תזכיר חוק

 

א.  שם החוק המוצע:

 

חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 4) (סיום פעילות  החברה להשבה והעברה לאפוטרופוס הכללי), התשע"ז-2017

 

ב.  עיקרי החוק המוצע והצורך בו:

ביום ג' בטבת התשס"ו (3 בינואר 2006) פורסם חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006 (להלן – "החוק"). מטרותיו של החוק, כפי שנקבעו בסעיף 1, היו לפעול להגברת הפעולות לאיתור נכסים הנמצאים בישראל, שיש יסוד סביר להניח כי בעליהם נספו בשואה, לאיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור, ולהשיב נכסים אלה ליורשים ולבעלי הזכויות שאותרו; ככל שלא אותרו יורשים או בעלי זכויות. כאמור, ביקש החוק להפנות את הנכסים למטרות סיוע לניצולי השואה וכן למטרות הנצחת זכר השואה וזכרם של הנספים בשואה, תוך מתן עדיפות למטרת סיוע לניצולי השואה.

לשם ביצוע מטרות החוק הוקמה, לתקופה קצובה בת חמש עשרה שנים, החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ (להלן – "החברה"), והוסדרו מבנה החברה, הסדרי ממשל תאגידי שנקבעו לגביה, חובותיה, סמכויותיה, נהלי עבודתה ועוד.

בשנת 2014 פורסם תיקון מספר 3 לחוק, אשר בין היתר, וביוזמת החברה להשבה, קיצר בארבע שנים את פרק הזמן שנקבע לפעילות החברה וקבע כי פעילותה תסתיים ביום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017), דבר שהביא לחסכון של עשרות מיליוני שקלים שכבר הועברו על ידי החברה כסיוע לניצולי שואה נזקקים. בנוסף, נקבעו הסדרים מיוחדים במטרה להתמודד עם חסמים משפטיים אשר הקשו את השגת תכליות החוק ואת אפשרות החברה להשיב את נכסי נספי השואה ליורשים שאותרו. בעיקר, נקבע מנגנון משפטי שהסמיך את ועדת הערר, הפועלת לפי החוק, ליתן "צו בדבר חליפיו של נספה השואה", כחלופה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, והכל בהליך יעיל ופשוט יותר מבחינת היורשים. מנגנון זה הוכיח את יעילותו ואכן קצב השבת הנכסים ליורשים מאז תיקון מס' 3 לחוק התגבר באופן משמעותי ביותר וסייע לחברה לעמוד ביעדיה, כך שעד הגשת תזכיר זה איתרה החברה יורשים לנכסים בהיקף של כ- 650 מיליון ₪ המהווה שיעור של כ- 31% מהנכסים, שיעור כפול מזה שהיה צפוי בעת חקיקת החוק המקורי.

כאמור, החברה עתידה לסיים פעילותה ולפעול לפירוקה בתום שנת 2017. נושא הפירוק הוסדר במסגרת סימן ד' לפרק ו' לחוק. בפרט, במסגרת סעיף 64 לחוק הקובע מה יהא דינם של נכסי החברה המנוהלים בנפרד מהתקציב השוטף – קרי, נכסי נספי השואה שהועברו לחברה, אשר אינם חלק מהתקציב השוטף, וכן סכומים שהוקצו והועברו למטרת סיוע ולמטרת הנצחה.   בהקשר זה יצוין כי עד הגשת תזכיר זה שימשו כ- 820 מיליון ₪ מנכסי הנספים שבידי החברה למטרת סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך.

בהתאם להוראת הסעיף, במידה שתלויה ועומדת לגבי נכסים כאמור בקשה לקבלם לפי הוראות פרק ד' לחוק, אזי עם פירוק החברה הם יועברו לאפוטרופוס הכללי לתקופה של חמש שנים (להלן – "תקופת הביניים"), ויחולו עליהם ההוראות לפי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978 (להלן – "חוק האפוטרופוס הכללי"), כאילו היו נכסים עזובים שהוגשו לגביהם בקשות שחרור לפי אותו חוק. לגבי יתר הנכסים, נקבע כי הם יוקנו לחברה עם פירוקה והמפרק יפעל למימושם ולחלוקת התמורה שתתקבל ממכירתם למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך (סעיף 64(ג)), והכל בהתאם לתקנות שייקבעו מכוח סעיף 64(ג1).  

התיקון המוצע להלן מובא כחלק מהליכי היערכות לסיום פעילותה של החברה עם פירוקה וקליטת הנכסים לגביהם זוהו יורשים באפוטרופוס הכללי, הליכים אלו מבוצעים במקביל ובשיתוף פעולה בין החברה לבין האפוטרופוס הכללי.

בחינת מכלול הוראות החוק לצד הליך למידת תהליכי העבודה בשני הגופים, חידדו את הצורך בהבהרת המסגרת המשפטית אשר תחול עם פירוק החברה, ומתן מענה לשאלות משפטיות רבות אשר תיקון מס' 3 משנת 2014 אינו מתייחס אליהן כלל, או מתייחס באופן חלקי, ולעיתים בעייתי ליישום, בפרט בשים לב לניסיון והפרקטיקה שנצברו בתהליכי עבודת החברה מאז תיקון מס' 3 לחוק. להלן עיקרי התיקון המוצע:

(1) הבהרות בעניין קבוצת הנכסים שיועברו לניהול האפוטרופוס הכללי עם תום תקופת פעילות החברה, והחלת הוראות חוק האפוטרופוס הכללי ביחס לניהול נכסים אלה. בהקשר הזה, מוצע לקבוע כי גם נכסים אשר אין בקשה תלויה ועומדת להשבתם, אך החברה מצאה בחקירתה כי קיים יסוד סביר להניח כי יאותרו יורשים או בעלי זכויות, יועברו לאפוטרופוס הכללי לצורכי מיצוי כיוון החקירה וקבלת החלטה בהתאם;

(2) הוראות בעניין העברת מידע – ארכיוני החברה וכל מידע אחר אשר ברשות החברה ועשוי, לדעתה, לסייע לאפוטרופוס הכללי באיתור בעלי הזכויות בנכסים;

(3) הוראות בעניין חובת האפוטרופוס הכללי לבצע חקירה ואיתור יזום של יורשים או בעלי זכויות אחרים בנכסים אשר החברה לא ביצעה לגביהם פעולת חקירה או איתור; נכסים אלה לא יועברו לניהול האפוטרופוס הכללי, ויחד עם זאת מוצע לקבוע את חובת האפוטרופוס הכללי לבצע חקירה יזומה, וככל שיימצא יורש או בעל זכויות בנכס – יוכל הוא לחזור למדינה בבקשה השבה;

(4) הבהרות בעניין רציפות פעולות האפוטרופוס הכללי, אשר יבוא בנעלי החברה לכל דבר ועניין בנוגע לנכסים שבניהולה אשר אותרו או יש יסוד סביר שיורשיהם אותרו, ובכלל זה החלטות שקיבלה החברה והתחייבויות שנעשו כלפיה והליכים משפטיים התלויים ועומדים ביחס לאותם נכסים;

(5) הותרה בתוקף של ההסדרים המשפטיים הקבועים כיום בחוק ביחס לצו בדבר חליפיו של נספה השואה, ועדת הערר וסמכויותיה, באופן שיוחלו על פעולות איתור והשבה ככל שיבוצעו על ידי האפוטרופוס הכללי, בהתייחס לנכסי נספי השואה, בתקופת הביניים;

(6) הוראות הנוגעות לסיום תקופת הביניים, ובכלל זה החלת הוראות חוק האפוטרופוס הכללי על איתור והשבת נכסי נספי שואה שנודע על אודותם לאחריה;

(7) הבהרות ביחס לזכותו של אדם לבוא בבקשת השבה לאפוטרופוס הכללי או למדינה, בהתאם למועד הבקשה וסטטוס ניהול הנכס נושא הבקשה, אם יוכיח כי הוא יורש או בעל זכויות בנכס כאמור.

