חוק הממשלה (תיקון מס'...) (סמכות ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ז-2017
מטרתו של התיקון לקבוע הסדר משלים לזה המוצע בתזכיר חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס'...) (סמכויות לעניין פתיחה במלחמה ונקיטת פעולה צבאית משמעותית). במסגרת התיקון המוצע בחוק-יסוד: הממשלה (להלן – חוק היסוד), מוצע לקבוע, בין היתר, כי הממשלה תהיה רשאית להחליט לאצול, דרך כלל או במקרה מסוים, את הסמכות להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, לוועדת שרים שנקבעה בחוק, וזאת אם מצאה כי הדבר נדרש מטעמי סודיות, ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
מאחר שוועדת השרים הרלוונטית והמתאימה ביותר להפעלת הסמכות האמורה היא ועדת השרים לענייני ביטחון-לאומי, ומאחר שהבסיס החוקי לפעילות ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מצוי בחוק הממשלה, התשס"א-2001 (להלן – חוק הממשלה) ולא בחוק-היסוד, מוצע תיקון משלים זה לחוק הממשלה, אשר יקבע כי אצילת הסמכות כאמור בחוק-היסוד תהיה לוועדת שרים זו.
מוצע לקבוע בסעיף 6 לחוק הממשלה כי אצילת סמכות הממשלה להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית תהיה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. כן מוצע לקבוע כי אם אצלה הממשלה את סמכותה כאמור, יהיה המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים, מחצית מחברי הממשלה המכהנים בוועדה.
יתוקן סעיף 6 לחוק הממשלה.
אין
ו. להלן נוסח החוק המוצע
תזכיר חוק הממשלה (תיקון מס' ...) (אצילת סמכות לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ז-2017
|
תיקון סעיף 6 |
1. |
בחוק הממשלה, התשס"א-2001[1], בסעיף 6, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: |
|
|
|
"(ב) אצילת סמכות הממשלה להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, לפי סעיף 40(א1) לחוק היסוד, תהיה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי; אצלה הממשלה את סמכותה כאמור יהיה המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים, מחצית מחברי הממשלה המכהנים בוועדה, ואולם רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון, להחליט לעניין מסוים, כי ניתן לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר, אם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שיירשמו." |
דברי הסבר
סעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א-2001 (להלן – חוק הממשלה) קובע כי בממשלה תפעל ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי (להלן גם – הקבינט המדיני-ביטחוני או הקבינט), אשר הרכבה: ראש הממשלה – יושב ראש, ממלא מקום ראש הממשלה אם מונה, שר הביטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לביטחון הפנים ושר האוצר. כן קובע החוק, כי הממשלה רשאית, לפי הצעת ראש הממשלה, להוסיף חברים לוועדה, ובלבד שמספר חברי הוועדה לא יעלה על מחצית מספרם של חברי הממשלה.
חוק הממשלה אינו מעניק לקבינט סמכויות סטטוטוריות מוגדרות, ועל רקע זאת, נהוג כי הממשלה קובעת, בהחלטה מטעמה, את תחומי סמכותו. כך למשל, קבעה הממשלה ה-34 בהחלטה מס' 41 מיום 31.5.2015, כי הקבינט יעסוק בענייני הביטחון הלאומי של מדינת ישראל; מערכת הביטחון ומדיניותה; יחסי החוץ של מדינת ישראל ומדיניות החוץ שלה; אישור תכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון וגופי המודיעין; וכן כל נושא אחר שראש הממשלה קבע שנסיבותיו מצדיקות שיידון בוועדת שרים זו.
במסגרת תיקון לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה (להלן – חוק היסוד), המוצע במקביל, מבוקש לקבוע כי הממשלה תהיה רשאית להחליט, דרך כלל או במקרה מסוים, על אצילת סמכותה להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, לוועדת שרים שנקבעה בחוק, וזאת אם מצאה כי הדבר נדרש מטעמי סודיות, ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה שפורטו בהחלטתה.
מאחר שוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי היא ועדת השרים הרלוונטית והמתאימה ביותר לעניין זה – הן בשל האופי המסווג של דיוניה, הן לאור חברי הממשלה שמכהנים בה מכוח תפקידם כממונים על משרדים הרלוונטיים לתחום הביטחון הלאומי, הן בשל הרקע והידע המקצועי שאמורים להימצא בידי כלל חבריה, והן בשים לב ליתר הנושאים המסורים לסמכותה בהתאם להחלטות שקיבלו ממשלות ישראל לאורך השנים – מוצע לקבוע בחוק הממשלה כי ועדת השרים שהממשלה תהיה רשאית לאצול לה את הסמכות להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, היא ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. הצורך לעגן את התיקון האמור בחוק זה, הגם שמדובר, הלכה למעשה, בתיקון משלים לתיקון המוצע בחוק-היסוד, נובע מכך שחוק הממשלה, ולא חוק-היסוד, הוא הבסיס החוקי לפעילות הקבינט.
בנוסף, מוצע לקבוע כי אם אצלה הממשלה את סמכותה כאמור, יהיה המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים, מחצית מחברי הממשלה המכהנים בקבינט. זאת, על מנת להבטיח, כי החלטה זו, שהיא בעלת חשיבות רבה והשלכות פוטנציאליות נכבדות, תתקבל בהרכב מתאים. לצד זאת, יש הכרח להותיר גמישות מסוימת למקרה שבו תידרש להתקבל החלטה כאמור באופן דחוף שבו לא ניתן יהיה לכנס לפחות מחצית מחברי הקבינט. לפיכך, מוצע לקבוע כי ראש הממשלה ושר הביטחון יהיו רשאים להחליט לעניין מסוים, כי ניתן לקבל את ההחלטה האמורה במניין חוקי מצומצם יותר, אם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שיירשמו.
יצוין, כי כתוצאה מהתיקון המוצע יידרש תיקון עקיף של סעיף 10א לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002, לצורך מספר התאמות המתחייבות מהתיקון.