נוסח מלא ומעודכן

תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), תשמ"ט-1988

מעמד אישי ומשפחה - כשרות משפטית - כשרות משפטית ואפוטרופסות - אפוטרופוס עבודה - שכר ושעות עבודה רשויות ומשפט מנהלי - האפוטרופוס הכללי

תוכן ענינים

 

1

המאגר המשפטי הישראלי nev0.c0.il נבו הוצאה לאור בע"מ

001.doc.201 7

נוסח מלא ומעודכן

תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), תשמ"ט-1988[1]

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 56(ב) ו-83 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן - החוק), וסעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, אני מתקין תקנות אלה:

5רק אי - בקשה לשכר טרחת אפוטרופוס

הגדרות

1.  בתקנות אלה:

׳מעון^, - מעון כהגדרתו בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לרבות הוסטל, בית אבות, פנימייה, דיור מוגן, אך למעט דיור מוגן לעצמאים, ולעניין קטין - גם מגורים אצל משפחת אומנה; ׳קהילה׳ - מקום מגורים שאינו מעון;

׳תאגיד אפוטרופסות׳ או ׳תאגיד׳- כמשמעותו בחוק, לרבות אפוטרופוס מקצועי כהגדרתו בחוק.

1א. בית המשפט המוסמך לקבוע את שכרו של אפוטרופוס לפי תקנות אלה הוא בית המשפט המחוזי שמינהולעניני משפחה.

2.  בקשת אפוטרופוס לקביעת שכרו (להלן - הבקשה) תהא ערוכה לפי טופס 1 בתוספת ותוגש לבית המשפט בשני עותקים., תהא ערוכה לפי טופס שיפורסם באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי וכוללת את הפרטים הבאים:

(1) מספר התיק בו התקבלה ההחלטה על מינוי האפוטרופוס, מועד תחילת המינוי וסיבת המינוי;

(2) התקופה אליה מתייחסת הבקשה;

(3)  רשימת הדו"חות שהוגשו לאפוטרופוס הכללי לפי סעיף 15ב עד 15ד לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי דין וביצוע), התש"ל-1970 לתקופה אליה מתייחסת הבקשה, אשר יצורפו לבקשה;

(4) הגיש המבקש בקשות לקביעת שכר בעבר, פירוט התאריכים והסכומים שאושרו;

(5) השכר המבוקש;

(6) היתה הבקשה לשכר נוסף כאמור בתקנה 5א עבור ביצוע פעולות חורגות בעניין מסוים, יפרט המבקש את הפעולות עבורן מתבקש השכר הנוסף ואת התשלומים שבוצעו לגורמים חיצוניים במסגרת אותן פעולות, לרבות אסמכתאות.

3.  (א) המשיב לבקשה יהיה האפוטרופוס הכללי, ועותק אחד הימנה, על כל צירופיה, יומצא לו במשרדו שבתחום סמכותו של בית המשפט.

(ב) האפוטרופוס הכללי יקבע את עמדתו ביחס לבקשה בהתחשב בהיקף עבודתו של האפוטרופוס ובסיווגו של האפוטרופוס כתאגיד אפוטרופסות או אפוטרופוס אחר, ועל פי הדו"חות שהגיש לו, ויודיעה לבית המשפט, בעת הדיון בבקשה או לפני כן בכתב; הודיע האפוטרופוס הכללי לבית המשפט על עמדתו בכתב - לא יוזמן לדיון בבקשה אלא אם כן ביקש זאת, אולם רשאי בית המשפט להזמינו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

4.  (א) בית המשפט לא יקבע את שכרו של האפוטרופוס מראש, ולא ידון בקביעת שכרו לפני תום ששה חדשים מיום תחילת מינויו או שנים עשר חדשים מיום פסיקת שכרו הקודמת, לפי הענין.

(ב) בית המשפט לא יקבע שכר לאפוטרופוס אלא אם כן קיבל את הודעתו של האפוטרופוס הכללי כאמור בתקנה 3(ב) ושוכנע כי המבקש ממלא כראוי את חובותיו לפי החוק.

פרק ב׳ - שיעורי שכר לאפוטרופוס

5.  (א) בית המשפט רשאי לקבוע לאפוטרופוס שכר חודשי בשיעור שלא יעלה על 520 שקלים חדשים כשהחסוי מאושפז ועל 1,044 שקלים חדשים כשהחסוי אינו מאושפז הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה.

