תזכיר חוק

 

א.  שם החוק המוצע

חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות  (תיקון מס'...), התשע"ז–2016.

ב.  עיקרי החוק המוצע והצורך בו

כללי:

בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3487 מיום ו' באייר התשס"ח (11 במאי 2008) הוקמה יחידה ארגונית להוצאה לפועל ולמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות בניהול נפרד מהנהלת בתי המשפט. יחידה זו החלה לפעול תחת השם "רשות האכיפה והגביה" (להלן: "הרשות") החל מיום 1.1.2009.

התיקונים המוצעים גובשו לנוכח הלמידה השוטפת של הליכי האכיפה הננקטים על ידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן- המרכז) בשנים האחרונות, תוך הצעה לייעול ושיפור תהליכים הקבועים כיום בחוק המרכז בהשוואה לחלק מההליכים הקיימים היום בחוק ההוצאה לפועל ואשר אינם קיימים בחוק המרכז.

 

לתיקון סעיף 1 לחוק:

יש צורך בתיקון הגדרות "גובה" ו- "חוב" בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה- 1995 (להלן- חוק המרכז) וכן בקביעת הגדרות לרשות האכיפה והגבייה ולמנהל רשות האכיפה והגביה בשל הכפיפות הארגונית של המרכז לגביית קנסות למנהל רשות האכיפה והגביה.

לפי הגדרת "גובה" הקבועה היום, מנהל המרכז יכול למנות מנהל לשכת הוצאה לפועל ופקיד של בית משפט או של הנהלת בתי המשפט לצורך גביית חוב לפי חוק המרכז. תפקידי ביצוע מעין אלו, אינם מוטלים בפועל על אורגנים אלה, ועל כן מוצע לייתר אותם מההגדרה.

 

בהגדרת "חוב" מוצע לשנות את הרישא של הגדרת חוב, באופן שיובהר כי חוק המרכז חל הן על חובות המנויים בהגדרת חוב והן על חובות שחוק אחר קבע כי חוק המרכז חל עליהם. הוראה דומה מצויה בסעיף 4(א) לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 שעניינו "תחולה" שם נקבע כי "הוראות חוק זה יחולו על בית דין המנוי בתוספת, וכן על כל ערכאה אחרת שהוראה בחוק קבעה כי יחולו עליה הוראות חוק זה".

כמו כן, עד כה, הוחרגה האפשרות לגבות חובות עבור הרשויות המקומיות. מוצע כי ההחרגה לגבות עבור רשויות מקומיות, תוחרג מהסיפא ואופן גביית חוב עבור הרשויות המקומיות תוסדר.

כמו כן מוצע לקבוע כי המונח "חוב" יכלול גם הוצאות שפסק בית דין מינהלי כהגדרתו בחוק בתי דין מינהליים. 

נוסח הרישא כנוסחו היום הינו: "חוב" - אחד מאלה, לרבות הפרשי הצמדה וריבית, בתוספת פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית

 

לתיקון סעיף 2 לחוק:

בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 9) התש"ע- 2009 בוטלה כפיפות מנהל המרכז למנהל בתי המשפט נוכח ההפרדה שתוארה לעיל. בפועל, כפוף מנהל המרכז למנהל רשות האכיפה והגבייה ועל כן קיים צורך לתקן את הסעיף ולהבהיר כי מנהל המרכז לגביית קנסות כפוף למנהל רשות האכיפה והגבייה. יש לקבוע גם כי למנהל רשות האכיפה והגבייה יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל המרכז. הוראה זו דומה להוראה הקבועה בסעיף 4(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 (להלן- חוק ההוצאה לפועל) לפיה למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות שיש למנהל לשכת הוצאה לפועל.

בנוסף ולנוכח הגידול הרב בהיקף פעילות המרכז, מוצע כי מנהל המרכז יוכל לאצול מסמכויותיו לגורמים נוספים פרט לסגנו. מוצע כי מנהל המרכז יוכל לאצול מסמכויותיו גם לעובד בעל וותק וניסיון של שלוש שנים לפחות או לעובד שהינו מנהל מדור, בדומה לקבוע בסעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל. מוצע לקבוע כי האצלת סמכויות למי שאינו סגן תהיה מצומצמת יותר ותכלול סמכויות פריסה וביצוע פעולות אך לא תכלול סמכות למינוי גובים- כהגדרת סמכות זו בהגדרה "גובה", סמכות להציע העברת גבית חוב על ידי המרכז, כמפורט בפרטים (13) ו-(14) להגדרת חוב, סמכות להציע העברת גביית תשלום על ידי המרכז כמפורט בסעיף 3(א1), סמכות לפנות לרשם לענייני מרכז לצורך ביצוע הליך לפני אזהרה לפי סעיף 6א לחוק, פניה לרשם לענייני מרכז לצורך מינוי כונס נכסים לפי סעיף 7 לחוק, ופניה לשם הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ לפי סעיף 8 לחוק. כמו כן, מוצע כי לא ניתן יהיה לאצול סמכות להציע גביית חוב עבור רשות מקומית ועבור וועדה מקומית לתכנון ולבניה למי שאינו סגן מנהל המרכז.

