תזכיר חוק הבטחת הכנסה (הכנסה שמקורה בתמיכה ושיעור הניכוי)(תיקון מס' ...), התשע"ז - 2017
מוצע לתקן את חוק הבטחת הכנסה כך שייקבע במסגרת הוראות סעיף 9(א) (ההוראה לעניין מהי "הכנסה"), הוראה לפיה יש להביא בחשבון הכנסות תובע גמלה, הכנסה שמקורה בתמיכה הניתנת במחזוריות ובאופן מתמשך.
כמו כן, לצורך שמירה על תכליות הגמלה, ולאפשר לזכאים לקבל תמיכה קבועה מבלי שתפגע זכאותם לגמלה ולכל ההטבות הנלוות, מוצע כי יקבע דיסרגרד להכנסה שמקורה בתמיכה, בשיעורים המפורטים להלן –
3,000 ₪ ליחיד.
4,500 ₪ לזוג או ליחיד עם ילד אחד לפחות.
משכך מוצע להוסיף להוראות סעיפים 12, 12א, ו- 12ב לחוק הבטחת הכנסה (שעוסקים בדיסרגרד וניכויים מהכנסה ממקורות שונים) סעיף לפיו יינתן דיסרגרד להכנסה מתמיכה בשיעורים המפורטים לעיל.
במסגרת פסק דינו של כבוד בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 20952-04-11 אהוד יאיר נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 20.11.15) התבקש המוסד לביטוח לאומי לבחון כיצד תחושב ותובא בחשבון הכנסתם של תובעי גמלת הבטחת הכנסה שמקורה בתמיכות.
בעניין יאיר האמור לעיל, קבע כב' בית הדין הארצי שאין מקום להביא בחשבון הכנסות של תובעי גמלת הבטחת הכנסה שמקורה בתמיכה כספית לצורך דיור (שכר דירה) וזאת לעניין זכאים שאין בבעלותם דירה..
לאור האמור בפסק דינו של כבוד בית הדין הארצי לעבודה, אשר קבע גם שעלינו להסדיר בחקיקה את נושא התמיכות, ובמטרה ליצור אחידות ושוויוניות בין מקבלי הבטחת הכנסה תוך שמירה על תכליות גמלת הבטחת הכנסה, מוצע לתקן את החוק כך שייקבע כי כל תמיכה כספית (בשיעורים הקבועים לעיל), ללא קשר לתכליות שבה היא ניתנת ,לא תובא בחשבון לצורך חישוב זכאות לגמלת הבטחת הכנסה.
יתוקנו הוראות סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980; יוסף סעיף קטן (ד) לסעיפים 12, 12א, ו- 12ב לחוק הבטחת הכנסה.
אין השפעה.
ו. ולהלן נוסח הצעת החוק
תזכיר חוק הבטחת הכנסה (הכנסה שמקורה בתמיכה ושיעור הניכוי)(תיקון מס' ...), התשע"ז - 2016
|
תיקון סעיף 9 |
1. ב |
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980,[1] (להלן – החוק) אחרי סעיף 9(א)(5), יבוא: |
|
|
|
|
|
"(6) תמיכה כספית לעניין חוק זה "תמיכה כספית" – הכנסה מכל מקור כלשהו, הניתנת לתובע הגמלה במחזוריות ובאופן מתמשך." |
|
תיקון סעיף 12 |
2. |
בחוק אחרי סעיף 12(א)(3) יבוא: |
|
|
|
|
|
"(4) סכום השווה ל-%35 מהסכום הבסיסי מהכנסה שמקורה בתמיכה כספית, אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-52% מהסכום הבסיסי מהכנסה האמורה אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד." |
|
תיקון סעיף 12א |
3. |
בחוק אחרי סעיף 12א(א)(3) יבוא: |
|
|
|
|
|
"(4) סכום השווה ל-%35 מהסכום הבסיסי מהכנסה שמקורה בתמיכה כספית, אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-52% מהסכום הבסיסי מהכנסה האמורה אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד." |
|
תיקון סעיף 12ב |
4. |
בחוק אחרי סעיף 12ב(א)(3) יבוא: |
|
|
|
|
|
"(4) סכום השווה ל-%35 מהסכום הבסיסי מהכנסה שמקורה בתמיכה כספית, אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-52% מהסכום הבסיסי מהכנסה האמורה אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד." |
|
תחילה ותחולה |
5. ת |
תחילתו של חוק זה באחד בחודש שבתום שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד יום התחילה ואילך. |
|
דברי הסבר
סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 (להלן – החוק) קובע כי לצורך קביעת שיעור הכנסתו של הזכאי לגמלת הבטחת הכנסה יש להביא בחשבון כל הכנסה מהמקורות המנויים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ובכלל זה הכנסות בעלות אופי מחזורי ומתמשך אף אם אין מקורן מהשתכרות מעבודה (בהתאם לסעיפים 2(5) או 2(10) לפקודת מס הכנסה). בהתאם להוראות אלו נקבע בחוזרי המוסד כי הכנסות שניתנות מתמיכה כזו או אחרת (מבני משפחה או עמותות, למשל) תובא בחשבון הכנסותיו של תובע הגמלה.
