תזכיר חוק

*

א.  שם החוק המוצע

תזכיר חוק ההוצאה לפועל, (תיקון מס'...)(חייב שמשלם לפי הוראת תשלומים ופתיחת תביעה על סכום קצוב), התשע"ז- 2017.

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

תזכיר החוק מבקש לערוך שני תיקונים בחוק ההוצאה לפועל.

1. חייב שמשלם לפי הוראת תשלומים – כאשר חייב אינו יכול לשלם את מלוא חובו באופן מיידי, מקנה לו חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967  (להלן:"החוק") אפשרות לשלם את חובו בשיעורים, באחת משתי דרכים: תשלום לפי צו תשלומים בהתאם לסעיף 69 לחוק, ותשלום לפי כללי מנהל ההוצאה לפועל בהתאם לסעיף 69א לחוק (להלן: "הוראת תשלומים").

תשלום החוב בתשלומים הוא כלי מרכזי לאכיפת חובות בהוצאה לפועל מכיוון שחייבים רבים אינם מצליחים לשלם את  חובם באופן מיידי. על כן, יש חשיבות רבה לעידוד חייבים לקבל צווי תשלומים ולהתמיד בתשלומם. בדרך זו יקבלו הזוכים את התשלום המגיע להם באופן סדור והחייבים  יחזירו את חובותיהם במסגרת הליך מסודר עד לסגירת תיקם בהוצאה לפועל.

תזכיר החוק מבקש לייצר תמריצים לחייבים לפנות לרשמי ההוצאה לפועל לקבלת צו תשלומים ולהתמיד בתשלומים אלו. לצורך כך מוצע לקבוע שכשחייב משלם באופן עקבי ורצוף את תשלומיו, תופחת ריבית הפיגורים הנצברת לחוב ולא יינקטו הליכים מסוימים כנגד החייב.

הפחתת ריבית הפיגורים בתקופת העמידה בתשלומים – מכיוון שהחייב משלם את חובו בהתאם להוראת התשלומים, הרי שאין צורך לתמרץ אותו לשלם את חובו באמצעות ריבית הפיגורים. עם זאת, מאחר שהחייב אינו משלם את החוב במלואו אלא בתשלומים, יש צורך לעודד אותו להמשיך לשלם את חובו וכן לפצות את הזוכה עבור הנזק שנגרם לו בשל האיחור בתשלום החוב. לפיכך מוצע להפחית רק חלק מריבית הפיגורים.

אי נקיטת הליכים מסוימים או עיכובם – אי נקיטת הליכים או עיכובם נועדו לתמרץ את החייב לעמוד בתשלומים שכן אי עמידה בתשלומים עשויה להביא לנקיטת הליכים כנגדו. כמו כן, יש בכך לאפשר לחייב להמשיך ולנהל את חייו גם במהלך תקופת התשלומים. אי נקיטת או עיכוב ההליכים אינו מונע נקיטת הליכים שנועדו לתפיסת כספים כגון הטלת עיקולים וכן אינו מונע הטלת עיכוב יציאה מהארץ.

 

2. פתיחת תיק על סכום קצוב בהוצאה לפועל כשהמצאת ההתראה לא צלחה – חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 46), התשע"ה-2015 פורסם ביום 15.7.2015 (להלן: התיקון). עניינו של התיקון היה העלאת הסכום שאותו אפשר לגבות במסגרת תובענות על סכום קצוב בהוצאה לפועל והעמדתו על סך של  75,000 ₪. לצד העלאת הסכום שניתן לגבות בתובענות על סכום קצוב, הוקשח התנאי למסירת ההתראה. אם קודם לתיקון נדרש התובע  לשלוח התראה לנתבע בדואר רשום, הרי שלאחר התיקון נדרש התובע להמציא את ההתראה בדואר רשום עם אישור מסירה. כמו כן, נקבע שסירוב של הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה ייחשבו כאילו ההתראה הומצאה כדין.

מנתונים שהעבירו זוכים לרשות האכיפה והגבייה מסתמן כי שיעור ההמצאות עומד על פחות מ-50%. כמו כן, מנתוני רשות האכיפה והגבייה עולה כי נרשמה ירידה במספר התיקים שנפתחו במסגרת המסלול לתביעות על סכום קצוב.  

