תזכיר חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017
א. שם החוק המוצע:
חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:
יישום בחקיקה של ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן.
ג. עיקרי החוק המוצע ודברי הסבר:
כללי
ביום 24 בפברואר 2016 נחתם הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, במסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות. מדינת ישראל היא צד להסכם נוסף המסדיר מעמד כוחות וחתמה לאחרונה על עוד הסכם שכזה. מדובר בהסכם עם ארה"ב משנת 1991 המוסדר בחוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית של אמריקה, התשנ"ג-1993, והסכם עם יוון שנחתם בשנת 2015, אשר נמצא בתהליך הסדרה בחקיקה במקביל להסכם זה.
יצוין, כי הסדרה באמצעות הסכם בדבר מעמד כוחות, בילטראלי או מולטילטראלי, היא פרקטיקה מקובלת בין מדינות, ובעולם ישנם הסכמים רבים מסוג זה. מטרת הסכם מסוג זה היא להסדיר היבטים משפטיים ולוגיסטיים הכרוכים בשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות, לרבות ענייני סמכות שיפוט בפלילים, טיפול בתביעות אזרחיות, מיסים וכיוצ"ב.
על מנת ליישם את ההסכם, יש צורך בחקיקה שתתאים את המשפט הפנימי להוראות ההסכם. בדומה לאופן היישום בחקיקה של ההסכם עם ארה"ב, מוצע שגם במקרה זה, ההסכם בכללותו יהווה תוספת לחוק מיוחד הבא ליישם את ההסכם, בו ייכתב במפורש שלהסכם יהיה תוקף של חוק.
ההסכם מהווה אמנה בינלאומית, המחייבת, לאחר השלמת הליך החקיקה, אשרור בהתאם לתקנון לעבודת הממשלה, על מנת שתיכנס לתוקף.
סעיף 2
הוראת סעיף 2 לחוק קובעת כי להוראות ההסכם יהיה תוקף של חוק והן יחולו על אף האמור בכל דין. הוראה זו נדרשת על מנת ליישם באופן מלא את הוראות ההסכם בחקיקה, גם מקום בו נדרש כי הן יגברו על דינים קיימים. לעניין ההסכם עם קפריסין, אין מקום להגביל את סמכות השיפוט הפלילית של ישראל בחוק. סעיף 9 ייושם באמצעות הפעלת שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כראש התביעה הכללית, או של פרקליט המדינה.
התוספת לחוק
עיקרי הנושאים הנדונים בהסכם הם כדלקמן:
סעיף 1 (הגדרת מונחים) וסעיף 2 (מטרה והיקף)
מטרת ההסכם היא לקבוע את מעמד אנשי הסגל של הצדדים, בעת שהותם בשטח המדינה המארחת לצורך פעילות צבאית משותפת המוגדרת במסגרת ההסכם, וכן לקבוע הוראות המסדירות היבטים שונים של הפעילות המשותפת. פעילות צבאית משותפת החוסה תחת ההסכם כוללת ביקורי כלי שיט וטיס, תרגילים ואימונים משותפים, פעילות של אחד הצדדים בשטחו של הצד השני ללא השתתפותו הישירה (אך בהסכמתו ובתיאום עמו), פעילות מו"פ ביטחוני וכל פעילות נוספת שתוסכם בין הצדדים. הסגל עליו חלות הוראות ההסכם הוא סגל צבאי, וכן סגל אזרחי, דהיינו עובדים אזרחיים של כוחות הביטחון.
ככל שתידרש הסדרה של היבטים נוספים לצורך פעילות ספציפית, הצדדים רשאים לעשותה במסגרת הסכמי יישום פרטניים, אשר יוסיפו על הוראות ההסכם ויתאמו אותן.
סעיף 3 (ציות לדין במדינה המארחת)
הסעיף קובע כי הסגל של המדינה השולחת יציית לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת.
סעיף 4 (כניסה ויציאה)
הסעיף קובע כי סגל המדינה השולחת ייכנס ויצא מהמדינה המארחת עם הדרכונים הלאומים התקפים שלהם או עם מסמך נסיעה מוכר אחר, וכי אשרות כניסה לא יידרשו. כמו כן קובע הסעיף כי המדינה השולחת תעביר למדינה המארחת את הפרטים הנדרשים 15 יום טרם הגעה לשטח המדינה המארחת.
סעיף 5 (משמעת)
הסעיף קובע כי למדינה השולחת תיוותר סמכות השיפוט על חברי הסגל שלה בעניינים משמעתיים, וכי סגל המדינה השולחת ימשיך להיות כפוף לדינה גם בשהותו בשטח המדינה המארחת. כן קובע הסעיף מנגנון לסילוק איש סגל של המדינה השולחת בנסיבות מסוימות, לפי דרישת המדינה המארחת.
