תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין - תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006 1

(1) נושא הבקשה הוא נזק ישיר לגוף או לרכוש;

(2) הבקשה הוגשה מטעם מי שרשאי להגישה, כאמור בתקנה 3;

(3) המסמכים הדרושים כמפורט בתקנה 5 צורפו לבקשה;

(4) הבקשה הוגשה בתוך המועדים הנקובים בתקנה 6;

(5) הוגשה בגין הנזק נושא הבקשה, הודעה בכתב על נזק בהתאם לתקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק), התשס"ג-2003, זולת אם התקיימו טעמים מיוחדים, כאמור בסעיף 5א(2)(ד) לחוק.

(1) לענין נזק ישיר לגוף -

(א) הניזוק, או אם נבצר ממנו להגיש את הבקשה מחמת מצבו הבריאותי או מחמת נסיבות מוצדקות אחרות יגיש את הבקשה אפוטרופסו או ידיד קרוב אחר, היה הניזוק קטין בעת הגשת הבקשה - הוריו או אפוטרופסו;

(ב) נפטר הניזוק, רשאים להגיש את הבקשה מי שהיה בן זוגו ומי שהיו תלויים בניזוק לפרנסתם במועד הגשת הבקשה.

(2) לענין נזק ישיר לרכוש - בעליו; היה הבעלים תאגיד, תוגש הבקשה על ידי מורשי החתימה של התאגיד; בפסקה זאת, "תאגיד" - למעט תאגיד שהבעלות בו נתונה, כולה או חלקה, לרשות הפלסטינית.

(1) לענין נזק ישיר לגוף:

(א) מסמך מקורי מבית חולים על אודות מספר ימי האשפוז מיד עם קרות הנזק וכן על אודות אשפוזים נוספים, אם היו;

(ב) סיכום מקורי של מחלה בעת השחרור מאשפוז;

(ג) אישורים רפואיים מקוריים, חתומים ביד הרופא המטפל, בדבר מצבו של הניזוק, כפי שהוא במועד הגשת הבקשה;

(ד) כתב ויתור על סודיות רפואית;

(2) לענין נזק שהוא מוות - יצרף מגיש הבקשה, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), אם לא נפטר הניזוק מיד עקב המעשה נושא הבקשה, תעודת פטירה או תעודת קבורה מקורית;

(3) לענין נזק גוף שלא גרם לפגיעה גופנית קשה - יצרף הניזוק, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש למשטרה, למינהלת הממשל התיאום והקישור, או לגורם ישראלי רשמי אחר בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק;

(4) לענין נזק ישיר לרכוש - יצרף הניזוק העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש לגורם ישראלי רשמי כאמור בפסקה (3) בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק, וכן יצרף מסמכים המוכיחים את הבעלות על הרכוש שניזוק; היה הבעלים תאגיד - יצורף אישור של עורך דין בדבר הבעלים ומורשי החתימה של התאגיד;

(5) תצהיר חתום ביד מגיש הבקשה ומאומת בידי עורך דין שבו יפורטו הנזק ונסיבות האירוע שגרם לנזק;

(6) העתק פסק דין או החלטה, אם ניתן על ידי בית משפט, בקשי לנזק נושא הבקשה;

(7) העתק טופס ההודעה בכתב כאמור בתקנה 2(5);

(8) כל מסמך נוסף, אשר עשוי לבסס, לדעת מגיש הבקשה, את הבקשה.

(ב) הוועדה רשאית לבקש השלמת מסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שמגיש הבקשה לא צירף לבקשה; לא הוגשו המסמכים הנדרשים בתוך הזמן שקצבה הוועדה, רשאית הוועדה למחוק את הבקשה.

(ג) שוכנעה הוועדה כי נבצר מן המבקש במועד הגשת הבקשה לצרף את המסמך המקורי, תקבל הוועדה העתק אמין של המסמך; מבקש המצרף העתק של מסמך מקורי, יפרט בבקשתו מדוע נבצר ממנו לצרף את המסמך המקורי.

(1) הוגשה תביעה לבית משפט בגין הנזק נושא הבקשה - אם דחה בית המשפט את התביעה משום שמצא כי חל סעיף 5ג(א) לחוק - לא יאוחר מתשעים ימים מיום שנדחתה בידי בית המשפט בפסק דין חלוט;

(2) לא הוגשה תביעה לבית המשפט כאמור בפסקה (1) - בתוך שנתיים ממועד המעשה שגרם לפי הנטען לנזק, ואם היה המבקש קטין ביום המעשה, בתוך התקופה המרבית הקבועה בסעיף 5א(3) לחוק.

