חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005 1

(ב) השר יקבע, בשים לב לכללי הנהיגה הספורטיבית, כלים מנועיים שניתן לנהוג בהם נהיגה ספורטיבית, ככלים תחרותיים.

(ג) נהיגה ספורטיבית בישראל טעונה רישוי לפי הוראות חוק זה, כמפורט להלן:

(1) רישוי הכלי התחרותי לפי הוראות סעיף 6;

(2) רישוי הנהיגה הספורטיבית לפי הוראות סעיף 7;

(3) רישוי מסלול מירוץ קבוע לפי הוראות סעיף 8, או רישוי אירוע נהיגה ספורטיבית במסלול מירוץ ארעי לפי הוראות סעיף 9.

(ב) מנהל הרשות ועובדיה יהיו עובדי המדינה.

(ג) מנהל הרשות אחראי על פעולות הרשות ועל ביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה.

(ב) השר יקבע תנאים להכרה בהתאחדות לפי סעיף זה, לרבות תנאים לענין יכולתה הארגונית, הכספית והמקצועית של ההתאחדות, הנדרשים לצורך מילוי תפקידיה לפי חוק זה ולפי כללי הנהיגה הספורטיבית.

(1) התקנונים הרשמיים הנוהגים, מזמן לזמן, בגופים הבין-לאומיים המוכרים בתחום מתחומי הנהיגה הספורטיבית, והכללים שעליהם החליטה התאחדות על פי התקנונים האמורים;

(2) כללים שעליהם החליט מועדון לנהיגה ספורטיבית בישראל, ובלבד שאינם עומדים בסתירה לתקנונים ולכללים האמורים בפסקה (1), שענינם תחום הנהיגה הספורטיבית שבו עוסק המועדון, ככל שישנם תקנונים או כללים בתחום האמור; לענין זה, "מועדון לנהיגה ספורטיבית" - תאגיד שלא למטרות רווח הפועל לצורך קיום פעילות של נהיגה ספורטיבית, שאינו התאחדות.

(ב) הרשות המוסמכת לא תאשר כללי נהיגה ספורטיבית שענינם תנאים למתן רישיון כלי תחרותי ולחידושו, אלא לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת.

(ג) כללי הנהיגה הספורטיבית יעמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות המוסמכת, במשרדי ההתאחדות ובמועדון הנהיגה הספורטיבית הנוגעים בדבר; כן יפורסמו כללי הנהיגה הספורטיבית באתר האינטרנט של משרד החינוך התרבות והספורט.

(ב) השר רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן (א) יחולו רק על בעל הכלי התחרותי, או לקבוע פטור מחובת רישיון כלי תחרותי בתנאים שיקבע, והכל לגבי סוגים של כלים תחרותיים, לגבי תחום מתחומי הנהיגה הספורטיבית, או לגבי סוגים של מסלולי מירוץ מאושרים, כפי שיקבע.

(ג) הרשות המוסמכת לא תיתן רישיון כלי תחרותי לפי סעיף זה, אלא אם כן הכלי התחרותי עמד בתנאים שקבע השר לפי הוראות סעיף 33(א)(1) ובכללי הנהיגה הספורטיבית לענין זה.

(ד) ברישיון כלי תחרותי תכלול הרשות המוסמכת, בין השאר, את אלה:

(1) פרטים מזהים של הכלי התחרותי, לרבות מספר מנוע ומספר שלדה, וכן סימני זיהוי אחרים של הכלי התחרותי שחובה לשאתם עליו;

(2) פרטים אישיים של בעל הכלי התחרותי;

(3) פרטים לענין הספק המנוע של הכלי התחרותי.

(ה) (1) הרשות המוסמכת רשאית לקבוע ברישיון כלי תחרותי פרטים ותנאים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ד), לרבות בענינים אלה:

(א) תנאים לענין אופן השימוש בכלי התחרותי ולענין סוגי הנהגים הרשאים לנהוג בו נהיגה ספורטיבית;

(ב) השינויים המותרים בכלי התחרותי, והתנאים לעריכתם;

(ג) תנאים לענין תחזוקת הכלי התחרותי.

(2) תנאים ברישיון כאמור בפסקה (1)(ב) ייקבעו בהתייעצות עם הוועדה המייעצת.

