תקנות הירושה, התשנ"ח-1998 1

"נפקד" - כהגדרתו בחוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 ;

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), על עניני ירושה המתנהלים בבית המשפט, יחולו תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 במידה שאין בהן סתירה לתקנות אלה.

(ב) ואלה סמכויותיו ותפקידיו של הממונה הארצי:

(1) הקמת לשכות רשמים לעניני ירושה בכל אזורי פעולתם;

(2) קביעת נוהלי עבודת הרשמים לעניני ירושה לרבות נוהלי העברת תיקים מרשם לרשם;

(3) מתן הנחיות למשנה לממונה הארצי לענין הפעלת סמכויותיו;

(4) קביעת נהלים להעברת תיקים ומסמכים לבית המשפט וקבלתם ממנו, בהתייעצות עם מנהל בתי המשפט;

(5) הסדרת כל ענין אחר הדרוש לצורך מילוי תפקידיו של הממונה הארצי לפי החוק.

(ב) במרשם הארצי יצוינו -

(1) לענין הפקדת צוואה וזכרון דברים - הפרטים שנקבעו בתקנה 6;

(2) לענין מסירת צוואה - הפרטים שנקבעו בתקנה 8;

(3) לענין בקשה לצו ירושה או צו קיום - פרטים אלה:

(א) שמו של המוריש ומספר תעודת זהותו או דרכונו (להלן - פרטי זהות), מקום מושבו במועד פטירתו ותאריך פטירתו;

(ב) פרטי זהות של המבקש, מענו וענינו בבקשה;

(ג) אם ישנו מיופה כוח - שמו ומענו;

(ד) הרשם לעניני ירושה או בית הדין שאליו הוגשה הבקשה; מועד הגשת הבקשה;

(ה) אם הועברה הבקשה לבית המשפט לפי סעיף 67א לחוק - מועד ההעברה ובית המשפט שאליו היא הועברה;

(4) לענין צו ירושה, צו קיום וצו למינוי מנהל עזבון פרטים אלה:

(א) פרטי זהות של המוריש;

(ב) פרטי זהות של מנהל העזבון;

(ג) תאריך מתן הצו ובידי מי ניתן.

(ב) לאחר מותו של אדם רשאי מעוניין בדבר לקבל את פרטי המרשם הארצי הנוגעים למנוח.

(ג) מת מצווה שצוואתו הופקדה או נמסרה, רשאי מעוניין בדבר להגיש לרשם לעניני ירושה בקשה לעיין בצוואה; בבקשה כאמור יצוין הענין שיש למבקש בעיון; ראה הרשם כי למבקש ענין בדבר, רשאי הוא להתיר לו לעיין בצוואה, כולה או חלקה, כפי שיקבע הרשם ורשאי הוא להורות על מסירת העתק צילומי למבקש מהחלק שהתיר לעיון; עיון כאמור ייעשה בנוכחותו של עובד לשכת הרשם.

(ב) לפני הפקדתה במעטפה אצל הרשם, הצוואה תיסרק באמצעות סריקה ממוחשבת לשם גיבוי הצוואה המקורית, באופן שמקיים דרישות אלה:

(1) עובד הרשם שסרק את המסמך אישר שהמסמך נסרק מהמקור בשלמותו;

(2) ננקטו אמצעים סבירים כדי להבטיח את שמירת קובץ המחשב בצורה הנאמנה למקור ולא ניתן לשנות את תוכן המסמך לאחר מועד הסריקה;

(3) בלי לגרוע מהוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017, ננקטו באופן סדיר אמצעי הגנה סבירים לאבטחת המסמך מפני חדירה לקובץ המחשב ושיבוש בעבודת המחשב העלולים לפגום בנאמנות קובץ המחשב למקור, ומפני עיון במסמך בידי אדם שאינו מוסמך לכך;

(4) מצוין על גבי קובץ המחשב מועד סריקתו;

(5) אם חל מעבר מטכנולוגיה לטכנולוגיה, ננקטו אמצעים סבירים כדי להבטיח את נאמנות קובץ המחשב למקור ואת נאמנות מועד הסריקה כאמור;

(6) תועדו הפעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (5).

(ג) לאחר סריקתה, הצוואה תוכנס למעטפה שתיסגר ותיחתם בחותמת הרשם לענייני ירושה או עובד הרשם שהוא הסמיכו לכך; על המעטפה יצוינו פרטי זהותו ומענו של המפקיד ותאריך ההפקדה ויחתמו עליה הרשם לענייני ירושה או עובד הרשם שהוא הסמיכו לכך והמפקיד.