 

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

 

יתוקנו סעיפים 51, 64 ו-64א בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי:

 

מוערך, כי עלויות יישום החוק על ידי האפוטרופוס הכללי יהיו בסך של כשלושה מיליון ₪, וכן כי יידרשו לו, מבחינת כוח אדם, שמונה עובדים שיועסקו באופן זמני לפרק הזמן הנדרש ליישום התיקון המוצע, לרבות קליטת כוח אדם מוקדמת בשנת ההיערכות לסגירת החברה והיערכות נוספת לקליטת הנכסים מהחברה, והכל לשם השלמת תפקידי האפוטרופוס הכללי בהתאם לתיקון המוצע.

 

ה. הערכת השפעות רגולציה (RIA)

 

החקיקה המוצעת אינה רגולציה המחויבת בעריכת RIA.

ו.  להלן הנוסח המוצע:

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 4) (סיום פעילות החברה להשבה והעברה לאפוטרופוס הכללי), התשע"ז-2017

 

דברי הסבר

כללי

ביום ג' בטבת התשס"ו (3 בינואר 2006) פורסם חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006 (להלן – "החוק"). מטרותיו של החוק, כפי שנקבעו בסעיף 1, היו לפעול להגברת הפעולות לאיתור נכסים הנמצאים בישראל, שיש יסוד סביר להניח כי בעליהם נספו בשואה, לאיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור, ולהשיב נכסים אלה ליורשים ולבעלי הזכויות שאותרו; ככל שלא אותרו יורשים או בעלי זכויות כאמור, ביקש החוק להפנות את הנכסים למטרות סיוע לניצולי השואה וכן למטרות הנצחת זכר השואה וזכרם של הנספים בשואה, תוך מתן עדיפות למטרת סיוע לניצולי השואה.

לשם ביצוע מטרות החוק הוקמה, לתקופה קצובה בת חמש עשרה שנים, החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ (להלן – "החברה"), והוסדרו מבנה החברה, הסדרי ממשל תאגידי שנקבעו לגביה, חובותיה, סמכויותיה, נהלי עבודתה ועוד.

בשנת 2014 פורסם תיקון מספר 3 לחוק, אשר בין היתר, ביוזמת החברה להשבה, קיצר בארבע שנים את פרק הזמן שנקבע לפעילות החברה וקבע כי פעילותה תסתיים ביום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) דבר שהביא לחסכון של עשרות מיליוני שקלים שכבר הועברו על ידי החברה כסיוע לניצולי שואה נזקקים. בנוסף, נקבעו הסדרים מיוחדים במטרה להתמודד עם חסמים משפטיים אשר הקשו את השגת תכליות החוק ואת אפשרות החברה להשיב את נכסי נספי השואה ליורשים שאותרו. בעיקר, נקבע מנגנון משפטי שהסמיך את ועדת הערר, הפועלת לפי החוק, לתן "צו בדבר חליפיו של נספה השואה", כחלופה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, והכל בהליך יעיל ופשוט יותר מבחינת היורשים. מנגנון זה הוכיח את יעילותו ואכן קצב השבת הנכסים ליורשים מאז תיקון מס' 3 לחוק התגבר באופן משמעותי ביותר, וסייע לחברה לעמוד ביעדיה, כך שעד הגשת תזכיר זה איתרה החברה יורשים לנכסים בהיקף של כ- 650 מיליון ₪ המהווה שיעור של כ- 31% מהנכסים, שיעור כפול מזה שהיה צפוי בעת חקיקת החוק המקורי.

כאמור, החברה עתידה לסיים פעילותה ולפעול לפירוקה בתום שנת 2017. נושא הפירוק הוסדר במסגרת סימן ד' לפרק ו' לחוק. בפרט, סעיף 64 לחוק קובע מה יהא דינם של נכסי החברה המנוהלים בנפרד מהתקציב השוטף – קרי, נכסי נספי השואה שהועברו לחברה, אשר אינם חלק מהתקציב השוטף, וכן סכומים שהוקצו והועברו למטרת סיוע ולמטרת הנצחה. בהקשר זה יצויין כי עד הגשת תזכיר זה שימשו כ- 820 מיליון ₪ מנכסי הנספים שבידי החברה למטרת סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך.

בהתאם להוראת הסעיף, במידה ותלויה ועומדת לגבי נכסים כאמור בקשה לקבלם לפי הוראות פרק ד' לחוק, אזי עם פירוק החברה הם יועברו לאפוטרופוס הכללי לתקופה של חמש שנים ויחולו עליהם ההוראות לפי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978 (להלן – "חוק האפוטרופוס הכללי"), כאילו היו נכסים עזובים שהוגשו לגביהם בקשות שחרור לפי אותו חוק. לגבי יתר הנכסים, נקבע כי הם יוקנו לחברה עם פירוקה והמפרק יפעל למימושם ולחלוקת התמורה שתתקבל ממכירתם למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך (סעיף 64(ג)), והכל בהתאם לתקנות שייקבעו מכוח סעיף 64(ג1). 

התיקון המוצע להלן מובא כחלק מהליכי היערכות לסיום פעילותה של החברה עם פירוקה וקליטת הנכסים לגביהם זוהו יורשים באפוטרופוס הכללי, הליכים המבוצעים במקביל ובשיתוף בין החברה לבין האפוטרופוס הכללי. בחינת מכלול הוראות החוק לצד הליך למידת תהליכי העבודה בשני הגופים, חידדו את הצורך בהבהרת המסגרת המשפטית אשר תחול עם פירוק החברה, ומתן מענה לשאלות משפטיות רבות אשר החוק אינו מתייחס אליהן כלל, או מתייחס באופן חלקי, ולעיתים בעייתי ליישום, בפרט בשים לב לניסיון והפרקטיקה שנצברו בתהליכי עבודת החברה מאז תיקון מס' 3 לחוק.   

לאור האמור מוצע תיקון לחוק אשר עיקרו בפירוט ההסדרים המשפטיים שיחולו בתקופת הביניים שבמהלכה ינוהלו הנכסים על ידי האפוטרופוס הכללי, וכן לאחריה, ככל שנכסים כאמור יוותרו בידי האפוטרופוס הכללי או ככל שתגיע בקשת השבה ביחס לנכסים כאמור.

בעיקר, מבקש התיקון המוצע לשמר את ההסדרים המיוחדים אשר נקבעו במסגרת תיקון מס' 3 לחוק – גם בתקופת ניהול הנכסים על ידי האפוטרופוס הכללי, וזאת על מנת לאפשר לאפוטרופוס הכללי להשלים את פעולות ההשבה במקרים בהם אותרו היורשים, ולהימנע מאותם חסמים אשר הקשו על החברה לבצע זאת עובר לתיקון מס' 3 לחוק.

כמו כן, מוצע להסדיר באופן מפורש את ההוראות שיחולו ביחס להעברת הנכסים לאפוטרופוס הכללי והמידע לגביהם; אופן ניהול הנכסים; איתור בעלי הזכויות בהם; העברת נכסים לסיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך ולהנצחת זכר השואה; סיום תקופת הביניים והטיפול בבקשות השבה עתידיות שיוגשו לאחר מכן, והכל כפי שיפורט להלן.

