תזכיר חוק בנקי זרע להפצה.doc תזכיר חוק בנקי הזרע, התשע"ז-2016

תזכיר חוק

 א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק בנקי הזרע, התשע"ז-2016

  ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:

בהצעת חוק בנקי הזרע, התשע"ז-2016, מוצע לעגן בחקיקה ראשית את ההיבטים השונים הנוגעים להקמה, ניהול והפעלה של בנקי זרע ושימוש בזרע של תורם או של מטופל בישראל. להלן עיקרי החוק:

1.  קביעת ייחוד ואיסור פעולות;

2.  קביעת תנאים להכרה בבנק זרע ולניהולו;

3.  קביעת כללים לתרומת זרע למטרות הולדה, הקצאת תרומת זרע לנתרמת ותוצאות השימוש בזרע למטרות הולדה;

4.  קביעת כללים לייבוא זרע של תורם או של מטופל שניטל במדינת חוץ;

5.  הסדרת הקמת מאגר מידע לרישום תרומות זרע בישראל שמטרתו מניעת האפשרות להקצאת זרע תורם לקרובת משפחתו, הגבלת מספר הנשים שיוקצה להם זרע אותו תורם, בדיקת תנאים נוספים שנדרשים לשם אישור תרומת הזרע ובדיקת קרבת משפחה למניעת נישואי קרובים לשם ביצוע תפקידו של רשם היילודים;

6.  הסדרת הקמת מרשם יילודים מתרומת זרע שמטרתו לאפשר לאדם לברר האם נולד כתוצאה משימוש בתרומת זרע וכן לאפשר לגבר ואישה יחדיו, או לרשם הנישואין, לברר  האם קיימת בין איש ואשה קרבת משפחה;

7.  קביעת כללים לשימוש בזרע לצורך הזרעת אישה או הפרייה חוץ גופית;

8.  קביעת כללים להקפאת זרע לשימוש עתידי;

9.  קביעת ההוראות הנוגעות לנטילה ושימוש בזרע של נפטר;

10.  קביעת כללים לשמירת האנונימיות של תורמי זרע, נתרמות זרע, בני זוגן והילדים שנולדו כתוצאה משימוש בתרומת זרע, וכן קביעת כללים הנוגעים לסודיות המידע ולאבטחתו;

11.  קביעת הוראות עונשיות על  הפרת סעיפים לפי חוק זה.

  ג. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

החוק כרוך בהוצאות מתקציב המדינה (הקמה ותפעול של מאגר המידע ומרשם הילודים). במקביל להפצת התזכיר, תבוצע הערכה של ההשלכות התקציביות של ההוראות הקבועות בהצעת החוק.

  ד. הערכת השפעות רגולציה (RIA)

לאור המדיניות לעניין החלת הליכי טיוב הרגולציה, נראה כי הצעת החוק, רובה ככולה, פטורה מעריכת RIA.  לעניין ההוראות הנוגעות לפתיחת בנק זרע במוסד רפואי שאינו בית חולים, הוסכם בתיאום עם משרד ראש הממשלה, כי הליך RIA  ייעשה לאחר הפצת התזכיר.

 

 

 

 

 

 

 

 ה.  להלן נוסח החוק המוצע ודברי ההסבר:

 

תזכיר חוק בנקי הזרע, התשע"ז-2016

 

 

 

 

 

פרק א: פרשנות

מטרת החוק

1.  

מטרתו של חוק זה היא להסדיר את השימוש בזרע למטרות הולדה תוך שמירה  מרבית על בריאותם, כבודם, פרטיותם וזכויותיהם של מפקידי זרע, תורמי זרע ונתרמות זרע ומי שנולד כתוצאה מביצוע ההליך.

הגדרות

2.  

" אם נושאת" - כהגדרתה בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996[1];

 

 

"בית משפט" - בית משפט לענייני משפחה;

 

 

" בית חולים" – בית חולים רשום בהתאם לסעיף 25 לפקודת בריאות העם 1940[2];

 

 

"בת זוג קבועה של נפטר" –  אשה שלפני מות הנפטר גרה יחד עמו באופן קבוע וביום מותו הייתה ידועה בציבור כאשתו - כל עוד לא נישאה לאחר;

 

 

" בנק זרע" –מחלקה או יחידה במוסד רפואי שהמנהל הכיר בה לפי פקודת בריאות העם ובהתאם להוראות סעיף 14, אשר מצוי בה מאגר של זרע מוקפא לצורכי הזרעה עתידית;

 

 

"הזרעה" – הזרעה מלאכותית של אשה בזרע, שעבר הכנה מעבדתית במעבדת זרע;

 

 

"המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה;

 

 

"הפריה חוץ גופית" (IVF) - תהליך בו מתבצעת הפריה בין זרע וביצית שלא בגוף האישה;

 

 

"זרע" – נוזל הזרע והזרעונים;

 

 

"חוק הגנת הפרטיות" - חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981[3]

 

 

"חוק מרשם האוכלוסין" - חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965[4];

 

 

"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977[5];

 

 

"חוק תרומת ביציות" - חוק תרומת ביציות, התש"ע - 2010[6];

 

 

"מוסד רפואי" –בית חולים או מרפאה, כמשמעותם בסעיפים 24 ו-34 לפקודת בריאות העם, לפי הענין;

 

 

"מחלקה מוכרת" – מחלקה מוכרת כהגדרתה בחוק תרומת ביציות;

 

 

"מחקר" - מחקר מסוים שאושר כדין או סוגים מסוימים של מחקרים שאושרו כדין;

 

 

מנהל בנק זרע" – רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד וגניקולוגיה או אורולוגיה, בעל ניסיון בתחום  הפריון, לרבות פריון הגבר,  שהכיר בו המנהל;

 

 

"מעבדת זרע" – מעבדה רפואית כהגדרתה בפקודת בריאות העם ובה נבדק זרע בקשר לפוריות הגבר, לרבות טיב הזרע ושיפורו, בדיקת נוזל הזרע ובדיקות ביוכימיות והורמונים בדם ובזרע, וכן בדיקות הקשורות להכנת זרע להזרעה והפריה;

 

 

"מרפאת פריון ציבורית" – מרפאה כמשמעותה בפקודת בריאות העם, בה ניתן טיפול באי-פוריות, שאינה מרפאה פרטית ושאינה פועלת למטרות רווח;

 

 

"נשואים" - גבר ואישה הנשואים זה לזו;

 

 

"נתרמת זרע" – אישה המבקשת להרות באמצעות הזרעתה או הפרייתה בזרע תורם;

 

 

"נתרמת זרע יחידנית" – נתרמת זרע שאינה נשואה;

 

 

" עובד סוציאלי ראשי" – עובד סוציאלי ראשי שמונה לפי סעיף 20(ג) לחוק ההסכמים;

 

 

"פרטים אישיים" – תאריך לידה, מספר זהות ודת;

 

 

"פקודת בריאות העם" - פקודת בריאות העם 1940[7]

 

 

"קרוב משפחה מדרגה ראשונה" – סב, סבתא, הורה, אח, אחות,  ילד, ילדה, גיס, גיסה או אחיין;

 

 

"קרוב משפחה מדרגה שניה, - קרוב משפחה מדרגה ראשונה וכן אחות האב, אשת האב ואשת אחי האב;

 

 

"רופא בבנק זרע" – רופא בעל תואר מומחה ביילוד וגניקולוגיה בבנק זרע, שמנהל בנק זרע הסמיכו לביצוע פעולות לעניין חוק זה;

 

 

"תואר מומחה" – כמשמעותו בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג – 1973[8];

 

 

"תושב ישראל"- מי שהוא תושב לעניין חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[9], לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק האמור;

 

 

"תורם זרע" – אדם הנותן מרצונו מזרעו לשם הזרעה או הפריה חוץ גופית של נתרמת שזהותה אינה ידועה לו;

 

 

"תורמת ביציות" – תורמת כהגדרתה בחוק תרומת ביציות;

 

 

פרק ב: ייחוד ואיסור פעולות:

נטילה ותרומת זרע למטרת הולה

3.  