(ד) דבר ההפקדה יירשם במרשם הארצי ויינתן למפקיד אישור על הפקדת הצוואה.

(ה) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על הפקדה של זכרון דברים האמורה בסעיף 23(ב) לחוק, ובלבד שעל המעטפה יצוין גם שמם ומענם של העדים.

(ו) מי שהפקיד את צוואתו אצל רשם לעניני ירושה רשאי לקבלה בחזרה על פי בקשה בכתב; הרשם לעניני ירושה יחקור את זהותו של המבקש, ימסור לידיו את צוואתו כנגר חתימתו לאישור קבלת הצוואה, ויודיע על כך למרשם הארצי; דבר ההפקדה יימחק מהמרשם הארצי וקובץ המחשב המכיל את הצוואה הסרוקה יימחק לצמיתות ממחשבי הרשם לענייני ירושה.

(ז) בתקנה זו, "סריקה ממוחשבת" ו "קובץ מחשב" - כהגדרתם בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969.

(ב) המבקש יוזמן להתייצב אצל הרשם לעניני ירושה, להיחקר על פרטי זהותו ולמסור את הצוואה כשהיא במעטפה סגורה וחתומה בשעווה או באמצעי אחר הדומה לכך במהותו, ובחותמת הרשם לעניני ירושה.

(ג) על המעטפה יצוינו, פרטי זהותו ומענו של המפקיד, תאריך ההפקדה ובפני מי נעשתה הצוואה ככל שהדבר ידוע ויחתמו עליה הרשם לעניני ירושה והמפקיד.

(ד) דבר ההפקדה יירשם במרשם הארצי ויינתן למפקיד אישור על הפקדת הצוואה.

(ה) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על הפקדה של זכרון דברים האמורה בסעיף 23(ב) לחוק, ובלבד שעל המעטפה יצוין גם שמם ומענם של העדים.

(ו) מי שהפקיד את צוואתו אצל רשם לעניני ירושה רשאי לקבלה בחזרה על פי בקשה בכתב; הרשם לעניני ירושה יחקור את זהותו של המבקש, ימסור לידיו את צוואתו כנגר חתימתו לאישור קבלת הצוואה, ויודיע על כך למרשם הארצי; דבר ההפקדה יימחק מהמרשם הארצי.

(ב) הפקדת צוואה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות רשות, תיעשה לבקשת המצווה ועל חשבונו, בתוך 30 ימים מיום עשיית הצוואה.

(ג) הפקדה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול הזדהות של המצווה או של הרשות לפי העניין.

(ב) ההפקדה מרחוק תהיה באמצעות שליחת מסמך אלקטרוני עם העתק צבעוני סרוק של הצוואה באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי; ההפקדה מרחוק תכלול הזדהות של המצווה או הרשות, לפי העניין ברמת ודאות גבוהה; המצווה או הרשות ימסרו את הצוואה המקורית להפקדה במשרדי הרשם לענייני ירושה בתוך 45 ימים מיום ההפקדה מרחוק כאמור.

(ג) נמסרה הצוואה המקורית, כאמור בתקנת משנה (ב), יימחק קובץ המחשב המכיל את העתק הצוואה ממחשבי הרשם לענייני ירושה, ותחול תקנה 6(ב) עד (ז); לא נמסרה הצוואה המקורית בתוך 45 ימים כאמור, דבר ההפקדה יימחק מהמרשם הארצי וקובץ המחשב המכיל את העתק הצוואה יימחק ממחשבי הרשם לענייני ירושה.

(ב) הצוואה תיעשה בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי, ודברי הצוואה כפי שהוגשו לרשות או נרשמו בידיה (להלן - נוסח הצוואה) יימסרו למצווה.

(ג) תיק הבקשה יהיה תיק נפרד אשר יכלול את פרוטוקול הדיון אשר יפרט את דרך עשיית הצוואה לרבות הצהרת המצווה כי הצוואה נעשתה ברצון חופשי; נוסח הצוואה לא יצורף לתיק.

(א1) ואולם רשאי הרשם לענייני ירושה לקבוע כי במקרים המפורטים להלן, לא נדרש למסור הודעה או לפרסם באתר האינטרנט שלו כאמור:

(1) אם מבוקש לקיים צוואה מאוחרת לצוואה המופקדת וקיימת זהות בין שתי הצוואות מבחינת הזוכים וחלקיהם;

(2) אם האפוטרופוס הכללי מנהל את נכסי הזוכה לפי הצוואה לפי סעיפים 6 או 7 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, לא נדרש למסור הודעה או לפרסם ברשומות כאמור, לגבי אותו זוכה.

