תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), התשמ"ט-1989 1

(ב) היה הפונה חסוי - יתן את התצהיר אפוטרופסו או ידידו הקרוב, לפי הענין.

(ב) בקביעת שיעור התשלום החדשי שיהא בו כדי לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, או את צרכי מחייתם של התלויים בנפגע, לפי הענין, יש להתחשב בהכנסתו של הנפגע ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה, וכן בהוצאותיו מתוך הכנסה זו לצרכי מחיה בתקופה האמורה; כמו כן יש להתחשב בהכנסתו לאחר התאונה של הנפגע, של הפונה או של המבקש, לפי הענין, ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק, קיצבה עקב התאונה או מכל מקור אחר.

(ג) בהתחשבות בהכנסתו של הנפגע קודם לתאונה כאמור בתקנת משנה (ב), לא תובא בחשבון הכנסה שעלתה על ההכנסה המרבית כמשמעותה בסעיף 4(א)(1) לחוק.

(ב) תקנות סדר הדין יחולו על הדיון בבקשה במידה שאינן סותרות הוראות תקנות אלה ובשינויים המחוייבים.

(ב) היה המבקש חסוי - יתן את התצהיר אפוטרופסו או ידידו הקרוב, לפי הענין.

(ב) המשיב יהיה רשאי לצרף תצהיר לכתב התשובה.

(ב) לא ביקש המשיב לחקור את המצהיר או שהחקירה נסתיימה, יחליט בית המשפט אם יש מקום להבאת ראיות אחרות או נוספות בנוגע לשאלה פלונית שקבע.

(ג) בתום הדיון בישיבה הראשונה יתן בית המשפט את החלטתו בבקשה, זולת אם ראה לנכון לדחות את המשך הדיון לשם הבאת ראיות כאמור בתקנת משנה (ב).

(ד) החליט בית המשפט שישולם למבקש תשלום תכוף, יקבע בהחלטתו את המועד האחרון להגשת התביעה העיקרית.

(ב) ננקטו הליכים בתיקים כאמור בתקנת משנה (א) לפני תחילתן של תקנות אלה, יראו אותם כאילו ננקטו לפיהן, אולם בית המשפט רשאי להורות על השלמת מסמכים ופרטים חסרים שיש להמציאם לפי תקנות אלה.