תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס"ו-2006
הקליקו על כותרת הסעיף
1. הגדרות
2. התשלום החוזי המרבי
3. התשלום המותר לגביה או לקבלה בידי לשכה פרטית
4. הצמדה למדד
5. תנאים לקבלת או לגביית תשלומים בידי לשכה פרטית
6. נסיבות שבהן יוחזרו תשלומים לעובד הזר
7. התשלום המותר לגבייה או לקבלה בידי אדם שאינו לשכה פרטית
8. תחילה
9. תוקף

תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס"ו-2006 1

(נוסח בתוקף מיום 14.10.2022 עד יום 13.10.2028)
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 69ה ו–69ז(1) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
 
1.   
הגדרות

[תיקונים: התשע"ג, התשפ"ב (מס' 2)]
בתקנות אלה -
"התקשרות בין–לאומית" - התקשרות בין–לאומית שישראל צד לה בעניין תיווך לעבודה של עובד זר;
"מע"מ" - מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
"שכר מינימום" - כמשמעותו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;
"תשלום חוזי" - כמשמעותו בסעיף 69ז(1) לחוק.
2. 2
התשלום החוזי המרבי
התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל–4,288.36 שקלים חדשים.
3. 3
התשלום המותר לגביה או לקבלה בידי לשכה פרטית

