תיק הצעת חוק מסי:מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתיקי פיצויים בגין עבירות מין
סימוכין: 303-99-2016-093913
חוק בתי המשפט (תיקון מסי....) (מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעת נזיקין בשל עבירת מין).
נפגע עבירה שניזוק בעבירה אשר נוהל בגינה הליך פלילי שהסתיים בהרשעה, זכאי להגיש כנגד העבריין תביעת נזיקין לפיצויים בעבור נזקים אלה. תביעה כאמור יכולה להיות מוגשת בהתאם לסעיף 77 לחוק בתי המשפט, כתביעה אזרחית נגררת לפלילים, אם הוגשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו הפך פסק הדין הפלילי לחלוט. משמעות הדבר היא, כי רואים בנתבע כמי שאחריותו למעשים נשוא התביעה הוכחה במשפט האזרחי במידה הנדרשת, נוכח הממצאים במשפט הפלילי, ואין צורך להוכיח אותם שנית. אפשרות נוספת העומדת בפני נפגע העבירה, היא בהגשת תביעה אזרחית "רגילה", אשר במהלכה הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי בעניינו של המורשע יהיו קבילים כראיה לכאורה לאמור בהם במשפט האזרחי, וזאת בהתאם לסעיף 42 לפקודת הראיות.
כך או כך, בשני סוגי ההליכים, אם ירצה נפגע העבירה להוכיח במשפט , כי נגרם לו נזק פיזי ונפשי כתוצאה מן העבירה, יהיה עליו לעשות זאת באמצעות חוות דעת רפואית שתצורף לכתב התביעה, בה יפורט סוג הנזק ושיעורו. הנתבע, הוא העבריין הפוגע שהורשע בהליך הפלילי, יהא רשאי לדרוש כי התובע יעמוד לבדיקה של מומחה מטעמו, ולטעון שלא נגרם לו נזק פיזי או נפשי או ששיעורו נמוך מזה הנטען בתביעה. כללים אלה הם כללי יסוד בהליך האזרחי, והם חלים גם על תובע נפגע עבירה.
יצוין, כי נפגע העבירה יכול לעתור גם לפיצויים בגין נזק לא ממוני שנגרם לו. על פי פסיקת בית המשפט העליון, לצורך הוכחת הנזק הלא ממוני של נפגעי עבירות מין חמורות, אין צורך בהבאת ראיות (בכלל זאת, חוות דעת מומחה), שכן במעשים מסוג זה טמונים מעצם טבעם פגיעה קשה בכבודו של האדם, כאב, סבל ועלבון (ע"א 8195/09 פלוני ז"ל נ׳ פלונית (נבו, ניתן ביום 20.9.15). בפסק הדין, הובהר כי באשר לנזק הממוני שנגרם לנפגעי העבירה שם, לא ניתן לפסוק פיצויים בהעדר חוות דעת מומחה.
אם כן, לצורך קבלת פיצוי בגין נזק ממוני, נדרש נפגע עבירת המין, ככל תובע אחר, לצרף לתביעתו חוות דעת מומחה, וזו תהיה מבוססת על בדיקה אישית שלו על ידי המומחה ומידע אישי, מפורט ורגיש שמסר לו. נפגעי עבירות מין הוכרו בפסיקה ובחקיקה (למשל בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א- 2001), כקבוצת נפגעים בעלי ייחודיות ומאפיינים טיפוסיים, המצדיקים מענה משפטי ומערכתי מיוחד. עבירות מין, מעצם טבען, כוללות יסוד משמעותי של פגיעה באוטונומיה של אדם על גופו וחירותו, ולרוב מביאות לתחושת אובדן שליטה של הנפגע על חייו ועל צנעת פרטיותו. מאפיינים ייחודיים אלה משליכים גם על אפשרות הגשתה של תביעה אזרחית לפיצויים כנגד הפוגע.
פנייה של נפגע עבירת מין למומחה, לצורך ביצוע בדיקה (נפשית או גופנית) והערכה ושערוך של הנזקים ארוכי הטווח שנגרמו לו, כרוכה בקשיים משמעותיים מבחינת הנפגע. נפגעי עבירות אלה סובלים באופן מיוחד מטראומה נפשית הקשורה בחילול כבודם על ידי העבריין, תחושת אובדן שליטה על גופם ועל חירותם וחוויה של העדר מרחב אישי בר הגנה. בקרב נפגעים אלה מוכרים תסמינים נפשיים של חרדה, הימנעות מיצירת קשרים חברתיים, קושי במתן אמון, פגיעה בתחושת הביטחון האישית ועוד. מצבו הנפשי של הנפגע עשוי להיות מורכב עוד יותר לאחר ניהול הליך פלילי, שהוא כשלעצמו אירוע מתמשך, אשר כולל חוויות מורכבות מבחינת הנפגע, בהיבטים של חשיפה בפני אחרים, חוויה מחדש של האירוע הפוגעני, מפגש עם הפוגע ועוד. על כן, בנקודת הזמן שלאחר תום ההליך הפלילי, צפוי כי נפגע עבירת מין יחשוש מפני התמודדות משפטית נוספת, לא כל שכן כזו
הכרוכה בחשיפה בפני מספר מומחים ופירוט בפניהם של כלל הנזקים שנגרמו לו.
