תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' ...)( מינוי יועצים משפטיים למשרדי ממשלה), התשע"ז–2017

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

הצעת חוק זו נועדה לשנות את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה מבחירה באמצעות מכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן: "החוק") לבחירה באמצעות ועדה ומינוי של השר הממונה על המשרד הממשלתי שבו המשרה. בנוסף הצעה זו מבקשת לקבוע הוראות משלימות, בדומה לנעשה ביחס למינויים של בעלי תפקידים בכירים אחרים בשירות המדינה. בדרך זו, תותאם דרך הבחירה של היועץ המשפטי למשרד ממשלתי למעמדו המיוחד.

תפקיד היועץ המשפטי במשרד ממשלתי הוא להעניק ייעוץ משפטי לגורמי המשרד בהיבטים המשפטיים של פעולתם. במסגרתו זו, על היועץ המשפטי לסייע ולהעמיד לרשות המשרד את הכלים והאמצעים המשפטיים הדרושים ליישום מדיניות המשרד.

בדו"ח הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו (להלן – דו"ח ועדת שמגר) אף תואר, כי הייעוץ המשפטי לגורמי הממשל, המהווה אחד משני תפקידיו המרכזיים של היועץ המשפטי לממשלה (לצד סמכותו כראש התביעה הפלילית), מתבצע גם על ידי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה (וראו פסקה 18(ב) לדו"ח ועדת שמגר).

במילוי תפקידו, על היועץ המשפטי למשרד הממשלתי להפעיל שיקול דעת עצמאי. במסגרת תפקידו, על היועץ המשפטי למשרד ממשלתי לבחון ולאתר את הנתיבים המשפטיים הקיימים לשם יישום מדיניותו של השר, תוך הקפדה על שמירה על שלטון החוק, וזאת במנותק מתוכן המדיניות עצמה.

כיום, נבחרים היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה בהליך של מכרז, בהתאם לסעיף 19 לחוק. תחילה, מפורסם מכרז בין-משרדי אליו יכולים להגיש מועמדות משפטנים העובדים בשירות המדינה (העומדים בתנאי הכשירות והניסיון) וככל שלא נבחר מועמד בשלב זה, מפורסם מכרז פומבי.

במסגרת תהליך זה, אין לשר כל נגיעה או השפעה על תהליך המינוי, וזאת על אף ממשקי העבודה המרובים והמשמעותיים שיש לשר הממונה על המשרד הממשלתי עם היועץ המשפטי לאותו משרד. יצוין כי הליך איוש זה שונה מהליך הבחירה המקצועי המתקיים ביחס לבעלי תפקידים מקצועיים בכירים אחרים במשרדי הממשלה. על כן, מוצע לשנות את תהליך הבחירה והמינוי למשרה, כך שיאפשר מעורבות רבה יותר של השר בהליך המינוי.

יובהר, אין בהצעה כדי לפגוע פגיעה כלשהי בסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי למשרד הממשלתי או לעצמאות שיקול הדעת המקצועי שלו. ההצעה אף אינה באה לשנות את המצב לפיו היועץ המשפטי למשרד הממשלתי הוא חלק אורגני מהמשרד הממשלתי, או כדי לשנות את מבנה הכפיפות של היועץ המשפטי למשרד הממשלתי.

 

 

ג. עיקרי החוק המוצע

מוצע לקבוע כי השר הממונה על המשרד ימנה את היועץ המשפטי למשרד, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לאחר הליך של איתור בידי ועדה ושתפקידה לבחון את התאמתם של המועמדים למשרה, וכי סעיף 19 לחוק, הקובע את חובת המכרז, לא יחול על איוש משרות היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. המנגנון יחול על משרדי הממשלה שיפורטו בתוספת לחוק.

הוועדה לאיתור היועץ המשפטי למשרד הממשלתי תוקם ותתכנס אד הוק לצורך בחינת מועמדים לקראת איוש משרת היועץ המשפטי של אחד ממשרדי הממשלה. הרכב הוועדה המוצע, הדומה להרכביהן של ועדות איתור הפועלות מכוח החלטות הממשלה, כולל את מנכ"ל המשרד בו מצויה המשרד, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, נציב שירות המדינה או נציגו, נציג ציבור שימנה יו"ר הוועדה וכן איש אקדמיה שימנה יו"ר הוועדה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

בעבר, הוחלט על קציבת כהונת יועץ משפטי למשרד ממשלתי לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים. כיוון שכעת אופן המינוי והבחירה מוסדר בחוק, מתבקש כי גם משך הכהונה יעוגן בחוק. המדובר בתקופת כהונה אחת ממושכת, כפי שקבוע גם ביחס למשרות אחרות, בהן נדרשת מקצועיות רבה ולצידה עצמאות של שיקול הדעת.

בנוסף, מוצע לקבוע כי בבואה לבחור במועמד המתאים ביותר למשרה, תיתן הוועדה עדיפות למועמד שימצא מתאים ביותר מתוך שירות המדינה. זאת, נוכח חשיבותו של ניסיון בשירות המדינה והיכרות עם המשפט הציבורי והמינהלי בהקשר של עבודת הממשלה לצורך כהונה כיועץ משפטי של משרד ממשלתי; וכן נוכח החשיבות שבקיום אופק קידום לעובדים בשירות המדינה. לעניין זה, יראו עובד מדינה בין שהוא עובד קבוע לפי נסמן 02.231 לתקשי"ר, ובין שהוא עובד המכהן במשרה אליה נבחר במכרז או בדרך אחרת המועסק באמצעות חוזה אישי.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יוסף סעיף 5א לחוק שירות המדינה (מינויים).

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

 

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס'...)

(מינוי יועצים משפטיים למשרדי ממשלה), התשע"ז–2017