בעל ערך תרבותי, המציג באופן קבוע את האוסף או חלק ממנו לציבור, ומטרת התצוגה היא חינוך, לימוד או עינוג, כאשר הרשות המוסמכת הכירה באותו מוסד כראוי להחזיק כלי יריה. החזקת כלי יריה לשם כך מצריכה רישיון, אשר ככלל יותנה בהשבתתם של כלי היריה, אלא אם כן אישרה הרשות המוסמכת מטעמים מיוחדים – כגון ערך היסטורי או תרבותי ייחודי או טעמים טכניים – להציגו כשאינו מושבת, בתנאים שתקבע.
סעיף 19 – בעלי תפקידים בארגון המחזיק כלי יריה
בסעיף זה מפורשת אחריותו של בעל הרישיון להחזקת כלי יריה מטעם ארגון, לכלים עצמם וכן למילוי הוראות הרשות המוסמכת בכל הקשור להחזקתם, ומילוי ההוראות יכול שיהיה תנאי להחזקת כלי היריה בידי הארגון. עוד נקבע כי ככלל ימנה מנהל הארגון או בעליו, לפי העניין, ממלא מקום של בעל הרישיון כאמור, באישור הרשות המוסמכת, הרשאית לפטור מחובת מינוי ממלא מקום במקרים המתאימים, בין היתר בהתחשב באופי הארגון, היקף פעילותו ומספר כלי היריה. במקרה שנבצר מבעל הרישיון כאמור או מממלא מקומו למלא את חובותיו לפי חוק זה, יחויב מנהל הארגון או בעליו, לפי העניין, למסור את כלי היריה של הארגון לסוחר כלי יריה מורשה. הרשות המוסמכת רשאית להתנות את הרישיון בקיומם של בעלי תפקידים נוספים בארגון, הדרושים לדעתה לצורך ניהול ופיקוח על כלי היריה של הארגון.
סעיף 20 – בטיחות בארגון המחזיק כלי יריה
מוצע לקבוע חובת גוף המחזיק כלי יריה לדאוג לאמצעים המאפשרים החזקה והובלה של כלי יריה תוך שמירה על בטיחות, כפי שתורה הרשות המוסמכת, כתנאי לקבלת רישיון להחזקת כלי היריה.
סעיף 21 – נשיאת כלי יריה של ארגון
מוצע כי ככלל נשיאת כלי היריה בידי בעל הרשאה בארגון לפי פרק זה, ככלל תותר רק במקום ובפרק הזמן שבהם הוא מבצע את תפקידו בארגון. אולם, בשלושה מקרים יהיו בעל הרשאה כאמור רשאים לשאת את נשקם גם שלא במקום ובפרק הזמן שבהם מתבצע תפקידם בארגון: (א) בתקופה ובאזור שבהם יש צורך בכך, מטעמים של שמירה על שלום הציבור וביטחונו, בהוראת השר; (ב) בנסיבות שבהן אחסנת כלי היריה בדרך אחרת מחייבת מאמץ בלתי סביר, או עלול להביא לפגיעה בשלומו של בעל ההרשאה, של אדם אחר או של הציבור, בהוראת השר או מי שהסמיך לכך (ג) לצורך נטילת כלי הירייה מהמקום שבו מאחסן הארגון את כלי היריה שברשותו, ולצורך החזרתו לשם, בהוראת הרשות המוסמכת.
פרק ד (סעיפים 22-32), סעיף 65 – רישוי בגופי ביטחון
מוצע לקבוע פרק נפרד שעניינו רישוי כלי נשק בגופי ביטחון. כמו כן נקבעה הגדרה ל"כלי נשק" אשר הינה רחבה יותר מהגדרת "כלי יריה" בחוק.
מוצע להרחיב – ביחס לחוק הנוכחי – את רשימת גופי הביטחון שעליהם יחולו הוראותיו המיוחדות של פרק זה: צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שב"כ, המוסד, מלמ"ב, הרשות להגנה על עדים ומשמר הכנסת.
במסגרת פרק זה מוצע להסדיר מסירה של כלי נשק המוחזק בידי גופי ביטחון, הן לעובדים או משרתים בגוף הביטחון עצמו, הן לגורמים נוספים מטעמו; להסמיך גופי ביטחון להתיר הבאה זמנית של כלי נשק לישראל לצרכי ביטחון, כגון אימונים ביטחוניים, קידום עסקאות בכלי נשק ואבטחת דיפלומטים; להסדיר את החזקת כלי הנשק בידי מפעלים ביטחוניים במערכת הביטחון; לחייב בדיקות כשירות למי שנמסר לו כלי נשק כאמור – במנגנון מקביל למנגנון בחינת הכשירות לפי פרק ז לחוק זה; לקבוע הקמת מאגרי מידע ייעודיים לעניין כלי נשק בגופי הביטחון השונים; ולהסדיר ייצור כלי נשק, תיקון כלי נשק וביצוע עסקאות בכלי נשק בידי גופי ביטחון, לרבות הבאתם למדינה והוצאתם ממנה.
בסעיפים אחרים בחוק זה מוצע להחריג את גופי הביטחון מהוראות שונות, ולהחיל עליהם הסדר חלופי. כך, למשל, הסמכות להתיר פעולות שונות בכלי נשק, הוראות שונות לעניין מטווח קליעה בגוף ביטחון (סעיף 65 בפרק ט לחוק המוצע), ועוד.
סעיף 33 – הרשות המוסמכת
הרשות המוסמכת לעניין רישיונות והיתרים לפי חוק זה יהיו פקידי רישוי, אשר ימונו על ידי ראש האגף לרישוי כלי יריה במשרד לביטחון הפנים. פקיד רישוי רשאי להתייעץ בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה עם קצין משטרה שימנה המפקח הכללי לעניין זה. לראש האגף לרישוי כלי יריה במשרד לביטחון הפנים תינתן סמכות לקבוע הנחיות לעניין מתן רישיונות והיתרים לפי חוק זה.
סעיף 34 – פקיד רישוי לצורך כלי נשק שברשות גוף ביטחון
מוצע לקבוע כי בגופים המנויים בפסקאות (5)- (7) להגדרת גוף ביטחון, ימנה השר, בהתייעצות עם ראשי הגופים האמורים, פקידי רישוי לצורך כלי נשק שברשות אותם גופי הביטחון, מקרב העובדים או המשרתים בגופים האמורים, כל זאת בהתאם להוראות פרק ד.
עוד מוצע, כי מינוי זה יהיה מסויג לצורך פעילות גוף הביטחון בלבד, וכי ההוראות החלות על הרשות המוסמכת (לפי סעיף 33) לא יחולו על פקידי הרישוי שימונו מכוח סעיף זה ועל היתרים הניתנים לפי הוראות פרק ד לחוק.
מוצע להסדיר את פעילותם של השב"כ, המוסד, מלמ"ב והרשות להגנה על עדים כגופים המעניקים היתרים לפי חוק זה, זאת בין היתר, באמצעות מינויים של פקידי רישוי מקרב אותם גופים על ידי השר, בהתייעצות עם ראשי הגופים.
סעיף 35 – מאגר מידע
מוצע לקבוע בחוק חובת הקמתו של מאגר מידע במשרד לביטחון הפנים, אשר בו ייכללו, בין היתר, פרטי בני האדם והגופים בעלי רישיונות והיתרים לפי חוק זה, לרבות עמידתם בתנאי כשירות והכשרה לפי הוראות החוק, וכן פרטים מזהים של כלי יריה המוחזקים ברישיון או בהיתר כאמור. מוצע להסמיך את ראש האגף שלא להכליל במאגר זה מידע מסוים, לבקשת גוף ביטחון, להנחת דעתו של ראש האגף.
סעיף 36 – סמכויות נלוות למתן רישיון
מוצע להעניק סמכויות שונות למוסמך לתת היתר לפי חוק זה, הדרושות לצורך תפקידו: לתת רישיון או היתר, לסרב לתתו, להתנותו בתנאים, להטיל הגבלות על רישיון או היתר, או לבטלו, וכן לדרוש התייצבותו של בעל רישיון או מבקש רישיון או היתר בפניו, ולהתנות את הרישיון או ההיתר בהתייצבות כאמור.
סעיף 37 – תפיסה מנהלית של כלי יריה
מוצע לקבוע כי לקצין משטרה בכיר, שהסמיך המפקח הכללי של המשטרה לשם כך, תהיה סמכות להורות על תפיסת כלי יריה, למניעת פגיעה ממשית בשלומו של אדם או בקשר לעבירה בכלי היריה, לרבות החזקתו שלא כדין. לצורך כך יהיו לשוטר הסמכויות הנתונות לו בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969. המשטרה תודיע על התפיסה הן לרשות המוסמכת הן לבעליו של כלי היריה, והמשטרה רשאית להחזיק את כלי היריה עד להוראת בית משפט בעניינו.
סעיף 38 – נטילת סימני זיהוי מכלי יריה
לכלי יריה ולתחמושת קיימים מאפיינים העשויים לזהות את הכלי שממנו מתבצע הירי. מוצע להסמיך שוטר ליטול סימני זיהוי מכלי יריה, ככל שהדבר יוכל להועיל לצרכי מניעה, חקירה או ראיה בקשר לעבירה, לרבות הקמת מאגר משטרתי ייעודי לזיהוי כלי יריה. כמו כן מוצע לקבוע, כי הרשות המוסמכת תהיה רשאית להתנות רישיון לכלי יריה בנטילה מוקדמת של סימן זיהוי מאותו הכלי ומסירתו למשטרה, לצורך מילוי תפקידה.
סעיפים 39-40 – הליך קבלת הרישיון
מוצע לקבוע בחוק את הליך הבקשה לקבלת רישיון לפי חוק זה, לרבות החובה למסור פרטים הדרושים לצורך ההליך, והחובה לעדכן את הפרטים שנמסרו, אם השתנו לאחר מכן.
סעיף 41 – תוקף רישיון
מוצע להשאיר על כנו את הקבוע בחוק הקיים, לפיו תקופת תוקפם של רישיונות תיקבע בתקנות, אלא אם כן מצוין ברישיון תאריך שונה.
סעיף 42 – השגה
עניינו של סעיף זה הסדרה של השגה על החלטת הרשות המוסמכת. על ההשגה להיות מוגשת תוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה, והיא תידון על ידי השר או אדם שהסמיך לצורך כך. ההחלטה בהשגה תינתן בתוך 45 יום, אלא אם כן יש טעם להארכת מועד זה, אז יימסר הטעם למשיג ועל הממונה יהיה להחליט בתוך 60 ימים נוספים לכל היותר. מוצע לקבוע, כי כאשר המשיג היה מחויב על פי דין להפקיד או למסור את כלי היריה שברשותו ולא עשה כן, רשאי הממונה שלא לדון בהשגתו או להביא בחשבון את הדבר במסגרת ההחלטה בהשגה.
סעיף 43 – אגרות
מוצע לקבוע, כי נושא האגרות לצורך יישום חוק זה יוסדר בתקנות.
סעיף 44 – הגבלת גיל למתן היתר לפי חוק זה
מוצע לקבוע כי היתר לפי חוק זה, המאפשר החזקה או שליטה בכלי יריה או נגישות אליו, יינתן ככלל מגיל 27 ומעלה בלבד. אולם השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן יינתן היתר מגיל 18 ומעלה, ואחת מן הנסיבות האלה תהיה סיום שירות סדיר כהגדרתו בדין. מגבלת גיל זאת, השונה ממגבלת הגיל הקבועה בחוק היום, הולמת את עמדתם של גורמים מקצועיים. מוצע להבהיר, כי אין בהוראות סעיף זה לגרוע מסמכויות הניתנות לפי חוק זה לקבוע הגבלות על מתן היתרים.
סעיף 45 – אישור משטרת ישראל
מוצע לקבוע, כי קיומו של כל היתר לפי חוק זה הכרוך בהחזקת כלי יריה, שליטה בו או נגישות אליו, יותנה באישור משטרת ישראל, לפיו אין מניעה לכך, על יסוד שיקולים של שלום הציבור או שלומו של אדם, או ביטחונם. זאת, לאחר שבחנה המשטרה את המידע המצוי בידיה, וכן – אם ראתה לנכון – גם מידע שקיבלה מגופי חקירה אחרים, כגון צה"ל ושב"כ. אם לדעת המשטרה קיימת מניעה למתן היתר כאמור, תנמק זאת, זולת אם חשיפת ההנמקה עלולה להביא לפגיעה בשלומו של אדם או בדרכי פעולה של המשטרה, ואז תציין זאת המשטרה.
בנוסף, מוצע לקבוע כי משטרת ישראל תהא רשאית לשקול מידע כאמור גם לעניין אישור משטרה אחר הנדרש לפי חוק זה, כגון באישור מפעל ראוי לפי סעיף 11.
סעיף 46 – אישור משרד הבריאות
מוצע להותיר על כנה את החובה הרחבה, על כל רופא, פסיכולוג, קצין בריאות הנפש בגוף ביטחון או עובד סוציאלי במערכת הבריאות, המטפל באדם והסבור כי אם האדם יחזיק בכלי יריה יהיה בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, להודיע על כך למנהל משרד הבריאות.
בהמשך לכך מוצע לקבוע, כי קיומו של כל היתר לפי חוק זה הכרוך בהחזקת כלי יריה, שליטה בו או נגישות אליו, יותנה גם באישור משרד הבריאות, לפיו אין מניעה לכך מבחינה רפואית. זאת, לאחר שבחן משרד הבריאות את המידע הרלוונטי שברשותו או שהתקבל אליו, הנוגע לטיפול במחלת נפש או למסוכנות מבחינה רפואית.
סעיף 47 – הודעת עובד סוציאלי
מוצע להותיר על כנה – תוך הרחבת מה – את החובה, על עובד סוציאלי המטפל באדם, שנודע לו כי האדם מחזיק בכלי יריה או מבקש להחזיק בכלי יריה, ולדעתו יש בכך משום סכנה לאותו אדם או לאדם אחר, להודיע על כך למנהל משרד הרווחה שיעביר את המידע לקצין משטרה שהוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של המשטרה.
על פי המוצע, קצין משטרה שקיבל הודעה כאמור , וסבר כי יש בהודעת העובד הסוציאלי כדי לסכן את אותו אדם או אדם אחר, יודיע על כך לרשות המוסמכת, ורשאי הוא להורות על תפיסת כלי היריה לפי הוראות סעיף 37.
בשל החשש ממצבים שבהם תבטל הרשות המוסמכת רישיונו של אותו אדם בעקבות קבלת מידע כאמור בסעיף זה, וכתוצאה מכך ייעשה שימוש בכלי היריה אשר יש בו כדי לסכן את אותו אדם או אדם אחר, מוצע לקבוע כי ביטול כאמור יותנה בקבלת הודעה על תפיסת כלי היריה על ידי המשטרה. על אף האמור, מוצע לקבוע כי במקרים מיוחדים שבהם לא נשקפת סכנה מיידית, תהא הרשות המוסמכת רשאית לבטל את הרישיון, אף בלא תפיסה, וזאת אם קיבלה לכך את אישור קצין המשטרה שמסר את ההודעה.
סעיף 48 – בדיקת כשירות רפואית
מוצע לקבוע סמכות לרשות המוסמכת לחייב את מי שביקש היתר לפי חוק זה, באופן שיחזיק כלי יריה, ישלוט בו או יהיה נגיש אליו, להצהיר על מצב בריאותו, להמציא מידע רפואי אודותיו וכן להיבדק אצל רופא שיקבע מנהל משרד הבריאות – הכל בכדי לוודא את כשירותו של המבקש לקבל היתר כאמור, מבחינה רפואית.
סעיף 49 והתוספת השניה – כשירות נפשית
מוצע לקבוע, כי קבלת היתרים מסוימים לפי החוק, כפי שייקבעו בתוספת השניה לחוק, תותנה בקבלת אישור עיתי, אחת לשש שנים, מאת פסיכולוג מומחה, לפיו המבקש כשיר לכך מן הבחינה הנפשית. הכוונה היא לחייב מתן אישור כאמור כתנאי להיתרים הכרוכים ברגישות או בסיכון המצדיקים זאת, לדעת השר לביטחון הפנים, ובאישור ועדת הפנים של הכנסת.
סעיף 50 – בדיקת תקינות כלי היריה
מוצע לקבוע כי היתר להחזקת כלי יריה יותנה באישור של מי שהורשה לכך, לפיו כלי היריה תקין וראוי לשימוש. אם הכלי נמצא בלתי ראוי לשימוש, יושאר הכלי אצל הבודק לצורך תיקון, או יודיע על כך הבודק לרשות המוסמכת והכלי יימסר לתיקון אצל המורשה לכך בהקדם האפשרי.
סעיף 51 – הכשרה
מוצע לקבוע, כי היתר לפי חוק זה, לרבות היתר להשכרת כלי יריה לאדם, יותנה בהכשרה שיעבור אותו אדם, ואשר תקנה לו את המיומנות ההכרחית לצורך קבלת ההיתר. ההכשרה תכלול לימוד ואימון השימוש בכלי יריה מסוג הכלי שהחזקתו מבוקשת, לרבות הפעלת כלי כאמור במטווח קליעה. פרטי ההכשרה, לרבות אופן אישורם של מוסדות הכשרה, בחינות מקצועיות ותנאים למתן פטור מתנאי ההכשרה, ייקבעו בתקנות.
סעיף 52 – הוראות בדבר כשירות
מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות נוספות בדבר תנאי סף ותנאי כשירות לקבלת היתר לפי חוק זה – שעניינן, בין השאר, זיקה למדינה, לרבות שירות צבאי, לאומי או אזרחי וידיעת השפה העברית, ולרבות תנאים לפטור מעמידה בחלק מתנאי הסף או הכשירות.
סעיף 54 – חובות זהירות
מוצע לקבוע חובות זהירות עבור כל מי שברשותו, באחריותו או בהחזקתו כלי יריה: הן חובות שעניינן זהירות כללית, הן באופן פרטני לעניין נשיאתו ואחסנתו של כלי יריה. לעניין האחסנה מוצע לקבוע, כי היא תיעשה באופן שלא תתאפשר גישה אל כלי היריה למי שאינו מורשה לכך, ובאמצעי העומד בדרישות שתציב הרשות המוסמכת, לרבות קיבועו והסתרתו של אמצעי האחסון ככל הניתן. עוד מוצע לקבוע, כי כאשר בעל ההיתר משאיר את כלי היריה למשך תקופה ארוכה שלא בהשגחתו, עליו להפקידו אצל סוחר מורשה, או – לתקופה שלא תעלה על 90 ימים ברציפות – לאחסנו אצל אדם אחר המורשה לכך.
בנוסף מוצע להסמיך את ראש אגף כלי היריה במשרד לביטחון הפנים לקבוע הוראות נוספות לעניין זה.
סעיף 55 – נשיאת רישיון והצגתו
מוצע לחייב את הנושא או מוביל כלי יריה בהיתר לפי חוק זה, לשאת רישיון או תעודה רשמית אחרת המעידה על היתר כאמור, ולהציג את הרישיון או התעודה לשוטר או למאבטח שהוסמך לכך, לפי דרישתו.
סעיפים 57, 58 – רישיונות למטווח קליעה ולמדריך ירי
מוצע לקבוע חובת רישיון להקמה ולניהול של מטווח קליעה, המשמש לאימון ולהכשרה, וכן למדריכי ירי.
סעיף 59 – אימון כלי יריה במטווח בלבד
מוצע להגביל את האימון בשימוש בכלי יריה למטווח קליעה, ובפיקוח של מדריך ירי, בלבד, אולם ראש האגף, בהתייעצות עם משטרת ישראל, יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין אימון בלא ירי (אימון "יבש") גם שלא במטווח, וכן ניתן לקבוע הוראות מיוחדות למכון מחקר מורשה, אשר נדרש במסגרת המחקר לבצע ירי בתנאי מעבדה, שלא במטווח קליעה, וכך גם לגבי רישיון שניתן למטרות הגנת החקלאות והסביבה, אשר מטבען מחייבות גם ירי מחוץ למטווח קליעה.
סעיף 60 – חובת נוכחות בעל תפקיד במטווח
מוצע לקבוע כי לא תתקיים כל פעילות במטווח קליעה, לרבות ביצוע ירי, אלא אם כן נוכח במטווח הקליעה באותו זמן בעל תפקיד כפי שהורתה הרשות המוסמכת.
סעיפים 61, 62 – ציות להוראות וחובת תיעוד במטווח
על האדם השוהה או מתאמן במטווח קליעה יחולו הן הוראות מנהל המטווח או מי מטעמו, והן הוראות שיקבע ראש האגף בהתייעצות עם משטרת ישראל. ההוראות ייקבעו בעניינים שונים של ניהול המטווח, הכניסה אליו, תיעוד הפעילות בו, בעלי התפקידים בו ועוד, ויכול שיבחינו בין בעלי רישיון, מי שאינו בעל רישיון, תייר, ספורטאי הרשום ומוכר לצורך כך, וכן אדם המתאמן במטווח שבשימוש גוף ביטחון. את התיעוד יציג מנהל המטווח לרשות המוסמכת לפי דרישתה.
סעיף 63 – החזקת כלי יריה במטווח ובמוסד הכשרה
מוצע להסדיר את החזקת כלי היריה במטווח קליעה, וכן במוסד המשמש להכשרה לצורך חוק זה, גם אם אין בו מטווח, לצורך שימוש באותם כלים במטווח הנמצא מחוץ לשטח המוסד. כלי היריה של מוסד ההכשרה יוחזקו ברישיון מיוחד על ידי אדם שמונה לכך בידי בעל המוסד, ובעל הרישיון המיוחד יוכל להרשות למדריך ירי המועסק באותו מוסד, נשיאתו של אחד מאותם כלי יריה.
עוד מוצע לקבוע כי גוף ביטחון יוכל להרשות לאדם להחזיק כלי יריה לצורך מטווח או מוסד הכשרה, גם אם אותו אדם אינו עובד או משרת בגוף הביטחון, ובלבד שכלי היריה שלגביהם ניתן הרישיון הם של אותו גוף ביטחון, שמטווח הקליעה או מוסד ההכשרה, לפי העניין, משמשים את גוף הביטחון, ושגוף הביטחון ידווח לרשות המוסמכת על רישיון שנתן כאמור.
סעיף 64 – הגבלת גיל לאימון במטווח
בניגוד להגבלת הגיל להחזקת כלי יריה המוסדרת בסעיף 44 (והחלה על החזקה גם מחוץ למטווח קליעה), מוצע בסעיף זה לקבוע את מגבלות הגיל של ירי אימון בתוך מטווח קליעה בלבד. מוצע לשמר את המדרג הקבוע בחוק הקיים, לפיו ברירת המחדל זה תהיה גיל 18, אולם השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן יותר אימון גם החל מגיל 16, וספורטאים רשומים ומוכרים רשאים, בתנאים מסוימים, להתאמן במטווח גם מגיל צעיר יותר. מגבלה נפרדת נקבעה בפרק ד' לחוק לעניין מתנדבי משמר אזרחי ומתאמנים ביחידות צבאיות ייעודיות, שגם לגביהן ניתן לאשר אימון בגיל צעיר יותר, במקומות שנקבעו לכך.
פרק י (סעיפים 66-68), התוספת הראשונה – רישוי כלים נוספים
רישוי כלי יריה לפי הוראות חוק זה הינו רישוי לכלי יריה מסוימים, המאפשר מעקב אחר כל אחד ואחד מהם.
בצד רישוי זה, קיימים חלקים או אביזרים של כלי יריה, וכן כלים אשר אינם עונים להגדרת כלי יריה, אך בנסיבות מסוימות עלולה להישקף מהם סכנה בעלת אופי דומה, אשר מנגנון המעקב אחר כל פריט ופריט אינו מתאים עבורם, הן בשל הקושי הטכני להטביע בהם סימן זיהוי והן מסיבות אחרות.
