תזכיר חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס'...)(תיקונים שונים), התשע"ז – 2017

א.         שם החוק המוצע:

            חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס'...)(תיקונים שונים), התשע"ז – 2017

 

ב.         מטרת החוק המוצע והצורך בו:

עדכון ותיקון חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 (להלן: "החוק העיקרי") בנושאים שונים.

 

ג.          עיקרי החוק המוצע ודברי הסבר:

כללי

במהלך פעולותיה השוטפות של הקרן להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון למימוש הוראות החוק העיקרי, נתגלעו במשך השנים, קשיים ועיוותים בחוק העיקרי, אם מחמת התמורות בחברה הישראלית, ואם מחמת שינויי חקיקה ולקונות בחוק העיקרי הדורשים הבהרה ותיקוני חקיקה. לפיכך, מוצע  לעדכן את החוק בנושאים שיפורטו להלן,  לשנות את הדרוש שינוי ולהבהיר את הדורש הבהרה בחוק העיקרי.

 

סעיף 1

מוצע לתקן את סעיף ההגדרות.

מוצע לבטל את הגדרת שירות אזרחי במסלול אזרחי בטחוני בחוק העיקרי. הגדרה זו הוספה לחוק העיקרי במסגרת תיקון מס'  19 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב] התשמ"ו-1986 (להלן: "חוק שירות בטחון")  מחודש מרץ 2014 אך לא נעשה בה שימוש.

כן מוצע, להגדיר את חוק שירות בטחון המוזכר מספר פעמים בחוק.

עוד מוצע, להגדיר בחוק "משרת מילואים פעיל". הגדרה זו משמשת למתן הטבות מכח סעיף 7 ו-7א לחוק (ראה להלן  בהסבר לסעיף 7ב שמוצע להוסיף חוק). משרת מילואים פעיל לא הוגדר עד היום בדברי חקיקה אלא בהחלטות ממשלה (ראה החלטות ממשלה 2896 מיום 6 לינואר 2008,  4712 מיום 3 ביוני 2012 ו- 1447 מיום 8 במאי 2016) ומוצע להפנות להחלטות הממשלה האמורות והעתידיות, ככל שתשתנינה.

בנוסף, מוצע לתקן בחוק את הגדרת מוסד להכשרה מקצועית, כך שלא רק השרים האמורים בחוק בנוסחו דהיום יוכלו להכיר במוסד להכשרה מקצועית מכח החוק, אלא הסמכות תהא נתונה לכל שר  להכיר בהכשרות הרלוונטיות לתחום משרדו. כך לדוגמא: הכשרות מקצועיות בתחום רישוי התעופה והספנות המוכרות על ידי משרד התחבורה, הכשרות מתחומי האבטחה המוכרות על ידי השר לביטחון פנים וכיוצא באלו.

 

 

סעיף 2

בסעיף 5 לתיקון מוצע להוסיף את סעיף 7ב לחוק ולהקים קרן סיוע בשכר דירה לחיילים בודדים. קרן זו תפעל מתקציב נפרד. בסעיף 3 בחוק מוגדרים תפקידי הקרן לקליטת החייל המשוחרר. כעת, מוצע להוסיף תפקיד נוסף לקרן (סעיף 3(5) לחוק), ולפיו הקרן לקליטת חיימ"ש תנהל ותבקר גם את הקרן לתמיכה בחיילים משוחררים בודדים.

 

סעיף 3

הוראת סעיף 4 לחוק קובעת את הרכב הנהלת הקרן.  הנהלת הקרן מונה כיום 11 חברים הממונים על ידי שר הביטחון לאחר אישור הועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות.  מתוך חברי הנהלת הקרן, חמישה חברי הנהלה הינם נציגי ציבור ושישה נציגי משרדי הממשלה השונים, המומלצים על ידי המשרדים הרלוונטיים וממונים על ידי שר הביטחון כאמור לעיל.

החוק קובע כי, אחד מנציגי הציבור יהא נציג העמותה "התנועה לקליטת החייל המשוחרר". עוד קובע החוק כי למשרד הרווחה יהא נציג בהנהלת הקרן.