(ב) הרשם לעניני ירושה יערוך פרוטוקול על דבר פתיחת הצוואה והעיון בה ויצרף אליו העתק מההודעה לזוכים ואישור מסירתה ואם פורסמה הודעה באתר האינטרנט של הרשם לפי תקנת משנה (א) - יתעד בפרוטוקול כי פורסמה הודעה כאמור.

(ג) נודע לרשם לענייני ירושה על מותו של המצווה כאמור בתקנת משנה (א), והצוואה המקורית שהופקדה הושמדה, הושחתה או שלא ניתן לאתרה, יפתח הרשם את קובץ המחשב המכיל את הצוואה הסרוקה, ויחולו על צוואה סרוקה שנפתחה כאמור הוראות תקנות משנה (א) עד (ב).

(א1) היה מושבו של המוריש במותו באזור, כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967 (להלן - האזור), תוגש התובענה לבית המשפט שאזור פעולתו הוא הקרוב למקום שבו היה מושבו של המוריש במותו.

(ב) תובענה בעניני ירושה שהועברה מרשם לעניני ירושה לפי סעיף 67א לחוק וכן ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה יוגשו (לבית המשפט) 4 המוסמך לפי תקנת משנה (א).

(ג) תובענה חדשה נוספת בעניני ירושה, תוגש כאמור בסעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; ראה בית המשפט כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניני ירושה, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט אשר ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו הובאה לפניו לכתחילה.

(ד) על אף האמור בתקנות משנה (א), (ב) ו-(ג), רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון לבית משפט אחר אם כל הצדדים או רובם מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט.

(ב) בתובענה חדשה נוספת בעניני ירושה, יציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית המשפט שבו נדונה תובענה קודמת.

(ג) תובענה ראשונה תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי הענין; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על בקשה לעשיית צוואה לפי תקנה 7.

(1) תובענה לעשיית צוואה;

(2) תובענה למתן צו ירושה או צו קיום והתנגדות;

(3) תובענה להצהרת מוות;

(4) תובענה להוכחת מותו של אדם וזמן מותו;

(5) תובענה להוכחת צוואה;

(6) תובענה למזונות או למדור מן העזבון ומן היורשים;

(7) תובענה למינוי מנהל עזבון והתנגדות למינוי;

(8) תובענה לתיקון צו ירושה או צו קיום והתנגדות;

(9) ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה;

(10) תובענה אחרת בעניני ירושה לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו.

(א1) היה מושבו של המוריש במותו באזור, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה שאזור פעולתו הוא הקרוב למקום שבו היה מושבו של המוריש במותו.

(ב) נמצאו נכסים מנכסי העזבון באזורי פעולתם של רשמים לעניני ירושה שונים והוגשה בקשה בקשר לעזבון פלוני לאחד מהם, לא יהיו עוד האחרים מוסמכים לענין אותו עזבון.

(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), רשאי הממונה הארצי, על פי בקשת צד לבקשה להורות על העברתה לרשם באזור פעולה אחר, אם כל המבקשים או רובם מתגוררים מחוץ לאזור הפעולה של הרשם לעניני ירושה המוסמך או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו.

(ב) לא תקובל בקשה לצו ירושה או לצו קיום אלא אם כן התמלאו כל אלה:

(1) כל הפרטים הנדרשים לפי הטופס שנקבע בתקנת משנה (א) מולאו כהלכה וצורפו לטופס כל המסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה;

(2) צורפה תעודת פטירה או הצהרת מוות לאימות פטירתו של המוריש ושל כל אדם אחר שיש להוכיח את פטירתו וזמן מותו, מאושרת כדין, או צורפה בקשה להוכיח באופן אחר את עובדת מותו וזמן מותו של המוריש או של כל אדם כאמור, לפי סעיף 68(א) לחוק, או החלטה שנתן בית המשפט בבקשה כאמור;

(3) היתה הבקשה לצו קיום - צורפה הצוואה המקורית, או בקשה להתיר את הוכחת הצוואה או החלטה שנתן בית המשפט בבקשה כאמור, או צו קיום שניתן על ידי ערכאה שיפוטית או רשות מוסמכת מחוץ לישראל בצירוף הוכחת צו הקיום האמור בדרך של הוכחת תעודת חוץ, והכול לפי סעיף 68(ב) לחוק; הופקדה או נמסרה צוואה לרשם לעניני ירושה, יציין זאת המבקש בבקשתו ויצרף העתק הימנה;

