חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 1

"הכנסה חייבת בהפקדה" - הכנסה לפי סעיף 2(1) או (8) לפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, ולמעט תשלומים ממרכיב חיסכון למצב אבטלה; לעניין הגדרה זו, "ניכוי" - למעט ניכוי כמפורט להלן:

"מצב אבטלה" , לעניין עצמאי - מצב שבו עצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב שבו הגיע העצמאי לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה;

"קופת גמל לקצבה" - כהגדרתה בחוק קופות גמל;

"שכר מינימום" , לחודש - כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

(1) על חלק ההכנסה החייבת בהפקדה שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק - 4.45%;

(2) על חלק ההכנסה החייבת בהפקדה שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק ואינו עולה על השכר הממוצע במשק - 12.55%.

(ב) מתשלומים שחייב עצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכו תשלומים שהפקיד העצמאי או שהופקדו בעדו בשל הכנסתו המבוטחת.

(ג) תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה יופקדו לא יאוחר מתום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים.

(ד) בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (ג), הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה, לאחר תום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים, לא תקנה לעצמאי זכויות שתחולתן למפרע ויראו אותם כתשלומים שהופקדו במועד הפקדתם בפועל, והכול למעט לעניין חובת הפקדה לפי סעיף זה שבוצעה עד תום התקופה להפקדת התשלום לפי סעיף 6.

(1) עצמאי שמתקיים לגביו, בתום שנת המס, אחד מאלה:

(א) טרם מלאו לו 21 שנים;

(ב) הוא הגיע לגיל הפרישה המוקדמת, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004;

(ג) טרם חלפו שישה חודשים מהמועד שבו העצמאי נרשם לראשונה כעוסק לפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(2) עצמאי שמלאו לו 55 שנים ביום תחילתו של חוק זה.

(1) שליש מכל תשלום שהפקיד העצמאי לקופת גמל לקצבה;

(2) הסכום הנקוב בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה, לשנה.

(ב) בהתראה יפורטו כל אלה:

(1) חובתו של העצמאי להפקיד את התשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 3;

(2) סכום התשלומים שעל העצמאי להפקיד כאמור;

(3) המועד האחרון להפקדת התשלומים כאמור;

(4) גובה הקנס שיוטל על העצמאי אם לא יפקיד את התשלומים כאמור;

(5) האסמכתה לביצוע ההפקדה שעל העצמאי להמציא למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

(ג) התראה תישלח לעצמאי בדואר רשום, לפי מענו למשלוח דואר כפי שצוין בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה; התראה שנשלחה בדואר רשום כאמור, יראו אותה כאילו הומצאה כדין אם חלפו 30 ימים מיום שנשלחה, אלא אם כן הוכיח העצמאי שלא קיבל את ההתראה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מקבלתה.

(ד) עצמאי שהומצאה לו התראה כאמור יפקיד, בתוך התקופה להפקדת התשלום, את סכום ההפרש שבין הסכום שהוא חייב להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה בשל שנת המס שלגביה נשלחה ההתראה, ובין הסכום שהפקיד בפועל לקופת גמל לקצבה בשל אותה שנה, וכן ימציא למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות אסמכתאות לביצוע ההפקדה כאמור לרבות אסמכתאות לביצוע הפקדות בשל אותה שנת מס שבוצעו טרם משלוח ההתראה.

(1) חלה עליו חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה;

(2) הכנסתו החייבת בהפקדה בשנת המס הקודמת עלתה על סכום השווה ל-12 פעמים שכר מינימום;

(3) הוא לא הפקיד בשנת המס הקודמת את התשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 3, כולם או חלקם.

(ב) מידע שיועבר לפי סעיף קטן (א) יכלול את אלה בלבד:

(1) מספר זהותו של העצמאי;

(2) שמו הפרטי ושם משפחתו של העצמאי;

(3) מענו של העצמאי למשלוח דואר כפי שצוין בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה;

(4) ההפרש בין הסכום שחייב העצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה בשל שנת המס הקודמת, לבין הסכום שהפקיד בפועל לקופת גמל לקצבה בשל אותה שנה.

(1) האפיון והסיווג של הרשות המקומית באשכול בהתאם למדרג החברתי-כלכלי וכן האפיון והסיווג של יישובים בתחום הרשות המקומית, ככל שישנם, בהתאם למדרג החברתי-כלכלי;

(2) אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית בהתאם למדד הפריפריאליות, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;

(3) גודל האוכלוסייה ברשות המקומית;

(4) מצבה הפיננסי של הרשות המקומית;

(5) היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבני מגורים לצורך חישוב ארנונה;

(6) שיעור התושבים ברשות המקומית שעלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן וכן מספר התושבים כאמור שעלו מאתיופיה לאחר יום כ"ו בטבת התשמ"ד (1 בינואר 1984);

(7) עיוותים כלכליים בתקצובה של רשות מקומית שנגרמו בשל ביטול ההכרזה עליה כעל עיר עולים ובשל הקצאת תקציב הקרן לפי סעיף 25(א) ו–(ג).

(ב) לעניין כללי החלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים בהתאם לסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1) 75% מתקציב הקרן יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות שמתקיים בהן לפחות אחד מאלה:

(א) רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי-כלכלי שלהן הוא 1 עד 5 או יישובים בתחומי רשויות מקומיות כאמור;

(ב) רשויות מקומיות שהאשכול במדד הפריפריאליות שלהן הוא 1 עד 5;

(ג) רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי-כלכלי שלהן הוא 1 עד 7 שמבין תושביהן עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן או עלו לישראל מאתיופיה לאחר יום כ"ו בטבת התשמ"ד (1 בינואר 1984); שר האוצר ושר הפנים יקבעו כללים לגבי שיעור העולים וחלוקת התקציב בהתאם לשיעור התושבים העולים;

(2) בכל שנת כספים יוקצו כספי הקרן כמפורט להלן:

(א) 10% לפחות מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(א);

(ב) 10% לפחות מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(ב);

(ג) 13% מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(ג).