סעיף 6 (נשיאת נשק ואבטחה)
הסעיף קובע כי סגל צבאי של המדינה השולחת רשאי להחזיק נשק בשטח המדינה המארחת רק במהלך ביצוע הפעילות הצבאית המשותפת, ובלבד שהוא רשאי לעשות כך לפני דיני המדינה השולחת, ובכפוף להסדרים עם רשויות המדינה המארחת. שימוש בנשק במקרה כזה ייעשה בכפוף לדיני המדינה המארחת.
כן קובע הסעיף כי המדינה המארחת תאבטח את הסגל והציוד של המדינה השולחת, לפי הנדרש.
סעיף 7 (מדים)
הסעיף קובע כי סגל המדינה השולחת יורשה ללבוש את מדיו במהלך הפעילות הצבאית המשותפת.
סעיף 8 (רישיונות נהיגה)
הסעיף קובע הסדר לקבלת תוקפם במדינה המארחת של רישיונות נהיגה של חברי סגל המדינה השולחת, אשר הונפקו על ידי רשויות המדינה השולחת.
סעיף 9 (סמכות שיפוט)
כפי שנקבע בסעיף 2 להצעת החוק, סעיף 9 להסכם ייושם באמצעות הפעלת שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כראש התביעה הכללית, או של פרקליט המדינה.
סעיף 9 להסכם קובע את חלוקת הסמכויות בנוגע לעבירות פליליות; למדינה השולחת זכות ראשונית (הניתנת לוויתור) להפעיל סמכות שיפוט פלילית על הסגל שלה, ביחס לעבירות פליליות שאירעו במהלך ביקור למטרת פעילות צבאית משותפת בשטחה של המדינה המארחת, אשר נובעות ממעשה או מחדל שנעשה במילוי תפקיד רשמי ו/או שנעשו אך ורק נגד אדם או רכוש של הסגל של המדינה השולחת. מטרת הוראה זו היא להעניק סמכות שיפוט למדינה השולחת, מקום בו לה יש את האינטרס המובהק, על פני המדינה המארחת, להפעיל סמכות שיפוט.
למדינה המארחת זכות ראשונית (הניתנת לוויתור) להפעיל סמכות שיפוט פלילית על הסגל של המדינה השולחת, ביחס לעבירות פליליות שנעשו על ידי סגל המדינה השולחת ושאינן מצויות בסמכות המדינה השולחת כמפורט לעיל, ככל שעבירות אלה נעשו בשטח המדינה המארחת במהלך ביקור למטרת פעילות צבאית משותפת. מטרת הוראה זו היא להותיר את סמכות השיפוט בפלילים בידי המדינה המארחת, מקום בו בוצעה בשטחה על ידי חבר סגל המדינה השולחת עבירה פלילית שאינה במסגרת תפקידו הרשמי או שאינה כנגד חבר סגל אחר של המדינה השולחת. במקרה כזה יהיה למדינה המארחת אינטרס חזק יותר להפעיל סמכות שיפוט.
בנוסף, למדינה המארחת תהיה זכות לממש סמכות שיפוט בלעדית על אנשי הסגל של המדינה השולחת ביחס לעבירות הקשורות לביטחונה (לדוגמא – בגירה וריגול) שהן בנות ענישה על פי הדין שלה אך לא על פי דין המדינה השולחת.
כמו כן, קובע הסעיף כי הצדדים יעניקו סיוע הדדי ביחס לעניינים נוספים העולים בקשר לסעיף זה, לרבות ביצוע חקירות ואיסוף ראיות, וכן ביצוע גזר דין פלילי, הכל בהתאם לאמנות בינלאומיות רלוונטיות.
סעיף 10 (תביעות ואחריות)
סעיף 10 להסכם קובע ויתור הדדי על תביעות נזיקיות בין הצדדים, במקרה של נזק שייגרם לרכוש של הצדדים או לגוף של אנשי הסגל של הצדדים, כולל במקרה של מוות במסגרת פעילות צבאית משותפת ולמעט במקרה של נזק שנגרם בזדון. ככל שאחד מהצדדים להסכם יידרש לשלם פיצויים בגין נזק כאמור לאיש סגל של הצד השני, הצד השני ישפה אותו בגובה מלוא הסכום ששולם. הוראה זו, המקובלת בהסכמים מסוג זה, נועדה למנוע התדיינות משפטית או אחרת בין הצדדים על מנת שלא לפגוע ביחסים בין המדינות.
בנוגע לתביעות של צדדים שלישיים בקשר לנזקים אשר נגרמו במסגרת הפעילות המשותפת, קובע הסעיף כי התביעות יטופלו על ידי המדינה המארחת, וכי זו תהיה רשאית ליישב תביעות בגין נזקים כאמור, ובסכום הפיצוי ששולם יישאו שתי המדינות לפי אחוזי חלוקה הקבועים בסעיף. קביעת אחוזי החלוקה נעשתה מתוך רצון לחלק את הנשיאה בנזק באופן בו הצד האחראי יישא במרבית הסכום, תוך שמירה על תמריץ למדינה המארחת, המיישבת את התביעות, להגיע להסדר כספי מיטבי גם מקום בו המדינה השולחת היא זו שתישא בעיקר התשלום. פיצוי שיינתן כאמור יהיה סופי ומחייב ביחס לצדדים.
