תזכיר חוק

 א. שם החוק המוצע

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) ( תיקון הגדרת הורים מיועדים ותנאים לאישור ההסכם), התשע"ז – 2016.

  ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:

הוראות החוק כיום מאפשרות רק לנשים שיש להן בן זוג והן סובלות מבעיה רפואית בגינה הן נדרשות לבצע פונדקאות, לבצע את ההליך בישראל. בהצעת חוק זו מוצע להרחיב את מעגל הנשים הזכאיות לבצע פונדקאות בישראל גם לנשים ללא בן זוג, הסובלות מבעיה רפואית כאמור. כמו כן, מוצע לעגן בחקיקה ראשית תנאים נוספים לאישור הסכם פונדקאות על אלו המנויים כיום בחוק. כפי שמפורט בדברי ההסבר להצעת החוק, מטרת תנאים אלו היא להגן על הצדדים להליך בכלל, ועל האם הנושאת ועל הילד שעתיד להיוולד כתוצאה מביצוע ההליך בפרט.  

להלן עיקרי החוק:

1. תיקון סעיף ההגדרות;

2. קביעת גיל מזערי ומירבי  לאם נושאת והורים מיועדים והגבלת מספר הליכי פונדקאות שאם נושאת והורים מיועדים רשאים לבצע בישראל;

3. עדכון המונחים שבחוק בכל הנוגע למשרד הרווחה והשירותים החברתיים;

4. קביעה כי חוות הדעת הפסיכולוגית והרפואית של האם הנושאת ושל ההורים המיועדים יהיו מטעם גורמים מטפלים נפרדים;

5. הגבלת מספר הניסיונות להשתלת ביציות מופרות באם נושאת;

6. הסמכת ועדת האישורים לבחון האם הורים מיועדים הורשעו בעבירות אלימות, מין או סחר בבני אדם כתנאי לאישור ההסכם;

7. קביעה כי יינתן לבן זוגה של אם נושאת נשואה הסבר על ההליך והשלכותיו וכן תינתן לו האפשרות להבעת עמדתו ביחס להליך;

8. הסמכת ועדת האישורים לאשר, במקרים מיוחדים בלבד, הליכי נשיאת עוברים להורים מיועדים שעברו את הגיל המירבי שנקבע וכן הגבלת אפשרותם של הורים מיועדים, שבקשתם לביצוע ההליך נדחתה, להגיש בקשה נוספת בתוך בשנתיים;

9. קביעת איסור על התקשרות בהסכם לנשיאת עוברים בישראל, ביצוע הפריה חוץ-גופית, השתלת ביציות באם נושאת וקבלת או מתן תמורה במסגרת ביצוע הסכם לנשיאת עוברים, אלא בהתאם להסדרים הקבועים בחוק;

10. הסמכת בית המשפט לדרוש תסקיר עובד סוציאלי כתנאי למתן צו הורות להבטחת טובת הילד במקרים בהם הוא רואה צורך בכך, תחת החובה הקיימת כיום בחוק לקבלת תסקיר כאמור;

11. עדכון סעיף העונשין בהתאם לתיקונים המוצעים בהצעת החוק .

  ג.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

החוק המוצע ישפיע בעיקר על התנאים לביצוע ההליך הנבדקים על ידי ועדת האישורים. משכך לא צפויה השפעה משמעותית על תקציב המדינה, על התקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי.

  ד. הערכת השפעות רגולציה (RIA)

הוסכם בתיאום עם משרד ראש הממשלה, כי לא נדרש ביצוע הליך RIA  הואיל ותזכיר הכולל את עיקרי תזכיר זה הופץ במהלך כהונת הכנסת ה-19 ובפרט שנוסח תזכיר זה מצומצם יותר מהתזכיר שכבר הופץ.

 ה.  להלן נוסח החוק המוצע ודברי ההסבר:

תזכיר חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) ( תיקון הגדרת הורים מיועדים ותנאים לאישור ההסכם), התשע"ז - 2016

דברי הסבר

כללי בשנת 1996 פורסם חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו- 1996 (להלן- חוק הפונדקאות). באותה העת תופעת ההתקשרות בהסכמים לנשיאת עוברים (להלן- פונדקאות) פונדקאות הייתה עדיין תופעה חדשה יחסית שלא הוסדרה ברוב מדינות העולם. באותה העת, סבר המחוקק בישראל כי יש לאפשר פונדקאות לקבוצה מצומצמת-  איש ואישה שהם בני זוג, אשר נמנעה מהם האפשרות להביא ילדים לעולם עקב ליקוי פיזיולוגי שמונע מהאישה לשאת הריון או כאשר מחמת ההיריון נשקפה סכנה לחיי האישה.

ביום י"א בסיון התשס"ו (7 ביוני 2010) מינה המנהל הכללי של משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, ועדה ציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף (להלן- ועדת מור יוסף). בין היתר, הוטל על ועדת מור יוסף לבחון את ההסדרים הקיימים בתחום הפונדקאות. הוועדה נדרשה לשאלה האם יש מקום להרחיב את מעגל הזכאים להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים גם לאישה ללא בן זוג ולגבר ללא בת זוג. הוועדה הגישה את המלצותיה במאי 2012.