נטילה ותרומת זרע יהיו למטרות טיפולי פריון או הולדת ילד.

 

ייחוד הוראות החוק

4.  

לא ייטול אדם זרע מגבר, לא יבצע טיפול מעבדתי בזרע ולא יקצה זרע למטרות הולדה, אלא לפי הוראות חוק זה.

איסור הוצאת זרע תורם מישראל

5.  

לא יוציא אדם מישראל זרע שניטל מתורם זרע בישראל, אלא על ידי נתרמת זרע לשם מימוש הורותה כאם גנטית או ביולוגית לילד שייולד ובהתאם להוראות חוק זה.

מקום ביצוע פעולות

6.  

לא יבצע אדם הזרעת אישה בזרע תורם אלא בבנק זרע, במחלקה מוכרת או במרפאת פריון ציבורית ולא יבצע אדם טיפול מעבדתי בזרע תורם אלא בבנק זרע של בנק זרע או של מחלקה מוכרת.

איסור סחר בזרע

7.  

לא ייתן אדם ולא יקבל, במישרין או בעקיפין, תמורה עבור זרע שניטל מגופו של גבר או המיועד להינטל כאמור, או בעבור הקצאת זרע למטרות הולדה או  הסכמה לתרומת זרע כאמור; לעניין סעיף זה לא יראו כתמורה פיצוי ששולם לתורם על ידי בנק זרע.

איסור תיווך

8.  

לא יתווך אדם, במישרין או בעקיפין, בין גבר לאדם אחר, לשם נטילת זרע לצורך הולדת ילד או לשם ביצוע הזרעה או הפריה חוץ גופית בזרעו של אדם, אם התיווך נעשה בתמורה שנתינתה אסורה לפי הוראות סעיף 7, או אם הובטחה בעבור הזרע תמורה שנתינתה אסורה כאמור, ולא יקבל אדם תמורה בעד תיווך בנסיבות אלה.

איסור התניה

9.  

לא יתנה אדם מתן טיפול רפואי בגבר, לרבות טיפול פוריות, או את המועד למתן טיפול כאמור, בהסכמתו לנטילת זרע מגופו.

 

 

פרק ג: בנקי זרע

 

 

סימן א': הכרה בבנק זרע וניהולו

חובת הכרה בבנק זרע

10.  

לא יפתח אדם, לא יחזיק ולא ינהל בנק זרע אלא במוסד רפואי ורק אם קיבל את הכרת המנהל כאמור בסעיף 14. 

בקשה להכרה בבנק זרע

11.  

מנהל מוסד רפואי רשאי לפנות בכתב למנהל בבקשה להכרה בבנק זרע; לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על התקיימות התנאים שנקבעו לפי סעיף  12 ולגבי בקשה לפתיחת בנק זרע שלא בבית חולים- גם התנאים המפורטים בסעיף 13; לשם קבלת החלטה בבקשה כאמור, רשאי המנהל לדרוש כל פרט נוסף הרלוונטי לעניין.

תנאים להכרה בבנקי זרע

12.  

המנהל יקבע בתקנות תנאים להכרה בבנקי זרע ובכלל זה הוראות בדבר מבנה בנק הזרע, הציוד והמכשור, הצוות הרפואי, בטיחותו ואמצעי אבטחת מידע שיקוימו בו .

תנאים נוספים להכרה בבנק זרע שאינו בבית חולים

13.  

המנהל רשאי לאשר לרופא מורשה הכשיר להתמנות למנהל בנק זרע (בסעיף זה- המבקש) לפתוח ולנהל בנק זרע שלא בבית חולים אם הוכח להנחת דעתו:

 

 

 

(1) כי  למבקש ידע וניסיון מתאימים לניהול בנק זרע;

 

 

 

(2) כי עומדים בפני המבקש אמצעים כלכליים נאותים לשם ניהול בנק זרע;

 

 

 

(3) כי פתיחת בנק הזרע לא תפגע פגיעה בלתי סבירה בפעילות בנקי הזרע המוכרים;

 

 

 

(4) כי  המבקש התקשר בהסכם עם בנק זרע בבית חולים, שאישר המנהל, לפיו מנות הזרע השמורות בבנק הזרע שבניהולו יועברו ויישמרו בבנק הזרע שבבית החולים עמו חתם על הסכם, אם יהיה חשש להמשך פעילות בנק הזרע שבניהולו;

 

 

 

(5) ההקמה וההפעלה השוטפת של בנק הזרע לא יטילו מעמסה על ההוצאה הציבורית לבריאות והקמתו לא תגרום לחריגה משיעור בנקי הזרע לנפש על פי ייעודם ועל פי צרכי האוכלוסייה באותו אזור.

 

 

 

(6) מתקיימים בבנק הזרע התנאים שנקבעו לפי סעיף 12.

הכרה בבנק זרע ותוקפה

14.  

(א)  ראה המנהל כי מתקיימים בבנק הזרע, להנחת דעתו, התנאים שנקבעו בהתאם להוראות סעיף 12, ואם היה בנק זרע שלא בבית חולים גם התנאים המפורטים בסעיף 13, רשאי להכיר בבנק הזרע.

 

 

(ב) תוקפה של ההכרה יהיה שלוש שנים.

 

 

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (ב), המנהל רשאי, מטעמים שיירשמו בהחלטתו, לתת הכרה לבנק זרע לתקופה קצרה מהתקופה האמורה באותו סעיף  קטן.

 

 

(ד) המנהל רשאי לשוב ולחדש את ההכרה לתקופות נוספות של שלוש שנים.

הגבלה, התלייה או ביטול הכרה בבנק זרע

15.  

המנהל רשאי, אם ראה צורך בכך לשם הבטחת מתן שירותים רפואיים ברמה נאותה, לאחר שניתנה למנהל המוסד הרפואי ולמנהל בנק הזרע הזדמנות לטעון את טענותיהם, להתנות תנאים למתן ההכרה בבנק זרע, לבטל הכרה שנתן, להתלותה לתקופה שיקבע, או להגבילה, אם מצא כי:

 

 

 

(1) חל שינוי בעובדות, בנסיבות או בתנאים ששימשו יסוד להחלטה על מתן ההכרה כאמור;

 

 

 

(2)  נתגלו בניהולו או בהפעלתו של בנק הזרע רשלנות או חוסר יכולת מקצועית;

 

 

 

(3)  טעם אחר כיוצא באלה המונע לדעת המנהל את הפעלת בנק הזרע.

מעבדת זרע

16.  

(א)  בכל בנק זרע תפעל מעבדת זרע.

 

 

(ב) במשך כל שעות פעילות מעבדת הזרע יהיה נוכח בה לפחות בעל תעודת עובד מעבדה רפואית מוסמך במקצוע פוריות אחד; בסעיף זה- "תעודת עובד מעבדה רפואית מוסמך במקצוע פוריות"- כהגדרתה בפקודת בריאות העם.

אחריות מנהל המוסד הרפואי ומנהל בנק הזרע

17.  

מנהל המוסד הרפואי ומנהל בנק הזרע יהיו אחראים למילוי הוראות חוק זה ולפעולות המבוצעות בבנק הזרע ובמעבדת הזרע.

 

 

פרק ד': תרומת זרע למטרות הולדה

 

 

סימן א': קבלת תרומת זרע מתורם

הגשת בקשה לתרום זרע

18.  