סעיף 1–

סעיף 64 לחוק קובע מה יהא  דין נכסי החברה בפירוק, והוא מרכז את ההוראות המתייחסות להעברת נכסים לאפוטרופוס הכללי או למפרק; חובות האפוטרופוס הכללי וסמכויותיו בהקשר הזה; הוראות המתייחסות למפרק, והסמכה להתקין תקנות בעניין העברת נכסים למטרת סיוע לניצולי שואה ולהנצחה. מרבית השאלות המשפטיות וההבהרות אשר התיקון המוצע מבקש לספק להן מענה, נוגעות להוראות סעיף זה. מפאת ריבוי הנושאים הכלולים בסעיף, ועל מנת לייצר הסדרה בהירה ומסודרת, מוצע לפצל את הוראות הסעיף למספר סעיפים בהתאם לסוגיות השונות הרלוונטיות לנושא דין הנכסים בפירוק, ובפילוח לשני סימנים: סימן ד'1: הוראות לעניין ניהול והעברת נכסים עם תום תקופת פעילות החברה; בסימן זה ייכללו ההוראות הנוגעות להעברת נכסים ומידע לאפוטרופוס הכללי (סעיף 64א המוצע) ולמפרק; וסימן ד'2: החלת הוראות בתקופת הביניים. בסימן זה ייכללו הוראות הנוגעות לניהול הנכסים על ידי האפוטרופוס הכללי; איתור בעלי זכויות; השבת נכסים לבעלי הזכויות; העברה לסיוע לניצולי השואה ולהנצחה, וכן הוראות בעניין סיום תקופת הביניים והתחייבות המדינה ביחס לבקשות השבה שיוגשו  לאחר מכן או לגבי נכסים שלא הועברו לאפוטרופוס הכללי (סעיפים 64ב עד 64ט המוצעים). חלק ניכר מההוראות אותן מוצע לכלול בסימן זה מבוסס על הוראות החוק כנוסחו כיום, החלות על פעולות החברה.

במסגרת החלוקה המוצעת לסעיפים, מוצע כי ההוראות המהותיות הקבועות בסעיף 64א כנוסחו כיום ייכללו, לפי התיקון, בסעיף 64ט המוצע, בשינויים כפי שיפורטו בדברי ההסבר לסעיף.

להלן יובאו דברי ההסבר לתיקונים המוצעים בהתאם לסדר הסעיפים המוצע. 

 

ביטול סעיף 51(ב)

מנגנון מינוי הדירקטורים בחברה הוסדר בסעיף 51 לחוק והוא כולל מינוי בידי הוועדה הממנה (בראשות שופט בית משפט מחוזי בדימוס) מתוך שתי רשימות מומלצים המוגשות לוועדה בידי שני גורמים: - האחת מוגשת על ידי שר המשפטים, והשנייה בידי פורום הארגונים של ניצולי השואה.  הליכי ההמלצה ואישור המינוי של הדירקטורים, לרבות אישור הוועדה לאישור מינויים ברשות החברות, הינם מורכבים ואורכים זמן רב. כיום מונה דירקטוריון החברה שישה דירקטורים בלבד, מתוך תשעה שקובע החוק, ועומדת על הפרק הארכת כהונתם של שלשת הנותרים.  בשל התקופה הקצרה שנותרה לפעילות החברה אין זה רצוי למנות דירקטורים חדשים ומוצע לקצר את הליכי הארכת כהונתם על ידי ביטול סעיף 51(ב) לחוק, כאשר ממילא מדובר בדירקטורים שהומלצו בכהונתם החולפת על ידי פורום הארגונים כנדרש בחוק.

סעיף 64 – דין נכסים בפירוק

מוצע להותיר במסגרת הסעיף את תוכנו של סעיף קטן (א) בלבד, ובו הקביעה העקרונית לפיה הנכסים שאינם מהווים חלק מהתקציב השוטף של החברה, המנוהלים בנפרד לפי סעיף 56(ב) – קרי, נכסים שהועברו לחברה אשר אינם מהווים חלק מהתקציב השוטף, לרבות סכומים שהוקצו למטרת סיוע ולמטרת הנצחה – לא יהוו חלק מנכסי החברה העומדים לחלוקה בפירוק (להלן – "הנכסים המנוהלים בנפרד"). 

סימן ד'1: הוראות לעניין ניהול והעברת נכסים כהיערכות לתום תקופת פעילות החברה

כאמור, מוצע לפלח את מכלול ההוראות לעניין דין הנכסים בפירוק, לפי שני סימנים. סימן ד'1 יתייחס לשלב העברת הנכסים והמידע לאפוטרופוס הכללי ולמפרק, בעוד שסימן ד'2 יכלול הוראות מהותיות בהתייחס לשלבים הבאים, לאחר שהועברו הנכסים כאמור.

סעיף 64א – העברת נכסים ומידע לאפוטרופוס הכללי

ס"ק (א) – סעיף 64(ב)(1) לחוק כיום קובע כי "הנכסים המנוהלים בנפרד אשר תלויה ועומדת בקשה לקבלם לפי הוראות פרק ד', יועברו עם פירוק החברה לניהול האפוטרופוס הכללי לתקופה של חמש שנים ויחולו עליהם ההוראות לפי חוק האפוטרופוס הכללי כאילו היו נכסים עזובים שהוגשו לגביהם בקשות שחרור לפי אותו חוק".

נראה כי בבסיס הוראה זו התפיסה לפיה במקום שבו הוגשה בקשה לקבלת  נכס, לכל הפחות יש למצות את הבחינה האם אכן מדובר בבעל הזכות לקבלו, וככל שאכן כך – לפעול להשבת הנכס למבקש. בהקשר הזה יש לציין כי פעמים רבות, בקשות הוגשו בעקבות פעולות חקירה יזומות שביצעה החברה, ופניות ליורשים פוטנציאלים שאותרו בידי החברה, ומשכך ראוי כי תינתן להם הזדמנות להשלים את תהליך בדיקת הבקשה והשבת הנכס לבעלי הזכויות הנכונים.

בנוסף, נראה כי הנחת המחוקק הייתה כי עד לתום תקופת פעילותה, תסיים החברה את פעולות החקירה והאיתור ביחס לכלל הנכסים שהועברו לניהולה, ומצבת הבקשות התלויות והעומדות תשקף, הלכה למעשה, את כלל הנכסים לגביהם אותרו יורשים פוטנציאלים.

בחינת הנתונים בפועל מצביעה על שתי קבוצות נכסים אשר על פי נוסח החוק לפני תיקון זה אינן נכללות במצבת הנכסים להעברה לאפוטרופוס הכללי. נכסים אלה יוקנו לחברה עם פירוקה, והמפרק יפעל למימושם ולחלוקת התמורה שתתקבל ממכירתם למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך ולהנצחת זכר השואה (הוראת סעיף 64(ג) לחוק): האחת, קבוצת נכסים אשר ביחס אליהן מתקיימת חקירה של החברה לאיתור היורשים המצויה בשלבים מתקדמים ביותר, אשר טרם הבשילו לכלל הגשת בקשת השבה, ויש יסוד סביר להניח כי יימצאו בהם יורשים או בעלי זכויות אחרים; השנייה, קבוצת נכסים אשר החברה לא הספיקה לבצע כל פעולות חקירה ואיתור ביחס אליהם. ככלל אלה הנכסים הכספיים בסכומים הנמוכים יותר מבין כלל הנכסים, אשר במסגרת פרק הזמן שהוקצה לפעילות החברה נדחה הטיפול בהם מפאת טיפול בנכסים מסדר גודל משמעותי יותר ונכסים שעלות החקירות לאיתור יורשיהם עלולה להיות גבוהה משוים, דבר שהיה מאיין את ההשבה. מובן כי להקדמת מועד פירוק החברה כפי שנקבעה בתיקון מס' 3 לחוק השלכה ישירה על קבוצות נכסים אלה.