(4) צורף אישור על משלוח הודעה בדבר הגשת בקשה לצו קיום או הגשת בקשה לצו ירושה, לפי העניין, בדואר רשום או תצהיר של המבקש או של אדם אחר כי הוא מסר אישית הודעה כאמור ליורשים, לזוכים או לבני משפחה כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב) (בפסקה זו - אישור מסירה); הודעות כאמור יישלחו כמפורט להלן:

(א) בבקשה לצו קיום, יימסרו הודעות לזוכים על פי הצוואה שנערכו לפי טופס 3 לתוספת הראשונה; בבקשה לצו ירושה, יימסרו הודעות ליורשים שפורטו בבקשה שנערכו לפי טופס 3א לתוספת הראשונה; הודעה שנשלחה לזוכים על פי הצוואה תכלול העתק של הצוואה כמפורט בטופס 3 האמור, והודעה שנשלחה ליורש לפי דין תכלול פירוט בדבר חלקו של היורש בעיזבון כמפורט בטופס 3א האמור;

(ב) לא היה בין הזוכים על פי הצוואה אחד מאלה: ילדים של המוריש, צאצאיהם, הורי המוריש, צאצאיהם, או בן זוג של המוריש - יצורף גם אישור מסירה לילדי המוריש ולמי שהיה במות המוריש בן זוגו; לא הניח המוריש בן זוג או ילדים, יצורף אישור מסירה להורי המוריש, ואם גם לא הניח הורים, יצורף אישור המסירה לאחיו; הודעה לפי פסקת משנה זו תהיה ערוכה לפי טופס 3ב לתוספת הראשונה;

(5) היה המבקש מיוצג על ידי עורך דין - צורף לבקשה ייפוי כוח;

(6) שולמה האגרה שנקבעה וכן שולמו הוצאות הפרסום כאמור בתקנה 17;

(7) במרשם הארצי אין רישום בדבר הגשת בקשה קודמת לצו ירושה או לצו קיום לרשם לעניני ירושה או לבית דין דתי, בענין אותו עזבון.

(ג) מבקש הרוצה לזכות בחלקו של יורש שנפטר אחרי מות המוריש, יצרף לבקשתו צו ירושה או צו קיום מאושר כדין, לגבי אותו יורש.

(ד) מבקש רשאי להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה מהבקשות המנויות בתוספת השנייה באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי; ואולם היה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוגשו בקשות כאמור מטעמו באופן מקוון בלבד; על הגשת בקשה כאמור בתקנת משנה זו יחולו הוראות אלה:

(1) הוגשה הבקשה באופן מקוון, יצורפו המסמכים הנדרשים כאמור בתקנות משנה (ב) ו–(ג), למעט צוואה מקורית, באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט האמור; צירוף צוואה מקורית בהתאם להוראות תקנה 14(ב)(3) ייעשה בדרך של מסירתה לרשם לענייני ירושה בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה באופן מקוון כאמור;

(2) המבקש ישמור את המסמכים המקוריים שהעתק מהם צורף לבקשה ויציגם לרשם לענייני ירושה אם יידרש לכך;

(3) עם קליטת הבקשה שהוגשה באופן מקוון, יומצא לשולח, באופן מקוון, אישור על הגשת הבקשה, שבו יצוין מועד קליטת הבקשה.

(ב) בבדיקת הבקשה רשאי הרשם לעניני ירושה או בית המשפט, לפי הענין, לברר את העובדות המצוינות בתצהירים ורשאי הוא להזמין את המצהירים ולחקרם.

(ב) בהודעת הסתלקות יפורטו פרטי זהותו של המסתלק, שיעור ההסתלקות, ואם הסתלק לטובת בן-זוגו של המוריש, ילדו או אחיו, יציין במפורש לטובת מי הסתלק; הודעת ההסתלקות תהיה בתצהיר.

(ג) היה המסתלק קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס, ממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, אדם שמונה לו תומך בקבלת החלטות או פסול-דין, תצוין עובדה זו בהודעת ההסתלקות.

(ד) היה המסתלק קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס, ממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף או פסול דין - הבקשה לאישור הודעת הסתלקות תוגש לבית המשפט.