תורם זרע יגיש למנהל בנק זרע בקשה בכתב לשם קבלת אישור לתרום זרע.

הסבר לתורם זרע לפני מתן אישור לתרומת זרע

19.  

לא יינטל זרע מתורם אלא לאחר שרופא בבנק הזרע אישר את נטילת הזרע   לפי הוראות סעיף 20 ותורם הזרע חתם על הסכמתו לתרומת הזרע לאחר שניתן לו הסבר בכתב, בשפה המובנת לו, בנוסח שהורה המנהל, הכולל בין השאר, את הפרטים המפורטים להלן (להלן- כתב הסכמה) ולאחר שפורט בעל פה בפני תורם הזרע תוכן כתב ההסכמה:

 

 

 

(1) זכויותיו של התורם והאיסורים החלים עליו לפי הוראות חוק זה ובכלל זה, הסבר על כי הזכויות והחובות בין הורים ושאר קרוביהם ובין ילדי ההורים לא יהיו קיימות בינו לבין הילד שייוולד כתוצאה מתרומת הזרע, ולא יהיו נתונות לו, ביחס ליילוד, הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם;

 

 

 

(2) הפרטים שיישמרו במאגר המידע ובמרשם היילודים והתנאים למסירת מידע מהמאגר או מהמרשם;

 

 

 

(3) זכויות התורם לבקש לחזור בו מהסכמתו לתרומת הזרע למטרות הולדה ולבקש לשנות את ייעוד הזרע שניטל מגופו, בהתאם להוראות סעיף  24;

 

 

 

(4) הבדיקות הרפואיות שהוא יידרש לעבור  וכן הסבר על הבדיקות, לרבות בדיקות גנטיות, שעשויות להיעשות בזרעו בעתיד שמטרתן לקבוע האם ניתן להשתמש בזרע למטרות הולדה או לקבוע האם נשקפת סכנה  למחלה גנטית ביילוד או בעובר ועל אפשרותו לקבל מידע על תוצאות בדיקות הזרע כאמור, ככל שייערכו;

 

 

 

(5) אפשרותו לתרום חלק מזרעו למטרות מחקר בהתאם לתקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ"א - 1980[10]

תנאים למתן אישור לתורם זרע

 

20.  

רופא בבנק הזרע רשאי לאשר נטילת זרע מתורם רק אם התקיימו כל התנאים הבאים:

 

 

 

(1) מלאו לתורם הזרע  19 שנים, ואם הוא יהודי- תרם הזרע הוא תושב ישראל;

 

 

 

(2) תורם הזרע אינו נשוי ואינו אב לילדים עד למועד התרומה;

 

 

 

(3)    תורם הזרע אינו פסול דין, אדם שמונה לו אפוטרופוס, עצור או אסיר;

 

 

 

(4)    תורם הזרע חתם בפני הרופא בבנק הזרע על כתב הסכמה כאמור בסעיף 19;

 

 

 

(5)  הרופא בבנק הזרע שוכנע כי הסכמת תורם הזרע ניתנה בדיעה צלולה, מתוך רצון חופשי ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר ולאחר שתורם הזרע הבין את ההסבר שניתן לו לפי הוראות סעיף 19;

 

 

 

(6)  תורם הזרע נבדק בבדיקות גופניות לבדיקת התאמתו לתרומת זרע על פי אמות המידה המקובלות באותה העת ונמצא כי הוא מתאים לתרום זרע;

 

 

 

(7)   נערכו בדמו ובזרעו של תורם הזרע בדיקות מעבדה ובדיקות גנטיות לשלילת מחלות בהתאם לרשימה שיקבע המנהל בתקנות, ונמצא כי איכות הזרע מתאימה לתרומה ותוצאות הבדיקות האמורות תקינות;

 

 

 

(8) הרופא בבנק הזרע קיבל אישור ממאגר המידע על כי תורם הזרע לא תרם זרע בבנק זרע אחר;

 

 

 

(9) היה תורם הזרע יהודי- הצהיר כי למיטב ידיעתו הוא איננו פסול חיתון על פי ההלכה.

 

 

סימן ב': ביצוע פעולות לאחר תרומת זרע

לקיחת דגימה מזרע תורם בטרם הקצאתו לתרומה או הקפאתו

21.  

נתרם זרע, תילקח מהזרע דגימה לצורך בדיקת התאמת הזרע לתרומה. תוצאות הבדיקה האמורה ימסרו לתורם הזרע, ככל שרצונו בכך.

חלוקת זרע תורם  למבחנות וסימונן

22.  

(א)  זרע התורם יחולק למספר מבחנות בהתאם לכמות הזרע שנשאב ובהתחשב  בהצלחת הטיפול בנתרמות הזרע.

 

 

(ב) על המבחנות המכילות את זרע התורם יסומן קוד מספרי שקיבל רופא בבנק הזרע ממאגר המידע עבור אותו תורם וכן יסומן עליהן התאריך שבו הוקפא הזרע.

שמירת מידע על תורם הזרע והפרדתו מהמידע הנוגע לנתרמת הזרע

23.  

המנהל יקבע הוראות בדבר שמירת פרטיו האישיים של  תורם הזרע ומידע על הזרע שניטל ממנו,  ובכלל זה הוראות בדבר דרך הפרדת המידע הנוגע לתורם הזרע מהמידע הנוגע לנתרמת הזרע.

חזרה מהסכמה לתרומת זרע

24.  

(א)  תורם זרע רשאי לחזור בו מההסכמה שניתנה לפי סעיף 19 בתנאים שלהלן, והוא לא יישא באחריות אזרחית או פלילית בשל חזרתו מהסכמתו כאמור:

 

 

 

(1) לעניין הסכמת תורם לייעד את זרעו למטרות הולדה – בכל עת לפני ביצוע ההזרעה או הפריית הביציות;

 

 

 

(2) לעניין הסכמת תורם לייעד את זרעו למחקר- בכל עת לפני שימוש בזרעו במסגרת המחקר.

 

 

(ב) חזרה מהסכמה לפי סעיף זה תוגש למנהל בנק הזרע בו תרם התורם מזרעו, באמצעות טופס שהורה המנהל, הכולל את בקשת התורם לחזור בו מהסכמתו כאמור בסעיף קטן (א)  וכן את הסכמתו לשנות את ייעוד הזרע, ככל שרצונו בכך.

 

 

(ג)  אין באמור בסעיף זה כדי למנוע ממנהל בנק זרע לדרוש מתורם הזרע להשיב למוסד הרפואי את כספי הפיצוי ששולמו לו, ככל ששולמו, ובלבד שתנאים לעניין זה נמסרו בכתב לתורם הזרע בטרם נטילת הזרע לתרומה.

 

 

סימן ג': הקצאת זרע תורם לנתרמת

בקשה לקבלת תרומת זרע

25.  

אישה שהיא תושבת ישראל, שמלאו לה 18 שנים וטרם מלאו לה 54 שנים, רשאית להגיש לבנק זרע בקשה לקבלת תרומת זרע.

הקצאת זרע לנתרמת זרע

 

26.  

לא יוקצה זרע תורם לנתרמת אלא לפי אישור שנתן לכך רופא בבנק הזרע, לאחר שבדק כי התקיימו כל אלה:

 

 

 

(1) נתרמת הזרע, נתנה את הסכמתה בכתב להכללת פרטיה האישיים לפי חוק זה במאגר המידע ובמרשם היילודים וכן למסירת הודעה על תוצאות השימוש בזרע בהתאם להוראות סעיף 31, והכל בטופס שהורה המנהל.