(ב) נותרו כספים לאחר הקצאת הכספים כאמור בסעיף קטן (א), יחולקו הכספים בהתאם לכללי החלוקה שקבעו שר האוצר4 ושר הפנים לפי הוראות סעיף 24.

(ג) שר האוצר4 ושר הפנים, בהסכמת ראש הממשלה, רשאים להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופה אחת נוספת של שנתיים לגבי הרשויות המקומיות הזכאיות להקצאת כספים מכספי הקרן בשנים 2023 ו-2024 בהתאם לתוספת; ואולם הסכום שיוקצה לכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות לא יעלה על הסכום הקבוע לגבי אותן רשויות מקומיות בתוספת לעניין שנת 2024.

(1) האפיון והסיווג של הרשות המקומית באשכול בהתאם למדרג החברתי-כלכלי כהגדרתו בסעיף 24, וכן האפיון והסיווג של יישובים בתחום הרשות המקומית, ככל שישנם, בהתאם למדרג החברתי-כלכלי;

(2) גודל האוכלוסייה ברשות המקומית;

(3) מצבה הפיננסי של הרשות המקומית;

(4) היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבני מגורים לשם חישוב ארנונה.

(ב) (בוטל).

(ג) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר5 , רשאי לקבוע את השימושים והמטרות שלהן ייעדו הרשויות המקומיות את הסכום שיוקצה להן לפי סעיף קטן (א) בכל שנת כספים.

(ד) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר5 , רשאי להורות לגבי שנת כספים מסוימת, כי חלק מהסכום שייקבע בתקציב משרד הפנים כאמור בסעיף קטן (א), יוקצה לכלל הרשויות המקומיות לפי סעיף 24.

(ה) בסעיף זה -

"אזרוח" - החלפת תקן של חייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע, בתקן של מי שהוא אזרח עובד צבא הגנה לישראל או עובד משרד הביטחון;

(1) שיאי כוח האדם שייקבעו בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2020 יהיו בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(2) מספר ימי השירות של חיילים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שישולם תמורתם שכר בשנת 2017, כשהוא מחולק ב-365 ימים, למעט ימי שירות של חיילים במתכונת העסקה מיוחדת, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(3) מספר החיילים בדרגת אלוף משנה ומעלה, החל בשנת 2017 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(4) מספר החיילים בדרגת רב סרן, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, החל בשנת 2023 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(5) תקציב השכר של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2025, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(6) תקציב השכר של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2020, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(7) תקציב הגמלאות של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2025, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(8) מספר הקצינים והנגדים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שיפרשו בכל שנה ויהיו זכאים לקצבה לפי חוק שירות הקבע, לרבות קצבת גישור, החל בשנת 2017 ועד לשנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה, לפי העניין (בסימן זה - מכסת פרישה שנתית);

(9) (א) ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל יעשה את כל הפעולות הנדרשות לשם אזרוח 32 תקני קבע לפחות בכל אחת מהשנים 2017 עד 2023 בהתאם לרשימת מקצועות שבהחלטת הממשלה, שמאוישים על ידי קצינים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, והכול בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(ב) אזרוח תקנים לפי סעיף קטן (א) לתקנים של עובדי משרד הביטחון בכל שנה מהשנים כאמור באותו סעיף קטן לא יעלה על 10% מסך התקנים שמיועדים לאזרוח באותה שנה, ואילו שאר התקנים באותה שנה יאוזרחו לתקנים של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל, והכול בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(ג) שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את רשימת המקצועות שנקבעה בהחלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות החלטת הממשלה.

(ב) הונחה הצעת חוק התקציב לשנת 2018 לפי הוראות סעיף 3(ו)(2) לחוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות (הוראת שעה), יחולו הוראות פסקאות (1) ו–(5) עד (7) לסעיף קטן (א) גם על הצעת תקציב הביטחון לשנת 2018.

(ב) החל בשנת 2024 ועד שנת 2040 יהיה ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל רשאי להעביר יתרת מכסה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שלא תעלה על 10% מהמכסה שנקבעה בהחלטת הממשלה לגבי השנה החולפת, לגבי קצינים או נגדים, לפי העניין, אלא אם כן ניתן לכך אישור שר האוצר.

(1) מהוראות סעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה;

(2) מהוראות חוק יסודות התקציב;

(3) מסמכות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי הוראות כל דין.

(1) היעדים שנקבעו לפי סעיפים 29 ו-30, מידת העמידה בהם בשנה שקדמה למועד הדיווח והתחזית לשנים הבאות;

(2) השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על מערך משרתי הקבע, לרבות שינויים בהיקף ההתחייבות לשירות קבע בשנה שקדמה למועד הדיווח;

(3) השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על הצרכים הביטחוניים והמקצועיים של צבא הגנה לישראל, וכן על יכולותיו למלא את המשימות המוטלות עליו;

(4) השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על ההתייעלות הכלכלית של מערכת הביטחון;

(5) השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על חלוקת הסכום המוקצב בתקציב הביטחון שאושר לפי הוראות סעיף 18 לחוק יסודות התקציב לעניינים אלה: כוח אדם, שוטף ואחזקה, פעילות והתעצמות.