(ב) הוגשה הבקשה לצו ירושה או לצו קיום לבית דין דתי, תפורסם ההודעה, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם באתר האינטרנט של בית הדין הדתי.

(ג) הוצאות הפרסום יחולו על המבקש, ואולם אם ניתן למבקש פטור מחובת תשלום אגרה לפי תקנה 4 לתקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998, יחולו הוצאות הפרסום על הממונה הארצי.

(ב) מצא הרשם לעניני ירושה כי מצויה צוואה בקשר לאותו עזבון, כאמור בתקנת משנה (א), ואין היא נושא הבקשה, ישלח הודעה בדואר רשום על דבר קיומה לזוכים על פיה ועל דבר הגשת הבקשה; בהודעה יצוין כי הזוכים רשאים להגיש כתב התנגדות לבקשה, בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה.

(ב) קבע רשם לעניני ירושה זמן להגשת התנגדויות, רשאי הוא לפי שיקול דעתו, להאריכו מזמן לזמן, אף אם הסתיים הזמן שנקבע לכתחילה.

(1) הוגשה התנגדות לבקשה או שראה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה, מגיש ההתנגדות או היועץ המשפטי לממשלה יירשם כנתבע בתובענה;

(2) לא היה נתבע בתובענה, יעיין בית המשפט בבקשה שהועברה אליו ורשאי הוא להזמין את הנוגעים בדבר לדיון ולברר את העובדות הטעונות הוכחה גם אם לא נתבקש לעשות כן.

(ב) הודעה על תאריך הדיון תומצא בדואר רשום לתובע, לנתבע ולמנהל העזבון אם נתמנה קודם לכן; הוגשה התנגדות, יצורף כתב ההתנגדות להודעה לתובע ולמנהל העזבון.

(ב) החליט בית המשפט לתת צו ירושה או צו קיום ולא הוגשה התנגדות בתוך המועד הקבוע בתקנה 22, ייערך הצו כאמור בתקנה 24, ובית המשפט יאשר אותו בחתימתו.

(א1) נתמנה מנהל עיזבון במועד מתן צו ירושה או צו קיום צוואה או עד לאותו מועד, יצוין הדבר בצו.

(ב) צו קיום יצהיר על תוקפה של הצוואה שהעתק מאושר ממנה מצורף לו; ביטל או תיקן בית המשפט הוראה מהוראות הצוואה יציין זאת בצו; הוראה זו תחול גם על רשם לעניני ירושה לענין צוואה שתיקן.

(ג) ציווה המוריש חלק מנכסיו, רשאי הרשם לעניני ירושה או בית המשפט לכלול בצו אחד צו ירושה וצו קיום לפי טופס 6, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב).

(ד) היה המנוח נספה כמשמעותו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, יצוין בצו הירושה או בצו הקיום "נפל" במקום "נפטר".

(ב) תיקן הרשם לעניני ירושה צוואה לפי סעיף 32 לחוק תצויין העובדה בהחלטתו ויפורשו נימוקיה.

(ב) (1) המבקש ימציא עותק מן הבקשה לכל היורשים או הזוכים המופיעים בצו הירושה או צו הקיום, לפי העניין.

(2) היורשים או הזוכים כאמור רשאים להשיב לבקשה בתוך 14 ימים מיום שהומצאה להם.

(ב1) הוגשה בקשה לתיקון או לביטול של צו ירושה או של צו קיום צוואה שנתן הרשם לעניני ירושה, רשאי הוא להורות על עיכוב ביצוע של כל החלטה שנתן בקשר לעיזבון.

(ג) הבקשה תידון בפני בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אולם אם הוגשה הבקשה לרשם לעניני ירושה, והוא ראה כי נתקיים אחד מן התנאים הקבועים בסעיף 67א(א) לחוק או אם ראה שלא להיזקק לבקשה לפי סעיף 72 לחוק, יעביר את הבקשה לבית המשפט כדי שידון בה; בית-המשפט רשאי שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפניו לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה.

(ד) הועברה הבקשה לבית המשפט, יראו את מגיש הבקשה כתובע ואת היורש כנתבע בתובענה.

(ה) החליט בית המשפט או הרשם לעניני ירושה לתקן או לבטל את הצו, ייתן צו מתוקן וישלח הודעה על כך לכל אחד מהצדדים; הודעה על תיקון הצו או ביטולו תישלח למרשם הארצי.