 

 

 

(2) נתרמת הזרע יחידנית או נשואה; היתה נתרמת הזרע נשואה-

 

 

 

 

(א)  בעלה של נתרמת הזרע נתן את הסכמתו  להזרעת אשתו או להפריית ביציותה או ביציות שיושתלו בגופה, מראש ובכתב, בטופס הסכמה שהורה המנהל כאמור בפסקה (1), לרבות הסכמתו להכללת פרטיו האישיים במאגר המידע ובמרשם היילודים.

 

 

 

 

(ב) נתרמת הזרע ובעלה הודיעו בטופס ההסכמה שהורה המנהל כאמור  בפסקה (1) את רצונם בדבר ייעוד  הזרע או הביציות המופרות בזרע שייוותרו לאחר הטיפול, במקרה של חזרת אחד מהם מהסכמתו לביצוע ההליך או במקרה של פטירת אחד מהם, בכפוף להוראות כל דין.

 

 

 

(3) התקבל אישור ממנהל מאגר המידע המידע כי התקיימו כל אלה:

 

 

 

 

(א)  נתרמת הזרע היא תושבת ישראל שטרם מלאו לה 54 שנים במועד הקצאת הזרע, והיא ובעלה בגירים.; הוראות פסקה זו לא יחולו על נתרמת הזרע קטינה המבקשת להפרות את ביציותיה בזרע לצרכי שימור פריון מטעמים רפואיים.

 

 

 

 

(ב) לא קיימת קרבת משפחה בדרגה ראשונה בין תורם הזרע לנתרמת הזרע, או לבעלה;

 

 

 

 

(ג)  ייועד הזרע להפריית ביציות שנשאבו מגופה של תורמת ביציות- לא קיימת קרבת משפחה בין תורם הזרע לתורמת הביציות בהתאם להוראות חוק תרומת ביציות.

 

 

 

 

(ד) זרע התורם לא הוקצה ליותר משמונה נשים שהרו וילדו כתוצאה משימוש בזרע. 

בחירת זרע תורם ובדיקת דגימת זרע בטרם הקצאתו

 

27.  

 

(א)  בחירת הזרע לשם הקצאתו לנתרמת כאמור בסעיף 26 או להעברתו מבנק הזרע כאמור בסעיף 29, תיעשה על ידי רופא בבנק הזרע; הרופא בבנק הזרע ישתף בהחלטה כאמור, עד כמה שניתן בנסיבות העניין, את המטופלת ובעלה ואת הרופא העתיד לבצע בנתרמת הזרע את ההזרעה או ההפריה.

 

 

 

 

(ב) ביקשה נתרמת זרע לבצע בדיקה גנטית בדגימת הזרע שאינה מנויה ברשימה האמורה בסעיף 20(7), מנהל בנק הזרע רשאי לבצע את הבדיקה האמורה לאחר שנתרמת הזרע התייעצה עם יועץ גנטי של בנק הזרע;  בסעיף זה – "יועץ גנטי" – כהגדרתו בחוק מידע גנטי, תשס"א-2000[11].

 

מסירת מידע שאינו מזהה על תורם הזרע

28.  

רופא בבנק הזרע רשאי למסור לנתרמת הזרע ובעלה מידע כללי על מאפייניו האישיים ותכונותיו של תורם הזרע ובלבד שלא יהיה במידע שנמסר כדי לגלות את זהות תורם הזרע.

העברת מנות זרע תורם מבנק הזרע

 

29.  

(א)  מנהל בנק הזרע רשאי לאשר העברת מנות זרע שהוקצו לנתרמת זרע לפי הוראות סעיף 26, מבנק הזרע למחלקה מוכרת או לבנק זרע אחר לשם הזרעת נתרמת או ביצוע הפריה חוץ גופית, או למרפאת פריון ציבורית לשם הזרעת נתרמת, והכל בהתאם להוראות שקבע השר.

 

 

(ב) הועבר זרע תורם כאמור בסעיף קטן (א) תדווח נתרמת הזרע למנהל בנק הזרע בו ניטל זרע התורם על תוצאות הטיפול בזרע התורם כאמור בסעיף 31.

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), נודע למנהל המחלקה המוכרת, לבנק הזרע או למרפאת הפריון הציבורית, או לרופא שהוא מינה, על תוצאות הטיפול בזרע התורם בנתרמת זרע, ידווח למנהל בנק הזרע על תוצאות הטיפול כאמור בסעיף 31.

 

 

(ד) מנהל המחלקה המוכרת, בנק הזרע או מרפאת הפריון הציבורית שקיבל זרע תורם כאמור בסעיף קטן (א), יפעל בכל הנוגע לשימוש בזרע בהתאם להוראות חוק זה.

השמדת זרע

 

30.  

זרע שנתרם ולא הוקצה לנתרמת, ניתן יהיה להשמידו בתום תקופה שיורה המנהל, ובלבד שלא תפחת מ-3 שנים.

 

 

סימן ד': תוצאות השימוש בזרע

דיווח נתרמת זרע על תוצאות השימוש בזרע תורם

31.  

נתרמת זרע תדווח למנהל בנק הזרע בו ניטל זרע התורם שהוקצה לה על תוצאות הטיפול בזרע התורם במקרים הבאים:

 

 

 

(א)  על כישלון הטיפול;

 

 

 

(ב) על הפריית ביציות בזרע תורם והקפאתן;

 

 

 

(ג)  על לידה.

מעמד היילוד

 

32.  

(א)  יילוד שנולד כתוצאה מתרומת זרע, יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין.

 

 

(ב) הזכויות והחובות הקיימות בין הורים ושאר קרוביהם ובין ילדי ההורים לא יהיו קיימות בין תורם הזרע ושאר קרוביו ובין היילוד שנולד כתוצאה מתרומת הזרע, ולא יהיו נתונות לתורם, ביחס ליילוד, הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם.

 

 

(ג)  היתה נתרמת הזרע נשואה- הזכויות והחובות הקיימות בין הורים ושאר קרוביהם יהיו קיימות בין בעלה של נתרמת הזרע לבין הילד שייוולד.

 

 

(ד) על אף האמור בסעיף זה, אין בחוק זה כדי לפגוע בדיני איסור והיתר לענייני נישואין וגירושין, ומסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים.

 

 

פרק ה': ייבוא זרע מחוץ לישראל

 

 

סימן א': אישור לייבוא זרע שנתרם במדינת חוץ

ייבוא זרע שנתרם במדינת חוץ

33.  

לא ייבא אדם זרע שנתרם במדינת חוץ אלא אם הוא מנהל בנק זרע והתקיימו התנאים הבאים:

 

 

 

(1) מנהל בנק הזרע קיבל את אישור המנהל לייבוא זרע כאמור בסעיף 35;

 

 

 

(2)    הזרע נתרם על ידי תושב חוץ שאינו יהודי,  מחוץ לישראל;

 

 

 

(3) הזרע יובא מבית חולים, מרפאה או בנק זרע במדינת חוץ (להלן- יחידת חוץ);

 

 

 

(4) מנהל בנק הזרע ווידא כי מתקיימים התנאים האמורים בסעיפים 34 ו- 35.

בקשה לאישור ייבוא זרע תורם ממדינת חוץ

34.  