עבור סוג אחרון זה של כלים, חלקים ואביזרים מוצע לקבוע אפשרות למנגנון רישוי שונה, לפיו יינתן רישיון לא לכל פריט ופריט, אלא רישיון כללי לאדם מסוים לבצע פעולה או פעולות מסוימות בסוג של אותו פריט. מנגנון רישוי כזה ייקבע עבור כלים, חלקים או אביזרים שיהיו מנויים בחלק ד של התוספת הראשונה לחוק, לפי שיקול דעתו של השר לביטחון הפנים.
הפעולות הטעונות רישיון לפי פרק זה רחבות וכוללות: ייצור, החזקה, עסקה, הבאה למדינה או הוצאה מהמדינה, תיווך בעסקה, החזקה לצורך עסקה והצגה לצורך עסקה.
מוצע להחריג את גופי הביטחון מתחולת פרק זה.
פרק יא (סעיפים 70-74) – פיקוח
מוצע להסמיך את ראש האגף למנות מפקחים, אשר לאחר שהוכשרו ונמצאו כשירים לכך, יוסמכו בסמכויות פיקוח שונות (דרישת הזדהות, בחינת מסמכים וחפצים, כניסה למקום) לשם ביצוע הוראות החוק, למעט הוראות פרק ד לחוק שעניינן רישוי בידי גופי הביטחון. כן יוסמכו להטיל קנס לפי הקבוע על פי חוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985. ביצוע סמכויותיהם לצורך מילוי תפקידם יותנה בהזדהות באמצעות תג ותעודה. לעניין פיקוח המערב מִתקן של גופי הביטחון או מפעלים בטחוניים, מוצע להכפיף את סמכויות המפקחים לכללי אבטחת המידע הנהוגים באותו גוף או מפעל.
פרק יב- שונות
סעיף 75 – סימני זיהוי בכלי יריה
מוצע להסדיר בחוק סימון כלי יריה לצורך זיהוים. במסגרת זו תיקבע חובה להטביע סימן זיהוי בכל כלי יריה המיוצר במדינה או המיובא למדינה, לאסור ככלל על החזקת כלי יריה שאינו מסומן כאמור, לאסור כל פגיעה בסימון, ולהסמיך את ראש אגף כלי היריה במשרד לביטחון הפנים לקבוע נהלים בנושא.
סעיף 76 – מסירת כלי יריה לאחר
מוצע לקבוע איסור למסור כלי יריה לאחר, הן במכירה הן בדרך אחרת, אלא אם כן קיים היתר מתאים למקבל כלי היריה.
סעיף 77 – כלי יריה שאין היתר להחזיקו
מוצע לקבוע את אופן הטיפול בכלי יריה שבטל ההיתר להחזקתו. אם קיים מי שמורשה להחזיק באותו כלי, יש למסור את הכלי לאותו אדם. כך, למשל, מאבטח שפקע תוקף רישיונו, ימסור את כלי היריה לחברת השמירה המחזיקה באותו כלי ברישיון. אם אין מי שמורשה להחזיק בכלי, ככלל יימסר כלי היריה לסוחר מורשה, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת להפקידו במשטרה על פי קריטריונים שייקבעו לעניין זה. עוד מוצע לקבוע כי במקרה שנשלל היתר להחזקת כלי יריה, ימסור המחזיק את מסמכי ההיתר לרשות המוסמכת או למשטרת ישראל.
סעיף 78 – כלי יריה שנשלח שלא כדין
מוצע לחייב את מי שאחראי על משלוח – במכס, בדואר או ברכבת – ויש לו יסוד לחשוב שבמסגרת זו נשלח כלי יריה שלא כדין, לעכב את המשלוח עד לבוא שוטר, אשר יבחן את החבילה ויודיע לרשות המוסמכת אם נמצא בה כלי יריה.
סעיף 79 – כלי יריה שהגיע לידי המשטרה
מוצע לקבוע את אופן הטיפול של המשטרה בכלי יריה שבידיה: כעבור שלושה חודשים היא רשאית, בהסכמת הבעלים, למסרו לידי סוחר מורשה, אלא אם כן הכלי דרוש להליך פלילי. המשטרה רשאית להשמיד או לחלט את הכלי לטובת המדינה, או כעבור שמונה עשר חודשים, אלא אם כן קיימת הוכחה שיש מי שרשאי להחזיק בו בהיתר או שקיים הליך תלוי ועומד בעניינו בשאלה זאת; או אם בעליו אינם ידועים, כעבור שלושה חודשים.
סעיפים 80-81 – כלי יריה הנמצא אצל סוחר
מוצע לקבוע את אופן הטיפול של סוחר מורשה בכלי היריה שבידיו.
אם קיבל הסוחר את כלי היריה מן המשטרה, יהיה רשאי למכרו, בכפוף להודעה מראש לבעליו של כלי היריה, אשר לו תינתן הזדמנות לקבל בחזרה בהיתר את הכלי או למצוא קונה שהציע הסוחר לכל הפחות. פדיון המכירה יועבר לבעלים בניכוי עמלה. לאחר שנה מיום קבלת כלי היריה מן המשטרה, רשאי הסוחר למסור את הכלי למשטרה, והמשטרה רשאית לחלט את כלי היריה לטובת המדינה או להשמידו.
אם כלי היריה הופקד אצל סוחר בידי מי שהחזיק אותו כדין, יוכל לגבות עמלה על ההפקדה, וישיב את כלי היריה לבעליו רק אם יש לאחרון היתר לכך. אם עברה שנה מתום המשמורת, או מתום תוקף ההיתר של בעל הכלי להחזיקו, רשאי הסוחר למכור את הכלי, בכפוף להודעה מראש לבעלים, או למסרו למשטרה, והיא תהיה רשאית לחלטו לטובת המדינה או להשמידו.
סעיף 82 – כלי יריה שנמצא וכלי יריה של חולה, פצוע או נפטר
מוצע לקבוע כי מציאת כלי יריה שאין בצדו בעלים המתפקד כראוי, תדווח למשטרה. כאשר מדובר במטופל בבית חולים, איש ביטחון המועסק בבית החולים רשאי ליטול את הכלי על מנת להשיבו למטופל עם שחרורו, או למשטרת ישראל אם נפטר אותו אדם.
סעיף 83 – אבדה או גניבה של כלי יריה או רישיון
מוצע לקבוע את אופן הטיפול במקרה של כלי יריה שאבד, נגנב או נשמד. העדר אחריות פלילית לכך מותנה בהודעה על המקרה בהקדם, וכן במילוי ההוראות, לרבות חובות הזהירות, בחוק זה, כך שהאשמה בהתרחשות המקרה לא תיוחס למחזיק בכלי. במקרה של אובדן מסמכי הרישיון, די יהיה בהודעה לרשות המוסמכת.
סעיפים 84-85 – השבתה והשמדה של כלי יריה
המעקב אחר כלי היריה מצריך את מעורבות הרשות המוסמכת לא רק בלידתו של הכלי (כגון ייצורו) אלא גם ביציאתו ממחזור הכלים. ליציאה זו שתי דרגות:
הדרגה הראשונה היא השבתה זמנית, במסגרתה כלי היריה יוצא מכלל פעולה, אולם באופן שניתן להחזירו לפעולה. במקרה זה יימשך המעקב אחר הכלי, אולם רק לצורך וידוא המשך השבתתו.
הדרגה השניה היא השבתה קבועה, שכתוצאה ממנה יוצא כלי היריה מכלל פעולה באופן בלתי הפיך. כאן החשיבות היא בניטור ההשבתה והגורם המשבית, ומכאן ואילך אין הכלי נחשב עוד ככלי יריה.
הדרגה השלישית היא השמדה מוחלטת של כלי היריה, אשר יכולה להיעשות באישור הרשות המוסמכת.
כל דרגות ההשבתה תהיינה כפופות להנחיות שתיקבענה בידי הרשות המוסמכת.
סעיף 86- החזקת דמוי כלי יריה
מוצע לאסור בחוק החזקה וביצוע פעולות נוספות בדמוי כלי יריה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, בכדי שלא לאפשר שימוש בכלי דוגמת אירסופט (או כלי אחר בעל תכונות דומות), המשמש צעצוע מסוכן, ושהסכנה בו אינה רק הדמיון שלו לכלי יריה אמיתי, אלא גם האפשרות להסב אותו לכלי יריה אמיתי וקטלני, תוך שימוש בו או בחלקיו.
על אף האמור, ניתן יהיה לבצע פעולה בדמוי כלי יריה אם הפעולה נעשית במסגרת עסק; מותרת לפי חוק הפיקוח על צעצועים מסוכנים; מתבצעת בתחום עסק כפי שהוגדר על ידי הרשות המקומית בה נמצא העסק ומשטרת ישראל הודיעה, כי היא אינה מתנגדת לביצוע הפעולה האמורה במסגרת אותו עסק, מטעמים של ביטחון הציבור.
סעיף 87 – עונשין
מוצע לקבוע כמה דרגות עונשין (מאסר וקנס) לעבירות לפי חוק זה. יודגש, כי עברות חמורות יותר, של החזקה, סחר ויצור כלי יריה שלא כדין, ועוד, מנויות בסעיף 144 לחוק העונשין, והעברות לפי חוק זה הינן קלות יותר באופיין. נוסף על העונשים המוצעים בסעיף זה, רשאי יהיה בית המשפט לצוות על החרמת כלי היריה לטובת המדינה.
סעיף 88 – ביטול רישיון בגזר דין
מוצע להסמיך את בית המשפט לכלול בגזר דין על עבירת אלימות השעיית רישיון או היתר לכלי יריה לתקופה שתיקבע, וכי זו תהיה ברירת המחדל במקרה של הרשעה בעבירת אלימות כלפי בן משפחה.
סעיף 89 – ראיות
מוצע להותיר על כנן את החזקות הראייתיות המנויות בחוק הקיים: חזקה כי המחזיק במקום בו נמצא כלי יריה הוא המחזיק בכלי היריה; חזקת העדר רישיון או היתר לפעולה הטעונה רישיון או היתר לפי חוק זה; וחזקה שכלי נחשב לכלי יריה, אם קיימת תעודה על כך הנחזית כחתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.
כמו כן, מוצע לקבוע חזקות נוספות, ולפיהן מי שמחזיק כלים במקום עסק או בכמות או בנסיבות שאינן שכיחות אלא בעסק, חזקה שהוא מחזיקם לצורך ביצוע עסקה.
סעיפים 96-113 – תיקוני חקיקה שונים
בפרק ההגדרות לעיל מוצע לתקן את הגדרת כלי יריה לצורך חוק זה וחובות הרישוי המנויות בו. עם זאת, לעניין חוק העונשין וחוקים נוספים העושים שימוש במונח "כלי יריה", לנוכח תכליותיהם השונות, יש מקום להותיר על כנה הגדרה רחבה יותר, כפי שהיא קבועה בחוק הנוכחי. מוצע אפוא לנתק את הזיקה בין הגדרת כלי יריה בחוק זה לבין הגדרתו בחוקים אחרים, ולהעביר רכיבים מן ההגדרה הקבועה בחוק הנוכחי אל מסגרת חוק העונשין, אשר מוצע כי ישמש בסיס להגדרת כלי יריה בחוקים נוספים.
כמו כן, נדרשים תיקוני חקיקה שונים, בחוקים אשר קיימות בהם הפניות לחוק כלי היריה, זאת עקב השינויים המוצעים במבנה החוק.
ד. השפעת החוק המוצע על הדין הקיים:
חוק כלי יריה, תש"ט-1949 יבוטל ובמקומו יבוא חוק זה.
בנוסף, יבוצעו תיקונים עקיפים לחקיקה הרלוונטית לתחום, כמפורט בנוסח הצעת החוק.
ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי:
יעודכן לפני פרסום הטיוטה.
ו. הערכת השפעות רגולציה (RIA)
מצורף דוח הערכת השפעת רגולציה (RIA) לעניין בדיקת כשירות נפשית המתחייבת מחוק זה.
ז. להלן הנוסח המוצע:
|
|
|
פרק א: פרשנות |
|
|||||||
|
הגדרות |
1. |
|
||||||||
|
|
|
(א) |
הגדרות כלי יריה |
|||||||
|
|
|
|
"כלי יריה" – אחד מאלה: (1) כלי בעל קנה העשוי לירות כדור, קליע, או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, למעט אלה: (א) המנוי בחלק א' או ב' של התוספת הראשונה; (ב) מכשיר מקצועי ייעודי; (ג) דמוי כלי יריה כהגדרתו בחוק זה; (2) המנוי בחלק ג' של התוספת הראשונה; (3) חלק עיקרי של כלי כאמור בפסקאות (1) ו-(2); |
|||||||
|
|
|
|
|
|||||||
|
|
|
|
"חלק עיקרי" – קנה, גוף, צינה, מכלול, בריח, או חלק אחר של כלי יריה הנחוץ לביצוע פעולת היריה ושראש האגף קבע כחלק עיקרי, לכלי יריה ככלל או לסוג מסוים של כלי יריה;
"דמוי כלי יריה" – כלי בעל קנה, שאינו כלי יריה, העשוי לירות קלע, באמצעות לחץ גז דחוס ממיכל, מסוג המנוי ברשימה שהורה השר, בהתייעצות עם קצין משטרה שהסמיך המפקח הכללי של המשטרה לכך, ושפורסמה באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים, ולאחר שקבע קצין המשטרה שיש בכלי או בחלקו או בסוגיו משום סיכון שכן הם עלולים להיות מוסבים לכלי יריה או לשמש חלק ממנו, ולרבות חלק של כלי כאמור; |
|||||||
|
|
|
|
"מכשיר מקצועי ייעודי" – כלי יריה מסוג שהשר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כסוג של כלי יריה המיועד, לפי מבנהו או דרכי פעולתו, לשימוש בתהליך מקצועי ייעודי בלבד, וזאת בהסכמת השר הממונה על ביצוע חוק המסדיר תהליך מקצועי כאמור, לפי העניין; לרבות כלי יריה המיועד לפי מבנהו או דרכי פעולתו לשמש למטרות חקלאיות בלבד, לרבות למטרות דייג, בהסכמת שר החקלאות; ולרבות כלי יריה המיועד לפי מבנהו או דרכי פעולתו לשמש לצרכי ספנות או טיס לאיתות בשעת מצוקה בלבד, בהסכמת שר התחבורה. |
|||||||
|
|
|
|
"השבתה זמנית" – שינוי הפיך בכלי יריה, המונע את אפשרות ביצוע הירי בו, בהתאם להוראות סעיף 84;
|
|||||||
|
|
|
|
"השבתה קבועה" – שינוי בלתי הפיך בכלי יריה, המונע את אפשרות ביצוע הירי בו, בהתאם להוראות סעיף 84, לרבות השמדתו;
|
|||||||
|
|
|
|
"סימן זיהוי" – כפי שיקבע ראש האגף, לרבות תו, מספר, אות, צורה, שבב אלקטרוני וכיוצא באלה, ולרבות שילוב של סימני זיהוי מסוגים שונים; |
|||||||
|
|
|
(ב) |
הגדרות נוספות: |
|||||||
|
|
|
|
"אגודת ספורט", "איגוד", "התאחדות", "מאמן", "מדריך ספורט", "מועדון ספורט" ו"תעודת הסמכה", לעניין ענף ספורט הקליעה – כמשמעותם בחוק הספורט; |
|||||||
|
|
|
|
"גוף ביטחון" – אחד מאלה: (1) צבא הגנה לישראל; (2) משטרת ישראל; (3) שירות בתי הסוהר; (4) משמר הכנסת; (5) שירות הביטחון הכללי; (6) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; (7) הרשות להגנה על עדים; (8) הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – מלמ"ב); |
|||||||
|
|
|
|
"החזקה אישית" – החזקת כלי יריה לפי הוראות סעיף 2(א), למעט החזקה מטעם גוף או ארגון לפי חוק זה; |
|||||||
|
|
|
|
"היתר לפי חוק זה" – לרבות רישיון, הרשאה, אישור או היתר אחר לפי הוראות חוק זה; |
|||||||
|
|
|
|
"השר" – השר לביטחון הפנים; |
|||||||
|
|
|
|
"חוק הספורט" - חוק הספורט, התשמ"ח-1988; |
|||||||
|
|
|
|
"חוק להסדרת הביטחון" – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998; |
|||||||
|
|
|
|
"חוק שירות לאומי אזרחי" – חוק שירות לאומי אזרחי, התשע"ד-2014; |
|||||||
|
|
|
|
"ישוב" – עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, או ועד מקומי, כמשמעם בפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]; |
|||||||
|
|
|
|
"מדריך ירי" – מי שמכשיר, מאמן או מדריך אחר בשימוש בכלי יריה; |
|||||||
|
|
|
|
"מטווח קליעה" – מתקן שנועד לירי מכלי יריה לצורך אימון, הכשרה, ספורט, או לצורך אחר שאושר על פי הוראות חוק זה; |
|||||||
|
|
|
|
"מטווח קליעה מורשה" – מטווח קליעה בעל רישיון לפי סעיף 57(א) או שהינו בשימוש גוף ביטחון לפי הוראות סעיף 65; |
|||||||
|
|
|
|
"מעבדת ירי" – גוף העוסק במחקר הנוגע לכלי יריה, ולצורך המחקר דרושים שימוש או החזקה בכלי יריה, ואשר קיבל רישיון כמעבדת ירי לפי הוראות סעיף 10; |
|||||||
|
|
|
|
"מנהל משרד הבריאות" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך; |
|||||||
|
|
|
|
"מנהל משרד הרווחה" – המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, או מי שהוא הסמיכו לכך; |
|||||||
|
|
|
|
"מפעל ביטחוני" – מפעל מערכת הביטחון או מפעל המייצר מוצרים עבור מערכת הביטחון, אשר הוגדר בצו על ידי שר הביטחון בהתאם לסעיף 3 לתוספת הראשונה של החוק להסדרת הביטחון; |
|||||||
|
|
|
|
"סוחר מורשה" – בעל רישיון לניהול עסק בכלי יריה לפי הוראות סעיף 8; |
|||||||
|
|
|
|
"עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996; |
|||||||
|
|
|
|
"עסקה" – לרבות קניה, מכירה, שכירות, שאילה, מתנה או הפקדה, בתמורה או שלא בתמורה, באופן ישיר או באמצעות אחר. |
|||||||
|
|
|
|
"הרשות המוסמכת" – פקיד רישוי שמונה לפי סעיף 33; |
|||||||
|
|
|
|
"ראש האגף" – ראש האגף לרישוי כלי יריה במשרד לביטחון הפנים; |
|||||||
|
|
|
|
"שליטה" – לעניין עסק, מפעל או תאגיד, כמשמעותה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968. |
|||||||
|
|
|
פרק ב: פעולות טעונות רישיון |
||||||||
|
החזקת כלי יריה |
2. |
(א) לא יחזיק אדם בכלי יריה אלא על פי רישיון. רישיון כאמור יינתן לאדם מסוים ולכלי יריה מסוים שפרטיו ייקבעו ברישיון, ויכלול, בין היתר, תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) נשיאת כלי היריה; (2) הובלת כלי היריה; (3) אחסנת כלי היריה; (4) מטרת ההחזקה; (ב) לא יחזיק אדם בכלי יריה כאמור בסעיף קטן (א) בהחזקה אישית, אלא על פי תבחינים שיורה עליהם השר, ובלבד שסבר השר שהדבר נחוץ לצורך שמירה על שלום הציבור ובטחונו או לצורך עניין ציבורי המוסדר על פי חוק; (ג) אדם המחזיק כלי יריה לא יקבל היתר לפי חוק זה להחזקת כלי יריה נוסף, אם המטרה שלשמה הוא מבקש היתר כאמור ניתנת לקיום, בכפוף להוראות החוק, באמצעות היתר לפי חוק זה שכבר ניתן לאותו אדם; (ד) לא יחזיק אדם באחד מן המנויים בחלק א' של התוספת הראשונה, אלא על פי הוראות פרק ד. |
||||||||
|
עסקה בכלי יריה |
3. |
(א) עסקה בכלי יריה לא תיעשה, אלא אם כן ניתן אישור הרשות המוסמכת לביצוע אותה עסקה. (ב) לא תבוצע עסקה שבעקבותיה יחזיק אדם יותר מכלי יריה אחד בהחזקה אישית, אלא באישור הרשות המוסמכת; (ג) לא ישכיר אדם כלי יריה אלא אם כן יש לו רישיון לניהול עסק בכלי יריה לפי הוראות סעיף 8, הכולל היתר להחזקה קבועה של אותו כלי יריה. לעניין זה, "החזקה קבועה" – למעט החזקה בדרך של שכירות, שאילה או הפקדה; (ד) המשכיר כלי יריה ידווח לרשות המוסמכת מיד לאחר השבת כלי היריה בתום תקופת השכירות; (ה) לא יבצע אדם עסקה באחד מהמנויים בחלק א' של התוספת הראשונה אלא לפי הוראות פרק ד. |
||||||||
|
הבאת כלי יריה לישראל או הוצאתו מישראל |
4. |
(א) לא יביא אדם כלי יריה למדינה, ולא יוציא אדם כלי יריה מן המדינה, הן לצמיתות הן לתקופת זמן מוגבלת, אלא על פי רישיון; רישיון כאמור יינתן לכלי יריה מסוים שפרטיו ייקבעו ברישיון; (ב) ברישיון לפי סעיף זה ייכללו, בין היתר, תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) חובות אישור מרשויות או גופים מחוץ לישראל; (2) נשיאתו, הובלתו ואחסנתו של כלי היריה; (ג) המביא כלי יריה לישראל ברישיון לפי סעיף זה פטור מרישיון לפי סעיף 2 להחזקת אותו כלי יריה למשך הזמן שצוין ברישיון ההבאה או למשך שלושים יום, לפי המאוחר; (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הספורט או מי שמינה לשם כך (להלן בסעיף זה – נותן ההיתר), רשאי - (1) לתת לספורטאי ממדינה זרה היתר להבאת כלי יריה למדינה לתקופה מוגבלת ולהוצאתו מהמדינה בתום אותה תקופה, לצורך קיומם של אימונים או תחרויות בספורט הקליעה, ובלבד שגורם רשמי במדינה הזרה אישר בכתב למבקש ההיתר, את כשירותו של מי שניתן לו ההיתר להחזיק ולהפעיל כלי יריה; נותן ההיתר יתעד כל היתר שנתן לפי סעיף קטן זה, ידווח עליו לרשות המוסמכת, ויוודא את יציאתו של כלי היריה מן המדינה בתום תקופת ההיתר; הוראות פרק ז לא יחולו על היתר לפי פיסקה זו; (2) לתת לספורטאי, המחזיק כלי יריה לצרכי ספורט הקליעה, לפי הוראות סעיפים 2 או 16, היתר להוצאת כלי יריה מהמדינה לתקופה מוגבלת ולהבאתו למדינה בתום אותה תקופה, לצורך קיומם של אימונים או תחרויות בספורט הקליעה במדינה זרה; נותן ההיתר יתעד כל היתר שנתן לפי סעיף קטן זה, ידווח עליו לרשות המוסמכת, ויוודא את חזרתו של כלי היריה למדינה בתום תקופת ההיתר; השר, בהתייעצות עם שר הספורט, רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן היתר לפי סעיף קטן זה, לרבות לעניין משך תוקפו, הנפקתו ואופן מסירתו; (ה) ראש האגף, בהתייעצות עם מי שהסמיך לכך שר הביטחון ועם מי שהסמיך לכך ראש שירות הביטחון הכללי, יקבע כללים בדבר הוצאת כלי יריה מן המדינה לצורך הגנה על אדם, רכוש או מקום, מחוץ לשטח המדינה, לרבות כלי תחבורה, ולמעט כלי יריה שנמסר לפי פרק ד; כללים לפי סעיף קטן זה אינם טעונים פרסום; (ו) המקבל רישיון לעסקה לפי סעיף זה פטור מרישיון לפי סעיף 3, לגבי כלי היריה שלגביו ניתן הרישיון; (ז) לא יביא אדם אל המדינה ולא יוציא ממנה את אחד מהכלים המנויים בחלק א' של התוספת הראשונה אלא לפי הוראות פרק ד, או אם התקיימו כל אלה: (1) הוא בעל רישיון לניהול עסק בכלי יריה לפי הוראות סעיף 8; (2) גוף ביטחון ביקש הבאה כאמור, לצורך מסירת הכלים האמורים לאותו גוף ביטחון, או שגוף ביטחון ביקש הוצאה כאמור, והכל אם השר הממונה על גוף הביטחון, או מי שמינה לעניין זה, אישר זאת. (ח) אין באמור בסעיף זה כדי לפטור אדם מכל חובה או תנאי לעניין הבאת כלי יריה למדינה או הוצאתו ממנה לפי כל דין, לרבות פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט-1979 וחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, תשס"ז-2007; |