(ב) בתובענה יצוין דבר זכותו של התובע למזונות מן העזבון ויפורשו בה, ככל האפשר, הפרטים המצוינים בסעיף 59 לחוק וכן פירוט הכנסות התובע בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה; לתובענה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות שעליהן היא מתבססת ויצורפו כל המסמכים התומכים בתובענה.

(ב) הבקשה תהיה ערוכה לפי טופס 8; העובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר ויצורפו אליה כל המסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה.

(ג) (בוטל).

(ב) היה ידוע למבקש כי המוריש קבע בצוואתו מבצע צוואה או מנהל עזבון, תצוין גם עובדה זו והבקשה לקיום הצוואה תלווה בבקשה למינויו כמנהל עזבון; התנגד המבקש למינוי יציין זאת בבקשה לקיום הצוואה ויפרט את נימוקיו להתנגדות.

(ב) (בטלה).

(ג) על פי בקשת מנהל העזבון רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופות האמורות בתקנת משנה (א).

(ד) צמצם בית המשפט או הרשם לעניני ירושה את תפקידיו של מנהל העזבון או הרחיבם, או קבע פעולות הטעונות אישורו, יצוין הדבר בצו; היה המינוי למנהל עזבון זמני, ייקבעו בצו סמכויותיו ותפקידיו.

(ה) מזכירות בית המשפט או מזכירות הרשם לעניני ירושה, תמציא לאפוטרופוס הכללי עותק מכל צו מינוי לפי תקנה זו וכן מכל צו להארכת תוקפו.

(ו) מינה בית דין דתי מנהל עזבון, תמציא מזכירות בית הדין העתק מצו המינוי לאפוטרופוס הכללי.

(1) במקרים המנויים בתוספת השנייה לחוק - יגיש את הפרטה, את תוספת הפרטה, השומה והדוחות האמורים בסעיפים 84, 85 ו–86 לחוק, בהתאמה, באופן מקוון לאפוטרופוס הכללי, לשם בדיקתם, ועם קבלת אישור על הגשתם כאמור - יגישם גם ליורשים;

(2) במקרים שאינם מנויים בתוספת השנייה לחוק - יגיש את הפרטה או את תוספת הפרטה, לפי העניין, ליורשים, לאחר שמסר אותה באופן מקוון לאפוטרופוס הכללי לשם תיעוד, בצירוף אישור מסירתה כאמור.

(ב) משנודע למנהל העזבון שיש בעזבון מקרקעין או נכסים אחרים שמתנהלים לגביהם על פי כל דין פנקסים המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג שתירשם בהם הערה על מינוי מנהל עזבון; הממונה על הרישום האמור ירשום הערה כנדרש משהוגש לו צו המינוי.

(ג) מנהל העזבון יפתח חשבון בבנק על שם העזבון ויפקיד בו כספים מכוח תפקידו, ככל האפשר בתכוף לאחר קבלתם, ולא יחזיק את כספי העזבון בחשבונו הפרטי.

(ד) מנהל העזבון יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה, חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות.

(א1) מינה הרשם לעניני ירושה מנהל עיזבון, יצרף מנהל העיזבון או מעוניין בדבר, לבקשתו הראשונה מבית המשפט, גם את צו מינוי מנהל העיזבון, ומזכירות בית המשפט תפתח תיק עיזבון שאליו יצורף הצו וכל בקשה שתוגש לבית המשפט בקשר לעיזבון.

(ב) בכל מקרה שבו מתקיימת נסיבה מהנסיבות המפורטות להלן, תצוין הנסיבה האמורה בהבלטה במשפט הפתיחה בבקשה למתן הוראות:

(1) הבקשה הוגשה בידי מנהל עיזבון זמני;

(2) העיזבון שאליו נוגעת הבקשה כולל רכוש או זכויות של קטין, אדם שהאפוטרופוס הכללי מנהל את רכושו, נעדר, נפקד, אדם שמונה לו אפוטרופוס או ממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף;

(3) הייתה בצוואה שאליה נוגעת הבקשה הוראה על הקמת הקדש ציבורי או המייעדת את נכסי העיזבון, כולם או חלקם, לקידום עניין ציבורי.

(ג) לכל בקשה למתן הוראות בנוגע לנכסים יש לצרף את המסמכים המעידים על הזכויות הקיימות בהם או העתקים מאושרים מהם, אולם רשאי בית המשפט לפטור מהגשת המסמכים האמורים אם הוא סבור כי אין צורך בהם לשם מתן ההוראות.