בנוגע לתביעות של צדדים שלישיים אשר נגרמו על ידי המדינה השולחת או אנשי הסגל שלה מחוץ לפעילות המשותפת, קבוע בסעיף מנגנון לפיו המדינה המארחת תעריך את גובה הנזק, והמדינה השולחת תהיה רשאית להציע לנפגע פיצוי לפנים משורת הדין אשר ישולם ישירות על ידיה. מנגנון זה לא ישפיע על סמכות השיפוט של בתי המשפט במדינה המארחת לטפל בתביעות כנגד אנשי סגל כאמור עד אשר הוסדרה התביעה במלואה.
סעיף 11 (גילוי מידע)
הסעיף קובע כי כל הפרסומים בנוגע לפעילות צבאית משותפת חייבים באישור מראש על ידי שני הצדדים.
סעיף 12 (שירותים רפואיים)
הסעיף מסדיר מתן שירותים רפואיים לחברי סגל המדינה השולחת בעת שהותם במדינה המארחת. לגבי עזרה ראשונה ומקרי חירום קובע הסעיף כי לסגל המדינה השולחת תהיה גישה לשירותים רפואיים דומים לאלה הניתנים לסגל המדינה המארחת, באותם תנאים וללא תשלום. שירותים רפואיים אחרים יוותרו באחריות המדינה השולחת.
סעיף 13 (מסים ומכס)
הסעיף קובע פטור למדינה השולחת בגין כל המיסים, תשלומי חובה וחיובים אחרים הקשורים ביבוא או יצוא של פריטים שונים בקשר לפעילות הצבאית המשותפת. פטור כאמור מהווה פרקטיקה מקובלת במסגרת הסכמים מסוג זה, ונועדה להקל על ביצוע הפעילות בשטחי שתי המדינות.
סעיף 14 (אבטחה והגנה של מידע)
הסעיף מכפיף מידע שהוחלף או נוצר בין הצדדים בקשר עם הפעילויות הצבאיות להסכם הביטחון בין משרד הביטחון למשרד ההגנה הקפריסאי משנת 2012. הסכם הביטחון מסדיר, בין היתר, סוגיות הנוגעות בשמירה, טיפול והעברה של מידע מסווג שמקורו בצד השני להסכם, על מנת לאפשר החלפת מידע מסווג בין הצדדים.
סעיף 15 (חילוץ והצלה)
הסעיף קובע כי למדינה המארחת אחריות כוללת למבצעי חילוץ והצלה במקרה של תקריות שייגרמו עקב הפעילות הצבאית המשותפת בשטחה, וכי נציגי המדינה השולחת יורשו, בתיאום עם המדינה המארחת, להשתתף במבצעים כאמור. בנוסף, יחולו הוראות ההסכם בין ממשלת הרפובליקה של קפריסין לבין ממשלת מדינת ישראל בדבר תיאום של שירותי חיפוש והצלה ימיים ואוויריים שנחתם ב-16 בפברואר 2012.
סעיף 16 (חקירת תקריות)
הסעיף קובע כי במקרה של תקרית שתתרחש במסגרת הפעילות המשותפת, חקירת הבטיחות תתנהל בהתאם לחוקי ותקנות המדינה המארחת. כאשר בתקרית כאמור מעורב הסגל של המדינה השולחת, נציגיה יורשו להשתתף בחקירה כצופים, והמדינה המארחת תעביר את ממצאי החקירה למדינה השולחת, לבקשתה.
במקרה של תקרית קטלנית שמעורב בה סגל של המדינה השולחת, המדינה השולחת תהיה רשאית שנציגה/יה ישתתפו באיסוף הגופה או שרידי הגופה, והמדינה המארחת תשחרר את הגופה למדינה השולחת לבקשתה ללא ביצוע כל נתיחה שלאחר המוות. הוראה זו נועדה למנוע ביצוע של חקירה לאחר המוות בחייל, באופן הנוגד את הדין הנהוג בישראל ובפרט בצה"ל.
כן קובעת ההוראה כי פרטי תחקיר צבאי, שעורכת כל מדינה, יישארו חסויים ומסווגים, זאת בהתאם לסעיף 539א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- 1955.
סעיף זה שולב בהסכם לאור לקחי העבר של צה"ל בכל הנוגע לחקירות של תקריות במסגרת פעילות צבאית משותפת עם מדינות זרות.
סעיף 17 (יישוב מחלוקות)
הסעיף קובע כי מחלוקות הנוגעות להסכם ייושבו במשא ומתן ישיר בין הצדדים וללא פנייה לכל גורם שלישי.
סעיף 18 (תקשורת)
הסעיף עוסק בהתקנה ושימוש במערכות תקשורת על ידי המדינה המבקרת בשטח המדינה המארחת ו קובע, בין היתר, כי כל התקנה של מערכות תקשורת, לרבות שימוש והפעלה בה, תהיה כפופה לאישור המדינה המארחת ולדיניה.