בפועל, התנועה לקליטת החייל המשוחרר, הינה עמותה לא פעילה שלא ניתן למנות את נציגיה ולפיכך מוצע לבטל את הצורך במינוי נציגיה.

בנוסף לכל האמור, מוצע לבטל את הצורך באישור הועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות לעניין מינויים של נציגי משרדי הממשלה השונים ולהשאיר את הצורך באישור הוועדה כאמור אך ורק למינויים של נציגי הציבור. שכן, נציגי משרדי הממשלה הינם עובדי מדינה המשמשים כנציגים מקצועיים של המשרדים הרלוונטיים, והחשש למינויים בעלי אופי פוליטי או אחר נמוך. מנגד, ההליך המסורבל  והארוך של מינוי נציגי הממשלה בהנהלת הקרן, מוביל לכך שמקומם של חברי הנהלה נותר פעמים רבות מיותם לתקופות ארוכות, בניגוד לרצון המחוקק.

 

סעיף 4

סעיף 7 לחוק העיקרי מגדיר את הקמתה של הקרן לסיוע נוסף בקרן לקליטת החייל המשוחרר. הקרן משמשת כיום לסיוע, מעבר לכספי הפקדון, בתשלום שכר לימוד ובדמי קיום ללומדים במכינות קדם אקדמיות כהגדרתם בחוק ובתשלום שכר לימוד ללא דמי קיום ללומדים במוסד להכשרה מקצועית. מוסדות להכשרה מקצועית, הינם מוסדות להכשרה מקצועית שהוכרו על ידי השרים הרלוונטיים כ"א בתחום לעניין חוק זה. כך למשל, מוכרים לימודי הנדסאי-טכנאי במכללות הטכנולוגיות, כמוסדות להכשרה מקצועית על ידי משרד הכלכלה. כך גם קורסי הכשרה מקצועית בתחומים שונים המוכרים על ידי משרדי ממשלה האמורים בחוק. יצוין, כי מטיבן של הכשרות מקצועיות, מרביתן מוכרות על ידי משרד הכלכלה.

בעבר, הכשרות מקצועיות רבות, הוכרו גם לעניין קבלת דמי אבטלה לפי סעיף 173 חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, ולפיכך, בחר המחוקק, שלא ליתן דמי קיום למי שלומד בהכשרות מקצועיות כאמור, וזאת בניגוד ללומדים במכינות קדם אקדמיות, להם שולמו דמי הקיום כאמור.

כיום, רק חלק מן ההכשרות המקצועיות מוכרות לעניין קבלת דמי אבטלה מאת המדינה. אלא שעיקרן של האוכלוסיות הלומדות במוסדות להכשרה מקצועית (ובפרט הכשרות מקצועיות שאינן במכללות הטכנולוגיות) הינן אוכלוסיות מעוטות השכלה, לעיתים ממצב סוציו-אקונומי נמוך. משלימי השכלה אלו, נאבקים, על פי רוב, לפרנס את עצמם ואת משפחתם והקושי באי היכולת לפרנס את עצמם, בצד הקושי בהשלמת פערי ההשכלה, עצום.

ולפיכך, מוצע לשלם מכספי הקרן לסיוע נוסף דמי קיום ללומדים בהכשרות מקצועיות, שאינם מקבלים דמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. מוצע כי הנהלת הקרן, תקבע מבחנים ותנאים לקבלת דמי הקיום ומניעת קבלת הטבות כפולות.

 

סעיף 5

סעיף 7א לחוק העיקרי קובע הקמתה של הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה המשמשת, בין השאר, לסיוע בתשלום לימודי התואר הראשון לתושבי אזורי סיוע או ללומדים באזורי סיוע. החוק קובע כי יקבעו בתקנות הוראות לביצוע תפקידי הקרן האמורה. כך, בין השאר, קובע סעיף 7א(ג)(6) כי ייקבעו "נסיבות ותנאים שבהם מי שקיבל מענק לפי סעיף זה, אשר לא השלים את לימודיו לקראת תואר אקדמי בתוך תקופה שתיקבע, יידרש להחזיר את המענק לקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה..".