(א1) הסכומים הקבועים בתקנה זו ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(א2) שינוי הסכומים כאמור בתקנת משנה (א1) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם לפני שעוגלו לפי תקנת משנה (א3).

(א3) סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.

(א4) האפוטרופוס הכללי יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנת משנה (א) כפי שהשתנתה עקב האמור בתקנות משנה (א1) עד (א3).

(א5) בתקנה זו -

"המדד" - מדד המחירים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;

"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם.

(ב) (1)_ניהל האפוטרופוס נכס דלא ניידי של החסוי שיש עמו הכנסה תקופתית קבועה, רשאי בית המשפט לקבוע לו שכר ניהול עבורו בשיעור שלא יעלה על 5% מההכנסה האמורה ברוטו בתקופת הניהול, ובלבד שהאפוטרופוס לא העסיק אדם אחר זולתו בניהול האמור תמורת תשלום מכספי החסוי.

(2) השכר האמור בפסקה (1) כולל את הכרוך בניהול הנכס, לרבות גביית דמי שכירות, וכן הוצאות על פרסום או תיווך, ככל שנדרש; העסיק האפוטרופוס גורם חיצוני לצורך ביצוע הפעולות כאמור, ינוכה הסכום ששולם עבור שירותיו של אותו גורם חיצוני מהשכר שנקבע לאפוטרופוס.

(ג) ביצע האפוטרופוס עסקה במקרקעין עבור החסוי, רשאי בית המשפט לקבוע לו שכר בשיעור שלא יעלה על 2% מן התמורה שנתקבלה בעסקה האמורה; בבקשה לקביעת שכר על פי תקנת משנה זו, יפרט המבקש כל הוצאה שהוציא מכספי החסוי לשם ביצוע העסקה, לרבות הוצאה לתיווך, לשומה וליעוץ משפטי, ורשאי בית המשפט לנכותה, כולה או חלקה, מן השכר שיפסוק.

נוסח מלא ומעודכן

שכר נוסף

5א. (א) ביצע האפוטרופוס במסגרת תפקידו פעולות החורגות מתפקידיו הרגילים בהתאם להוראות הדין ולנהלים החלים על אפוטרופוסים או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים כאמור, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על כפל השכר לפי תקנה 5(א), ובנסיבות יוצאות מן הכלל שירשמו, שכר אחר שיאשר בית המשפט (להלן - שכר נוסף).

(ב)(1)    ביצע האפוטרופוס עסקה במקרקעין עבור האדם, רשאי בית המשפט לקבוע לו שכר נוסף בשיעור שלא יעלה על 2% מן התמורה שנתקבלה בעסקה האמורה,;

(2) השכר האמור בפסקה (1) כולל את כל הכרוך בביצוע עסקת המקרקעין, לרבות הוצאות לתיווך, לשומה ולייעוץ משפטי; העסיק האפוטרופוס גורם חיצוני לצורך ביצוע הפעולות כאמור, ינוכה הסכום ששולם עבור שירותיו של אותו גורם חיצוני מהשכר שנקבע לאפוטרופוס.

(ג)  בבואו לקבוע שכר נוסף לפי תקנה זו יביא בית המשפט בחשבון, בין היתר, את מורכבות הפעולות שביצע האפוטרופוס והיקפן, וכן את מידת מעורבותם של גורמים נוספים.

6. (א) לא ייקבע לאפוטרופוס שהוא בעל מקצוע, לרבות בעל מקצוע שהוא עובד תאגיד אפוטרופסות, שכר מיוחד בעד שירותיו המקצועיים, ויראוהו ככלול בשכר שנקבע לו לפי תקנה 5(א).

(ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע בית המשפט, על פי המלצת האפוטרופוס הכללי, כי האפוטרופוס ביצע במסגרת שירותיו המקצועיים פעולות החורגות מתפקידיו הרגילים בהתאם להוראות הדין ולנהלים החלים על אפוטרופוסים, רשאי בית המשפט לקבוע לו שכר מיוחד עבורן, ורשאי הוא לנכות ממנ^מן השכר כל הוצאה שהוציא האפוטרופוס לשם ביצוע אותן פעולות.

