תיק הצעת חוק מס':803-10-2016-000008

סימוכין: 803-99-2016-003340

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון), התשע"ז - 2016

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

מטרתו של החוק המוצע היא לאפשר את המשך מעצרו של אדם שממנו נשקפת סכנה לביטחון הציבור, מהמועד שבו הסתיימה חקירתו בחשד לביצוע עבירה, ועד להוצאת צו מעצר מינהלי נגדו בידי שר הביטחון.

ג. עיקרי החוק המוצע

חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט – 1979 (להלן – החוק), מסמיך את שר הביטחון להורות בצו על מעצרו של אדם, אם טעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור מצדיקים זאת. מעצר מינהלי מכוח צו כאמור יהיה לתקופה הקבועה בחוק ובכפוף להוראות הקבועות בו לעניין הביקורת השיפוטית על המשך המעצר מעת לעת.

על פי פסיקת בית המשפט העליון, בטרם קבלת החלטה על מעצר מינהלי, יש למצות את האפשרות להעמיד את החשוד לדין פלילי בשל החשדות המיוחסים לו, ולעצרו, במקרים המתאימים, במסגרת הוראות חוק המעצרים. לשם כך יש לנהל חקירה פלילית נגד העצור , במטרה לאפשר הגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי נגדו, אשר יתבסס על ראיות גלויות, ואשר יאפשר את מעצרו עד תום ההליכים במקרים המתאימים. כך נקבע בפסק הדין בעניין לרנר:

"אם קיימת אפשרות, כי ביטחון המדינה וביטחון הציבור יובטחו כראוי, במקרים בהם מתחייב הדבר, על-ידי פקודת מעצר המעוגנת בסדרי הדין הפליליים הרגילים, אין הצדקה לפנות לא סמכויות שעת החירום המיוחדות, שנועדו לנסיבות יוצאות דופן, בהן מחייבים ביטחון המדינה או ביטחון הציבור את מעצרו של פלוני, מבלי שתהיה קיימת אפשרות משפטית אחרת להבטיח תוצאה זו" (עמ"מ 2/82 לרנר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(3) 529 (1982)).

בשל מסוכנותו של החשוד, כאמור, ולעתים גם בשל עילות נוספות, החקירה הפלילית מתקיימת כאשר החשוד עצור לצורכי החקירה, בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996. משך תקופת המעצר נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לצרכי החקירה ולשיקולים נוספים.

ואולם גם לאחר  השלמתה של החקירה, לעתים אין בידי גורמי התביעה די ראיות גלויות אשר יאפשרו העמדה לדין של העצור וניהול הליך פלילי נגדו. זאת, על אף שקיים חומר מודיעיני רב אשר מצביע על מסוכנותו לביטחון המדינה או לביטחון הציבור – מידע אשר מצדיק את החזקתו של החשוד במעצר מינהלי, בהתאם להוראות החוק כאמור. שקילת חומר הראיות לשם קבלת הכרעה בעניין הגשת כתב אישום, נעשית סמוך לפני תום תקופת המעצר הפלילי שנקבעה על ידי בית המשפט, ולאחר שהושלמה החקירה. במקרה כזה, פרק הזמן שנותר עד לשחרורו מן המעצר (אם הוחלט שלא להגיש כתב אישום) אינו מאפשר הוצאה של צו מעצר מינהלי נגד החשוד, על אף שמפאת מסוכנותו, יש צורך בהשארתו במעצר בשלב זה.

על כן מוצע לקבוע כי בנסיבות האמורות, בית המשפט יהיה רשאי להורות על הארכת מעצרו של החשוד למשך פרק זמן שלא יעלה על 48 שעות, במהלכו ניתן יהיה לפנות לשר הביטחון לצורך שקילת הוצאת צו מעצר מינהלי בעניינו.

על פי המוצע, בקשה כאמור תוגש על דעת פרקליט מחוז או פרקליט בכיר אחר, מדרגת ממונה ומעלה, שהוסמך לעניין זה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט המדינה, ומשאושרה הארכת המעצר המבוקשת, על רשויות אכיפת החוק לפעול במהירות האפשרית להבאת עניינו של העצור בפני שר הביטחון לשם קבלת החלטה בבקשה להורות על מעצרו המינהלי.

עוד מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה מוסמך להאריך את המעצר כמבוקש רק אם שוכנע כי יש בסיס להגשת הבקשה. יצויין כי אין מדובר בהכרעה שיפוטית בדבר ההצדקה למעצר המינהלי גופו, שכן נושא זה מסור לסמכותו של שר הביטחון. אלא, על בית המשפט להשתכנע, על סמך הראיות שהובאו בפניו בהליכי המעצר וכן לעניין זה, כי קיימת תשתית עובדתית המצדיקה, על פניה, הגשת בקשה לשר הביטחון לצוות על מעצר מינהלי, ושר הביטחון יבחן את מכלול הראיות הנוגעות לעניין זה ויכריע בבקשה לגופה.

מובן כי אם יוחלט לבסוף שלא לבקש את מעצרו המינהלי של העצור, או אם החליט שר הביטחון שלא להיעתר לבקשה, על התביעה להודיע על כך ללא דיחוי לבית המשפט, כדי שהעצור ישוחרר מן המעצר לאלתר.

מוצע להבהיר כי הוראות סעיפים 53 עד 55 בחוק המעצרים, לעניין הגשת ערר על החלטת המעצר, יחולו לעניין החלטת בית המשפט לפי התיקון המוצע.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט – 1979

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

לא צפויה השפעה.

 

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

 

תזכיר חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים) (תיקון מס' ...), התשע"ז – 2016