בהמשך לכך, בסעיף 7(א) לתקנות קליטת חיילים משוחררים (קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה), תשע"א-2011 נקבע כי "משוחרר זכאי...ולא השלים את לימודיו לתואר בוגר במוסד להשכלה גבוהה בתוך 5 שנים מיום שהחל את לימודיו לתואר בוגר, יחזיר את הסכום לקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה".

מוצע לבטל את החיוב בהשבת הכספים הן מן הטעם המהותי והן מן הטעם הטכני. מן הטעם המהותי – ראשית, תשלומי המלגה מן הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה ניתנים לאחר שהתלמיד סיים את לימודי שנה א' (בתום כל סמסטר). כלומר, החייל המשוחרר למד וסיים את השנה בגינה קבל מלגה מן הקרן. רק לאחר מכן, מסיבות שונות, לא סיים את התואר הראשון בתקופת חמש שנים. לכן, אין מקום "לפגוע" בחייל משוחרר זה. שנית, שאר המלגות הניתנות מן הקרן לסיוע נוסף, אינן מחויבות בהשבה אם החייל המשוחרר לא מסיים את לימודיו. כך, חייל משוחרר שמקבל מלגת לימודים ומלגת קיום ללימודי מכינה קדם-אקדמית, מקבל את המלגה ללא ההתניה האמורה. ביטול הסעיף מוצדק גם מן הטעם הטכני. שכן, אין בידי הקרן היכולת לעקוב אחרי מי שסיים את לימודי התואר הראשון, וגם לגבי מי שיש בידי הקרן מידע לגביו כאמור, קיים קושי ממשי בהשבת הכספים, תהליך המחייב לעיתים קרובות הגשת תביעה, איתור החייב והכל בשים לב לכך שעלות ההליכים גבוהה לעיתים ממלגת הלימודים.

לפיכך, מוצע לבטל את סעיף 7א(ג)(6) לחוק העיקרי.

 

סעיף 6

במסגרת החלטות הממשלה לגבי התכנית הכלכלית ותקציב המדינה לשנים 2017 – 2018, החליטה הממשלה בהחלטה מס' 1864 מיום 11.08.2016, להקים קרן סיוע בשכר דירה  לחיילים משוחררים בודדים , אשר תעניק עד 1000 ₪ בחודש לזכאי, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים.

לפיכך מוצע להוסיף סעיף 7ב חדש לחוק ולהקים קרן כאמור. תנאי הזכאות לצורך קבלת הסיוע וכללים לעניין גובה התמיכה שתשלום ייקבעו על ידי הנהלת הקרן. הקרן תתוקצב באופן נפרד בתקציב המדינה.

 

 

 

סעיף 7

כיום מגדיר סעיף 1 לחוק "חייל משוחרר" כ-  "מי שסיים את שירותו הסדיר...". בשנים האחרונות, מקיימת הקרן שיתופי פעולה עם צה"ל לצורך שילובם של חיילים משוחררים בחיים האזרחיים באמצעות מימון לימודי הכשרות מקצועיות, מכינות קדם אקדמיות, לימודי תעודות גמר תיכון (עשר ושתים עשרה שנות לימוד) ועוד.

על פי רוב, המדובר על חיילים משוחררים מאוכלוסיות מוחלשות מבחינה כלכלית או אוכלוסיות מעוטות השכלה והדברים שלובים זה בזה.