(ג)    שכר שייקבע לפי תקנה זו בעד מתן שירותים מקצועיים יהיה לפי התעריף המקובל לשירותים המקצועיים האמורים, ולא יעלה על התעריף המינימלי הקיים במקצועו של האפוטרופוס, ואילו בעד פעולות חורגות אחרות לא יעלה השכר שייקבע על כפל שיעור השכר על פי תקנה 5(א), ובנסיבות יוצאות מן הכלל שיירשמו—על כפולת עשרה של שיעור השכר על פי התקנה האמורה, אם ישנו, למעט במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות שיירשמו.

(ד) היה האדם זכאי לקבל סיוע משפטי בעניין מסוים מכוח חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב- 1972, או מכוח סעיף 2 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לא יגבה האפוטרופוס מכספי האדם תשלום עבור שירותים משפטיים באותו עניין, למעט התשלומים המשולמים לגופים אלו עבור קבלת השירותים המשפטיים, אלא באישור מראש ובכתב של האפוטרופוס הכללי.

פרק ג׳ - הסדר גביית שכר חודשית לתאגידי אפוטרופסות הסדר גבייה לתאגידי אפוטרופסות

6א. (א) לבקשת תאגיד אפוטרופסות או לבקשת האפוטרופוס הכללי, רשאי בית המשפט לקבוע כי תאגיד אפוטרופסות יגבה שכר מאדם בהתאם להוראות פרק זה מבלי שיידרש להגיש בקשת שכר בהתאם להוראות פרק א׳ (להלן - ההסדר); הוגשה הבקשה על ידי התאגיד, המשיב לבקשה יהיה האפוטרופוס הכללי, ועותק אחד הימנה, על כל צירופיה, יומצא לו במשרדו שבתחום סמכותו של בית המשפט.

(ב)  האפוטרופוס הכללי רשאי להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת לביטול אישור שניתן לתאגיד אפוטרופסות לגבות שכר בהתאם להסדר.

(ג) גבייה במסגרת ההסדר תתאפשר לגבי השכר הקבוע בתקנה 5 בלבד ובהתאם לשיעורים הקבועים בה; גביית שכר נוסף כאמור בתקנה 5א ושכר חריג עבור שירותים מקצועיים כאמור

4

בתקנה 6 מחייבת הגשת בקשה לבית המשפט בהתאם להוראות פרק אי.

(ד) גביית שכר של תאגיד על פי ההסדר תיעשה בכל 1 בחודש בגין החודש שקדם לו.

החרגת גבייה ממסגרת ההסדר והחזר שכר

6ב. (א) גביית שכר לפי ההסדר תתאפשר רק במקרים שתאגיד האפוטרופסות מונה לטפל בכלל ענייני הרכוש של האדם, בכלל ענייניו האישיים של האדם או בשניהם גם יחד ; גביית שכר במקרה שהתאגיד מונה לטיפול בחלק מענייניו הרכושיים או האישיים של האדם או מונה לטיפול בעניין מסוים, תחייב הגשת בקשה לבית המשפט בהתאם להוראות פרק אי.

(ב)  האפוטרופוס הכללי רשאי להודיע לתאגיד בכתב כי לא תתאפשר גבית שכר לפי ההסדר לגבי אדם מסוים שהתאגיד משמש לו אפוטרופוס, אם מצא כי התאגיד אינו ממלא את תפקידו בהתאם להוראות הדין ולנהלים החלים על אפוטרופוסים, וינמק את החלטתו; אין בהודעה כאמור כדי למנוע מהתאגיד להגיש בקשה לבית המשפט לקביעת שכר בהתאם לפרק אי.

(ג)  האפוטרופוס הכללי רשאי לדרוש מתאגיד להשיב לאדם שכר טרחה שגבה ממנו ביתר במסגרת ההסדר או בתקופה שבה לא מילא את תפקידו בהתאם להוראות הדין ולנהלים החלים על אפוטרופוסים.

תחילה                     7 . תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ד בטבת תשמ"ט (1 בינואר 1989).

תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום יד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018).

התוספת

טופס 1 (תקנה 2)

ובקשה לקביעת שכר לאפוטרופוס!

 

טיפול שוטף

5

נבו הוצאה לאור בע"מ nev0.c0.il המאגר המשפטי הישראלי

 

 

 

ט"ו באלול תשמ"ח (30 באוגוסט 1988)                                  אברהם שריר

שר המשפטים

6

דברי הסבר

חלוקת התקנות לפרקים - מוצע לחלק את התקנות לשלושה פרקים.