(ו) תוקפו של רישיון כלי תחרותי יהיה לתקופה שקבע השר, ובלבד שלא תעלה על שנתיים, ורשאי השר לקבוע תקופות שונות לסוגים שונים של כלים תחרותיים.

(ב) השר רשאי לקבוע פטור מחובת רישיון לנהיגה ספורטיבית, בתנאים שיקבע; פטור כאמור יכול שייקבע לסוגי נהגים, לסוגים של כלים תחרותיים, לתחום מתחומי הנהיגה הספורטיבית או לגבי סוג מסוים של מסלול מירוץ מאושר.

(ג) בעל כלי תחרותי ומי שהשליטה על הכלי התחרותי בידו, לא ירשה לנהוג בכלי התחרותי למי שאינו רשאי, לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לנהוג בו.

(ד) הרשות המוסמכת לא תיתן רישיון לנהיגה ספורטיבית לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיימו לגבי המבקש כל אלה:

(1) הוא בעל רישיון נהיגה לפי פקודת התעבורה, לסוג רכב מנועי שהוא מסוג הכלי התחרותי שלנהיגתו מתבקש הרישיון, ככל שנדרש רישיון נהיגה כאמור לפי הוראות אותה פקודה; לענין זה, "סוג רכב מנועי" - כמשמעותו לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה;

(2) הוא עבר הכשרה מתאימה, שאישרה הרשות המוסמכת, לנהיגה ספורטיבית בכלי התחרותי מהסוג שלנהיגתו מתבקש הרישיון; הרשות המוסמכת רשאית לפטור מבקש רישיון מהתנאי האמור בפסקה זו, אם שוכנעה כי המבקש הוא בעל ניסיון והכשרה מספיקים לנהיגה ספורטיבית בכלי התחרותי האמור, ורשאית היא לערוך מבחנים לשם כך;

(3) המבקש כשיר מבחינה רפואית לנהיגה ספורטיבית בכלי התחרותי, על פי כללים שקבע השר, בהסכמת שר הבריאות, ובהתחשב בכללי הנהיגה הספורטיבית.

(ה) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ד)(1), רשאית הרשות המוסמכת לתת רישיון לנהיגה ספורטיבית למבקש שאינו בעל רישיון נהיגה לפי פקודת התעבורה המנוי בתוספת, ובכפוף לתנאים הקבועים בה.

(2) לא יינתן רישיון לפי סעיף זה למבקש שגילו פחות מ–17 שנים, אלא אם כן שוכנעה הרשות המוסמכת כי יש ביכולתו לשלוט בכלי התחרותי בעת הנהיגה הספורטיבית ולנהוג בו בבטחה, וכי יש בידו הסכמה בכתב מאת אחד מהוריו למתן הרישיון.

(ו) השר, באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת לרבות הגילים המזעריים וההספקים הקבועים בה, וכן לקבוע בה גילים מזעריים שונים והספקים שונים לתחומים שונים של נהיגה ספורטיבית או לסוגים שונים של כלים תחרותיים, ובלבד שהגילים המזעריים שיקבע לא יפחתו מהגילים המזעריים שנקבעו לענין זה בכללי הנהיגה הספורטיבית, ושההספקים שיקבע לא יעלו על ההספקים שנקבעו לענין זה בכללים האמורים.

(ז) רישיון לנהיגה ספורטיבית יכול שיוגבל לתחום מסוים של נהיגה ספורטיבית, או לכלי תחרותי מסוג מסוים.

(ח) הרשות המוסמכת רשאית לקבוע תנאים ברישיון שניתן לפי סעיף זה, לרבות תנאים לענין נהיגה ספורטיבית על ידי קטין שטרם מלאו לו 17 שנים; בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן זה, ברישיון כאמור שניתן לקטין שטרם מלאו לו 17 שנים, יצוין כי נדרשת הסכמה בכתב, מאת אחד מהוריו, לנהוג נהיגה ספורטיבית במסלול מירוץ מאושר כאמור בסעיף 14(ב)(2).

