תזכיר חוק שירותי תשלום, התשעז-2017.doc תזכיר חוק שירותי תשלום, התשע"ז- 2017

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק שירותי תשלום, התשע"ז- 2017

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:

במארס 2014 הוקמה ועדה בין-משרדית במטרה להסדיר את תחום אמצעי התשלום המתקדמים באופן שיעודד את הציבור בישראל להרחיב את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, במטרה להילחם בכלכלה השחורה ולהגביר את התחרותיות, היעילות והבטיחות של מערך התשלומים בישראל. במארס 2016 הוקמה ועדת משנה, בראשות בנק ישראל ובהשתתפות משרד המשפטים, משרד האוצר ורשות ההגבלים העסקיים, וזאת כחלק מפעילותה של הוועדה הבין-משרדית ובהתאם להמלצות הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל. מטרת ועדת המשנה היתה לגבש אסדרה רוחבית ואחידה של כלל שירותי התשלום (הנפקה של אמצעי תשלום, סליקה של אמצעי תשלום וניהול חשבונות תשלום), באופן שיתאים להתפתחות הטכנולוגית בתחום שירותי התשלום, יעניק הגנה צרכנית מלאה ורחבה ויאפשר תחרות בין נותני שירותי התשלום השונים. אסדרה זו נועדה בין היתר להבטיח הגינות ולהגביר את אמון הציבור באותם אמצעי תשלום מתקדמים, ובכך להגביר את השימוש בהם. וועדת המשנה גיבשה שני תזכירי חוק המשלימים זה את זה- האחד עוסק בהיבטי הרישוי והפיקוח והשני בהוראות המהותיות וההגנות הצרכניות בתחום שירותי התשלום. תזכיר חוק זה עוסק בהוראות המהותיות וההגנות הצרכניות, והוא מציע להחליף את חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 לחוק מקיף ועדכני יותר, התואם את ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום זה. כמו כן, תזכיר החוק מתבסס גם על האסדרה האירופאית בהתאם לעקרונות שנקבעו ב-) PSD  Payment Service Directive).

החוק המוצע מבקש להסדיר שתי מערכות חוזיות עיקריות- מערכת אחת היא בין נותן שירות תשלום למשלם (מנפיק אמצעי תשלום או מנהל חשבון תשלום) לבין המשלם, ומערכת שניה היא בין נותן שירות תשלום למוטב (סולק או מנהל חשבון תשלום) לבין המוטב (מקבל התשלום). כמו כן, התזכיר מבקש לקבוע הוראות כלליות לעניין ביצוע הוראות תשלום והסדרי אחריות הנוגעים להן.

ג. עיקרי החוק המוצע:

עיקר 1

פרק א' לחוק מציע לקבוע את ההגדרות השונות הנדרשות לצורך חוק זה.

עיקר 2

סימן א' לפרק ב' לחוק מציע להסדיר את ההוראות הנוגעות לכריתת חוזה, קיומו וסיומו. חוזה שירותי תשלום הינו החוזה שמסדיר את היחסים בין המשלם לנותן השירותים ויש חשיבות רבה בהסדרתו. הוראות הסימן מבקשות לקבוע את התנאים לכריתת החוזה, לרבות לעניין זכות העיון וקבלת הסכמת הלקוח, המועד בו חיובי הצדדים נכנסים לתוקף והוראות לעניין סיום החוזה.

עיקר 3

בסעיפים 5-6 מוצע לקבוע איסור הטעיה על נותן שירות תשלום למשלם, ולהטיל עליו חובות גילוי בכל עניין מהותי הנוגע לשירות הניתן על ידו.

עיקר 4

בסעיף 7 מוצע לקבוע הוראות לעניין צורת החוזה, ולהפריד צורנית בין שירותי תשלום לשירותים אחרים שאינם חלק משירותי התשלום, ככל שאלו ניתנים על ידי נותן שירות התשלום.

עיקר 5

בסימן ב' מוצע להסדיר את אחריות נותן שירותי תשלום למשלם לשימוש לרעה שנעשה באמצעי תשלום. ההסדר המוצע מאמץ את העקרונות העיקריים הקיימים היום בחוק כרטיסי חיוב, בתוספת שינויים שונים, בין היתר עקב סוגיות שהתעוררו בפסיקה וההתפתחות הטכנולוגית. אחד השינויים העיקריים המוצעים בתזכיר הינו ויתור על חתימת הלקוח כרכיב בלעדי בהסדר האחריות, והחלפתו בגורם אימות חזק.

עיקר 6

בסימן ג' מוצע להסדיר את ההוראות לעניין הפסקת הוראת תשלום באמצעי התשלום. הסעיפים המוצעים בסימן מבוססים על ההסדרה הקיימת בחוק כרטיסי חיוב, ומשמרים את ההגנה הקיימת כבר היום ללקוח, המאפשרת לו להפסיק הוראת תשלום עתידית במצבים מסוימים המוסדרים בסימן.

עיקר 7

בסימן ד' מוצע לקבוע פרק חדש העוסק בהרשאות לחיוב חשבון או אמצעי תשלום. הפרק המוצע מבוסס על הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 439, העוסקת בהרשאות לחיוב חשבון ועל הוראת ס' 10ב לחוק כרטיסי חיוב. הפרק יוצר הסדר כולל ומלא בנושא זה.

עיקר 8

בסימן ה' מוצע לקבוע הוראות לעניין קיום החוזה. כך מוצע לקבוע הוראות לעניין האפשרות של הלקוח לקבוע סכום מירב לעסקת תשלום באמצעי תשלום, הוראות לעניין חסימת אמצעי תשלום ולעניין סירוב לביצוע הוראת תשלום.

עיקר 9

בפרק ג' מוצע להחיל בשינויים את ההוראות הרלוונטיות מפרק ב', העוסק ביחסים החוזיים שבין נותן שירות תשלום למשלם לבין המשלם, על היחסים החוזיים שבין נותן שירות תשלום למוטב לבין המוטב. כמו כן, הפרק מציע לקבוע הוראות נוספות הנוגעות ליחסים אלו באופן מסוים.

עיקר 10

בפרק ד' מוצע להסדיר את הנושא של ביצוע הוראות תשלום. בסימן א' מוצע להסדיר לוחות זמנים בביצוע הוראות תשלום. הסימן עוסק במועד קבלת הוראת התשלום, מועד חיוב חשבונו של המשלם, המועד לביצוע העברת התשלום בחשבון תשלום והוראות לעניין חישוב ימי הערך.

עיקר 11

סימן ב' מבקש לקבוע הוראות כלליות הנוגעות לביצוע הוראות תשלום.

בסעיף 33 מוצע לקבוע הוראות לעניין אופן ניכוי העמלה עבור שירות התשלום.

בסעיף 34 מוצע לקבוע הוראות הנוגעות זיהוי המוטב, ולאחריות נותן שירות התשלום בגין ביצוע שגוי של הוראת התשלום מקום שסופק קוד זיהוי ייחודי שגוי.

בסעיף 35 מוצע לקבוע הסדר אחריות של נותני שירות התשלום בגין ביצוע העברות תשלום. בנוסף להסדר חלוקת האחריות מוצע לקבוע כי כל נותן שירות תשלום יהיה חייב לפצות או לשפות את לקוחו בין חיוב או הוצאה אשר הוציא בשל פגם בביצוע הוראת התשלום או העברתה, לצד זכות חזרה שקיימת לנותני שירותי התשלום בינם לבין עצמם. לסעיף יש חשיבות רבה מבחינה צרכנית, שכן הוא מבטיח שכל לקוח יכול לפנות לנותן שירות התשלום שלו, עמו התקשר ואותו הוא מכיר, והוא אינו צריך לפנות לנותני שירות תשלום אחרים, שאינם מוכרים לו.

