תיק הצעת חוק מס':חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62)

סימוכין: 803-99-2013-096548

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס'...) (חלוקת תיקים בין המשטרה לפרקליטות), התשע"ז-2016.

 

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

תזכיר זה בא לעגן כהוראה קבועה את הוראות חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשע"א-2010 (ס"ח התשע"א, עמ' 30), שהוארך מספר פעמים – האחרונה  שבהן במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשע"ה-2014. הוראה זו מסדירה את חלוקת התיקים הפליליים בין המשטרה לבין פרקליטות המדינה, ותוקף ההארכה האחרונה פוקע ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017).

השתלשלות העניינים שקדמה להארכה משנת התשע"ה מתוארת בדברי ההסבר להארכה משנת התשע"ה, כפי שפורסמו בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשע"ה-2014, ה"ח התשע"ה, עמ' 106, כדלקמן:

 

"חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן - חסד"פ), קבע בעבר כי חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לבין התביעה המשטרתית תיקבע בהתאם לעונש הקבוע לעבירה כך שהתביעה המשטרתית תטפל בעבירות מסוג עוון וחטא, והפרקליטות תטפל בעבירות מסוג פשע. חלוקה זו תאמה באותה תקופה את חלוקת הסמכויות בין בית משפט השלום לבין בית משפט מחוזי לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984- (להלן - חוק בתי המשפט). ואולם בעקבות תיקונים בחוק בתי המשפט בשנות ה– 80, השתנה המצב, ובתי משפט השלום החלו לדון גם בעבירות מסוג פשע.

בפרקטיקה, נוצר מצב שלפיו הועבר חומר חקירה בתיקים בעבירות פשע הנדונות בבתי משפט שלום לתביעה המשטרתית, בלא קווים מנחים ובלא אחידות. על רקע האמור, בשנת 2001 נחקק חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33) (הוראת שעה), התשס"א- 2001 (להלן - תיקון מס' 33). תיקון זה קבע רשימת עבירות בתוספת לחסד"פ המצויות בסמכותו של בית משפט השלום, אשר פרקליט המדינה רשאי לקבוע כי חומר החקירה בהן יועבר ישירות לידי התביעה המשטרתית. התיקון נחקק כהוראת שעה שתוקפה הוארך מזמן לזמן עד שפג תוקפה בחודש נובמבר 2010 .

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 - הוראת שעה), התשע"א 2010- (להלן - הוראת השעה), נחקק בשנת 2010 במטרה להחליף את תיקון מס' 33 לחסד"פ, ונכללו בו שלושה עניינים מרכזיים: (1) קביעת הוראות בדבר חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לבין התביעה המשטרתית (סעיף 60 ותוספת ראשונה א' לחסד"פ); (2) קביעת הוראות בנוגע לסגירת תיקים (סעיף 62 לחסד"פ); (3) התאמת סעיף הגדרת התובעים לחלוקת הטיפול כאמור בסעיף 60 וכן הוספת דיווחים שנתיים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על הסמכות של שוטרים (סעיף 12 לחסד"פ). ההסדר בהוראת השעה התבסס על ברירת המחדל שלפיה חומר חקירה בעבירות מסוג פשע, ככלל, מועבר לטיפול פרקליט, ואילו חומר חקירה בעבירות מסוג עוון וחטא מועבר לטיפול תובע משטרתי. עם זאת, החלוקה האמורה סויגה ברשימת עבירות שנקבעה בתוספת: עבירות עוון שיטופלו בידי הפרקליטות; עבירות פשע שיטופלו בידי התביעה המשטרתית; ועבירות מסוג פשע שבהן יש לפרקליט מחוז שיקול דעת להחליט אם יטופלו בידי הפרקליטות או בידי התביעה המשטרתית. החלוקה כאמור התבססה על היתרון היחסי של כל גוף תביעה - תיקים מורכבים, רגישים או בעלי חומרה מיוחדת יטופלו בידי הפרקליטות, ואילו תיקים בעבירות חמורות פחות, אשר אינם מורכבים מבחינה ראייתית, שבהם נדרש בירור מהיר ואשר התביעה המשטרתית התמקצעה בטיפול בהם - יטופלו בידי התביעה המשטרתית. עוד נקבע בהוראת השעה כי שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לתקן את התוספת בצו, ובלבד שלא יקבע כי עבירות מסוג פשע שהן בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי יטופלו בידי התביעה המשטרתית.

מאז חקיקת הוראת השעה לא עשה שר המשפטים שימוש בסמכותו האמורה, וחלוקת הטיפול בחומר חקירה נעשתה בהתאם לרשימת העבירות בתוספות לחסד"פ כאמור בהוראת השעה. בכל הנוגע לסגירת תיקים, הוראת השעה קבעה הסדר ולפיו התביעה המשטרתית תהיה מוסמכת לסגור תיקי חקירה בכל העבירות שבהן היא מוסמכת לטפל לפי סעיף 60 לחסד"פ כאמור בהוראת השעה. עוד קבעה הוראת השעה תיקונים לסעיף 12 לחסד"פ, שנועדו להתאימו לסעיף 60 כנוסחו בהוראת השעה ולמנוע העברת תיקים מהפרקליטות לתביעה המשטרתית כפי שהתיר בית המשפט בבש"פ 7438/01 אליעזר כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1), 345 (להלן - עניין אליעזר כהן).