לגבי פונדקאות בישראל, הכירה הוועדה בכמיהתם של נשים ללא בני זוג ושל גברים ללא בנות זוג להביא ילדים לעולם ובכך שהפונדקאות עשויה להוות פתרון עבורם, ואולם הוועדה סברה לגבי גברים ללא בנות זוג, כי אין לאפשר לקבוצה זו לבצע פונדקאות תמורת תשלום אלא באופן אלטרואיסטי בלבד, משום שבשונה מנשים וזוגות הטרוסקסואלים, עבור גבר ללא בת זוג, פונדקאות מהווה פתרון מרכזי ואפילו ראשון להבאת ילדים לעולם ומכך עולה חשש שהדבר יבוא בהכרח על חשבונן של הנשים הלוקות בבעיה רפואית אשר החוק ביקש לתת להן מענה לכתחילה.

דעת המיעוט בוועדת מור יוסף סברה כי חוק הפונדקאות יתוקן כך שלא תותר פונדקאות תמורת תשלום כלל.

בנוסף לכך, המליצה ועדת מור יוסף על הגבלת מספר הפעמים שהורים מיועדים המתקשרים עם אם נושאת בהסכם לנשיאת עוברים לשם הולדת ילד יוכלו להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, והמלצות נוספות שמטרתן להגן על טובת הילד שייוולד ועל האם הנושאת כגון מספר ההליכים שבהן אישה תוכל לשמש כאם נושאת.

לאחר בחינת ההמלצות האמורות הוחלט כי יש להרחיב את מעגל הנשים הזכאיות לבצע פונדקאות בישראל גם לנשים ללא בן זוג, הסובלות מבעיה רפואית בגינה הן נדרשות לבצע את ההליך, ובכך לאפשר לכל אישה הסובלת מבעיה רפואית לעבור את ההליך בישראל ללא קשר לשאלת מעמדה האישי.

השפעת החוק המוצע על זכויות ילדים

החוק המוצע כולל הוספת תנאים שעל ועדת האישורים לבדוק בטרם מתן אישור להורים מיועדים להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, בישראל ומחוץ לישראל. תנאים אלה נועדו, בין היתר, להגן על טובת הילד שייוולד כתוצאה מביצוע ההסכם. כך למשל, מוצע כי ועדת האישורים תבדוק אם המבקשים להיות הורים מיועדים הורשעו בעבירת אלימות או מין או סחר בבני אדם, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה קיים חשש של ממש לפגיעה משמעותית בטובת הילד שייוולד. כן מוצע להגביל את הגיל המרבי של ההורים המיועדים כך שלפחות לאחד מהם טרם מלאו 54 שנים. גיל זה משקף, בין היתר, את השמירה על טובת הילד שייוולד.

סעיף 1 על פי הגדרת המונח "הורים מיועדים" בחוק הפונדקאות, הורים מיועדים הם איש ואשה שהם בני זוג בלבד. מוצע להרחיב את ההגדרה כך שתחול גם לגבי אישה בלא בן זוג המעוניינת להתקשר עם אם נושאת בהסכם לנשיאת עוברים.

עוד מוצע להוסיף הגדרה למונח "תושב ישראל", בהתאם להגדרה הקיימת בחוק אימוץ ילדים התשמ"א- 1981.

מוצע גם להוסיף הגדרה למונח "חוק תרומת ביציות" בהתאם לחוק שפורסם בשנת 2010.

 

סעיף 2 סעיף 2 לחוק הפונדקאות קובע תנאים לאישור הסכם לנשיאת עוברים הנוגעים לצדדים להסכם.

מוצע לקבוע תנאים נוספים הנוגעים לאם הנושאת, ובהם: כי הרתה וילדה בעבר והילד שילדה לא ניטל מחזקתה; וכי יוגבלו מספר הפעמים שאישה תוכל להיות אם נושאת. כן מוצע לקבוע גיל מזערי ומירבי לאמהות נושאות ולהורים מיועדים.

לגבי ההורים המיועדים, מוצע כי הם יהיו זכאים לביצוע ההליך רק אם אין להם יותר מילד אחד משותף- במקרה שהם בני זוג, ולגבי אם מיועדת יחידה, היינו אישה בלא בן זוג– התנאי הוא שאין לה יותר מילד גנטי אחד.  בנוסף על הקבוע היום בחוק, לפיו הביציות בהן נעשה שימוש במסגרת ההליך לא יהיו לעולם של האם הנושאת ולגבי הורים מיועדים שהם בני זוג - הזרע תמיד יהיה של האב המיועד, מוצע לקבוע לגבי אם מיועדת יחידה כי ניתן יהיה לעשות שימוש רק בביציותיה במסגרת הליך פונדקאות, וזאת כדי לשמור על העיקרון של קשר גנטי בין אחד מההורים המיועדים לפחות לבין הילד שייוולד כתוצאה מההליך.