(ד) בבקשת מנהל עזבון לפי תקנה זו, יהיו כל היורשים משיבים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, לפטור מחובת המצאת הבקשה למשיב פלוני; צורפה הסכמתו של יורש לבקשה, אין צורך להמציאה לו ולהזמינו לדיון, אלא אם כן הורה על כך בית המשפט.

(ה) (בוטלה).

(ו) בית המשפט רשאי, כאמור בסעיף 83 לחוק, ליתן הוראות למנהל עזבון אף בלא שהוגשה בקשה בדרך האמורה בתקנה זו.

(ב) במקרים המנויים בתוספת השנייה לחוק, יגיש מנהל העיזבון, באופן מקוון, את הדוחות כאמור בתקנת משנה (א) גם לאפוטרופוס הכללי לשם בדיקתם.

(ב) לא נתמנה מנהל עזבון, יומצא עותק מכל בקשה, ככל האפשר, ליורשים ולצדדים הנוגעים בדבר, ודינם כדין משיבים; אולם רשאי בית המשפט אם ראה את הדבר לנכון, לפטור מהמצאה למשיבים או לאחדים מהם.

(ב) בבקשה יפרט מנהל העיזבון, בין השאר, את שווי נכסי העיזבון, לפי תקנה 45ז, את הפעולות שביצע בניהול העיזבון, את גובה השכר שהוא מבקש ואת דרך חישובו.

(ג) במקרים המנויים בתוספת השנייה לחוק, האפוטרופוס הכללי יהיה משיב נוסף לבקשה ובית המשפט לא ידון בבקשה לפי תקנת משנה (א) בטרם קיבל הודעה מהאפוטרופוס הכללי בדבר בדיקת הפרטה והדינים והחשבונות הסופיים, אלא אם כן חלפו שבעים וחמישה ימים מיום שהוגשו הדינים והחשבונות הסופיים לאפוטרופוס הכללי.

(ד) הוראות תקנה 40(ד) יחולו גם על בקשה לפי פרק זה.

(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבר שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.

(ג) לשכר הטרחה שיקבע בית המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף.

(ב) שכר מנהל עיזבון כולל החזר ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון; מנהל עיזבון רשאי לנכות מהעיזבון הוצאות אחרות שהוציא בקשר לעיזבון, כפי שיאשר בית המשפט, ורשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לקבלת אישור מראש להוצאה מיוחדת שהוא עומד להוציא.

(ג) בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר נפרד בעד שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו בקשר לעיזבון, וכן רשאי הוא להתיר לו לנכות מהעיזבון הוצאות בעד שירותים מקצועיים שקיבל בקשר לעיזבון, אשר אינם כלולים בתקנות משנה (א) ו-(ב).

(ד) שכר שייפסק או שיותר בניכוי לפי תקנת משנה (ג) לא יעלה על התעריף המינימלי הקיים או המומלץ במקצועו של נותן השירות המקצועי, אלא אם כן אישר זאת בית המשפט מראש.

(ב) נמשך ניהול העיזבון זמן רב או שהוא כרוך בהשקעת עבודה מרובה, רשאי בית המשפט לפסוק למנהל עיזבון שכר חלקי, על חשבון השכר הכולל, שלא יעלה על 2% משווי נכסי העיזבון, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.

(ב) היו לעיזבון כמה מנהלי עיזבון, יחולק השכר ביניהם על פי הסכמתם או על פי קביעת בית המשפט.

(ב) לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העיזבון ייקבע שוויים של נכסי העיזבון כדלקמן:

(1) נכסים כספיים - השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן (להלן - המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש;

(2) נכסים אחרים - השווי ביום מימושם או ביום חלוקתם ליורשים בלא מימוש, לפי הענין, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המימוש או יום החלוקה ליורשים בלא מימוש, לפי הענין.

(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא תקובל בבית דין דתי בקשה אלא אם כן צורפו אליה:

(1) הסכמות כל הצדדים הנוגעים בדבר לשיפוט בית הדין הדתי, בתצהיר;

(2) החלטת רשם לעניני ירושה או בית משפט, לפי הענין, לפי סעיף 68(א) לחוק, בענין הוכחת מותו של אדם או זמן מותו שלא על ידי תעודת פטירה או הצהרת מוות;

(3) החלטת בית משפט או הרשם לענייני ירושה לפי סעיף 68(ב) לחוק, להתיר הוכחת צוואה בהגשת העתק או באופן אחר.