מניסיונם רב השנים של הגורמים המקצועיים במשרד הביטחון וצה"ל עולה כי הדרך המיטבית להקניית ההשכלה לאוכלוסיות מעוטות השכלה אלו הינה באמצעות הרכשת ההשכלה בשלביה הראשונים במסגרת צבאית נוקשה וקפדנית כחלק משירותם של החיילים. במקרים בהם פתיחת הקורס נעשית לאחר שחרורם של החיילים קיימת נשירה גבוהה וקושי בהשלמת הלימודים. לפיכך, מבקשת הקרן לקיים שיתופי פעולה עם צה"ל ולפתוח קורסים כאמור, שלושה חודשים בטרם שחרורם של החיילים משירותם הצבאי, כאשר חלקו העיקרי של הקורס נעשה במשמעת צבאית על כל המשתמע מכך. יצוין, כי אין בכך משום השפעה על תקציב הקרן לסיוע נוסף אלא הקדמת התהליכים לשלושה חודשים לפני השחרור.

 

סעיף 8

סעיף 8(ב) לחוק העיקרי מגדיר כי יורשיו של חייל אשר נפטר במהלך שירותו או יורשיו של חייל משוחרר שנפטר זכאים לקבל את יתרת הפיקדון. מלשון החוק משתמע כי בניגוד למקרה בו חייל משוחרר נפטר, בו זכאים יורשיו ליתרת פקדונו, ובמקרה זה, הכוונה גם ליורשם של מסיימי שירות לאומי ואזרחי שנפטרו אחר שחרורם, הרי שרק יורשיו של חייל המשרת בצה"ל שנפטר במהלך שירותו  זכאים ליתרת פקדונו. מוצע לתקן את החוק ולהבהיר כי גם יורשיו של  משרת שירות לאומי ואזרחי שנפטר במהלך שירות כאמור יהיו זכאים ליתרת פקדונו.

 

סעיף 9

סעיף 9(ג) ו- 9(ד) לחוק העיקרי הטילו חובת הודעה בכתב על  הקרן לכל חייל המשוחרר בדבר פתיחת ויתרת פקדונו. בשל הקושי באיתור כתובתם של חיילים משוחררים והשבתם של אלפי מכתבים בשל כתובת לא עדכנית או שגויה, מוצע לבטל את חובת ההודעה בכתב ולאפשר לקרן לנקוט בדרכי פעולה אחרות לצורך הודעה כאמור (כך בין השאר באמצעות מסרונים, אתר אינטרנט, רשתות חברתיות, פרסום ועוד). יצוין, כי רק למעלה מ- 99.5% מכספי הפקדון ממומשים בפועל.

 

סעיף10

בתיקון 14 לחוק העיקרי[1] עודכנו סכומי מענק השחרור בהתאם לסוג השירות (לוחם, תומך לחימה, שירות אחר ושירות במסלול מפוצל). במסגרת התיקון נקבע כי סכומי המענק יעודכנו בכל שנה עד לשנת 2016 ועד בכלל, כי אז יעמדו סכומי המענק של משרת בשירות אחר על 370 ₪ לחודש שירות.

בעקבות תיקון 19 לחוק שירות בטחון, תוקן החוק העיקרי (תיקון 16 ו-17 לחוק העיקרי), ונוספו תשלומי מענק ופקדון למשרתי שירות אזרחי במסלול ביניים. סכום מענק השחרור לסוג שירות זה עמד על שלושת רבעי הסכומים של מענק השחרור של המשרת בשירות "אחר" כפי שהיו באותה שעה – 259 ₪ לחודש וכתוצאה מכך נקבע סכום של 194 ₪ לחודש למשרתי שירות אזרחי במסלול ביניים. אלא שכאמור, בתיקון 14 לחוק העיקרי, נקבע כי סכומי מענק השחרור של משרתי שירות אחר יעודכנו עד לשנת 2016 , דבר שלא הובא בחשבון לעניין משרתי שירות אזרחי במסלול ביניים. לפיכך, מוצע לתקן את סכום מענק השחרור למשרתי שירות אזרחי במסלול ביניים כך שיעמוד על 277 ₪ לחודש, המהווים שלושת רבעי סכום מענק השחרור של המשרתים בשירות אחר.