פרקים אי ו-ב׳ - כוללים תיקונים ותוספות לתקנות הקיימות. פרק אי כולל את תקנות 4-1 העוסקות בנושא ׳בקשה לשכר טרחת אפוטרופוס׳. פרק ב׳ כולל את תקנות 4א-6 העוסקות בנושא ׳שיעורי שכר לאפוטרופוס׳.

פרק ג׳ - כולל הוראות חדשות בנושא שאינו מוסדר בתקנות כיום, ׳הסדר גביית שכר חודשית לתאגידי אפוטרופסות׳. פרק זה כולל את תקנות 6א-6ד המוצעות.

פרק א׳

תקנה 1 - מוצע לתקן את התקנה בהתאם לתיקון מס׳ 9 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) בו נקבע כי הסמכויות לפי החוק יהיו של בית המשפט לענייני משפחה, וזאת תחת בית המשפט המחוזי שהיה בעל הסמכות בעבר. תקנה 2 וביטול התוספת - מוצע לבטל את הטופס הקבוע בתוספת לתקנות בו נקבע הפורמט המחייב להגשת בקשות שכר לאפוטרופוסים. במקום הטופס, מוצע לקבוע בתקנה 2 מהם הפרטים המהותיים שיש לכלול בבקשה לשכר אפוטרופוס שתוגש לבית המשפט, ולהפנות לאתר האפוטרופוס הכללי בו יתפרסם הטופס לפיו יש לערוך את הבקשה. תיקון זה נועד לאפשר עריכת התאמות במבנה הטופס שיתפרסם באתר, כשהפרטים המופיעים בו יהיו בהתאם למפורט בתקנות.

פרטים (1) עד (5) מבטאים דרישות שהיו מעוגנות במסגרת הטופס בתוספת אותו מוצע לבטל. בפרט (3) שונתה ההפניה שהיתה בתוספת לדוחות לפי תקנות 15ב עד 15ה לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), התש"ל-1970 לתקנות 15ב עד 15ד, וזאת כיוון שבתקנה 15ה אין חובה המוטלת על האפוטרופוס אלא הוראה בעניין הנסיבות בהן פטור האפוטרופוס הכללי מבדיקת הדוחות. פרט (6) מתייחס לבקשה לשכר נוסף לפי תקנה 5א, לגביה מוצע להוסיף דרישה כי האפוטרופוס יפרט מהן הפעולות בגינן מבקש האפוטרופוס את השכר הנוסף, פעולות שבוצעו על ידי גורמים נוספים ואת ההוצאות שהיו בגינן לאדם.

תקנה 3- בהתאם להוראות תקנת משנה (א), האפוטרופוס הכללי הוא המשיב לבקשות השכר של אפוטרופוסים. מוצע לקבוע בתקנת משנה (ב) כי עמדת האפוטרופוס הכללי ביחס לבקשת השכר, תיקבע גם בהתחשב בסוג האפוטרופסות - אפוטרופוס שהוא בן משפחה של האדם או אדם הקרוב אליו, או לחלופין תאגיד אפוטרופסות או אפוטרופוס מקצועי יחיד, נוכח ההבדלים בהיקף הפעולות שהם נדרשים לבצע ובאופן הפעילות שלהם שבגינו נגזרות לעיתים עלויות שונות לאותן פעולות. עוד יצוין כי בני משפחה על פי רוב אינם מבקשים שכר עבור ביצוע תפקידם כאפוטרופוסים, ובמיעוט המקרים בהם נדרש שכר על ידי בן משפחה מדובר לרוב על בן משפחה שנדרש להשקעה לא מבוטלת במסגרת תפקידו. בהתאם לתיקון המוצע, על האפוטרופוס הכללי להתחשב בשיקולים אלו בעמדה המוגשת מטעמו ביחס לשכר המבוקש. מוצע כי "תאגיד אפוטרופסות"- או "תאגיד" יהיו כמשמעות המונחים בחוק. לרבות "אפוטרופוס מקצועי" -

7

כהגדרתו בסעיף 34 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: "מי שמונה אפוטרופוס לשלושה אנשים לפחות שאינם קרוביו".