(ב) תקרת הצריכה ברוטו של כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 תהיה כמפורט להלן:

(1) בשנת 2017 - 99% מבסיס ההתחשבנות;

(2) בכל אחת מהשנים 2018 ו-2019 - תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית;

(3) בשנת 2020 - תקרת הצריכה ברוטו בשנת 2019, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020, תוספת ריאלית ושיעור הקידום הנוסף לשנת 2020 כמשמעותו בסעיף קטן (ד).

(ג) תקרת הצריכה ברוטו לפי סעיף קטן (ב) תחושב לכלל שירותי הבריאות (בסימן זה - תקרת צריכה ברוטו כוללת) ולכל אחד מסוגי שירותי הבריאות בנפרד (בסימן זה - תקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות).

(ד) שיעור הקידום הנוסף לשנת 2020 יהיה 0.667% (בפרק זה - שיעור הקידום הנוסף לשנת 2020); על אף האמור, רשאים השרים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום נוסף לשנת 2020 השונה מהשיעור האמור, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים המפורטים בסעיף 60(ג)(1)(א) ו–(ב).

(1) בשנת 2017 - 93.5% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה;

(2) בשנים 2018, 2019 ו-2020 - כמפורט להלן, לפי העניין:

(א) אם היקף שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה נמוך מ-92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת - 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, 2019 או 2020, לפי העניין;

(ב) אם היקף שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה גבוה מ-92% ונמוך מ-95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת - מכפלת שיעור הצריכה בפועל בשנה הקודמת בתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, 2019 או 2020, לפי העניין;

(ג) אם היקף שירותי הבריאות של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה גבוה מ-95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת - 95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, 2019 או 2020, לפי העניין.

(ב) בסעיף זה, "השנה הקודמת" - השנה שקדמה לשנה שלגביה נקבעת רצפת הצריכה ברוטו.

(2) לעניין שנת 2020, יודיעו השרים לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום כ"ז בתשרי התשפ"א (15 באוקטובר 2020), מהן תקרת הצריכה ברוטו הכוללת ותקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות, לאותה שנה, וכן מהן תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו לאותה שנה, ומהם סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020.

(ב) השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום 1 בספטמבר של כל אחת מהשנים 2018 ו-2019, מהן רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו המעודכנות שנקבעו להם לאותה שנה בהתאם להוראות סעיפים 57 (א)(2) ו-58. בשנת 2020 יודיעו השרים כאמור עד יום י"ב בתשרי התשפ"א (30 בספטמבר 2020).

(ג) (1) על אף האמור בסעיפים 54 ו-61, השרים רשאים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום ותוספת ריאלית לתקרות הצריכה ברוטו, השונים משיעור הקידום והתוספת הריאלית, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן:

(א) שינוי בשיעור הקפיטציה של קופות החולים;

(ב) מיטות אשפוז נוספות או מכשירים מיוחדים נוספים שאושרו לבית חולים על פי כל דין; לעניין זה, "מכשירים מיוחדים" - כהגדרתם לפי סעיף 65ב לפקודת בריאות העם, 1940;

(ג) שינוי בצריכת שירותי בריאות כתוצאה מפתיחתו של בית החולים שיוקם מכוח חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס"ב-2002 (בסימן זה - בית החולים באשדוד).

(2) החישוב כאמור בפסקה (1) ייעשה באופן שהיחס בין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בכל בתי החולים באותה שנה, בניכוי שיעור העדכון, לבין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בכל בתי החולים, בשנה הקודמת, לא יעלה על שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותה שנה; ואולם בחישוב שנעשה בהתחשב בשיקול כאמור בפסקה (1)(ג), יראו, לעניין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו באותה שנה, את בית החולים באשדוד כאילו נקבעו לו תקרות צריכה כאמור אף אם הן לא נקבעו לו.

(ד) השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום ג' באדר התשע"ז (1 במרס 2017), מהו שווי הנחות התעריף לפי סעיף 62(א)(3)(א)(3)(א).

(1) בעבור שירות דיפרנציאלי - תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה בפועל בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(2) בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות - 0.8%;

(3) בעבור כל שירות בריאות אחר - 1.2%.

(ב) השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לשנות את שיעורי התוספת הריאלית לגבי סוגי שירותי הבריאות השונים, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את הכמות המצטברת של השירותים לפני השינוי.

(1) אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות עד לרצפת הצריכה ברוטו - רצפת הצריכה נטו לאותה שנה, ובלבד שבית החולים הציבורי הכללי הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותי הבריאות שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת, ומתקיימים תנאים נוספים שקבעו השרים לעניין זה, ככל שקבעו; ואולם, לעניין שנת 2020 - על אף האמור בסעיף 71(א)(11), יופחת מהתשלום של קופת החולים לבית החולים בעד אשפוז במחלקת קורונה סכום השווה ל-%81.5 מסכום ההפרש החיובי שבין רצפת הצריכה ברוטו ובין התשלום שעל קופת החולים לשלם בעד סך הצריכה של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2020, למעט שירותי בריאות כאמור בסעיף 71(א)(7) ו-(11);

(2) אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו - רצפת הצריכה נטו לאותה שנה בתוספת לא יותר מ-81.5% מהמחיר המלא בעבור שירותי הבריאות שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;

(3) (א) אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו הכוללת - תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) בעבור רכישת שירות אשפוז במחלקות פנימיות, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור - 20% מהמחיר המלא של השירות;

(2) בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור - סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:

(א) בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי עד ל-108% מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור - לא יותר מ-55% מהמחיר המלא של השירות;

(ב) בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר ל-108% מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור - לא יותר מ-33% מהמחיר המלא של השירות;

