תזכיר חוק לתיקון חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 7), התשע"ח-2017
א. שם החוק המוצע
תזכיר חוק לתיקון חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 7), התשע"ח-2017.
ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בו
חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 (להלן- החוק) מסדיר מספר תחומים בקשר לזכיותיהם של דיירי הדיור הציבורי. אחד הנושאים המרכזיים בחוק הוא הסדרת המגורים בדירה של דור ההמשך, לאחר פטירת הדייר החוזי או מעברו למוסד סיעודי.
על פי החוק כנוסחו מעת חקיקתו ועד לתיקונו בשנת 2009 (תיקון מס' 3), ניתנה ל"דייר ממשיך" הזכות להמשיך להתגורר בדירה בשכירות בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. "דייר ממשיך", מוגדר בחוק כך, "בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי".
בשנת 2009 תוקן החוק, כך שדייר ממשיך יוכל להמשיך ולגור בדירת הוריו רק אם הוא עצמו זכאי לדירה בדיור הציבורי על פי כללי משרד הבינוי והשיכון. כתוצאה משינוי זה, במקרים רבים קרובי הזכאי אשר השלימו תקופת מגורים עימו כדרישת החוק, לא הוכרו כדיירים ממשיכים על פי החוק, בשל כך שלא עמדו בתנאי זכאות לדיור ציבורי.
מוצע לתקן את החוק באופן המסיר את המגבלה האמורה והמשיב את התנאים להכרה בזכות המגורים של הדייר הממשיך למצב שחל ערב תיקון החוק בשנת 2009, כך שיאפשר לדיירים הממשיכים להמשיך להתגורר בדירה לאחר פטירת הדייר המקורי או מעברו למוסד סיעודי, מבלי שהם יידרשו לעמוד בתנאי הזכאות לדיור ציבורי.
מוצע גם לקבוע, בהתאם להוראת החוק ערב תיקון החוק בשנת 2009, כי זכאות דייר ממשיך תותנה בכך שלא היו בבעלותו או בבעלות קרובו בחמש השנים שקדמו לפטירת הזכאי או למעברו למוסד סיעודי, דירה או מקרקעין אחרים, וכן לקבוע כי בתקופת השנתיים הראשונות לא יעלה שכר הדירה של הדייר הממשיך על שכר הדירה שהיה משלם הזכאי באותה תקופה.
ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
ד. השפעת החוק על תקציב המדינה
ה. השפעת החוק המוצע על התקן המנהלי
אין.
ו. נוסח החוק המוצע
נוסח תזכיר החוק מצורף להלן.
הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 7), התשע"ח-2017 *
|
|
|
|
||||
|
החלפת סעיף 3 |
1. |
בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998[1] , במקום סעיף 3 יבוא: |
||||
|
|
|
"דייר ממשיך |
3. |
(א) נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג) תחתום עמו החברה לדיור ציבורי על חוזה שכירות בגין הדירה הציבורית, ויראו את הדייר הממשיך כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הוראות סעיף זה יחולו על דייר ממשיך, אם לא היתה בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים, בחמש השנים שקדמו למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי, וכל עוד אין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים. |
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בתקופה של שנתיים, שתחילתן במועד פטירת הזכאי, או במועד שבו הוא עבר להתגורר במוסד סיעודי, לא יעלה שכר הדירה שישלם הדייר הממשיך על שכר הדירה שהיה משתלם על ידי הזכאי אילו המשיך להתגורר בדירה הציבורית. |
|
|
|
|
||||
|
תחילה |
2. |
תחילתו של חוק זה ביום פרסומו. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
דברי הסבר
חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 (להלן- החוק) מסדיר מספר תחומים בקשר לזכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי. אחד הנושאים המרכזיים בחוק הוא הסדרת המגורים בדירה של דור ההמשך, לאחר פטירת הדייר החוזי או מעברו למוסד סיעודי.
על פי החוק כנוסחו מעת חקיקתו ועד לתיקונו בשנת 2009 (תיקון מס' 3), ניתנה ל"דייר ממשיך" הזכות להמשיך להתגורר בדירה בשכירות בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. "דייר ממשיך" מוגדר בחוק כך: "בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי".
בשנת 2009 תוקן החוק, כך שדייר ממשיך יוכל להמשיך ולגור בדירת הוריו רק אם הוא עצמו זכאי לדירה בדיור הציבורי על פי כללי משרד הבינוי והשיכון. כתוצאה משינוי זה, במקרים רבים קרובי הזכאי אשר השלימו תקופת מגורים עימו כדרישת החוק, לא הוכרו בדיירים ממשיכים על פי החוק, בשל כך שלא עמדו בתנאי זכאות לדיור ציבורי.
מוצע לתקן את החוק באופן המסיר את המגבלה האמורה והמשיב את התנאים להכרה בזכות המגורים של הדייר הממשיך למצב שחל ערב תיקון החוק בשנת 2009, כך שיאפשר לדיירים הממשיכים להמשיך להתגורר בדירה לאחר פטירת הדייר המקורי או מעברו למוסד סיעודי, מבלי שהם יידרשו לעמוד בתנאי הזכאות לדיור ציבורי.
כמו כן מוצע לקבוע, בהתאם להוראת החוק ערב תיקון החוק בשנת 2009, כי זכאות דייר ממשיך תותנה בכך שלא היו בבעלותו או בבעלות קרובו בחמש השנים שקדמו לפטירת הזכאי או למעברו למוסד סיעודי, דירה או מקרקעין אחרים, וכן לקבוע כי בתקופת השנתיים הראשונות לא יעלה שכר הדירה של הדייר הממשיך על שכר הדירה שהיה משלם הזכאי באותה תקופה.