עיקר 12

פרק ה' מציע לקבוע פרק עונשין, בדומה לעבירות הקיימות היום בחוק כרטיסי חיוב, ופרק ו' מציע לקבוע פרק של עיצום כספי, אשר יוטל על כל גוף מפוקח, על ידי הרשות המפקחת עליו.

עיקר 13

פרק ז' יכלול תיקונים עקיפים הנובעים מביטול חוק כרטיסי חיוב והחלפתו בחוק זה.

עיקר 14

פרק ח' מציע לקבוע הוראות כלליות שונות לעניין סייגים לתחולה של החוק, סמכויות ביצוע וסעיף תחילה.

עיקר 15

התוספת מגדירה מהם שירותי התשלום עליהם חל חוק זה- ניהול חשבון תשלום, הנפקה של אמצעי תשלום, סליקה של עסקת תשלום וכל שירות נוסף שקבע השר, בהסכמה עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל בצו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק שירותי תשלום, התשע"ז- 2017

 

 

 

פרק א': הגדרות

הגדרות

1. "

בחוק זה-

 

 

"אמצעי תשלום" - חפץ או תהליך מוסכם בין נותן שירותי תשלום לבין המשלם שנועד לשם ביצוע עסקת תשלום;

 

 

"בנק הדואר"- החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק, מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו-57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012  – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר

 

 

"גורם אימות"- מזהה ייעודי של לקוח, המתאים לאמצעי תשלום מסוים, אשר יש להציג לשם ביצוע כל הוראת תשלום מסוימת באמצעי התשלום, שהוקצה על ידי נותן שירותי תשלום בהתאם לתקנות שייקבעו על ידי השר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים והממונה על מוסדות תשלומים;

 

 

"גורם אימות חזק" – גורם אימות כפי שייקבע על ידי השר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים והממונה על מוסדות תשלומים;

 

 

"הוראת תשלום" – הוראה של משלם לנותן שירותי תשלום לביצוע עסקת תשלום, לרבות הוראה של משלם באמצעות המוטב;

 

 

" עסקת תשלום" –הפקדת כסף לחשבון תשלום, משיכתו מחשבון תשלום או העברתו מחשבון תשלום או לחשבון תשלום;

 

 

"הנפקה של אמצעי תשלום" – התחייבות של נותן שירות תשלום לספק למשלם אמצעי תשלום ולבצע ולעבד עסקת תשלום שבוצעה באמצעותו;

 

 

"חשבון תשלום" – חשבון שמנוהל אצל נותן שירותי תשלום לטובת משלם או מוטב, שנועד לביצוע עסקאות תשלום לפי דרישתו של המשלם או לזכותו של המוטב, לפי הענין;

 

 

"לקוח" – משלם או מוטב;

 

 

"מאסדר" - מי שמוענקת לו על פי דין סמכות לתת רישיון לצורך מתן שירותי התשלום.

 

 

"מנפיק"- נותן שירות הנפקה של אמצעי תשלום;

 

 

"המפקח על הבנקים"- כמשמעותו בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;

 

 

הממונה על מוסדות תשלומים"- כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי תשלום (רישוי ופיקוח), התשע"ז-2017;

 

 

"משלם – עושה שימוש באמצעי תשלום;

 

 

"נותן שירותי תשלום"- מי שנותן שירותי תשלום דרך עיסוק;

 

 

"נותן שירות תשלום למשלם"- מנפיק או נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום עבור משלם;

 

 

"נותן שירות תשלום למוטב"- סולק או נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום עבור מוטב;

 

 

"מוסד תשלומים" – בעל רישיון לפי חוק זה;

 

 

"נכס" – מקרקעין, מיטלטלין, כסף, שירותים או זכויות;

 

 

"סולק"-  נותן שירות סליקה של עסקת תשלום;

 

 

"סליקה של עסקת תשלום" – התחייבות של נותן שירות תשלום למוטב לקבל ולעבד עסקת תשלום שבסופה מבוצע תשלום למוטב;

 

 

"קוד זיהוי ייחודי"- צירוף של אותיות, מספרים או סמלים, ייעודיים למוטב שהוסכמו בין המוטב לבין נותן שירות תשלום למוטב,  לצורך זיהוי המוטב בעסקת תשלום;

 

 

"רשומה מוסדית קבילה" – כמשמעותה בפקודת הראיות וכל מונח יפורש לפי הפקודה האמורה;

 

 

"שירותי תשלום" – שירות מהשירותים המפורטים בתוספת;

 

 

פרק ב': הוראות כלליות לגבי החוזה שבין נותן שירות תשלום למשלם לבין משלם

 

 

סימן א': הוראות בדבר כריתת חוזה שירותי תשלום, קיומו וסיומו

חוזה לשירותי תשלום וחידושו

2.  

(א)  חוזה לשירותי תשלום בין משלם לבין נותן שירות תשלום למשלם (להלן – חוזה שירותי תשלום) לא יהיה תקף אלא אם כן התקיימו כל אלה –

 

 

 

(1) נותן שירות התשלום למשלם יזהה את המשלם באופן אשר קבע המאסדר;

 

 

 

(2) נותן שירותי התשלום למשלם ייתן למשלם הזדמנות סבירה לעיין בחוזה בכתב לפני כריתתו;

 

 

 

(3) הסכמת המשלם לכריתת חוזה שירותי התשלום תינתן במפורש ותתועד; השר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים והממונה על מוסדות תשלומים, רשאי לקבוע כמה דרכים לאופן קבלת ההסכמה ותיעודה כאמור;

 

 

 

(4) נותן שירותי התשלום למשלם ימסור למשלם מיד לאחר כריתת החוזה עותק מחוזה שירותי התשלום בכתב הכולל את הפרטים הייחודיים למשלם וכן עותק מתיעוד הסכמתו לפי פסקה (3).

 

 

(ב) נקבע בחוזה שירותי תשלום כי בתום תקופתו הוא יהיה ניתן לחידוש ללא כריתת חוזה חדש בהתאם להוראות סעיף קטן (א), ובתום תקופתו מסר נותן שירותי התשלום למשלם אמצעי תשלום חדש ללא כריתה כאמור, יראו כאילו חודש החוזה הקודם באותם תנאים.

 

 

(ג)  נותן שירותי התשלום למשלם יבטיח מתן גישה לחוזה לשירותי תשלום ולתנאיו ללקוח במהלך תקופת החוזה וזמן סביר לאחריה;

תוקף החיובים

3.  

(א)  חיוביו של משלם לפי חוזה שירותי תשלום ייכנסו לתקפם עם קבלה לידיו של אמצעי התשלום. היה אמצעי התשלום תהליך מוסכם - במועד שבו הלקוח יכול לעשות בו שימוש.

 

 

(ב)       היה השימוש בשירות התשלום כרוך בשימוש גורם אימות, ייכנסו חיוביו של המשלם לתוקף לאחר שקיבל גם את גורם האימות האמור.

 

 

(ג)       נטל ההוכחה שהמשלם קיבל את אמצעי התשלום ואת גורם האימות הוא על נותן שירות התשלום.

סיום חוזה שירותי תשלום

4.  

(א)  המשלם רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום בכל עת בהודעה לנותן שירותי התשלום למשלם; סיום החוזה יהיה במועד מסירת ההודעה ולא יאוחר מיום עסקים אחד ממועד מסירת ההודעה, אלא אם כן ביקש המשלם לסיים את החוזה במועד מאוחר יותר.