התיקון המוצע להלן מבקש לשמור על תכליות החוק במובן זה, שיתאפשר לאפוטרופוס הכללי למצות את החקירה ככל שקיים יסוד סביר להניח כי יאותר יורש או בעל זכויות בנכס. לפיכך מוצע לקבוע כי גם נכסים כאמור יעברו לניהול האפוטרופוס הכללי.

לגבי קבוצת הנכסים לגביהם לא בוצעו חקירות בידי החברה, מוצע לקבוע הסדר לפיו הנכסים יעברו למפרק, בעוד המידע על אודותם יעבור לאפוטרופוס הכללי, שיידרש לחקור ולנסות לאתר את בעלי הזכויות בהם. ככל שיימצאו, יוכלו האחרונים לחזור בבקשת השבה למדינה, להוכיח את זכותם בנכסים ולהשיב את שווים. יודגש כי קבוצת נכסים זו מונה נכסים כספיים בלבד.

הסדר זה מוצע מאחר שמבחינת בעלי הזכויות הפוטנציאלים, נראה כי ההסדר החקיקתי הקיים, המעביר נכסים אלה – באין הליכי חקירה או בקשה תלויה ועומדת בעניינם – לסיוע ולהנצחה, ללא כל בדיקה או חקירה ראשונית לאיתורם, אינו הוגן. הסדר כזה מייצר שרירותיות, במובן זה שהלכה למעשה, עצם קיומה של חקירה לגבי נכס מסוים תלוי, במידה רבה, בשיקולים הנוגעים למהותיות וגודל הנכס, לוחות הזמנים וסדרי העדיפויות כפי שקבעה החברה על בסיס הוראות החוק הקיים ואילוצים לרבות תקופת פעילות החברה. זאת, בעוד שברור כי תכלית החוק הייתה למצות את החקירות ביחס לכלל הנכסים שהועברו לחברה.

לפיכך, ההסדר המוצע מבקש, מחד, להשיג את תכליתו המקורית של החוק, ומנגד, אינו פוגע או מפחית סכומים שהוחלט על העברתם לסיוע לניצולי השואה ולהנצחה. זאת, בדרך של קביעה כי האפוטרופוס הכללי ינהל חקירה על סמך המידע שיקבל מהחברה לגבי נכסים אלו, מבלי שיועברו הנכסים עצמם לניהולו, וככל שיעלו ממצאים בדבר קיומם של בעלי הזכויות – יוכלו אלה להגיש בקשת השבה למדינה.

עוד מוצע לקבוע כי התקופה במהלכה ינהל האפוטרופוס הכללי את הנכסים שהעבירה אליו החברה, ויבצע חקירות על סמך המידע המועבר אליו ("תקופת הביניים") תחול עד ליום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022). מאחר והעברת הנכסים והמידע הינו תהליך אשר ייעשה לקראת תום פעילותה של החברה וכחלק מההיערכות לכך, מוצע לקבע את מועד סיום תקופת הביניים בה יחולו ההסדרים המוצעים במסגרת התיקון הנוכחי, כך שיחול באופן אחיד ביחס לכלל הנכסים שיועברו לניהול האפוטרופוס הכללי, ובאופן בלתי תלוי במועד העברתם כפי שהתרחש בפועל.

ס"ק (ב) – לעניין אופן העברה, מוצע להחיל את הוראות סעיף 32(1) ו-(2) לחוק, שעניינם השבה ליורשים ולבעלי הזכויות, באופן שיראו את האפוטרופוס הכללי, לעניין זה, כמבקש שבקשתו לקבלת נכס - אושרה בידי החברה. קרי, נכס שעל החברה להעביר לאפוטרופוס הכללי, יועבר בצירוף הפירות שצמחו ממנו מיום העברתו לחברה, לרבות רווחי פעולות השקעה של החברה, ובניכוי הפסדי השקעה והוצאות שחלו על הנכס.

ס"ק (ג) – מוצע לקבוע במסגרת הסעיף הוראות המתייחסות לנושא העברת המידע אותו אספה החברה במשך שנות פעילותה ביחס לכלל הנכסים של נספי השואה. נוסח החוק כיום שותק בעניין זה, בעוד שברור כי על מנת לדון בבקשות התלויות ועומדות, על מנת למצות את כיווני החקירה של החברה, ועל מנת לבצע חקירה יזומה לראשונה –  בהתייחס לנכסים שלגביהם לא הספיקה החברה לבצע זאת – קיים הכרח כי כלל המידע הרלוונטי יעבור בצורה מסודרת לאפוטרופוס הכללי, בד בבד עם העברת הנכסים עצמם.

דהיינו, מוצע לקבוע חובת העברת מידע המתייחס לנכסי נספי השואה שהועברו לחברה בהתאם לחוק. ניתן לפלח זאת למידע שיועבר בהתייחס לקבוצות הנכסים כדלקמן: האחת – מידע ביחס לנכסים המועברים לניהול האפוטרופוס הכללי, אשר בעניינם בקשות השבה תלויות ועומדות או בקשות השבה שנדחו ותלוי לגביהן ערר או נכסים שיש יסוד סביר להניח כי יאותרו בעלי הזכויות בהם בהתאם לחקירה שביצעה החברה לפי סעיף 17 לחוק. מידע זה הכרחי לביצוע חובותיו של האפוטרופוס הכללי, על מנת לדון בבקשות ההשבה ולקבל החלטות לגביהן, וכן על מנת לפעול למיצוי הליכי החקירה. השנייה – מידע לגבי הנכסים אשר הועברו למטרת סיוע והנצחה מבלי שבוצעו פעולות חקירה ואיתור בעלי זכויות בהם. בעיקר מדובר ברשימת הנכסים ופריטי המידע הקיימים בחברה ביחס לנכסים אלו. כאמור, מוצע כי האפוטרופוס הכללי יקיים חקירות לאיתור בעלי זכויות בנכסים אלו. על מנת לעשות כן, חשוב שיקבל את מלוא המידע הרלוונטי לעניין זה, השמור בחברה; הקבוצה השלישית כוללת את המידע המתייחס ליתר נכסי נספי השואה שהועברו לחברה, לגביהם סיימה את הטיפול באופן מלא או חלקי ומידע כללי אודות נכסים של נספי השואה.

למעשה חשוב שכלל המידע השמור בחברה ביחס לפעילותה באיתור והשבת נכסים – בכלל זה נכסים שכבר הושבו או הושבו באופן חלקי – יועבר בצורה מסודרת לאפוטרופוס הכללי, אשר ישמר את מאגרי המידע והארכיונים וככל הנדרש ייעשה בהם שימוש בעת שיתקבלו פניות ביחס לנכסים אלו. המדובר בארכיב מלא של מידע המשקף פעולות נרחבות, החלטת שהתקבלו, נתונים שנאספו ומתודולוגיות איתור ובחינה שהפעילה החברה, אשר להם ערך רב – הן בשימור הידע והן באפשרות לאחזר את המידע, אשר סביר כי יידרש בעתיד, ככל שקיימת אפשרות למי שיבקש לברר זכותו לנכס לפנות בבקשה לאפוטרופוס הכללי או למדינה.