(ט) תוקפו של רישיון לנהיגה ספורטיבית יהיה לתקופה שקבע השר, ובלבד שלא תעלה על שנתיים, ורשאי השר לקבוע תקופות שונות לסוגים שונים של נהגים או כלים תחרותיים, או לתחומים שונים של נהיגה ספורטיבית.

(י) מי שנוהג בכלי תחרותי נהיגה ספורטיבית, שעה שהוא לומד נהיגה בהתאם לתקנות שקבע השר לפי סעיף 10, והוא מלווה במורה או במדריך שהוסמך בהתאם לתקנות האמורות, אינו זקוק לרישיון נהיגה ספורטיבית לפי סעיף זה.

(ב) הרשות המוסמכת לא תיתן רישיון למסלול מירוץ קבוע לפי סעיף זה, אלא בהתקיים כל אלה:

(1) למבקש הרישיון זכות החזקה ושימוש במסלול המירוץ, המאפשרים לו לקיים בו נהיגה ספורטיבית;

(2) מבקש הרישיון, ואם הוא תאגיד - גם בעל שליטה בו או נושא משרה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי לתת למבקש רישיון; בפסקה זו -

(3) היתר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ורישיון עסק על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק רישוי עסקים), ניתנו להקמת מסלול המירוץ, לניהולו ולהפעלתו;

(4) הרשות המוסמכת אישרה, לאחר התייעצות עם ההתאחדות המרכזת והמייצגת את תחום הנהיגה הספורטיבית הנוגע לענין, כי מתקיימים לגבי מסלול המירוץ כללי הנהיגה הספורטיבית החלים בענינו, ואם חלים לגבי המסלול כללי נהיגה ספורטיבית כאמור בסעיף 5(א)(2) - הרשות המוסמכת אישרה, לאחר התייעצות עם מועדון הנהיגה הספורטיבית שהחליט על הכללים האמורים, כי מתקיימים לגבי המסלול כללים אלה.

(ג) הרשות המוסמכת רשאית לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון למסלול מירוץ קבוע לפי סעיף זה וכן לקבוע בו תנאים, בין השאר, בענינים אלה:

(1) מיומנותו ויכולתו של המבקש להחזיק, לנהל ולהפעיל את מסלול המירוץ, לרבות תנאים לענין יכולתו הכספית;

(2) קיומם של סידורים נאותים הדרושים, לדעת הרשות המוסמכת, לשם קיום אירועי נהיגה ספורטיבית במסלול המירוץ;

(3) סימון מסלול המירוץ וסימון המקומות שבהם יוגשו שירותים הקשורים בקיום הנהיגה הספורטיבית במסלול, לרבות מקומות לעריכת תיקונים בכלי תחרותי לאורך המסלול או בקרבתו;

(4) נהיגה ספורטיבית במסלול המירוץ על ידי קטינים שטרם מלאו להם 17 שנים;

(5) כל תנאי אחר הדרוש, לדעת הרשות המוסמכת, לצורך ניהולו התקין של מסלול המירוץ או לשם שמירה על ביטחון הציבור או בטיחותו.

(ד) בקשה לרישיון לפי סעיף זה, תכלול, בין השאר, פרטים לענין סוג מסלול המירוץ הקבוע, לרבות מיקומו, אורכו, ייעודו ואופן תיחומו; לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון, לרבות מפה, הכל כפי שתורה הרשות המוסמכת.

(ה) תוקפו של רישיון לפי סעיף זה יהיה לתקופה שקבע השר, ובלבד שלא תעלה על שנתיים, ורשאי השר לקבוע תקופות שונות לסוגים שונים של מסלולי מירוץ קבועים.

(ו) אין ברישיון לפי סעיף זה כדי לפטור את בעל הרישיון מהחובות החלות עליו לפי הוראות כל דין אחר, לרבות החובה לקבל אישור או היתר אחר הנדרשים לפי כל דין.

