חוק הרשות הלאומית לשימור הלאדינו- תיקון קבלת תרומות - תזכיר.docx תזכיר חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו (תיקון) (קבלת תרומות), התשע"ז-2017

תזכיר  חוק

 

1.  שם החוק המוצע –

הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו (תיקון) (קבלת תרומות), התשע"ז-2017.

2.  מטרת התיקון המוצע והצורך בו –

חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, התשנ"ו-1996 (להלן – החוק) הקים את הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו בישראל, תאגיד אשר מטרותיו (סעיף 2 לחוק) הינן, בין היתר, להעמיק את היכרות העם עם תרבות הלאדינו, לפתח את חקר תרבות הלאדינו והוראתה, לקדם ולעודד את היצירה בת זמננו בלשון הלאדינו.

הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו בישראל (להלן – הרשות) מתוקצבת בידי משרד התרבות והספורט. על מנת לאפשר לרשות להרחיב את פעילותה במסגרת המטרות שנקבעו בחוק, מוצע בזאת לאפשר לרשות לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, בכפוף לנוהל שיאושר בידי שרת התרבות והספורט ושר האוצר. נוהל זה נועד להבטיח, בין היתר, את השמירה על היבטי טוהר המידות בעת קבלת ההכנסות הנוספות.

כן מוצע להכיר ברשות כמוסד ציבורי לעניין סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, מעמד המקנה לה פטור ממס. הכרה כאמור תאפשר לרשות גם לבקש אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, באופן שיעודד מתן תרומות לרשות.

3.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים – תיקון החוק העיקרי בהתאם למפורט לעיל.

4.  השפעת החוק המוצע על המשרד הממונה על ביצועו – לתיקון המוצע אין השפעה על פעילות משרד התרבות והספורט.

5.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה – לתיקון המוצע אין השפעה על תקן ותקציב המשרד.

6.  השפעת החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המנהלי – לתיקון המוצע אין השפעה על התקנים במשרדי הממשלה השונים.

7.  השפעת התיקון המוצע על זכויות הילד (לפי חוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד) - לתיקון המוצע אין השפעה על זכויות הילד.

8.  להלן נוסח התיקון המוצע –

 


הצעת חוק מטעם הממשלה:

תזכיר הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו  (תיקון) (קבלת תרומות), התשע"ז- 2017

החלפת סעיף 17

 

בחוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, התשנ"ו-1996[1] (להלן החוק העיקרי), במקום סעיף 17 יבוא:

 

 

"מימון פעילות

17.

(א)      הרשות תכין ותגיש לשר ולשר האוצר, לאישורם, לא יאוחר מ-31 ביולי בכל שנה, את הצעת התקציב של הרשות לגבי שנת התקציב הבאה.

 

 

 

 

(ב)  התקציב השנתי לפעילותה של הרשות ימומן מתקציב המדינה.

 

 

 

 

(ג)  חלקו של התקציב השנתי מתוך תקציב המדינה, בהתאם להוראת סעיף קטן (ב), ייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, במסגרת תקציב משרד התרבות והספורט.

 

 

 

 

(ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, מעבר לאומדן שנקבע בתקציב השנתי, והכל בהתאם לנוהל שתקבע המועצה באישור השר ושר האוצר; קיבלה הרשות הכנסות כאמור, תהא רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר; קיבלה הרשות כספים מגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(1), (2), (4) או (5) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב][2], מעבר לאומדן שנקבע בתקציב השנתי, תהא הרשות רשאית לשלם ולהתחייב כאמור, אם ההוצאה אושרה כדין בתקציב הגוף המבוקר, וניתנה על כך הודעה לשר ולשר האוצר.

 

 

 

 

(ה)  הרשות תפרסם את הנוהל שנקבע בהתאם לסעיף קטן (ד), באתר האינטרנט שלה."

הוספת סעיף 20א

2.

אחרי סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"הכרה כמוסד ציבורי

20א.

הרשות תיחשב למוסד ציבורי לענייני חינוך ותרבות, לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה[3]."

 

דברי הסבר

כללי          חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, התשנ"ו-1996 (להלן – החוק) עוסק בהקמתה של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו (להלן – הרשות), במטרותיה ובמבנה הארגוני שלה.

 

התיקון המוצע נועד לאפשר לרשות להרחיב את פעילותה במסגרת המטרות שנקבעו בחוק, באמצעות קבלת כספי תרומות בנוסף לתקציב המוקצה לה במסגרת תקציב המדינה. לשם כך מוצע להכיר ברשות כמוסד ציבורי לעניין סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, מעמד המקנה לה פטור ממס, בכפוף לתנאי אותו סעיף. הכרה כאמור תאפשר לרשות גם  לבקש אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, בכפוף לעמידה בתנאי אותו סעיף.

 

סעיף 1      על פי סעיף 3 לחוק, הרשות היא תאגיד, ולפיכך היא אינה כפופה למגבלות על גיוס תרומות החלות על גופי המדינה לפי סעיפים 5 ו-7 לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959. מוצע לציין בחוק במפורש את זכאותה של הרשות לגייס כספי תרומות, כמקובל בתאגידים דומים שהוקמו על פי חוק ועוסקים בתחומי תרבות, מורשת וחינוך (ר' סעיף 26 לחוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז-2007; סעיף 32 לחוק להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון, התשס"ח-2008 וסעיף 30 לחוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשע"ב-2012 ועוד).

 

כדי להסדיר את נושא קבלת התרומות בהיבטים של מניעת ניגודי עניינים ושמירה על טוהר המידות, מוצע כי מועצת הרשות תקבע נוהל לקבלת תרומות אשר יאושר בידי שר התרבות והספורט (להלן – השר) ובידי שר האוצר.

 

למטרות שקיפות מוצע שהנוהל יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

 

כן מוצע לקבוע כי שימוש בכספי תרומות – מעבר לתקציב השנתי של הרשות הממומן מתקציב המדינה – יחייב אישור כתקציב נוסף תוך מתן הודעה לשר, ואם התרומות מתקבלות מגוף מבוקר – תוך מתן הודעה לשר ולשר האוצר.

 

לאור האמור מוצע להחליף את סעיף 17 לחוק שעניינו תקציב הרשות, ולקבוע בסעיף החדש הוראות לעניין קביעת תקציב הרשות וכן את ההוראות האמורות בעניין קבלת תרומות ושימוש בכספי תרומות. וזה לשון סעיף 17 לחוק שמוצע כאמור להחליפו:

 

"תקציב וכספים

17. המנהל יכין בכל שנה, במועד שתקבע המועצה, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור המועצה, השר ושר האוצר."

 

 

סעיף 2      על פי מטרותיה, הרשות היא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה – נכסי הרשות והכנסותיה משמשים למטרות שנקבעו בסעיף 2 לחוק שעניינן תרבות וחינוך. כדי להסמיך את רשות המיסים להכיר ברשות כמוסד ציבורי, במטרה לאפשר לתורמים לקבל זיכוי מס חלקי, מוצע לקבוע בחוק את זכאות הרשות למעמד מוסד ציבורי, כמקובל בתאגידים דומים שהוקמו על פי חוק ועוסקים בתחומי תרבות, מורשת וחינוך (ר' סעיף 10 לחוק יד יצחק בן-צבי, התשכ"ט-1969; סעיף 39א לחוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין, התשנ"ז-1997; סעיף 27 לחוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, התשע"א-2010 ועוד).  

 



[1] ס"ח התשנ"ו, עמ' 185.

[2] ס"ח התשי"ח, עמ' 92.

[3] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.