 

לתיקון סעיף 3 לחוק:

להוספת סעיף קטן א1: ככל שמעמדה של רשות האכיפה והגביה ככלל, ומעמדו של המרכז לגביית קנסות בפרט כגופים המרכזים את פעולות גביית החובות של משרדי הממשלה, הולך ומתבסס, מבקשים גופים שונים, כי תשלום החוב, גם בטרם חלף מועד פירעונו יתבצע באמצעות המרכז לגביית קנסות בשל מגוון השיטות לגביית תשלומים והפריסה הארצית של עמדות התשלומים שמאפשר המרכז. מוצע לאפשר גביית תשלומים אלו על ידי המרכז, אם אישר זאת שר המשפטים לבקשת חשב המשרד הנוגע בדבר ומנהל המרכז. אישור זה יפורסם ברשומות. יובהר כי בתקופה בה טרם הגיע מועד פירעונו של החוב, הרי שפרט לגביית תשלום ולעיתים משלוח מכתב בדבר קיום החוב, המרכז לא יפתח בהליכי גביה לפי חוק זה אלא בחלוף המועד לפירעון החוב. על אותו משקל המרכז גם לא יפעיל ביחס לחיובים אלו, את סמכויות הפריסה והדחיה הקבועות בסעיף 5 לחוק.

להוספת סעיף קטן א2: בסעיף 3(א) לחוק המרכז נקבע כי חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז. בסעיף ההגדרות נקבע כי "גובה" הינו גם בעל תפקיד לפי סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל.

החוק אינו קובע את דרכי הפיקוח על פעולות בעל התפקיד. וועדת האישורים מכח חוק ההוצאה לפועל מוסמכת מכח סעיף 5ז לחוק ההוצאה לפועל לדון בתלונות המוגשות כנגד בעלי תפקיד שמונו על ידה בכל הקשור להפעלת הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל. על כן מוצע כי לוועדת האישורים הפועלת מכח סעיף 5א לחוק ההוצאה לפועל תהיה סמכות לברר תלונות של חייבים או של מנהל המרכז על פעולות גובה שהינו אדם שקיבל אישור בר תוקף מוועדת האישורים. ביחס לגובים שאינם בעלי אישור מוועדת האישורים, הרי שגובים אלה הם עובדי מדינה וחלים עליהם הכללים והדינים החלים ביחס לעובדי מדינה לרבות דין משמעתי.

 

להחלפת סעיף קטן (ד):

סעיף קטן (ד) קובע סדר לפיו ייזקפו התשלומים שמשלם החייב לתשלום החובות בהם הוא חב.  הסעיף כולל רשימה מפורטת של קדימויות שאין בצידה הגיון, פרט לקדימות שביקש המחוקק להקנות לפיצוי לקורבן עבירה לפי פסקה (6) להגדרת חוב.

מוצע לקבוע כי תחילה תישמר הקדימות של חוב הפיצוי לנפגעי עבירה, כאשר יובהר כי תחילה נגבות ההוצאות שהוצאו לגביית החוב. מלבד הקדימות לחוב הפיצוי לנפגעי עבירה, מוצע כי ברירת המחדל תהיה כי זקיפת התשלומים הינה מהחוב הישן ביותר לחוב החדש ביותר, אלא אם כן ביקש החייב שהתשלום יזקף לטובת חוב מסוים.

 

לתיקון סעיף 5 לחוק:

מאחר וישנם חייבים המסכלים את האפשרות להמציא להם מכתבי דרישה, מוצע בתיקון להרחיב את דרכי המצאת הדרישה ולראות בחייב ששלח מכתב ביחס לחוב מסוים או שילם חלק מהחוב כמי שידע על החוב וכמי שהומצאה לו דרישה נוספת לתשלום בדומה לקבוע בסעיף 7(ג1) לחוק ההוצאה לפועל.