||||||||
|
ייצור כלי יריה |
5. |
(א) לא יעשה אדם כלי יריה אלא אם כן הוא יצרן כלי יריה מורשה לפי הוראות סעיף 9; (ב) לא יעשה אדם כלי יריה אלא על פי רישיון; הרשות המוסמכת תדווח למשרד הביטחון על רישיון שנתנה לפי סעיף קטן זה; (ג) לא יעשה אדם אחד מהכלים המנויים בחלק א' של התוספת הראשונה אלא לפי הוראות פרק ד, או אם התקיימו כל אלה: (1) הוא יצרן כלי יריה מורשה לפי הוראות סעיף 9; (2) גוף ביטחון ביקש ייצור כאמור, לצורך מסירת הכלים האמורים לאותו גוף ביטחון, והשר הממונה על גוף הביטחון, או מי שמינה לעניין זה, אישר זאת. |
||||||||
|
|
|
(ד) עשה אדם כלי יריה כאמור בסעיף זה, ידווח על כך לרשות המוסמכת, במועד ובאופן שתקבע הרשות המוסמכת. |
||||||||
|
ביצוע פעולות טכניות בכלי יריה |
6. |
(א) לא יבצע אדם פעולות בכלי יריה כמפורט להלן אלא באישור הרשות המוסמכת: (1) הטבעת סימן זיהוי בכלי יריה, לרבות ביצוע שינוי בסימן מוטבע; (2) תיקון כלי יריה; (3) שינוי או פעולה אחרת בכלי היריה, מסוג שיקבע ראש האגף. (ב) לא ישבית או ישמיד אדם כלי יריה, ולא יהפוך אדם כלי יריה מושבת לכלי יריה שאינו מושבת, אלא באישור הרשות המוסמכת, ולפי הוראות סעיפים 84 או 85; (ג) אישור לפי סעיף זה יינתן לכלי יריה מסוים שפרטיו ייקבעו באישור; (ד) לא יבצע אדם פעולה המנויה בסעיף זה באחד מהמנויים בחלק א' של התוספת הראשונה אלא לפי הוראות פרק ד או אם התקיימו כל אלה: (1) הוא בעל רישיון לניהול עסק לייצור כלי יריה לפי הוראות סעיף 9; (2) הפעולה כאמור דרושה לצרכי גוף ביטחון וגוף הביטחון ביקש מאותו אדם את ביצועה; (ה) לעניין סעיף זה, "כלי יריה" – לרבות תחמושת של כלי יריה. |
||||||||
|
פטור מרישיון החזקה |
7. |
על אף האמור בסעיף 2, המנויים להלן פטורים מרישיון להחזקת כלי יריה: (א) בעל רישיון, הרשאה או אישור לפי סעיפים 8 עד 18 ו-63, לכלי היריה המוחזק על ידו על פי רישיון, הרשאה או אישור כאמור; (ב) יורש או מנהל עזבון של אדם שנפטר, המחזיק כלי יריה שהנפטר החזיקו, במשך שלושים יום מיום הפטירה, אולם יורש או מנהל עזבון כאמור יודיע לרשות המוסמכת על קיומו של כלי יריה ברשות הנפטר, בתוך ארבעה עשר ימים מן המועד שבו נודע לו על כך. |
||||||||
|
|
|
פרק ג: גופים טעוני רישיון |
|
|||||||
|
עסק בכלי יריה |
8. |
(א) הרשות המוסמכת רשאית לתת רישיון לעסק בכלי יריה. הרישיון יינתן לבעל השליטה בעסק, וייכללו בו, בין היתר, תנאים בדבר מיקום העסק, התנאים הפיזיים בו ואמצעי מיגון ובקרה (להלן – עסק בכלי יריה); (ב) הרשות המוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון לניהול עסק בכלי יריה שקיבל רישיון לפי סעיף קטן (א), ובלבד שאותו אדם הוא בעל העסק או מונה על ידו (להלן – רישיון מנהל עסק); (ג) ברישיון מנהל עסק ייכללו, בין היתר, פרטים מזהים של כלי היריה שאותם רשאי בעל הרישיון להחזיק, וכן, בין היתר, תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) החזקתם של כלי יריה, לרבות נשיאתם, הובלתם ואחסנתם; (2) ביצוע עסקאות בכלי יריה; (3) ביצוע פעולות טכניות בכלי יריה, כמשמען בסעיף 6; (4) מתן שירותי אחסנה לכלי יריה; (5) ייבוא כלי יריה; (6) ייצוא כלי יריה; (7) פעולות המותרות בתחמושת, על פי הוראות סעיף 66; (8) הגבלת מקום. (ד) לא ישמש אדם כעובד בעסק בכלי יריה, בעבודה שיש בה נגישות לכלי יריה או שליטה בכלי יריה, אלא אם כן קיבל לכך רישיון מן הרשות המוסמכת; (ה) הרשות המוסמכת רשאית לתת לעובד כאמור בסעיף קטן (ד), במסגרת רישיון כאמור באותו סעיף קטן, אישור לבצע פעולות טכניות בכלי יריה, כמשמען בסעיף 6, במסגרת עבודתו כאמור, ורשאית הרשות המוסמכת להגביל אישור כאמור לסוגים שונים של פעולות טכניות; עובד שקיבל אישור כאמור יהיה פטור מרישיון לפי סעיף 6, לגבי סוגי הפעולות הטכניות שלגביהם התקבל האישור; הרשות המוסמכת רשאית להתנות רישיון כאמור בסעיף קטן (א) בקיומו של עובד כאמור בסעיף קטן זה. |
|
|||||||
|
עסק לייצור כלי יריה |
9. |
(א) השר, באישור שר הביטחון, רשאי לתת רישיון לעסק לייצור כלי יריה. הרישיון יינתן לבעל השליטה בעסק, וייכללו בו, בין היתר, תנאים בדבר מיקום העסק, התנאים הפיזיים בו ואמצעי מיגון ובקרה (להלן – עסק לייצור כלי יריה); (ב) הרשות המוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון לניהול עסק לייצור כלי יריה שקיבל רישיון לפי סעיף קטן (א), ובלבד שאותו אדם הוא בעל העסק או מונה על ידו (להלן – רישיון יצרן); (ג) בעל רישיון יצרן רשאי להחזיק כלי יריה שייצר, ויכול שייכללו ברישיון פרטיהם המזהים של כלי יריה נוספים שרשאי הוא להחזיק במסגרת הרישיון; (ד) ברישיון יצרן ייכללו, בין היתר, תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) סוגי כלי היריה המותרים בייצור; (2) הוראות לעניין הייצור; (3) ביצוע עסקאות בכלי יריה, לרבות ייצוא וייבוא; (4) החזקתם של כלי יריה, לרבות נשיאתם, הובלתם ואחסנתם; (5) ביצוע פעולות טכניות בכלי יריה, כמשמען בסעיף 6, לרבות חובת הטבעתו של סימן זיהוי; (6) ייצור תחמושת, על פי הוראות סעיף 66; (7) הגבלת מקום. (ה) לא ישמש אדם כעובד בעסק לייצור כלי יריה, בעבודה שיש בה נגישות לכלי יריה או שליטה בכלי יריה, אלא אם כן קיבל לכך רישיון מן הרשות המוסמכת; (ו) בעל רישיון יצרן יהיה פטור מקבלת אישור לפי סעיף 6 לביצוע פעולות טכניות בכלי יריה; (ז) הרשות המוסמכת רשאית לתת לעובד כאמור בסעיף קטן (ה), במסגרת רישיון לפי אותו סעיף קטן, אישור לבצע פעולות טכניות בכלי יריה, כמשמען בסעיף 6, במסגרת עבודתו כאמור, ורשאית הרשות המוסמכת להגביל אישור כאמור לסוגים שונים של פעולות טכניות; עובד שקיבל אישור כאמור יהיה פטור מרישיון לפי סעיף 6, לגבי סוגי הפעולות הטכניות שלגביהם התקבל האישור; הרשות המוסמכת רשאית להתנות רישיון כאמור בסעיף קטן (א) בקיומו של עובד כאמור בסעיף קטן זה. |
|
|||||||
|
כלי יריה לצורך מעבדת ירי |
10. |
(א) הרשות המוסמכת רשאית לתת רישיון למעבדת ירי. הרישיון יינתן לבעל השליטה במעבדת הירי, וייכללו בו, בין היתר, תנאים בדבר מיקום המעבדה, התנאים הפיזיים בה ואמצעי מיגון ובקרה; לעניין סעיף זה במעבדת ירי הפועלת במסגרת מוסד להשכלה גבוהה המוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 יינתן הרישיון למנהל המוסד האמור. (ב) הרשות המוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון לניהול מעבדת ירי שקיבלה רישיון לפי סעיף קטן (א); (ג) ברישיון כאמור בסעיף קטן (ב) ייכללו, בין היתר, פרטים מזהים של כלי היריה שאותם רשאי בעל הרישיון להחזיק, וכן תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) החזקתם של כלי יריה, לרבות נשיאתם, הובלתם ואחסנתם, ולרבות תחמושת ורכיביה; (2) הגבלת מקום; (3) עריכת ניסויים בכלי יריה למטרת מחקר או פיתוח; (4) ביצוע שינויים בכלי יריה, לרבות פירוק או הרכבה; (5) קנייה או קבלה של כלי יריה הדרוש לצרכי מחקר או פיתוח; (6) סוגי פעולות טכניות בכלי יריה המותרות במעבדת הירי. (ד) לא ישמש אדם כעובד במעבדת ירי, בעבודה שיש בה נגישות לכלי יריה או שליטה בכלי יריה, אלא אם כן קיבל לכך רישיון מן הרשות המוסמכת; (ה) בעל רישיון לפי סעיף קטן (ב) יהיה פטור מרישיון לפי סעיף 6, עבור כלי יריה שהוא מחזיק במסגרת רישיון כאמור, לביצוע סוגי פעולות טכניות המפורטות בתנאי הרישיון, כאמור בסעיף קטן (ג)(6). |
|
|||||||
|
כלי יריה להגנת מפעל |
11. |
(א) בסעיף זה, "מפעל ראוי" – מפעל שראש האגף הכיר בו כמפעל הראוי להחזקת כלי יריה לצרכי הגנת המפעל, הנמצאים בו, עובדיו או רכושו; הכרה כאמור תינתן באישור קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה, אשר יתייחס בין היתר לבעל השליטה במפעל; (ב) הרשות המוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון מיוחד להחזקת כלי יריה לצרכי הגנתם של עובדי מפעל ראוי או רכושו, ובלבד שאותו אדם הוא בעל המפעל, מנהל המפעל או מונה על ידי אחד מהם; (ג) ברישיון מיוחד כאמור ייכללו, בין היתר, פרטים מזהים של כלי היריה שאותם רשאי בעל הרישיון להחזיק, וכן תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) נשיאתם, הובלתם ואחסנתם של כלי יריה; (2) הגבלת מקום; (3) הוראות בטיחות; (ד) רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון לשאת כלי יריה על פי תעודת הרשאה שייתן לו בעל רישיון מיוחד, לפי הוראות סעיף זה; (ה) בעל רישיון מיוחד לפי סעיף זה רשאי, אם היה הדבר דרוש לפי דעתו להגנת עובדי המפעל או רכושו, להרשות לעובד המפעל הראוי, לשאת כלי יריה שעליו ניתן הרישיון המיוחד, ובלבד שלמקבל ההרשאה יש רישיון לפי סעיף קטן (ד); בעל הרישיון המיוחד רשאי לקבוע תנאים והגבלות להרשאה כאמור, בכפוף לתנאי הרישיון המיוחד; ההרשאה תינתן באמצעות תעודה בחתימת ידו של בעל הרישיון המיוחד, אשר בה יצוינו פרטים מזהים של כלי היריה שלגביו ניתנה ההרשאה, וכן תנאים והגבלות כאמור; בעל הרישיון המיוחד יודיע לרשות המוסמכת על מתן ההרשאה, לרבות פרטיו של מקבל ההרשאה; (ו) הרשות המוסמכת רשאית, מטעמים מיוחדים, לאשר לבעל רישיון מיוחד לתת הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה) לשומר על אותו מפעל המועסק בארגון המספק שירותי שמירה לפי הוראות סעיף 14, ובלבד שיש לאותו שומר רישיון לפי סעיף קטן (ד); |
|
|||||||
|
כלי יריה להגנת ישוב |
12. |
(א) בסעיף זה: "ישוב ראוי" – ישוב שהשר, בהתייעצות עם שר הביטחון, אישר כישוב הראוי להחזקת כלי יריה לצרכי הגנת הנמצאים בו, תושביו או הרכוש בישוב; "ממונה" – הממונה על השמירה כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961, או עובד הישוב שנתמנה על ידי הרשות המוסמכת להיות ממונה לצורך סעיף זה; (ב) הרשות המוסמכת רשאית לתת לממונה של ישוב רישיון מיוחד להחזקת כלי יריה לצרכי הגנתם של הנמצאים בישוב, תושביו או הרכוש בישוב; (ג) ברישיון מיוחד כאמור ייכללו, בין היתר, פרטים מזהים של כלי היריה שאותם רשאי בעל הרישיון להחזיק, וכן תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) נשיאתם, הובלתם ואחסנתם של כלי יריה; (2) הגבלת מקום; (3) הוראות בטיחות; (ד) רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון, לשאת כלי יריה על פי תעודת הרשאה שייתן לו בעל רישיון מיוחד, לפי הוראות סעיף זה. (ה) בעל רישיון מיוחד כאמור רשאי, אם היה הדבר דרוש לפי דעתו להגנת הנמצאים בישוב, תושביו או הרכוש בישוב, להרשות לאדם המנוי בסעיף קטן (ו) לשאת כלי יריה שעליו ניתן הרישיון המיוחד, ובלבד שיש לאותו אדם רישיון לפי סעיף קטן (ד); בעל הרישיון המיוחד רשאי לקבוע תנאים והגבלות להרשאה כאמור, בכפוף לתנאי הרישיון המיוחד; ההרשאה תינתן באמצעות תעודה בחתימת ידו של בעל הרישיון המיוחד, אשר בה יצוינו פרטים מזהים של כלי היריה שלגביו ניתנה ההרשאה, וכן תנאים והגבלות כאמור; בעל הרישיון המיוחד יודיע לרשות המוסמכת על מתן ההרשאה, לרבות פרטיו של מקבל ההרשאה; (ו) לא ייתן בעל רישיון מיוחד הרשאה לפי סעיף זה אלא לאחד מאלה: (1) תושב היישוב, לצורך ביצוע חובת שמירה לפי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961; תושב כאמור יהיה רשאי לשאת את כלי היריה במקום ובפרק הזמן שבהם מתבצעת השמירה, וכן לצורך נטילתו מהמקום שבו מאוחסנים דרך קבע כלי הירייה שעליהם ניתן הרישיון המיוחד והחזרתו לאותו מקום, בלבד; (2) עובד היישוב או עובד תאגיד עירוני כמשמעו בפקודת העיריות [נוסח חדש] באותו ישוב, אם אופי תפקידיהם ביישוב דורש נשיאת כלי יריה. |
|
|||||||
|
כלי יריה במשרד ממשלתי או בתאגיד ציבורי |
13. |
(א) בסעיף זה, "מנהל" – מנהל כללי במשרד ממשלתי או בתאגיד ציבורי, או מנהל יחידת סמך במשרד ממשלתי; "משרד ממשלתי" – לרבות יחידת סמך במשרד ממשלתי; "תאגיד ציבורי" – תאגיד שהוקם בהוראת חיקוק, שהעובדים בו הם עובדי מדינה, ושראש האגף הכיר בו כראוי להחזקת כלי יריה לצורך מילוי תפקידיו; (ב) מנהל רשאי למנות, מבין עובדי המשרד הממשלתי או התאגיד הציבורי שאותו הוא מנהל, עובד, שעיסוקו כרוך בצרכי ביטחון במשרד או בתאגיד לפי העניין, כראוי לקבל רישיון מיוחד להחזקת כלי יריה שנועדו לצרכי ביטחון בקשר לתפקידיהם של עובדי המשרד או התאגיד (להלן – עובד אחראי), ומשעשה כן, רשאית הרשות המוסמכת לתת לעובד האחראי רישיון מיוחד כאמור; (ג) ברישיון מיוחד כאמור ייכללו, בין היתר, פרטים מזהים של כלי היריה שאותם רשאי בעל הרישיון להחזיק, וכן תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) נשיאתם, הובלתם ואחסנתם של כלי יריה; (2) הוראות בטיחות; (ד) רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון לשאת כלי יריה על פי תעודת הרשאה שייתן לו בעל רישיון מיוחד, לפי הוראות סעיף זה; (ה) ניתן לעובד אחראי רישיון מיוחד על פי סעיף קטן (ב), רשאי הוא, אם היה הדבר דרוש, לפי דעתו, לצרכי ביטחון בקשר לתפקידו של עובד המשרד הממשלתי או התאגיד הציבורי, להרשות לאותו עובד לשאת את כלי היריה שעליו ניתן הרישיון המיוחד, ובלבד שיש לאותו עובד רישיון לפי סעיף קטן (ד); העובד האחראי רשאי לקבוע תנאים והגבלות להרשאה כאמור, בכפוף לתנאי הרישיון המיוחד; ההרשאה תינתן באמצעות תעודה בחתימת ידו של העובד האחראי, אשר בה יצוינו פרטים מזהים של כלי היריה שלגביו ניתנה ההרשאה, וכן תנאים והגבלות כאמור; בעל הרישיון המיוחד יודיע לרשות המוסמכת על מתן ההרשאה, לרבות פרטיו של מקבל ההרשאה. |
|
|||||||
|
כלי יריה בארגון שמירה |
14. |
(א) רשות מוסמכת רשאית לתת לבעל רישיון לפי סעיף 18(א) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972, רישיון מיוחד להחזקת כלי יריה בתנאים שייקבעו ברישיון המיוחד, לשימוש המועסקים במתן שירותי השמירה במסגרת אותו ארגון, לצורך ביצוע עבודתם בארגון; (ב) ברישיון מיוחד כאמור ייכללו, בין היתר, פרטים מזהים של כלי היריה שאותם רשאי בעל הרישיון להחזיק, וכן תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) נשיאתם, הובלתם ואחסנתם של כלי יריה; (2) הגבלת מקום; (3) הוראות בטיחות; (ג) רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון, לשאת כלי יריה על פי תעודת הרשאה שייתן לו בעל רישיון מיוחד, לפי הוראות סעיף זה; (ד) בעל הרישיון המיוחד כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להרשות למועסק בשירותו כאמור באותו סעיף קטן, לשאת כלי יריה שניתן לו עליו הרישיון המיוחד, ובלבד שלא תינתן הרשאה כאמור אלא למי שקיבל רישיון לפי סעיף קטן (ג); בעל הרישיון המיוחד רשאי לקבוע תנאים והגבלות להרשאה כאמור, בכפוף לתנאי הרישיון המיוחד; ההרשאה תינתן באמצעות תעודה בחתימת ידו של בעל הרישיון המיוחד, אשר בה יצוינו פרטים מזהים של כלי היריה שלגביו ניתנה ההרשאה, וכן תנאים והגבלות כאמור; בעל הרישיון המיוחד יודיע לרשות המוסמכת על מתן ההרשאה, לרבות פרטיו של מקבל ההרשאה; (ה) הרשות המוסמכת רשאית, מטעמים מיוחדים, לאשר לבעל רישיון מיוחד לתת הרשאה כאמור בסעיף קטן (ד) למי שהוכר בידי משטרת ישראל כקצין ביטחון בגוף שארגון השמירה מספק לו שירותי שמירה, ובלבד שיש לאותו אדם רישיון לפי סעיף קטן (ג); |
|
|||||||
|
כלי יריה בארגון לשימוש כלפי בעלי חיים, לצרכי חקלאות או הגנת הסביבה |
15. |
(א) בסעיף זה, "ארגון לצרכי חקלאות או הגנת הסביבה" – ארגון, לרבות ישוב, שהשר, בהתייעצות עם שר החקלאות, השר להגנת הסביבה או מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, לפי העניין (להלן בסעיף זה – הגורם המייעץ), אישר כארגון הראוי להחזקת כלי יריה לצורך טיפול בבעלי חיים או הגנה מפניהם; (ב) הרשות המוסמכת רשאית לתת לאדם, שאושר לצורך כך על ידי הגורם המייעץ או מי מטעמו, רישיון מיוחד להחזקת כלי יריה לצרכי חקלאות או הגנת הסביבה, ובלבד שאותו אדם הוא מנהל ארגון לצרכים כאמור בסעיף קטן (א), או מונה על ידו, ולעניין ישוב –עובד הישוב, שנתמנה על ידי הרשות המוסמכת להיות בעל רישיון מיוחד לצורך כך; הרישיון המיוחד יוגבל לסוג כלי יריה ההולם צרכים כאמור בלבד; (ג) ברישיון מיוחד כאמור ייכללו, בין היתר, פרטים מזהים של כלי היריה שאותם רשאי בעל הרישיון להחזיק, וכן תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) ייעוד ומטרה; (2) נשיאתם, הובלתם ואחסנתם של כלי יריה; (3) כמות התחמושת וסוגה, לפי המלצת הגורם המייעץ או מי מטעמו; (4) הגבלת מקום; (5) הוראות בטיחות; (6) תנאים נוספים שייקבעו על ידי הגורם המייעץ או מי מטעמו; (ד) הרשות המוסמכת, באישור הגורם המייעץ או מי מטעמו, רשאית לתת לאדם רישיון לשאת כלי יריה על פי תעודת הרשאה שייתן לו בעל רישיון מיוחד, לפי הוראות סעיף זה; (ה) בעל רישיון מיוחד לפי סעיף זה רשאי, אם היה הדבר דרוש לפי דעתו לצרכי חקלאות או הגנת הסביבה, להרשות אדם מעובדי ארגון לצרכי חקלאות או הגנת הסביבה, ולעניין ישוב, אדם מעובדי היישוב לשאת כלי יריה שעליו ניתן הרישיון המיוחד, ובלבד שיש לאותו אדם רישיון לפי סעיף קטן (ד); בעל הרישיון המיוחד רשאי לקבוע תנאים והגבלות להרשאה כאמור, בכפוף לתנאי הרישיון המיוחד; ההרשאה תינתן באמצעות תעודה בחתימת ידו של בעל הרישיון המיוחד, אשר בה יצוינו פרטים מזהים של כלי היריה שלגביו ניתנה ההרשאה, וכן תנאים והגבלות כאמור; בעל הרישיון המיוחד יודיע לרשות המוסמכת על מתן ההרשאה, לרבות פרטיו של מקבל ההרשאה. |
|
|||||||
|
כלי יריה של ארגון ספורט קליעה |