בקשה לייבוא זרע תוגש למנהל על ידי מנהל בנק זרע, בכתב; לבקשה יצורפו המסמכים הבאים, בשפת המקור ובתרגום נוטריוני לעברית:

 

 

 

(1) אישור של הרשות המוסמכת באותה מדינה בהתאם לנוהל שיפרסם המנהל, לגבי  רישוי ופיקוח על היחידה, לרבות מבנה היחידה, הציוד הרפואי המצוי בה, רשימת הבדיקות המבוצעות לתורמים באותה יחידה, וכל מסמך אחר הנוגע לפן הבריאותי והרפואי הנדרש לפי שיקול דעת המנהל;

 

 

 

(2) עמדה של הרשות המוסמכת במדינת החוץ בה נמצאת היחידה, לגבי הדין החל באותה מדינה, הכוללת, בין היתר, את הרכיבים הבאים:

 

 

 

 

(א)  אין מניעה לבצע באותה מדינה הליך תרומת זרע עבור אזרחי חוץ, ובאילו תנאים;

 

 

 

 

(ב) אין מניעה להכניס לאותה מדינה חומר גנטי שמקורו מחוץ למדינה, להשתמש בו במסגרת הליך הפריית ביציות עבור אזרחי חוץ ולהוציאו מחוץ לאותה מדינה;

 

 

 

 

(ג)  אין מניעה לתרום זרע באותה מדינה תמורת פיצוי או תשלום לתורם הזרע;

 

 

 

 

(ד) הזכויות והחובות בין הורים ושאר קרוביהם ובין ילדי ההורים לא יהיו קיימות בין תורם הזרע ושאר קרוביו לבין היילוד שנולד כתוצאה מתרומת הזרע, ולא יהיו נתונות לתורם הזרע, ביחס ליילוד, הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם;

 

 

 

 

(ה)  אין מניעה להוציא חומר גנטי של תושב אותה מדינה מחוץ למדינה.

 

 

 

(3) ביקשו רופא, אחות  או איש צוות רפואי אחר, אזרחי ישראל ליטול חלק בביצוע הליכי הפריון ביחידה - אישורי עבודה מהרשות המוסכמת באותה מדינה;

 

 

 

(4) נוהל העבודה ביחידה ובו פירוט התנאים לבחירת תורמי הזרע, לגיל תורמי הזרע, למספר הנשים המוקצה להן זרע מאותו תורם, ולכל תנאי אחר הנוגע לתורמי הזרע הנדרש לפי שיקול דעת המנהל.

 

 

 

(5) אישור על כי תורמי הזרע ביחידה נותנים את הסכמתם בכתב לתרומת הזרע לרבות לשימור דגימת דם לצורך עריכת בדיקה גנטית עתידית או לביצוע בדיקה גנטית  שתידרש ממנה בעתיד.

אישור לייבוא זרע

35.    

(א)  המנהל רשאי לאשר ייבוא זרע מיחידה במדינת חוץ אם הוכח להנחת דעתו  כי מתקיימים כל אלה:

 

 

 

(1) היחידה פועלת על פי אמות מידה רפואיות ראויות ומקובלות;

 

 

 

(2) היחידה פועלת באישור הרשות המוסמכת לכך באותה מדינה ונתונה לפיקוח ולבקרה של הרשות כאמור;

 

 

 

(3) לפי הדין החל באותה מדינה אין מניעה לייצא תרומות זרע של תושבי אותה מדינה עבור מי שאינם תושבי אותה מדינה ובכלל זה, לבצע את כל הפעולות האמורות בסעיף 34(2).

 

 

(ב) תוקף האישור כאמור בסעיף קטן (א) יהיה שלוש שנים; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, לאשר ייבוא זרע לתקופה קצרה מהתקופה האמורה.

דיווח על שינוי בעובדות ששימשו יסוד לאישור ייבוא זרע

36.  

מנהל בנק הזרע ידווח למנהל אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן אישור ליחידה במדינת חוץ לפי סעיף 35 וכן על כל שינוי שחל בעובדות ששימשו יסוד למתן האישור כאמור בסמוך לאחר שנודע לו על כך.

ביטול אישור לייבוא זרע, התלייתו או הגבלתו

37.  

המנהל רשאי לבטל אישור לייבוא זרע כאמור בסעיף 35, להתלותו לתקופה שיקבע, או להגבילו, לאחר שניתנה למנהל בנק הזרע הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי חל שינוי בעובדות, בנסיבות או בתנאים ששימשו יסוד להחלטה על מתן האישור כאמור או אם מצא כי מן הנכון לעשות כן מטעמים  שיירשמו.

 

 

סימן ב': ייבוא זרע שנתרם מחוץ לישראל והשימוש בו

חלוקת זרע שנתרם במדינת חוץ למבחנות וסימונן

38.  

מנהל בנק זרע יהיה אחראי לסימון מבחנות זרע שיובאו בקוד מספרי עבור אותו תורם, לרישום התאריך שבו הוקפא הזרע על גבי המבחנות ולתיעוד הפעולות הנעשות בזרע אותו תורם.

הקצאת זרע שנתרם במדינת חוץ לנתרמת מסוימת

39.  

זרע שנתרם במדינת חוץ ויובא עבור נתרמת זרע מסוימת יוקצה לאותה נתרמת מסוימת בלבד ולא יוקצה לנתרמת אחרת.

הקצאת זרע שנתרם במדינת חוץ למטרות הולדה

40.  

זרע שיובא ממדינת חוץ, לא יוקצה לנתרמת זרע אלא אם התקיימו התנאים הבאים:

 

 

 

 

(1)  מנהל בנק הזרע אישר על פי הרישומים הקיימים בבנק הזרע,   כי לא יותר משמונה נשים הרו כתוצאה מהשימוש בזרע; יובא הזרע עבור נתרמת מסוימת, מנהל בנק הזרע אישור כי  הזרע מוקצה לאישה עבורה הוא יובא.

 

 

 

(2) נתרמת הזרע נתנה את הסכמתה בכתב לביצוע ההליך בטופס שהורה המנהל במסגרתו הוסבר לה, בין היתר, כי באפשרותה להירשם במאגר רישום התורמים- ככל שקיים מאגר כאמור במדינה ממנה יובא הזרע .

 

 

 

(3) נתרמת הזרע יחידנית או נשואה; היתה נתרמת הזרע נשואה:

 

 

 

 

(א)  בעלה של נתרמת הזרע נתן את הסכמתו  להזרעת אשתו או להפריית ביציותה או ביציות שיושתלו בגופה, מראש ובכתב, בטופס הסכמה שהורה המנהל כאמור בפסקה (2);

 

 

 

 

(ב) נתרמת הזרע ובעלה הודיעו בטופס ההסכמה שהורה המנהל כאמור  בפסקה (2) את רצונם בדבר ייעוד  הזרע או הביציות המופרות בזרע שייוותרו לאחר הטיפול, במקרה של חזרת אחד מהם מהסכמתו לביצוע ההליך או במקרה של פטירת אחד מהם, בכפוף להוראות כל דין.

 

 

 

(4) נתרמת הזרע היא תושבת ישראל שטרם מלאו לה 54 שנים במועד הקצאת הזרע, והיא ובעלה בגירים.

תוצאות שימוש בזרע תורם שייובא מחוץ לישראל

41.  

הוראות סעיף 32 בדבר מעמד היילוד, יחולו על שימוש בזרע תורם שיובא מחוץ לישראל לפי הוראות פרק זה.

 

 

סימן ג': ייבוא זרע של תושב ישראל שניטל במדינת חוץ

תנאים לייבוא זרע של תושב ישראל

42.  

(א)  לא ייבא אדם זרע שניטל במדינת חוץ אלא אם הוא מנהל בנק זרע.

 

 

(ב) לא ייבא מנהל בנק זרע, זרע שניטל מחוץ לישראל אלא אם קיבל את אישור המנהל לפי סעיף קטן (ג).

 

 

(ג)  המנהל רשאי לאשר למנהל בנק זרע לייבא זרע אשר ניטל ביחידה במדינת חוץ, לשם המשך הטיפול בישראל בגבר ממנו ניטל או לשם שמירתו בבנק זרע שלא למטרת תרומתו, ובלבד שהוכח להנחת דעתו כי מתקיימים התנאים האמורים בסעיף 35(1) ו-(2) וכן כי על פי הדין החל באותה מדינה אין מניעה לייצא זרע של תושב חוץ שניטל באותה מדינה.  