 

 

(ב) מבלי לגרוע מהוראות כל דין, נותן שירותי תשלום למשלם רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום בכל עת ובלבד שנתן על כך הודעה למשלם לכל הפחות 45 ימי עסקים מראש, אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות סיום חוזה שירותי התשלום באופן מיידי; ההודעה תימסר ללקוח בכתב.

 

 

(ג)  האמור בסעיף קטן (ב) אינו גורע מזכותו של נותן שירותי תשלום למשלם להשעות את הזכות להשתמש באמצעי התשלום, אם היה לנותן שירותי תשלום למשלם חשש סביר שהמשלם לא יוכל לשלם במועד המוסכם את התמורה, בהתאם להתחייבותו, באמצעות אמצעי התשלום שהונפק לו על ידי נותן שירותי התשלום למשלם; הורה נותן שירותי התשלום למשלם על השעיה כאמור, יודיע על כך, בו-זמנית, ללקוח.

 

 

(ד) השר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים והממונה על מוסדות תשלומים, רשאי לקבוע את חובות נותן שירותי התשלום לשם הסדרת חיובים עתידיים של המשלם באמצעי התשלום לאחר סיום חוזה שירותי התשלום; השר רשאי לקבוע חובות כאמור לסוגים מסוימים של נותני שירותי תשלום ולסוגים מסוימים של אמצעי תשלום.

איסור הטעיה

5.  

(א)  לא יעשה נותן שירותי תשלום למשלם דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי בעסקה למתן שירותי תשלום, והכל במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

 

 

 

(1) זהות נותן שירותי התשלום;

 

 

 

(2) המהות והטיב של השירות, לרבות דרכי ביצוע התשלום באמצעי התשלום;

 

 

 

(3) מועדים הנוגעים למתן השירות;

 

 

 

(4) תקופת מתן השירות, דרכי חידושו וביטולו;

 

 

 

(5) כל התשלומים שעל הלקוח לשלם במסגרת השירות ושיעורם;

 

 

 

(6) מהות האחריות לשירות ותנאיה;

 

 

 

(7) עניין אחר שקבע השר.

 

 

(ב) היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות סעיף קטן (א) –

 

 

 

(1) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;

 

 

 

(2) אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.

 

 

(ג)  יראו בפרסומת סמויה פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה; לעניין זה, "פרסומת סמויה" – פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינה פרסומת;

גילוי נאות

6.  

(א)  נותן שירותי תשלום למשלם חייב לגלות למשלם כל פרט מהותי, בין השאר, לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהוא נותן והסיכונים הכרוכים בו ואת דבר האפשרות לבטל את החוזה ודרכי ביטולו.

 

 

(ב) השר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים והממונה על מוסדות תשלומים, רשאי לקבוע חובות שיחולו על נותני שירותי תשלום או חלקם, לכלל הלקוחות או חלקם, לשם הבטחת גילוי נאות ללקוחות, ובין השאר חובות כמפורט להלן:

 

 

 

(1) לציין פרטים מסוימים אשר יכללו בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;

 

 

 

(2) חובה לעניין שינויים מותרים בחוזה;

 

 

 

(3) חובה לעניין עיסקת תשלום מסוימת;

 

 

 

(4) חובה לעניין גורם האימות של המשלם;

 

 

 

(5) חובה לענין תקופת תוקפו של החוזה וחידושו;

 

 

 

(6) חובה לעניין המועדים בהם הוראת התשלום אינה ניתנת למשיכה;

 

 

 

(7) חובה לענין שערי המרה;

 

 

 

(8) חובה לתת ללקוחותיהם, במועדים קבועים ובכל דרך שהיא, דוחות על השירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים;

 

 

 

(9) חובה לעניין הסיכונים הכרוכים בשימוש באמצעי התשלום;

 

 

 

(10) זהות המאסדר המפקח על פעילותו של נותן שירותי תשלום.

צורת החוזה

7.  

נותן שירותי תשלום למשלם, שנותן למשלם שירותים נוספים שאינם חלק משירותי התשלום, יפריד בחוזה ההתקשרות עם המשלם בין שירותי התשלום לבין השירותים הנוספים כאמור, ורשאי השר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים והממונה על מוסדות תשלומים, לקבוע הוראות נוספות לעניין צורת החוזה.

 

 

סימן ב': אחריות לשימוש לרעה

אימות וזיהוי בביצוע עסקת תשלום

8.  

השר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים והממונה על מוסדות תשלומים, רשאי לקבוע כללים לעניין חובת נותני שירותי תשלום, כולם או חלקם, לבצע זיהוי של המשלם באמצעות גורם אימות בעסקאות או שירותים מסוג שקבע.

 ביצוע עסקת תשלום

9.  

עסקת תשלום תבוצע על ידי נותן שירותי התשלום רק אם התקבלה הסכמתו של המשלם לביצועה;

אחריות לשימוש לרעה

10.  

(א)  בסעיף זה ובסעיף 11 –

 

 

"שימוש לרעה" – שימוש באמצעי תשלום בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה שירותי תשלום, בדרך של ביצוע עסקת תשלום;

 

 

"הודעה" – הודעה של המשלם לנותן שירותי תשלום למשלם אחרי שנודע לו על גניבת אמצעי התשלום או גורם האימות, על אובדנם או על שימוש לרעה בהם.

 

 

(ב) לא תחול על הלקוח אחריות כלשהי לשימוש לרעה שנעשה באמצעי תשלום, להוציא האחריות המפורטת בחוק זה.

 

 

(ג)  המשלם יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה מיום שנודע לו על גניבת אמצעי התשלום או גורם האימות, על אובדנם או על שימוש לרעה בהם ועד למועד מסירת הודעה לנותן שירות תשלום למשלם, לפי הסכום הנמוך מבין שני אלה:

 

 

 

(1) סכום קבוע של 75 שקלים חדשים בתוספת של 30 שקלים חדשים לכל יום מהמועד שבו נודע לו על השימוש לרעה באמצעי התשלום עד מועד מסירת ההודעה, ולא יעלה על 450 שקלים חדשים. יום ההודעה לא ייכלל במניין הימים, אם נמסרה באותו יום שבו נודע ללקוח על האובדן או הגניבה; השר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים והממונה על מוסדות תשלומים, רשאי לקבוע סכומים שונים מהסכומים הקבועים בפסקה זו בצו;

 

 

 

(2) סכום העסקאות או הפעולות שבוצעו בפועל.

 

 

(ד) חויב משלם לשלם את תמורתה של עסקת תשלום במסמך חסר והודיע לנותן שירותי התשלום למשלם, תוך שבעה ימים מיום שנודע לו כי הוא לא ביצע את העסקה, לא יהיה המשלם אחראי לשימוש לרעה; חלפו שבעה ימים מיום שנודע למשלם על השימוש לרעה ולא הודיע המשלם לנותן שירותי התשלום למשלם כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ג) החל מהמועד האמור; לענין סעיף זה -

 

 

 

(1) חזקה כי נודע למשלם על עסקת תשלום כאמור, בחלוף ארבעים וחמישה ימים ממועד קבלת המשלם את הודעת נותן שירותי התשלום למשלם בדבר החיוב, אלא אם הוכיח הלקוח שנודע לו במועד מאוחר יותר;

 

 

 

(2) "עסקת תשלום במסמך חסר" - עסקה בין משלם לבין מוטב, שלא התקיים לגביה אף אחד מאלה: 

 

 

 

 

(א)  היה בה גורם אימות חזק, המערכת של נותן שירותי התשלום דרכה הועברה הוראת התשלום עומדת בעקרונות שנקבעו בפקודת הראיות לעניין רשומה מוסדית קבילה והמסמך המעיד עליה הינו רשומה מוסדית קבילה הכוללת פרטים כפי שנקבעו בתקנות והיא מעידה על ביצוע אימות בגורם אימות חזק;

 

 

 

 

(ב) המסמך המעיד עליה נחתם בידי המשלם וצוינו בו פרטים פי שנקבעו בתקנות.

