תזכיר חוק ניירות ערך (תיקון מס')(...), התשע"ז-2017
א. שם החוק המוצע
תזכיר חוק ניירות ערך (תיקון מס')(...), התשע"ז–2017.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
פרק ז'3 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 (להלן – "חוק ניירות ערך" או "החוק") עוסק בהסדרת פעילותן של זירות הסוחר לחשבונו העצמי (להלן – "זירות סוחר" או "הזירות"). זירות סוחר מוגדרות בסעיף 44יב לחוק כמערכות ממוחשבות שבאמצעותן סוחר אדם במכשיר פיננסי אל מול לקוחותיו לחשבונו העצמי, וכן כמערכות ממוחשבות המעמידות ללקוח אפשרות לסחור במערכות כאמור.
סעיפים 44יג ו-44טו לחוק אוסרים על אדם לנהל זירת סוחר ללא רישיון או להציע לסחור בזירת סוחר המנוהלת על ידי מי שאינו בעל רישיון או מי שאינו פטור מחובת קבלת רישיון.
החוק והתקנות שהותקנו לפיו קובעים את תנאי הכשירות לקבלת רישיון זירה וכן את החובות המוטלות על מי שקיבל רישיון כאמור. חלק ניכר מההוראות באות להתמודד עם ניגוד העניינים האינהרנטי המצוי בפעילות הזירות, בהיותם סוחרים מול לקוחותיהם. כך למשל, קובעות ההוראות איסור על העמדת אשראי ללקוח על ידי הזירה, הוראות בדבר רמת המינוף המותרת, הוראות בנושא ניגודי עניינים, התאמת פעילות הזירה ללקוח, הוראות בעניין פרסום ושיווק של הזירות, דיווחים לרשות ניירות ערך (להלן – "הרשות") ולציבור, המידע שעל הזירות להביא לידיעת הלקוח, הוראות בנוגע לאופן הטיפול בכספי לקוחות, רישום עסקאות, שמירת מסמכים ועוד.
כמו כל יתר הפעילויות המוסדרות בחוק ניירות ערך, ההסדרה והפיקוח המקיף על פעילותן של זירות הסוחר נועדה להגן על ציבור המשקיעים בישראל, ולפיכך, התחולה הטריטוריאלית של האיסורים הקבועים בחוק על ניהול זירה ללא רישיון או הצעה לסחור בזירה המנוהלת על ידי מי שאינו בעל רישיון, הינה ביחס לזירות סוחר הפועלות מול ציבור לקוחות בישראל. מכאן שחובת הרישוי של זירות סוחר קיימת בין אם הן פועלות מישראל ומאפשרות גישה ללקוחות בישראל ובין אם הן פועלות מחוץ לישראל ופונות ללקוחות בישראל.
הבסיס לעיקרון זה הוא בכך, שכשם שחוק ניירות ערך בישראל מגן על ציבור המשקיעים בישראל וחל על זירות סוחר הפונות לציבור זה, כך גם פועלות מדינות אחרות להגן על ציבור המשקיעים במדינתן ולפקח על זירות סוחר הפועלות מולם, בין אם מתוך אותן מדינות או מחוץ להן.
מצב דברים זה מאפשר לזירות סוחר הממוקמות בישראל, להציע ללקוחות מחוץ לישראל לסחור באמצעותן במכשירים פיננסיים שונים, ללא הסדרה או פיקוח של הרשות כל עוד הן לא מאפשרות גישה ללקוחות בישראל. כך למשל, החלטת הרשות ממרץ 2016, לפיה לא יינתן רישיון זירת סוחר לחברות המציעות ללקוחותיהן מסחר באופציות בינאריות, רלוונטית כאמור רק לזירות סוחר הפונות לציבור בישראל. החלטה זו אינה חלה על זירות סוחר ישראליות אשר אינן מאפשרות גישה ללקוחות בישראל ופונות לציבור מחוץ לישראל בלבד ולפיכך חובת הרישיון אינה תקפה לגביהן.