פרק ב׳

תקנה 4א - מוצע להוסיף סעיף הגדרות:

הגדרות מעון וקהילה - ההגדרות הללו מחליפות את המונחים ׳חסוי מאושפז׳ ויחסוי שאינו מאושפז׳ בתקנה 5 בנוסחה כיום, אותם מוצע למחוק. הגדרת ׳מעון׳ המוצעת מסתמכת על ההגדרה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר מפנה להגדרת מעון בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965, לפיה מעון הוא "מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים או מקום שהיה לילדים, לזקנים, לבעלי מום גופני או ללוקים בשכלם, והכל כשהם מחוץ למשפחתם, או מוסד כמשמעותו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, תשנ"ג-1993, המשמש או שנועד לשמש לטיפול (להלן - חוסים)", אך ממעטת מהגדרה זו "מקום שאינו משמש למגורים". בנוסף, הגדרת "מעון" בתקנות תכלול גם הוסטל, בית אבות, פנימייה, דיור מוגן (למעט דיור מוגן לעצמאים) ולעניין קטין, גם מגורים אצל משפחת אומנה. הגדרת קהילה היא הגדרה שיורית המתייחסת לכל מקום מגורים שאיננו מעון וזאת על מנת לכלול את כל סוגי המקרים האפשריים במסגרת התקנות. חשיבותה של ההגדרה היא, בין היתר, כיוון שהחובות המוטלים על אפוטרופוסים נקבעים, בין היתר, לפי מקום מגוריו של האדם. דוגמה לכך היא חובת הביקור אצל האדם העומדת על תדירות של אחת לשבוע כשהאדם מתגורר בקהילה ואחת לשבועיים כשהאדם מתגורר במעון. בהתאם, גם השכר המרבי מותאם למקום מגוריו של האדם במעון או בקהילה. כך קבוע אף בתקנה 5 כיום - שכר מרבי לאדם מאושפז ושכר מרבי לאדם שאינו מאושפז.

תקנה 5 והתוספת הראשונה - תקנת משנה (א) - מוצע לבטל את שיעורי השכר המרביים הקבועים בתקנה 5. תחת סכומים אלו, מוצעים הסכומים המפורטים בתוספת הראשונה, שנקבעו בעקבות עבודת תמחור עלות הפעולות אותן נדרש לבצע תאגיד אפוטרופסות כשהוא ממונה כאפוטרופוס, שבוצע על ידי האפוטרופוס הכללי.

לצורך התמחור שבתקנות נערכה עבודה מקיפה, ובין היתר אל מול תאגידי האפוטרופסות על מנת לתמחר את הפעולות השונות הנדרשות מאפוטרופוס במסגרת מילוי תפקידו.

יודגש, כי, השכר המוצע במסגרת התוספת הראשונה הוא שכר מרבי. לבית המשפט שיקול דעת לקבוע מה גובה השכר שיאושר לאפוטרופוס, תוך התחשבות בשאלה האם מדובר בתאגיד אפוטרופסות או אפוטרופוס מקצועי, או לחילופין, באפוטרופוס בן משפחה או אדם קרוב. בעניין זה, מוצע לקבוע בתקנה 3 כי עמדת האפוטרופוס הכללי לבקשה תתחשב אף היא בסוג האפוטרופוס.

השכר המרבי בתוספת הראשונה המוצעת מחולק לשלושה שלבים בתקופת מינוי האפוטרופוס - תחילת המינוי, טיפול שוטף וסיום המינוי כפי שיוסבר להלן. בנוסף, בכל שלב יש שכר מרבי שונה בהתאם להיקף המינוי - האם המינוי הוא לענייני רכוש בלבד, לעניינים אישיים בלבד או לעניינים הרכושיים והאישיים גם יחד.

מקום המגורים של האדם, היקף המינוי והשלב בתקופת המינוי הם פרמטרים המשפיעים על היקף הפעולות הנדרש מהאפוטרופוס, ולכן השכר המרבי משתנה בהתאם לפרמטרים אלה. בתחילת המינוי היקף הפעולות הנדרשות מאפוטרופוס הוא הגדול ביותר ובהתאם לפעולות הנדרשות נקבע השכר לכל אחד משני החודשים הראשונים למינוי. ההבדלים בתמחור שנערך בין אדם במעון לאדם

8

בקהילה בשלב זה של המינוי לא היו משמעותיים ולפיכך לא היתה הפרדה בשכר לפי מקום מגורי האדם בשלב זה.