 

 

(ה) אחריות המשלם לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא תחול במקרה שבו נותן שירותי התשלום לא אפשר למשלם למסור לו הודעה בכל עת, באופן סביר.

 

 

(ו) הגבלת האחריות של המשלם לפי סעיף זה, למעט לפי סעיף קטן (ה), לא תחול אם התקיים אחד מאלה:

 

 

 

(1) המשלם מסר את אמצעי התשלום או את גורם האימות לאדם אחר, למעט מסירה בנסיבות סבירות למטרת שמירה בלבד, ואולם המשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה אחרי שאמצעי תשלום שנמסר לאדם אחר, אבד לאותו אדם או נגנב ממנו, אלא בהתאם לסעיף קטן (ג) או (ד), לפי הענין; לענין זה, מסירת אמצעי התשלום יחד עם גורם האימות לא תיחשב כמסירה בנסיבות סבירות;

 

 

 

(2) השימוש באמצעי התשלום נעשה בידיעת המשלם;

 

 

 

(3) המשלם פעל בכוונת מרמה.

 

 

(ז)  המשלם לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה-

 

 

 

(1) לאחר שאמצעי התשלום הגיע להחזקתו של נותן שירותי תשלום למשלם;

 

 

 

(2) אחרי שנמסרה הודעה.

השבת סכומי חיוב

11.  

(א)      חויב משלם בשל עסקאות או פעולות שנעשו תוך כדי שימוש לרעה באמצעי תשלום, למעט אם הוכחו הנסיבות הקבועות בסעיף 10(ו), ישיב נותן שירותי התשלום למשלם, בהקדם האפשרי אך לא יאוחר מחמישה ימי עסקים מיום הודעת המשלם, את סכום החיוב, למעט הסכום שבו חייב המשלם לפי סעיף 10(ג) ו-(ד).

 

 

(ב)       אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירות תשלום למשלם לחזור ולחייב את המשלם ביתרת סכום החיוב, אם נוכח נותן שירות תשלום למשלם שהשימוש נעשה בנסיבות המפורטות בסעיף 10(ז) והוא מסר למשלם הודעה המפרטת את הנימוקים לחיוב.

 

 

(ג)       נותן שירות תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א).

שינוי חיוב ללא הרשאה

12.  

(א)  הודיע משלם לנותן שירות תשלום למשלם, על שינוי חיוב ללא הרשאה, תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שנודע לו על שינוי כאמור, ישיב לו נותן שירות התשלום למשלם את ההפרש בין הסכום שעליו הודיע הלקוח כי התחייב בו תמורת הנכסים שרכש, לבין הסכום שחויב בו, בערכו ביום החיוב (להלן – סכום ההפרש); היה שינוי החיוב הקטנת מספר התשלומים או הקדמת מועדם – ישיב נותן שירותי התשלום למשלם את הסכום אשר שולם שלא במועד אשר הוסכם על ידי המשלם, ויפעל לתיקון הוראת התשלום בהתאם לפרטים אשר נמסרו על ידי המשלם.

 

 

(ב)  נותן שירות התשלום למשלם ישיב את סכום ההפרש ויפעל לתיקון הוראת התשלום בהתאם להוראות סעיף קטן (א), בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מחמישה ימי עסקים מהיום שבו הודיע לו הלקוח כאמור.

 

 

(ג) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירות תשלום למשלם לחזור ולחייב את המשלם בסכום ההפרש כאמור בסעיף קטן (א), כולו או חלקו בערכו ביום החיוב, אם נוכח שהמשלם אכן התחייב גם בסכום ההפרש כולו או חלקו; נותן שירות כאמור ימסור ללקוח הודעה המפרטת את הנימוקים לחיוב לפי סעיף קטן זה, לפחות חמישה עשר ימים לפני החיוב בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לענין זה.

 

 

(ד) נותן שירות תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א).

נטל הוכחה

13.  

נטל ההוכחה לאחריות המשלם לפי סעיפים 10 עד 12 מוטל על נותן שירות התשלום למשלם.

מסירת פרטים על ידי הלקוח במקרה של שימוש לרעה או בשינוי ללא הרשאה

14.  

(א)      משלם ימסור, לבקשת נותן שירות תשלום למשלם או נציגו, פירוט של העסקאות שלגביהן נעשה שימוש לרעה כהגדרתו בסעיף 9, פרטים על נסיבות האבדן או הגניבה של אמצעי התשלום או על נסיבות הגדלת הסכום כאמור בסעיף 11.

 

 

(ב)      הפטור מאחריות או הגבלתה, לפי סעיף 9, לא יהיו מותנים בקיום הוראות סעיף קטן (א), ובלבד שהמשלם מסר את הפרטים שנקבעו בתקנות.

 

 

סימן ג': הוראות לעניין הפסקת הוראת תשלום

הפסקת תשלום בשל אי הספקה או ביטול עסקה  

15.  

(א)  הודיע משלם לנותן שירות תשלום למשלם, לגבי עסקה שנעשתה בינו לבין מוטב באמצעות אמצעי תשלום, כי מתקיימים שניים אלה, יפסיק נותן שירות התשלום למשלם את חיוב המשלם בשל אותה עסקה, במועד קבלת ההודעה:

 

 

 

(1) הנכס שנרכש בעסקה לא סופק אף שחלף מועד ההספקה שעליו הוסכם בין המשלם לבין המוטב, ואם מועד ההספקה כאמור טרם חלף – המוטב הפסיק, דרך קבע, לספק נכסים מסוגו של הנכס שנרכש בעסקה;

 

 

 

(2) המשלם ביטל את העסקה.

 

 

(ב) נותן שירות תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת הלקוח כאמור בסעיף קטן (א).

 

 

(ג)  לעניין סעיף זה אין נפקא מינה מי נתן את האשראי למשלם לצורך ביצוע העסקה; ואולם הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עסקה בתשלום אחד, שהמוטב קיבל את מלוא תמורתה טרם הודעת המשלם כאמור באותו סעיף קטן, ומי ששילם למוטב בשל אותה עסקה אינו יכול להיפרע מהמוטב בדרך של קיזוז.

 

 

(ד) הוראות סעיף קטן (א) יחולו על נותן שירות תשלום למשלם, גם אם מי שמשלם למוטב את התמורה אינו נותן שירות התשלום למשלם.

 

 

(ה) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירות תשלום למשלם לחזור ולחייב את המשלם בשל אותה עסקה, אם נוכח שהנכס שנרכש באותה עסקה סופק למשלם במועד ההספקה שסוכם, שמוטב לא הפסיק, דרך קבע, לספק נכסים מסוגו של הנכס שנרכש בעסקה, או שהמשלם לא ביטל את העסקה; נותן שירות התשלום למשלם ימסור ללקוח הודעה המפרטת את הנימוקים לחיוב, לפחות חמישה עשר ימים לפני החיוב בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לענין זה.

הפסקת תשלום בשל חדלות פירעון

16.  