(3) בעבור רכישת שירות בריאות אחר, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור - סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:

(א) בעבור רכישת שירות בריאות אחר עד לסכום שהוא צירוף של סכום תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות ושל שווי הנחות התעריף לאותו שירות - לא יותר מ-55% מהמחיר המלא של השירות; בפסקה זו, "שווי הנחות התעריף" - ממוצע השווי של מחצית מהנחות התעריף שניתנו על ידי בית החולים הציבורי הכללי לקופת החולים בעבור אותו שירות בשנת 2013 ושל מלוא הנחות התעריף שניתנו כאמור בשנים 2014 עד 2015, ובתוספת שיעור העדכון, שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותן שנים;

(ב) בעבור רכישת שירות בריאות אחר מעבר לסכום שהוא צירוף של סכום תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות ושל שווי הנחות התעריף לאותו שירות - לא יותר מ-35% מהמחיר המלא של השירות כאמור.

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) -

(1) רכשה קופת חולים סוג שירות בריאות בבית חולים ציבורי כללי, באחת מהשנים 2017 עד 2020, בסכום הנמוך מתקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, ייווסף ההפרש שבין הרכש בפועל של אותו סוג שירות ובין תקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, לתקרת הצריכה ברוטו של סוג שירות הבריאות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר באותה שנה; לעניין זה, "סוג שירות הבריאות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר" - סוג שירות הבריאות שרכשה קופת החולים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, אשר הסכום המופחת בעבור רכישתו לפי פסקת משנה (א) הוא בשיעור הגבוה ביותר ;

(2) נקבעה תקרת צריכה ברוטו בהתאם להוראות פסקת משנה (1), ישולם הסכום המופחת לפי פסקת משנה (א), באותה שנה, רק בעד רכישת שירותי בריאות מעבר לתקרה האמורה; ואולם לא יהיה בכך כדי להשפיע על קביעת תקרת הצריכה בשנים אחרות.

(ב) קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ-60 ימים מה-1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין הסכומים כמפורט להלן:

(1) 8.33% מרצפת הצריכה נטו לאותה שנה שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים או מעובדי משרדיהם שהוסמכו לכך שלא להעביר את הסכום האמור בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת כאמור בסעיף קטן (א)(1);

(2) הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;

(3) 97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין השירותים המובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו ושירותי רפואה דחופה (מיון), אלא אם כן ערערה קופת החולים על הודעת החיוב בהתאם למנגנון בירור לפי הוראת מינהל, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.

(ב1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בשנת 2020 תעביר קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ-60 ימים מה-1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין אלה: סכום כמפורט בסעיף קטן (ב) או סכום של 8.33% מסכום התשלום המזערי לשנת 2020.

(2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין התקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד המועד שבו יודיעו השרים על סכום התשלום המזערי לשנת 2020 לפי סעיף 60(א)(2) - תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר משלושה ימים ממועד הודעת השרים כאמור, את ההפרש שבין סכום התשלום ששולם בפועל בתקופה זו בעבור שירותי בריאות שרכשה בבית החולים ובין סכום התשלום לפי פסקה (1), ככל שיש הפרש כאמור.

(ג) סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (ב) או סכומים שהיה על קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי ולא שולמו בשל הוראות הסעיף הקטן האמור, יוחזרו או ישולמו, לפי העניין, בתוספת ריבית לפי הוראות צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תוספת ריבית - בתי חולים), התשס"ה-2005, בתוך 30 ימים מתום הליך הבירור לפי הוראת המינהל האמורה בסעיף קטן (ב)(3).

(ד) אין בהוראת סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי כל תשלום אחר שבו היא חייבת.

(ב) בצו לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את תנאי התשלום לפי אותו סעיף קטן, אופן התשלום ומועד התשלום, וכן הוראות לעניין הבטחת ביצוע התשלום.

(ב) על אף האמור בסעיף 62(א)(3)(א)(1) השרים רשאים לקבוע, בצו, עד יום י"ד באדר התשע"ח (1 במרס 2018) כי קופת חולים תשלם בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות 25% מהמחיר המלא של השירות שרכשה מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, לבתי חולים ציבוריים כלליים שידורגו בשליש העליון על פי מדד הלימת אשפוז.

(ב) עד מועד תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 1 לצו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה), התשע"ד-2014, ויראו אותו כאילו ניתן לפי הוראות סעיף זה לגבי השנים 2017 עד 2020.

(ג) בסעיף זה -

(1) עד יום 1 בנובמבר בכל אחת מהשנים 2018 עד 2021 ייחשבו השרים או עובדי משרדיהם שהוסמכו לכך, לכל קופת חולים, לאחר שנתנו לה הזדמנות לטעון את טענותיה, את סכום הצריכה העודפת ואת חלקה היחסי של כל קופת חולים בסך תקרות הצריכה ברוטו של שירות האשפוז במחלקות הפנימיות בשנה הקודמת (בסעיף זה - חלקה היחסי של קופת החולים); לעניין זה, "השנה הקודמת" - השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע החישוב;

(2) השרים יודיעו למוסד לביטוח לאומי על הסכומים והחלקים היחסיים שחושבו לפי פסקה (1) לכל קופת חולים, עד המועד הקבוע באותה פסקה; בתוך 30 ימים מהודעת השרים, יקזז המוסד לביטוח לאומי מחלקה של כל קופת חולים בסכום לחלוקה בהתאם לסעיפים 17 ו-18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, 40% מסכומי הצריכה העודפת שתחושב במחיר מלא (בסעיף זה - סכומי הקיזוז) ויחלק את סכומי הקיזוז בהתאם לחלקה היחסי של קופת החולים;

(3) חלוקה כאמור בפסקה (2) תיעשה תוך שמירה על כך שאם כל קופות החולים רכשו באותה שנה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו בשיעור שווה, תקבל כל קופת חולים את הסכום שקוזז לה בהתאם להוראות אותה פסקה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על צריכה של קופת חולים בבית חולים כללי שבבעלותה, ולצורך סעיף זה בלבד תחושב לקופת החולים בכל בית חולים כללי שבבעלותה תקרת צריכה לשירות אשפוז במחלקות פנימיות.