בטיפול השוטף נמצא הבדל משמעותי בין הפעולות להן נדרש לבצע אפוטרופוס לאדם הנמצא בקהילה לבין הפעולות שנדרש לבצע אפוטרופוס לאדם הנמצא במעון, ולפיכך בטבלה האמורה ישנה הפרדה נוספת של השכר המרבי לפי מקום מגורי האדם.

בסיום המינוי, השכר המרבי המוצע הוא תשלום חד פעמי אשר נקבע בהליך התמחור בהתאם לפעולות אותן נדרש האפוטרופוס לבצע לפי נסיבות סיום המינוי ובהתאם לאמור בסעיף 63 לחוק- פטירת האדם (פעולות דוגמת סידורי קבורה ואיתור יורשים), החלפת האפוטרופוס או ביטול המינוי (פעולות דוגמת העברת החומרים לאפוטרופוס החדש או לאדם עצמו).

תקנת משנה (ב) - ניהול שוטף של נכסי נדל"ן - נוכח חוסר הבהירות בנוסח התקנה כיום בנוגע לשאלה מה נכלל בשכר המרבי עבור ניהול נכסי האדם, מוצע להבהיר כי השכר כולל את כלל ההוצאות לרבות הוצאות עבור פרסום, תיווך וגביית דמי שכירות, ככל שהן נדרשות. אם הועסק לצורך כך גורם חיצוני - שכרו של הגורם החיצוני ינוכה מהשכר שנקבע לאפוטרופוס.

תקנה 5א - תקנת משנה (א) - בנוסף לשכר הקבוע בתקנה 5, רשאי האפוטרופוס לבקש שכר נוסף אם ביצע פעולות החורגות מתפקידיו הרגילים או פעולות אשר דרשו ממנו מאמץ מיוחד. השכר הנוסף המוצע הוא כפל השכר הקבוע בתקנה 5, ובנסיבות יוצאות מן הכלל רשאי בית המשפט לקבוע אף שכר גבוה יותר, ולנמק את החלטתו.

תקנת משנה (ב) המוצעת היא תקנה 5(ג) בנוסח התקנות כיום, העוסקת בשכר נוסף עבור עסקת מקרקעין, עם מספר תיקונים מוצעים. בקביעת שכר כאמור, מוצע לקבוע כי השכר המרבי כולל את כלל ההוצאות הכרוכות בעסקת הנדל"ן, וכי הוצאות נוספות ששולמו לגורם חיצוני לרבות עבור תיווך, שמאות וייעוץ משפטי ינוכו מהשכר שנקבע לאפוטרופוס.

תקנת משנה (ג) - מוצע כי קביעת שכר נוסף לפי תקנה זו תיעשה בשים לב, בין היתר, למעורבותם של גורמים נוספים בביצוע הפעולות שבגינן מתבקש השכר הנוסף (כגון ליווי של מטפל סיעודי או של צוות המעון בהליכים רפואיים, שימוש בשירותי תיווך במכר דירה), ובהתחשב בתשלומים ששולמו להם מכספי האדם. זאת, על מנת שבפני בית המשפט תוצג תמונה מלאה ומפורטת של הפעולות הנדרשות, הגורמים שעסקו בביצוען, והתשלומים ששולמו או עתידים להשתלם בגינן, והוא יוכל לבחון האם מוצדק לקבוע שכר נוסף לאפוטרופוס.

תקנה 6 - תקנת משנה (א) - מוצע להבהיר כי תקנה 6 המתייחסת לשכר אפוטרופוס עבור שירותים מקצועיים שאינם חלק מפעילותו השוטפת של האפוטרופוס, חלה גם על שכר עבור פעולות שביצע בעל מקצוע שהוא עובד תאגיד אפוטרופסות.

הדוגמה הבולטת לבעלי מקצוע כאמור הם עורכי דין המועסקים על ידי התאגיד ומספקים שירותים משפטיים לאנשים להם התאגיד משמש אפוטרופוס. למשל, בדומה למצב בו עורך דין משמש אפוטרופוס מקצועי, אם עורך הדין המועסק על ידי התאגיד ביצע פעולות כגוןמיצוי זכויותיו של האדם, לא תהיה הצדקה לקביעת שכר עבור ביצוע שירותים משפטיים. זאת, להבדיל מפעולה כגון ייצוג האדם בהליך משפטי נפרד שאינו חלק מתפקידיו הרגילים של האפוטרופוס.