 

לתיקון סעיף 5ב לחוק:

הסעיף עוסק בסמכות מנהל המרכז לבצע הפחתה או דחייה של תשלום חוב. כיום מוגשות כ- 20,000 בקשות להסדר חוב והפחתת תוספות פיגורים בשנה. מוצע כי הסמכות הקבועה בסעיף 5ג, תינתן לגורם מנהלי בלא שיהיה הכרח כי בעל הסמכות יהיה עורך דין. לאנשי המקצוע במרכז, כישורים המאפשרים בחינת הבקשות באופן מקצועי ביותר תוך לקיחה בחשבון של שיקולים התלויים במצבו הסוציאלי, הבריאותי והסוציו אקונומי של החייב. לנוכח ההיקף העצום של בקשות ההפחתה, יש צורך למנות מספר גדול יותר של בעלי תפקיד מקרב עובדי המרכז שהם מנהלי מדור ובעלי וותק של שלוש שנים כדי שיוכלו לדון בבקשות. מתן הסמכות לעורך דין בעל וותק של שלוש שנים, מונעת את האפשרות להפקיד תפקיד זה, בידי גורמים שהתמקצעו בכך. לנוכח תיקון סעיף 5ב מתייתר סעיף 5ג ועל כן יש לבטלו. נוסח סעיף 5ג כנוסחו ערב התיקון המוצע:

"סמכות לפטור מתשלום תוספת פיגורים

5ג.     עובד המדינה שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים, שמינה שר המשפטים לענין זה, רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף 1, למעט לפי פסקה (6) להגדרה "חוב", אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור; ביקש החייב פריסה או דחייה של תשלום חוב אגב טיפול בבקשה לפטור מתשלום תוספת פיגורים, רשאי עובד המדינה האמור להורות על פריסת תשלום החוב או דחייתו."

כמו כן מוצע לאפשר למנהל לקבוע כללים לעניין פריסת חובות ולבטל את הסמכות הקבועה לשרים לעשות כן כמקובל ברשויות מנהליות אחרות.

 

לתיקון סעיף 6 לחוק:

א.         התיקון המוצע מסמיך את מנהל המרכז להורות לגופים המפורטים בתוספת הראשונה למסור מידע אודות כתובת החייב אם נוכח כי כתובת החייב אינה נכונה. קבלת מידע זה מאפשרת בין היתר לאתר את החייב לצורך המצאת דרישה. הגופים שמפורטים בתוספת הראשונה הינם הרשויות המקומיות, חברת החשמל, חברות הכבלים והלויין וחברות סלולר, בדומה לקבוע בתוספת השלישית לחוק ההוצאה לפועל.

ב. מוצע להוסיף לסעיף 6 לחוק שעניינו "מסירת מידע", את סעיף קטן (ב2) ולקבוע בו כי  מנהל המרכז רשאי לצוות על בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או שירותי רדיו טלפון נייד, לפי חוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982, למסור לו, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים, את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של חייב. בעל רישיון כאמור יוכל למסור את המידע גם באמצעות גורם המספק מטעמו שירותי מידע לבירור מספר טלפון. לשם שמירה על פרטיות החייב, מוצע לקבוע כי לא יימסר מספר טלפון של חייב, שביקש מבעל הרישיון כאמור שמספר הטלפון שלו יהיה חסוי. יצירת קשר עם החייב במהלך ניהול התיק ויידועו על הליכי הגביה המתנהלים נגדו עשויה לסייע בצמצום חסמים העומדים בפני רבים מחייבי המרכז במהלך ניהול התיק.

 

כדי למנוע מבעלי הרישיון כאמור ועובדיהם לקבל מידע על זהותו של החייב, וכדי לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בפרטיותו של החייב, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע הוראות בעניין אופן העברת הבקשה לבעלי הרישיון או לגורם המספק את המידע האמור מטעמם, ולעניין אופן העברת המידע לידי המרכז. הוראות אלה יבטיחו כי לא ייחשף בפני בעל הרישיון או בפני הגורם המספק את המידע מטעמו, מידע על זהות החייב. ניתן להשיג תוצאה זו למשל באמצעות שליחת "שאילתות סרק" מטעם המרכז בנוסף לשאילתות האמתיות הנדרשות לקבלת מספר טלפון של חייבים אמתיים,  באמצעות הטלת חובה על בעל רישיון או על מי שמספק מידע מטעמו למחוק את המידע שמגיע אליו בתום תקופה קצרה או לאסור שמירתו של מידע כאמור מעבר לפרק זמן מסוים. בנוסף, ניתן לאסור על בעל רישיון כאמור או על מי שמוסר מידע מטעמו לעשות שימוש במידע שמגיע אליו במסגרת האמור בסעיף זה.

פסקה (4) לסעיף הקטן המוצע באה במטרה להדגיש כי אין ביידוע טלפוני על הליכי המרכז לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאה לפי סעיף 5 לחוק.