יחד עם זאת, ועל מנת שלא להציף את האפוטרופוס הכללי במידע שאינו בהכרח רלוונטי או בר שימוש, מוצע לקבוע כי החברה תעביר את המידע ככל שהוא עשוי, לדעתה, לסייע לאפוטרופוס הכללי באיתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים בנכסים. עם זאת, מידע בעל ערך היסטורי שאין בו בכדי לסייע לאפוטרופוס הכללי באיתור יורשים יועבר על ידי החברה לגנזך המדינה. 

 

למען הסר ספק, מוצע לקבוע במפורש כי אין בקיום הוראה זו כדי להפר את הוראות הסודיות החלות על עובדי החברה ביחס למידע שהגיע לידם, לפי סעיף 72(ב) לחוק ולפי סעיף 29א (ד) ו-(ד) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965.

ס"ק (ד) – בהתאם לאמור לעיל, מוצע לקבוע כי אחריות החברה לגבי נכס של נספה השואה תסתיים במועד העברתו לאפוטרופוס הכללי או במועד העברת המידע הרלוונטי לאותו נכס, לפי המאוחר. ברי כי מועד זה לא יאוחר מהמועד הקבוע לסיום פעולת החברה, 31 בדצמבר 2017, ומשכך שומה עליה להיערך מבעוד מועד להעברת הנכסים והמידע בהתאם לתיקון המוצע והיא אמנם עושה כן, ובמקביל שומה על האפוטרופוס הכללי להיערך לקליטתם מהחברה כפי שיימסרו על ידי החברה.

ס"ק (ה) – מוצע לקבוע באופן מפורש כי החל ממועד העברת נכס או מידע לאפוטרופוס הכללי, יבוא האחרון בנעלי החברה לכל דבר וענין בנוגע לנכס או למידע כאמור. בין היתר, הכוונה להליכים משפטיים המתנהלים ביחס לנכס שהועבר לניהול האפוטרופוס הכללי ואשר החברה צד להם; בקשות שהוגשו לחברה, החלטות שקיבלה, הליכים בפני ועדת הערר בקשר לזכויות בנכס ועוד; כן יבוא האפוטרופוס הכללי בנעלי החברה לעניין התחייבויות שניתנו כלפיה, ובכלל זה התחייבויות לפי סעיף 33 לחוק של אלו שהוכרו כיורשים להשיב את הנכסים כל אימת שיתברר כי הושבו להם שלא כדין. כמו כן, מוצע להקנות לאפוטרופוס הכללי, בתקופת הביניים, את כלל הסמכויות הנתונות כיום לחברה, בהתאם לפירוט המוצע במסגרת סימן ד'2 שלהלן.

בהקשר הזה יובהר כי אין בהעברת הנכסים לניהול האפוטרופוס הכללי כדי לפתוח מחדש הליכים שכבר נסתיימו או נתקבלו החלטות בעניינם. כלל ההחלטות שניתנו על ידי החברה (לפי סעיפים 22 ו-26 לחוק) ממשיכות לעמוד בתקפן גם לאחר תום תקופת פעילותה. עוד יובהר, כי ככל שקיימים הליכים משפטיים ביחס לנכסים אשר על פי ההסדר המוצע מוקנים לחברה ועל המפרק לפעול למימושם ולהעברת תמורתם לסיוע לניצולי השואה, אזי המפרק מכוח תפקידו, ולא האפוטרופוס הכללי, הוא שייכנס בנעלי החברה בהליכים אלה.

סימן ד'2: החלת הוראות בתקופת הביניים

בסימן זה מוצע לרכז את ההוראות המהותיות שיחולו על האפוטרופוס הכללי ביחס לנכסים שבניהולו, לרבות לעניין חובותיו באיתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים בנכסים, השבת הנכסים, תוצאות דחיית בקשות השבה והתייחסות לסיום תקופת הביניים ולהסדרים שיחולו לאחר מכן.

סעיף 64ב – החלת הוראות

מוצע לקבוע כי סל ההוראות המהותיות אותן מבוקש להחיל בתקופת הביניים, כפי שיפורט בסעיפים הבאים בסימן ד'2, יחול הן ביחס לנכסים שהועברו לאפוטרופוס הכללי מהחברה עם תום תקופת פעילותה, והן ביחס לנכסי נספה השואה אשר נודע לאפוטרופוס הכללי על אודותיהם לראשונה במהלך תקופת הביניים, לפי הוראות חוק האפוטרופוס הכללי או בדרך אחרת. זאת על מנת להשוות את ההסדר המשפטי שיחול על נכסים אשר מהותית אין הצדקה להבדיל ביניהם. כמו כן מוצע להחיל את ההוראות האמורות ביחס לאותם נכסים אשר אף שאינם מועברים לאפוטרופוס הכללי, מוצע לקבוע כי הוא יבצע חקירה לאיתור בעלי זכויות בהם, חלף החברה; נחיצות ההוראות על נכסים כאמור תתעורר ככל שהאפוטרופוס יאתר יורשים לנכסים כאלו. 

סעיף 64ג – ניהול הנכסים

ס"ק (א) – באופן דומה לקבוע בסעיף 15 לחוק, מוצע לקבוע כי במקרה שבו בין הנכסים שהועברו מהחברה לאפוטרופוס הכללי נמצא נכס אשר הזכויות או הפעולות בו טעונות רישום בפנקס המתנהל לפי חיקוק, יודיע האפוטרופוס הכללי על כך לרשם, והרשם ירשום בו הערה מתאימה; עשה כן, לא תירשם כל זכות או פעולה בנכס הסותרת את תוכן ההערה. .

ס"ק (ב) – מוצע לקבוע כי מעת שהוסדר הרישום הראשוני כמתחייב מהעברת נכסים לניהול האפוטרופוס הכללי, יחולו הוראות חוק האפוטרופוס הכללי הרלוונטיות לניהול נכסים על ידי האפוטרופוס הכללי, גם ביחס לניהול הנכסים שהועברו אליו מהחברה. יודגש, כי בשונה מהקביעה הכללית הקיימת כיום, לפיה הוראות חוק האפוטרופוס הכללי יחולו על כל הטיפול בנכסים שהועברו מהחברה לאפוטרופוס הכללי, מוצע להבחין בין פעולות ניהול הנכסים, לבין פעולות אחרות ביחס לנכסים, ובפרט איתור בעלי זכויות והשבה ליורשים. ביחס לפעולות אלה, כאמור, מוצע להחיל הסדרים משפטיים אחרים הנשענים על ההסדרים החלים כיום על החברה, ולא את חוק האפוטרופוס הכללי. כמו כן, כאמור, פעולות אלה יבוצעו גם ביחס לנכסים שהמידע לגביהם – ולא הנכסים עצמם – יועברו לאפוטרופוס הכללי לביצוע פעולות חקירה יזומות לראשונה.