(ג) היו מאפייני האשפוז במחלקות פנימיות של מבוטחי קופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי שבבעלות קופה אחרת, שונים ממאפייני האשפוז של מבוטחי קופת החולים שבית החולים הוא בבעלותה, וכתוצאה מכך היתה לאותה קופת חולים צריכה עודפת של שירות אשפוז במחלקות פנימיות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) על הצריכה העודפת כאמור; בסעיף זה, "מאפייני אשפוז" - מאפייני האשפוז כפי שנקבעו במדד הלימת אשפוז, אלא אם כן קבעו השרים הוראות אחרות לעניין מאפייני אשפוז.

(ב) (1) בשנת 2020, בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבו פועל תאגיד בריאות, תשלומי קופות החולים לבית החולים לפי הוראות סעיף 71א שהם מעבר לתשלום שהייתה צריכה לשלם קופת החולים לבית החולים בהתאם להוראות סעיף 62(א), ישולמו לבית החולים עצמו ולא יועברו על ידי בית החולים לתאגיד הבריאות; ואולם, תשלומים ששילמה קופת החולים לבית החולים בעד פעילות אשר בוצעה בידי תאגיד הבריאות עצמו, יועברו לתאגיד הבריאות.

(2) על אף האמור בפסקה (1), השרים רשאים לקבוע, בצו, כי בתי החולים יהיו רשאים להעביר תשלומים כאמור ברישה של פסקה (1) לתאגיד בריאות, בהתאם לכללים אחידים שיקבעו בצו, לאחר שנתנו לבתי החולים ולתאגידי הבריאות הזדמנות לטעון את טענותיהם.

(1) בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(2) ההסכם יקבע כי אם יחול גידול בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר, לעומת תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן, לפי הוראות סימן זה;

(3) ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;

(4) תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020);

(5) ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת;

(6) במסגרת ההסדר יהיה רשאי בית החולים לתת לקופת החולים הנחות על תעריף של שירותי בריאות המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה, "מחזור ההתחשבנות" - סך כל ההיקף הכספי של השירותים שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו, שרוכשת קופת החולים מבית החולים;

(7) ההסכם יכלול את הוראות סעיפים 62(א)(3)(א)(1), 62(ב1), 67, 69(ב) ו-71א, ולא יתנה על ההוראות כאמור.

(ב) הגיעו בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים להסכם כאמור בסעיף קטן (א), יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים בהקדם האפשרי; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.

(ג) לא נחתם הסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן (א), לא הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שניתנה לצדדים הודעה כאמור בסעיף 60, או שההסכם בוטל כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות סימן זה.

(1) שירות בריאות הניתן לנפגע, כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970;

(2) שירות בריאות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לבין קופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, "תושב" - כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(3) שירות בריאות הניתן לעובד זר, כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי החוק האמור, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, כאמור בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974;

(4) שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לבין צבא הגנה לישראל; לעניין זה, "חייל" - כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות בלא תשלום, כאמור בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(5) שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים ובין גוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;

(6) שירות בתחום בריאות הנפש שנוסף לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לפי צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשע"ב-2012;

(7) שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות סעיפים 62(ב)(3) ו-67;

(8) שירותי בריאות הניתנים בבית החולים באשדוד, אלא אם כן קבעו השרים, בצו, אחרת, ובכפוף להוראות סעיף 60(ג); קבעו השרים כאמור, יחולו הוראות סימן זה על שירותי בריאות הניתנים בבית החולים באשדוד בשנה שלאחר השנה שבה קבעו השרים כאמור;

(9) שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע"ג-2013;

(10)6 שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו בשנים 2017 עד 2020; צו כאמור ייקבע לא יאוחר מיום 1 במרס בשנה שבה חל יום תחילתו ולעניין שנת 2020 - לא יאוחר מיום ט"ו בכסלו התשפ"א (1 בדצמבר 2020);

(11) שירות אשפוז במחלקת קורונה;

(12) שירות בדיקת נגיף קורונה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לקבוע, בצו, שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור צריכת שירותים כאמור באותו סעיף קטן שהם פעולות ניתוחיות בעלות מאפיינים מיוחדים.

(ג) הוראות סימן זה לא יחולו על שירותי בריאות הניתנים בבית החולים מעייני הישועה, אלא משנת 2019 ואילך; השרים יקבעו את השנה שלפיה יחושב בסיס ההתחשבנות לעניין שירותי בריאות כאמור.

(ב) על אף האמור בסעיף 71(א)(8), קופת חולים תשלם בעבור שירותי בריאות שרכשה בבית החולים באשדוד בשנת 2020 סכום שלא יפחת מסכום התשלום המזערי לשנת 2020 ולא יעלה על סכום התשלום המרבי לשנת 2020.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) ובהגדרות "סכום התשלום המזערי לשנת 2020" ו"סכום התשלום המרבי לשנת 2020" שבסעיף 54, בשנת 2020 -

(1) השרים רשאים, בצו, להחריג את שירותי הבריאות המפורטים בסעיף 71(א)(7) לעניין סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020, החל מיום פרסום הצו;

(2) סירב בית חולים ציבורי כללי לספק לקופת חולים שירותי בריאות, רשאים השרים, לאחר שנתנו לבית החולים ולקופת החולים הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות כי לא יחולו לגבי אותו בית חולים הוראות סעיף קטן (א).