(ג) קיבל בית הדין בקשה לצו ירושה או צו קיום, ישלח הודעה על קבלתה למרשם הארצי בציון כל הפרטים הנדרשים לפי תקנה 4(ב). הממונה הארצי ישלח לבית הדין הדתי את כל פרטי המרשם הארצי הנוגעים לאותו עזבון.

(ב) לא הוגשה התנגדות בתוך המועדים הקבועים בתקנה 17 או 49, לפי המאוחר מביניהם, רשאי בית הדין ליתן את הצו המבוקש.

(ב) הממונה על הגבייה ברשות יפרסם הודעה כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של הרשות, במיקום ייעודי לפרסומים כאמור.

(ג) אדם שסבר כי פרטי הודעה שפורסמה לפי תקנה זו אינם נכונים, רשאי לפנות לממונה על הגבייה ברשות שפרסמה את ההודעה בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו; בבקשה כאמור יפרט הפונה את הזיקה שלו לעיזבון ואת טיעוניו בצירוף אסמכתאות.

(ב) כל אדם רשאי לבצע באתר האינטרנט של הממונה הארצי בדיקה של הודעות שפורסמו כאמור בתקנה 51ב בדרך של שאילתה לפי מספר תעודת הזהות של המנוח.

(ב) יורש המבקש להגיש התנגדות לפי סעיף 125ה לחוק יצרף להתנגדות העתק מהבקשה לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון שהוגשה לבית משפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין.

(א1) העתק מבקשה או תובענה כמפורט להלן, המוגשות לרשם לענייני ירושה, יומצא לבא כוחו של היועץ המשפטי למ משלה, במשרד האפוטרופוס הכללי שבאזור פעולתו של הרשם, בכל אחד מאלה:

(1) בקשה או תובענה לצו קיום צוואה המייעדת את נכסי העיזבון, כולם או חלקם, לקידום עניין ציבורי, או המקימה הקדש ציבורי כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979;

(2) בקשה או תובענה לצו קיום צוואה בעל פה כמשמעותה בסעיף 23 לחוק;

(3) בקשה או תובענה לצו קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה כמשמעותם בסעיף 25 לחוק;

(4) כל בקשה או תובענה בענייני ירושה, אם -

(א) מי מבין היורשים, הזוכים, או המבקשים להסתלק מחלקם בעיזבון, לפי העניין, הוא נעדר, נפקד, אדם שמונה לו אפוטרופוס או מי שהוגשה לבית המשפט בקשה למנות לו אפוטרופוס כאמור, וכן ממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף;

(ב) אין בין היורשים או הזוכים על פי הצוואה, לפי העניין, מי שנמנה על ילדי המוריש, צאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם או בן זוגו של המוריש.

(ב) הודיע היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהומצא לו העתק הבקשה או התובענה שברצונו להתייצב או לטעון בענין - יקבע בית המשפט או בית הדין מועד לדיון ויזמין את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו לדיון.

(ג) ראה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו כי מפאת צורך בחקירה או בבדיקה נוספת של הבקשה או התובענה תידרש תקופת זמן נוספת לשם קביעת עמדתו, יודיע על כך בכתב לבית המשפט, לבית הדין או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין, לפני עבור המועד האמור בתקנת משנה (ב), ובית המשפט, בית הדין או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, רשאי להאריך את המועד הקבוע בתקנת משנה (ב) מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ד) הרשם לענייני ירושה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על העברת בקשה או תובענה שהובאה לפניו לתגובת בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא התקיימו הוראות תקנת משנה (א1), ויחולו הוראות תקנות משנה (ב) ו–(ג).

(ה) הועברה בקשה לתגובת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנות משנה (א1) או (ד), והורה הרשם לענייני ירושה על העברת הבקשה לבית המשפט לפי סעיף 67א לחוק, יגיש בא כוח היועץ המשפטי לממשלה את תגובתו ישירות לבית המשפט שאליו הועברה הבקשה כאמור.

(ב) הוגשה תובענה בענין עזבון מסוים לבית משפט מחוזי, והוגשה לאחר מכן, לענין אותו עזבון, תובענה לבית משפט מחוזי אחר, יעביר בית המשפט המחוזי האחר את התיק לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לראשונה.

(ג) על תובענות לפי תקנה זו יחולו תקנות 15, 16, 17, 18, 19, 23, 24, 25, 26, 27, 53 ו-54 ופרקים ו' ו-ז'.

(ד) על הדיון בתובענות לפי תקנה זו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אם אין בהן סתירה לתקנה זו.