סעיף 19 (שונות)
הסעיף קובע הסדרים מקובלים בהסכמים מסוג זה, בנוגע לכניסה לתוקף של ההסכם, תיקונו וסיומו.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:
החוק יחול על אף האמור בכל דין.
ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה:
לסעיפים שונים בהסכם, לרבות סעיף 10 (תביעות ואחריות) וסעיף 13 (מסים ומכס), ישנם היבטים כספיים אשר עשויים להשפיע על תקציב המדינה, ואשר אופיים הוא הדדי.
ו. השפעת החוק המוצע על ההיבט המנהלי:
אין השפעה.
ז. נוסח החוק המוצע:
חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017
"ההסכם" - ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, שנחתם בניקוסיה ביום ט"ו באדר א' התשע"ו (24 בפברואר 2016).
2. להוראות ההסכם שנוסחו בעברית מובא בתוספת, למעט סעיף 9, יהיה תוקף של חוק, והן יחולו על אף האמור בכל דין.
3. שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה.
4. שר הביטחון, או כל שר בתחום סמכותו בהתייעצות עם שר הביטחון, רשאים, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות הדרושות לביצוע חוק זה.
5. תחילתו של חוק זה ביום כניסתו לתוקף של ההסכם כאמור בסעיף 19 בתוספת. ביום האמור יפרסם שר החוץ ברשומות הודעה על כניסתו לתוקף של ההסכם.
תוספת
(סעיף 2)
הסכם
בין
ממשלת מדינת ישראל
לבין
ממשלת הרפובליקה של קפריסין
בדבר המעמד של כוחותיהן
מבוא
ממשלת הרפובליקה של קפריסין וממשלת מדינת ישראל (להלן: "הצדדים");
בהכירן בחשיבותו של שיתוף פעולה מועיל בתחומי הצבא, הביטחון וההגנה;
בהביען את רצונן לקדם הבנה הדדית, המבוססת על כבוד, אמון והכרה באינטרסים הצבאיים של שני הצדדים;
ברצותן לקבוע תנאים כלליים אשר יסדירו את מעמד הכוחות במסגרת שיתוף פעולה צבאי עתידי ותרגילים צבאיים אחרים;
הסכימו לאמור:
סעיף 1
הגדרת מונחים
1. "מדינה שולחת" פירושו המדינה ששולחת סגל למדינה המארחת;
2. "מדינה מארחת" פירושו המדינה המארחת בשטחה למטרות הסכם זה את הסגל של המדינה השולחת;
3. "סגל" פירושו הסגל הצבאי של הכוחות המזוינים, וכן סגל אזרחי נלווה, המשתתף, או קשור, לפעילויות הצבאיות;
4. "סגל אזרחי" פירושו אנשי סגל שאינו צבאי המתלווה לכוחות הצבאיים ושאינם תושבי המדינה המארחת, ושהינם עובדים של הכוחות המזוינים או של רשויות הביטחון;
5. "פעילויות צבאיות" פירושו:
א) ביקורי כלי שיט ו/או כלי טיס למטרות צבאיות; או
ב) תרגילים או הכשרה צבאיים משותפים (בין אם בתוך שטחי הצדדים או מחוץ להם); או
ג) תרגילים או הכשרה צבאיים של הסגל של המדינה השולחת בשטח המדינה המארחת, ללא השתתפות ישירה של הסגל של המדינה המארחת; או
ד) פרויקטים משותפים של מחקר ופיתוח שאושרו ע"י הצדדים; או
ה) כל צורה אחרת של שיתוף פעולה שהצדדים הסכימו עליה.
סעיף 2
מטרה והיקף
1. הסכם זה יגדיר ויסדיר את מעמד הסגל של הצדדים, בקשר עם הפעילויות הצבאיות.
2. במקרה שהצדדים יסכימו שנדרשים הסדרים נוספים על מנת להסדיר היבטים נוספים של הפעילויות הצבאיות, הצדדים רשאים להסכים על הסדרים כאמור במסגרת של הסכמי או הסדרי יישום, העולים בקנה אחד עם הוראות הסכם זה.
סעיף 3
ציות לדין המדינה המארחת
הסגל של המדינה השולחת יציית לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת ויימנע מכל פעילות שאיננה עולה בקנה אחד עם הסכם זה.
סעיף 4
כניסה ויציאה
1. אנשי סגל המדינה השולחת ישתמשו בנקודות הכניסה המיועדות כדי להיכנס, לצאת ולעבור בשטח המדינה המארחת עם דרכונים לאומיים תקפים או מסמכים מזהים אחרים שהמדינה המארחת מכירה בהם. אשרות כניסה ויציאה לא יידרשו מראש.