 

להוספת סעיף 6ב:

בחוק ההוצאה לפועל קבועה סמכות להגיש בקשה לביצוע הליכים בטרם המצאת אזהרה, כאשר הגורם המוסמך על פי חוק ההוצאה לפועל לקבוע  כי ניתן לנקוט בהליכים בטרם המצאת אזהרה הוא רשם ההוצאה לפועל (סעיף 7(ה) לחוק ההוצאה לפועל). מוצע, כי למנהל המרכז  תהיה סמכות לפנות לרשם לענייני מרכז, במקרים בהם הוא לא מצליח לאתר את החייב או כאשר קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום או אם יש חשש כי החייב עומד לצאת את הארץ. בקשה מעין זו צריכה להיתמך בתצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בה.

 

להוספת סעיף 6ג:

ישנם חייבים רבים שלא ניתן להמציא להם דרישת תשלום, על אף המאמצים הרבים שמשקיע בכך המרכז. מוצע כי במקרים בהם נוכח מנהל המרכז כי לא ניתן להמציא דרישת תשלום לחייב יוכל מנהל המרכז לפנות לרשם לענייני מרכז לצורך ביצוע תחליף המצאה. יובהר, כי ביצוע תחליף המצאה לא יחשב כ"המצאה מלאה של הדרישה הנוספת" כהגדרת מונח זה בסעיף 7א לחוק המרכז ולא ניתן יהיה לבקש הטלת הגבלות או הפעלת מאסר חלף קנס על חייב אם ההמצאה הייתה בתחליף המצאה.

 

לתיקון סעיף 8:

לנוכח העובדה, כי הרשם לענייני מרכז, הוסמך במסגרת תיקון מס' 13 לדון בהגבלות, מוצע כי תהיה לרשם לענייני מרכז, גם סמכות לדון בבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ הנובעת מחשש של מנהל המרכז, כי החייב עומד לצאת את הארץ ולסכל את גביית החוב. סמכות זהה קיימת גם לרשמי ההוצאה לפועל, ראו סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

מאחר ובחוק המרכז סמכות ייחודית שאינה קיימת בחוק ההוצאה לפועל והיא סמכות לבקש עיכוב יציאה של מנהל בתאגיד, מוצע כי מתן צו עיכוב יציאה כנגד מנהל בתאגיד ישאר בסמכות בית משפט השלום, כפי הקבוע היום בחוק.

 

לתיקון סעיף 12:

החוק קובע כי כספי חוב שנגבים בעבור קרן או תאגיד יועברו לקרן או לתאגיד בניכוי סכום של 20%. הניסיון מלמד כי גופים רבים, שחובותיהם נגבים לקרן, נרתעים מהעברת חובות לגבייה במרכז בשל ניכוי הסך של 20% הקבוע בחוק. על כן מוצע להשמיט את שיעור ניכוי ההוצאות מהחוק. הנושא יוסדר בין הגופים ועל פי תקצוב משרד האוצר.

 

להוספת סעיפים 12א ו- 12ב:

כאמור בדברי ההסבר להגדרת חוב, עד כה, הוחרגה בחוק האפשרות לגבות חובות עבור הרשויות המקומיות והועדות המקומיות. מוצע כי ניתן יהיה לגבות סכום שיש לשלם לקופת רשות מקומית לפי דין ושפקודת המסים (גביה) חלה עליו, גם אם מדובר בחובות כלפי הרשות המקומית ובלבד ששר המשפטים אישר זאת לבקשת ראש הרשות המקומית ומנהל המרכז. אישור השר יפורסם ברשומות ומאותו רגע לא יגבה אותו סוג חוב באמצעות פקודת המסים גביה, בהתאם לנוסח פרטים  (13) ו (14) להגדרת חוב.

כדי לממן את גביית כספי החובות כלפי הרשות המקומית יקוזזו מכספי חוב שנגבו, ההוצאות הישירות שנצרכו לשם מימון גביית החוב, וכן שיעור שלא יפחת מ 5% לצורך כיסוי התקורות הנחוצות לשם הוצאות תפעול המרכז.

 

באופן דומה, מוצע כי ניתן יהיה לגבות סכום שיש לשלם לקופת ועדה מקומית לתכנון ולבניה לפי דין, ובלבד ששר המשפטים אישר זאת לבקשת יושב ראש הועדה המקומית ומנהל המרכז. אישור השר יפורסם ברשומות ומאותו רגע לא יגבה אותו סוג חוב באמצעות פקודת המסים גביה, בהתאם לנוסח פרטים  (13) ו (14) להגדרת חוב.

 

 

ג. השפעת החוק על תקציב המדינה ועל התקן המנהלי

אין לתיקון משמעות תקציבית.

ד.  להלן נוסח החוק המוצע

הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס'...), התשע"ו–2016