לפיכך, על ביצוע פעולות האפוטרופוס הכללי לפי חוק זה מוצע להחיל את ההוראות הבאות מחוק האפוטרופוס הכללי, בשינויים המחויבים לפי העניין:

סעיף 4 (נציגים) – הסעיף המאפשר לאפוטרופוס הכללי לבצע תפקיד מתפקידיו גם באמצעות נציגים); סעיף 9(א) רישה ו-(ג) (דרך הניהול) – ס"ק (א) רישה קובע את חובת האפוטרופוס הכללי לכנס את הנכסים שבניהולו, לנהלם ולעשות בהם מה שעשוי, לדעתו, להועיל למעוניינים בהם; ס"ק (ג) קובע את חובות האפוטרופוס הכללי לקבל אישור של בית המשפט כאשר הוא מבקש לבצע פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק או בעת מכירת נכס בשווי העולה על הסכום הקבוע בסעיף. לעניין זה, הכוונה היא כי הוראות הסעיף יחולו על ניהולו השוטף של הנכס, מבלי לגרוע באפשרות הרישום הראשוני, בדרך של הודעה לרשם, כפי שמוצע לקבוע בס"ק (א) כאמור לעיל ובדומה לסעיף 15 לחוק החל כיום על החברה; סעיפים 10 (השקעת כספים), 11 (פרטה וחשבונות), 12 (הוצאות ניהול), 13 (עיון במסמכים)– סעיפים הקובעים הוראות המתייחסות במישרין לדרך ניהול הנכסים, חובות וסמכויות האפוטרופוס הכללי בעשותו כן, ובכלל זה ניהול הכספים בדרך של השקעה משותפת, ניהול המסמכים והמידע בנוגע להשקעת הכספים, זקיפת הוצאות ניהול, תשלומי חובה ושכר האפוטרופוס הכללי לנכס, זכות עיון של מעוניינים בנכס ביחס למסמכים הרלוונטיים; סעיף 14 (הוראות בית משפט) – סמכות בית משפט ליתן הוראות לאפוטרופוס הכללי בכל הנוגע למילוי תפקידו; סעיף 16 (כשרות פעולות) – קביעת תוקפן של פעולות שנעשו בתום לב אף אם נתגלה בדיעבד כי לא דובר בנכס עזוב; סעיף 17 (סמכויות עזר) – בהתייחס לחקירת אדם בבית המשפט בעניינים הרלוונטיים לתחום פעילות האפוטרופוס הכללי; סעיף 19 (תחולת הוראות) – קביעה כי דין האפוטרופוס הוא דין המדינה לעניין סעיפי החוק המוזכרים בסעיף; וסעיף 23(א)(2) (ביצוע ותקנות) – החלת ההוראות הנוגעות לשכר האפוטרופוס הכלי.

חרף העובדה שסעיף 41 לחוק בדבר  תשלום שכר לחברה בעד ניהול הנכסים על ידה בוטל, ביוזמת החברה, בתיקון מס' 3 לחוק, מוצע להחיל את ההסדרים הכלליים בעניין גביית השכר כפי שקבועים בחוק האפוטרופוס הכללי, ואשר חלים על כלל הנכסים אשר האפוטרופוס הכללי מנהל. בתוך כך מוצע לקבוע כי שכר שייגבה בעד ניהול נדל"ן יעמוד על שיעור של 2%, אשר נקבע בשעתו ביחס לשכר הניהול שגבה האפוטרופוס הכללי עם העברת הנכסים ממנו לחברה (לעומת 5% כמוסדר בתקנות לפי סעיף 23(א)(2) לחוק האפוטרופוס הכללי). כמו כן מוצע לקבוע כי במקום שבו גבה האפוטרופוס הכללי שכר בעד ניהול נכס של נספה שואה, עובר להעברתו לחברה, לא ייגבה שכר פעם נוספת.

סעיף 64ד – איתור בעלי זכויות

מוצע לעגן בסעיף 64ד את ההוראות הקבועות כיום בסעיף 64(ב), בפסקאות (2) ו-(3), בשינויים המפורטים להלן. הוראות אלה קובעות את חובת האפוטרופוס הכללי ליזום הליך של חקירה ובדיקה ולפעול בשקידה סבירה לאיתור בעלי הזכויות בנכס שהועבר לניהולו, במטרה להשיב את הנכס לבעלי הזכויות בו. בכלל זה נקבע כי עליו לבצע בתוך שנתיים מיום העברת הנכס לניהולו, את הפעולות המנויות בפסקה (2) (פרסום בעיתונים ובדיקה במאגרי מידע המפורטים בתוספת הרביעית לחוק). מוצע להרחיב הוראה זו ולהחילה גם ביחס לאותם נכסים אשר האפוטרופוס הכללי קיבל לגביהם מידע, ואשר החברה לא ביצעה כל חקירה לפי סעיף 17 ביחס אליהם.

פסקה (3) קובעת כי "לשם הפעלת סמכויותיו לפי חוק האפוטרופוס הכללי בקשר לנכסים שהועברו לניהולו לפי סעיף קטן זה, רשאי האפוטרופוס הכללי להשלים כל פעולה שנעשתה בידי החברה לשם איתור היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכסים כאמור והשבת הנכסים לידיהם". לאור התיקונים המוצעים ביחס להסדרים המשפטיים שיחולו בנושא האיתור וההשבה, מוצע להתאים את הוראות הפסקה ולהשמיט ממנה את ההתייחסות לחוק האפוטרופוס הכללי. כן מוצע לחדד כי פרט להשלמת פעולות שביצוען הוחל על ידי החברה, יהא האפוטרופוס הכללי רשאי לבצע כל פעולה לשם איתור היורשים, קרי, גם פעולות אשר החברה לא נקטה ואשר הוא סבור כי יש בהן כדי לסייע באיתור בעלי הזכויות בנכס שהועבר לניהולו. במקביל, מוצע להחיל על האפוטרופוס הכללי את סעיפים 17(א1) (חקירה לאיתור יורשים ובעלי זכויות) ו-18 (דרישה למסירת מידע) לחוק, סעיפים שנועדו להקנות לחברה כלים לאיסוף יעיל יותר של מידע במסגרת החקירות שהיא מבצעת.

סעיף 64ה – השבה לבעלי הזכויות

החוק כנוסחו כיום ביקש להחיל את הוראות חוק האפוטרופוס הכללי על הנכסים שיועברו לאפוטרופוס הכללי מהחברה, ולראות בהם "נכסים עזובים שהוגשו לגביהם בקשות שחרור". קביעה זו מתעלמת מהחסמים המובהקים בהם נתקלה החברה, אשר הלכה למעשה הקשו מאוד את הליכי השבת הנכסים לבעלי הזכויות שכבר אותרו. חסמים אלו, כאמור, הובילו לתיקון החוק בשנת 2014, ולקביעת מנגנון מקל יותר מבחינת אותם בעלי הזכויות, אשר עד אז נדרשו לפנות להליכים בפני הרשם לענייני ירושה להמצאת צווי ירושה או צווי קיום צוואה, הליכים אשר במידה רבה עיקרו את אפשרות השלמת השבת הנכסים.

בתמצית, המנגנון החלופי הסמיך את ועדת הערר שהוקמה לפי הוראות סעיף 27 לחוק לתת צו בדבר חליפיו של נספה השואה לעניין החוק ("צו חנ"ש"), לבקשתו של טוען לזכות בנכס – אם החברה התנתה את קבלת הנכס בהמצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, או לבקשת החברה – במקרים שבהם השתכנעה שלא סביר כי תוגש בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה בידי מי מהטוענים לזכות בנכס. ועדת הערר, בהחלטה, קבעה את חליפיו של נספה השואה, לרבות חליפיהם, אם יש כאלה, את חלקם בזכויותיו של נספה השואה לעניין החוק, וזאת בהתאם לדין הירושה החל על אותו עניין. לצורך מתן הצו קבעה ועדת הערר את הרכב המשפחה של נספה השואה, מועדי הפטירות במשפחה וסדרן. העתקים מהחלטות ועדת הערר הועברו לחברה, כדי שזו תיתן החלטה בבקשה להשבת הנכס. להחלטות ועדת הערר ניתן תוקף לצורכי רישום בפנקסי המקרקעין כאילו היו צווי ירושה שניתן לפי חוק זה.