 

 

(ד) לשם קבלת אישור כאמור בסעיף קטן (א), מנהל בנק זרע יגיש למנהל בקשה, בכתב, ויצרף לה את המסמכים הנדרשים לפי סעיף 34(1), (2)(ב) ו-(3), בשינויים המחויבים,  וכן אישור כי היחידה במדינת החוץ פועלת תחת אישור ופיקוח הרשות המוסמכת באותה מדינה.

 

 

פרק ז': מאגר מידע לתרומות זרע ומרשם היילודים

 

 

סימן א': מאגר המידע

מאגר המידע

43.  

(א)  במשרד הבריאות יוקם מאגר מידע שיכלול מידע שהתקבל לפי הוראות סעיף 44.

 

 

(ב) מאגר המידע ינוהל בידי רופא מומחה, עובד מדינה, שימנה המנהל (להלן – אחראי על מאגר המידע).

 

 

(ג)  המידע שבמאגר המידע ישמש רק לצורך מסירת אישור לרופא בבנק הזרע, לצורך נטילת זרע מתורם לפי סעיף 20(8), לצורך קבלת קוד מספרי למבחנות הזרע לפי סעיף 22(ב), לצורך הקצאת זרע לנתרמת זרע לפי סעיף 26(3) ולצורך בדיקת קרבת משפחה מדרגה שניה כאמור בסעיף 51(ה) .

מסירת הודעות למאגר המידע על ידי רופא בבנק הזרע

44.  

רופא בבנק הזרע ימסור לאחראי על מאגר המידע את ההודעות הבאות:

 

 

 

(1) לשם לקיחת זרע מתורם וקבלת קוד מספרי למבחנות הזרע- פרטי בנק הזרע שבו תיערך הפעולה ופרטיו האישיים של תורם הזרע המיועד.

 

 

 

(2) לשם הקצאת זרע תורם לנתרמת-

 

 

 

 

(א)  הקוד המספרי של מבחנות הזרע המיועדות להקצאה;

 

 

 

 

(ב) פרטיה האישיים של נתרמת הזרע;

 

 

 

 

(ג)  פרטיו האישיים של בעלה של הנתרמת.

 

 

 

(3) ניטל זרע מתורם, ימסור הרופא בבנק הזרע, הודעה על כך למאגר המידע סמוך לאחר ביצוע הפעולה; הודעה כאמור תכלול את קוד התורם ומספר המבחנות המכילות את זרע התורם.

 

 

 

(4) הוקצה זרע לנתרמת – ימסור רופא בבנק הזרע הודעה על כך למאגר המידע; הודעה כאמור תכלול את קוד התורם, מספר המבחנות שהוקצו לנתרמת ואת מספר הזהות של הנתרמת, ושל בעלה.

 

 

 

(5) לשם הגבלת מספר הנשים הנתרמות מאותו תורם זרע- ימסור מנהל בנק הזרע הודעה על תוצאות הטיפול בזרע לפי אחת החלופות כאמור בסעיף 31, על פי הודעת הנתרמת כאמור באותו סעיף; הודעה כאמור תכלול את קוד תורם הזרע ואת מספר הזהות של נתרמת הזרע וכן את תוצאות השימוש בזרע;

הודעת מנהל בנק זרע  בעניין העברת זרע למוסד רפואי

45.  

לשם העברת זרע מבנק הזרע למוסד רפואי כאמור בסעיף 29, ימסור מנהל בנק הזרע הודעה למאגר המידע על העברת הזרע הכוללת את פרטי המוסד הרפואי אליו יועבר הזרע, את קוד תורם הזרע ומספר המבחנות המיועדות להעברה וכן את פרטיהם האישיים של נתרמת הזרע ובעלה.

שמירת נתונים על תורמי זרע במאגר נפרד ומאובטח

46.  

(א)  אחראי על מאגר המידע ישמור את פרטיהם האישיים של תורמי הזרע במאגר מידע מאובטח ונפרד ממאגר המידע בו נשמרים יתר הפרטים שמסר מנהל בנק הזרע למאגר המידע והמשמש לבדיקת קשרי המשפחה בין תורם הזרע לנתרמת ובעלה. 

 

 

(ב) במאגר המידע המכיל את פרטי הנתרמת ובעלה, יישמר באופן מוצפן רק קוד תורם הזרע ולא ייכלל בו, מלבד קוד תורם הזרע כאמור בסעיף קטן (א), כל פרט מזהה אחר על תורם הזרע.

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לצורך בדיקת קרבת משפחה כאמור בסעיף 47, יהיה ניתן לקשר בין מספר זהותו של תורם הזרע במרשם האוכלוסין לבין מספר זהותה של נתרמת הזרע ובעלה בדרך מאובטחת שיפרסם המנהל.

קבלת  מידע ממרשם האוכלוסין לעניין קרבת משפחה

 

47.  

אחראי על מאגר המידע שקיבל בקשה מרופא בבנק זרע לאישור התקיימותם של התנאים המנויים בסעיף 26(3), לצורך אישור הקצאת זרע לנתרמת זרע, יפנה למרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, בבקשה לקבל ידיעה אם לפי הנתונים שבמרשם האוכלוסין, קיימת קרבת משפחה מדרגה ראשונה בין תורם הזרע לבין הנתרמת ובעלה; התקבלה במרשם האוכלוסין פנייה כאמור, תינתן עליה תשובה חיובית או שלילית, בלא פירוט נוסף.

 

 

סימן ב' : מרשם היילודים

מרשם היילודים

 

48.  

המנהל ימנה עובד מדינה שינהל מרשם שיכלול מידע שהועבר אליו לפי הוראות סעיף 49, וכן מידע כאמור בסעיף 50 (להלן- רשם היילודים); פרטי הרישום וצורתו ייקבעו על ידי השר.

חובת הודעה למרשם

 

49.  

(1) קיבל מנהל בנק זרע הודעה על כישלון הטיפול בזרע, על הפריית ביציות בזרע תורם או על לידה שהושגה כתוצאה משימוש בזרע תורם כאמור בסעיפים 29(ב) או (ג) או 31, ימסור מנהל בנק הזרע הודעה על כך לרשם היילודים.

 

 

(2) הודעה כאמור בפסקה (1) תכלול את שם בנק הזרע, קוד תורם הזרע, מספר תעודת הזהות של נתרמת הזרע ושל בעלה, ואם הזרע שימש להפריית ביציות תורמת, , תצוין גם עובדה זו וכן יצויין שם היחידה להפריה בה בוצעה תרומת הביציות; הודיעה נתרמת זרע למנהל בנק זרע על לידה כתוצאה משימוש בתרומת זרע,  תכלול ההודעה האמורה גם את שמו הפרטי, שם המשפחה, מינו ומספר הזהות של היילוד; בלי לגרוע מהאמור, נתרם זרע מתורם שאינו בן דתה של הנתרמת – תצוין גם עובדה זו ככל שהדבר ידוע למנהל בנק הזרע.

קבלת מידע ממרשם האוכלוסין

50.  

 לא הועבר מידע לגבי לידת ילד שנולד כתוצאה משימוש בתרומת זרע כאמור בסעיף 49, יפנה, אחת לשנה, רשם היילודים למרשם האוכלוסין לפי הוראות חוק מרשם אוכלוסין, בבקשה לקבל מידע לעניין לידת יילוד לנתרמת זרע, בדבר שמו של היילוד, מספר הזהות שלו, מינו ושמות הוריו; רשם היילודים ירשום את פרטי היילוד כאמור במרשם היילודים, ובלבד שנתן לאם היילוד הזדמנות להשמיע את טענותיה ושוכנע, לפני הרישום, כי היילוד נולד כתוצאה מתרומת הזרע.