כתוצאה מכך, החלו להגיע לרשות ולרשויות אכיפה אחרות במדינה תלונות בדבר הפסדים רבים של לקוחות ממדינות שונות כתוצאה מפעילות מסחר בזירות סוחר ישראליות הפועלות ללא פיקוח וללא רישיון. התברר כי במקרים רבים, המסחר המוצע בזירות הסוחר מהווה אף כסות לפעילות עבריינית, כגון: פעילות המהווה מרמה והונאה. תופעה זו צברה תאוצה עד שהגיעה כיום לממדים היוצרים הדים שליליים נרחבים בעולם, תוך גרימת נזק תדמיתי משמעותי לישראל בכלל, ולשוק ההון בישראל בפרט.
במטרה לסייע לרשויות ניירות ערך הזרות הנתקלות בפעילות של זירות סוחר ישראליות ובמענה לבקשותיהן, פועלת הרשות ומסייעת באופן סדיר בחיקורי דין ובהעברות מידע, על פי הסמכויות הנתונות לה בדין.
ואולם, לאור הנזק התדמיתי הקשה הנגרם למדינת ישראל כאמור לעיל ובשל התרחבות התופעה, מוצע לתקן את החוק בעניין זה ולהעניק לרשות סמכויות אכיפה גם בנוגע לפעילותן של זירות הסוחר המנוהלות בישראל, אך פונות ללקוחות מחוץ לישראל.
ג. עיקרי החוק המוצע
על מנת להסדיר את פעילותן של זירות סוחר המנוהלות בישראל, הפונות רק ללקוחות מחוץ לישראל, מוצע לתקן את סעיפים 44יג ו-44טו לחוק, כך שייקבע כי פעילות של זירות סוחר בישראל רק כלפי לקוחות מחוץ לישראל, תתאפשר רק אם אותו אדם או חברה יחזיקו ברישיון זר המתיר פעולה במדינה שבה מצויים הלקוחות, והם אינם מציעים מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה. באופן זה, ייאסר על זירות סוחר המנוהלות בישראל ופועלות ללא רישיון זר העונה על דרישות החוק, לפנות ללקוחות או לסחור עם לקוחות ממדינות בהן אין חובת קבלת רישיון לניהול זירת סוחר, או ממדינות בהן קיימת חובת קבלת רישיון כאמור, אך זירות הסוחר אינן מחזיקות ברישיון זה, או להציע ללקוחותיהם מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מכשיר פיננסי אחר שיקבע שר האוצר.
מוצע לקבוע איסור כאמור בנוגע למסחר באופציות בינאריות, גם ביחס לזירות סוחר הפונות ללקוחות בישראל. אמנם כאמור לעיל, איסור זה כבר קיים מכוח החלטת הרשות, אך מוצע לעגן גם אותה במסגרת החוק. על זירות הסוחר שיפנו לציבור מחוץ לישראל בניגוד להוראות החוק כאמור לעיל, יחולו הסנקציות הפליליות והמנהליות הקבועות בחוק ביחס לזירות סוחר הפונות לציבור בישראל ללא רישיון כדין או בניגוד לתנאיו, או בגין פנייה ללקוחות בהצעה לסחור בזירות סוחר שלא בהתאם להוראות החוק.
ד. השפעה על תקציב המדינה
לתיקונים המוצעים לא צפויה השפעה על תקציב המדינה.
ה. השפעה על ההיבט המנהלי והתקן
תידרש תוספת כוח אדם לרשות ניירות ערך המוערכת ב-2 תקנים מקצועיים לצורך ביצוע פעילות ההסדרה והאכיפה.
ו. השפעת החוק המוצע על חוקים קיימים
יתוקנו סעיפים 44יג, 44טו ו-53 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1986, תוסף תוספת רביעית ב' ותתוקן התוספת השביעית לחוק זה.
ז. מצורף נוסח החוק המוצע.