(ב) הרשות המוסמכת לא תיתן רישיון לקיום אירוע נהיגה ספורטיבית במסלול מירוץ ארעי, לפי סעיף זה, אלא בהתקיים כל אלה:

(1) למבקש הרישיון זכות החזקה ושימוש במסלול המירוץ המאפשרת לו לקיים בו אירוע נהיגה ספורטיבית, ואם אינו בעל זכות כאמור - הוא קיבל אישור מהבעלים של המסלול להשתמש בו לצורך אירוע נהיגה ספורטיבית או מכל גורם אחר שאישורו נדרש לשם שימוש כאמור;

(2) מבקש הרישיון, ואם הוא תאגיד - גם בעל שליטה בו או נושא משרה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי לתת למבקש רישיון; בפסקה זו, "נושא משרה" ו "שליטה" - כהגדרתם בסעיף 8(ב)(2);

(3) הרשות המוסמכת אישרה, לאחר התייעצות עם ההתאחדות המרכזת והמייצגת את תחום הנהיגה הספורטיבית הנוגע לענין, כי מתקיימים לגבי אירוע הנהיגה הספורטיבית כללי הנהיגה הספורטיבית החלים בענינו, ואם חלים לגבי האירוע כללי נהיגה ספורטיבית כאמור בסעיף 5(א)(2) - הרשות המוסמכת אישרה, לאחר התייעצות עם מועדון הנהיגה הספורטיבית שהחליט על הכללים האמורים, כי מתקיימים לגבי האירוע כללים אלה;

(4) ניתן רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים לקיום אירוע הנהיגה הספורטיבית, ככל שנדרש רישיון עסק כאמור, ואם לא נדרש רישיון עסק כאמור - מתקיימים כל אלה:

(א) ניתן אישור מאת קצין משטרה, כי נעשו הסידורים המתאימים לשם שמירה על ביטחון הציבור במסלול המירוץ ובקרבתו ולשם הבטחת הסדר הציבורי בעת קיום אירוע הנהיגה הספורטיבית, וכי אין בקיום אירוע הנהיגה הספורטיבית כדי לפגוע באופן בלתי סביר בסדרי התעבורה באזור;

(ב) ניתן אישור מאת הרשות הארצית לכבאות והצלה, כי במסלול המירוץ ובקרבתו הוצבו אמצעי כיבוי לפי דרישתה;

(5) ניתנו האישורים הנדרשים לפי חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1962, ככל שנדרשים אישורים כאמור;

(6) התבקש רישיון לקיום אירוע נהיגה ספורטיבית באזור מגורים או בקרבת מוסד חינוך - הרשות המוסמכת שוכנעה כי אין בפגיעה בשגרת החיים או בקיום הלימודים כסדרם, לפי הענין, ככל שתיגרם פגיעה כאמור, משום פגיעה בלתי סבירה.

(ג) הרשות המוסמכת רשאית לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון לקיום אירוע נהיגה ספורטיבית במסלול ארעי לפי סעיף זה וכן לקבוע בו תנאים, בין השאר, בענינים אלה:

(1) מיומנותו ויכולתו של המבקש לקיים אירוע נהיגה ספורטיבית, לרבות תנאים לענין יכולתו הכספית;

(2) קיומם של סידורים נאותים, הדרושים להנחת דעתה של הרשות המוסמכת, לשם קיום אירוע הנהיגה הספורטיבית וניהולו;

(3) סימון מסלול המירוץ וסימון המקומות שבהם יוגשו שירותים הקשורים בקיום אירוע הנהיגה הספורטיבית במסלול, לרבות מקומות לעריכת תיקונים בכלי תחרותי לאורך המסלול או בקרבתו;

(4) נהיגה ספורטיבית במסלול המירוץ על ידי קטינים שטרם מלאו להם 17 שנים:

(5) כל תנאי אחר הנדרש לדעת הרשות המוסמכת לצורך ניהולו התקין של אירוע הנהיגה הספורטיבית או לשם שמירה על ביטחון הציבור או בטיחותו.

(ד) בקשה לרישיון לפי סעיף זה, תכלול, בין השאר, פרטים לענין סוג מסלול המירוץ הארעי, לרבות מיקומו, אורכו, ייעודו וחופן תיחומו; לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון, לרבות מפה, הכל כפי שתורה הרשות המוסמכת.

(ה) רישיון לפי סעיף זה יכול שיינתן לקיום אירוע חד–פעמי של נהיגה ספורטיבית, או לקיומם של כמה אירועים של נהיגה ספורטיבית, זהים או דומים, באותו מסלול מירוץ ארעי; היה הרישיון לקיומם של כמה אירועים של נהיגה ספורטיבית באותו מסלול מירוץ ארעי - יצוינו ברישיון המועדים שבהם יתקיימו האירועים האמורים.