מסירת מידע ממרשם היילודים

 

51.  

(א)  רשם היילודים ימסור תשובה חיובית או שלילית, ורשאי הוא להתייעץ עם עובד סוציאלי ראשי לשם כך, לאדם שמלאו לו 18 שנים או לגבר ולאישה המעוניינים לברר, יחד, אם מי מהם נולד כתוצאה מתרומת זרע,  ואם נולד מתורם שאינו בן דתה של נתרמת הזרע, אם קיים מידע על כך ואם שוכנע שנסיבות מיוחדות מצדיקות את מסירת התשובה, ורשאי הוא להתייעץ עם עובד סוציאלי ראשי לשם כך,  ובלבד שמתקיימים כל אלה:

 

 

 

(1) אין במסירת התשובה כדי לגרום נזק לבריאותו הגופנית או הנפשית של האדם, או לסכן את חייו;

 

 

 

(2) כושרו ובשלותו השכליים והנפשיים של האדם מאפשרים לו הבנה נאותה של התשובה ומשמעותה;

 

 

 

(3) התועלת שבמסירת התשובה לאדם עולה על הנזק שייגרם לו מאי-מסירתה.

 

 

(ב) רשם היילודים ימסור את התשובה בלא פירוט נוסף ובלא מידע המזהה את תורם הזרע או תורמת הביציות, ככל שזרע התורם שימש להפריית ביציות תורמת;

 

 

(ג)   

(1) גבר ואישה המעוניינים לברר, יחד אם הם קרובי משפחה, יפנו לרשם היילודים בבקשה לקבל מידע לגבי קיומה של עובדה זו;

 

 

 

(2) רושם נישואין יפנה לרשם היילודים כדי לברר אם גבר ואישה שנרשמו אצלו לנישואין הם קרובי משפחה.

 

 

(ד) לא היתה קרבת משפחה בין גבר לאישה כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור רשם היילודים הודעה לפונה הכוללת את המידע האמור בלבד; היתה ביניהם קרבת משפחה, ימסור רשם היילודים לגבר ולאישה בלבד, הודעה על כי אין באפשרותם להינשא על פי ההלכה בישראל.

 

 

(ה) רשם היילודים יפנה לאחראי על מאגר המידע בבקשה לקבל מידע לעניין קרבת משפחה מדרגה שניה בעקבות פנייה לפי סעיף 51(ג).

חסיון מרשם היילודים

52.  

מרשם היילודים לא יהיה פתוח לעיון הציבור, והמידע הכלול בו יימסר רק בהתאם להוראות חוק זה.

 

 

פרק ח': הזרעה

 

 

סימן א': הגבלות לעניין שימוש בזרע

כשירות לביצוע הזרעה או הפריה חוץ גופית

53.  

לא יבצע אדם הזרעה או הפריה חוץ גופית אלא אם הוא רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה (להלן- רופא פריון).

מקום ביצוע הפעולה

54.  

(א)  לא תבוצע הזרעת אישה בזרע שאינו זרעו של תורם אלא במוסד רפואי.

 

 

(ב) לא תבוצע הפריה חוץ גופית אלא במחלקה מוכרת.

 

 

סימן ב': ביצוע פעולות טרם שימוש בזרע

עריכת בירור רפואי  למטופלת בטרם ביצוע הזרעה

55.  

רופא פריון יבצע הזרעה באישה או הפריית ביציות בזרע רק אם מצא, לפי שיקול דעתו ולאחר שהאישה עברה בירור רפואי לגבי מצב פוריותה, כי יש בביצוע ההליך משום קידום הטיפול בה.

הסכמה לשימוש בזרע

56.  

(א)  לא תבוצע הזרעה באישה או פריית ביציות בזרע ולא יינתן לה טיפול במטרה להכינה להליך כאמור, אלא לאחר שניתן לה הסבר, בכתב, בנוסח שהורה המנהל ולאחר שנתנה את הסכמתה לבצע את הפעולות הנדרשות לשם ביצוע ההליך על גבי  טופס שהורה המנהל.

 

 

(ב) לא תבוצע הזרעה באישה נשואה ולא יופרו ביציותיה אלא לאחר שבעלה נתן את הסכמתו לביצוע ההליך על גבי הטופס האמור בסעיף קטן (א).

 

 

(ג)  לא תבוצע הזרעה באישה או הפריית ביציות אישה בזרעו של גבר  שאינו תורם זרע, אלא אם נעשה שימוש בזרע האב ורק לאחר שנתן את הסכמתו להזרעת האישה בזרעו על טופס שהורה המנהל.

 

 

(ד) לא תבוצע הזרעה באישה ולא יופרו ביציות אישה כאמור בסעיף קטן (ג), אלא אם האישה והגבר כאמור באותו סעיף קטן חתמו שניהם על טופס שיורה המנהל, ובו יצהירו, בין השאר, על  הבאים:

 

 

 

(1)   כי האישה אינה נשואה לאחר;

 

 

 

(2)   כי ידוע להם שיחולו על שניהם כל הזכויות והחובות הקיימות בין הורים ושאר קרוביהם ובין ילדי ההורים וכי הם מתחייבים להודיע למרשם האוכלוסין כי הם הורי הילד שייוולד; 

 

 

 

(3)   כי ידועה להם האפשרות של כל אחד מהם לחזור בהם מהסכמתם להליך ומהו תוקף הסכמתם לביצועו;

 

 

 

(4)  רצונם בדבר ייעוד  הזרע שייוותר לאחר הטיפול, במקרה של חזרת אחד מהם מהסכמתו לביצוע ההליך כאמור בפסקה (3), או במקרה של פטירת אחד מהם, בכפוף להוראות כל דין;

 

 

 

(5)    כי האשה אינה "אם נושאת";

 

 

 

(6)  כי הסכמתם לא ניתנת כנגד תמורה כספית או אחרת, וכי הם מסכימים לביצוע הטיפול מרצונם החופשי.

טיפול באישה או גבר פסולי דין או שמונה להם אפוטרופוס

57.  

מבלי לגרוע מהוראות סעיף 61(ד), היו האישה והגבר  פסולי דין או מי שמונה להם אפוטרופוס לענייניו האישיים והרפואיים - בית המשפט אישר שהם מסוגלים לתת הסכמה מדעת לטיפול לאחר שהבינו את משמעותו ותוצאותיו. 

ייעוץ לגבי התאמה לביצוע ההליך

58.  

בטרם תאושר הזרעה או הפריה חוץ גופית, לאישה או גבר שלגביהם מתעורר ספק בדבר התאמתם להליך מבחינת מצבם הבריאותי, השכלי, הנפשי או הסוציאלי, רשאי רופא הפריון להתייעץ עם מומחים בתחום הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה או העבודה הסוציאלית או מומחים בתחומים אחרים, בהתאם לשיקול דעתו.

חובת מסירת הודעת אב למרשם האוכלוסין

59.  

גבר שזרעו שימש להזרעת אישה או להפריית ביציותיה, ימסור הודעה, יחד עם האישה כאמור, למרשם האוכלוסין על אבהותו לילד שנולד כתוצאה משימוש בזרעו לשם הזרעת אישה בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין.

 

 

פרק ט': הקפאת זרע לשימוש עתידי

לקיחת זרע לצורך הקפאה ותנאי להקפאת הזרע

60.  