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), עלתה צריכת שירותי הבריאות כאמור בסעיף קטן (א), של קופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי מסוים, על 103.95% מסכום התשלום המזערי לשנת 2020, תשלם קופת החולים לבית החולים בעד אשפוזים במחלקת הקורונה שנצרכו מעל השיעור האמור; אוצר המדינה ישפה את קופת החולים על תשלומים אלה ובלבד שקופת החולים צרכה שירותי בריאות כאמור בסעיף קטן (א) בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, בסכום התשלום המרבי לשנת 2020 לפחות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאים לקבוע, בצו, ששנת הבסיס לעניין סעיף קטן (א) תהיה שנת 2016 או חלק ממנה.

(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם בשנים 2021 עד 2024, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) בשנים 2021 ו-2022 - שנת הבסיס תהיה שנת 2019;

(2) בשנים 2023 ו-2024 - שנת הבסיס תהיה שנת 2021;

(1) עד לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים - לא יותר ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים;

(2) מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים - לא יותר מ-40% ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים.

(א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חישוב תקרת הצריכה הפרטנית כאמור באותו סעיף קטן בשנת 2020, אולם הסכום שתשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי בשנת 2020, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לא יפחת מסכום התשלום המזערי לשנת 2020 ולא יעלה על סכום התשלום המרבי לשנת 2020.

(ב) לעניין סעיף זה, תחושב צריכת שירותי האשפוז הפסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי לפי מחירם המלא.

(1) בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(2) ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר, לעומת השנה שקדמה לה, מעבר לשינוי בשיעור הקפיטציה של הקופה ולשיעור השינוי במחיר המלא של השירותים, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן לפי הוראות סימן זה;

(3) ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;

(4) תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024);

(5) ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת;

(6) ההסכם יכלול את הוראות סעיף 74(א1) ולא יתנה עליהן.

(ב) הגיעו בית חולים פסיכיאטרי וקופת חולים להסכם כאמור בסעיף קטן (א), יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים בהקדם האפשרי; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.

(ג) לא נחתם הסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן (א), לא הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שפורסמה הודעה כאמור בסעיף 73, או שההסכם בוטל כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות סימן זה.

(ב) הוראות סימן זה לא יחולו על בית החולים מעייני הישועה אלא משנת 2019 ושנת הבסיס לחישוב תקרת הצריכה הפרטנית תהיה שנת 2018.

(ב) (1) הוראות סימן ב' יחולו על שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024).

(2) השרים, באישור ועדת הבריאות, רשאים להאריך, בצו, את המועד האמור בפסקה (1) בשנה נוספת, ובלבד שצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום כ"ד באייר התשפ"ד (1 ביוני 2024) בצירוף נתונים ומידע על ביצוע ההתחשבנות לפי סימן זה עד אותו מועד.

(3) האריכו השרים באישור ועדת הבריאות של הכנסת את המועד בצו לפי פסקה (2), יחולו הוראות סימן זה, לעניין שנת 2025, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(א) בשנת 2025, שנת הבסיס כמשמעותה בסעיף 73 תהיה שנת 2021;

(ב) תקופת ההסכם כמשמעותה בסעיף 76(א)(4) לא תהיה מעבר ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025).

(ב) חל שינוי במהלך שנת המס במספר דירות המגורים שבבעלות חייב במס או בשיעור בעלותו באחת או יותר מהן, או הפך יחיד להיות חייב במס במהלך שנת המס, יחולו ההוראות האלה לעניין חישוב סכום המס לאותה שנת מס, לפי העניין:

(1) מי שהפך להיות בעלים של דירת מגורים נוספת במהלך שנת המס, ישלם חלק יחסי מהמס השנתי, על דירת המגורים הנוספת או על דירת מגורים אחרת בבעלותו שיבחר בה, כיחס מספר הימים שהיה בעלים של דירת המגורים הנוספת באותה שנת מס, ל-365;

(2) חייב במס שהפסיק להיות בעלים של דירת מגורים במהלך שנת המס (בפסקה זו - הדירה הנגרעת), ישלם חלק יחסי מהמס השנתי על דירה חייבת שיבחר בה, כיחס מספר הימים שהיה בעלים של הדירה הנגרעת באותה שנת מס, ל-365;

(3) חייב במס שחל שינוי בשיעור בעלותו בדירת מגורים במהלך שנת המס ישלם מס כמפורט להלן:

(א) חלק יחסי מהמס השנתי על כל אחת מהדירות החייבות שהיו בבעלותו לפני מועד השינוי, כיחס מספר הימים, באותה שנת מס, שבהם כל דירה היתה בבעלותו כאמור, ל-365;

(ב) חלק יחסי מהמס השנתי על כל אחת מדירות המגורים שבחר בהן כדירות חייבות החל ממועד השינוי, כיחס מספר הימים, באותה שנת מס, שבהם כל דירה חייבת היתה בבעלותו החל ממועד השינוי, ל-365;

(4) על אף האמור בסעיף קטן (א), חייב במס שצירוף של הסכום הקובע המיוחס לכל הדירות שבבעלותו, למעט הדירה שהסכום הקובע לגביה הוא הגבוה ביותר (להלן - סכום דירות ההשקעה), נמוך מ–1,150,000 שקלים חדשים, יהיה פטור מהמס על פי סימן זה.