(ו) תוקפו של רישיון לפי סעיף זה יהיה לתקופה שקבע השר, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת, ורשאי השר לקבוע תקופות שונות לסוגים שונים של אירועי נהיגה ספורטיבית או מסלולי מירוץ ארעיים.

(ז) אין ברישיון לפי סעיף זה כדי לפטור את בעל הרישיון מהחובות החלות עליו לפי הוראות כל דין אחר, לרבות החובה לקבל אישור או היתר אחר הנדרשים לפי כל דין.

(ב) רישיון שהועבר שלא בהתאם להוראות סעיף זה, לא יהיה לו תוקף.

(ב) לא ינהג אדם בכלי תחרותי שניתן עליו רישיון כלי תחרותי אלא בנהיגה ספורטיבית, ואין ברישיון הכלי התחרותי כדי להוות אישור לכל שימוש בו שלא לצורך נהיגה כאמור.

(ג) (1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), כלי תחרותי מסוג שקבע שר התחבורה, שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, וקודם למתן הרישיון כאמור נרשם כרכב וניתן עליו רישיון רכב, לפי הוראות פקודת התעבורה, יותלה הרישיון שניתן לפי הוראות הפקודה כאמור, ושר התחבורה, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע תנאים לביטול התליית הרישיון, ובלבד שרישיון הכלי התחרותי יבוטל או יותלה.

(2) שר התחבורה רשאי לקבוע סוגי כלים תחרותיים אשר משניתן עליהם רישיון כלי תחרותי, יבוטל רישיון הרכב שניתן עליהם לפי הוראות פקודת התעבורה, ולא יהיה ניתן עוד לחדשו.

(ד) (1) על אף הוראות סעיף זה, שר התחבורה רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם השר, לקבוע הוראות בדבר נהיגה בכלי תחרותי שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, שאינה נהיגה ספורטיבית, בקטע דרך או בשטח אחר שאינו מסלול מירוץ מאושר, וזאת לצורך הגעה למסלול המירוץ המאושר, עזיבתו או לצורך ענין אחר הקשור במישרין במירוץ, באופן ובתנאים שיקבע, ובלבד שהשתכנע שבנהיגה כאמור לא ייגרם בל סיכון לציבור.

(2) על נהיגה כאמור בפסקה (1) יחולו כל ההוראות החלות לפי חוק זה על נהיגה בקטע קישור, לרבות החיוב בפוליסת ביטוח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי כאמור בסעיף 17 ותחולת הוראות חוק הפיצויים כאמור בסעיף 30(ג).

(1) על הכלי התחרותי ניתן רישיון כלי תחרותי, אלא אם כן ניתן לגביו פטור מששי מחובת רישיון, לפי הוראות סעיף 6(ב);

(2) המבקש לנהוג נהיגה ספורטיבית הוא בעל רישיון לנהיגה ספורטיבית, אלא אם כן הוא פטור מחובת רישיון לפי הוראות סעיף 7(ב);

(3) הוצאה פוליסת ביטוח לגבי השימוש בכלי התחרותי לפי הוראות סעיף 15, ואם הנהיגה הספורטיבית אמורה להיערך גם בקטע קישור, בכלי תחרותי שהוא רכב מנועי - הוצאה גם פוליסת ביטוח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי;

(4) הכלי התחרותי עבר את הבדיקות הטכניות הנדרשות לפי כללי הנהיגה הספורטיבית, ונמצא כשיר לנהיגה ספורטיבית.

(ב) היה המבקש לנהוג נהיגה ספורטיבית, קטין שטרם מלאו לו 17 שנים, לא יתיר לו בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לנהוג נהיגה ספורטיבית, אלא אם כן התקיימו כל התנאים האלה:

(1) על פי תנאי הרישיון ניתן לקיים במסלול המירוץ המאושר נהיגה ספורטיבית על ידי קטינים;

(2) בעל הרישיון שוכנע, נוסף על כך שהתקיימו הוראות סעיף קטן (א), כי יש בידי הקטין הסכמה בכתב, מאת אחד מהוריו, לנהוג נהיגה ספורטיבית במסלול המירוץ המאושר.