לאור האמור, ועל מנת להבטיח את אפשרות יישום החוק ותכלית השבת נכסים לבעלי הזכויות בהם, באותם מקרים בהם אותרו או סביר שיאותרו, מוצע להותיר על כנו את ההסדר המשפטי שתואר לעיל בעניין צו בדבר חליפיו של נספה השואה, ולהחילו, באמצעות ועדת הערר והאפוטרופוס הכללי, שיבוא בנעלי החברה, במשך כל תקופת הביניים, ביחס לנכסי נספה השואה, בין אם הועברו לניהול האפוטרופוס הכללי לפי חוק זה, ובין אם הועברו לניהולו בדרך אחרת לפי הוראות חוק האפוטרופוס הכללי.

ההסדר המשפטי המלא, כפי שמוצע להחילו בתקופת הביניים, קבוע בסעיפים 26 עד 33, 68 עד 68ד, סעיף 76 וצו שר המשפטים לפיו, ותקנות נכסים של נספי השואה (ענייני ירושה), התשס"ט-2008:

סעיף 26 (הגשת בקשות לאחר תהליך האיתור המיוחד ובדיקתן) – הסדרת אופן הגשת הבקשה; סעיף 27 (ועדת ערר) – ההוראות בעניין הקמת ועדת הערר, חבריה וסמכויותיה; סעיף 28 (הגשת ערר) – הליך ערעור על החלטות החברה, בפני ועדת הערר; סעיף 29 (החלטה בערר) – סמכות ועדת הערר לדון בערר, זכות השימוע לצדדים וסמכות לחייב בהוצאות; סעיף 30 (הצהרה על מותו של נספה השואה) – סמכות הוועדה להצהיר על מותו של נספה השואה, והקניית סמכויות בית המשפט לפי חוק הצהרת מוות, התשל"ח-1978, לוועדת הערר; סעיף 31 (אכיפת דרישה למסירת מידע) – סמכות ועדת הערר לחייב אדם למסור ידיעות, מסמכים והסברים; לוועדת הערר נתונות סמכויות ועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדת חקירה, התשכ"ט-1968; סעיף 31א (צו בדבר חליפיו של נספה השואה) – ההסדר המשפטי בעניין צווי חנ"ש כפי שנקבע במסגרת תיקון מס' 3 לחוק; סעיף 32 (השבה ליורשים ולבעלי הזכויות) – אופן ההשבה ליורשים, בצירוף פירות ורווחי השקעה ובניכוי הפסדי השקעה והוצאות ניהול; לענין זה מוצע להתאים את הוראות הסעיף כך שזקיפת ההוצאות, הרווחים וההפסדים תיעשה לפי המנגנונים הקבועים בסעיף 12 לחוק האפוטרופוס הכללי, אותו מוצע להחיל לעניין ניהול הנכסים; סעיף 33 (מסירת נכס) – כללים בעניין מסירת נכס מהחברה למבקש, כנגד כתב התחייבות המבקש להחזיר את הנכס או את שוויו אם יוכח כי אינו בעל הזכויות בנכס או בחלקו; לנוכח הקביעה לפיה האפוטרופוס הכללי בא בנעלי החברה, יעמוד כתב ההתחייבות  בתוקפו כלפיו, חלף החברה; סעיפים 68 עד 68ג – סעיף 68 (הוראות מיוחדות לעניין ירושת נכס של נספה השואה); סעיף 68א (שניים שמתו כאחד); סעיף 68ב (הגבלת זכות הורי המוריש); סעיף 68ג (הוראות לעניין הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה) – התאמות ספציפיות של הוראות בדיני ירושה לאור מאפייניהם של נכסי נספה השואה; בין היתר, החלת דין ירושה על עזבון נספה השואה לצורך הזכות לרשת נכס של נספה השואה לשם קבלתו לפי חוק זה; הוראות מיוחדות ביחס לזכויות בעיזבון במקרה בו מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה; הגבלות על זכויות הורי מוריש לפי פקודת הירושה והתאמות בחוק הירושה בנוגע להעברת בקשות לבית המשפט וסמכות עניינית לדון בבקשות מסוג זה לרשם במחוז תל אביב; סעיף 68ד (הודעת החברה על ממצאים והגשת מסמכים) – התאמות הנוגעות לדיני הראיות ביחס להודעת החברה על ממצאיה וביחס למסמכים שהוגשו לה ואומתו על ידה; סעיף 76 (הגבלת שכר טרחה) – הסמכת שר המשפטים להגביל בצו את שכר טרחת עורכי הדין בעד טיפול בהגשת בקשה לחברה או בהגשת ערר לוועדה לפי החוק.

תקנות נכסים של נספי השואה (ענייני ירושה), התשס"ט-2008, מכוח סעיף 79(ב(5) לחוק – התקנות פורטות את אופן עריכת הבקשות והטיפול בהן בכל הנוגע למתן צווי ירושה . 

סעיף 64ו – העברה לסיוע לניצולי השואה (ולהנצחה)

תוצאת דחיית בקשת השבה של נכס שהועבר לאפוטרופוס הכללי מוסדרת כיום בסעיף 64(ב)(4). בהתאם להוראות הסעיף, במקרה כזה, יועבר הנכס (ואם היה נכס מקרקעין – תועבר התמורה ממכירתו), בקיזוז הוצאות הניהול, למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך, ובלבד שהאפוטרופוס הכללי ביצע את הפעולות המוטלות עליו לשם איתור בעלי הזכויות בנכס.

מוצע לעגן הוראה זו בסעיף 64ו, במספר שינויים והתאמות הנדרשות בהתאם ליתר התיקונים המוצעים בחוק זה. ראשית, לנוכח התיקון המוצע בעניין העברת נכסים לאפוטרופוס הכללי אשר החברה מצאה בחקירותיה כי קיים יסוד סביר שיאותרו בעלי זכויות בהם, וכן בעניין חובת ביצוע חקירות בנכסים אשר לא בוצעו בהם חקירות בעבר, נדרש תיקון הסעיף אשר יתייחס גם לאפשרויות אלו. במקרים אלה, אין בקשה תלויה ועומדת אלא תפקידו של האפוטרופוס הכללי הינו בבחינת מיצוי החקירה שביצעה החברה, או ייזום חקירה חדשה, לבירור קיומו של בעל הזכויות בנכס. משכך, יש להתייחס במסגרת הסעיף גם למקרים בהם מיצוי פעולות החקירה העלה כי אין ממש ביסוד הסביר וכי לא אותר יורש בהסתמך על בחינה לעומק של אותו יסוד סביר, שעל בסיסו הועבר הנכס לאפוטרופוס הכללי. משכך, מוצע לקבוע כי ההעברה למטרות סיוע והנצחה תיעשה על בסיס החלטת האפוטרופוס הכללי – ביחס לכלל הבדיקות שביצע – כי אין יסוד סביר להניח שיאותר יורש או בעל זכויות אחר בנכס.

בהקשר הזה, יש לחדד כי אין תפקידו של האפוטרופוס הכללי בפתיחת חקירה מחודשת וייזום פעולות איתור בכיוונים חדשים, מעבר לכיווני החקירה שעליהם הצביעה החברה. ייזום החקירות החדשות ייעשה בעיקר ביחס לנכסים שלגביהם מעולם לא בוצעה חקירה בעבר.