 

סעיף 11

מוצע למחוק את סעיף 10(ב) לחוק העיקרי,  ולהוסיף את סעיף 10א חדש  כמפורט להלן:

כיום, חייל ששירת כלוחם או כתומך לחימה ואשר ראש אכ"א קבע כי שוחרר מחמת פציעה שאירעה במהלך אימון או פעילות מבצעית זכאי לקבלת מענק שחרור כאילו שרת שירות מלא שהוא חייב בו.

מוצע לתקן את החוק כך, שגם חייל שנפטר או שחזר לשרת בשירות אחר יהא זכאי (הוא או יורשיו לפי העניין) לקבל את מלוא מענק השחרור כאילו שרת שירות מלא כלוחם או כתומך לחימה.

בנוסף, מוצע להחיל את האמור לגבי מענק שחרור גם לגבי הפקדון של החייל המשוחרר.

 

סעיף 12

בהתאם להחלטת הממשלה מס'  1447 מיום 8 במאי 2016, מוצע לאפשר לחיילים משוחררים המוגדרים כחיילי מילואים פעילים לקבל הטבות מכספי הקרנות לסיוע נוסף ולעידוד לימודי השכלה גבוהה, עד עשר שנים מיום שחרורם. כמו כן, מוצע להחיל זאת גם על לחיילים משוחררים בודדים.

בנוסף,  כיום בתקופה של חמש שנים מתום השירות הסדיר ניתן למשוך את כספי הפקדון אך ורק למטרות האמורות בחוק. בשנה השישית והשביעית מתום השירות הסדיר ניתן להגיש בקשה ולמשוך את כספי הפקדון לכל מטרה. בתום השנה השביעית כספי הפקדון שלא הוגשה בגינם בקשה על ידי החייל המשוחרר למשיכתם נמחקים ומועברים לקרן לסיוע נוסף. המדובר על כמחצית אחוז מכספי הפקדון המועברים בכל שנה לקרן לסיוע נוסף. בשל קושי באיתורם של חיילים משוחררים שלא משכו את כספי הפקדון מוצע לשנות את מנגנון העברת הכספים כך, שלאחר חמש שנים תעביר הקרן באופן יזום וללא הגשת בקשה מצד החייל המשוחרר את כספי הפקדון לחשבון הבנק המצוי ברישומי הקרן (חשבון בנק המעודכן בצה"ל או במנהלת השירות הלאומי-אזרחי).  ככל שבתוך שנה מסיום חמש השנים מתום השירות הסדיר, לא תצליח הקרן לאתר את חשבון הבנק של החייל המשוחרר או לא תוכל להעביר אל חשבון זה את יתרת כספי הפקדון, תעביר הקרן את כספי הפקדון לקרן לסיוע נוסף. ככל שחייל משוחרר יפנה בשלוש השנים שלאחר העברת יתרת הפקדון לקרן לסיוע נוסף בבקשה למשיכת יתרת פקדונו, תוכל הקרן להעביר לו את כספי הפקדון.

 

סעיף 13

סעיף 19 קובע את סמכותו של ראש אכ"א או סגנו לשלול מחייל את זכאותו להטבות הניתנות על פי החוק. מוצע כי לעניין משרתי השירות הלאומי והאזרחי תינתן הסמכות לראש מנהלת הרשות לשירות לאומי-אזרחי.

 

 ד.        השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

תיקונים שונים בחוק העיקרי.

 

ה.         השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה:

להצעות השונות השלכה זניחה על תקציב המדינה.

לגבי סעיף 5 לתזכיר, המדובר על כ- 1,000 חיילים משוחררים שלא סיימו את לימודיהם לתואר ראשון. מנגד, עלויות הגביה אינן ניתנות להערכה.    

לגבי סעיף 6 לתזכיר, ההסדר החדש לקרן לשכר דירה לבודדים, בתחום הקמתה של הקרן לשכר דירה לחיילים בודדים. לעניין זה מתוקצבת הקרן החדשה בסך 12 מש"ח בשנה מאוצר המדינה. 

 

ו.          השפעת החוק המוצע על ההיבט המנהלי:

      אין השפעה

 

ז.          נוסח החוק המוצע:

 

 

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס'...)(תיקונים שונים), התשע"ז - 2017