2. המדינה השולחת תעביר את כל הפרטים הנדרשים ביחס לסגל, ציוד, כלי נשק, כלי רכב, כלי שיט, כלי טיס, מסוקים וטובין מסוכנים המועברים, לכל הפחות 15 יום לפני הגעתם לשטח המדינה המארחת כפי שמוסכם בין הצדדים.
סעיף 5
משמעת
1. הסגל של הצדדים ימשיך להיות כפוף לציות לחוקיהם ותקנותיהם הלאומיים בהתאמה, לרבות, אמצעי האכיפה המשמעתיים שלהם, בהיותם בשטח המדינה המארחת.
2. אם, בכל עת במהלך הפעילויות הצבאיות, המדינה המארחת חפצה לבקש את סילוקו משטח המדינה המארחת של איש הסגל של המדינה השולחת, המדינה המארחת תציג בקשה זו למפקד סגל המדינה השולחת, יחד עם הסבר מפורט לבקשה. במקרה שבעקבות ההתייעצות עם מפקד סגל המדינה השולחת, המדינה המארחת תאשר מחדש את בקשתה לסילוק איש הסגל של המדינה השולחת משטחה, המדינה השולחת תמלא מיד את הבקשה על ידי העברת האדם האמור מחוץ לשטח המדינה המארחת, בתוך פרק זמן סביר.
סעיף 6
נשיאת נשק ואבטחה
1. הסגל הצבאי של המדינה השולחת רשאי להחזיק ברשותו ולשאת נשק בשטח המדינה המארחת, רק במהלך ביצוע פעילויות צבאיות, וכנדרש, בהתאם להסכם זה ובתנאי שהינו מורשה לעשות כן על ידי דין המדינה השולחת ובכפוף לכל הסדר שיוסכם עליו מראש עם רשויות המדינה המארחת.
2. במהלך שהותם בשטח המדינה המארחת, הסגל הצבאי של המדינה השולחת יעשה שימוש בנשק בהתאם לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת.
3. המדינה המארחת תאבטח את הסגל והציוד של המדינה השולחת כנדרש וכמוסכם בין הצדדים.
סעיף 7
מדים
במהלך ביצוע הפעילויות הצבאיות, הסגל של המדינה השולחת מורשה ללבוש את מדיו בהתאם לתקנות בנות ההחלה של המדינה השולחת.
סעיף 8
רישיונות נהיגה
1. המדינה המארחת תקבל כתקפים, ללא מבחן או אגרה או כל דרישה אחרת, את היתרי או רישיונות הנהיגה לכלי רכב קלים, שהנפיקה הרשות מוסמכת במדינה השולחת, כל עוד ההיתר או הרישיון הינם בתוקף במדינה השולחת, לתקופה של עד שנה ממועד הכניסה האחרון לשטח המדינה המארחת. למטרות סעיף זה, "מועד הכניסה האחרון" פירושו הכניסה שלפניה אנשי הסגל היו מחוץ לשטח המדינה המארחת למשך יותר מ-3 חודשים.
2. השימוש ברישיונות נהיגה הנזכרים בסעיף זה יהיה כפוף להשעיות זמניות כפי שיוחלט על ידי הרשויות המוסמכות של שני הצדדים, בהתאם לחוקים והתקנות בני ההחלה שלהם, כתוצאה של עבירות תנועה שביצע האדם המחזיק בהיתר או ברישיון נהיגה הנזכרים בס"ק 1.
סעיף 9
סמכות שיפוט
1. למדינה השולחת תהיה זכות לממש סמכות שיפוט בלעדית על אנשי הסגל שלה ביחס לעבירות שטיבן משמעתי בלבד.
2. למדינה השולחת תהיה זכות ראשונית לממש סמכות שיפוט פלילית על הסגל שלה, ביחס לעבירות שאירעו במהלך ביקור למטרות פעילויות צבאיות:
א. הנובעות ממעשה או מחדל שנעשו במילוי תפקיד רשמי; ו/או
ב. אך ורק נגד הסגל או הרכוש של המדינה השולחת או הרכוש של סגל המדינה השולחת.
3. במקרה שהמדינה השולחת איננה מתכוונת לממש את זכותה הראשונית לסמכות שיפוט בהתאם להוראות שלעיל, המדינה השולחת תודיע למדינה המארחת מוקדם ככל שמעשי, בהתאם לבקשה של המדינה המארחת ובכתב, על כוונתה לוותר על זכותה הראשונית לממש סמכות שיפוט, ותביע התחייבות ברורה להימנע ממימוש כל סמכות שיפוט על מעשים מסוימים אלה בעתיד.
4. למדינה המארחת תהיה זכות לממש סמכות שיפוט בלעדית על אנשי הסגל של המדינה השולחת ביחס לעבירות הקשורות לביטחונה, בנות ענישה על פי הדין שלה אך לא על פי דין המדינה השולחת. למטרות ס"ק זה, "עבירות הקשורות לביטחונה" פירושו:
א. בגידה במדינה;
ב. חבלה, ריגול או הפרה של כל דין הנוגע לסודות רשמיים של אותה מדינה, או סודות הנוגעים להגנה הלאומית של אותה מדינה.