(ג) אדם המבקש לנהוג נהיגה ספורטיבית במסלול מירוץ מאושר, ימציא לבעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), לפי דרישתו, את הרישיונות ופוליסות הביטוח האמורים באותו סעיף קטן, וכן אישורים המעידים על כך שהכלי התחרותי כשיר לנהיגה ספורטיבית, וכל מסמך אחר המעיד על קיום התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו–(ב).

(1) מפני חבות בשל חילוץ, פינוי, טיפול רפואי, עזרה, שירותי סיעוד ושירותי שיקום שיינתנו לנוהג בכלי התחרותי, בשל נזק גוף שנגרם לו עקב נהיגה ספורטיבית שנערכה לפי הוראות חוק זה;

(2) מפני חבות בשל נזק גוף שנגרם לאדם על ידי כלי תחרותי עקב נהיגה ספורטיבית, למעט לנוהג בכלי התחרותי.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר, בהתייעצות עם הממונה על שוק ההון, לקבוע סוגים של כלים תחרותיים, תחומים של נהיגה ספורטיבית וסוגים של מסלולי מירוץ מאושרים, שלגביהם תחול חובת הביטוח לפי סעיף זה על בעל הרישיון לפי סעיפים 8 או 9, לפי הענין.

(ג) בסעיף זה, "מבטח" - כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981.

(ב) על בדיקת שכרות, דין וחשבון על בדיקת שכרות וסירוב לבדיקת שכרות לענין אדם הנוהג בכלי תחרותי נהיגה ספורטיבית, יחולו הוראות סעיפים 64ב עד 64ד לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים.

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון;

(3) הופר תנאי מתנאי הרישיון או הורחה מהוראות לפי חוק זה.

(ב) בוטל רישיון לפי הוראות סעיף זה, יחזירו, מי שהיה בעליו, לרשות המוסמכת.

(1) מסלול מירוץ קבוע מופעל בלא רישיון לפי סעיף 8 או בניגוד לתנאיו;

(2) אירוע נהיגה ספורטיבית מתקיים בלא רישיון לפי סעיף 9 או בניגוד לתנאיו;

(3) אדם עוסק בהוראה, באימון או בהדרכה של נהיגה ספורטיבית בניגוד להוראות לפי חוק זה;

(4) יש יסוד סביר להניח כי קיימת הסתברות גבוהה לפגיעה מיידית בשלום הציבור, בביטחונו או בבטיחותו, במקום שבו מתקיים אירוע נהיגה ספורטיבית.

(ב) צו הפסקה מינהלי יינתן לאחר שהרשות המוסמכת נתנה לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, ככל שהדבר ניתן, ובדרך המתאימה בנסיבות הענין.

(ג) (1) הוצא צו הפסקה מינהלי לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבשלה ניתן, ואם לא ניתן בשל עבירה, לבית המשפט לענינים מינהליים.

(2) הגשת בקשה לביטול צו, לפי הוראות פסקה (1), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

(3) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

(ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות אחרות לפי הוראות כל דין לרבות הסמכות ליתן צו הפסקה מינהלי לפי דין אחר.

(ב) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה -

(1) להיכנס לכל מקום שהוא מסלול מירוץ מאושר, או למקום אחר שלדעת המפקח מתקיימת בו נהיגה ספורטיבית, לצורך בדיקת קיום ההוראות לפי חוק זה, לרבות קיום תנאי רישיון שניתן לפיו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו רישיון הנדרש לפי הוראות חוק זה וכל מסמך אחר הקשור לקיום ההוראות לפי חוק זה.

(ג) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם נוהג נהיגה ספורטיבית באופן המסכן את הציבור, או כי הוא עומד לעשות כן, רשאי הוא לתת לאותו אדם הוראה להפסיק את הנהיגה הספורטיבית או להימנע מנהיגה כאמור.

(ד) נוכח מפקח כי אדם נוהג ברכב שאינו כלי תחרותי, במסלול מירוץ מאושר, בניגוד להוראות סעיף 28, או היה לו יסוד סביר להניח כי אדם עומד לעשות כן, רשאי הוא לתת לאותו אדם הוראה להפסיק את הנהיגה ברכב או להימנע מנהיגה כאמור.