במצב המשפטי הקיים, בהתאם לכללי היסוד במשפט האזרחי, רשאי כל צד להביא חוות דעת מומחה מטעמו. לפיכך, הנפגע התובע עשוי להתבקש על ידי העבריין הנתבע לעבור בדיקה נוספת על ידי מומחה מטעמו. נוכח הקשיים שהוצגו לעיל, עניין זה עשוי להוות חסם משמעותי מפני הגשת תביעות אזרחיות בנסיבות האמורות. כך, חששו של הנפגע מפני חשיפה בפני מומחה מתעצם עוד יותר נוכח העובדה כי במהלך ההליך, הוא עשוי להידרש לבדיקה גם על ידי מומחה מטעם ההגנה, שאין לו כל שליטה על זהותו או מקצועיותו. בשים לב לפגיעה שחווה נפגע העבירה על ידי הנתבע, נראה כי דרישת הנתבע שהנפגע ייבדק על ידי מומחה מטעמו, עשויה לכלול חוויה קשה נוספת של פגיעה על ידו.
קשיים אלה אינם בבחינת חשש בעלמא, שכן ניסיון החיים מלמד כי בפועל מוגשות מעט מאוד תביעות נזיקיות של נפגעי עבירות מין כנגד העבריינים שהורשעו בהן
נוכח כל האמור, תכלית ההצעה היא לייצר מנגנון שיקל על נפגעי עבירות מין לממש את זכותם להגיש תביעות כאמור. הפתרון המוצע הוא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, וקביעה כי לא תותר הבאת חוות דעת מומחה מטעם אחד מהצדדים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו. כך, מינוי המומחה מטעם בית המשפט ימנע את הצורך של התובע להיבדק על ידי מספר מומחים שונים ויבטיח כי המומחה יהיה מומחה אובייקטיבי בעל מומחיות הצריכה לעניין, שבית המשפט סבור שהוא ראוי בנסיבות העניין למתן חוות דעת בנושא התביעה. פתרון זה מאזן בין הצורך לתת מענה לקשיים שהוצגו ולהקל על החסמים מפני הגשת תביעות של נפגעי עבירות מין, לבין זכויותיו של נתבע בהליך אזרחי.
עיקר 1 :
על פי המוצע, שר המשפטים יהיה רשאי לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לעניין מינוי מומחה על ידי בית המשפט, בתביעות אזרחיות של נפגעי עבירות מין המוגשות כנגד הנתבע שהורשע בביצוע העבירה. הכלל המוצע הוא, כי אם עשה בית המשפט שימוש בסמכותו ומינה מומחה מטעמו, לא תותר הבאת חוות דעת נוספת לעניין הנדון מטעם הצדדים. עם זאת, בית המשפט רשאי להתיר זאת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם מצא שטעמים אלה גוברים בנסיבות העניין על הצורך להגן על נפגע עבירת המין מפני בדיקה וחשיפה נוספות בפני מומחה נוסף.
מוצע להגדיר "עבירות מין" ככל העבירות המנויות בסימן הי בפרק יי לחוק העונשין.
ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
יתוקן חוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984
ד. השפעת החוק המוצע על תקציצ המדינה, על תקנים צמשרדי הממשלה ועל ההיצט המינהלי
אין.
להלן נוסח החוק מוצע:
תיק הצעת2־ז1ק מסי:מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתיקי פיצויים בגין עבירות מין
סימוכין: 803-99-2016-093918
תיקון סעיף 108 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (להלן - החוק העיקרי),
בסעיף 108, בסופו יבוא:
"(ג) בתקנות סדרי דין לפי סעיף זה, רשאי שר המשפטים לקבוע הוראות מיוחדות לעניין מינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו בכתב על מצבו הרפואי של התובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין; מינה בית המשפט מומחה בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן זה, לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו; בסעיף זה-
"תביעה אזרחית"- תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים כאמור בסעיף 77, או משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי לפי סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; "עבירת מין"- עבירה לפי סימן הי בפרק יי לחוק העונשין, התשל"ז-1977 שהנתבע ביצע כלפי התובע והורשע בה.
תיק הצעת3ח1ק מסי:מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתיקי פיצויים בגין עבירות מין
סימוכין: 303-99-2016-093913