(א)  בלי לגרוע מהוראות סעיף 16, הובא לידיעת נותן שירות תשלום למשלם כי נעשתה עסקה בין מוטב לבין משלם באמצעות אמצעי תשלום וכי הוגשה לבית משפט בקשה למתן צו לכינוס נכסים, צו פירוק או צו פשיטת רגל, נגד המוטב, וכן הומצאה לו בקשת הצו האמור, יפסיק נותן שירות התשלום למשלם לזכות את המוטב בשל אותה עסקה החל במועד שבו נודע לו על הגשת הבקשה עד למועד ההחלטה בה (בסעיף זה – תקופת הפסקת הזיכוי); ניתן צו כאמור, ישיב נותן שירות התשלום למשלם למשלם, בהקדם האפשרי אך לא יאוחר מחמישה ימי עסקים מיום מתן הצו, את התשלומים שגבה ממנו בשל אותה עסקה במהלך תקופת הפסקת הזיכוי.

 

 

(ב) בית משפט הדן בבקשה למתן צו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לקבוע כי הנותן שירות התשלום למשלם יחזור ויזכה את המוטב בשל אותה עסקה, אם שוכנע שהנכס שנרכש בעסקה סופק למשלם או כי אין במתן צו כאמור כדי לפגוע במשלם; בית המשפט רשאי לשמוע לעניין זה את עמדתו של הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, כמשמעותו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

 

 

(ג)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של נותן שירות התשלום לחזור ולזכות את המוטב בשל אותה עסקה, אם נוכח שהנכס שנרכש בעסקה סופק למשלם; נותן שירות התשלום ימסור למשלם הודעה המפרטת את הנימוקים לזיכוי המוטב, לפחות חמישה עשר ימים לפני הזיכוי בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה.

 

 

(ד) לעניין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 15(ג).

 

 

(ה) הוראות סעיף זה יחולו על נותן שירות תשלום למשלם, גם אם מי שמשלם למוטב את התמורה אינו נותן שירות התשלום למשלם.

 

 

סימן ד': הרשאות לחיוב חשבון או אמצעי תשלום

בקשה להקמת הרשאה לחיוב חשבון או אמצעי תשלום

17.  

(א)  נותן שירותי תשלום למשלם המאפשר למשלם להקים הרשאה לחיוב חשבון תשלום או אמצעי תשלום, יאפשר למשלם להגיש בקשה להקמת הרשאה כאמור (להלן- בקשת הרשאה), במישרין או באמצעות מוטב.

 

 

(ב) בקשת הרשאה תעמוד בתנאים הבאים:

 

 

 

(1) המוטב או נותן שירותי התשלום למשלם זיהה את המשלם וקיבל את הסכמתו המפורשת;

 

 

 

(2) הוקמה הבקשה באמצעות מוטב, יקבל נותן שירותי התשלום למשלם תיעוד של הסכמת המשלם והליך הזיהוי;

 

 

 

(3) הבקשה תאפשר למשלם להגביל את תקרת סכום החיוב ולקבוע את מועד פקיעת תוקף ההרשאה; יובהר למשלם כי בקשת חיוב על פי הרשאה שאינה עומדת במגבלות שקבע המשלם לא תכובד.

 

 

 

(4) נותן שירות תשלום למשלם יידע את המשלם בעת הגשת בקשת הרשאה על זכותו להודיע על ביטול חיוב או ביטול הרשאה בהתאם לסעיפים 19 ו- 21 , ועל הדרך לבטלם.

 

 

(ג)

הרשאה שהוקמה לפי בקשת הרשאה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אינה תקפה;

תשובה לבקשה הרשאה לחיוב חשבון או אמצעי תשלום

18.  

(א)  נותן שירותי תשלום למשלם ימסור בכתב את תשובתו לבקשת ההרשאה למשלם ולמוטב אם הבקשה הוגשה באמצעותו, בתוך חמישה ימי עסקים ממועד קבלת הבקשה.

 

 

(ב) הייתה תשובת נותן שירותי תשלום למשלם לפי סעיף קטן (א) חיובית, יציין נותן שירותי התשלום בתשובתו כי הוקמה ההרשאה במערכותיו, וכן יפרט את ההגבלות הקיימות בהרשאה, ככל שישנן.

 

 

(ג)  הייתה תשובת נותן שירותי התשלום למשלם לפי סעיף קטן (א) שלילית, יציין בתשובתו את הנימוק לתשובה השלילית.

ביטול או שינוי הרשאה לחיוב חשבון תשלום או אמצעי תשלום

19.  

(א)  המשלם רשאי לבטל או לשנות הרשאה לחיוב חשבון תשלום או אמצעי תשלום בכל עת, בהודעה לנותן שירותי תשלום למשלם.

 

 

(ב) נותן שירותי התשלום למשלם יבטל או ישנה את ההרשאה האמורה בהתאם להוראת הלקוח בתוך יום עסקים אחד; המוטב יבטל או ישנה את ההרשאה בהתאם בתוך יום עסקים אחד.

 

 

(ג)  הרשאה שלא נעשה בה שימוש במשך תקופה של 24 חודשים ממועד החיוב האחרון, בטלה.

חריגה מהרשאה לחיוב חשבון תשלום או אמצעי תשלום

20.  

חייב נותן שירותי תשלום למשלם את חשבונו של הלקוח שלא בהתאם להרשאה שניתנה לו, לרבות לעניין תוקפה, סכום החיוב או מועד החיוב, או לפי הרשאה שאינה בתוקף, ישיב נותן שירותי התשלום למשלם ללקוח את סכום החיוב העודף בערך יום החיוב.

ביטול הוראת תשלום על ידי לקוח

21.  

(א)  מבלי לגרוע מהוראות חוק זה, הלקוח רשאי לבטל הוראת תשלום מסוימת במסגרת הרשאה לחיוב חשבון או אמצעי תשלום בהודעה לנותן שירותי התשלום למשלם, ובלבד שההודעה כאמור תימסר לנותן שירותי התשלום למשלם לא יאוחר מהמועד בו הוראת התשלום אינה ניתנת למשיכה; המאסדר ייקבע כללים בעניין זה, בכפוף להוראות החלות על נותן שירותי התשלום למשלם לפי חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008, לרבות כללי המערכת, כהגדרת מונח זה בחוק האמור.

 

 

(ב) מבלי לגרוע מהוראות חוק זה, בהרשאה לחיוב חשבון תשלום או אמצעי תשלום - הלקוח רשאי לבטל חיוב מסוים בהודעה לנותן שירותי התשלום למשלם, ובלבד שההודעה כאמור תימסר לנותן שירותי התשלום למשלם לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד החיוב; השר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים והממונה על מוסדות תשלומים, רשאי לקבוע סוגי הרשאות לחיוב חשבון תשלום או אמצעי תשלום לגביהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה.

ביטול הרשאה לחיוב חשבון או אמצעי תשלום  והחזרת חיוב על ידי נותן שירותי תשלום

22.  

נותן שירותי תשלום למשלם רשאי לבטל הרשאה לחיוב או להחזיר חיוב הנובע מהרשאה לחיוב אם היתה לו סיבה סבירה לכך, והוא הודיע ללקוח מיד לאחר ההחלטה לבטל את ההרשאה או להחזיר את החיוב, תוך ציון הסיבה לביטול או להחזרה.

 

 

סימן ה': הוראות לעניין קיום החוזה

סכום מרבי לתשלום בהוראה

23.  

נותן שירותי תשלום למשלם יאפשר ללקוח לקבוע סכום מירבי לעסקת תשלום באמצעי תשלום.

חסימת אמצעי תשלום

24.  