5. למדינה המארחת תהיה זכות ראשונית לממש סמכות שיפוט פלילית על הסגל של המדינה השולחת, הממוקם בשטח המדינה המארחת, אך ורק ביחס לעבירות העולות ממעשים או מחדלים העומדים בכל התנאים הבאים, במצטבר ולא בנפרד:
א. נעשו על ידי הסגל של המדינה השולחת בתוך השטח הריבוני של המדינה המארחת או בכלי שיט או כלי טיס הרשומים במדינה המארחת;
ב. נעשו במהלך ביקור למטרות פעילויות צבאיות; וכן
ג. אינן מכוסות על ידי ס"ק 1 ו-2 לסעיף זה.
במקרה שהמדינה המארחת איננה מתכוונת לממש את זכותה הראשונית לסמכות שיפוט לפי הוראות הסעיף שלעיל, היא תודיע למדינה השולחת מוקדם ככל שמעשי, בהתאם לבקשה של המדינה השולחת ובכתב, על כוונתה לוותר על זכותה הראשונית לממש סמכות שיפוט, ותביע התחייבות ברורה להימנע ממימוש כל סמכות שיפוט על מעשים מסוימים אלה בעתיד.
6. הצדדים יעניקו עזרה הדדית ביחס לעניינים העולים בקשר לסעיף זה, בעיקר, בניהול חקירות ובאיסוף ראיות, בהתאם לדין בר ההחלה ולאמנות הנוגעות בדבר בין הצדדים.
7. כל גזר דין יבוצע על ידי מערכת הענישה של המדינה השולחת, בהתאם לאמנה האירופית בדבר העברת נידונים שנחתמה בשטרסבורג ב-21 במארס 1983.
סעיף 10
תביעות ואחריות
1. כל צד מוותר על כל הטענות כנגד הצד האחר מקום שאיש סגל כלשהו של הצדדים נפצע או נהרג, או רכוש של הצדדים אבד, ניזוק או נהרס, במהלך או כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות במסגרת הסכם זה. ס"ק זה לא יחול על תביעות לאובדן או לנזק שנגרמו ממעשה של איש סגל של צד שנעשה בכוונת זדון.
2. במקרה שצד יידרש לשלם פיצוי לאיש הסגל של הצד האחר, כתוצאה מתביעה שהגיש אותו איש סגל בקשר לנזקים המפורטים בתת-ס"ק (א), הצד האחר ישפה את אותו צד במלוא הסכום. שיפוי כאמור יכלול את העלויות וההוצאות של ניהול ההליכים.
3. תביעות (שאינן תביעות חוזיות ואלה שעליהן חל ס"ק 3) הנובעות מנזק שנגרם לצדדים שלישיים שנעשה במהלך או כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות במסגרת הסכם זה, יטופלו על ידי המדינה המארחת בהתאם להוראות הבאות:
א. תביעות יוגשו, יידונו וייושבו או יוכרעו בהתאם לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת ביחס לתביעות העולות מפעילויות של הכוחות המזוינים שלה עצמה;
ב. המדינה המארחת רשאית ליישב כל תביעה כאמור, ותשלום הסכום שנקבע בהליך משפטי ייעשה על ידי המדינה המארחת במטבע שלה;
ג. תשלום כאמור, בין שנעשה בכפוף להסדר או על פי פסיקה בתיק על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת במדינה המארחת, או פסיקה סופית על ידי ערכאה שיפוטית כזו השוללת תשלום, יהיה מחייב וסופי ביחס לצדדים;
ד. כל תביעה שמשלמת המדינה המארחת תועבר למדינה השולחת, עם פירוט מלא וחלוקה מוצעת בהתאמה לס"ק ה);
ה. מקום שהמדינה השולחת לבדה היא האחראית, סכום הפיצוי המוענק או נפסק יחולק באופן יחסי של 75 אחוז לחובת המדינה השולחת ו-25 אחוז לחובת המדינה המארחת. כאשר לא ניתן לייחס את הנזק במובהק לאחד הצדדים או כששני הצדדים חולקים אחריות, הסכום המוענק או הנפסק יחולק שווה בשווה בין הצדדים, ללא קשר להיקף חלקם היחסי באחריות.
4. תביעות צד שלישי הנובעות מנזקים שנגרמו מחוץ לביצוע פעילויות צבאיות במסגרת הסכם זה, יטופלו באופן הבא:
א. רשויות המדינה המארחת ידונו בתביעה ויעריכו את הפיצוי לתובע באופן הוגן ומוצדק, בהתחשב בכל נסיבות המקרה, לרבות התנהגות האדם הנפגע, ויכינו דו"ח על העניין, בהתחשב גם בכל הערה כפי שנמסרה על ידי המדינה השולחת;
ב. הדוח יימסר לרשויות המדינה השולחת, אשר יחליטו אז ללא דיחוי האם יציעו תשלום לפנים משורת הדין, ואם כן באיזה סכום;
ג. אם הוצעה הצעה לתשלום לפנים משורת הדין, והתקבלה על ידי התובע להסדרה מלאה של תביעתו, רשויות המדינה השולחת יבצעו את התשלום בעצמן ויודיעו לרשויות המדינה המארחת, על החלטתם ועל הסכום ששולם;
ד. אין בס"ק זה דבר שישפיע על סמכות השיפוט של בתי המשפט של המדינה המארחת לטפל בתביעה כנגד כל איש סגל אלא אם כן ועד אשר בוצע תשלום להסדרת מלוא התביעה.