(1) יש אפשרות ממשית שהנזק נושא הבקשה נגרם על ידי הרשות הפלסטינית או על ידי גורמים אחרים העוינים לישראל;

(2) הניזוק נמנה על המנויים בסעיף 5ב(א) לחוק;

(3) הניזוק נפגע בעת מילוי תפקידו כאיש כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית או רשויות הממשל שלה;

(4) הניזוק זכאי, בגין הנזק נושא הבקשה, לפיצוי לפי חוק מס רכוש או לפי חוק התגמולים, לרבות אפשרות להגיש בקשה לוועדה הבין–משרדית לטיפול בפניות לפנים משורת הדין בנפגעים על רקע לאומני;

(5) הניזוק קיבל או זכאי לקבל ממקור אחר תשלום או סיוע בגין הנזק נושא הבקשה;

(6) תלויה ועומדת בבית משפט תביעה של הניזוק בגין הנזק נושא הבקשה;

(7) הבקשה הוגשה על ידי אחד מהמנויים בתקנה 3(1)(ב), לאחר שניתנה החלטה על ידי הוועדה בנוגע לאותו מעשה גורם הנזק ולגבי אותה משפחה;

(8) קיים חשש סביר לפגם באמינות הבקשה, פרטיה או המסמכים המצורפים לה;

(9) נסיבות האירוע כפי שעולות מן הבקשה או ממידע שבידי הוועדה מצדיקות את דחייתה.

(1) לענין קביעת חומרת הפגיעה הגופנית -

(א) משך תקופת האשפוז של הניזוק בבית חולים או במוסד סיעודי:

(ב) למצב שבו חייב הניזוק להיעזר בגין הפגיעה הגופנית במידה רבה בזולת לתקופה ממושכת;

(2) מצבו המשפחתי של הניזוק - אם יש לו בן זוג או ילדים שהיו תלויים בו לפרנסתם במועד הגשת הבקשה;

(3) אם הניזוק או מגיש הבקשה הות בעל רקע ביטחוני שלילי או שקיים חשש כי ניזוק בעת שהשתתף בפעילות עוינת;

(4) אם בן משפחתו מדרגה ראשונה של הניזוק הוא בעל רקע ביטחוני שלילי והנזק נגרם בשל פעילות זאת;

(5) מידת התועלת שבמתן התשלום לשיקום הניזוק, ובפרט, אם הבקשה היא פניה לסייע במימון טיפול רפואי או עזרים רפואיים חיוניים;

(6) מידת אמינותה של הבקשה, פרטיה והמסמכים שצורפו לה.

(ב) הוועדה רשאית לבקש באמצעות מזכיר הוועדה מגורמי הביטחון התייחסות לבקשה ולמבקש ומסמכים הנוגעים בדבר, ככל שניתן לאתרם.

(ג) הוועדה רשאית להיעזר במומחים מטעמה לכל דבר שתמצא לנכון, הדרוש לשם קבלת החלטתה.

(ד) הוועדה רשאית להורות על ביצוע בירורים נוספים.

(ה) מצאה הוועדה כי חומר שהועבר לה שלא על ידי המבקש יכול שיהיה בסיס לצורך קבלת החלטה בענינו - תאפשר למבקש להגיב על הטענות העולות ממנו בתוך פרק זמן סביר שתקצוב לכך, זולת אם מצאה הוועדה שאין מקים לעשות כן מטעמי ביטחון המדינה או אם הוצאה תעודת חיסיון.

(ו) הוועדה רשאית לדחות בקשה או להיענות לה, כולה או חלקה; החליטה הוועדה להיענות לבקשה, כולה או חלקה, רשאית היא לאשר תשלום חד–פעמי בלבד.

(ז) סברה הוועדה, כי מן הבקשה עולה שהמבקש או הניזוק, לפי הענין, נתון במצוקה חמורה ומיידית שיש בה כדי להצדיק סיוע כספי מיידי לשם הצלת חיים או מניעת פגיעה קשה באיבר חיוני, ונראה על פניו כי גבוהים הסיכויים לקבלת הבקשה לאחר השלמת הדיון בה, רשאית היא לאשר תשלום ביניים; סכום תשלום הביניים ינוכה מכל תשלום עתידי, אם יאושר בהמשך בידי הוועדה.

(ח) הוועדה רשאית לקבוע את אופן ביצוע התשלום, לרבות המוטב לתשלום, והתנייתו במתן כתב ויתור מקורי על תביעות וטענות.

(1) העתק הבקשה ונספחיה;

(2) העתק הכרזת אזור עימות, החלה על המעשה שגרם לנזק נושא הבקשה;

(3) כל מידע נוסף שמזכיר הוועדה סבור, שהוא נחוץ לעבודתה.

(ב) ההחלטות ישקפו את מהלך הדיון, לרבות דעת מיעוט, אם היתה, ויהיו מנומקות; נימוקי הוועדה יימסרו למבקש, זולת אם מצאה הוועדה שאין מקום לגלות את נימוקיה או את חלקם, מטעמי ביטחון המדינה.