16. |
(א) בסעיף זה, "ארגון ספורט הקליעה" – ארגון, שהשר, בהתייעצות עם שר התרבות והספורט או מי שמינה שר התרבות והספורט לצורך כך (להלן בסעיף זה – הגורם המייעץ), אישר כארגון הראוי להחזקת כלי יריה לצורך ספורט הקליעה; (ב) הרשות המוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון מיוחד להחזקת כלי יריה לצורך ספורט הקליעה, ובלבד שאותו אדם הוא מנהל הארגון או מונה על ידו, ואושר לצורך כך על ידי הגורם המייעץ, לפי אמות מידה שיקבע הגורם המייעץ; הרישיון המיוחד יוגבל לסוג כלי יריה ההולם את צרכי ספורט הקליעה בלבד; (ג) ברישיון מיוחד כאמור ייכללו, בין היתר, פרטים מזהים של כלי היריה שאותם רשאי בעל הרישיון להחזיק, וכן תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) נשיאתם, הובלתם ואחסנתם של כלי יריה; (2) כמות התחמושת וסוגה, לפי המלצת הגורם המייעץ; (3) הוראות בטיחות; (4) תנאים נוספים שייקבעו על ידי הגורם המייעץ; (ד) בעל רישיון מיוחד כאמור רשאי להרשות לספורטאי החבר בארגון ספורט הקליעה, לשאת כלי יריה שעליו ניתן הרישיון המיוחד; הרשאה כאמור תוגבל לנשיאת כלי יריה בתוך מטווח קליעה מורשה בלבד, ורשאי בעל הרישיון המיוחד לקבוע תנאים והגבלות נוספות להרשאה כאמור, בכפוף לתנאי הרישיון המיוחד. לעניין זה, "חבר בארגון ספורט הקליעה" – מי שעומד בתנאים ובאמות מידה מקצועיות, שנקבעו על ידי הגורם המייעץ; (ה) לא תינתן הרשאה לספורטאי על פי סעיף קטן (ד) אלא אם כן העביר בעל הרישיון המיוחד לרשות המוסמכת פרטים המזהים את אותו ספורטאי, והרשות המוסמכת נתנה אישור לכך; (ו) הרשאה על פי סעיף קטן (ד) תינתן על ידי תעודה בחתימת ידו של בעל הרישיון המיוחד, אשר בה יצוינו פרטים מזהים של כלי היריה שלגביו ניתנה ההרשאה, וכן תנאים והגבלות כאמור באותו סעיף קטן. |
|
|||||||
|
כלי יריה לצורך סרט, הצגה או הופעה |
17. |
(א) הרשות המוסמכת רשאית לתת לאדם האחראי על הפקתו של סרט או של הצגת מחזה או הופעת בידור אחרת, או מי מטעמו, שראש האגף אישר אותו לעניין סעיף זה (להלן בסעיף זה – האחראי), רישיון מיוחד להחזקת כלי יריה לצורך אותם סרט, הצגה או הופעה בלבד. (ב) ברישיון מיוחד כאמור ייכללו, בין היתר, פרטים מזהים של כלי היריה שאותם רשאי בעל הרישיון להחזיק, וכן תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) נשיאתם, הובלתם ואחסנתם של כלי יריה; (2) הוראות בטיחות; (ג) לא יוחזק כלי יריה לפי סעיף זה אלא כשהוא מושבת, באופן שתקבע הרשות המוסמכת, על פי מפרט שיקבע ראש האגף בהתייעצות עם קצין משטרה שמינה המפקח הכללי של משטרת ישראל לצורך זה; (ד) הרשות המוסמכת רשאית להתנות את מתן הרישיון לפי סעיף קטן (א) בכך שהאחראי ימנה אדם, באישורה, להיות ממונה על הביטחון; (ה) ניתן לאחראי רישיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להרשות לאדם ממשתתפי הסרט, ההצגה או ההופעה לשאת כלי יריה שעליו ניתן הרישיון בזמן צילום הסרט או בזמן ההצגה או ההופעה או החזרות להם; (ו) הממונה על הביטחון, ואם לא התנתה הרשות המוסמכת כאמור בסעיף קטן (ד) – האחראי, יפקח על השימוש בכלי היריה לשם שמירה על חיי אדם ובריאותו ויבטיח נטילתו לאחר השימוש בו לצורך הסרט, ההצגה או ההופעה. (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק. |
|
|||||||
|
כלי יריה המוצג לציבור |
18. |
(א) בסעיף זה, "מוזיאון" – כהגדרתו בחוק המוזיאונים, תשמ"ג-1983, ואשר הרשות המוסמכת הכירה בו כראוי להחזיק כלי יריה; (ב) הרשות המוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון להחזקת כלי יריה לצורך הצגתם במוזיאון, ובלבד שאותו אדם הוא מנהל המוזיאון או מונה על ידו; (ג) ברישיון כאמור ייכללו, בין היתר, פרטים מזהים של כלי היריה שאותם רשאי בעל הרישיון להחזיק, וכן תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) אופן אחסנתם של כלי יריה; (2) הוראות בטיחות; (ד) לא יוחזק כלי יריה לפי סעיף זה אלא במצב של השבתה; (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הרשות המוסמכת, באישור קצין משטרה שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לצורך כך, רשאית, מטעמים מיוחדים, לרבות ערך היסטורי או תרבותי ייחודי או טעמים טכניים, לאשר החזקתו של כלי יריה לפי סעיף זה שלא במצב השבתה, ורשאית היא להתנות זאת בכך שחלקיו העיקריים הפנימיים יוסרו ממנו ויישמרו בנפרד באופן שתאשר. |
|
|||||||
|
בעלי תפקידים בארגון המחזיק כלי יריה |
19. |
(א) בעל רישיון כאמור בסעיפים 8(א), 9(א), 10(א), 11(ב), 12(ב), 13(ב), 14(א), 15(ב), 16(ב), 17(א), 18(ב), 57, 63(א) ו- 63(ג), אחראי בכל עת לכלי היריה שהוא מחזיק ברישיון כאמור, ולמילוי דרישות והוראות הרשות המוסמכת וכל הוראה אחרת הנוגעת לרישיונו לפי חוק זה; (ב) ארגון כאמור בסעיף קטן (א) חייב למלא אחר הוראות בעל הרישיון כאמור באותו סעיף קטן, כפי שהובאו לידיעתו על ידי הרשות המוסמכת או באמצעות בעל הרישיון כאמור; הרשות המוסמכת רשאית להתנות את החזקת כלי יריה באותו ארגון במילוי הוראות כאמור; (ג) הממנה את בעל הרישיון לפי הוראות אחד הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), ובהעדר מינוי כאמור – בעל הרישיון עצמו (להלן – הגורם הממנה), באישור הרשות המוסמכת, ימנה אדם לממלא מקומו של בעל רישיון כאמור, ובלבד שממלא המקום עומד בתנאים לקבלת אותו רישיון. הרשות המוסמכת רשאית לפטור מחובת מינוי לפי סעיף קטן זה, בהתחשב, בין היתר, באופי הארגון, היקף פעילותו ומספר כלי היריה שבהחזקתו; (ד) הרשות המוסמכת רשאית להתנות רישיון כאמור בסעיף קטן (א), בכך שהגורם הממנה או בעל אותו רישיון, באישור הרשות המוסמכת, ימנה בעלי תפקידים נוספים בארגון, הדרושים לדעתה לצורך ניהול ופיקוח על כלי היריה של הארגון, בהתחשב, בין היתר, באופי הארגון, היקף פעילותו ומספר כלי היריה שבהחזקתו; (ה) נבצר מבעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א) למלא את חובותיו כמחזיק כלי היריה של הארגון מכל סיבה שהיא, או שפקע רישיונו מכל סיבה שהיא, ואין ממלא מקום אשר מונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) אשר באפשרותו למלא את החובות האמורות, ימסור בעל רישיון כאמור – ובהעדר בעל הרישיון, בעל השליטה בארגון – את כלי היריה המוחזקים לפי אותו רישיון באופן האמור בסעיף 77. |
|
|||||||
|
בטיחות בארגון המחזיק כלי יריה |
20. |
לא יינתן רישיון כאמור בסעיפים 8(א), 9(א), 10(א), 11(ב), 12(ב), 13(ב), 14(א), 15(ב), 16(ב) , 17(א), 18(ב), 57, 63(א) ו- 63(ג), אלא אם כן קיימים בגוף שלגביו ניתן הרישיון, להנחת דעתה של הרשות המוסמכת, אמצעים המאפשרים החזקה והובלה של כלי יריה תוך שמירה על בטיחות, לרבות קיום חובות הזהירות האמורות בסעיף 54. |
|
|||||||
|
נשיאת כלי יריה של ארגון |
21.
|
(א) הנושא כלי יריה בהרשאה לפי סעיפים 11 עד 15 יהיה רשאי לשאת את כלי היריה במקום ובפרק הזמן שבהם מתבצע התפקיד שלשמו ניתנה ההרשאה כאמור בלבד; (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א): (1) רשאי השר להתיר נשיאה והחזקה של כלי היריה גם שלא במקום או בפרק הזמן שבהם מתבצע התפקיד שלשמו ניתנה ההרשאה, מטעמים של שמירה על שלום הציבור וביטחונו; הוראת השר תהיה לתקופה שיקבע ויכול שתחול במדינה כולה או בשטח מסוים; (2) רשאי השר או מי שהסמיך לכך, להורות על נסיבות שבהן תותר נשיאה והחזקה של כלי היריה גם שלא במקום או בפרק הזמן שבהם מתבצע התפקיד שלשמו ניתנה ההרשאה, אם, לדעת השר או מי שהסמיך לכך כאמור, באותן הנסיבות מחייבת אחסנת כלי היריה בדרך אחרת מאמץ בלתי סביר, או אם הדבר דרוש לצורך מניעת פגיעה בשלומו של בעל ההרשאה, של אדם אחר או של הציבור; הוראות לפי פסקה זו יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים; (3) רשאית הרשות המוסמכת לקבוע הוראות לעניין נטילת כלי הירייה לצורך ביצוע התפקיד שלשמו ניתנה ההרשאה, מהמקום שבו מאוחסנים דרך קבע כלי הירייה שעליהם ניתן הרישיון המיוחד והחזרתו לאותו מקום; (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) בלבד כדי להתיר נשיאה והחזקה של כלי יריה בידי מי שאינו כשיר לכך, לפי הוראות פרק ז; (ד) בעל הרישיון המיוחד כאמור בסעיפים 11 עד 15 לא יישא באחריות פלילית או אזרחית, בשל כך בלבד שהרשה, על פי הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), נשיאה והחזקה של כלי יריה גם שלא במקום או בפרק הזמן שבהם מתבצע התפקיד שלשמו ניתנה ההרשאה. |
|
|||||||
|
|
|
פרק ד: רישוי בגופי ביטחון |
|
|||||||
|
הגדרות |
22. |
בפרק זה – "כלי נשק" – כל אחד מן הבאים: (1) כלי יריה; (2) המנוי בחלק א' של התוספת הראשונה; (3) סוגים נוספים של כלי נשק שיקבע שר הביטחון או ראש הממשלה בצו; (4) חלקים או תחמושת של אחד מהאמורים לעיל; "מועמד לשירות" – אדם המבקש לשרת בגוף ביטחון, בתפקיד הדורש נשיאת כלי נשק או שימוש בו; "פקיד רישוי של גוף ביטחון" – פקיד רישוי שמונה לפי סעיף 34(א). "הגופים המאשרים" – משטרת ישראל ומשרד הבריאות, ולעניין כלי נשק הנמסר לשוטר, גם המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (להלן – מח"ש); "שאילתא" – מסירת פרטים על ידי גוף ביטחון לגופים המאשרים, כאמור בסעיף 26; "הודעה" – הודעת אחד מן הגופים המאשרים לגוף ביטחון בדבר קיומה או היעדרה של מניעה להחזקה או נשיאה של כלי נשק, מטעמים של מסוכנות לציבור או לאדם. |
|
|||||||
|
החזקה ושימוש בכלי נשק הנמסרים על ידי גוף ביטחון |
23. |
על אף האמור בסעיף 2 – (א) ראש גוף ביטחון או מי שמינה לכך ולעניין גופים המנויים בפסקאות (5)-(7) להגדרת גוף ביטחון, פקיד רישוי שמונה לפי הוראות סעיף 34(א) - יהיו רשאים להתיר החזקה או שימוש בכלי נשק שברשות אותו גוף ביטחון, בכפוף לבדיקה כאמור בסעיפים 26 עד 28, לאזרח או תושב ישראל שהוא אחד מאלה: |
|
|||||||
|
|
|
(1) |
אדם העובד או המשרת בגוף הביטחון, אם אותו אדם ממלא באותו גוף תפקיד הדורש נשיאת כלי נשק או שימוש בו; |
|
||||||
|
|
|
(2) |
אדם שאינו עובד או משרת באותו גוף ביטחון, אך פועל מטעם גוף ביטחון, באחד מאלה: |
|
||||||
|
|
|
|
(א) |
בצבא הגנה לישראל – מי שהורשה לכך על פי פקודות הצבא; |
|
|||||
|
|
|
|
(ב) |
במשטרת ישראל – (1) לחבר במשמר האזרחי, כאמור בסעיף 49ג לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן – פקודת המשטרה), בשעת מילוי תפקידו; (2) למשרת בשירות לאומי-אזרחי במשטרת ישראל, מכוח סעיף 4(א)(2) לחוק שירות לאומי אזרחי, אם אותו אדם ממלא במסגרת זו תפקיד הדורש נשיאת כלי נשק או שימוש בו; |
|
|||||
|
|
|
|
(ג) |
בשירות בתי הסוהר – למשרת בשירות לאומי-אזרחי בשירות בתי הסוהר, מכוח סעיף 4(א)(3) לחוק שירות לאומי אזרחי, אם אותו אדם ממלא במסגרת זו תפקיד הדורש נשיאת כלי נשק או שימוש בו; |
|
|||||
|
|
|
|
(ד) |
במשמר הכנסת – לחבר כנסת, לפי הוראות סעיף 12א לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951 (להלן – חוק החסינות); או לעובד הכנסת, לפי הוראות סעיף 12ב(ב)(3) לחוק החסינות. |
|
|||||
|
|
|
|
(ה) |
ברשות להגנה על עדים – (1) למאבטחים שאינם עובדי הרשות כמשמעותם בסעיף 11 לחוק הגנה על עדים, תשס"ט-2008 (להלן – חוק הגנה על עדים); (2) לעד מוגן, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנה על עדים; (3) לאדם הפועל מטעם הרשות להגנה על עדים במסגרת תכנית הגנה, וכלי הנשק דרוש לו לצורך הבטחת ביטחונו של העד המוגן; |
|
|||||
|
|
|
|
(ו) |
בשב"כ ובמוסד – לאדם המיועד לפעול מחוץ לישראל, מטעם גוף ביטחון כאמור או בשיתוף פעולה עמו, לפעילות מוגדרת ולזמן מוגבל כפי שייקבעו בנהלים של אותו גוף ביטחון; נהלים כאמור אינם חייבים בפרסום; |
|
|||||
|
|
|
(ב) לעניין מלמ"ב, שר הביטחון או מי שהסמיך לכך יהיה רשאי להתיר, בהתייעצות עם השר או מי שהסמיך לכך ובכפוף לקיומה של בחינה לפי סעיפים 26 עד 28, החזקת כלי נשק על ידי עובד של מפעל ביטחוני, המשמש באותו מפעל כממונה ביטחון, כמאבטח, או כעובד אחר של אותו מפעל שהקצין המוסמך קבע כי עליו לשאת כלי יריה לצורך ביצוע משימה שהטיל עליו; בסעיף קטן זה – "ממונה ביטחון", "מאבטח", "קצין מוסמך" – כמשמעותם בחוק להסדרת הביטחון. (ג) שר הביטחון או מי שהסמיך לכך רשאי להתיר, לאדם שמינה לשם כך מנהל מפעל ביטחוני, החזקת כלי נשק שלא לצרכי הגנת המפעל, אם כלי הנשק מיוצר באותו מפעל או דרוש לצורך פעילותו הסדירה של המפעל; שר הביטחון או מי שהסמיך לכך יקבע תנאים להחזקתם של כלי נשק כאמור בסעיף קטן זה; |
|
|||||||
|
|
|
(ד) ראש גוף ביטחון או מי שמינה לכך, ולעניין הגופים המנויים בפסקאות (5)-(7) להגדרת גוף ביטחון – פקיד רישוי שמונה לפי סעיף 34(א), יהיה רשאי להתיר לאיש סגל בארגון ביטחון של מדינה זרה, שאינו אזרח או תושב ישראל, הבאת כלי נשק לישראל וכן החזקת כלי הנשק שהביא לישראל או כלי נשק של אותו גוף ביטחון, לצורכי פעילות הכשרה, לימוד או אימון, והכל במסגרת הסכמה בין ישראל לבין אותה מדינה; ההיתר יוגבל למקום, לזמן ולמסגרת הפעילות כאמור, ויותנה בכך שארגון הביטחון הזר אישר בכתב, ביחס למי שניתן לו היתר כאמור, כשירותו להחזיק ולהפעיל את כלי הנשק, לשביעות רצונו של נותן ההיתר; |
|
|||||||
|
|
|
(ה) שר הביטחון או מי שמינה לכך, יהיה רשאי להתיר בכתב לאדם שאינו אזרח או תושב ישראל, הבאה של כלי נשק לישראל וכן החזקתו של אותו כלי נשק, אם הדבר דרוש לצורך קידום עסקה בכלי נשק בין ישראל לבין מדינה זרה בהתאם להוראות כל דין, וזאת במסגרת הסכמה בין ישראל לבין אותה מדינה; היתר כאמור יוגבל לזמן ולמקום הדרוש לקידום עסקה כאמור, ויותנה בכך שגורם רשמי במדינה הזרה אישר בכתב, ביחס למי שצפוי להחזיק בכלי הנשק לפי היתר כאמור, כשירותו להחזיק ולהפעיל את כלי הנשק, לשביעות רצונו של נותן ההיתר; |
|
|||||||
|
|
|
(ו) לבקשת שר החוץ או מי שהסמיך לכך, יהיה רשאי ראש שירות הביטחון הכללי או מי שמינה לכך, להתיר למי שאינו אזרח או תושב ישראל, הבאה של כלי נשק לישראל וכן החזקת כלי נשק, לצורך אבטחת נציג דיפלומטי של מדינה זרה השוהה בישראל או אורח רם דרג ממדינה זרה המבקר בישראל, למשך שהותו, ובלבד שגורם רשמי במדינה הזרה אישר בכתב, ביחס למי שניתן לו ההיתר, כשירותו להחזיק ולהפעיל את כלי הנשק, לשביעות רצונו של נותן ההיתר; |
|
|||||||
|
|
|
(ז) כלל היתר לפי סעיף זה הבאת כלי נשק לישראל – יוודא נותן ההיתר את יציאתו של כלי הנשק מן המדינה בתום תקופת ההיתר; |
|
|||||||
|
|
|
(ח) היתר לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו-(ב) עד (ו) – יינתן באמצעות תעודה החתומה על ידי נותן ההיתר, ובה יפורט שמו של מקבל ההיתר, ופרטים מזהים של כלי הנשק או סוג כלי הנשק, לפי העניין, שהוא רשאי להחזיק; |
|
|||||||
|
|
|
(ט) ראש גוף ביטחון המנוי בפסקאות (5) או (6) להגדרת גוף ביטחון, או מי שהסמיך לכך מקרב המשרתים באותו גוף, יהיה רשאי להתיר החזקתו של כלי יריה שברשות אותו גוף ביטחון בישראל, לאדם המיועד לפעול מחוץ לישראל, מטעם אותו גוף ביטחון או בשיתוף פעולה עמו, לפעילות מוגדרת ולזמן מוגבל כפי שייקבעו בנהלים; על אף האמור בכל דין, נהלים אלה אינם חייבים בפרסום; |
|
|||||||
|
|
|
(י) נותן היתר לפי סעיף זה רשאי, בכל עת ומכל טעם, להורות על ביטול ההיתר; הורה על ביטול ההיתר כאמור להחזקת כלי יריה שברשות גוף ביטחון – ישיב האדם שהיתרו בוטל את כלי הנשק ואת תעודת ההיתר שניתנה לו לידי גוף הביטחון על אתר; |
|
|||||||
|
|
|
(יא) לצורך סעיף זה, החזקת כלי נשק – יכול שתכלול נשיאה, הובלה, או שימוש באותו כלי נשק, בהתאם לתנאי ההיתר ולפי שיקול דעתו של נותן ההיתר. |
|
|||||||
|
הוראות גופי ביטחון לעניין כלי נשק |
24. |
(א) ראש גוף ביטחון, או מי שהסמיך לכך, יקבע הוראות לעניין החזקת כלי נשק בהיתר על פי סעיף 23, לרבות בעניינים שלהלן, ויפקח על ביצוען: |
|
|||||||
|
|
|
(1) |
הכשרה, לרבות הכשרת רענון עתית, שביצועה יהיה תנאי להחזקת כלי הנשק; |
|
||||||
|
|
|
(2) |
תנאים לקבלת כלי נשק, לרבות לעניין גיל מינימלי; |
|
||||||
|
|
|
(3) |
תחזוקה ווידוא תקינות של כלי נשק; |
|
||||||
|
|
|
(4) |
אחסנת כלי נשק, לרבות אמצעים למניעת גניבתו; |
|
||||||
|
|
|
(5) |
כלי נשק שאבד או נגנב; |
|
||||||
|
|
|
(6) |
השבתה או השמדה של כלי נשק; |
|
||||||
|
|
|
(7) |
מטווח קליעה, הפעלתו ואופן השימוש בו; |
|
||||||
|
|
|
(8) |
אופן ותדירות ביצוע שאילתות כאמור בסעיפים 26 עד 28. |
|
||||||
|
|
|
(ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו בהתייעצות עם מי שהסמיך השר לכך; |
|
|||||||
|
מאגרי מידע בגופי ביטחון |
25. |
(א) בגופי ביטחון יוקמו מאגרי מידע, ובהם ייכללו, בין היתר: |
|
|||||||
|
|
|
(1) |
פרטים מזהים של כל כלי הנשק שברשות גוף הביטחון; |
|
||||||
|
|
|
(2) |
פרטי אנשים שקיבלו היתרים והרשאות מכוח סעיף 23(א); |
|
||||||
|
|
|
(3) |
היתרים שניתנו מכוח סעיפים 23(ד) עד (ו); |
|
||||||
|
|
|
(4) |
הודעות לפי סעיפים 26 עד 29; |
|
||||||
|
|
|
(5) |
בקשות מבעל רישיון לניהול עסק או מיצרן מורשה, לפי סעיפים 4(ז) ו-5(ג); |
|
||||||
|
|
|
(ב) מבלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א), במאגר המידע שיקים מלמ"ב ייכללו גם פרטיהם של מי שקיבלו היתרים בהתאם לסעיפים 23(ב) ו-(ג) ו-30(ב), לרבות פרטיהם של כלי הנשק או של סוג כלי הנשק, לפי העניין, נשואי היתרים אלה; |
|
|||||||
|
שאילתא לבחינת קיומה של מניעה לקבלת כלי נשק בגופי ביטחון |
26. |
(א) גוף ביטחון המבקש למסור כלי נשק לאדם לפי סעיף 23(א) עד (ג), ימסור לגופים המאשרים את פרטי אותו אדם, לצורך בחינת קיומה או היעדרה של מניעה למסירת כלי נשק לאותו אדם; וכן רשאי גוף ביטחון להעביר לגופים המאשרים שאילתא בעניינו של מועמד לשירות באותו גוף; |
|
|||||||
|
|
|
(ב) גוף ביטחון רשאי לפנות בשאילתא לגופים המאשרים, כולם או חלקם, גם ביחס למי שכבר נמסר לו כלי נשק כאמור; |
|
|||||||
|
|
|
