תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

חוק הבוררות, (תיקון מס' 3), התשע"ז-2017.

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

תכליתו של תיקון זה היא ליצור הלימה בין סמכויות השיפוט בהליכי בוררות ולקבוע כי בית המשפט המוסמך לדון בענייני בוררות הוא בית המשפט לו נתונה הסמכות העניינית לדון בסכסוך נושא הבוררות.

ג. עיקרי החוק המוצע ודברי הסבר

החוק מקנה לערכאות השונות את הסמכות להפנות את בעלי הדין להליכי בוררות, לפקח על הליכי הבוררות, ליתן סעדי ביניים, לאשר או לבטל את פסקי הבוררות, סמכויות ערעור שונות ועוד. אולם, לפי המצב המשפטי החל קיימת דיסהרמוניה בעניין סמכות השיפוט הנתונה לערכאות שדנות בענייני בוררות, זאת כפי שיפורט להלן.

 ככלל, הפנייה להליך בוררות יכול שתיעשה ביוזמת הצדדים לסכסוך, ויכול שתיעשה ביוזמת בית המשפט. על המקרה הראשון חולש סעיף 1 לחוק הבוררות אשר קובע שככלל הסמכות העניינית לדון בענייני בוררות מוקנית לבית המשפט המחוזי. לעומת זאת, על המקרה האחרון- מקום שבו העניין מועבר לבוררות על ידי בית המשפט- חולש סעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984, ולפיו אותו בית המשפט הוא המוסמך לדון בעניינים הקשורים לכך. להלן לשון סעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט: "הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, יחולו על בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית המשפט" שבסעיף 1 לחוק האמור יהיה בית המשפט שהעביר את הענין לבוררות".

כלומר, כאשר הצדדים פונים מיוזמתם לבוררות, הרי שלפי חוק הבוררות, תשכ"ח- 1968, בית המשפט המוסמך לדון באותו עניין יהיה בית המשפט המחוזי שלו נתונה סמכות ייחודית (זאת גם אם התובענה שנדונה בפניו איננה נכללת בגדר סמכותו העניינית לפי חוק בתי המשפט), ואילו כאשר בית המשפט הוא זה שהעביר את העניין שלפניו לבוררות אז בית המשפט המוסמך הוא למעשה בית המשפט שהעביר את התיק. הלכה למעשה בבתי המשפט המחוזיים מתנהלים הליכים בענייני בוררות שבבסיסם סכסוכים שמצויים בגדר סמכותם העניינית של בתי משפט השלום.

לפיכך, מוצע לקבוע כלל אחיד שלפיו עניין שלפי חוק הבוררות יוגש לבית המשפט המוסמך בהתאם לכללי הסמכות העניינית כאמור בחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984, קרי- לבית המשפט שאליו היתה מוגשת התובענה אילולא נדונה בהליך בוררות.

 

זאת ועוד, השוני הקיים בעניין הערכאה המוסמכת לדון בענייני הבוררות מקום שבו ההליך הופנה על ידי בית המשפט לעומת מקום שבו הצדדים פנו לבוררות מיוזמתם, מעורר אף התדיינות מיותרת בשאלת הסמכות. כך לדוגמה ברע"א 463/04 סלקום ישראל בע"מ נ' מטיל 2000 בע"מ (ניתן ביום 1.4.2014) התעוררה השאלה האם הסכסוך שבין הצדדים הועבר לבוררות בשל הסכמת הצדדים, שכן אז חל סעיף 79ב לחוק בתי המשפט ואם כך הסמכות היא לבית משפט השלום, או שהסכסוך הועבר לבוררות בהתאם  להסכם בוררות שבין הצדדים והסמכות היא לבית המשפט המחוזי. אף ברע"א 6435/05 ז'אנו נ' יורו ישראל (ניתן ביום 10.4.2006) התעוררה שאלת תוקפם של סעדים זמניים שניתנו על ידי בית משפט השלום עובר לעיכוב הליכים בשל הפניית הצדדים לבוררות בהתאם להסכם בוררות שהיה קיים ביניהם. בית המשפט העליון קבע כי לערכאה השיפוטית הדנה בתובענה מכח סמכותה השיפוטית נתון כח שיפוטי ליתן סעדי ביניים כל עוד העניין נדון בפניה, ובכלל זה גם סעדי ביניים הניתנים במשולב עם ההחלטה לעכב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות.  בית המשפט העליון הותיר בצריך עיון את השאלה האם ההחלטה בדבר צמצום צווי העיקולים בהסכמת הצדדים, שניתנה בידי בית משפט השלום לאחר העברת המחלוקת לבוררות ובמהלך התנהלותה, ניתנה בגדר סמכותו, או שמא משלב העברת העניין לבוררות, כל שינוי או ביטול צווים שניתנו בידי הערכאה המעבירה מצוי אף הוא בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי כבעל סמכות בלעדית לדון בעניני בוררות לפי חוק הבוררות. התיקון המוצע יתן מענה לשאלה זו, שכן בכל מקרה, גם לאחר העברת המחלוקת לבוררות, הסמכות תהא נתונה לבית המשפט המוסמך מבחינה עניינית לפי חוק בתי המשפט ולא תהא עוד סמכות ייחודית לבית המשפט המחוזי.

הואיל ואין טעם ענייני להבחנה בין צדדים שהסכימו מראש על בוררות לפתרון סכסוכים לבין בעלי דין שנתנו את הסכמתם לפנות לבוררות רק לאחר שהתגלע הסכסוך והוגשה תביעה משפטית, מוצע לקבוע כלל אחיד שלפיו, עניין שלפי חוק הבוררות יוגש בהתאם לכללי הסמכות העניינית הרגילים, קרי- לבית המשפט שאליו הייתה מוגשת התובענה אילולא נדונה בהליך בוררות. תיקון כאמור אף יוביל לוודאות וימנע התדיינויות מיותרות בבתי המשפט בשאלת הסמכות.

לסיום יצוין כי תיקון זה עולה בקנה אחד עם המלצות ועדת ברנזון (1965) ועם המלצות הוועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל (ועדת אור – 1997).

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן חוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

יתוקן חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984.

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין השפעה.

ו.  להלן נוסח החוק המוצע

הצעת חוק הבוררות, (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016