5. תאונות דרכים המתרחשות שלא כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות בהתאם להסכם זה, ייפסק בהן בהתאם לחקיקה הלאומית של המדינה המארחת. המדינה השולחת תוודא שכל כלי הרכב המנועיים שאינם צבאיים שיהיו זמינים לחברי הסגל שלה מבוטחים בהתאם לחקיקת המדינה המארחת.
6. המדינה השולחת והסגל שלה, בעת ביצוע תפקידיהם הרשמיים, לא יהיו כפופים לסמכות שיפוט של בתי המשפט של המדינה המארחת בכל תביעה שהוגשה על נזקים שנגרמו במהלך או כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות. הצדדים מתחייבים לשתף פעולה באופן מלא זה עם זה ביחס להוראות סעיף זה.
סעיף 11
גילוי מידע
כל הפרסומים בנוגע לפעילויות של אחד הצדדים או שניהם בהקשר של פעילויות צבאיות, כהגדרתן בס"ק 5 לסעיף 1, יאושרו מראש על ידי שני הצדדים.
סעיף 12
שירותים רפואיים
1. לסגל של המדינה השולחת תהיה גישה לשירותי עזרה ראשונה במהלך הפעילויות הצבאיות אשר יסופקו על ידי המדינה המארחת, באותם תנאים החלים על הסגל של המדינה המארחת.
2. במקרה חירום, חברי הסגל של המדינה השולחת יקבלו טיפול רפואי לרבות אשפוז, באותם תנאים כמו חברי הסגל של המדינה המארחת. פעולות רפואיות המבוצעות במקרה האמור, וכן פינויי חירום, יסופקו ללא תשלום.
3. כל השירותים הרפואיים האחרים שאינם חירום בבתי חולים צבאיים או אזרחיים, וכן פינויים רפואיים, יישארו באחריות המדינה השולחת.
סעיף 13
מסים ומכס
1. הייבוא או הייצוא ע"י המדינה השולחת של חומרים, אספקה, ציוד, רכוש ושירותים הקשורים ישירות לפעילויות הצבאיות יהיו פטורים מכל ההיטלים המסים ותשלומי חובה אחרים של המדינה המארחת. "תשלומי חובה אחרים"" אינו כולל תשלומי חובה המהווים תשלום הוגן וסביר על שירותים שנדרשו והתקבלו.
2. פטור זה יחול גם על חומרים, אספקה וציוד הנשארים במדינה המארחת, כל עוד הם נשארים בבעלות המדינה השולחת, ומיועדים לשימוש של המדינה השולחת או לשימוש משותף של המדינה השולחת והמדינה המארחת לפי הסכם זה.
3. כל החומרים, האספקה והציוד האחרים המיובאים אל המדינה המארחת על ידי המדינה השולחת, ייוצאו מחדש על ידי המדינה השולחת כאשר אינם נדרשים עוד לצורך הסכם זה.
4. ס"ק 3 לא יחול על טובין, כגון מוצרי מזון ותחמושת, שנצרכו במהלך יישום הסכם זה. אולם, במקרים אחרים מקום שס"ק 3 חל, הטובין יסולקו בתיאום עם הרשויות הנוגעות בדבר של המדינה המארחת ובהתאם לדין המקומי.
5. הסגל של המדינה השולחת יהיה כפוף לדיני ותקנות המכס של המדינה המארחת. בפרט, למדינה המארחת תהיה הזכות לבצע חיפוש אצל אנשי הסגל של המדינה השולחת, לבדוק את המטען וכלי הרכב שלהם ולתפוס פריטים, הכול בהתאם לחוקיה ולתקנותיה.
סעיף 14
אבטחה והגנה של מידע
כל המידע שהוחלף או נוצר בין הצדדים במהלך יישום הסכם זה, יהיה כפוף להוראות ההסכם בדבר הגנה הדדית על מידע מסווג בין משרד ההגנה של הרפובליקה של קפריסין ומשרד הביטחון של מדינת ישראל שנחתם ב-9 בינואר 2012.