(א)  אם הוסכם בחוזה, נותן שירות תשלום למשלם רשאי לחסום את אמצעי התשלום מטעמים סבירים הנוגעים, בין השאר, לאבטחת אמצעי התשלום, חשש לשימוש לרעה באמצעי תשלום או מרמה, ואם התשלום מקורו באשראי שניתן בידי נותן שירות התשלום למשלם– קיומו של חשש ממשי כי המשלם לא יקיים את התחייבותו לנותן שירות התשלום לשלם את האשראי.

 

 

(ב) ביקש נותן שירות תשלום לחסום את אמצעי התשלום כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשלם לפני חסימת אמצעי התשלום ואם לא ניתן להודיע במועד האמור – מיד עם ביצוע החסימה אלא אם כן מסירת הודעה תסכל את אמצעי אבטחה שעל נותן שירותי התשלום לנקוט.

 

 

(ג)  נותן שירות תשלום למשלם יסיר את החסימה או יתן אמצעי תשלום חלופי, מיד עם סיומה של הנסיבה שהביאה לחסימה.

סירוב לביצוע הוראת תשלום

25.  

נותן שירותי תשלום למשלם לא יסרב סירוב בלתי סביר לבצע הוראת תשלום.  נותן שירות תשלום למשלם יודיע למשלם אם מסרב הוא לבצע הוראת תשלום שניתנה, את הסיבה לסירוב ואת האופן שבו המשלם יכול לתקן את הטעות שהביאה לסירוב, אם ישנה, בכפוף לכל דין.

 

 

פרק ג': הוראות כלליות לגבי חוזה שבין נותן שירות תשלום למוטב לבין המוטב

חוזה לשירותי תשלום למוטב 

26.  

סעיפים 2, 4(א) ו-(ב), 5 עד 7 ו- 25 יחולו על חוזה לשירותי תשלום בין המוטב לבין נותן שירות תשלום למוטב בשינויים המחויבים ואולם, לענין סעיף 6(ב) – בנוסף לחובות הגילוי המפורטות בסעיף האמור, רשאי השר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים והממונה על מוסדות תשלומים, לקבוע הוראות לענין חובות גילוי החלות על נותן שירותי תשלום למוטב כמפורט להלן -

 

 

 

(1) חובה לתת למוטב, במועדים קבועים ובכל דרך שהיא, דוחות על השירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים, לרבות פירוט של העברות התשלום והזיכויים, שם המשלם והסכומים שהועברו;

 

 

 

(2) חובה לעניין יום הערך לזיכוי;

 

 

 

(3) חובה לעניין קוד הזיהוי הייחודי של המוטב.

איסור מניעת גביית תשלום או מתן הנחה

27.  

נותן שירות תשלום למוטב לא ימנע מהמוטב לגבות תשלום או לתת הנחה בשל שימוש של הלקוח באמצעי תשלום מסויים.

חיוב המוטב על ידי נותן שירותי תשלום למוטב

28.  

(א)  ביצע המוטב עסקת תשלום בה נעשה שימוש בגורם אימות חזק, לא יהא רשאי נותן שירותי תשלום למוטב לחייבו בגין סכום החיוב או הוצאות שנגרמו לו עקב ביטול חיוב לפי סעיפים 10 ו-12.

 

 

(ב) במקרים בהם רשאי נותן שירות תשלום למוטב לחייב את המוטב בגין סכומי חיוב או הוצאות שנגרמו לו עקב זכותו של המשלם לביטול או השבה, לא יבוצע החיוב בדרך של חיוב חשבון התשלום של המוטב, אלא בהסכמת המוטב.

 

 

(ג)  המוטב לא יהיה אחראי לחיובים או להוצאות שנגרמו לנותן שירותי תשלום למוטב עקב שימוש לרעה שנעשה באמצעי תשלום אם השימוש באמצעי התשלום לא מחייב שימוש בגורם אימות חזק או אם השימוש בגורם אימות אינו נתון לשליטתו.

 

 

(ד) הגבלת האחריות לפי סעיף זה לא תחול אם המוטב פעל בכוונת מרמה.

 

 

(ה) היה המוטב עסק גדול – רשאים הצדדים להתנות על הוראות סעיף זה; לענין זה, "עסק גדול"- עסק שמחזור העסקים השנתי שלו עולה על 30 מיליון שקלים חדשים.

 

 

פרק ד': ביצוע הוראות תשלום

 

 

סימן א': לוחות זמנים בביצוע הוראות תשלום

קבלת הוראת תשלום

29.  

(א)  המועד לקבלת הוראת תשלום הוא במועד בו הוראת התשלום התקבלה אצל נותן שירות התשלום למשלם.

 

 

(ב) התקבלה הוראת התשלום שלא במהלך יום העסקים אצל נותן שירות התשלום למשלם, יראו אותה כאילו התקבלה ביום העסקים שלאחריו; נותן שירות תשלום למשלם יכול לקבוע פרק זמן הסמוך למועד סיום יום העסקים, אשר במהלכו הוראות תשלום שיתקבלו ייחשבו כאילו התקבלו ביום העסקים הבא.

 

 

(ג)  נתן משלם הוראת תשלום לביצוע עתידי, יראו את מועד הביצוע העתידי כמועד קבלת הוראת התשלום.

 

 

(ד) במקרה בו בוצעה פעולה בתאריך מסוים אך שויכה ליום העסקים הבא, יתועד גם תאריך ביצוע הפעולה או מתן ההוראה לביצועה; בוצעה הפעולה לאחר יום העסקים – יצוין גם המועד המדויק של ביצוע הפעולה.

מועד חיוב חשבונו של המשלם

30.  

נותן שירות תשלום למשלם לא יחייב את חשבונו של המשלם לפני קבלת הוראת התשלום.

המועד לביצוע העברת התשלום בחשבון תשלום

31.  

(א)  נותן שירות תשלום למשלם, שהתקבלה אצלו הוראת תשלום, יעביר את כספי המשלם לחשבון התשלום של המוטב אצל נותן שירותי תשלום למוטב, עד ליום העסקים הבא ובהוראת תשלום שניתנה על ידי המשלם באופן ממוכן, עד לשני ימי עסקים מקבלת הוראת התשלום.

 

 

(ב) לא היה למוטב חשבון תשלום כאמור בסעיף קטן (א), יועמד הכסף לגביו ניתנה הוראת התשלום לרשות המוטב באותם מועדים הקבועים בסעיף קטן (א).

העמדת כספים למוטב במטבע בו מנוהל החשבון

32. 3

(א) נותן שירות תשלום למוטב יעמיד לרשות המוטב את סכום הכסף שקיבל עבור חשבון התשלום של המוטב, בין בדרך של הפקדה ובין בדרך של העברה, מיד לאחר המועד בו הכסף הגיע לידיו.

 

 

(ב) יום הערך לעניין סעיף קטן (א) יחושבו לפי יום הערך בו הכסף הגיע לנותן שירות התשלום למוטב.

 

 

(ג) יום הערך לחיוב חשבון המשלם לא יהיה קודם למועד בו כספי המשלם שולמו בפועל מחשבונו.

 

 

סימן ב': הוראות כלליות

איסור ניכוי עמלה

33.  

(א)  נותן שירות תשלום יעביר את סכום הכסף, לגביו ניתנה הוראת התשלום, במלואו ולא ינכה ממנו עמלה או כל חיוב אחר.

 

 

(ב) צדדים לחוזה שירותי תשלום למוטב רשאים להתנות על הוראת סעיף קטן (א); התנו צדדים לחוזה כאמור, נותן שירות התשלום למוטב יפרט למוטב, את גובה הכספים שניתנה לגביהם הוראת תשלום לטובת המוטב, ואת החיובים שנוכו מסכומים אלו.