בדומה לכך, תאגיד אפוטרופסות, כמו אפוטרופוס מקצועי, אינו רשאי לגבות שכר נוסף עבור ייעוץ השקעות, אלא אם הוא מעסיק עובד שמקצועו הוא יועץ השקעות (כמשמעותו בחוק הסדרת העיסוק

9

בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1955), אשר בית המשפט אישר את פעילותו כיועץ השקעות עבור האדם מכוח הוראת סעיף 48 לחוק, ואישר בקשה לשכר נוסף עבור פעולות אלו לפי הוראות תקנה 6.

תקנת משנה (ב) קובעת כי על אף הוראות תקנת משנה (א) לפיהן לא ייקבע לאפוטרופוס שכר מיוחד בעד שירותיו המקצועיים, רשאי בית המשפט לקבוע לו שכר מיוחד עבור שירותים אלה אם ביצע פעולות החורגות מתפקידיו הרגילים ולנכות הוצאה שהוציא לשם ביצוען. מוצע לערוך תיקון נוסח אשר יבהיר כי מדובר על פעולות שנעשו במסגרת שירותיו המקצועיים של האפוטרופוס והאפוטרופוס אינו מחויב לבצע אותן עבור האדם במסגרת המינוי, להבדיל מפעולות שהוא מחויב לבצע כחלק משירותי האפוטרופסות שהוא נותן לאדם.

תקנת משנה (ג) - תקנת משנה זו עוסקת בשכר המרבי בעד שירותים מקצועיים שניתנו על ידי האפוטרופוס. תחת ההוראה לפיה השכר יהיה לפי התעריף המינימלי הקיים במקצועו של האפוטרופוס, מוצע לקבוע שהשכר יהיה לפי התעריף המקובל במשק לאותם שירותים, ובכל מקרה לא יעלה על התעריף המינימלי. זאת, על מנת למנוע פגיעה כלכלית באדם כתוצאה מפערים הקיימים לעתים בין התעריף המקובל במשק, המשתנה מעת לעת, לבין תעריף מומלץ הקבוע בכללים. כמו כן, מוצע להותיר את שיקול הדעת באשר לגובה השכר במקרים חריגים בידי בית המשפט, ולבטל את מגבלת השכר המרבי הקיימת בתקנה כיום (כפל השכר בתקנה 5(א) ועד כפולת עשרה של השכר האמור).

תקנת משנה (ד) - בתקנת משנה חדשה זו מוצע לקבוע כי במקרים בהם האדם זכאי לקבל סיוע משפטי בעניין מסוים לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 או לפי סעיף 2 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א- 1961 (כיום ניתן במסגרת "שכר מצווה"), לא ייגבה מהאדם תשלום עבור שירותים משפטיים באותו עניין אלא באישור מראש ובכתב של האפוטרופוס הכללי. מטרת הוראה זו להבהיר כי על האפוטרופוס למצות את זכויותיו של האדם לקבלת שירותים משפטיים שהוא זכאי להם, וכי אם בחר לספק את השירותים המשפטיים בדרך אחרת, לא יהיה רשאי לגבות מהאדם שכר. יחד עם זאת, במקרים בהם האפוטרופוס מחליט שיש עדיפות לשירותים שלו כבעל מקצוע גם כשיש זכאות לסיוע, הוא יכול לגבות שכר עבור אותם שירותים אם קיבל לכך אישור מראש ובכתב של האפוטרופוס הכללי.

פרק ג׳

בפרק זה מוצע לאפשר לבית המשפט לקבוע כי תאגיד אפוטרופסות יגבה את שכרו באופן חודשי שוטף, מבלי להגיש בקשות פרטניות לבית המשפט. עד כה הוסדרה הגבייה החודשית של תאגידי אפוטרופסות בהסדרים שונים שאושרו מעת לעת על ידי בית המשפט, כאשר אין אחידות בין ההסדרים אשר אושרו לתאגידים שונים, ואף בית המשפט ביקר את ההסדרים מטעמים שונים. מטרת הפרק היא לקבוע הסדר גבייה מוכר ואחיד לכלל תאגידי האפוטרופסות, וכן לאפשר לבית המשפט לחייב תאגיד אפוטרופסות לגבות שכר על פי הסדר הגביה החודשי. יצוין כי חלק מן התאגידים משמשים אפוטרופוסים למאות ואף לאלפי אנשים.