(ג) גוף ביטחון ימנה, מבין העובדים או המשרתים בו, בעל תפקיד שיהיה אחראי לקיים שאילתא עתית, בתדירות שיקבע השר הממונה על גוף הביטחון או מי שהסמיך לעניין זה; |
|
|||||||
|
|
|
(ד) גופי הביטחון והגופים המאשרים יקבעו ביניהם נהלים לעניין העברת שאילתות והודעות בהתאם להוראות פרק זה. |
|
|||||||
|
הודעת משרד הבריאות לעניין רישוי בגוף ביטחון |
27. |
(א) מנהל משרד הבריאות ימסור לגוף ביטחון, המעביר לו שאילתא לפי סעיף 26, הודעה בדבר קיומה או היעדרה של מניעה למתן היתר למסירת כלי נשק; |
|
|||||||
|
|
|
(ב) לצורך מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ישקול מנהל משרד הבריאות שיקולים של מסוכנות לציבור מטעמי בריאות, לרבות סיכון לנשוא השאילתא עצמו, על בסיס מידע שברשות משרד הבריאות, כאמור בסעיף 46; |
|
|||||||
|
|
|
(ג) גוף ביטחון לא יתיר מסירת כלי נשק כאמור בסעיף 26(א) לאדם שניתנה לגביו הודעה בדבר קיומה של מניעה מטעם משרד הבריאות; |
|
|||||||
|
|
|
(ד) הודיע מנהל משרד הבריאות כי קיימת מניעה למסירת כלי נשק לעובד או למשרת בגוף ביטחון, לא ימסור את נימוקי הודעתו אלא לגורם מקצועי מתחום בריאות הנפש בגוף הביטחון; |
|
|||||||
|
|
|
(ה) קיבל מנהל משרד הבריאות מידע כאמור בסעיף 46, רשאי הוא להודיע על כך לצבא הגנה לישראל; |
|
|||||||
|
|
|
(ו) היה בידי מנהל משרד הבריאות מידע על כך שאדם מחזיק כלי נשק שנמסר לו על ידי גוף ביטחון, והוא סבור, על סמך מידע כאמור בסעיף 46 בנוגע לאותו אדם, כי קיימת מניעה לכך מטעמי בריאות, יודיע זאת לגוף הביטחון, וגוף הביטחון יבטל את ההיתר שנתן לאותו אדם לפי הוראות סעיף 23(א) עד (ג), אם קיים היתר כאמור. |
|
|||||||
|
הודעת משטרת ישראל לעניין רישוי בגוף ביטחון |
28. |
(א) קצין משטרה בכיר, שהסמיך לכך המפקח הכללי של המשטרה, ימסור לגוף ביטחון, המעביר לו שאילתא לפי סעיף 26, הודעה בדבר קיומה או היעדרה של מניעה למתן היתר למסירת כלי נשק; |
|
|||||||
|
|
|
(ב) לצורך מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ישקול קצין המשטרה הבכיר שיקולים של ביטחון הציבור, על בסיס מידע שברשות משטרת ישראל, כאמור בסעיף 45; |
|
|||||||
|
|
|
(ג) הודיעה משטרת ישראל כי קיימת מניעה למסירת כלי נשק לעובד או למשרת בגוף ביטחון, תמסור את נימוקי הודעתה לגוף הביטחון; |
|
|||||||
|
|
|
(ד) היה בידי קצין המשטרה הבכיר מידע על כך שאדם מחזיק כלי נשק שנמסר לו על ידי גוף ביטחון, והוא סבור, על סמך מידע כאמור בסעיף 45 בנוגע לאותו אדם, כי קיימת מניעה לכך, יודיע זאת לגוף הביטחון. |
|
|||||||
|
הודעת המחלקה לחקירות שוטרים לעניין רישוי בגוף ביטחון |
29. |
(א) קיבלה מח"ש שאילתא לפי סעיף 26, לעניין מסירת כלי נשק לשוטר, ימסור מנהל מח"ש, או מי שהסמיך לכך, הודעה לגוף הביטחון שהעביר לו את השאילתא, בדבר קיומה או היעדרה של מניעה למתן היתר למסירת כלי נשק, על בסיס מידע שברשות מח"ש, לרבות מידע בדבר עברו הפלילי של השוטר; (ב) הודיעה מח"ש כי קיימת מניעה למסירת כלי נשק לשוטר, תמסור את נימוקי הודעתה לגוף הביטחון; (ג) היה בידי מח"ש מידע על כך ששוטר מחזיק כלי נשק שנמסר לו על ידי גוף ביטחון, ומנהל מח"ש, או מי שהסמיך לכך, סבור, על סמך מידע שברשות מח"ש, לרבות מידע בדבר עברו הפלילי של השוטר, כי קיימת מניעה לכך, יודיע זאת לגוף הביטחון. |
|
|||||||
|
יבוא, יצוא וביצוע עסקה בכלי נשק בידי גוף ביטחון |
30. |
על אף האמור בסעיפים 3 ו-4 – (א) גוף ביטחון, וכן מי שהסמיך לכך שר הביטחון, רשאי לבצע עסקה בכלי נשק, וכן רשאי להביאו לישראל או להוציאו ממנה, בכפוף לכל דין; |
|
|||||||
|
|
|
(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הביטחון או מי שהסמיך לכך, להתיר למפעל ביטחוני לבצע עסקה בכלי נשק, ובכלל זה להביאו לישראל או להוציאו ממנה, בכפוף לכל דין; |
|
|||||||
|
|
|
(ג) ראש גוף ביטחון, שר הביטחון, או מי מטעמם, ימסור לרשות המוסמכת מידע בדבר כלי נשק שמסר, במסגרת עסקה, לאדם או גוף החייב ברישוי של הרשות המוסמכת, או שקיבל, במסגרת עסקה, מאדם או גוף כאמור, כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב); |
|
|||||||
|
ייצור, שינוי או תיקון של כלי נשק בידי גוף ביטחון |
31. |
על אף האמור בסעיפים 5 ו-6 – (א) גוף המנוי בפסקאות (1),(2),(5) ו-(6) להגדרת גוף ביטחון, וכן מפעל ביטחוני, רשאי לייצר כלי נשק, לבצע בו שינוי טכני או לתקנו – והכל, על פי הוראות שיקבע לעניין זה ראש הגוף הביטחוני, באישור השר הממונה על גוף הביטחון, ולעניין מפעל ביטחוני – ראש מלמ"ב, באישור שר הביטחון; אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהחובות המוטלות על פי כל דין על תהליכי ייצור; (ב) גוף ביטחון רשאי למסור כלי נשק לאדם לצורך תיקון אותו כלי נשק, ובלבד שאותו אדם עבר הכשרה מתאימה לכך להנחת דעתו של גוף הביטחון, ושהתקיים אחד מאלה: (1) האדם שנמסר לו כלי הנשק כאמור אינו משמש כמתקן כלי יריה לפי סעיפים 8(ה) או 9(ו); (2) האדם שנמסר לו כלי הנשק כאמור משמש כמתקן כלי יריה לפי סעיפים 8(ה) או 9(ו), על פי נוהל שייקבע בין גוף הביטחון לראש האגף, שמטרתו הפרדה בין כלי נשק שמסר גוף הביטחון לאותו אדם לבין כלי יריה אחרים, ובו תיקבע, בין היתר, חובת גוף הביטחון לדווח לרשות המוסמכת על כל מסירת כלי נשק כאמור; (ג) עשה גוף ביטחון או מפעל ביטחוני שינוי טכני בכלי נשק, מסוג שיקבע ראש האגף, לא ימסור אותו במסגרת עסקה לאדם או גוף החייב ברישוי של הרשות המוסמכת להחזקת כלי יריה, אלא באישור הרשות המוסמכת; בסעיף זה, "שינוי טכני" – שינוי ביכולותיו או בתכונותיו של כלי נשק. |
|
|||||||
|
הגבלת גיל להחזקת כלי נשק של גוף ביטחון בידי קטין |
32. |
(א) גוף ביטחון לא ימסור כלי נשק כאמור בסעיף 23 למי שטרם מלאו לו 18 שנה; (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א): |
|
|||||||
|
|
|
(1) |
צבא ההגנה לישראל רשאי להתיר למועמד לשירות ביטחון כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב] תשמ"ו-1986, החזקת כלי נשק לצרכי אימון או הדרכה קדם צבאיים, ובלבד שאלה יתנהלו על פי פקודות הצבא ובאמצעות מדריכים שהוכשרו לכך בהתאם לפקודות הצבא; החזקת כלי נשק והאימון בו לפי פיסקה זו לא יותרו אלא בתוך מטווח שבשימוש צבא ההגנה לישראל בלבד, ובהתאם להוראות סעיף 65; |
|
||||||
|
|
|
(2) |
צבא ההגנה לישראל רשאי להתיר לאדם שגויס לשירות סדיר, כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב] תשמ"ו-1986, החזקת כלי נשק, אף אם טרם מלאו לו 18 שנה; |
|
||||||
|
|
|
(3) |
קבע השר כללים לפי סעיף 49ג(1) לפקודת המשטרה, לעניין התנדבותו למשמר האזרחי של קטין שמלאו לו 17 שנים – רשאית משטרת ישראל להתיר למתנדב קטין כאמור החזקת כלי נשק של המשטרה, בשעות פעילות התנדבותו ולצרכיה.
|
|
||||||
|
|
|
פרק ה: סמכויות לעניין כלי יריה |
|
|||||||
|
הרשות המוסמכת |
33. |
(א) השר או מי שהסמיכו לכך ימנה פקידי רישוי לצורך חוק זה, והם יהיו מוסמכים לתת היתרים לפי חוק זה, אלא אם כן נאמר בו אחרת; מינוי כאמור יפורסם ברשומות ויכול שיהיה כללי או מסויג; (ב) הרשות המוסמכת רשאית להתייעץ עם קצין משטרה שימנה המפקח הכללי לעניין זה בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה, לרבות לעניין קביעת תנאים או הגבלות בהיתר לפי חוק זה. אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 45; (ג) ראש האגף רשאי לקבוע הנחיות לעניין היתרים לפי חוק זה, ורשאי הוא להתייעץ עם קצין משטרה שימנה המפקח הכללי לעניין זה; |
|
|||||||
|
פקיד רישוי לצורך כלי נשק שברשות גוף ביטחון |
34. |
(א) השר, בהתייעצות עם ראשי הגופים המנויים בפסקאות (5)- (7) להגדרת גוף ביטחון, רשאי למנות, מקרב העובדים או המשרתים בגופים האמורים, פקידי רישוי לצורך כלי נשק שברשות אותם גופי הביטחון בהתאם להוראות פרק ד; מינוי כאמור יהיה מסויג לצורך פעילות גוף הביטחון בלבד; (ב) הוראות סעיף 33 לא יחולו על פקידי רישוי שימונו לפי סעיף קטן (א), ועל היתרים הניתנים לפי הוראות פרק ד. |
|
|||||||
|
|
|
|
|
|
||||||
|
מאגר מידע |
35. |
(א) במשרד לביטחון הפנים יוקם מאגר מידע, כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן – המאגר), אשר בו ייכללו, בין היתר, פרטים על היתרים לפי חוק זה, לרבות הפרטים הבאים: (1) פרטי בני האדם והגופים בעלי היתר כאמור; (2) פרטים מזהים של כלי יריה המוחזקים בהיתר כאמור; (3) פרטים בדבר עמידתם של בעלי היתר כאמור, בתנאי כשירות והכשרה, לפי הוראות פרק ז; (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מידע בגוף ביטחון אשר חלות לגביו הוראות סעיף 25, וכן על מידע שגוף ביטחון ביקש שלא להכלילו במאגר, מטעמים של שמירה על חיי אדם או ביטחון הציבור, להנחת דעתו של ראש האגף. |
|
|||||||
|
סמכויות נלוות למתן רישיון |
36. |
המוסמך לתת היתר לפי חוק זה רשאי, לפי שיקול דעתו – (1) לתת היתר כאמור או לסרב לתתו; (2) לתת היתר כאמור בתנאים ובהגבלות ולהטיל תנאים והגבלות על היתר כאמור שניתן; (3) לבטל היתר כאמור; (4) להתנות היתר כאמור בכך שמבקש ההיתר או בעליו, לפי העניין, יתייצב לפניו לשם בירור פרטי בקשתו או לצורך אחר הנוגע להיתר. |
|
|||||||
|
תפיסה מנהלית של כלי יריה |
37. |
(א) קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של המשטרה לשם כך, רשאי להורות על תפיסת כלי יריה, אם נוכח שתפיסתו דרושה למניעת פגיעה ממשית בשלומו של אדם, או שבכלי היריה נעברה עבירה או עומדת להיעבר עבירה, לרבות החזקתו שלא כדין; (ב) הוראות סעיף זה יכול שיבוצעו על ידי שוטר, ויהיו נתונות לו לשם כך הסמכויות הנתונות לו בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969; (ג) הודעה על תפיסה לפי סעיף זה תומצא לרשות המוסמכת, וכן לבעליו של כלי היריה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה בנסיבות העניין; (ד) נתפס כלי יריה לפי הוראות סעיף זה, רשאית המשטרה להחזיק ברשותה את כלי היריה, עד שבית משפט מוסמך יחליט מה ייעשה בו; (ה) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכויות המשטרה לפי הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969. |
|
|||||||
|
הפקה ונטילה של אמצעי זיהוי מכלי יריה |
38. |
(א) בסעיף זה, "אמצעי זיהוי" – לרבות קליע או תרמיל תחמושת אשר נורו מכלי היריה, צילום כלי היריה או של חלקים בו, שבב אלקטרוני או ממצא או מידע אחר שיש בכוחו לזהות את כלי היריה; (ב) שוטר רשאי להפיק וליטול אמצעי זיהוי מכלי יריה המוחזק בידי אדם, אם יש לו יסוד סביר להניח כי בכלי היריה נעברה, או עומדת לעבור, עבירה, או שכלי היריה עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, ויהיו נתונות לו לשם כך הסמכויות הנתונות לו בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969; (ג) הרשות המוסמכת רשאית להתנות רישיון לפעולה בכלי יריה לפי פרק ב, בכך שיינטל מכלי היריה אמצעי זיהוי לפני ביצוע הפעולה, ויימסר למשטרת ישראל לצורך מילוי תפקידה. |
|
|||||||
|
|
|
פרק ו: הליכי רישוי |
|
|||||||
|
הגשת בקשה |
39. |
(א) המבקש לקבל רישיון לפי חוק זה או לחדשו, יגיש בקשה לרשות המוסמכת ויכלול בה פרטים, הצהרות ומסמכים, הכל כפי שיורה ראש האגף; (ב) בקשה לרישיון לביצוע עסקה לפי הוראות סעיף 3 תכלול, בין היתר, את פרטי הצדדים לעסקה, פרטים מזהים של כלי היריה שבו תתבצע העסקה, מהות העסקה, ופרטים נוספים כפי שתקבע הרשות המוסמכת, ובעסקה של שכירות – גם את משך תקופת השכירות. |
|
|||||||
|
הודעה על שינוי פרטים |
40. |
בעל רישיון יודיע לרשות המוסמכת, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים או בתכני ההצהרות והמסמכים שמסר בבקשה לרישיון לפי סעיף 39, בתוך 14 ימים מיום השינוי. |
|
|||||||
|
תוקף רישיון |
41. |
תקפו של הרישיון לפי חוק זה יהיה לתקופה שתיקבע בתקנות, בדרך כלל או לכל סוג של רישיונות במיוחד, אלא אם נקבעה ברישיון תקופה אחרת. |
|
|||||||
|
השגה |
42. |
(א) בסעיף זה, "ממונה" – מי שנתמנה על ידי השר או מי שהסמיכו לכך, במינוי שפורסם ברשומות, להחליט בהשגות שהוגשו על החלטת הרשות המוסמכת. מינוי כאמור יכול להיות כללי או מסויג; (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות המוסמכת לפי חוק זה, רשאי להשיג עליה בכתב לממונה, תוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קבלתה; (ג) התקבלה החלטת הרשות המוסמכת על פי קביעת קצין משטרה לפי סעיף 45, יעביר הממונה את ההשגה לתגובתו של קצין משטרה בכיר שימונה לעניין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל; התקבלה ההחלטה על פי הודעת מנהל משרד הבריאות לפי סעיף 46, יעביר הממונה את ההשגה לתגובתו של מנהל משרד הבריאות; התקבלה ההחלטה על פי הודעת קצין משטרה לפי סעיף 47(ב), יעביר הממונה את ההשגה לתגובתו של קצין משטרה בכיר שימונה לעניין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל; התקבלה ההחלטה על פי בדיקת כשירות נפשית לפי סעיף 49, יעביר הממונה את ההשגה ואת ממצאי הבדיקה לתגובתו של מי שימנה השר לצורך כך, לאחר התייעצות עם שר הבריאות. תגובה לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך 30 ימים; (ד) ההחלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך ארבעים וחמישה ימים מהמועד שבו הגיעה ההשגה לידי הממונה; הודעה על ההחלטה תימסר בהקדם האפשרי למשיג; (ה) הממונה רשאי להחליט בהשגה גם לאחר המועד האמור בסעיף קטן (ד); במקרה זה יודיע הממונה למשיג, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת ההשגה, את הטעם שעל פיו נמנע מלהשיב במועד. דחיית ההחלטה לפי סעיף קטן זה תהיה למשך שישים ימים נוספים לכל היותר; (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), רשאי הממונה שלא לדון בהשגה, אם המשיג לא מסר את כלי היריה שברשותו בניגוד להוראות כל דין, ורשאי הוא להביא זאת בחשבון בהחלטתו בעניין ההשגה. עיכוב הדיון בהשגה לפי סעיף קטן זה לא יעלה במניין הימים האמורים בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה). (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על היתר לפי חוק זה שניתן בהתאם להוראות פרק ד. |
|
|||||||
|
אגרות |
43. |
השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר אגרות לצורך יישום חוק זה. על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה). |
|
|||||||
|
|
|
פרק ז: תנאי סף, כשירות והכשרה |
|
|||||||
|
הגבלת גיל למתן היתר לפי חוק זה |
44. |
(א) לא יינתן היתר לפי חוק זה, הכרוך בהחזקת כלי יריה, שליטה בו או נגישות אליו, לאדם שטרם מלאו לו 27 שנים; (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע סוגי פעילויות או נסיבות שבהן תהא הרשות המוסמכת רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (א) לאדם שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 27 שנים, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות נוספות בדבר הגבלת גיל, כאמור בסעיף 52; בלי לגרוע מהאמור, יראו סיום שירות סדיר כנסיבה שבה רשאית הרשות המוסמכת לתת רישוי כאמור; לעניין זה, "שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, למשך התקופה האמורה בסעיף 15 או 16 בו, לפי העניין; (ג) על אף האמור בסעיף זה, הגבלת גיל להפעלת כלי יריה או לאימון בכלי יריה במטווח קליעה תהיה לפי הוראות סעיף 64; (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 33(ג), 36(2) ו-52, ובלבד שלא יינתן רישוי כאמור בסעיף קטן (א) למי שלא הגיע לגיל שנקבע לפי סעיף זה. |
|
|||||||
|
אישור משטרת ישראל |
45. |
(א) רשות מוסמכת שקיבלה לגבי אדם בקשה להיתר לפי חוק זה וההיתר כרוך בהחזקת כלי יריה, שליטה בו או נגישות אליו, או שההיתר הוא רישיון לפי פרק י, תעביר את פרטי אותו אדם לקצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה (להלן בסעיף זה – קצין המשטרה); הרשות המוסמכת רשאית להעביר פרטים כאמור לקצין המשטרה גם לגבי מי שכבר ניתן לו היתר כאמור; (ב) קצין המשטרה, לאחר ששקל את המידע המצוי בידי משטרת ישראל הנוגע להיתר כאמור בסעיף קטן (א), לרבות לעניין עברו הפלילי של מבקש ההיתר, יקבע לפי שיקול דעתו – על יסוד שיקולים של שלום הציבור או שלומו של אדם, או ביטחונם (להלן – טעמים של ביטחון הציבור) – את אחד מאלה: (1) אין מניעה למתן היתר כאמור מטעמים של ביטחון הציבור; (2) קיימת מניעה למתן היתר כאמור מטעמים של ביטחון הציבור. (ג) לצורך קביעת קצין המשטרה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי קצין המשטרה: (1) לשקול גם מידע כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי בעלים של כלי יריה שלגביו מתבקש ההיתר, או בעלים של ארגון כאמור בפרקים ג או ט או בעל שליטה בו, המעסיק את מבקש ההיתר, אם ההיתר המבוקש הוא במסגרת העיסוק באותו ארגון; (2) לשקול גם מידע כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי אדם המתגורר עם מבקש ההיתר באותו בית, ובלבד שהמידע הוא על עבירה שבשלה עלול מתן היתר למבקש לסכן שלומו של אדם או של הציבור; (3) להעביר לשירות הביטחון הכללי, לצבא ההגנה לישראל וכן לרשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור או לאסוף מידע על עבירות, פרטי אדם כאמור בסעיף קטן (א); קיבל גוף כאמור את פרטי האדם, ולדעתו תהיה בהחזקת כלי יריה על ידי אותו אדם משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך לקצין המשטרה וימסור לו את הנימוקים לכך; (ד) קבע קצין המשטרה כי קיימת מניעה כאמור בפסקת משנה (ב)(2), ימסור לרשות המוסמכת בכתב את הנימוקים לכך, אולם רשאי קצין המשטרה שלא למסור את הנימוקים או את חלקם, או למסור את עיקרי הנימוקים בלבד, אם גילוי הנימוקים כאמור עלול להביא לפגיעה בשלומו של אדם, בדרכי פעולה של המשטרה או של גוף כאמור בפסקת משנה (ג)(3) או בהליך חקירה, ובלבד שיציין זאת בצד הקביעה כאמור; (ה) רשות מוסמכת לא תאשר מתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), המשכו או חידושו, אלא אם כן קבע קצין המשטרה כי אין מניעה לכך, כאמור בפסקת משנה (ב)(1); (ו) קבע קצין משטרה כי אין מניעה כאמור בפסקת משנה (ב)(1), ולאחר מכן סבר, על סמך מידע כאמור בסעיף קטן (ב), כי מתקיימת מניעה כאמור מטעמים של ביטחון הציבור, יודיע זאת לרשות המוסמכת, אשר תבטל את ההיתר, אם קיים היתר כאמור; (ז) משטרת ישראל רשאית לשקול מידע כאמור בסעיף קטן (ב) גם לעניין אישור משטרה אחר לפי חוק זה. |