להיעדר הצלחה בהמצאת ההתראות בדואר רשום ישנן השלכות על המבקשים ועל החייבים. אצל המבקשים להגיש תובענות בסכום קצוב, מצטברים חובות שהם אינם יכולים לגבות, ועל החייבים מגולגלות עלויות האיתור השונות והמגוונות שהזוכים נדרשים לפנות אליהן בהיעדר הצלחה להמציא את ההתראה בדואר רשום. מעבר לכך אכיפת חובות הכרחית לשמירה על שלטון החוק  ועל מוסר התשלומים.

על כן, מוצע לאפשר לזוכה לפתוח תיק על סכום קצוב בהוצאה לפועל לאחר שניסיון ההמצאה המלאה לא צלח. עם זאת, מכיוון שמטרת ההתראה היא למנוע מצב שבו נתבעים יודעים על התביעה לראשונה רק בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כאשר במועד זה כבר מושתות עליהם עלויות שונות לרבות אגרה ושכר טרחת עורכי דין, מוצע שאם חייב שילם את חובו בתוך תקופת האזהרה הוא לא יידרש לשם את העלויות של פתיחת התיק ואלו יושתו על הזוכה.

 

ג.  עיקרי החוק המוצע

עיקרי תזכיר החוק יובאו להלן.

עיקר 1: אי-נקיטת הליכים מסוימים בתיק שבו החייב משלם לפי כללי ההוצאה לפועל

מוצע לקבוע, שחייב שמשלם את חובו בהתאם לכללי מנהל ההוצאה לפועל, יהיה רשאי, החל מהתשלום הראשון, להגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה שלא יינקטו במסגרת התיק שבו הוא משלם ההליכים שלהלן: עיקול חשבון עובר ושב לפי סעיף 43 לחוק; עיקול משכורת לפי סעיף 43 לחוק; עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א) לחוק; הגבלת החייב מקבל, מהחזיק ומחדש רישיון נהיגה לפי סעיף 66א(6) לחוק (להלן: "ההליכים"). מנהל לשכת ההוצאה לפועל יבחן את הבקשה, ואם שוכנע כי החייב עומד בתשלומים בהתאם לכללים, יורה שלא לנקוט את ההליכים, וישלח על כך הודעה לזוכה בתיק. רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, את ההוראה שלא לנקוט את ההליכים בתיק אם מצא שהדבר נדרש בנסיבות העניין. בנוסף, ההוראה שלא לנקוט את ההליכים בתיק תבוטל לפי בקשת זוכה אם החייב איחר את מועד התשלום ביותר מ-10 ימים.  

עיקר 2: הכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלומים

מוצע לקבוע כי במקרה שבו החייב משלם באופן עקבי ורצוף לפחות שלושה תשלומים לפי הוראת התשלומים שנקבעה לו, הוא יהיה זכאי לבקש ממנהל ההוצאה לפועל שיכיר בו כחייב משלם לפי הוראת תשלומים בתיק בו הוא משלם. אם שוכנע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי החייב שילם ברציפות ובמועדם שלושה תשלומים בהתאם לצו התשלומים שנקבע לו, יוכר החייב כחייב משלם לפי הוראת תשלומים ותישלח על כך הודעה לצדדים. במקרה שבו התשלום לזוכה בוצע שלא באמצעות ההוצאה לפועל, הזוכה יהיה רשאי להתנגד להכרה, מן הטעם שהחייב לא שילם כנדרש בחוק. הוכר החייב כחייב משלם לפי הוראת תשלומים, יופחת ב- 25% שיעור ריבית הפיגורים על יתרת החוב בתיק ולא יינקטו ההליכים או יעוכבו.

ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלומים והשינויים הנלווים לה יחולו רק בתיק שבמסגרתו מגיש החייב את הבקשה.

הפחתת ריבית של נותני אשראי לפי חוק הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג- 1993 – כיום מגביל חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות את ריבית הפיגורים שרשאי מלווה לגבות כך ששיעור ריבית הפיגורים לא יעלה בחישוב שנתי על חמישית שיעור העלות הממשית של האשראי. בימים אלו נידונה בוועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 3), התשע"ה-2015. הצעה זו מבקשת, בין היתר, לשנות את אופן קביעת ריבית הפיגורים המרבית שיוכל לגבות המלווה. על כן, שיעור הפחתת ריבית הפיגורים לגורמים הפועלים בהתאם לחוק זה, תיבחן בהתאם להתפתחות הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 3), התשע"ה-2015.