בעניין אליעזר כהן קבע בית המשפט העליון כי פרקליט מחוז המחליט על העמדת חשוד לדין בעבירת פשע בבית משפט השלום, רשאי להעביר את הטיפול בתיק ואת הגשת כתב האישום לתביעה המשטרתית. בהצעת החוק הממשלתית (הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית) (תיקון מס' 64), התש"ע- 2010), שהובילה לחקיקת הוראת השעה, הוסבר כי אחת ממטרות הצעת החוק היא לבטל את העברת התיקים הפרטנית, בהתאם לעניין אליעזר כהן, וליצור אחידות בטיפול בחומרי חקירה בין המחוזות השונים.

כמו כן במסגרת הדיונים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת נטען כי ניתן לעקוף את חלוקת הטיפול בתיקים באמצעות הסמכת תובעים לפי סעיף 12 לחסד"פ, ועל כן נקבע פיקוח פרלמנטרי באמצעות חובת דיווחים שנתיים לוועדת החוקה חוק ומשפט על הסמכות של תובעים שהם שוטרים בידי היועץ המשפטי לממשלה ובידי פרקליט המדינה. ההסדר האמור נקבע כהוראת שעה כדי לאפשר מעקב אחר יישום ההסדר והצלחתו וכן בשל כוונתו של יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקדם את איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות. תוקפה של הוראת השעה עמד לפוג בחודש נובמבר 2013 ולכן נחקק חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 - הוראת שעה) (תיקון), התשע"ד) 2013- להלן - תיקון להוראת השעה) אשר האריך את תוקפה של הוראת השעה בשנה וזאת כדי לאפשר לגורמים המתאימים להמשיך ולבחון את ההסדר המוצע ואת איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות.

 כמו כן תוקנו במסגרת התיקון האמור כמה סעיפים בהוראת השעה, שיישומם העלה קשיים .... בשנה זו נערכו דיונים לבחינת ההסדר הכולל ולהכרעה בשאלת איחוד התביעה המשטרתית והפרקליטות אצל שרת המשפטים והמנהלת הכללית של משרד המשפטים, בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים והוחלט כי יש צורך בהמשך בחינת הנושא בידי שרת המשפטים, במקביל לקיום עבודת מטה  לבחינת רשימת העבירות המטופלות בידי הפרקליטות ובידי התביעה המשטרתית....".

 

ג. עיקרי החוק המוצע

 

עיקר 1: סעיפים 1(1), 1(2)(א) – הפיכת הוראת השעה לקבועה–

כאמור לעיל, מוצע לחוקק את הוראת השעה כהוראת קבע, זאת מאחר שיישום הוראת השעה על ידי הפרקליטות והתביעה המשטרתית העלה כי חלוקת הטיפול בחומרי חקירה כאמור בהוראת השעה יוצרת וודאות ובהירות מצד אחד, אך מאפשרת גמישות בהתאם למורכבות התיקים וחומרתם מן הצד השני. על כן מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע.

עיקר 2: סעיפים 1(2)(ב) ו-2 – ביטול דרישת הדיווחים על הסמכות לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת –

הוראת השעה משנת התשע"א כללה הוספת סעיף 12(ד) לחסד"פ, שזו לשונו:

"היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על הסמכת שוטרים לפי סעיף זה; בדיווח כאמור יפורטו מספר ההסמכות של שוטרים לפי קטן (א)(1)(ב) או סעיף (ב) סיפה, היחידות שהוסמכו והסמכויות שניתנו להן."

 

בהתאם להוראת הסעיף נשלחו דיווחים מתאימים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בשנים שחלפו מאז תחילת הוראת השעה.

בהארכת הוראת השעה משנת התשע"ד (חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה) (תיקון), התשע"ד-2013, ס"ח התשע"ד, עמ' 38, נוסף סעיף לחובת הדיווח גם סעיף 60(י) לחסד"פ, שזו לשונו:

"(י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:

(1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות;

(2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;

(3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם."

 

חובות הדיווח נועדו בעיקרן לאפשר בקרה על הוראת השעה והתאמתה לחקיקה קבועה.

מכיוון שמוצע להפוך את ההוראה להוראה קבועה, מוצע גם לבטל את חובת הדיווח האוטומטית. מובן שכמו לגבי יישומו של כל חוק, ניתן יהיה לדווח לפי דרישת הוועדה.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון מס' 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – החוק), שבמסגרתו תוקנו סעיפים 12, 60, 62 והתוספת לחוק, יהפוך להוראה קבועה; יבוטלו סעיף 12(ד) ו-60(י) לחוק.

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

 

מכיוון שהתיקון חל כבר היום כהוראת שעה, לא צפויה השפעה נוספת.

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

 

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62) (חלוקת תיקים בין המשטרה לפרקליטות), התשע"ז-2016