(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת, ובלבד שבשינוי הנוסחה שלפיה יחושב הסכום הקובע כאמור בסעיף קטן (א) או רכיב מרכיביה, יובא בחשבון הערך המקורב של דירת מגורים באזור שבו נמצאת הדירה, לפי אומדנים סטטיסטיים.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), סכום המס השנתי, בעד כל דירה חייבת, לא יעלה על 18,000 שקלים חדשים.

(ד) מס ריבוי דירות שישלם חייב במס שהוא בעל חלק מדירה חייבת יהיה סכום המס החל על אותה דירה כשהוא מוכפל בשיעור בעלותו בדירה.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכום הקובע שעליו ישלם החייב במס שסכום דירות ההשקעה שלו עולה על 1,150,000 שקלים חדשים אך נמוך מ-1,400,000 שקלים חדשים יהיה החלק היחסי כשהוא מוכפל בסכום המתואם; לעניין זה -

(ו) הסכום כאמור בסעיף קטן (ג) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) לפי שיעור שינוי מדד מחירי הדירות שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון, לעומת מדד מחירי הדירות שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לכך, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את הסכום המעודכן לפי סעיף קטן זה.

(1) יראו כדירת מגורים בבעלותו של יחיד גם דירת מגורים שהיא בבעלותו של איגוד מעטים, אם יש ליחיד, באמצעות זכויות באיגוד, במישרין או בעקיפין, חלק בבעלות בדירה, בהתאם לזכויותיו באיגוד;

(2) על אף האמור בכל דין ובכל הסכם, יראו יחיד ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, כבעלים אחד והחבות לפי חוק זה תהיה על היחיד ובן זוגו, יחד ולחוד.

(1) דירת מגורים בבעלותם של עמותה לפי חוק העמותות, התש"ם-1980, הקדש ציבורי לפי חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, או חברה לתועלת הציבור לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999;

(2) דירת מגורים שבעלה זכאי להטבות בשלה לפי פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, בשנות המס שבהן זכאי להטבות כאמור;

(3) דירת מגורים שהיא דירה בבניין להשכרה, כמשמעותה בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז-2007, אשר חברה בעלת בניין להשכרה כהגדרתה בחוק האמור, מקבלת הטבות מכוח אותו חוק בשל הבניין שבו נמצאת הדירה;

(4) דירת מגורים שמשמשת להשכרה לטווח ארוך לפי מכרז שפרסמה המדינה או החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה;

(5) דירת מגורים המושכרת למגורים בשכירות שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליה;

(6) דירת מגורים המהווה מלאי עסקי לעניין מס הכנסה;

(7) דירת מגורים המוחכרת לתקופה שבשלה יש לחוכר זכות במקרקעין בדירת המגורים, לא תימנה כדירתו של המחכיר;

(8) דירת מגורים שפוצלה בהתאם לכל דין, תיחשב כדירת מגורים אחת;

(9) מספר דירות מגורים שחוברו לדירה אחת, ייחשבו כדירת מגורים אחת;

(10) דירת מגורים אשר בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, לא ניתן להעביר בה זכויות אלא כחלק מנחלה;

(11) דירת מגורים שהתקבלה בירושה, ובלבד שלא הושכרה בשנה הראשונה לאחר פטירת המוריש - לא תימנה כדירת מגורים בשנה הראשונה כאמור;

(12) דירת מגורים של מי שהוא יתום משני הוריו שטרם מלאו לו 18 שנים.

(ב) בקביעת הדירות החייבות בהודעת השומה המותנית, יבחר המנהל את דירות המגורים שהמס שישולם בעדן הוא הנמוך ביותר.

(ג) המנהל רשאי, בתוך שמונה חודשים מהמועד שבו שלח לחייב במס הודעת השומה המותנית, אם שוכנע שנפלה בה טעות חשבון - לתקנה, ביוזמתו או לבקשת החייב במס.

(ד) מי שחויב בתשלום המס לפי הודעת השומה המותנית, רשאי, בתוך 30 ימים מהמועד שבו קיבל את ההודעה, לבחור דירת מגורים אחרת שבבעלותו כדירה חייבת, באמצעות הגשת הודעה בדבר בחירה כאמור, בטופס שקבע המנהל; לא הגיש הודעה כאמור, לא יהיה רשאי לבחור דירת מגורים אחרת כדירה חייבת באותה שנת מס.

(ה) חייב במס אשר לא קיבל הודעת שומה מותנית עד ה-30 במרס של שנת מס, יגיש למנהל, לא יאוחר מה-30 במאי של שנת המס, הצהרה על דירות המגורים שבבעלותו, שבה יפרט, בטופס שקבע המנהל, את העניינים המפורטים בפסקאות (1) ו–(2) של סעיף 122(א), וכן את סכום המס השנתי המגיע בעד הדירות החייבות שבחר בהן; החובה להגיש הצהרה לפי סעיף קטן זה לא תחול על חייב במס שהגיש קודם לכן הצהרה לפי סעיף 122(א) לגבי אותה שנת מס.

(1) פרטים בדבר כל דירת מגורים שבבעלותו, ובכלל זה כתובת הדירה ושטחה;

(2) בחירתו לעניין דירות המגורים שיהיו דירות חייבות;

(3) סכום המס המגיע לאותה שנת מס בעקבות השינוי נשוא ההצהרה;

(4) פרטים לגבי השינוי ומועדו.

(ב) חייב במס שחל שינוי בשטח דירת מגורים שבבעלותו בשנת המס, לעומת שנת המס הקודמת, יגיש למנהל, עד סוף שנת המס שבה חל השינוי, הודעה על כך בטופס שקבע המנהל.

(ב) הצהרה, השגה, בקשה לתיקון שומה או הודעה שהיתה חובה להגישה באופן מקוון ולא הוגשה בדרך זו, יראו אותה כאילו לא הוגשה.