הצעת חוק מטעם הממשלה:
|
תיקון סעיף 44יג |
1. |
בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[1] (להלן – החוק), בסעיף 44יג - |
||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "והוא אינו מציע מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "אופציה בינארית" – מכשיר פיננסי בהתאם לפרט (4) להגדרת "מכשיר פיננסי", שהתקבולים והתשלומים הנובעים ממנו הם סכום קבוע או שיעור קבוע מסכום שעליו סוכם, ובהתאם לתנאיו המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל ויתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה.". |
|
|
|
|
|
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
|
|
|
|
|
" (א1) לא ינהל אדם זירת סוחר רק ללקוח המצוי מחוץ לישראל, אלא אם כן הוא עומד בתנאים הבאים -– |
|
|
|
|
|
|
(1) הוא מחזיק ברישיון זר המתיר ניהול זירת סוחר במדינה בה מצוי הלקוח; |
|
|
|
|
|
(2) הוא אינו מציע מכשיר פיננסי מהסוג האמור בסיפא של סעיף קטן (א). |
|
|
|
|
לעניין סעיף קטן זה - |
|
|
|
|
|
"ניהול זירת סוחר" – לרבות כל אחד מאלה: |
|
|
|
|
|
|
(1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של החברה המנהלת את זירת הסוחר; |
|
|
|
|
|
(2) תפעול של זירת הסוחר, לרבות באמצעות מערכות מחשב וחומרת מחשב, מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, ישירות על ידי החברה המנהלת את זירת הסוחר או באמצעות מי שנותן שירותים אלו מטעמה; |
|
|
|
|
"רישיון זר" - כל אחד מאלה: |
|
|
|
|
|
|
(1) רישיון זירת סוחר שניתן לפי דין מן הדינים המנויים בתוספת רביעית ב'; שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להוסיף, בצו, לתוספת רביעית ב', דינים נוספים; |
|
|
|
|
|
(2) רישיון שהוא בר השוואה לרישיון זירה, להנחת דעתה של הרשות, הניתן לפי דין הקובע הוראות בעניינים המנויים בסעיפים 44יג(ב)(5)(א) ו- 44כט (2), (3), (4) ו- (6).". |
|
תיקון סעיף 44טו |
2. |
בסעיף 44טו לחוק, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: |
||
|
|
|
|
"(ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר רק ללקוח מחוץ לישראל, אלא אם כן הזירה עומדת בתנאים שנקבעו בסעיף 44יג(א1)". |
|
|
תיקון סעיף 53 |
3. 3 |
בסעיף 53(ב) לחוק - |
||
|
|
|
|
(1) בפסקה (6א), במקום "בניגוד להוראות סעיף 44יג" יבוא "או הציע מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות סעיף 44יג(א) או ניהל זירת סוחר ללקוח מחוץ לישראל, בניגוד להוראות סעיף 44יג(א1)"; |
|
|
|
|
|
(2) בפסקה (6ב), במקום "44טו" יבוא "44טו(א) או (ב)". |
|
|
הוספת תוספת רביעית ב' |
4. |
אחרי התוספת הרביעית א' לחוק יבוא - |
||
|
|
|
"תוספת רביעית ב' (סעיף 44יג(א1)) |
||
|
|
|
(1) דין מדינה החברה באיחוד האירופי, המיישם את DIRECTIVE 2004/39EC OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE COUNCIL of 21 April 2004 on markets in financial instruments ; או את DIRECTIVE 2014/65/EU OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE COUNCIL of 15 May 2014 on markets in financial instruments, כפי שתוקנו או יתוקנו מעת לעת והכול בהתאם להחלטת גופי החקיקה המוסמכים באיחוד האירופי; |
||
|
|
|
(2) SECURITIES EXCHAGE ACT of 1934 או COMMODITIES EXCHANGE ACT of 1936, כפי שתוקנו או יתוקנו מעת לעת בהתאם להחלטת גופי החקיקה המוסמכים בארצות הברית של אמריקה. |
||
|
תיקון התוספת השביעית |
5. |
בחלק ג' לתוספת השביעית לחוק - |
||
|
|
|
|
(1) בפרט (5), במקום "בניגוד להוראות סעיף 44יג" יבוא "או הציע מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות סעיף 44יג(א) או ניהל זירת סוחר ללקוח מחוץ לישראל, בניגוד להוראות סעיף 44יג(א1);"; |
|
|
|
|
|
(2) אחרי פרט (5) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
"(5א) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר ללקוח מחוץ לישראל, בניגוד להוראות סעיף 44(טו)(ב);". |
דברי הסבר
כללי
חוק ניירות ערך (תיקון מס' 42), התש"ע - 2010, במסגרת תיקון מס' 42 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 (להלן – "חוק ניירות ערך" או "החוק") הוסף לחוק פרק ז'3 העוסק בהסדרת פעילותן של זירות הסוחר לחשבונו העצמי (להלן – "זירות סוחר" או "הזירות"). תיקון זה נכנס לתוקף ביום 26 במאי 2015, עם כניסתן לתוקף של תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה – 2014 (להלן: "התקנות").
זירות סוחר מוגדרות בסעיף 44יב לחוק כמערכות ממוחשבות שבאמצעותן סוחר אדם במכשיר פיננסי אל מול לקוחותיו לחשבונו העצמי, וכן כמערכות ממוחשבות המעמידות ללקוח אפשרות לסחור במערכות כאמור.
סעיפים 44יג ו-44טו לחוק אוסרים על אדם לנהל זירת סוחר ללא רישיון או להציע לסחור בזירת סוחר המנוהלת על ידי מי שאינו בעל רישיון או מי שאינו פטור מחובת קבלת רישיון.
החוק והתקנות קובעים את תנאי הכשירות לקבלת רישיון זירה וכן את החובות המוטלות על מי שקיבל רישיון כאמור. חלק ניכר מההוראות באות להתמודד עם ניגוד העניינים האינהרנטי המצוי בפעילות הזירות, בהיותם סוחרים מול לקוחותיהם. כך, למשל, במסגרת החוק והתקנות נקבעו הוראות הקובעות איסור על העמדת אשראי ללקוח על ידי הזירה, הוראות בדבר רמת המינוף המותרת, הוראות בנושא ניגודי עניינים, הוראות בעניין התאמת פעילות הזירה ללקוח, הוראות בעניין פרסום ושיווק של הזירות, הוראות בעניין דיווחים שהזירות נדרשות להעביר לרשות ניירות ערך (להלן – "הרשות") ולפרסם לציבור, הוראות בעניין המידע שעל הזירות להביא לידיעת הלקוח, הוראות בנוגע לאופן הטיפול בכספי לקוחות, הוראות בעניין רישום עסקאות ושמירת מסמכים ועוד.
כמו כל יתר הפעילויות המוסדרות בחוק ניירות ערך, ההסדרה והפיקוח המקיף על פעילותן של זירות הסוחר נועדה להגן על ציבור המשקיעים בישראל, ולפיכך, התחולה הטריטוריאלית של האיסורים הקבועים בחוק על ניהול זירה ללא רישיון או הצעה לסחור בזירה המנוהלת על ידי מי שאינו בעל רישיון, הינה ביחס לזירות סוחר הפועלות מול ציבור לקוחות בישראל. מכאן שחובת הרישוי של זירות סוחר קיימת בין אם הן פועלות מישראל ומאפשרות גישה ללקוחות בישראל ובין אם הן פועלות מחוץ לישראל ופונות ללקוחות בישראל.
הבסיס לעיקרון זה הוא בכך, שכשם שחוק ניירות ערך בישראל מגן על ציבור המשקיעים בישראל וחל על זירות סוחר הפונות לציבור זה, כך גם פועלות מדינות אחרות להגן על ציבור המשקיעים במדינתן ולפקח על זירות סוחר הפועלות מולם, בין אם מתוך אותן מדינות או מחוץ להן.
מצב דברים זה מאפשר לזירות סוחר הממוקמות בישראל, להציע ללקוחות מחוץ לישראל לסחור באמצעותן במכשירים פיננסיים שונים, ללא הסדרה או פיקוח של הרשות וזאת כל עוד הן לא מאפשרות גישה ללקוחות בישראל. כך למשל – החלטת הרשות ממרץ 2016 שלפיה לא יינתן רישיון זירת סוחר לחברות המציעות ללקוחותיהן מסחר באופציות בינאריות – רלוונטית כאמור רק לזירות סוחר הפונות לציבור בישראל, אך היא אינה חלה על זירות סוחר ישראליות אשר אינן מאפשרות גישה ללקוחות בישראל ופונות לציבור מחוץ לישראל בלבד ולפיכך חובת הרישיון אינה תקפה לגביהן.
כתוצאה מכך, החלו להגיע לרשות ולרשויות אכיפה אחרות במדינה תלונות בדבר הפסדים רבים של לקוחות ממדינות שונות כתוצאה מפעילות מסחר בזירות סוחר ישראליות הפועלות ללא פיקוח וללא רישיון. התברר כי במקרים רבים, המסחר המוצע בזירות הסוחר מהווה אף כסות לפעילות עבריינית, כגון פעילות המהווה מרמה והונאה. תופעה זו צברה תאוצה עד שהגיעה כיום לממדים היוצרים הדים שליליים נרחבים בעולם, תוך גרימת נזק תדמיתי משמעותי לישראל בכלל, ולשוק ההון בישראל בפרט.
במטרה לסייע לרשויות ניירות ערך הזרות הנתקלות בפעילות של זירות סוחר ישראליות ובמענה לבקשותיהן, פועלת הרשות ומסייעת באופן סדיר בחיקורי דין ובהעברות מידע, על פי הסמכויות הנתונות לה בדין.
ואולם, לאור הנזק התדמיתי הקשה הנגרם למדינת ישראל כאמור לעיל ובשל התרחבות התופעה, מוצע לתקן את החוק בעניין זה ולהעניק לרשות סמכויות אכיפה גם בנוגע לפעילותן של זירות הסוחר המנוהלות בישראל, אך פונות ללקוחות מחוץ לישראל.
לסעיף 1 תיקון סעיף 44יג
סעיף 44יג לחוק ניירות ערך קובע כי לא ינהל אדם זירת סוחר אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה ובהתאם לתנאי הרישיון. קביעה זו חלה כאמור על ניהול זירת סוחר הפונה ללקוחות בישראל בלבד.
מוצע לתקן את סעיף 44יג האמור כך שבסעיף קטן (א) ייקבע איסור על זירות סוחר להציע ללקוחותיהן מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. אמנם כאמור לעיל, איסור זה כבר קיים מכוח החלטת הרשות, אך מוצע לעגן גם אותה במסגרת החוק, וזאת מבלי לגרוע מסמכות הרשות לפי סעיף 44יג(ד) לחוק. לעניין זה מוצע להגדיר "אופציה בינארית" ולקבוע כי מדובר במכשיר פיננסי נגזר, בהתאם לפרט (4) להגדרת "מכשיר פיננסי" המופיעה בסעיף 44יב לחוק (הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר), שהתקבולים והתשלומים הנובעים ממנו הם סכום קבוע או שיעור קבוע מסכום שעליו סוכם, ובהתאם לתנאיו המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל ויתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה.
אופציה בינארית היא מכשיר פיננסי הנמנה על משפחת האופציות. האופציה הבינארית הטיפוסית מזכה במועד הפקיעה את המחזיק בה בסכום שגודלו נקבע מראש אם אירוע מסוים יתקיים, או אינה מזכה אותו במאומה אם אות אירוע לא יתקיים – ומכאן גם מקור שמה (שמות מקובלים נוספים, בין היתר, הם "אופציה דיגיטלית" או "אופציה הכל או כלום").
המסחר באופציות בינריות בזירת הסוחר מאופיין בהעדר מידע מספק המקשה על קבלת החלטה השקעה מושכלת. לנוכח זאת ולנוכח הדמיון הקיים בין תזרים המזומנים של האופציות הבינאריות לבין תוצאות הטלת מטבע, החליטה הרשות בחודש מרץ 2016 לאסור על זירות סוחר, שהגישו בקשות רישיון זירה כנדרש בחוק, לסחור באופציות בינאריות, מתוקף סמכותה בסעיף 44יג(ד) לחוק. בנימוקיה ציינה הרשות בין היתר כי מורכבות האופציות הבינאריות והקושי בתימחורן מצד אחד, והיעדר מסחר רב צדדי המאפשר יצירת מחיר שוק מצד שני, אינם מאפשרים לרשות לאשר מסחר באופציות בינאריות בזירת סוחר. כמו כן ציינה הרשות בנימוקיה כי בשל מאפייני האופציות הבינאריות ומאפייני זירת הסוחר, המשך פעילות של אופציות בינאריות בזירות מפוקחות עלול לפגוע לא רק בלקוחות הזירות, אלא במוניטין השוק בכללותו.
באופן זה ייאסר בחוק על זירות סוחר הפועלות מול לקוחות בישראל, להציע ללקוחות מסחר באופציות בינאריות או במכשיר פיננסי אחר מסוג שיקבע שר האוצר, בשל הפוטנציאל הפוגעני הטמון בהם. אמנם, כאמור לעיל, הרשות כבר החליטה בחודש מרץ 2016 לאסור על זירות סוחר, שהגישו בקשות רישיון זירה כנדרש בחוק, לסחור באופציות בינאריות, מתוקף סמכותה בסעיף 44יג(ד) לחוק, אך מוצע לעגן איסור זה בחוק עצמו. יודגש כי אין בתיקון זה בכדי לגרוע מסמכות הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שזירת סוחר בעלת רישיון יכולה לסחור בהם, כאמור באותו סעיף.
מאחר שלא ניתן לצפות מראש כל תרחיש אפשרי, ומכיוון שיתכן שיוצעו סוגים חדשים של מכשירים פיננסים בעלי פוטנציאל פוגעני דומה, מוצע להסמיך את שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, להרחיב את רשימת המכשירים הפיננסים שאסור לזירות סוחר להציען.
כמו כן, מוצע להוסיף לסעיף 44יג את סעיף קטן (א1) אשר יקבע איסור מקביל על ניהול זירת סוחר רק ללקוחות מחוץ לישראל, אלא אם כן מתקיימים שני תנאים:
1. זירת הסוחר מחזיקה ברישיון זר המתיר ניהול זירת סוחר במדינה בה מצוי הלקוח. יצוין כי האיסור המוצע יחול גם אם השירות ניתן ללקוחות במדינה זרה אשר על פי החוק שם אין בה חובת רישוי לפעילות זו.
2. זירת הסוחר אינה מציעה ללקוחותיה מסחר במכשיר פיננסי מהסוג האמור בסיפא של סעיף קטן (א), כמוצע לעיל.
לאור מאפייני האופציות בינאריות והמסחר בהן כמפורט לעיל, הן עשויות להוות קרקע פורייה לפעילות פוגענית כלפי לקוחות. לפיכך, מוצע לאסור על זירות הסוחר להציע מכשירים פיננסים מסוג אופציות בינאריות גם כאשר הן פועלות אך ורק מול לקוחות מחוץ לישראל ואינן נדרשות לרישיון זירה בישראל. חשוב לציין בהקשר זה, כי קימות הגבלות שונות על מסחר באופציות בינאריות במקומות נוספים בעולם, כגון בבלגיה ובארצות הברית, ומדינות נוספות בוחנות הטלת הגבלות דומות גם כן. לפיכך, מוצע להחיל על זירות הסוחר הפונות רק ללקוחות מחוץ לישראל, את אותו איסור שמוצע לקבוע לעיל ביחס לזירות סוחר הפונות ללקוחות בישראל, בדבר איסור להציע ללקוחותיהן מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה.
לעניין סעיף קטן זה, מוצע להגדיר את המונחים "ניהול זירת סוחר"ו-"רישיון זר".
לעניין המונח "ניהול זירת סוחר", מוצע לקבוע כי כל זיקה של פעילות הזירה לישראל תיחשב כניהול זירת סוחר בישראל. לצורך כך מוצע לקבוע שקיום של כל אחת מהאפשרויות הבאות ייחשב כניהול זירת סוחר המחייבת קבלת רישיון כאמור:
1. קבלת ההחלטות האסטרטגיות של החברה.
2. תפעול של זירת הסוחר, לרבות באמצעות ציוד מחשב, מידע ותוכנות, או באמצעות מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, ישירות על ידי החברה המנהלת זירת סוחר או באמצעות מי שנותן שירותים אלו מטעמה.
לעניין "רישיון זר", מוצע לקבוע כי הוא כל אחד מאלה:
1. רישיון זירת סוחר שניתן לפי דין מן הדינים המנויים בתוספת רביעית ב'. עוד מוצע להסמיך את שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, להוסיף בצו לתוספת רביעית ב', דינים נוספים.
2. רישיון שהוא בר השוואה לרישיון זירה, כפי שתקבע הרשות, הניתן לפי דין הקובע הוראות בעניינים המנויים בסעיפים 44יג(ב)(5)(א) לחוק (הוראות בעניין הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון) ו-44כט(2) לחוק (מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה, עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה), 44כט(3) לחוק (אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה), 44כט(4) לחוק (המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה) ו- 44כט(6) לחוק (חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה).
לסעיף 2 תיקון סעיף 44טו
סעיף 44טו לחוק קובע כי לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר אלא אם כן החברה המפעילה את זירת הסוחר הינה בעלת רישיון.
מוצע לסמן את האמור בסעיף, כסעיף קטן (א) ולהוסיף לו את סעיף קטן (ב) האוסר על אדם לפנות ללקוח מחוץ לישראל, בהצעה לסחור בזירת מסחר, אלא אם כן הוא עומד בתנאים שנקבעו בסעיף 44יג(א1) המוצע לעיל.
גם כאן, בהתאם לאמור בסעיף הקודם ביחס לתיקון סעיף 44יג לחוק, יצוין כי האיסור המוצע יחול גם אם במדינה הזרה אין חובת קבלת רישיון כאמור.
לסעיפים 3 עד 5 תיקון סעיף 53, הוספת תוספת רביעית ב' לחוק ותיקון התוספת השביעית לחוק
סעיף 53(ב) לחוק קובע עבירות פליליות שדינן מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. במידה והמפר הוא תאגיד, מוכפל הקנס האמור לעיל פי שנים עשר וחצי. בין העבירות המנויות בסעיף זה, קבועות גם עבירות של ניהול זירת סוחר ללא רישיון או בניגוד לתנאיו (פסקה (6א) לאותו סעיף) וכן פנייה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד לאמור בסעיף 44טו לחוק (פסקה (6ב) לאותו סעיף).
בסעיף 3 מוצע להוסיף לעבירות הפליליות האמורות, גם את האיסורים המוצעים במסגרת תזכיר החוק, קרי על הצעת מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בזירת סוחר, על ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל בניגוד לאמור בסעיף 44יג(א1) לחוק, בנוסחו המוצע בסעיף 1 לחוק זה, וכן על הצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד לאמור בסעיף 44טו(ב) לחוק, בנוסחו המוצע בסעיף 2 לחוק זה. אין באמור בכדי למנוע אכיפה של עבירות פליליות אחרות הנעשות תוך כדי הפעילות בזירות אלה.
בסעיף 4 מוצע להוסיף אחרי התוספת הרביעית א' לחוק, תוספת רביעית ב' אשר תפרט את רשימת הדינים הזרים שמכוחם ניתן יהיה לקבל רישיון זירת סוחר, אשר יוכר כ"רישיון זר" כמשמעותו המוצעת בסעיף 44יג(א1) לחוק, כאמור לעיל.
בסעיף 5 מוצע להוסיף לתוספת השביעית לחוק, הקובעת את רשימת ההפרות המנהליות שבגינן ניתן להעמיד לדין מנהלי בפני וועדת האכיפה המנהלית, הפרה מנהלית של הוראות סעיפים 44יג(א) ו- (א1) ו- 44טו(ב) לחוק, בנוסחם המוצע בסעיפים 1-2 לחוק זה.