(ה) סירב אדם למלא אחר הוראות מפקח שניתנו לפי הוראות סעיף זה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו לענין זה הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים.

(1) המפעיל, המנהל או המקיים, מסלול מירוץ קבוע, בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 8;

(2) המקיים או המנהל אירוע נהיגה ספורטיבית במסלול מירוץ ארעי, בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 9.

(ב) אלה דינם מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1) הנוהג או המרשה לאחר לנהוג בכלי תחרותי נהיגה ספורטיבית, בלי שיש על הכלי התחרותי רישיון תקף או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות לפי סעיף 6;

(2) הנוהג בכלי תחרותי נהיגה ספורטיבית, בלא רישיון תקף לנהיגה ספורטיבית או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 7(א) ו–(ב);

(3) בעל כלי תחרותי או מי שהשליטה על הכלי התחרותי בידו, המרשה לנהוג בכלי התחרותי למי שאינו רשאי לפי הוראות סעיף 7(א) ו–(ב) לנהוג בו, בניגוד להוראות סעיף 7(ג); הרשה לנהוג כאמור לקטין שטרם מלאו לו 17 שנים, דינו - מאסר שלוש שנים;

(4) הנוהג בכלי תחרותי שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, שלא בנהיגה ספורטיבית, בניגוד להוראות סעיף 12(ב);

(5) הנוהג בכלי תחרותי נהיגה ספורטיבית שלא במסלול מירוץ מאושר, בניגוד להוראות סעיף 13;

(6) בעל רישיון לפי סעיפים 8 או 9 המתיר לאדם לנהוג נהיגה ספורטיבית בלי שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף 14(א); התיר לקטין שטרם מלאו לו 17 שנים לנהוג כאמור, דינו - מאסרשלוש שנים; נעברה העבירה ברשלנות, דינו - מאסר שישה חודשים;

(7) בעל רישיון לפי סעיפים 8 או 9 המתיר לקטין שטרם מלאו לו 17 שנים, לנהוג נהיגה ספורטיבית בלי שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף 14(ב);

(8) העושה שינוי בכלי תחרותי שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, בניגוד להוראות סעיף 18, או הנוהג בכלי תחרותי שנעשה בו שינוי כאמור, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(9) הנוהג בכלי תחרותי נהיגה ספורטיבית, בהיותו שיכור, בניגוד להוראות סעיף 19;

(10) הנוהג ברכב שאינו כלי תחרותי, במסלול מירוץ מאושר, למעט בקטע קישור, בעת שמתקיימת בו נהיגה ספורטיבית, בניגוד להוראות סעיף 28.

(ג) המשתמש או הגורם או המניח לאחר להשתמש בכלי תחרותי שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, בלי שיש על שימושו שלו או של האדם האחר באותו כלי תחרותי פוליסת ביטוח בת–תוקף, בניגוד להוראות סעיף 15, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ד) הנוהג נהיגה ספורטיבית בלא לבוש או ציוד מגן, בניגוד להוראות סעיף 16, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ה) אלה דינם קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:

(1) העוסק בהוראה, בהדרכה או באימון בתחום מתחומי הנהיגה הספורטיבית שקבע השר לפי הוראות סעיף 10, בלי שהוסמך לכך לפי הוראות הסעיף האמור;

(2) הנוהג בכלי תחרותי נהיגה ספורטיבית בלי שנמצאים אתו הרישיונות ופוליסת הביטוח, כאמור בסעיף 17.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א), (ב)(1), (2), (3), (6), (7), (8) או (ג) שבסעיף 23, על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה ככל שניתן כדי למלא את חובתו.

(1) עובד משרד החינוך התרבות והספורט, והוא יהיה היושב ראש;

(2) עובד משרד התחבורה, לפי המלצת שר התחבורה, והוא ישמש כממלא מקום יושב ראש הוועדה;

(3) עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי המלצת שר התעשיה המסחר והתעסוקה;

(4) עובד המשרד לביטחון הפנים או נציג משטרת ישראל, לפי המלצת השר לביטחון הפנים;

(5) מי שהיה, בעבר, פעיל בתחום מתחומי הנהיגה הספורטיבית והוא בעל ניסיון וידע בתחום האמור;

(6) נציג כל אחת מן ההתאחדויות שהוכרו לפי סעיף 4;

(7) נציג מכון התקנים הישראלי.