הוראת תשלום שביצועה מבוסס על קוד זיהוי ייחודי

34.  

(א)  הוראת תשלום שבוצעה בהתבסס על קוד זיהוי ייחודי, בין אם נמסר לבדו ובין אם נמסר עם פרטים נוספים, תיחשב כהוראה שבוצעה כנדרש, לעניין זהות המוטב.

 

 

(ב) היה קוד הזיהוי הייחודי שסיפק המשלם או המוטב, לפי העניין, שגוי, נותן שירות התשלום לא יישא באחריות בגין אי ביצוע של העברת התשלום או טעות בזהות המוטב אליו הועבר התשלום;  ואולם), נותני שירות התשלום למוטב ולמשלם, יעשו מאמצים סבירים להשיב למשלם את הכספים שהועברו במסגרתה; לא ניתן היה להשיב את הכספים, יעביר נותן שירות התשלום למשלם, לפי בקשתו של המשלם, כל מידע הנוגע להעברת התשלום שבוצעה, שיכול לסייע לו בהשבת הכספים.

אחריות נותן שירותי תשלום בגין ביצוע העברות תשלום

35.  

(א)  נתן המשלם הוראת תשלום-

 

 

 

(1)  

(א)  נותן שירות תשלום למשלם יהיה אחראי לביצוע מדויק של הוראת התשלום;

 

 

 

 

(ב) היתה טעות בביצוע הוראת התשלום, לרבות בגובה הסכום שהועבר או שכלל לא זוכה המוטב, נותן שירות תשלום למשלם יתקנה באופן מיידי ויוודא שהוראת התשלום תבוצע באופן מדויק;  

 

 

 

 

(ג)  פנה המשלם לנותן שירותי התשלום למשלם בעניין טעות בביצוע התשלום, נותן שירותי התשלום למשלם יברר את הנדרש ויידע את הלקוח בנוגע לתוצאות הבירור

 

 

 

(2) הוכיח נותן שירות תשלום למשלם כי נותן שירות התשלום למוטב קיבל את הכספים, לגביהם ניתנה הוראת התשלום יהיה נותן שירות התשלום למוטב אחראי כלפי המוטב לביצוע העברת התשלום ובמדויק, ויעביר לרשות המוטב, באופן מיידי, את הכספים האמורים;

 

 

(ב) נתן המשלם הוראת תשלום באמצעות המוטב, לרבות בדרך של הרשאה לחיוב חשבון או אמצעי תשלום-

 

 

 

 

(1) נותן שירות תשלום למוטב יהיה אחראי להעברה מדויקת  של הוראת תשלום לנותן שירות תשלום למשלם;

 

 

 

 

(2) הייתה טעות בהעברת הוראת התשלום, נותן שירות תשלום למוטב יעביר את הוראת התשלום המדויקת באופן מיידי.

 

 

(ג)  מבלי לגרוע מכל דין, נותן שירותי תשלום יהיה אחראי לפצות או לשפות את לקוחו בגין חיוב או הוצאה אשר הוציא בשל פגם בביצוע הוראת תשלום או העברתה.  

 

 

(ד) כל סכום אשר יש לחייבו או לזכותו בהתאם להוראות סעיף זה יועבר בהתאם ליום הערך שבו היה מזוכה או מחויב, בהתאמה, לו היתה מבוצעת הוראת התשלום במדויק.

זכות חזרה בין נותני שירותי תשלום

36. 3

במקום בו הוטלה חובה על נותן שירותי תשלום לפצות או לשפות אדם כלשהו בשל אחריותו של נותן שירותי תשלום אחר (בסעיף זה – נותן שירותי תשלום אחראי), יפצה וישפה נותן שירותי התשלום האחראי את נותן שירותי התשלום החייב בגין נזק או הוצאה אשר נגרמו לו במישרין.

 

 

פרק ה': עונשין

עונשין

37.  

(א)  אלה דינם מאסר שלוש שנים:

 

 

 

(1) מי שנטל או החזיק אמצעי תשלום שלא בהסכמת לקוח, בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו; הנוטל או המחזיק אמצעי תשלום שלא בהסכמת הלקוח, חזקה שהוא מתכוון להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו, זולת אם הוכיח הצדק סביר לנטילה או להחזקה כאמור; בסעיף זה, "נטילה" – כמשמעותה בסעיף 383(ג)(1) לחוק העונשין.

 

 

 

(2) מי שהשתמש באמצעי תשלום או במרכיב ממרכיביו, או מסר לאחר אמצעי תשלום, בידיעה שהוא עלול להשתמש בו, בכוונה להונות;

 

 

 

(3) מי שהחזיק בחומר, במכשיר או בתוכנה המיועדים לייצור אמצעי תשלום של נותן שירות תשלום או להדפסה, למחיקה להוספת נתונים או לעריכת שינויים באמצעי תשלום של נותן שירות התשלום, והכל ללא הסכמת אותו נותן השירות;

 

 

(ב) אלה דינם מאסר שנה או קנס בשיעור פי שניים מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה עבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:

 

 

 

(1) נותן שירותי תשלום שעשה דבר העלול להטעות לקוח בענין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות סעיף 5 או 26;

 

 

 

(2) נותן שירותי תשלום אשר ניכה עמלה בניגוד להוראות סעיף 33(א) ו–(ב);

 

 

(ג)  אלה דינם מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:

 

 

 

(1) נותן שירותי תשלום שלא גילה ללקוח פרט מהותי בניגוד להוראות שנקבעו לפי סעיף 6(א) או 26, או הפר חובה לענין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות סעיף 6(ב) או 26;

 

 

פרק ו': עיצום כספי

 

38.  

בפרק זה-

 

 

"הסכום הקובע"- כמפורט להלן, לפי העניין-

 

 

 

(1) לעניין תאגיד בנקאי, תאגיד עזר וסולק- (כאן יושלם סכום העיצום הכספי);

 

 

 

(2) לעניין מוסד תשלומים- סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על מוסד תשלומים בשל הפרת הוראה המנויה בסעיפים (כאן יושלמו הסעיפים הרלוונטיים בהתאם להוראות החוק המסדיר את הרישוי והפיקוח על מוסדות תשלומים).

 

 

 

(3) לעניין אגודת אשראי ופיקדון שקיבלה פטור מרישיון מוסד תשלומים בהתאם לסעיף (כאן יושלם הסעיף) לחוק שירותי תשלום (רישוי ופיקוח)- סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על אגודת אשראי ופיקדון בשל הפרת הוראה במנויה בסעיף (כאן יושלם הסעיף הרלוונטי);

 

 

 

(4) לעניין בנק הדואר, סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בנק הדואר בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף (כאן יושלם הסעיף הרלוונטי).

 

39.  

מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המאסדר, לפי העניין, להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הקובע:

 

 

 

(1) נותן שירותי תשלום שנתן שירותי תשלום ללקוח מבלי שכרת חוזה או תוך הפרת אחת החובות המנויות בהוראות סעיפים 2(א) או 26;

 

 

 

(2) נותן שירותי תשלום שלא הבטיח גישה לחוזה שירותי התשלום ולתנאיו ללקוח בניגוד להוראות סעיף 2(ג) או להוראות שנקבעו לפיו או בניגוד לסעיף 26;

 

 

 

(3) נותן שירותי תשלום אשר סיים חוזה שירותי תשלום, בניגוד להוראות סעיפים 4(ב) או 26;

 

 

 

(4) נותן שירותי תשלום אשר הפר את החובות לעניין הסדרת חיוביים עתידיים של המשלם לאחר סיום חוזה שירותי תשלום שנקבעו לפי סעיף 4(ד);

 

 

 

(5) נותן שירותי תשלום שעשה דבר שעלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה בניגוד להוראת סעיף 5(א);

 

 

 

(6) מי שפרסם פרסום מטעה בניגוד להוראת סעיף 5(ב);

 

 

 

(7) נותן שירותי תשלום שלא גילה ללקוח פרט מהותי לפי הוראות סעיפים 6(א) או 26, או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות סעיפים 6(ב) או 26;

 

 

 

(8) נותן שירותי תשלום שלא הפריד בין חוזה שירותי התשלום ל חוזה לשירותים נוספים, בניגוד לסעיפים 7 או 26;

 

 

 

(9) נותן שירותי תשלום שלא ביצע זיהוי של הלקוח באמצעות גורם אימות בהתאם לכללים שקבע השר, בניגוד להוראת סעיף 8;

 

 

 

(10) נותן שירותי תשלום למשלם שלא השיב את סכום החיוב, בניגוד להוראת סעיף 11(א);

 

 

 

(11) נותן שירותי תשלום למשלם שלא השיב את סכום ההפרש או תיקן את הוראת התשלום, בניגוד להוראות סעיפים 12(א) ו-(ב);

 

 

 

(12) נותן שירותי תשלום למשלם שלא הפסיק את חיוב הלקוח במועד קבלת הודעת הלקוח, בניגוד להוראת סעיף 15(א);

 

 

 

(13) נותן שירותי תשלום למשלם אשר לא השיב לבקשת הרשאה בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 18;

 

 

 

(14) נותן שירותי תשלום למשלם שלא ביטל או שינה הרשאה לחיוב חשבון בהתאם להודעת המשלם, בניגוד לסעיף 19(ב);

 

 

 

(15) נותן שירותי תשלום למשלם שלא השיב את סכום החיוב העודף, בניגוד להוראת סעיף 20;

 

 

 

(16) נותן שירותי תשלום למשלם שלא ביטל הוראת תשלום או חיוב מסוים, בניגוד להוראת סעיף 21;

 

 

 

(17) נותן שירותי תשלום למשלם שלא איפשר ללקוח לקבוע סכום מירבי לעסקת תשלום באמצעי תשלום, בניגוד לסעיף 23;

 

 

 

(18) נותן שירותי תשלום למשלם שסירב לבצע הוראת תשלום ולא הודיע על כך למשלם, בניגוד לסעיף 25;

 

 

 

(19) נותן שירותי תשלום למוטב שחייב את המוטב, בניגוד לסעיפים 28(א) או (ב);

 

 

 

(20) נותן שירותי תשלום למשלם שחייב את חשבונו של המשלם לפני קבלת הוראת התשלום, בניגוד לסעיף 30;

 

 

 

(21) נותן שירות תשלום שניכה עמלה או כל חיוב אחר מסכום הכסף לגביו ניתנה הוראת התשלום, בניגוד לסעיף 33;

 

 

 

(22) נותן שירות תשלום שלא תיקן טעות בביצוע הוראת תשלום, בניגוד לסעיפים 35(א)(1)(ב) או 35(ב)(2);

 

40.  

על עיצום כספי לפי פרק זה לגבי תאגיד בנקאי, תאגיד עזר וסולק יחולו ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941[1], בשינויים המחויבים.

 

41.  

על עיצום כספי לפי פרק זה לגבי מוסד תשלומים יחולו ההוראות לפי סעיפים (כאן יושלמו הסעיפים הרלוונטיים) לחוק הפיקוח על שירותי תשלום (רישוי ופיקוח), בשינויים המחויבים.

 

42.  

על עיצום כספי לפי פרק זה לגבי אגודת אשראי ופיקדון יחולו ההוראות לפי סעיפים (כאן יושלמו הסעיפים הרלוונטיים) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשירותים המחויבים.

 

43.  

על עיצום כספי לפי פרק זה לגבי בנק הדואר יחולו ההוראות לפי סעיפים (כאן יושלמו הסעיפים הרלוונטיים) בשינויים המחויבים.

 

 

פרק ז': בטלות ותיקונים עקיפים (בפרק זה יכללו תיקונים עקיפים נוספים)

ביטול חוק כרטיסי חיוב

44.  

חוק כרטיס חיוב, התשמ"ו-1986- בטל.

 

 

פרק ח': הוראות שונת

סייגים לתחולה

45.  

(א)  הוראות חוק זה לא יחולו על אלה:

 

 

 

(1) עסקאות תשלום מבוססות נייר, לרבות מזומן, למעט לגבי מזומן שהופקד לחשבון תשלום או שנמשך מחשבון תשלום.

 

 

 

(2) העברות מחשבון תשלום או לחשבון תשלום לצורך קבלת שירות פיננסי שאינו שירות תשלום, הניתן על ידי אותו נותן שירותי תשלום ולאותו לקוח.[2]

 

 

(ב) שר המשפטים, בהסכמת  הנגיד ושר האוצר, רשאי, בתקנות, לפטור סוגים של אמצעי תשלום, מתחולת החוק כולו או חלקו ולקבוע תנאים אחרים לגביהם.

ביצוע

46.  

שר המשפטים ממונה על ביצוע של חוק זה והוא רשאי, בהסכמה עם הנגיד ושר האוצר, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה, בדבר –

 

 

 

אופן מסירת אמצעי תשלום מאת נותן שירותי תשלום ללקוח;

 

 

 

(1) מסמכים שיש לצרף להודעות של לקוח ושל נותן שירותי תשלום;

 

 

 

(2) פרטי הודעות ודרך מסירתן;

 

 

 

(3) חובת דיווח ופרטי דיווח על חיוב הלקוח בעסקאות שנעשו באמצעות אמצעי תשלום.

 

47.  

(א)  הודעות לפי חוק זה יימסרו בדרכים שנקבעו בתקנות, ובאין קביעה כזאת – בדרך מקובלת בנסיבות הענין.

 

 

(ב) נמסרה הודעה של לקוח לפי הוראות סעיפים 10, 12 ו- 15 באמצעות הטלפון, רשאי נותן שירות התשלום למשלם לבקש מהלקוח לאשר תוך זמן סביר את ההודעה בכתב לרבות תיאור נסיבות המקרה; ואולם העדר אישור ההודעה בכתב כאמור, לא יגרע מזכויות הלקוח לפי סעיף זה.

 

48.  

התניה על הוראות חוק זה שאינה לטובת לקוח – בטלה, אלא אם כן נקבע אחרת במפורש.

 

49.  

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות למאסדר מכוח כל דין אחר, ובכלל זאת, רשאי המאסדר לקבוע הוראות מפורטות להוראות שקבע השר בתקנות לפי חוק זה.

תחילה

50.  

תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.

 

 

 

תוספת

 

 

 

(ההגדרה שירותי תשלום שבסעיף 1)

 

 

 

(1) ניהול חשבון תשלום ובכלל זה הפקדה לחשבון תשלום, משיכה ממנו והעברת תשלומים ממנו;

 

 

 

(2) הנפקה של אמצעי תשלום;

 

 

 

(3) סליקה של עסקת תשלום;

 

 

 

(4) שירות נוסף שקבע השר, בהסכמה עם שר האוצר והנגיד בצו.

 



[1] ע"ר 1134,  תוס' 1, עמ' (ע) 69, (א) 85;

[2] הסבר- רצינו להבטיח שהוראות החוק לא יחולו על העברה של כסף מחשבון התשלום למוצרים אחרים שהגוף הפיננסי נותן, לאותו לקוח, כמו למשל העברה של כסף מהעו"ש לפיקדון.