|
|||||||
|
אישור משרד הבריאות |
46. |
(א) רופא, פסיכולוג, קצין בריאות הנפש בגוף ביטחון או עובד סוציאלי במערכת הבריאות, המטפל באדם והסבור כי אם האדם יחזיק בכלי יריה יהיה בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הבריאות; (ב) קיבלה רשות מוסמכת פרטי אדם באחד מהמפורטים להלן, תעביר את פרטי אותו אדם למנהל משרד הבריאות: (1) פרטיו של מבקש היתר לפי חוק זה, וההיתר כרוך בהחזקת כלי יריה, שליטה בהם או נגישות אליהם על ידי אותו אדם; (2) פרטיו של מי שבסמכותו למנות או לפטר בעל רישיון כאמור באחד מסעיפים 8 עד 11, 14 עד 16, 57 ו- 63(ג), או את ממלא מקומו, וכן פרטיו של מי שבעל רישיון כאמור באחד מן הסעיפים האמורים או ממלא מקומו כפוף אליו בפועל, ומידת שליטתו בכלי יריה או נגישותו אליהם מצדיקה זאת; (ג) הרשות המוסמכת רשאית להעביר פרטים כאמור בסעיף זה למנהל משרד הבריאות גם לגבי מי שכבר ניתן לו היתר או נמסר לו כלי יריה כאמור; (ד) מנהל משרד הבריאות שהועברו אליו פרטים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לאחר ששקל את המידע שברשותו הנוגע לבקשה כאמור באותו סעיף קטן, לרבות לעניין אשפוזו של אותו אדם בבית חולים כהגדרתו בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, ולרבות הודעות שקיבל לפי סעיף קטן (א) בעניינו של אותו אדם, יקבע – הוא או מי שהסמיך לכך – את אחד מאלה: (1) אין בידי משרד הבריאות מידע המצביע על מניעה מבחינה רפואית להחזקת כלי יריה; (2) בידי משרד הבריאות מידע המצביע לכאורה על מניעה מבחינה רפואית להחזקת כלי יריה; לצורך כך רשאי מנהל משרד הבריאות להשתמש במידע על טיפולים בתחום בריאות הנפש המצוי או שהתקבל במשרד הבריאות, וכל הוראה בדין האוסרת מסירת מידע כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי סעיף זה; (ה) הרשות המוסמכת לא תיתן היתר לפי חוק זה ולא תאשר רישיון כאמור בפסקה (ב)(2), אלא אם כן קבע מנהל משרד הבריאות כאמור בפסקת משנה (ד)(1); (ו) קבע מנהל משרד הבריאות או מי שהסמיך לכך כי אין בידי משרד הבריאות מידע המצביע על מניעה כאמור בפסקת משנה (ד)(1), ולאחר מכן סבר, על סמך מידע כאמור בסעיף קטן (ד), כי מתקיימת מניעה כאמור מבחינה רפואית, יודיע זאת לרשות המוסמכת, אשר תבטל היתר לפי חוק זה לאותו אדם, אם קיים היתר כאמור; (ז) בסעיף זה "רופא המטפל באדם" – לרבות רופא או חבר בוועדה רפואית, שאותו אדם דיווח לו על מצבו הרפואי, לצורך קבלת פיצוי, גמלה, טיפול, שיקום או כיוצא בזה, על פי חוק; |
|
|||||||
|
הודעת עובד סוציאלי |
47. |
(א) נודע לעובד סוציאלי, למעט עובד סוציאלי שחלות עליו הוראות סעיף 46, כי אדם מחזיק בכלי יריה, ובעקבות מידע על אותו אדם שהגיע לידי העובד הסוציאלי במסגרת מקצועו, סבור העובד הסוציאלי שיש בכך משום סכנה לאותו אדם או לאדם אחר, יודיע על כך למנהל משרד הרווחה והוא יעביר את המידע לקצין משטרה שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה; (ב) קיבל קצין המשטרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), וסבר כי יש בהודעה כאמור כדי לסכן את אותו אדם או אדם אחר, יודיע על כך לרשות המוסמכת, ורשאי הוא להורות על תפיסת כלי היריה לפי הוראות סעיף 37; (ג) קיבלה הרשות המוסמכת הודעה לפי סעיף קטן (ב), לא תבטל רישיונו של אותו אדם אלא לאחר שנודע לה על תפיסת כלי היריה לפי הוראות סעיף 37; (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הרשות המוסמכת תבטל רישיון כאמור אף בלא תפיסה לפי סעיף 37, אם התקבל לכך אישור קצין המשטרה אשר מסר את ההודעה לפי סעיף קטן (א) או מי מטעמו; (ה) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 8 לחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו-1996. |
|
|||||||
|
בדיקת כשירות רפואית |
48. |
ביקש אדם היתר לפי חוק זה, וההיתר כרוך בהחזקת כלי יריה, שליטה בו או נגישות אליו, רשאית הרשות המוסמכת, לצורך בדיקת התאמתו לכך וכתנאי למתן אותו היתר, לדרוש כי אותו אדם יעשה כל אחד מאלה: (1) יצהיר על מצב בריאותו, בדרך שיקבע מנהל משרד הבריאות, בהתייעצות עם ראש האגף; (2) ימציא מידע רפואי אודותיו, המאומת על ידי רופא, בדרך שיקבע מנהל משרד הבריאות, בהתייעצות עם ראש האגף; (3) ייבדק אצל רופא שקבעו מנהל משרד הבריאות; תוצאות הבדיקה יועברו לרשות המוסמכת. |
|
|||||||
|
כשירות נפשית |
49. |
(א) לא יינתן היתר לפי חוק זה, כמפורט בתוספת השנייה, אלא לאחר שמבקש ההיתר קיבל אישור בדבר כשירותו הנפשית לכך מאת פסיכולוג מומחה קליני, רפואי, שיקומי או תעסוקתי, שאישר השר, ושעבר הכשרה לצורך זה, כפי שקבע מי שהסמיך השר לכך, לאחר התייעצות עם שר הבריאות או מי שהסמיך לכך; (ב) אישור הניתן על ידי פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), יינתן על פי אמות מידה שקבע מי שהסמיך השר לכך, לאחר התייעצות עם שר הבריאות או מי שהסמיך לכך; (ג) תוקף אישור שנתן פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שלא תעלה על שש שנים; (ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה; (ה) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי היתרים לפי חוק זה וסוגי בעלי היתרים כאמור שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם וכן רשאי הוא כאמור לשנות את התוספת השנייה; |
|
|||||||
|
בדיקת תקינותו של כלי יריה |
50. |
(א) לא יינתן היתר לפי חוק זה להחזקת כלי יריה, אלא לאחר שכלי היריה נבדק בידי מי שקיבל אישור לכך בהתאם להוראות סעיפים 8(ה), 9(ז) או 58 (להלן – בודק מורשה), והבודק המורשה אישר בתעודה כי כלי היריה נמצא ראוי לשימוש; (ב) בודק מורשה חייב, לפי בקשה, לבדוק כלי יריה, ואם מצא אותו ראוי לשימוש – לאשר זאת בתעודה כאמור; (ג) מסר אדם כלי יריה לבדיקת בודק מורשה, כלי היריה נמצא בלתי תקין, ואותו אדם מבקש לקבלו מן הבודק המורשה בלא שתוקן – יודיע הבודק המורשה על כך באופן מיידי לרשות המוסמכת, ובעל ההיתר להחזקת כלי היריה ימסור אותו בהקדם האפשרי לתיקון אצל מי שמורשה לכך; (ד) השר רשאי בצו – (1) לקבוע הוראות לעניין שיעור התשלום בעד בדיקה כאמור בסעיף זה; (2) לפטור סוגים שונים של כלי יריה מחובת הבדיקה על פי סעיף זה; (ה) בסעיף זה, "היתר" – לרבות חידוש היתר כאמור. |
|
|||||||
|
הכשרה |
51. |
(א) לא יינתן היתר לפי חוק זה אלא לאחר שמבקש ההיתר עבר הכשרה כפי שקבע השר בתקנות, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; (ב) הכשרה כאמור בסעיף קטן (א) תתבצע באמצעות גוף הכשרה שאושר לכך על פי תקנות כאמור בסעיף קטן (ו) (להלן – מוסד הכשרה); ויכול שיאושרו מוסדות הכשרה שונים לסוגים שונים של הכשרות; (ג) לא יושכר כלי יריה לאדם אלא לאחר שאותו אדם עבר הכשרה כאמור בסעיף קטן (א); הוראות לעניין תדירות ההכשרה לפי סעיף קטן זה תיקבענה בתקנות לפי סעיף קטן (א); (ד) הכשרה כאמור בסעיף זה לצורך החזקת כלי יריה, תכלול, בין היתר, לימוד ואימון השימוש בכלי יריה מסוג הכלי שהחזקתו מבוקשת, לרבות הפעלת כלי כאמור במטווח קליעה; (ה) בעל שליטה במוסד הכשרה ונותן הכשרה בפועל יהיה מי שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא תושב ישראל; (2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נותן הכשרה, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בשל חשד לביצוע עבירות כאמור; (ו) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, הוראות בדבר – (1) אופן אישורם של מוסדות הכשרה, לרבות כשירותו של מוסד כאמור; (2) כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה; (3) בחינות מקצועיות שעל המבקש לעמוד בהן; (4) אופן מתן ההכשרה, היקפה ומקום נתינתה; (5) תנאים למתן פטור מתנאי ההכשרה שנקבעו כאמור; (6) הוראות כאמור דרך כלל או לסוגים מסוימים של היתרים לפי חוק זה. |
|
|||||||
|
הוראות בדבר כשירות |
52. |
השר רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר תנאי סף ותנאי כשירות לקבלת היתר לפי חוק זה או לחידושו – שעניינם, בין השאר, מעמדו של מבקש ההיתר כאזרח או כתושב, שירות צבאי, לאומי או אזרחי וידיעת השפה העברית; השר רשאי לקבוע בהוראות אלה תנאים לפטור מעמידה בחלק מתנאי הסף או הכשירות. |
|
|||||||
|
תחולה |
53. |
הוראות פרק זה לא יחולו על היתר שניתן לפי הוראות פרק ד ועל כלי נשק שנמסר לפי הוראות אותו פרק. |
|
|||||||
|
|
|
פרק ח: חובות בעלי רישיון ומחזיקי כלי יריה |
|
|||||||
|
חובות זהירות |
54. |
(א) מי שברשותו, באחריותו או בהחזקתו כלי יריה חייב לנהוג בו בזהירות המרבית ולשמור על תקינותו, למניעת סכנה לשלומו ולשלום זולתו; (ב) הרשאי לשאת כלי יריה לפי חוק זה, יישא אותו בצורה מאובטחת, אשר תבטיח את שליטתו הפיזית בכלי היריה ותמנע ככל הניתן איבודו או לקיחתו; (ג) הרשאי להחזיק כלי יריה לפי חוק זה, יאחסן אותו באופן שלא תתאפשר גישה אליו למי שאינו מורשה לכך, ובאמצעי אחסון שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) הוא מצוי בשליטתו של בעל הרישיון או ההרשאה, לפי העניין; (2) הוא מקובע באופן שיקשה על הזזתו, נסתר מן העין ככל הניתן ובעל מאפיינים נוספים ומפרט טכני, הכל כפי שיקבע ראש האגף; (ד) לא ישאיר אדם כלי יריה, שאינו נושא עמו כאמור בסעיף קטן (ב), אלא באחד מאלה: (1) באחסנה על פי הוראות חוק זה; (2) בידי אדם המורשה לכך; (ה) אדם המחזיק בכלי יריה שיש לו עליו היתר לפי חוק זה רשאי לאחסנו במקום שבו לא יימצא לתקופה רצופה, ובלבד שלא תעלה תקופה זו על 90 ימים. מעל התקופה האמורה לא יאוחסן כלי היריה, אלא יופקד אצל סוחר מורשה לפי הוראות סעיף 81 על ידי אותו אדם; (ו) אדם שאחסן כלי יריה בלא למסרו כדין לאחר, יהיה אחראי לכל עניין על כלי היריה; (ז) ראש האגף רשאי לקבוע הוראות נוספות בעניין בטיחות וזהירות בהחזקת כלי יריה; קיומן של הוראות אלה ושל הוראות פרק זה יהיה תנאי להיתר לפי חוק זה. |
|
|||||||
|
נשיאת רישיון והצגתו |
55. |
(א) הנושא או מוביל כלי יריה בהיתר לפי חוק זה, חייב לשאת רישיון או תעודה רשמית אחרת המעידה על היתר כאמור; (ב) מסמך כאמור בסעיף קטן (א) לעניין הרשאה מכוח רישיון מיוחד לפי חוק זה, יכלול הן רישיון לקבל הרשאה כאמור והן את תעודת ההרשאה; (ג) בעל רישיון או תעודה כאמור בסעיף קטן (א) יציג את כלי היריה, הרישיון או התעודה לשוטר או למי שהוסמך לערוך חיפוש לפי חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005, לפי דרישתו. |
|
|||||||
|
תחולה |
56. |
(א) על גוף ביטחון לא יחולו הוראות פרק זה למעט הוראות סעיף 54(א), אלא הוראות בעניין זה שייקבעו על ידי גוף הביטחון כאמור בסעיף 24; (ב) על בעל היתר לפי סעיף 4(ד) לא יחולו הוראות סעיף 54, למעט הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בו. |
|
|||||||
|
|
|
פרק ט: מטווח |
|
|||||||
|
רישיון למטווח קליעה |
57. |
(א) לא יוקם מטווח קליעה ולא ינוהל אלא על פי רישיון; (ב) ראש האגף רשאי לקבוע סוגים שונים של רישיונות לפי סעיף זה, לסוגים שונים של הכשרה, הדרכה או אימון. |
|
|||||||
|
מדריך ירי |
58. |
(א) לא ישמש אדם מדריך ירי אלא על פי רישיון; (ב) על אף האמור בסעיף 6, מדריך ירי בעל רישיון לפי סעיף קטן (א) רשאי, לצורך בדיקת תקינותו של כלי יריה, לבצע פעולות בכלי יריה כפי שיורה ראש האגף, במטווח שבו הוא משמש כמדריך ירי; (ג) ראש האגף רשאי לקבוע סוגים שונים של רישיונות לפי סעיף זה, לסוגים שונים של הכשרה, הדרכה או אימון. |
|
|||||||
|
אימון כלי יריה במטווח בלבד |
59. |
(א) לא יתאמן אדם בשימוש בכלי יריה אלא במטווח קליעה מורשה; (ב) לא יתאמן אדם בשימוש בכלי יריה אלא בפיקוחו של מדריך ירי; (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש האגף, בהתייעצות עם משטרת ישראל, לקבוע הוראות לעניין אימון בשימוש בכלי יריה שלא במטווח קליעה מורשה, ובלבד שאימון כאמור אינו כולל ביצוע ירי; (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות המוסמכת, בהתייעצות עם משטרת ישראל, לאשר לבעל רישיון במעבדת ירי לפי סעיף 10, לעשות שימוש בכלי יריה שלא במטווח קליעה מורשה לצרכי מחקר, בתנאים שייקבעו באישור כאמור; (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות המוסמכת, בהתייעצות עם משטרת ישראל ועם הגורם המייעץ כמשמעותו בסעיף 15, לאשר לבעל רישיון בארגון לצרכי חקלאות או הגנת הסביבה לפי סעיף 15, או לבעל רישיון לפי סעיף 2 שניתן לצורכי חקלאות או הגנת הסביבה, לעשות שימוש בכלי יריה שלא במטווח קליעה מורשה לצרכים האמורים, בתנאים שייקבעו באישור כאמור; |
|
|||||||
|
חובת נוכחות בעל תפקיד במטווח |
60. |
לא תתבצע כל פעילות במטווח קליעה, לרבות ביצוע ירי, אלא אם כן נוכח במטווח הקליעה באותו זמן בעל תפקיד כפי שהורתה הרשות המוסמכת. |
|
|||||||
|
ציות להוראות במטווח |
61. |
(א) ראש האגף, בהתייעצות עם משטרת ישראל, יקבע הוראות לעניין מטווח קליעה, לרבות בעניינים המפורטים להלן: (1) תנאים לכניסה למטווח; (2) סוג כלי הירייה והתחמושת המותרים לשימוש במטווח; (3) חובותיהם של בעלי תפקידים במטווח, לרבות לעניין ניהול המטווח, פיקוח על המתאמנים במטווח והדרכתם; (4) אופן השימוש בכלי הירייה במטווח; (5) בטיחות והגנה, לרבות אמצעי בטיחות נדרשים; (6) טיפול בפגיעות בגוף שאירעו בשטח המטווח; (7) מבנה המטווח; (8) חובות תיעוד ורישום בעניינים אלה: (א) המתאמנים במטווח וכלי הירייה שהשתמשו בהם; (ב) תקינות המטווח ואמצעי הבטיחות בו, וכן ליקויים בתקינותם; (ג) אירועי בטיחות במטווח ופגיעות בגוף. (ב) לשם שמירה על הבטיחות במטווח, בכל הנוגע לתנאים לכניסה למטווח, לסוג כלי הירייה והתחמושת המותרים לשימוש בו ולתיעוד ולרישום של אימון במטווח, יכולות הוראות כאמור בסעיף קטן (א), להבחין בין המנויים להלן: (1) בעל רישיון או הרשאה להחזקת כלי ירייה לפי חוק זה או מבקש רישיון או הרשאה כאמור; (2) מי שאינו בעל רישיון או הרשאה להחזקת כלי ירייה לפי חוק זה; (3) תייר חוץ, כהגדרתו בחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976; (4) ספורטאי רשום בהתאחדות או באיגוד כמשמעותם בחוק הספורט, לעניין ענף ספורט הקליעה; (5) אדם המתאמן במטווח שבשימוש גוף ביטחון; (ג) הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) יוצגו בכניסה למטווח במקום הנראה לעין, ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים; (ד) לא ייכנס אדם אל מטווח קליעה, לא ישהה בו ולא יתאמן בו, אלא בהתאם להוראות האלה: (1) הוראות כאמור בסעיף קטן (א); (2) הוראותיו של מנהל המטווח או של מי שמינה לכך. |
|
|||||||
|
חובת תיעוד במטווח |
62. |
מנהל מטווח קליעה יתעד את פרטי הנכנסים אל המטווח והמתאמנים בו, בהתאם להוראות שיקבע ראש האגף כאמור בסעיף 61(א), ויציג את התיעוד לרשות המוסמכת, לפי דרישתה. |
|
|||||||
|
החזקת כלי יריה במטווח ובמוסד הכשרה |
63. |
(א) הרשות המוסמכת רשאית לתת למנהל מטווח רישיון להחזקת כלי יריה במטווח לצורך המטווח; ברישיון כאמור ייכללו, בין היתר, פרטים מזהים של כלי היריה שאותם רשאי בעל הרישיון להחזיק, וכן תנאים בעניינים האלה: (1) נשיאה והובלה של כלי היריה; (2) אחסנת כלי היריה; (3) הגבלת מקום; (ב) הוראות סעיף 2 לא יחולו על כלי יריה המוחזק על ידי מנהל המטווח ברישיון כאמור בסעיף קטן (א) והנמצא בידי אדם במטווח הקליעה ברשותו של מנהל המטווח או של מי שהסמיך לכך, ובכפוף להוראות כאמור בסעיף 61; (ג) הוכר מוסד הכשרה כאמור בסעיף 51, ומוסד ההכשרה אינו כולל מטווח, רשאית הרשות המוסמכת לתת למדריך ירי מורשה המועסק במוסד ההכשרה, רישיון מיוחד להחזקת כלי יריה במוסד ההכשרה, לצורך ביצוע הכשרה לפי הוראות אותו סעיף, ובלבד שמדריך הירי כאמור מונה לשם כך על ידי הבעלים של מוסד ההכשרה; (ד) ברישיון מיוחד כאמור בסעיף קטן (ג) ייכללו, בין היתר, פרטים מזהים של כלי היריה שאותם רשאי בעל הרישיון להחזיק, וכן תנאים בעניינים המפורטים להלן, בהתאם להוראות חוק זה: (1) הובלתם ואחסנתם של כלי יריה; (2) הוראות בטיחות; (ה) בעל רישיון מיוחד כאמור בסעיף קטן (ג) רשאי, בתעודת הרשאה, להרשות למדריך ירי המועסק באותו מוסד הכשרה להחזיק בכלי יריה שעליו ניתן הרישיון המיוחד, לצורך ביצוע הכשרה בלבד; (ו) החזקתם, לרבות הובלתם, של כלי יריה ברישיון מיוחד כאמור בסעיף קטן (ג) ובהרשאה כאמור בסעיף קטן (ה), תותר בתחום מוסד ההכשרה, במטווח ובמעבר ביניהם, בלבד. בעל הרישיון המיוחד רשאי לקבוע תנאים והגבלות נוספות להרשאה כאמור, בכפוף לתנאי הרישיון המיוחד; (ז) הרשות המוסמכת רשאית לתת לעובד מטווח או לעובד מוסד הכשרה, רישיון לבצע פעולות טכניות בכלי יריה, כמשמען בסעיף 6, במסגרת עבודתו כאמור, ורשאית הרשות המוסמכת להגביל אישור כאמור לסוגים שונים של פעולות טכניות; עובד שקיבל אישור כאמור יהיה פטור מרישיון לפי סעיף 6, לגבי סוגי הפעולות הטכניות שלגביהם התקבל האישור; הרשות המוסמכת רשאית להתנות רישיון כאמור בסעיף קטן (א) בקיומו של עובד כאמור בסעיף קטן זה; (ח) רישיון לפי סעיף זה יכול שיינתן על ידי גוף ביטחון, ובלבד שכלי היריה שלגביהם ניתן הרישיון הם של אותו גוף ביטחון, ושמטווח הקליעה או מוסד ההכשרה, לפי העניין, משמשים את גוף הביטחון; גוף הביטחון ידווח לרשות המוסמכת על רישיון שנתן לפי סעיף קטן זה. |
|
|||||||
|
הגבלת גיל לאימון במטווח |
64. . |