[תיקונים: התשס"ח, התשס"ט, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ז, התשע"ט, התש"ף, התשפ"ב, התשפ"ב (מס' 2), התשפ"ג, התשפ"ד, התשפ"ו]
(א) (1) לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף הסיעוד עם כניסתו לישראל לראשונה, רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, עם כניסתו לישראל לראשונה, תשלום שלא יעלה על הסכום החד-פעמי המרבי לגבייה, ולא תגבה או תקבל לשכה כאמור או כל לשכה פרטית אחרת מהעובד הזר כל סכום מעבר לכך, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, למעט התשלום המותר האמור בפסקה (2); לעניין תקנה זו -
"הסכום החד-פעמי המרבי לגבייה" - סכום הכולל מע"מ השווה להפרש שבין שכר המינימום, לחודש, לבין סך הסכומים הנקובים בפסקאות משנה (א) ו–(ב) לפסקה (2); ואולם אם התשלום שולם בידי העובד בהעברה בנקאית במטבע זר שבוצעה בתוך 21 ימים לפני מועד כניסתו לישראל או עד שלושה ימי עסקים שלאחר מועד הכניסה לישראל, או בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני כניסתו לישראל כאמור - סכום כאמור הכולל מע"מ, במטבע הזר, לפי השער שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע ביום ה–21 לפני כניסתו לישראל;
"עובד זר בענף הסיעוד" - עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף הסיעוד למתן שירותי סיעוד ביתי למי שקיבל היתר, לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסק או משלח יד;
"שכר מינימום", לחודש - כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, בשיעורו המעודכן במועד התשלום לפי פסקה (1);
(2) לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף הסיעוד במועדים שלהלן רשאית לגבות או לקבל, במישרין, מהעובד הזר בלבד, באותם מועדים, סכומים שלא יעלו על התשלומים המרביים שמצוינים לצידם, ובלבד שהלשכה הפרטית מסרה לעובד הזר דרישה לתשלום חודש לפחות לפני כל אחד מהמועדים האמורים; לא תגבה או תקבל לשכה כאמור או כל לשכה פרטית אחרת מהעובד הזר כל סכום מעבר לכך, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, למעט התשלום המותר בפסקה (1):
(א) תשלום מרבי הכולל מע"מ, של 1,250 שקלים חדשים - בתום 26 חודשים מיום כניסתו לישראל לראשונה;
(ב) תשלום מרבי הכולל מע"מ, של 1,250 שקלים חדשים - בתום 38 חודשים מיום כניסתו לישראל לראשונה.
(א1) לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף החקלאות עם כניסתו לישראל ושהבאתו לישראל נעשתה במסגרת התקשרות בין–לאומית (להלן - לשכה פרטית ראשונה) -
(1) רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, עם כניסתו לישראל לראשונה, תשלום שלא יעלה על הסכום המרבי לגבייה, ולא תגבה או תקבל לשכה פרטית זו או כל לשכה פרטית אחרת מעובד זר כל סכום מעבר לכך בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל; לעניין זה -
"הסכום המרבי לגבייה" - סך השווה ל–3,166.98 שקלים חדשים שנוסף עליהם מע"מ, ואולם אם התשלום שולם בידי העובד בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני הגעתו לישראל או בהעברה בנקאית במטבע זר שבוצעה בתוך 21 ימים לפני מועד הגעתו לישראל או בתוך שלושה ימי עסקים שלאחר כניסתו כאמור - סך במטבע הזר שהיה שווה ל–2,814.46 שקלים חדשים שנוסף עליהם מע"מ, לפי השער היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע ביום ה–21 שלפני כניסתו לישראל;
"עובד זר בענף החקלאות" - למעט עובד כאמור שהבאתו לישראל נעשתה מראש לתקופה פחותה מ–12 חודשים רצופים ושהלשכה הפרטית אינה מחויבת כלפיו במתן שירותים לפי חוזה או כתב התחייבות;
(2) שקיבלה תשלום מעובד זר בענף החקלאות כאמור בפסקה (1), ולאחר מכן החלה לשכה פרטית אחרת לטפל בעניינו של העובד הזר, חייבת הלשכה הפרטית הראשונה להעביר ללשכה האחרת, לפי בקשתה בכתב, מתוך הסכום המרבי לגבייה את הסך העולה על חלקה היחסי בטיפול בעובד הזר; לעניין זה, "החלק היחסי" - מכפלת הסכום המרבי לגבייה ביחס שבין מספר החודשים שהלשכה הפרטית הראשונה טיפלה בעניינו של העובד הזר לבין 63; הוראות פסקה זו לעניין לשכה פרטית ראשונה ולשכה פרטית אחרת יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין לשכות פרטיות נוספות שהחלו לטפל בעניינו של העובד הזר;
(א1א)4 (בוטלה).
(א2) נודע ללשכה פרטית שטיפלה בעניינו של עובד זר ושקיבלה אחרונה כספים לפי תקנות אלה, למעט לפי תקנת משנה (ב), כנוסחן ביום קבלת הכספים, על עזיבתו של העובד הזר את ישראל ביציאה שאינה זמנית בלבד, חייבת הלשכה הפרטית בתוך 30 ימים מיום שנודע לה כאמור, להחזיר לעובד הזר שיעורים כלהלן מהסכום שנגבה ממנו עם כניסתו לישראל לפי התקנות האמורות, בהתאם לחלוף הזמן ממועד כניסתו עד עזיבתו את ישראל:
(1) אם עזב כאמור בטרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל - 60%;
(2) אם עזב כאמור אחרי שחלפו 18 חודשים ובטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל - 33%;
(א3)5 (בוטלה).
(א4) עבר עובד זר בענף הסיעוד לטיפולה של לשכה פרטית אחרת וטרם חלפו 63 חודשים מיום כניסתו לישראל לראשונה, רשאית הלשכה הפרטית האחרת לדרוש מהלשכה הפרטית הקודמת את התשלומים ששילם לה העובד הזר בניכוי סכום הכולל מע"מ השווה לחלקה היחסי; לעניין זה, "החלק היחסי" - אחד מאלה, לפי העניין:
(1) אם הלשכה הקודמת היא הלשכה הפרטית שטיפלה בעניינו של העובד הזר עם כניסתו לישראל לראשונה - סכום השווה לרבע משכר המינימום, לחודש, בצירוף המנה המתקבלת ממכפלת סכום השווה לשלושה רבעים משכר המינימום, לחודש, במספר החודשים שחלפו מיום כניסת העובד לישראל ועד יום המעבר ללשכה הפרטית האחרת, חלקי 63;
(2) אם הלשכה הקודמת אינה הלשכה הפרטית שטיפלה בעניינו של העובד הזר עם כניסתו לישראל לראשונה - המנה המתקבלת ממכפלת סכום השווה לשלושה רבעים משכר המינימום, לחודש, במספר החודשים שחלפו מיום המעבר של העובד ללשכה הפרטית הקודמת ועד יום המעבר ללשכה הפרטית האחרת, חלקי 63.
(ב) נוסף על הסכומים לפי תקנת משנה (א) או על הסכום המרבי לפי תקנת משנה (א1) או (א1א) או (א3), לפי העניין, רשאית לשכה פרטית לגבות או לקבל מעובד זר שהיא מטפלת בענינו, החזר בעד הוצאות הטיסה שבה הגיע העובד הזר לישראל.
(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א), (א1) או (א1א) ו–(א3), לא תגבה לשכה פרטית ולא תקבל כל תשלום בער תיווך לעבודתו של עובד זר הנמצא בישראל, וזאת גם אם הלשכה הפרטית טיפלה בעבר בהבאת העובד הזר לישראל ובתיווך לעבודתו בישראל. אין בתקנת משנה זאת כדי למנוע תשלום לפי תקנת משנה (א)(2) או העברת כספים לפי תקנת משנה (א1)(2), (א1א)(3) או (א4).
(ד)6 (בוטלה).
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א) ובלי לגרוע מתקנה 5, לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף הסיעוד לא תגבה ולא תקבל סכומים כאמור באותה תקנת משנה אלא אם כן ערכה במועד גביית התשלום רישום הכולל את שם העובד, מספר הדרכון, הסכומים שהעובד נדרש לשלם והסכומים ששילם לה בפועל, מועד תשלום הסכומים ואופן תשלומם, ומסרה לעובד הזר העתק מרישום זה וכן מסרה לממונה דיווח על תשלומם.
4.   
הצמדה למדד