 

 עיקר 3: העברת בקשת החייב להכרה בו כמשלם לפי הוראת תשלומים לרשם ההוצאה לפועל

מוצע לקבוע כי מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת החייב להחלטת רשם ההוצאה לפועל בהתקיים אחד מאלה: המנהל סבור שיש טעם מיוחד שלא לעכב את העיקול המוטל על חשבון העובר ושב, על המיטלטלין או על המשכורת של החייב; המנהל מתקשה להכריע האם החייב עומד בתנאי ההכרה; המנהל נתקל בקושי בעת מתן החלטה; המנהל סבור כי יש להעביר את הדיון בבקשה שלפניו לרשם ההוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא.

עיקר 4: ביטול ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלומים  

אם חייב אינו עומד בתשלומים שנקבעו בהוראת התשלומים, רשאי הזוכה לבקש ממנהל ההוצאה לפועל לבטל את ההכרה בו כחייב משלם לפי הוראת תשלומים, כשביטול זה יביא גם לביטול הפחתת הריבית וביטול ההוראה בדבר אי נקיטת ההליכים או עיכובם. מוצע לקבוע שזוכה יוכל להגיש בקשה כאמור, רק אם חייב לא שילם יותר משני תשלומים בשנה החל ממועד ההכרה או שלא שילם במצטבר יותר מחמישה תשלומים החל ממועד ההכרה. מתן מרווח לחייבים נועד להתמודד עם אירועים בלתי צפויים ובדרך זו לשמור על החייבים שכבר הוכרו כמשלמים לפי הוראת תשלומים בתוך התהליך ולהגביר את הסיכוי שיפרעו את חובם.

מוצע לקבוע שאם ימצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל שהחייב אינו עומד בתשלומים כמפורט לעיל, הוא יבטל את ההכרה בו כחייב משלם מאותו מועד ואילך, וישלח הודעה על ביטול ההכרה לצדדים. חייב יוכל לבקש מרשם ההוצאה לפועל לשנות את החלטת הביטול בתוך 30 יום ממועד המצאת ההודעה וכן להקדים והגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה מנומקת שלא לבטל את ההכרה שניתנה לו, בהתקיים נסיבות מיוחדות.

נוכח תכליתה של ריבית הפיגורים וכדי לוודא שההפחתה תשמש כתמריץ משמעותי, מוצע שחייב יהיה זכאי להפחתת ריבית הפיגורים פעם אחת בלבד בכל תיק. עיכוב ההליכים לא יוגבל והחייב יהיה זכאי לבקשו אם הוא עומד בתנאי הסעיף.

עיקר 5: תחולה

 המנגנון יחול על כל החובות הנגבים באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, למעט תיקי משכנתה, משכון או הלנת שכר. 

עיקר 6: פתיחת תיק על סכום קצוב כשהמצאת ההתראה לא צלחה

מוצע לאפשר למבקש להגיש בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב (להלן: "המבקש") לפתוח תיק בהוצאה לפועל גם כאשר מסירת ההתראה לחייב לא צלחה. מי שמבקש לבצע תובענה על סכום קצוב, ישלח לחייב התראה בדואר רשום עם אישור מסירה. אם לא ניתן אישור מסירה של ההתראה, יוכל המבקש לבחור אם להמציא בשנית את ההתראה לחייב בהמצאה אישית, בדואר רשום או לפתוח תיק בהוצאה לפועל. אם בחר המבקש לפתוח תיק הוצאה לפועל, יצרף לבקשה לביצוע תובענה, את ההתראה ואת האסמכתאות לאי המצאתה. חייב שישלם את סכום התביעה בתקופת האזהרה, יהיה פטור מתשלום שכר הטרחה, הריבית שנצברה לתיק ותשלום אגרת פתיחת התיק, ושתשלום העלויות בתיק יחול על הזוכה.

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

הוספת הסדר לחייב שמשלם לפי הוראת תשלומים ושינוי התנאי להגשת תביעה על סכום קצוב.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, התקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

אין.

 

ו.  נוסח החוק המוצע: