תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005 1

(ב) לערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א) ייווסף, בעד כל ילד קטין שנמצא בחזקתו של החבר סכום כמפורט להלן:

(1) בעד ילד שטרם מלאו לו 4 שנים - שליש משכר המינימום, ובעד ילד בגיל 4 שנים ומעלה - רבע משכר המינימום, ובלבד שבעד כל ילד יעביר הקיבוץ סכום זה לחבר אחד בלבד;

(2) בעד ילדיו של הורה יחיד יוגדלו השיעורים שבפסקה (1) ב–50%;

(3) בעד ילד שרק אחד מהוריו חבר, זכאי ההורה החבר רק למחצית מהשיעורים הקבועים בפסקה (1).

(ג) לצורך השלמת הסכומים כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), רשאי הקיבוץ להביא בחשבון כל הכנסה או נכס של החבר או של בן זוגו, למעט קצבאות ייעודיות לנכים שנועדו לספק צרכים ייחודיים של החבר כגון: קצבת ניידות, שירותים מיוחדים, וכיוצא באלה.

(ד) השלמת הספקת צורכי חבר בגיל העבודה תהא מותנית בכל אלה:

(1) החבר פנה לרשויות המתאימות בקיבוץ לשם השלמת הספקת צרכיו כאמור:

(2) החבר מקיים את התחייבויותיו לקיבוץ ואת הוראות התקנון;

(3) החבר ממצה את יכולת השתכרותו ומקיים את חובת עבודתו;

(4) החבר ממצה את זכויותיו לקבלת כל הכנסה או נכס, לרבות כלפי צדדים שלישיים, כגון בן זוג, בן זוג לשעבר, המדינה, ביטוח לאומי וכיוצא באלה;

(5) החבר גילה גילוי נאות של כל ההכנסות והנכסים שלו ושל בן זוגו ונמצא שאין באלה כדי לכסות את צרכיו בערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א);

(6) החבר העביר לקופת הקיבוץ את שכר עבודתו זולת אם החליט הקיבוץ שהחבר אינו נדרש להעביר את שכר עבודתו או חלק ממנו לקיבוץ.

(ב) לצורך הבטחת הספקת הצרכים כאמור בתקנת משנה (א), יהא הקיבוץ חייב להפריש או לייחד מקורות לענין זה בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, או במסגרת שיוך כזה.

(ג) לערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א) ייווסף, בעד כל ילד קטין הנמצא בחזקתו של החבר סכום כמפורט להלן:

(1) בעד ילד שטרם מלאו לו 4 שנים - שליש משכר המינימום, ובעד ילד בגיל 4 שנים ומעלה - רבע משכר המינימום, ובלבד שבעד כל ילד יעביר הקיבוץ סכום זה לחבר אחד בלבד;

(2) בעד ילדיו של הורה יחיד יוגדלו השיעורים שבפסקה (1) ב–50%;

(3) בעד ילד שרק אחד מהוריו חבר, זכאי ההורה החבר רק למחצית מהשיעורים הקבועים בפסקה (1).

(ד) הקיבוץ רשאי לנכות מהסכומים הקבועים בתקנות משנה (א) ו–(ג) כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני ולמעט קצבאות הביטוח הלאומי.

(ה) הבטחת הספקת המחיה של חבר בגיל הפרישה יכול שתותנה בגילוי נאות של הסכומים האמורים בתקנת משנה (ד).

(ו) בלי לגרוע מחובת הקיבוץ לשלם את הסכומים האמורים בתקנת משנה (ג), רשאי הקיבוץ לשלם לחבריו שבגיל הפרישה גמלה בסכום גבוה יותר מסכום הגמלה הפנסיונית, ובלבד שכל סכום המשולם מעבר לסכום הגמלה הפנסיונית יהיה לפי הוותק הפנסיוני, כהגדרתו בתוספת הראשונה לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973; הוראת תקנת משנה זו לא תגרע מכל סכום שחבר כאמור היה זכאי לו, מעבר לסכום הגמלה הפנסיונית, מכוח החלטה או התחייבות של הקיבוץ שהיו בתוקף לפני תחילתן של תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) (תיקון), התשע"ה-2015.

(ב) הספקת הצרכים המיוחדים לחבר ולתלויים בו יכול שתותנה בהסדרים שיקבע הקיבוץ לגבי שימוש בהכנסות ובנכסים של החבר ושל התלויים בו או שעבודם לטובת הקיבוץ כנגד הספקת הצרכים המיוחדים, ולרבות גילוי נאות לענין זה, וכן רשאי הקיבוץ להביא בחשבון תקבולים, או שירותים אחרים שבעלי הצרכים המיוחדים זכאים להם שלא מהקיבוץ, בשל היותם בעלי צרכים מיוחדים ומיועדים2 לצרכיהם המיוחדים, והכל בלבד שתובטח להם זכות דיור עד אריכות ימיהם.

(ג) לצורך הבטחת הספקת הצרכים המיוחדים, הקיבוץ חייב להפריש או לייחד מקורות לענין זה בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, או במסגרת שיוך כזה.

(ב) לצורך קבלת החלטותיה רשאית הוועדה להזמין חוות דעת של רופא תעסוקתי ושל כל גורם מקצועי שחוות דעתו תיראה לה נחוצה בנסיבות הענין.

(ב) נוכח הרשם, לאחר חקירה לפי סעיף 43 לפקודה או בדיקה לפי סעיף 44 לפקודה, כי אין הקיבוץ מסוגל לעמוד בחובתו לספק או להשלים לחבריו את הצרכים ואת הצרכים המיוחדים על פי תקנות אלה, רשאי הוא לאשר הפחתה של השיעורים הקבועים בתקנות אלה לתקופה שיקבע, לפי שיקול דעתו, ובלבד שהפגיעה בהספקת הצרכים והצרכים המיוחדים או השלמתם תהיה מזערית, ככל הניתן; הפחתת שיעורים כאמור תיעשה לפי הסדר שלהלן:

(1) הפחתת שיעורי הצרכים לחברים בגיל עבודה;

(2) הפחתת שיעורי הצרכים המיוחדים;

(3) הפחתת שיעורי הצרכים לחברים בגיל פרישה.

(ג) הקיבוץ רשאי להגיש לרשם בקשה להארכת התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) במתכונת הקבועה בתקנת משנה (א), והרשם רשאי להאריך את התקופה האמורה.

(ב) עקרונות בדבר היקף הערבות ההדדית ייקבעו בהתאם לתקנה 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל"ו-1976 (להלן - תקנות הייסוד) בשינויים אלה:

(1) בתקנת משנה (ב)(2) לתקנות הייסוד - הרוב הנדרש הוא שלושה רבעים מהמצביעים באסיפה גם אם נקבע בתקנון רוב גדול יותר;

(2) בתקנה 7(ג) כתקנות הייסוד - הרוב הנדרש הוא שישים אחוזים מהקולות שניתנו בהצבעה באסיפה הכללית במקום רוב של שני שלישים הקבוע בתקנה האמורה.

(ג) לחברי הקיבוץ זכות לקבל מידע על היקף הערבות ההדדית שהם או התלויים בהם זכאים לה מכל גורם בקיבוץ הנוגע בדבר.

(1) הוא רשאי לסכם בכתב עם חבר כי החבר יכול שלא למסור את כל הכנסותיו לקיבוץ ובשל כך לא יהיה זכאי לסיפוק צרכיו בידי קיבוץ, ובלבד שהוא תורם לקיומה של הערבות ההדדית בסכומים ובשיעורים שקבע הקיבוץ (להלן - חבר בעצמאות כלכלית);

(2) הסכומים או השיעורים כאמור בפסקה (1) יכול שיהיו נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים שמפרישים חברים שאינם חברים בעצמאות כלכלית, ובלבד שאם נקבע סכום או שיעור נמוך כאמור, לא יהיה החבר זכאי להשתתף בנכסי הקיבוץ או בהכנסותיו, אלא באופן יחסי לשיעור השתתפותו בערבות ההדדית לעומת חברי קיבוץ שאינם חברים בעצמאות כלכלית.

(ב) בקשה לאישור תיקון תקנון תיתמך בחוות דעת של גורם מקצועי המעידה כי בהיותו קיבוץ מתחדש, יהיה ביכולתו של הקיבוץ לקיים את הוראות תקנות אלה.

(ב) הרשם רשאי להורות לקיבוץ כאמור בתקנת משנה (א), לנקוט את כל הפעולות הנדרשות לפי תקנות אלה, וכן לנקוט כל צעד דרוש אחר בהתאם לשיקול דעתו של הרשם.