[תיקונים: התשס"ט, התשע"ג, התשפ"ב (מס' 2)]
הסכומים האמורים בתקנות 2, ו–3(א1) יעודכנו ב–1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב–1 בינואר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם את הסכום המעודכן ברשומות.
5.   
תנאים לקבלת או לגביית תשלומים בידי לשכה פרטית

[תיקונים: התשע"ג, התשפ"ב (מס' 2), התשפ"ד]
לשכה פרטית, לא תגבה ולא תקבל מעובד זר כל תשלום מן התשלומים שהותרו לגביה כאמור בתקנה 3 ולא יועברו אליה כספים כאמור בתקנה 3(א1)(2), (א1א)(3) או (א4), אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(1) הלשכה הפרטית היא בעלת היתר מיוחד לתיווך עבודה לעובדים זרים, לפי סעיף 65 לחוק;
(2) הלשכה הפרטית התקשרה עם העובד הזר בחוזה תיווך עבודה בכתב או חתמה על כתב התחייבות במסגרת התקשרות בין-לאומית, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסרה לעובד הזר עותק ממנו; בחוזה או בכתב ההתחייבות יפורטו תנאי התיווך כפי שהוסכמו בין הצדדים, בכפוף להוראות כל דין, וכן מידע לפי הוראות סעיף 69ט לחוק;
(3) לענין החזר הוצאות כאמור בתקנה 3(ב) - הלשכה הפרטית מחזיקה בקבלות או במסמכים אחרים אשר מאמתים את ההוצאות.
6.   
נסיבות שבהן יוחזרו תשלומים לעובד הזר
(א) לשכה פרטית שגבתה או שקיבלה תשלומים מעובד זר, במישרין או בעקיפין, תחזיר לעובד הזר את כל התשלומים שקיבלה או גבתה ממנו, אם התקיים אחד מאלה:
(1) העובד הזר לא הגיע לישראל כדין בתוך זמן סביר ממועד התשלום;
(2) העובד הזר הגיע לישראל כדין, ואולם בתקופה של שנה מיום הגעתו לא קיבל שכר עבודה או ששכר העבודה שקיבל היה פחות מסכום השווה לשתים עשרה פעמים שכר המינימום לחודש.
(ב) תשלום שלא הוחזר לעובד הזר, בניגוד לתקנת משנה (א), עד תום 30 ימים מן היום שבו קמה העילה להחזר התשלומים לפי אותה תקנת משנה, יראו אותו כשכר מולן כהגדרתו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
7.   
התשלום המותר לגבייה או לקבלה בידי אדם שאינו לשכה פרטית
אדם שאינו לשכה פרטית רשאי לגבות או לקבל מעובד זר החזר בעד הוצאות הטיסה שבה הגיע העובד הזר לישראל, ובלבד שהאדם מחזיק בקבלות או במסמכים אחרים אשר מאמתים את ההוצאות.
8.   
תחילה