סעיף 3   סעיף 3 לחוק הפונדקאות עוסק בוועדת האישורים. מוצע כי לפחות אחד מחברי ועדת האישורים יהיה עובד המדינה וכן לקבוע את תקופת כהונתם של חברי ועדת האישורים.  

סעיף 4   בסעיף 4 לחוק הפונדקאות מפורטים המסמכים המוגשים במסגרת בקשה לאישור הסכם לנשיאת עוברים בישראל. בהתאם להמלצות ועדת מור יוסף בדבר הפרדה בין הצוות המטפל בהורים המיועדים לצוות המטפל באם הנושאת, מוצע כי ההורים המיועדים והאם הנושאת יגישו לוועדת האישורים, בנפרד, כל אחד מטעמו, חוות דעת רפואית והערכה פסיכולוגית שיינתנו על ידי רופאים ופסיכולוגים שונים.

סעיף 5  מוצע  להוסיף מספר תנאים לרשימת התנאים לאישור הסכם לנשיאת עוברים המנויים בסעיף 5 לחוק הפונדקאות: כי לא קיים חשש לפגיעה בבריאות האם הנושאת או  בטובת הילד שייוולד;  כי ההורים המיועדים לא הורשעו בעבירות המפורטות בסעיף והמעלות חשש של ממש לפגיעה משמעותית בטובת הילד שייוולד, וכי במקרה שבו האם הנושאת היא נשואה, יוסבר לבן זוגה מהן ההשלכות של ההליך והסיכונים הכרוכים בביצועו. כדי למנוע הגשת בקשות חוזרות ונשנות בידי הורים מיועדים שלא נמצאו מתאימים לביצוע ההליך בשל אי קיום תנאי מהתנאים הנדרשים, מוצע כי אם הוועדה דחתה בקשה לאישור הסכם בשל אי קיומו של תנאי הנוגע להורים המיועדים, ולא השתנו העובדות שהביאו לדחיית הבקשה, הוועדה לא תדון בבקשה נוספת של אותם הורים מיועדים, אלא בחלוף שנתיים ממועד דחיית הבקשה.

סעיף 6 סעיף 7 לחוק הפונדקאות עוסק בביצוע הסכם לנשיאת עוברים ומתייחס רק להפריית ביצית והשתלתה באם נושאת. מוצע כי התקשרות בהסכם לנשיאת עוברים בישראל, ביצוע הפריה חוץ-גופית, השתלת ביציות באם נושאת וקבלת או מתן תמורה במסגרת ביצוע הסכם לנשיאת עוברים, יבוצעו רק בהתאם להסדרים הקבועים בחוק. זאת במטרה להבטיח כי ההסדרים הקבועים בחוק, שמטרתם להעניק הגנה מרבית על האינטרסים של כלל הגורמים המעורבים בהליך, יישמרו.

סעיף 7  על פי סעיף 11 לחוק הפונדקאות בית המשפט חייב לקבל תסקיר עובד סוציאלי כתנאי למתן צו הורות. מוצע כי בית המשפט יהיה רשאי לדרוש תסקיר עובד סוציאלי להבטחת טובת הילד במקרים שבהם הוא רואה צורך בכך, כתנאי למתן צו הורות להורים מיועדים. קבלת תסקיר עובד סוציאלי כאמור, לא תהווה תנאי הכרחי למתן צו ההורות, למעט במקרים שבהם הודיע עובד סוציאלי לבית המשפט כי קיים חשש לפגיעה בטובת הילד שייוולד. במקרים אלה יהיה חייב בית המשפט לקבל תסקיר עובד סוציאלי בטרם הכרעה בבקשה.

סעיף 8 סעיף 19 לחוק הפונדקאות קובע עונשים על עבירות שונות לפי חוק הפונדקאות. מוצע להחליף את נוסח הסעיף ולהתאימו לתיקונים המוצעים בהצעת חוק זו.

סעיף 9 מוצע להוסיף את סעיף 20א לחוק הפונדקאות ובו לקבוע כי עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים יהיה רשאי לקבל מוועדת האישורים את כל המסמכים והמידע המצויים ברשותה לצורך ביצוע תפקידיו לפי חוק הפונדקאות.

סעיף 10 מוצע לקבוע כי יום תחילתו של החוק המוצע יהיה שלושה חודשים מיום פרסומו, כדי לאפשר היערכות ליישום הוראות החוק המוצע.

סעיף 11 החוק המוצע משנה את המצב שהיה קיים עד כה בנוגע להליכים נשיאת עוברים. כך למשל, נדרשת ועדת האישורים להתנות את מתן האישור להורים המיועדים בתנאים נוספים על אלה המנויים היום בחוק הפונדקאות, כגון בדיקת עברם הפלילי. כדי שלא לפגוע במי שכבר קיבלו את אישור ועדת האישורים לפני תחילתו של החוק המוצע,  מוצע כי הוראות החוק המוצע לא יחולו עליהם.