תקנות הדיור המוגן (אגרת רישיון), התשע"ז-2017

בתוקף סמכותי לפי סעיף 54(א) לחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012[1] (להלן – החוק), בהתייעצות עם השרה לשוויון חברתי, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 [2], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה [3], אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.  

בתקנות אלה -

"אגרה רישיון שנתית" -  תשלום שנתי שמשלם מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין;

"מבקש הרישיון", "בעל רישיון הפעלה" – כמשמעותם בחוק;

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מזמן לזמן;

"השר" – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או מי שהוא מינה לעניין תקנות אלה.

אגרת רישיון שנתית

2.

(א)  מבקש רישיון להפעלת בית דיור מוגן שבו עד 50 דירות ישלם אגרת רישיון שנתית בסך עשרת אלפים שקלים חדשים (10,000 ₪).

(ב) על כל דירה מעבר ל- 50 דירות כאמור בתקנת משנה (א), ישלם מבקש הרישיון במסגרת אגרת הרישיון השנתית סכום של חמישים שקלים חדשים (50 ₪) נוספים לכל דירה.

(ג)  מבקש רישיון ימסור לממונה אישור על תשלום אגרת הרישיון השנתית לאחר קבלת הודעה על החלטה למתן רישיון הפעלה או לחידושו לפי תקנה 5(ג) לתקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן), התשע"ז-2017 [4], לשם קבלת הרישיון.  

(ד) בעל רישיון ישלם אגרת רישיון שנתית בסכום האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) בתום שנה מהמועד האחרון שבו שולמה האגרה.

הצמדה

3

(א)  הסכומים הנקובים בתקנה 2(א) ו-(ב), יהיו צמודים למדד וישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ב) הסכומים שעודכנו לפי תקנת משנה (א) יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.

(ג)  הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים שעודכנו ועוגלו לפי תקנה זו.

(ד) בתקנה זו –

"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;

"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם בחודש ינואר 2017.

דרך התשלום

4.

אגרת רישיון שנתית תשולם בתשלום מקוון באתר שרות התשלומים הממשלתי (שוהם) שאת פרטיו יודיע הממונה למבקש הרישיון או לבעל הרישיון, לפי העניין.

אי החזר אגרה

5.

מבקש הרישיון  או בעל הרישיון, לפי העניין, לא יהיה זכאי, להחזר של אגרת רישיון או כל חלק ממנה, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו, בין ביוזמת מבקש הרישיון או בעל הרישיון ובין ביוזמת השר או הממונה, או בשל שינוי תנאי הרישיון, בין אם החל במתן שירותים על פי הרישיון ובין אם לאו.