(תיקון התשס"ט)
תחילתן של תקנות אלה ביום ה' בתמוז התשס"ו (1 ביולי 2006).
9.   
תוקף

[תיקונים: התשס"ט, התשפ"ב (מס' 2)]
(בוטלה).

כ"ז באדר התשס"ו (27 במרס 2006)
אהוד אולמרט
שר התעשיה המסחר והתעסוקה
[1.] ק"ת 6481, התשס"ו (4.5.2006), עמ' 774.
תיקונים:ק"ת 6648, התשס"ח (17.2.2008), עמ' 521;
ק"ת 6715, התשס"ט (2.10.2008), עמ' 2;
ק"ת 6793, התשס"ט (7.7.2009), עמ' 1114 [התשס"ט (מס' 2)];
ק"ת 6866, התש"ע (9.2.2010), עמ' 772;
ק"ת 6966, התשע"א (19.1.2011), עמ' 534;
ק"ת 7085, התשע"ב (1.2.2012), עמ' 726;
ק"ת 7210, התשע"ג (25.1.2013), עמ' 609;
ק"ת 7221, התשע"ג (7.2.2013), עמ' 742;
ק"ת 7351, התשע"ד (9.3.2014), עמ' 925;
ק"ת 7775, התשע"ז (13.2.2017), עמ' 682;
ק"ת 7780, התשע"ז (22.2.2017), עמ' 749 [התשע"ז (מס' 2)];
ק"ת 8096, התשע"ט (28.10.2018), עמ' 648;
ק"ת 8160, התשע"ט (30.1.2019), עמ' 1952 [התשע"ט (מס' 2)];
ק"ת 8389, התש"ף (16.3.2020), עמ' 770;
ק"ת 9179, התשפ"א (14.2.2021), עמ' 2006;
ק"ת 9976, התשפ"ב (7.2.2022), עמ' 1930;
ק"ת 10209, התשפ"ב (14.6.2022), עמ' 3186 [התשפ"ב (מס' 2)];
ק"ת 10578, התשפ"ג (28.2.2023), עמ' 1086;
ק"ת 11007, התשפ"ד (24.12.2023), עמ' 984;
ק"ת 12059, התשפ"ו (15.10.2025), עמ' 42 (כולל תיקון והארכת מועד להוראת השעה שבתיקון התשפ"ב (מס' 2)).
[2.] הסכום הנקוב בתקנה 2 עודכן לאחרונה בק"ת 11796, התשפ"ה, עמ' 1403.
[3.] הסכומים הנקובים בתקנה 3 עודכנו לאחרונה בק"ת 11796, התשפ"ה, עמ' 1403.
[4.] תקנת משנה 3(א1א) היתה תקפה מיום 4.2.24 ולמשך 6 חודשים (תיקון התשפ"ד).
[5.] תוקפה של תקנת משנה 3(א3) היה מיום 30.3.17 ולמשך שנה.
[6.] תוקפה של תקנת משנה 3(ד) היה מיום 30.3.17 ולמשך שנה.