סעיף 15
חיפוש והצלה
1. למדינה המארחת יש אחריות כוללת למבצעי חיפוש והצלה במקרה של תאונה, תקרית או מצב חירום המתרחשים בשטח, במים הטריטוריאליים או במרחב האווירי שלה או בלב ים, בתוך אזור החיפוש וההצלה שלה החופף את מרחב הפיקוח התעופתי שלה, בזיקה לפעילויות צבאיות שנעשו לפי הסכם זה. האמצעים והסגל ו/או הנציגים של המדינה השולחת יורשו להשתתף בכל פעילויות החיפוש וההצלה הקשורות לתקרית, בכפוף לתיאום מראש עם הרשויות המוסמכות של המדינה המארחת.
2. הוראות ההסכם בין ממשלת הרפובליקה של קפריסין לבין ממשלת מדינת ישראל בדבר תיאום של שירותי חיפוש והצלה ימיים ואוויריים שנחתם ב-16 בפברואר 2012, יסדירו כל פעילויות חיפוש והצלה.
סעיף 16
חקירת תקריות
1. במקרה של תקרית המתרחשת בשטח, במרחב האווירי, במים הטריטוריאליים או בלב ים, בתוך מרחב הפיקוח התעופתי של אחד מהצדדים, בזיקה לפעילויות צבאיות שנעשו לפי הסכם זה, חקירת הבטיחות תתנהל בהתאם לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת.
2. כאשר בתקרית כאמור מעורבים הסגל של המדינה השולחת, הסגל או הנציג/ים של המדינה השולחת יורשו להשתתף בחקירת הבטיחות כמשקיפים. המדינה המארחת תשחרר את ממצאי חקירת הבטיחות למדינה השולחת, לבקשת המדינה השולחת.
3. במקרה של כל תקרית קטלנית שמעורב בה סגל של המדינה השולחת, המדינה השולחת תהיה רשאית שנציגה/יה ישתתפ/ו באיסוף הגופה או שרידי הגופה. במקרה כאמור, המדינה המארחת תשחרר את הגופה למדינה השולחת מיד, לבקשת המדינה השולחת, וללא ביצוע כל נתיחה שלאחר המוות. המדינה השולחת תשלח את ממצאיה מכל נתיחה שלאחר המוות שתיערך בקשר לתקרית למדינה המארחת, לבקשת המדינה המארחת.
4. הממצאים של כל תחקיר צבאי יהיו מסווגים וחסויים לשני הצדדים וגילוים לכל צד שלישי כלשהו יהיה כפוף להסכמת שני הצדדים.
סעיף 17
יישוב מחלוקות
להוציא כפי שהוסכם אחרת, כל מחלוקת ביחס לפרשנותו או ליישומו של הסכם זה תיושב בדרכי נועם במשא ומתן ישיר, ללא זכות פנייה לכל יחיד, ערכאה שיפוטית לאומית או בינלאומית, או כל פורום אחר לשם יישוב המחלוקת.
סעיף 18
תקשורת
1. כל התקנה של מערכות התקשורת של הכוחות תהיה כפופה לאישור המדינה המארחת והדין בר ההחלה שלה. הבנייה, התחזוקה והשימוש במערכות תקשורת אלה ייעשו כמוסכם בין הצדדים.
2. בכפוף לתנאי האישור של הרשויות המוסמכות של המדינה המארחת ובהתאם לדין בר ההחלה שלה, המדינה השולחת רשאית להתקין ולהפעיל מערכות תקשורת למטרות תקשורת רשמית. אסור שהפעלת מערכות אלה תשבש את מערכות התקשורת של המדינה המארחת. נוהל ההענקה, השינוי, הביטול או ההחזרה של תדרים ייקבע בהסכמה הדדית בין הרשויות המוסמכות של הצדדים, בהתאם לדין בר ההחלה של המדינה המארחת.
סעיף 19
כניסה לתוקף, תיקון ומשך
1. הסכם זה ייכנס לתוקף בתאריך האיגרת הדיפלומטית השנייה של צד אחד המודיע לצד האחר כי ההליכים הפנימיים שלו לכניסה לתוקף של הסכם זה הושלמו.
2. ניתן לתקן הסכם זה או להוסיף עליו בכתב בכל עת, בהסכמה הדדית בכתב בין הצדדים.
3. התיקונים ייכנסו לתוקף בהתאם לנוהל המתואר בס"ק 1.
4. הסכם זה יישאר בתוקף לפרק זמן בלתי מוגבל. כל צד רשאי להביאו לידי סיום בכל עת ע"י מסירת הודעה שישה חודשים מראש בכתב בצינורות הדיפלומטיים לצד האחר.
ולראיה החתומים מטה, המוסמכים כדין איש על ידי ממשלתו, חתמו על הסכם זה.
נעשה בניקוסיה ביום 24 בפברואר, 2016 שהוא יום ט"ו באדר א', התשע"ו, בשני עותקים בשפות יוונית, עברית ואנגלית, ולכל הנוסחים דין מקור שווה. במקרה של הבדלי פרשנות, יכריע הנוסח האנגלי.
_____________________ _____________________
משה (בוגי) יעלון כריסטופורוס פוקאידס
שר הביטחון שר ההגנה
בשם ממשלת ישראל בשם ממשלת הרפובליקה של קפריסין