(א) בסעיף זה - "אימון" - לרבות אימון בלא ירי; "מועמד לרישום" - מי שמנהל ספורט אישר לו לבצע שני אימוני התנסות לשם בחינת מועמדותו לרישום כספורטאי בהתאחדות או באיגוד לעניין ענף ספורט הקליעה; לעניין זה, "מנהל ספורט" - מנהל אגודת ספורט, מנהל מועדון ספורט, או מאמן או מדריך ספורט שיש בידו תעודת הסמכה, שמנהל אגודת ספורט או מנהל מועדון ספורט הסמיכו לכך, והכל בענף ספורט הקליעה. (ב) בעל תפקיד כאמור בסעיף 60 לא יתיר ולא יאפשר לאדם להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח שבניהולו, אלא אם כן מתקיים באותו אדם תנאי מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, והוא המציא למנהל מטווח הקליעה מסמך או הסכמה כאמור בסעיף קטן (ג): (1) מלאו לו 18 שנים; (2) מלאו לו 16 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים, בסוגי פעילויות שקבע השר; (3) מלאו לו 12 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים והוא ספורטאי רשום בהתאחדות או באיגוד לעניין ענף ספורט הקליעה או שהוא מועמד לרישום כאמור, ובלבד שמועמד כאמור לא יבצע יותר משני אימוני התנסות; (4) מלאו לו 10 שנים אך טרם מלאו לו 12 שנים והוא ספורטאי רשום או שהוא מועמד לרישום, כאמור בפסקה (3), ושר התרבות והספורט או המנהל הכללי של משרדו, התיר לו, בהיתר חתום בידו, לאחר שקיבל המלצה מאת ראש התאחדות או ראש איגוד לעניין ענף ספורט הקליעה, להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח קליעה, ובלבד שמועמד כאמור לא יבצע יותר משני אימוני התנסות; (ג) אדם המבקש להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח קליעה ימציא למנהל מטווח הקליעה מסמך המעיד על קיום תנאי מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ב), ולעניין האמור בפסקאות (2) עד (4) שבאותו סעיף קטן - גם הסכמה בכתב של הורהו או של אפוטרופסו להפעלת כלי הירייה או לאימון בכלי הירייה במטווח הקליעה על ידיו; (ד) מנהל מטווח קליעה רשאי לדרוש מאדם המבקש להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח הקליעה שבניהולו להציג לפניו תעודה מזהה שבה ניתן לוודא את גילו; (ה) במטווח קליעה תוצג, במקום בולט, הודעה המפרטת את הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד); (ו) ביצוע הוראות סעיף זה הוא תנאי ברישיון למטווח קליעה; (ז) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיף 44. |
|
|||||||
|
מטווח המשמש גוף ביטחון |
65. |
|
|
|||||||
|
|
|
(א) |
הוראות סעיפים 57 עד 64 יחולו גם על המדינה, אולם הן לא יחולו על שימוש שעושה גוף ביטחון במטווח קליעה לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן נאמר בהם אחרת; |
|
||||||
|
|
|
(ב) |
גוף ביטחון רשאי להקים ולנהל מטווח קליעה, וכן לעשות שימוש במטווח קליעה בעל רישיון לפי סעיף 57; |
|
||||||
|
|
|
(ג) |
ראש גוף ביטחון יסמיך, מבין העובדים או המשרתים באותו גוף, אדם שישמש כאחראי מטווח שבשימוש גוף הביטחון, באופן קבוע או זמני; |
|
||||||
|
|
|
(ד) |
ראש גוף ביטחון רשאי למנות, מבין העובדים או המשרתים בו, אדם שישמש מדריך ירי, ורשאי לקבוע את משך ותוכן ההכשרה הדרושה לשם כך; |
|
||||||
|
|
|
(ה) |
לא ייעשה שימוש במטווח קליעה שבשימוש גוף ביטחון אלא בנוכחותם ובפיקוחם של מי שהוסמך כאחראי מטווח כאמור בסעיף קטן (ג) או של מדריך ירי כאמור בסעיף קטן (ד); היה מטווח הקליעה מורשה לפי סעיף 57, יותר השימוש גם בנוכחות בעל תפקיד כאמור בסעיף 60; |
|
||||||
|
|
|
(ו) |
לא ייכנס אדם אל מטווח קליעה שבשימוש גוף ביטחון, ולא ישהה בו, אלא בהתאם להוראות שיקבע ראש גוף הביטחון או מי שהסמיך לכך כאמור בסעיף 24(7); לא היה אותו אדם אחד מן הנזכרים בסעיף 23, ייקבעו הוראות כאמור באישור השר או מי שהסמיך לכך; לא יפעיל אדם כלי יריה במטווח כאמור אלא בהתאם להוראות פרטניות של אחראי המטווח; |
|
||||||
|
|
|
(ז) |
בעל תפקיד הנוכח במטווח כאמור בסעיף קטן (ה) לא יתיר ולא יאפשר לאדם להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח שבשימוש גוף הביטחון אלא אם גילו הוא בהתאם לאמור בסעיף 32. |
|
||||||
|
|
|
פרק י: רישוי כלים נוספים |
|
|||||||
|
רישוי כלים, חלקי כלים או אביזרים, אשר אינם כלולים בהגדרת כלי יריה |
66. |
(א) הרשות המוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון לעניין כלים, חלקי כלים או אביזרים, המנויים בחלק ד של התוספת הראשונה; (ב) ברישיון כאמור בסעיף קטן (א) ייכללו, בין היתר, תנאים בעניינים המפורטים להלן: (1) סוגי הכלים, החלקים או האביזרים שלגביהם ניתן הרישיון; (2) כמות הכלים, החלקים או האביזרים שלגביהם ניתן הרישיון; (3) סוגי הפעולות המותרות על פי הרישיון; (ג) לא יעשה אדם כלי, חלק של כלי או אביזר המנוי בחלק ד של התוספת, לא יחזיק בו, ולא יעשה בו עסקה, לרבות הבאתו למדינה או הוצאתו ממנה, תיווך בעסקה, החזקתו לצורך עסקה או הצגתו לצורך עסקה, אלא אם כן קיבל רישיון לכך לפי סעיף קטן (א); (ד) לא יינתן רישיון לביצוע עסקה בתחמושת, למעט תחמושת כאמור בסעיף 67, אלא במסגרת רישיון לפי סעיף 8; (ה) לא יינתן רישיון לעשיית תחמושת אלא במסגרת רישיון לפי סעיף 9. |
|
|||||||
|
תחמושת |
67. |
(א) היתר לפי חוק זה להחזקה, עסקה, הבאה, הוצאה או מסירה של כלי יריה, יכול שיחול גם על מחסניות ותחמושת המוחזקות עם כלי היריה, אם קבעה זאת הרשות המוסמכת בתנאי אותו היתר; (ב) קבעה הרשות המוסמכת כאמור בסעיף קטן (א), תקבע גם את סוג התחמושת ואת כמותה, בהתאם לסוג ההיתר; (ג) חובה החלה לפי חוק זה על כלי יריה, תחול גם על תחמושת ומחסניות המוחזקות עם כלי היריה לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת אחרת |
|
|||||||
|
הוראות |
68. |
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרק זה, לרבות בדבר תנאי סף למתן רישיון לרבות הגבלת גיל, והגבלות בדבר מקום וזמן ביצוע עסקאות. |
|
|||||||
|
תחולה |
69. |
הוראות פרק זה לא יחולו על גוף ביטחון. |
|
|||||||
|
|
|
פרק יא: פיקוח |
|
|||||||
|
מינוי מפקחים |
70. |
ראש האגף רשאי למנות, מבין עובדי המשרד לביטחון הפנים, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 72, לשם ביצוע הוראות חוק זה. |
|
|||||||
|
תנאים למינוי מפקח |
71. |
למפקח כאמור בסעיף 70 ימונה מי שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא כשיר להחזיק כלי יריה לפי הוראות פרק ז; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה, בין היתר, בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 72, כפי שהורה השר; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר. |
|
|||||||
|
סמכויות פיקוח |
72. |
לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, למעט הוראות פרק ד, רשאי מפקח שהוסמך לכך – (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, או להציג בפניו כל חפץ, שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה והתקנות על פיו או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; (3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא בהסכמת המתגורר באותו מקום או על פי צו של בית משפט; (4) לבצע כל הדרוש בכדי לבדוק כלי יריה, לרבות ספירתם, ובדיקת סימונם ותנאי אחסנתם. |
|
|||||||
|
זיהוי מפקח |
73. |
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) יש בידו תעודה החתומה בידי ראש האגף, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. |
|
|||||||
|
הוראות מיוחדות כלפי מערכת הביטחון |
74. |
לעניין גוף ביטחון ומפעל ביטחוני, ייעשה הפיקוח לפי פרק זה בכפוף לכללי אבטחת המידע הנוהגים בגוף הביטחון או במפעל הביטחוני, לפי העניין. |
|
|||||||
|
|
|
פרק יב: שונות |
|
|||||||
|
סימני זיהוי בכלי יריה |
75. |
(א) העושה כלי יריה יטביע בו סימן זיהוי ייחודי; (ב) המייבא כלי יריה למדינה, ולא היה מוטבע בו סימן זיהוי ייחודי, יטביע בו סימן כאמור; (ג) לא תותר החזקת כלי יריה לפי הוראות סעיף 2 או עסקה בכלי יריה לפי הוראות סעיף 3, אלא אם כן מוטבע באותו כלי יריה סימן זיהוי ייחודי; (ד) לא ימחק אדם ולא יסיר סימן זיהוי של כלי יריה, לא יפגע בו ולא ישנה אותו באופן שיש בו כדי למנוע את קריאתו או נטילתו של סימן הזיהוי במלואו, אלא באישור לפי הוראות סעיף 6; (ה) ראש האגף יקבע נהלים לעניין הטבעת סימן זיהוי כאמור בסעיף זה, ורשאי הוא לקבוע נהלים כאמור גם בעניינים הבאים: (1) הטבעת סימן זיהוי על חלקים עיקריים של כלי יריה; (2) פטור מחובת הטבעה במקרים מסוימים; (3) הוראות לעניין גוף ביטחון, בהתייעצות עם ראש גוף הביטחון או מי שמינה לכך; (ו) לא יחזיק אדם כלי יריה שלא הוטבע בו סימן זיהוי, אלא אם כן חל לגבי אותו כלי יריה פטור לפי סעיף קטן (ה)(2); הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על כלי יריה המוחזק לפי סעיף 9 בטרם חלה לגביו חובת הטבעת סימן זיהוי לפי אותו סעיף. |
|
|||||||
|
מסירת כלי יריה לאחר |
76. |
לא יעביר או ימסור אדם כלי יריה לאחר, אלא לאחר שווידא כי יש בידי מקבל כלי היריה היתר לפי חוק זה להחזקת כלי היריה. |
|
|||||||
|
כלי יריה שאין היתר להחזיקו |
77. |
(א) אדם שהחזיק כלי יריה בהיתר לפי חוק זה, ובטל ההיתר, בשל תום תוקפו של ההיתר או בשל סיבה אחרת, חייב למסור את כלי היריה כדלהלן: (1) לבעל רישיון להחזקת אותו כלי יריה; (2) אם אין בעל רישיון להחזקת אותו כלי – למשמרת בתחנת משטרה או לסוחר מורשה, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת כאמור בפיסקה (3). נמסר כלי היריה לסוחר מורשה לפי הוראות פיסקה זו, יחולו הוראות סעיף 81; (3) הרשות המוסמכת רשאית לחייב מסירת כלי היריה למשמרת בתחנת משטרה; (ב) הרשות המוסמכת רשאית לתת הוראות בדבר אופן מסירתו של כלי יריה למשמרת בתחנת משטרה כאמור בסעיף זה, לרבות לעניין זהות תחנת המשטרה; (ג) סוחר מורשה או שוטר, לפי העניין, יתן למוסר כלי היריה כאמור בסעיף קטן (א) אישור על המסירה, וידווח עליה לרשות המוסמכת; (ד) המחזיק במסמכים המעידים על היתר לפי חוק זה, ונשלל ההיתר, ימסור את המסמכים למשטרת ישראל או לרשות המוסמכת. |
|
|||||||
|
כלי יריה שנשלח שלא כדין |
78. |
היה לפקיד מכס כמשמעו בפקודת המכס [נוסח חדש], לפקיד דואר כמשמעו בחוק הדואר, תשמ"ו-1986, לבעל שירות או למפעיל כמשמעם בפרק ד' באותו חוק, לאדם המוביל דואר כמשמעו בסעיף 96 לאותו החוק, או לפקיד רכבת כמשמעו בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל"ב-1972 יסוד לחשוב שחבילה הנתונה לפיקוחו מכילה כלי יריה שלא על פי היתר לפי כל דין, יעכב את החבילה, עד לבוא שוטר; השוטר יודיע לרשות המוסמכת על כלי יריה שנמצא בחבילה כאמור. |
|
|||||||
|
כלי יריה שהגיע לידי המשטרה |
79. |
(א) המשטרה רשאית למסור כלי יריה, לאחר שלושה חודשים מיום שהגיע לידיה, לידי סוחר מורשה, ובלבד שכלי היריה אינו דרוש לצורך ניהול הליך פלילי ושבעל כלי היריה הסכים למסירה כאמור; (ב) המשטרה רשאית להשמיד או לחלט לטובת המדינה כלי יריה, כעבור שמונה עשר חודשים מן המועד בו הגיע לידיה, אלא אם כן הוכיח אדם את אחד מאלה: (1) הוא בעל רישיון לפי חוק זה להחזקת אותו כלי היריה; (2) הוא בעל היתר לפי הוראות פרק ד להחזקת אותו כלי הנשק; (3) קיים בעניינו הליך משפטי תלוי ועומד, שבסופו יוכרע אם הוא בעל רישיון לפי חוק זה להחזקת אותו כלי היריה; (ג) הגיע כלי יריה לידי המשטרה ובעליו אינו ידוע, תפעל המשטרה בשקידה סבירה לגילוי הבעלים, ואם לא נמצא תוך שלושה חדשים רשאית היא לחלטו לטובת המדינה או להשמידו; (ד) המשטרה תדווח לרשות המוסמכת על פעולות שביצעה לפי סעיף זה; (ה) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, ולא לגרוע מהן. |
|
|||||||
|
כלי יריה שנמסר לסוחר |
80. |
(א) סוחר מורשה חייב לקבל לידיו כלי יריה שנמסר לו לפי הוראות סעיפים 77 או 79(א), והוא רשאי למכרו, אולם ארבעה עשר יום לפחות לפני המכירה עליו להודיע לבעל כלי היריה, במכתב בדואר רשום, על כוונתו למכור את כלי היריה ואת המחיר שבדעתו לדרוש בעדו; (ב) בעל כלי יריה שקיבל הודעה כאמור רשאי תוך התקופה האמורה להציג לסוחר המורשה רישיון לפי חוק זה להחזקת כלי היריה, וכלי היריה יימסר לבעל הרישיון כאמור, או להציע לסוחר המורשה אדם המוכן לקנות את כלי היריה במחיר שנקב הסוחר או גבוה ממנו, והסוחר ימכור לפי זה את כלי היריה, ובלבד שיש בידי הקונה רישיון לפי חוק זה להחזקת כלי היריה; (ג) מכר סוחר מורשה כלי יריה שנמסר לו כאמור בסעיף זה, ישלם את פדיון המכר לבעל כלי היריה ולאחר ניכוי דמי משמורת עד ליום המכירה ודמי עמילות בשיעור שקבע השר בצו, ויודיע על המכירה למשטרה; (ד) סוחר מורשה רשאי למסור למשטרה כעבור שנה כלי יריה שהיא מסרה לו, והמשטרה רשאית לחלט את כלי היריה לטובת המדינה או להשמידו; (ה) סוחר מורשה ידווח לרשות המוסמכת על פעולות שביצע לפי סעיף זה. (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 3(א) לחוק. |
|
|||||||
|
כלי יריה שהופקד אצל סוחר |
81. |
(א) בעל כלי יריה רשאי להפקיד את כלי היריה למשמורת אצל סוחר מורשה לכל תקופה קצובה שיודיע עליה, ובלבד שיש לו עליו רישיון; הסוחר המורשה רשאי לדרוש שדמי המשמורת, בשיעור שקבע השר בצו, ישולמו מראש, או שיובטח תשלומם; (ב) פקע תקפו של הרישיון לכלי היריה בהיותו במשמורת אצל סוחר מורשה, לא יוחזר כלי היריה לבעליו אלא אם כן הציג לסוחר רישיון להחזקתו; (ג) חלפה שנה מתום תקופת המשמורת, או ממועד מסירת כלי היריה לסוחר לפי הוראות סעיף 77(א) או ממועד פקיעת תוקפו של הרישיון כאמור בסעיף קטן (ב), לפי המוקדם, ובעל כלי היריה לא תבעו בחזרה או לא היה זכאי לקבלו בחזרה, רשאי הסוחר המורשה למכור את כלי היריה ולשלם לבעליו את פדיון המכר, לאחר ניכוי דמי המשמורת עד ליום המכירה ודמי עמילות בשיעור שקבע השר בצו, או למסור את כלי היריה למשטרה והיא תהיה רשאית לחלטו לטובת המדינה או להשמידו; אולם ארבעה עשר יום לפחות לפני מכירתו עליו להודיע לבעל כלי היריה, במכתב בדואר רשום, על כוונתו למכרו; (ד) סוחר מורשה ידווח לרשות המוסמכת על קבלת כלי היריה למשמורת והחזרתו לפי סעיף זה, בהתאם להוראות שיקבע לעניין זה ראש האגף. |
|
|||||||
|
כלי יריה שנמצא וכלי יריה של חולה, פצוע או נפטר |
82. |
(א) מצא אדם כלי יריה, כשלעצמו או בהחזקת אדם אחר שאינו בהכרה או שמצבו הרפואי של האדם האחר אינו מאפשר לו לשלוט על כלי היריה שברשותו, או על גופה, יודיע על כך למשטרת ישראל בהקדם האפשרי ויפעל לפי הנחייתה; (ב) היה אדם הנושא כלי יריה מאושפז או מטופל בבית חולים, ואינו בהכרה או שמצבו הרפואי אינו מאפשר לו לשלוט על כלי היריה, או שנפטר בבית החולים, רשאי איש ביטחון באותו בית חולים ליטול את כלי היריה; (ג) איש ביטחון שנטל כלי יריה כאמור בסעיף זה, ידווח על כך לרשות המוסמכת, וידאג לאחסנת כלי היריה על פי הוראות ראש האגף כאמור בסעיף קטן (ד) ולהחזרתו לאותו אדם בעת שחרורו מבית החולים; נפטר אותו אדם, יעביר איש הביטחון את כלי היריה למשטרת ישראל בהקדם האפשרי; (ד) ראש האגף יקבע הוראות לעניין הטיפול בכלי יריה שניטלו מחולים, פצועים או נפטרים, לרבות לעניין אחסנתם; (ה) בסעיף זה, "איש ביטחון" – אדם המועסק בבית החולים, ורשאי להחזיק כלי יריה לפי הוראות סעיפים 11, 13, 14 או 23(א)(1). |
|
|||||||
|
אבדה או גניבה של כלי יריה או רישיון |
83. |
(א) החזיק אדם כלי יריה, וכלי היריה אבד, נגנב או נשמד, חייב הוא להודיע על כך למשטרה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משבעים ושתיים שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה, הגניבה או ההשמדה. נודע למשטרה על כך, תודיע זאת לרשות המוסמכת; (ב) הובא אדם כאמור בסעיף קטן (א) לדין בגין האבדה, הגניבה או ההשמדה, לא ישא באחריות פלילית אם הוכיח כל אלה: (1) הודיע על האבידה, הגניבה או ההשמדה כאמור בסעיף קטן (א); (2) קיים את חובות הזהירות כאמור בסעיף 54; (3) החזיק בכלי היריה לפי הוראות חוק זה, בדרך שהיא סבירה בנסיבות העניין. (ג) בעל היתר לפי חוק זה שאבדה, נגנבה או נשמדה התעודה על היתר כאמור – חייב להודיע על כך לרשות המוסמכת ולפעול לפי הנחיותיה. |
|
|||||||
|
השבתת כלי יריה |
84. |
(א) השבתה זמנית או קבועה של כלי יריה תיעשה על פי מפרט השבתה שיקבע ראש האגף בהתייעצות עם קצין משטרה שמינה המפקח הכללי של משטרת ישראל לצורך זה. מפרט השבתה כאמור יכול שיקבע סוגי השבתה שונים לכלי יריה מסוגים שונים או לכלי יריה מסוימים; (ב) המשבית כלי יריה השבתה זמנית או קבועה יאשר בתעודה בחתימת ידו את ביצוע ההשבתה לפי מפרט ההשבתה כאמור בסעיף קטן (א). מחזיק כלי היריה ישמור תעודה זו בצמוד לרישיון כלי היריה, וחובת הצגת רישיון לפי חוק זה תחול גם על תעודה כאמור. דיווח על ההשבתה יועבר על ידי המשבית לרשות המוסמכת תוך שבעה ימים מעת ביצוע ההשבתה; (ג) ראש האגף יקבע הוראות לעניין החזקת כלי יריה מושבת השבתה זמנית, לרבות הגבלות על נשיאתו והובלתו והוראות לגבי אחסנתו; (ד) מחזיק כלי יריה שהושבת השבתה זמנית לא יחזיק תחמושת לאותו כלי יריה, ויהיה פטור מאימון או הכשרה עבור כלי זה. חידוש רישיון לכלי יריה כאמור יותנה בווידוא השבתתו, באופן שתורה עליו הרשות המוסמכת; (ה) כלי יריה שהושבת השבתה קבועה חדל מלהיות כלי יריה ואינו מחויב ברישוי על פי חוק זה. |
|
|||||||
|
השמדת כלי יריה |
85. |
לא ישמיד אדם כלי יריה אלא באישור הרשות המוסמכת, ובהתאם לתנאי האישור כאמור. |
|
|||||||
|
החזקת דמוי כלי יריה |
86. |
(א) לא יחזיק אדם דמוי כלי יריה, לא ייצר אותו, לא ימכרנו, לא ייבאו, לא ייצאו, לא ישתמש בו ולא יעבירנו לאחר; (ב) על אף האמור בסעיף זה, רשאי אדם לבצע פעולה המנויה בסעיף קטן (א) בדמוי כלי יריה במסגרת עסק, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) הפעולה האמורה תהיה מותרת לפי הוראות סעיף 7(ב) לחוק הפיקוח על צעצועים מסוכנים, ותתבצע בכפוף לתנאים ולהגבלות שנקבעו לפי אותו סעיף; (2) החזקה ושימוש בדמוי כלי יריה יהיו בתחום העסק, כפי שהוגדר ברשות המקומית שבה נמצא העסק, בלבד; (3) משטרת ישראל הודיעה, לגבי אותו עסק, כי היא אינה מתנגדת לביצוע הפעולה האמורה במסגרת אותו עסק, מטעמים של ביטחון הציבור לרבות בשל עברו הפלילי של מי מבעלי העסק או העובדים בו.