(1) לאשר את השומה העצמית;

(2) אם יש למנהל טעמים סבירים להניח שהשומה העצמית אינה נכונה - לקבוע לפי מיטב שפיטתו את המס החל; שומה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם עם החייב במס;

(3) אם שוכנע שנפלה בשומה העצמית או בשומה לפי סעיף זה, טעות חשבון - לתקנה, ביוזמתו או לבקשת החייב במס; תיקן המנהל כאמור שומה עצמית, ימשיכו לראות בה כשומה עצמית.

(ב) בקביעת הדירות החייבות לפי סעיף קטן (א), יבחר המנהל את דירות המגורים שהמס שישולם בעדן הוא הנמוך ביותר.

(1) לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנת המס - ישולם מחצית מסכום המס;

(2) לא יאוחר מיום 31 בדצמבר בשנת המס - תשולם יתרת המס.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שנוסף לו סכום מס לתשלום בשל שינוי כאמור בסעיף 117(ב)(1) או (3) שחל -

(1) בתקופה שמיום 31 במאי עד יום 30 בנובמבר, בשנת המס - ישלם את סכום המס שנוסף לו, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר באותה שנת המס;

(2) בתקופה שמיום 1 בדצמבר עד יום 31 בדצמבר, בשנת המס - ישלם את סכום המס שנוסף לו, לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנת המס העוקבת.

(ג) נמסרה לחייב במס הודעה בדבר שומה לפי סעיפים 126(2) או 127, ישלם את יתרת המס שהוא חייב בה לפי ההודעה, בתוך 15 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה; הגיש החייב במס השגה על שומה כאמור, ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת כאמור.

(ד) ניתן פסק דין בערעור על השגה, ישולם סכום המס המגיע לפי פסק הדין בתוך 45 ימים מיום שניתן, זולת אם קבע בית המשפט העליון אחרת.

(ה) ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בערעור על פסק דין לפי סעיף קטן (ד), ישולם סכום המס המגיע לפי פסק הדין בתוך 15 ימים מיום שניתן.

(ב) הגיש חייב במס הצהרה לפי סעיפים 121(ה) או 122(א) לאחר המועד הקבוע להגשתה, יטיל עליו המנהל, בעד כל שבועיים של פיגור, תשלום נוסף בסכום הקבוע בסעיף 94א(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין.

(ב) המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לדחות את המועד לתשלום המס, כולו או מקצתו, לתקופה שימצא לנכון, ובלבד שהחייב במס ישלם על תקופת הדחייה הפרשי הצמדה וריבית.

(ב) יראו תשלום נוסף כקנס לעניין חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1980.

(ב) אדם אשר במטרה להתחמק ממס עבר אחת מהעבירות המנויות להלן, דינו - קנס שהוא פי שלושה מסכום המס שהעלים או שהתכוון להעלים:

(1) מסר בהצהרה על פי פרק זה, אמרה או תרשומת כוזבת;

(2) השיב תשובה כוזבת בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה על פי פרק זה;

(3) הכין או קיים הצהרה כוזבת או חוזה כוזב או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף הצהרה או חוזה או רשומות;

(4) השתמש בכל מרמה, עורמה או תחבולה.

(ג) אישום בפלילים של אדם, או הרשעתו על פי סעיף קטן (ב), אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סימן זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(3) להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, ולערוך בהם בדיקות ומדידות, ובלבד שלא ייכנסו למקום המשמש למגורים אלא בהתקיים גם אחד מאלה:

(א) התקבלה לכך הסכמת המחזיק בו;

(ב) התקבל אישור בכתב מאת המנהל ונמסרה למחזיק בו הודעה על הכוונה להיכנס למקרקעין עשרים וארבע שעות מראש.

(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;

(2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;

(3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

(ב) תשלום היתר יוחזר לחייב במס על ידי זיכוי חשבונו בבנק, והוא יודיע למנהל את שם הבנק, מספר החשבון וכל פרט אחר שיידרש כדי לאפשר את ההחזר.

(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם בעד פעולות ושירותים שנותן המנהל לצורך ביצוע הוראות פרק זה.

(ב) על אף האמור בסעיף 121(א), לעניין שנת המס 2017, לא ישלח המנהל הודעת שומה מותנית, ומי שחייב במס בשנת המס האמורה, יגיש למנהל הצהרה כאמור בסעיף 121 (ה) לגבי שנת המס עד יום ד' בניסן התשע"ז (31 במרס 2017), אשר יראו אותה כשומה עצמית לפי סימן זה, ויחולו לגביה כל הוראות סימן זה החלות על הצהרה.

(ג) על אף האמור בפרק זה, חייב במס, שמכר דירת מגורים עד יום י"א בתשרי התשע"ח (1 באוקטובר 2017) (בפסקה זו - הדירה הנגרעת), יהיה פטור מחלק יחסי מהמס השנתי על דירה חייבת שיבחר בה, כיחס מספר הימים שהיה בעליה של הדירה הנגרעת באותה שנת מס ל-365, ובלבד שלא מדובר במכירה לקרוב.

(ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים וסכומים למתן מענק לחייב במס שלא רכש דירת מגורים מיום ט"ז בכסלו התשע"ז (16 בדצמבר 2016), ושמכר את דירת המגורים, עד יום י"א בתשרי התשע"ח (1 באוקטובר 2017) למי שאינו קרובו, בתנאים שיקבע ובלבד שהוא היה חייב במס ביום תחילתו של חוק זה; לא עמד החייב במס בתנאים שקבע השר, יוחזר המענק ויחולו על גביית המענק הוראות פקודת המסים (גבייה) 130.