תקנה 6א - תקנת משנה (א) - בהתאם לסעיף 56 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיו "שר המשפטים רשאי לקבוע כללים בדבר השכר שבית המשפט רשאי לקבוע לאפוטרופסים", מוצע לקבוע כי גביית שכר על ידי תאגיד אפוטרופסות לפי ההסדר המוצע מותנית בהגשת בקשה לבית המשפט, על ידי

10

התאגיד או על ידי האפוטרופוס הכללי, ובאישור בית המשפט. בדומה לבקשה לשכר אפוטרופוס בהתאם לפרק אי, המשיב בבקשות כאמור יהיה האפוטרופוס הכללי אלא אם הוא מגיש הבקשה. תקנת משנה (ב) - מוצע כי האפוטרופוס הכללי יוכל להגיש לבית המשפט גם בקשה מנומקת לביטול אישור שניתן לתאגיד לגבות לפי ההסדר, כגון במקרים בהם מתעורר חשש שהאפוטרופוס אינו מבצע את תפקידו כהלכה או מצב בו הגבייה אינה תואמת את הסכומים בתקנות.

תקנת משנה (ג) - הגביה של תאגידי אפוטרופסות לפי ההסדר תיעשה רק בנוגע לשכר לפי תקנה 5 המוצעת, משמע, שכר עבור הטיפול החודשי באדם (בכל שלב משלבי המינוי - תחילת מינוי, טיפול שוטף או סיום מינוי) לפי הוראות סעיף 5(א), ושכר עבור ניהול שוטף של נכסי האדם לפי הוראות סעיף 5(ב). גובה השכר יהיה בהתאם לקבוע בתקנה 5 ובתוספת הראשונה. מוצע להבהיר כי גביית שכר נוסף לפי תקנה 5א או שכר עבור שירותים מקצועיים לפי תקנה 6 לא ייעשו במסגרת הסדר הגבייה החודשי, אלא בהגשת בקשה פרטנית לבית המשפט בהתאם להוראות פרק אי.

תקנת משנה (ד) - מוצע לקבוע כי מועד הגביה לפי ההסדר יהיה למפרע, קרי, ב- 1 לחודש עבור החודש שלפניו, על מנת שהגבייה מהאדם תיעשה רק לאחר מתן השירות.

תקנה 6ב - תקנת משנה (א) - מוצע לקבוע כי הגביה במסגרת ההסדר אפשרית רק כשהתאגיד מונה לטפל בכלל ענייני הרכוש של האדם, בכלל ענייניו האישיים או בשניהם גם יחד. הסכומים המרביים בתוספת הראשונה המוצעת נקבעו בהתאם לסך הפעולות אותן נדרש תאגיד אפוטרופסות לבצע במסגרת תפקידו. במקרים בהם המינוי לעניין או לעניינים מסוימים בלבד נדרשת הערכה פרטנית של גובה השכר לפי הפעולות אותן נדרש האפוטרופוס לבצע, ולפיכך הגביה תחייב הגשת בקשה לבית המשפט בהתאם להוראות סעיף אי ולא תתאפשר במסגרת ההסדר.

תקנת משנה (ב) - מוצע לאפשר לאפוטרופוס הכללי להורות לתאגיד האפוטרופסות שלא לגבות שכר עבור אדם מסוים לפי ההסדר, זאת במקרים חריגים ובהחלטה מנומקת. מטרת הוראה זו היא לאפשר לאפוטרופוס הכללי, שהוא הגורם המפקח על אפוטרופוסים, לחייב בחינה פרטנית של השכר המבוקש במקרה מסוים לאור תפקוד האפוטרופוס. כך, למשל, במקרה שבו מתברר שהאפוטרופוס אינו מקיים ביקורים אצל האדם כנדרש או אינו מגיש דוחות לאפוטרופוס הכללי.

תקנת משנה (ג) - מוצע להבהיר במסגרת התקנות כי האפוטרופוס הכללי רשאי לדרוש מתאגיד אפוטרופסות להשיב לאדם שכר שגבה ממנו במקרים בהם היתה גביית יתר מצד התאגיד, או במקרים בהם הוכח כי בתקופה מסוימת לא מילא האפוטרופוס את תפקידו בהתאם להוראות הדין והנהלים, באופן מלא או חלקי.

11

המאגר המשפטי הישראלי nev0.c0.il נבו הוצאה לאור בע"מ

docC:\Ya01\hakika\R0yadim\192 001.d0c.201 7