|
|
|||||||
|
עונשין |
87. |
(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס: (1) מבצע פעולה הטעונה היתר לפי חוק זה בלי היתר כאמור בתוקף, בשל כך בלבד שלא פעל לחידוש היתר כאמור אף שלא היתה מניעה לחידושו, הכל בהתאם לחוק זה או התקנות על פיו; (2) עובר על תנאי או הגבלה שנקבעו בהיתר לפי חוק זה; (3) נכנס למטווח קליעה, שוהה בו או מתאמן בו, שלא בהתאם להוראות האמורות בסעיף 61; (4) אינו מקיים את חובת ההודעה או הדיווח לרשות המוסמכת בניגוד לסעיפים 5(ד), 80(ה), 81(ד), 83(א) ו- 83(ג); (5) מנהל מטווח קליעה שאינו מקיים את חובת התיעוד במטווח, בניגוד להוראות סעיף 62; (ב) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה, או קנס בגובה של 50,000 ש"ח: (1) מפר את חובות הזהירות בכלי יריה, בניגוד להוראות סעיף 54(ג) או 54(ד); (2) משמש כמדריך ירי בלי שיש בידו רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 58(א), ועבירתו אינה עבירה לפי חיקוק אחר; (3) מתאמן בשימוש בכלי יריה שלא במטווח קליעה מורשה או בלי פיקוחו של מדריך ירי, בניגוד להוראות סעיף 59; (4) מנהל מטווח שהתבצע ירי במטווח שאותו הוא מנהל, בלי נוכחות בעל תפקיד בניגוד להוראות סעיף 60; (5) מנהל מטווח שהתיר או אפשר ירי במטווח שאותו הוא מנהל, על ידי מי שאינו רשאי לכך מחמת גילו, בניגוד להוראות סעיף 64; (ג) המחזיק אחד המנויים בחלק ד של התוספת הראשונה בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 66 – דינו מאסר שנתיים או קנס; (ד) העושה אחד מאלה בלא שקיבל רישיון לכך – דינו מאסר שלוש שנים או קנס: עושה אחד המנויים בחלק ד של התוספת הראשונה או עושה בו עסקה, לרבות הבאתו למדינה או הוצאתו ממנה, ולרבות החזקתו לצורך ביצוע עסקה, תיווך בעסקה או הצגתו לצורך עסקה, בניגוד להוראות סעיף 66; (ה) המבצע פעולה טכנית בכלי יריה בלי שיש בידו רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 6, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס; (ו) קבע בית משפט כי ביצע אדם עבירה לפי חוק זה, רשאי לצוות שכלי היריה שבעניינו נעברה העבירה יוחרם לטובת המדינה. |
|
|||||||
|
ביטול רישיון בגזר דין |
88. |
(א) הורשע אדם בעבירת אלימות, רשאי בית המשפט לבקשת תובע, לכלול בגזר הדין – (1) הוראה לרשות המוסמכת, לבטל למורשע היתר לפי חוק זה, ולא לתת לו היתר חדש כאמור במשך תקופה שיקבע בית המשפט; (2) הוראה למורשע להפקיד למשמרת כלי יריה המוחזק על ידו, בתחנת משטרה; (ב) הורשע אדם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה, יתן בית המשפט, לבקשת תובע, הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), אלא אם כן החליט, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בגזר הדין, לדחות את הבקשה; לעניין סעיף זה, "בן משפחה" – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (ג) נתן בית המשפט הוראה לפי סעיף זה, תוודא המשטרה שכלי היריה הופקד בהתאם להוראות חוק זה. |
|
|||||||
|
ראיות |
89. |
(א) נמצא כלי יריה במקום מסוים, רואים את האדם שהמקום בחזקתו כמחזיק כלי היריה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; (ב) במשפט פלילי בגין עשיית דבר שלא על פי היתר לפי חוק זה, אין על התביעה להוכיח אלא שהנאשם עשה אותו דבר, ומשהוכיחה זאת, על הנאשם הראיה שהיה לו היתר כאמור לכך; (ג) החזקת כלי יריה או אחד המנויים בתוספת הראשונה במקום עסק, יראו אותה כהחזקתו לצורך ביצוע עסקה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; (ד) החזקת כלי יריה או אחד המנויים בתוספת הראשונה בכמות ובנסיבות שאינן שכיחות אלא לצורך ביצוע עסקה, יראו אותה כהחזקתו לצורך ביצוע עסקה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; (ה) תעודה שנראה מתוכה שהיא חתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, המאשרת שכלי מסוים הוא כלי יריה, תשמש במשפט פלילי ראיה לכך, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. ואולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה להעיד, ואם עשה זאת הנאשם, לא תשמש התעודה ראיה כאמור אלא אם חותם התעודה העיד כאמור; בית המשפט חייב, מיד לאחר שהוגשה לו תעודה כאמור, להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לעדות כאמור. |
|
|||||||
|
ביצוע ותקנות |
90. |
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו; (ב) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה. |
|
|||||||
|
תחולת דינים |
91. |
(א) הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אין בהן כדי למנוע מכל גוף לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיו כדין, ואין בהן כדי לפטור אדם מן החובה לקבל רישיון כנדרש על פי חוק אחר; (ב) הגדרות הנוגעות לכלי יריה בחוק זה, אין בהן משום קביעה או הגדרה לעניינו של חוק אחר, אלא אם כן נקבע אחרת לפי כל דין. |
|
|||||||
|
שמירת סוד |
92. |
מי שהגיע אליו מידע על אדם לפי חוק זה, לרבות מידע מן המאגר לפי סעיפים 25 ו-35, ישמרהו בסוד ולא יגלה אותו אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות על פיו, או לפי הוראות כל דין, והכל בכפוף להוראות הרשות המוסמכת או הוראות גוף ביטחון, לפי העניין. |
|
|||||||
|
תחולה |
93. |
הוראות סעיפים 75, 78, 82, 84, 85, 86 ו-87 לא יחולו על גוף ביטחון. |
|
|||||||
|
ביטול חוק |
94. |
חוק כלי היריה, תש"ט-1949, בטל. |
|
|||||||
|
תחילה והוראות מעבר |
95. |
(א) תחילתו של חוק זה עם כניסתם לתוקף של תבחינים כאמור בסעיף 2 , הוראות ותקנות כאמור בסעיפים 41, 43, 51 ו-52, או בתום שנה מיום פרסומו, לפי המאוחר; (ב) על אף האמור בחוק זה, רישיון, היתר או הרשאה לפי חוק זה בנוסחו הקודם, שהתקבל עד ליום התחילה, יעמוד בתוקפו עד למועד הקבוע בו. |
|
|||||||
|
תיקון חוק העבירות המינהליות |
96. |
בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, בתוספת הראשונה, בטור א', בסופו יבוא "חוק כלי היריה, התשע"ח-2018". |
|
|||||||
|
תיקון חוק העונשין |
97. |
בחוק העונשין, תשל"ז-1977: (א) בסעיף 144, בסעיף קטן (ג), בפסקה (2), הסיפה החל במילים "כהגדרתו בחוק כלי יריה" תימחק, ובסופה יבוא "לעניין זה, "מכל גז מדמיע" – מכל המיועד להגנה עצמית, שמשקל תכולתו הוא כפי שנקבע בתוספת השלישית והוא מכיל או סוגל להכיל או לפלוט חומר שסוגו וריכוזו קבועים בתוספת השלישית, ובלבד שמנגנון ההפעלה שלו אינו כולל תרכובות של חמרי בערה או נפץ"; (ב) בסעיף 144, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא – "(ה1) המחזיק דמוי כלי יריה בניגוד להוראת סעיף 86 לחוק כלי היריה, התשע"ח-2018, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור". לעניין סעיף זה, "דמוי כלי יריה" – כמשמעו בסעיף 1 לחוק כלי היריה"; (ג) בסעיף 339, בסעיף קטן (ב), במקום "בסעיף 5ב(ב) לחוק כלי היריה, תש"ט-1949" יבוא "סעיף 32(ב)(1) לחוק כלי היריה, התשע"ח-2018"; (ד) לאחר התוספת השניה יבוא – "תוספת שלישית ריכוז החומר המשקל הנקי המרבי סוג החומר הפעיל במכל של תכולת המכל 1. "CS" (ortho-chlorobenzal-malononitrile) 2% 30 גרם 2. Capsaicin 2% 30 גרם";
|
|
|||||||
|
תיקון חוק איסור אלימות בספורט |
98. |
בחוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח-2008, בסעיף 14, בסעיף קטן (א), במקום פסקה (1) יבוא "נשק - כהגדרתו בסעיף 144(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977" |
|
|||||||
|
תיקון חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל |
99. |
בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, תשנ"ד- 1994, בסעיף 43, בסעיף קטן (ג), במקום "כלי יריה כהגדרתם בחוק כלי היריה, תש"ט-1949" יבוא "נשק כהגדרתו בסעיף 144(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977" |
|
|||||||
|
תיקון חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים |
100. |
בחוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, תשס"ט-2008, בסעיף 1, בהגדרת "שמירה חמושה", במקום "כלי יריה כהגדרתו בחוק כלי היריה, תש"ט-1949" יבוא "נשק כהגדרתו בסעיף 144(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977"; |
|
|||||||
|
תיקון חוק השיפוט הצבאי |
101. |
בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, בסעיף 7, במקום "לפי תעודת הרשאה כאמור בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה, תש"ט-1949" יבוא "לפי הוראות פרק ד לחוק כלי היריה, התשע"ח-2018". |
|
|||||||
|
תיקון החוק להגנה על עדים |
102. |
בחוק להגנה על עדים, תשס"ט-2008: (א) סעיף 8 יימחק; (ב) בסעיף 11, בסעיף קטן (ב), במקום פיסקה (4) יבוא "הוא כשיר לנשיאת כלי יריה לפי חוק כלי היריה, לרבות הוראות פרק ד' לאותו חוק" |
|
|||||||
|
תיקון החוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים |
103. |
בחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998: (א) בסעיף 4, בסעיף קטן (ג), בפסקה (5), במקום "בסעיפים 11א או 11ב" יבוא "בסעיף 46"; (ב) בסעיף 13, בסעיף קטן (ג), בפסקה (2), במקום "כאמור בסעיף 4 בחוק", יבוא "לפי חוק". |
|
|||||||
|
תיקון החוק למניעת אלימות במשפחה |
104. |
בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991: (א) בסעיף 2ג, בסעיף קטן (א), בפסקה (2): (1) ברישה, במקום "אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי" יבוא "באחד מן הגופים המנויים בפרק ג לחוק כלי היריה, למעט גופים כאמור בסעיפים 16 עד 18 באותו חוק"; (2) בפסקת משנה (ב), במקום "אצל בעל הרישיון המיוחד או במפעל הראוי" יבוא "בגוף כאמור ברישה"; (3) הסיפה תימחק; (ב) בסעיף 2ו, בפסקה 3, במקום "תעודת הרשאה כאמור בסעיף 5ב(ג)" יבוא "הוראות פרק ד"; (ג) בסעיף 5, בסעיף קטן (ה), בפסקה (2), במקום "לפי סעיף 12 לחוק", יבוא "חוק". |
|
|||||||
|
תיקון חוק מניעת הטרדה מאיימת |
105. |
בחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001: (א) בסעיף 5, בסעיף קטן (ב): (1) בפסקת משנה (2)(ג), במקום "תעודת הרשאה כאמור בסעיף 5ב(ג)" יבוא "הוראות פרק ד"; (2) בפסקה (3), במקום "אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי" יבוא "באחד מן הגופים המנויים בפרק ג לחוק כלי היריה, למעט גופים כאמור בסעיפים 16 עד 18 באותו חוק", לאחר "הממונה על המחויב בצו" יבוא "בגוף כאמור", והסיפה החל במילים "לענין זה" תימחק. |
|
|||||||
|
תיקון פקודת בתי הסוהר |
106. |
בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971: (א) בסעיף 95א, במקום הגדרת "כלי יריה" יבוא ""כלי יריה" – נשק, כהגדרתו בסעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977"; (ב) בתוספת השניה, בסעיף 13, במקום "כמשמעותו בחוק כלי היריה, תש"ט-1949" יבוא "נשק, כהגדרתו בסעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977". |
|
|||||||
|
תיקון חוק המשטרה |
107. |
בחוק המשטרה, תשס"ו-2006, בתוספת הראשונה, בסעיף 13, במקום "כהגדרתו בחוק כלי היריה, תש"ט-1949" יבוא "נשק, כהגדרתו בסעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977". |
|
|||||||
|
תיקון חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) |
108. |
בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961, בסעיף 6א, בהגדרת "כלי נשק", במקום "כלי יריה כמשמעותו בחוק כלי היריה, תש"ט-1949" יבוא "נשק, כהגדרתו בסעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977". |
|
|||||||
|
תיקון החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות |
109. |
בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), תשע"א-2011, בסעיף 2, בסעיף קטן (א), בפסקה (2) להגדרת "נשק", במקום "בחוק כלי הירייה" יבוא "בסעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977"; |
|
|||||||
|
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) |
110. |
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996, בסעיף 95א, בהגדרת "כלי יריה", במקום "כלי יריה כהגדרתו בחוק כלי היריה, תש"ט-1949" יבוא "נשק, כהגדרתו בסעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977". |
|
|||||||
|
תיקון חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת |
111. |
בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, תשכ"ח-1968, בסעיף 1, בהגדרת "חפץ אסור", במקום פסקה (1) יבוא "נשק – כהגדרתו בסעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977". |
|
|||||||
|
תיקון חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור |
112. |
בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005, בסעיף 2, בפסקה (2) להגדרת "נשק", במקום "בחוק כלי היריה" יבוא "בסעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977". |
|
|||||||
|
תיקון |
113. |
בכל חוק, במקום "חוק כלי היריה, תש"ט-1949", יבוא חוק כלי היריה, התשע"ח-2018"
|
|
|||||||
|
|
|
תוספת ראשונה (סעיף 1, פרק י) |
|
|||||||
|
|
|
חלק א (1) כלי יריה שקוטרו גדול מ-0.5 אינץ', למעט כלי כאמור המנוי בחלק ג; (2) נשק קליעה הגורם הלם חשמלי (כגון "טייזר"); (3) משתיק קול של כלי יריה – התקן המורכב על קנה של כלי יריה ומקטין את רעש היריה, ולמעט התקן או רכיב, אשר מטרתו העיקרית להפחית את הרשף של כלי יריה ("סתרשף") או להפנות גזים הנפלטים מקדמת הקנה לכיוונים מסוימים ("מפצה סטיה") חלק ב (1) כלי יריה לירי מסמרים; (2) כלי יריה לירי זיקוקים; חלק ג (1) רובה ציד חלק ד (1) תחמושת, למעט תחמושת המוחזקת לפי הוראות סעיף 67; (2) מחסנית, למעט מחסניות המוחזקות לפי הוראות סעיף 67; (3) חלק כלי יריה שאינו חלק עיקרי, למעט חלקים שיקבע ראש האגף ויפורסמו לציבור. |
|
|||||||
|
|
|
תוספת שניה (סעיף 49) |
|
|||||||
|
|
|
(1) רישיון לפי סעיף 14(ג). |
|
|||||||
|
פורמט סיכום דוח הערכת השפעת הרגולציה |
נושא: בדיקת כשירות נפשית למבקשי רשיון |
תאריך: 02/2017 |
|
עורך הדוח: יוסי מנשה גורם ממונה מאשר:הרצל קבלו, מנהל אגף רישוי כלי ירייה. זמין לעיון הציבור ב: [כתובת אתר אינטרנט מלאה] |
||
|
|
||
|
חלק א – הגדרת תכלית והצורך בהתערבות |
||
|
א. רקע אגף רישוי כלי ירייה פועל על פי חוק כלי ירייה שבו מנפיק רשיונות לציבור. מתן הרישיונות נסמך תחילה על חוות הדעת/המלצת הגורמים הבוחנים את מידת מסוכנות המבקש מבחינה ציבורית להחזיק בכלי יריה. חוות דעת זו מתקבלת: 1. ממשטרת ישראל לקבלת המלצתם מבחינת מסוכנות פלילית. 2. ממשרד הבריאות לקבלת המלצתם מבחינת מסוכנות נפשית. 3. ממשרד הרווחה על פי מידע על מסוכנות לאדם עצמו או לציבור. ב. זיהוי הבעיה וסיבותיה כ-30-20 אירועים של שימוש בכלי יריה על ידי מחזיקי רישיון שלא לצורך וחריגה מסמכות, מתוך 496 אירועי ירי פלילי שתועדו בשנה, מאבטחים ושומרים היו מעורבים רק בחמישה מקרים.[1] ג. סקירה בינלאומית מספר מדינות באירופה בהן: גרמניה (עבור מבקשי כלי ירייה מתחת לגיל 25) פולין, ספרד ולאחרונה סלובקיה, מחייבות אבחון פסיכולוגי כחלק מהליך רישוי כלי יריה. בספרד ובגרמניה הליך הבדיקה נעשה במכוני אבחון מורשים. בפולין מבקש הרישיון פונה לקבלת אישור מרופא ומפסיכולוגים אשר אושרו למתן חוות דעת בנושא. במספר מדינות בהן אנגליה וגרמניה, קבלת רשיון לכלי ירייה מחייבת ראיון אישי וכן/ השוטרים מבצעים ביקור בית אצל בעלי הרישיון על מנת לוודא שכלי היריה מאוחסן כראוי וע"פ הנהלים. מדינות בחו"ל נוקטות שיטות שונות על מנת לוודא שמחזיק רישיון לכלי יריה עומד בקריטריונים להחזקת הרישיון ואינו מהווה סכנה לעצמו או לציבור. בכל המדינות נבדק רישום פלילי ומידע אודות מבקש כלי יריה במאגרי המידע המשטרתיים, וכן יש התייחסות לעבר של המבקש לעניין שימוש ותלות באלכוהול, תרופות או סמים. בנוסף מבקש כלי יריה מחויב בדיווח אודות מצבו הרפואי, אשפוזים, והרשעות קודמות . בחלק מהמדינות המשטרה פונה לרופא המטפל לקבלת מידע נוסף. יש מדינות, למשל אנגליה, שבהן לרופא המטפל יש חיווי שלמטופל יש רישיון לכלי יריה ולרופא יש שיקול דעת האם לדווח למשטרה על סכנה בהחזקת כלי היריה. באוסטרליה הרופא מחויב לדווח למשטרה כאשר עולה חשש שהחזקת הרישיון בידי המטופל מהווה סכנה. באנגליה וגם בקנדה מבקש הרישיון צריך שתוגש חוות דעת מגורם ממליץ אשר מולו ניתן לבדוק את הנתונים והתאמת המבקש להחזקת רישיון לכלי יריה. יש מדינות, למשל אוסטרליה, המחייבות קורס בטיחות כלי יריה. מדינות נוספות, למשל אנגליה וגרמניה, מאפשרות לגורמי הרישוי לבחון את אופן שמירת כלי היריה ע"י מחזיק הרשיון. מספר מדינות באירופה, כמו פולין וסלובקיה, מחייבות אבחון ומתן חוות דעת מפסיכולוג מורשה בנוסף לאישור רפואי. בספרד נערך אבחון במכונים מורשים ע"י רופא ופסיכולוג למבקשי רישיון לכלי יריה. אבחון דומה נעשה בגרמניה למבקשי רישיון לכלי יריה מתחת לגיל 25.
תכליות ויעדים צמצום מקרי פגיעה באמצעות כלי יריה מאזרחים המחזיקים כלי יריה עם פוטנציאל להתנהגות אלימה. |
||
|
|
||
|
חלק ב– ניסוח חלופות |
||
|
תיאור החלופות 1. חלופה 0- מצב קיים- בדיקת כשירות נפשית לכלל המאבטחים החמושים 2. חלופה 1- מבקשי רישיון שיעברו בדיקת כשירות נפשית שאובחנו על ידי רופא משפחה 3. חלופה 2- בדיקת כשירות נפשית לכלל אוחזי הרישיון 4. חלופה 3- ביטול בדיקת כשירות נפשית
|
||
חלק ג– ניתוח חלופות |
||||
|
חלופה מספר 0 בדיקת כשירות נפשית לכלל המאבטחים החמושים |
||||
|
|
||||
|
תועלות 20-30 אירועי ירי בשנה מתוך מודעות (ללא שינוי)
|
עומסים (נטל רגולטורי) מילוי טפסים, מעבר מבחן ופגישה עם פסיכולוג- יום עבודה ל-15 אלף מאבטחים= 15,000 ימי עבודה |
|||
|
600 ₪ לבדיקה + כ-15 אלף בשנה= 9,000,000 ₪ |
||||
|
|
||||
|
אינטרסים ציבוריים נוספים באיזה אופן משפיעה החלופה על: |
||||
|
|
השפעות כלכליות - |
אין השפעה |
|
|
|
|
השפעות חברתיות - |
הקטנת כמות המועסקים בתחום האבטחה ברמה בינונית |
|
|
|
|
השפעות סביבתיות – |
אין השפעה |
|
|
אינטרסים רגולטורים
באיזה אופן משפיעה החלופה על:
|
בקרה- איסוף מידע – |
ניהול הפסיכולוגים, הוועדות והפסילות |
|
פיקוח ואכיפה - |
פיקוח, הדרכות, תמיכה והנחיות ל-22 מכוני בדיקת כשירות
|
|
משאבים והתארגנות - |
ועדות ערר- 2,000 ₪ לוועדה* 300 ועדות בשנה= 600,000 ₪ בשנה. צוות פסיכולוגים כ-100,000 ₪ + משרה אחת |
חלק ג– ניתוח חלופות |
||||
|
חלופה מספר 1 – מבקשי רישיון שיעברו בדיקת כשירות נפשית שאובחנו על ידי רופא משפחה (בדומה לנהגי תחבורה ציבורית ומשאיות) |
||||
|
|
||||
|
תועלות הפחתה קלה מתוך 20-30 אירועי ירי בשנה מתוך מודעות
|
עומסים (נטל רגולטורי) מילוי טפסים, מעבר מבחן ופגישה עם פסיכולוג- יום עבודה ל- אלף מאבטחים= 1,000 ימי עבודה |
|||
|
600 ₪ לבדיקה במכון * כאלף מאבטחים בשנה= 600,000 ₪ |
||||
|
|
||||
|
אינטרסים ציבוריים נוספים באיזה אופן משפיעה החלופה על: |
||||
|
|
השפעות כלכליות – |
אין השפעות
|
|
|
|
|
השפעות חברתיות – |
הקטנת כמות המועסקים בתחום האבטחה ברמה נמוכה |
|
|
|
|
השפעות סביבתיות – |
אין השפעות |
|
|
אינטרסים רגולטורים
באיזה אופן משפיעה החלופה על:
|
בקרה- איסוף מידע –
|
אין השפעה – שימוש במתקנים קיימים במשרד הבריאות |
|
פיקוח ואכיפה תוספת עבודה לעובדי כלי ירייה |
אין השפעה– שימוש במתקנים קיימים במשרד הבריאות |
|
משאבים והתארגנות |
חצי משרה + ועדות ערר- 2,000 ₪ לוועדה* 20 ועדות בשנה=40,000 ₪+ צוות פסיכולוגים 100,000 ש"ח |
חלק ג– ניתוח חלופות |
||||
|
חלופה מספר 2 - מבקשי רישיון לעיסוק באבטחה יעברו ראיון ע"י הרשות המוסמכת
|
||||
|
|
||||
|
תועלות הפחתה בינונית של 20-30 אירועי ירי בשנה מתוך מודעות
|
עומסים (נטל רגולטורי) 2,625 ימי עבודה (עלות 3.4 מיליון ₪) |
|||
|
0 ש"ח
|
||||
|
|
||||
|
אינטרסים ציבוריים עקיפים נוספים באיזה אופן משפיעה החלופה על: |
||||
|
|
השפעות כלכליות (כגון על תחרות ותחרותיות, עסקים קטנים) |
אין השפעות |
|
|
|
|
השפעות חברתיות (כגון תעסוקה, יוקר מחייה, זכויות הילד, רווחת הצרכן, צמצום פערים, פיתוח פריפריה, בריאות) |
הקטנת כמות המועסקים בתחום האבטחה ברמה גבוהה מאוד |
|
|
|
|
השפעות סביבתיות (כגון זיהום אוויר, נוף, מקורות מים, בעלי חיים, צמחייה) |
אין השפעות |
|
|
אינטרסים רגולטורים
באיזה אופן משפיעה החלופה על:
|
בקרה- איסוף מידע (תשתית ידע על מצב השוק- מידת הציות לרגולציה) |
ע"י פקיד הרישוי בראיון אישי |
|
פיקוח ואכיפה (מערך סמכויות המוקנה לרגולטור שנועד למנוע אי-ציות על ידי הרתעה וענישה) |
ע"י פקיד הרישוי בראיון אישי |
|
משאבים והתארגנות |
6 תקנים לעובדים בלשכות |
חלק ג– ניתוח חלופות |
||||
|
חלופה מספר 3 – ביטול בדיקת כשירות נפשית |
||||
|
|
||||
|
תועלות 20-30 אירועי ירי בשנה מתוך מודעות (ללא שינוי)
|
עומסים (נטל רגולטורי) 0 ש"ח |
|||
|
0 ₪ |
||||
|
|
||||
|
אינטרסים ציבוריים נוספים באיזה אופן משפיעה החלופה על: |
||||
|
|
השפעות כלכליות – |
אין השפעות
|
|
|
|
|
השפעות חברתיות – |
הקטנת כמות המועסקים בתחום האבטחה ברמה נמוכה מאוד |
|
|
|
|
השפעות סביבתיות – |
אין השפעות |
|
|
|
בקרה- איסוף מידע –
|
אין השפעה |
|
פיקוח ואכיפה תוספת עבודה לעובדי כלי יריה |
אין השפעה |
|
משאבים והתארגנות |
אין השפעה |
חלק ד– השוואה בין חלופות ובחירה |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א. סיכום יתרונות/חסרונות של החלופות והשוואה ביניהן:
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ב. החלופה הנבחרת: מבקשי רישיון לעיסוק באבטחה יעברו ראיון ע"י הרשות המוסמכת כמו מבקשי רישיון הפרטי. בדיקת כשירות נפשית ע"י פסיכולוג אינה אפקטיבית ונכונה לאותו הרגע בעלויות גבוהות. נוסף על כך, כבר כיום משרד הבריאות מבצע בחינת רקע רפואי והצהרת בריאות הנחתמת ע" רופא משפחה.
|
|
חלק ה – שיח עם בעלי עניין, עם מומחים ועם יחידים וקבוצות מהציבור |
|
א. תיאור תהליך השיח השיח התבצע מול משרד הבריאות וארגון הפסיכולוגים בישראל, בו הוצגו החלופות השונות ועליהן התקיימו הדיונים.
ב. תוצרי השיח נקבע כי תתקיים בחינה מעמיקה יותר באשר לאפקטיביות הרגולציה הנדרשת ותתקבל החלטה סופית עד סוף שנת 2017.
|
|
חלק ו – מתודולוגיה ותהליך הכנת הדוח |
|
א. מתודולוגיה ועומק RIA לצורך ביצוע הליך הרייה נלקח בחשבון חומר מקצועי מתוך אגף כלי יריה, התבצעו דיונים יחד עם משרד הבריאות וארגון הפסיכולוגים, בוצע כימות עלויות של האוכלוסיה הרלוונטית אל מול התועלת בהפחתת הסיכונים.
|
|
ב. מקורות וחומרים · אגף רישוי ופיקוח כלי יריה (נתונים על אירועי ירי חריגים ועלויות הרגולציה). · מחלקת מידע וידע במשרד לביטחון פנים (סקירה בינלאומית). · ארגון הפסיכולוגים (ידע מקצועי באשר למבחני כשירות נפשית).
|