במקום שבו החברה ביצעה חקירה שהעלתה יסוד סביר להניח כי יאותר בעל זכויות, יש בכך כדי להעיד על פעילות חקירה נרחבת ויסודית שבוצעה. במקרה זה כניסת האפוטרופוס הכללי בנעלי החברה תכליתה, כאמור, מיצוי כיוון החקירה על סמך אותו יסוד סביר להניח בדבר אפשרות איתור בעל הזכויות. תוצאות פעולות האפוטרופוס הכללי יכול שתהיינה אחת משתיים: איתור בעל הזכות כתוצאה ממיצוי כיוון החקירה שהחלה החברה – ואז יפעל האפוטרופוס הכללי על מנת להביא ככל הניתן להגשת בקשה מצדו של בעל הזכות, ולהשבה; מנגד – ייתכן כי מיצוי כיוון החקירה יפריך את היסוד הסביר עליו הצביעה החברה, בכך שימצא כי אין מדובר בבעל זכות בנכס. סביר להניח כי בכך תמוצה החקירה הכללית ביחס לנכס ולא יפתחו פעולות איתור או חקירות נוספות, כך שהנכס יועבר לסיוע, באופן דומה למצב שבו דחה האפוטרופוס הכללי בקשת השבה, כקבוע כיום.

עוד מוצע לקבוע במסגרת הסעיף כי בדומה למקרקעין, גם לגבי נכס מיטלטלין תועבר לסיוע התמורה ממכירתם, וכי מכירת נכס תבוצע בידי האפוטרופוס הכללי או בידי המפרק, לפי שיקול דעתו של האפוטרופוס הכללי. כבר כיום מבצע האפוטרופוס הכללי פעולות מימוש ומכירה של נכסים בניהולו, ובמובן זה יש לו את הניסיון הנדרש. יחד עם זאת, מובן כי במקרים מסוימים, יעיל יותר יהיה להעביר למפרק שיפעל באופן מרוכז או ממוקד למימוש הנכסים. על מנת לשמור על עיקרון היעילות בהפניית הכספים לסיוע לניצולי השואה ולהנצחה, מוצע להותיר שיקול דעת לאפוטרופוס הכללי, בהתאם לנסיבות, להחליט האם לפעול בעצמו למימוש הנכס או אם להעביר למפרק שיבצע זאת. כן מוצע לעדכן, במסגרת הסעיף, את אפשרות העברת הכספים גם להנצחה.

סעיף 64ז – סיום תקופת הביניים

סעיף 64(ב)(5) כיום קובע כי נכסים שהועברו לאפוטרופוס הכללי ונותרו בניהולו בתום תקופת חמש השנים, יועברו למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך. מוצע לעגן הוראה זו בסעיף 64ז, בשינויים ובהתאמות המתחייבות מתיקון החוק המוצע. כמו כן מוצע לחדד בנוסח הסעיף כי האפוטרופוס הכללי, בתום תקופת הביניים, יעביר את הנכסים שנותרו בניהולו לפי חוק זה למפרק, והאחרון יעבירם לסיוע ולהנצחה בהתאם למנגנון שייקבע בתקנות.

בנוסף, מוצע לקבוע בסעיף זה כי בתום תקופת הביניים, ככל שנודע לאפוטרופוס הכללי על אודות נכס אשר יש יסוד סביר להניח כי הוא נכס של נספה שואה, יחולו לעניין זה הוראות חוק האפוטרופוס הכללי ויראו את הנכס כנכס עזוב כהגדרתו בחוק האמור. סעיף זה למעשה נועד להבהיר כי בתום תקופת הביניים (31 בדצמבר 2022), לא ניתן יהא לפעול לפי כלל ההסדרים המשפטיים המיוחדים אשר נקבעו לעניין נכסי נספי השואה, בכל הנוגע לאיתור והשבת נכסים אלו, וכל אימת שיידרש האפוטרופוס הכללי לנהל נכס כאמור, יחולו לגביו הוראות חוק האפוטרופוס הכללי על כל המשתמע מכך, ובכלל זה לעניין הניהול, פעולות האיתור, השחרור וההעברה לקניין המדינה המוסדרות בחוק האמור.

סעיף 64ח – הוראות לעניין הליך הפירוק בתקופת הביניים ולאחריה 

במסגרת סעיף זה מוצע לעגן, ללא שינוי מהותי, את ההוראות הקבועות כיום בסעיפים 64(ב)(1) ו-(ג)(1), בהתאמות נוסח והפניות לסעיפים בהתאם למוצע בתיקון חוק זה. סעיפים אלה מסדירים את נושא העברת הנכסים – שאינם מועברים לאפוטרופוס הכללי – למפרק, שיפעל למימושם ולחלוקת התמורה שתתקבל ממכירתם למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך, והוראות נוספות בהקשר הזה. יודגש כי בין נכסים אלה, כאמור, מצויים אותם נכסים אשר לא בוצעה בהם חקירה. כמו כן נשאר הנוסח הקיים המסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, שר הרווחה והשירותים החברתיים והשר לאזרחים ותיקים, לקבוע כללים לעניין העברת הנכסים למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך ונוספת מטרת ההנצחה על מנת לשמר את ייעוד כספיהם של נספי השואה שלא אותרו יורשיהם - כפי שנעשה בתקופת פעילות החברה.

סעיף 64ט – התחייבות המדינה לאחר תום תקופת פעילות החברה

מוצע לעגן בסעיף זה, ללא שינוי, את נוסח הוראת סעיף 64א' לחוק כיום. הסעיף קובע כי בכל עת לאחר תום תקופת פעילות החברה, מי שיוכיח כי הוא יורש או בעל זכויות אחר בנכס של נספה השואה שנוהל בידי החברה, יהא זכאי לקבל מהמדינה את שוויו של הנכס, או את תמורתו, אם מומש, כפי שהיה ביום שבו הועבר על ידי החברה לאחר. בהקשר הזה קובע הסעיף הוראות בעניין נוסחת חישוב שווי התמורה.

מוצע, כאמור, לעגן הוראה זו ללא שינוי. עם זאת, מוצע לקבוע במסגרת הסעיף הוראות נוספות שיחדדו את אפשרות החזרה למדינה בתקופת הביניים, ככל שהמדובר בנכסים אשר בעניינם המשיך לפעול האפוטרופוס הכללי. מובן כי ביחס לנכסים אלה, על המבקש לפנות בראש ובראשונה אל האפוטרופוס הכללי לבירור עניינו בנכס, קודם שיפנה למדינה. האפוטרופוס הכללי יעמוד על זכויותיו של המבקש לפי כללי הדין המוצעים, בדומה לדיון בבקשת השבה בתקופה זו.

בהתאם, מוצע לקבוע כי ככל שהעביר האפוטרופוס את הנכס לאחר – בין אם משום שנענה לבקשת השבה, בין אם משום שדחה בקשת השבה או שסבר כי אין יסוד סביר להניח כי יאותרו בעלי זכויות בנכס, והנכס או תמורתו הועברו לסיוע ולהנצחה– תעמוד זכותו של המבקש בעינה והוא יוכל לפנות למדינה בהתאם להוראות הסעיף, וזאת אף אם טרם נסתיימה תקופת הביניים.

לבסוף, מוצע לקבוע כי האפוטרופוס הכללי או המדינה, לפי העניין, יבוא בנעלי החברה גם לעניין התחייבויות של המבקש כלפיה, וכי כתבי התחייבות שנחתמו בפני החברה יחייבו את המבקש גם כלפי האפוטרופוס וגם כלפי המדינה, ככל שיתברר כי עליו להשיב נכסים או כספים במסגרת ההליכים לפי חוק זה.