(ב) חברי הוועדה המייעצת שהם עובדי משרד ממשלתי או נציגי גופים, כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בעלי מומחיות בתחום שעליו מופקד אותו משרד ממשלתי או גוף.

(ג) (1) לא יכהן כחבר בוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד ענינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין ענין אישי שלו או של קרובו או תפקיד אחרשלו.

(2) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין כהונתולבין ענין אישי שלו או של קרובו, או בין כהונתו לבין תפקיד אחר שלו.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), שר התחבורה רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם השר, לפטור, באופן ובתנאים שיקבע, את הכלי התחרותי או את הנוהג בו, בעת נהיגה ספורטיבית בקטע קישור, מהוראות מסוימות של פקודת התעבורה או של התקנות לפיה.

(ב) לא ייבא תייר כלי תחרותי וחלקי חילוף לפי הוראות סעיף קטן (א), לצורך השתתפות באירוע נהיגה ספורטיבית מסוים, אלא אם כן הכלי התחרותי וחלקי החילוף יוצאו מישראל בתוך ארבעה חודשים מיום שחרורם מפיקוח המכס, ולאחר המצאת ערבות מתאימה, להנחת דעתו של המנהל, להבטחת הוצאתם מישראל כאמור; המנהל, בהתייעצות עם הרשות המוסמכת, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן זה או לפטור תייר מהוראותיו, בתנאים שיקבע.

(ג) הרשות המוסמכת לא תאשר יבוא של כלי תחרותי ושל חלקי חילוף לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן התקיימו התנאים שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (א) וכן התנאים האמורים בסעיף 6(ג), ובהתאם להנחיות הוועדה המייעצת, שאליה יצורף לענין זה נציג המנהל.

(ד) בסעיף זה -

(ב) לנוהג בכלי תחרותי לא תהיה עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], כלפי נוהג אחר בכלי תחרותי, בשל נזק שנגרם לו עקב נהיגה ספורטיבית, אלא אם כן הנזק האמור נגרם לו על ידי הנוהג האחר, במתכוון.

(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) לענין נזק גוף שנגרם עקב נהיגה ספורטיבית בקטע קישור יחולו הוראות חוק הפיצויים.

(ב) בסעיף זה -

(1) תנאים למתן רישיון לפי חוק זה ולחידושו, לרבות כיסוי ביטוחי שיידרש מהמבקש רישיון לפי סעיפים 8 ו–9, וכן תנאים שיראו אותם ככלולים ברישיון לפי חוק זה;

(2) הדרכים להגשת בקשה לרישיון לפי חוק זה והפרטים שייכללו בבקשה כאמור;

(3) הפרטים שייכללו ברישיון לפי חוק זה, דרכי חידושו, העברתו והחזקתו;

(4) חובותיה וסמכויותיה של התאחדות בכל הנוגע למתן שירותים לבעלי רישיון לפי חוק זה, והסכומים המרביים שרשאית התאחדות לגבות בעבור שירותים אלה;

(5) כללי בטיחות בנהיגה ספורטיבית ובאירועי נהיגה ספורטיבית.

(ב) שר התחבורה, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם השר, רשאי לקבוע תנאים לאישור קטע קישור לנהיגה ספורטיבית ותנאים לנהיגה ספורטיבית בו.

(ג) בתקנות לפי סעיף זה, רשאים השר ושר התחבורה, לפי הענין, לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של רישיונות או נהגים, לתחומים שונים של נהיגה ספורטיבית או לסוגים שונים של מסלולי מירוץ מאושרים.

(ד) (1) תקנות לפי חוק זה, למעט תקנות לפי סעיף 32, יותקנו באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת.

(2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) לענין תנאים לרישיון כלי תחרותי יותקנו בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, ולענין כיסוי ביטוחי - בהתייעצות עם הממונה על שוק ההון.