בשורה של פסקי דין שניתנו על ידי כבוד בית הדין הארצי לעבודה, נקבע כי הכנסה שמקורה בתמיכה כספית משפחתית או אחרת, והיא ניתנת באופן מחזורי, עקבי ובשיעורים משמעותיים (שיש בהם להשפיע באופן מהותי על מצבו הכלכלי של מקבל הגמלה), יש להביאה בחשבון הכנסותיו של הזכאי לגמלה (ראו לעניין זה עב"ל 176/09 בליתי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם בנבו, ניתן ביום 08.06.10; עב"ל 618/08 דנה אורן נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם בנבו, ניתן ביום 16.01.11 (להלן – עניין דנה אורן).
יחד עם זאת, ועל אף ההלכה בעניין דנה אורן, נידונו בפני כבוד בית הדין הארצי לעבודה, מספר תיקים שעוסקים בסוגיה שעניינה תמיכה כספית שתכליתה סיוע בתשלום שכר דירה לתובעי הבטחת הכנסה (ראו עב"ל 20952-04-11 אהוד יאיר ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 20.11.15).
במסגרת פסק דינו של כבוד בית הדין הארצי לעבודה בעניין יאיר נקבע שאין להביא בחשבון תמיכה כספית הניתנת לתובע הבטחת הכנסה שאין בבעלותו נכס מגורים ותכליתה סיוע בתשלומי שכר הדירה. כמו כן, כבוד בית הדין הארצי לעבודה עמד על הצורך בתיקון והסדרת הסוגיה באמצעות חקיקה.
לאור האמור, וכן לאור הצורך בתיקון רוחבי וכללי המסדיר את הסוגיה על כלל היבטיה, תוך שמירה על האיזונים הראויים במסגרת חוק הבטחת הכנסה , מוצע לתקן את חוק הבטחת הכנסה כך שייקבעו בו הוראות לפיהם יש להביא בחשבון הכנסותיו של תובע גמלה כל תמיכה כספית (הניתנת במחזוריות ובאופן מתמשך), וזאת ללא כל הבחנה לאלו מטרות היא ניתנת והאם יש בבעלות המבוטח נכס מגורים.
בנוסף מוצע כי חלק מהסכומים שהניתנים כתמיכה כספית לא יבואו בחשבון הכנסותיו של תובע הגמלה וזאת על פי הרכב משפחתי של הזכאים : סכום שאינו מובא בחשבון בשיעור 35% מהסכום הבסיסי לתובע הבטחת הכנסה שהוא יחיד [נכון להיום המדובר בסך של כ- 3,000 ₪] ו- 52% מהסכום הבסיסי לתובעי הבטחת הכנסה בהרכב משפחתי של זוג או יחיד עם ילד אחד לפחות (כ4,500 ₪ כיום).
סכומים אלה, יתווספו לסכומים שאינם מובאים בחשבון היום, בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה וכן נהלי המוסד לביטוח לאומי.