(א)  נטילת זרע לשם הקפאתו, למעט לעניין הקפאת מנות זרע תורם, תיעשה אם התקיימו אחד מאלה:

 

 

 

(1) רופא בבנק זרע השתכנע כי מפקיד הזרע סובל מבעיה רפואית המצדיקה הקפאת זרע לשם שימור פוריותו;

 

 

 

(2) מפקיד הזרע נמצא בטיפולי פוריות ורופא בבנק הזרע קבע כי יש בלקיחת הזרע משום קידום הטיפול בו, ובלבד שמלאו לו 18 שנים לפחות;

 

 

 

(3) מפקיד הזרע אינו נמצא בטיפולי פוריות, אך מעוניין בשימור פוריות, ובלבד שמלאו לו 18 שנים לפחות.

 

 

(ב) זרע יוקפא רק לאחר שרופא בבנק הזרע ווידא, לאחר שנערכו למפקיד הזרע בדיקות רפואיות בהתאם לאמות המידה המקובלות, כי לא יהיה בהקפאת הזרע כדי לפגוע במנות הזרע האחרות השמורות במיכל בו זרע המפקיד עתיד להישמר.

 

מתן הסכמה להקפאת זרע והוראות בדבר ייעוד הזרע

 

61.  

(א)  זרע שניטל כאמור בסעיף 60, יוקפא רק לאחר שמפקיד הזרע חתם במעמד לקיחת הזרע על טופס ההסכמה שפרסם המנהל, ובו, בין היתר, יורה על רצונו בדבר גורל הזרע במקרה של פטירתו, במקרה בו לא יהיה כשיר למסירת הודעה על רצונו בדבר גורל הזרע כאמור או במקרה של הפסקת שמירת הזרע לפי סעיף 64, לפי אחת החלופות הבאות:

 

 

 

(1) שימוש בזרעו למטרות הולדה בהתאם להוראות סעיף 67.

 

 

 

(2) תרומת הזרע למטרות מחקר.

 

 

 

(3) הפסקת שמירת הזרע והשמדתו.

 

 

(ב) מפקיד הזרע רשאי להורות על שינוי ייעוד הזרע בכל עת לפני ביצוע הפעולה עליה הורה כאמור בסעיף זה, ולעניין הסכמה לייעד זרע למטרות הולדה - בכל עת לפני הזרעת אישה או הפריית ביציות בזרע.

 

 

(ג)  במעמד נטילת זרע של קטין יחתמו הוריו על גבי טופס הסכמה שפרסם המנהל, כאמור בסעיף 61 וכלהלן:

 

 

 

(1) אם טרם מלאו לקטין 14 שנים, יינתן לו הסבר על הליך לקיחת הזרע ושמירתו, ככל שהדבר ניתן, בהתחשב ובהתאם לגילו, למידת בגרותו ולעמדת הוריו; סרבו הקטין או הוריו לביצוע ההליך, לא יינטל זרע הקטין אלא באישור בית המשפט.

 

 

 

(2) מלאו לקטין 14 שנים, יחתום הקטין על טופס ההסכמה לטיפול , בנוסף להוריו, לאחר שניתן לו הסבר על הליך לקיחת הזרע בהתאם לגילו ולמידת בגרותו; סרבו הקטין  או הוריו לביצוע ההליך, לא יינטל זרע הקטין אלא באישור בית המשפט. 

 

 

(ד) לא יינטל או יישמר זרע קטין או בגיר שמונה לו אפוטרופוס לענייניו האישיים והרפואיים, אלא באישור בית המשפט;

תקופת שמירת הזרע

62.  

(א)  זרע שהוקפא יישמר לתקופה שלא תעלה על חמש שנים.

 

 

(ב) היה מפקיד הזרע קטין, יישמר זרעו לתקופה שתקבע בהתחשב בגילו ובמצבו הרפואי; מלאו לקטין שהפקיד מזרעו 18, ככל שרצונו בשמירת הזרע, יגיש בקשה בעניין למנהל בנק הזרע  ובה יורה על ייעוד הזרע כאמור בסעיף 61(א).

 

 

(ג)  בקשה להארכת תקופת שמירת הזרע, לתקופות שלא יעלו על חמש שנים נוספות כל אחת, תוגש בידי מפקיד הזרע, למנהל בנק הזרע שבו הופקד הזרע, בכתב, לפחות 60 יום לפני תום מועד השמירה.

הודעת מפקיד הזרע על שינוי בפרטי ההתקשרות עמו

63.  

מפקיד הזרע יודיע למנהל בנק הזרע על כל שינוי שחל בפרטי ההתקשרות שמסר בטופס ההסכמה האמור בסעיף 61.

הפסקת שמירת זרע

64.  

מנהל בנק הזרע רשאי להורות על הפסקת שמירת הזרע והשמדתו או שימוש בו בהתאם לייעוד הזרע עליו הורה מפקיד הזרע בטופס ההסכמה כאמור בסעיף 61(א), במקרים הבאים:

 

 

 

(1) מפקיד הזרע הגיש בקשה, בכתב, להפשרת הזרע.

 

 

 

(2) הסתיימה תקופת שמירת הזרע, ומפקיד הזרע לא פנה בבקשה להארכת תקופת השמירה, ובלבד שנשלחה התראה למפקיד הזרע לפי הוראות סעיף 65.

 

 

 

(3) נפטר מפקיד הזרע ובת זוגו הקבועה או האישה עליה הורה כי היא תוכל להרות באמצעות שימוש בזרעו, לא פנתה עד לתום חמש שנים ממועד הפטירה בבקשה להמשך שמירת הזרע או לשימוש בו, ובלבד שנשלחה אליה התראה לפי הוראות סעיף 65.

התראה לפני הפשרת זרע

65.  

(א)  60 יום בטרם סיום תקופת שמירת הזרע, יישלח מנהל בנק הזרע התראה, בכתב, למפקיד הזרע,  לכתובת העדכנית שמסר; נפטר מפקיד הזרע ישלח מנהל בנק הזרעה התראה כאמור לאישה האמורה בטופס ההסכמה כאמור בסעיף 64(3).

 

 

(ב) לא הוגשה בקשה להארכת תקופת שמירת הזרע כאמור בסעיפים 62(ב) או (ג) או 64(3),  ישלח מנהל בנק הזרע התראה נוספת למפקיד הזרע או לאישה לפי העניין;

 

 

(ג)  לא קיבל מנהל בנק הזרע תשובה למכתב ההתראה האמור בסעיף קטן (ב), בתוך 60 יום ממועד שליחתו, רשאי מנהל בנק הזרע, באישור ועדה שימנה מנהל המוסד הרפואי בו מצוי בנק הזרע, להפסיק את שמירת הזרע ולפעול לפי אחת החלופות עליהן הורה מפקיד הזרע בטופס הסכמה כאמור בסעיף 61(א); בוועדה האמורה בסעיף קטן זה, יהיו חברים, לכל הפחות, מנהל בנק הזרע, מומחה בניהול סיכונים ומשפטן.  

 

 

פרק י': נטילה ושימוש בזרע נפטר

הוראה לשימוש בזרע למטרות הולדה שלא באמצעות תרומת זרע

 

66.  

במעמד מתן הסכמה להקפאת זרע, כאמור בסעיף 61, יורה מפקיד הזרע על גבי טופס ההסכמה האמור באותו סעיף, כי במקרה של פטירתו, יפעלו לפי אחת החלופות הבאות ובכפוף להוראות כל דין:  

 

 

 

(א)  היה מפקיד הזרע נשוי או שהיתה לו בת זוג קבועה בעת פטירתו (בסעיף זה: בת זוג)- בת זוגו תהיה רשאית להרות מזרעו לאחר מותו או להורות כי זרעו יושמד או ייתרם למחקר.

 

 

 

(ב) לא היתה למפקיד הזרע בת זוג כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מפקיד הזרע להורות על אחד מאלה:

 

 

 

 

(1) כי אישה מסוימת, שאינה קרובת משפחתו מדרגה ראשונה או שניה, שציין בכתב, והיא הסכימה לכך בכתב, תהיה רשאית להרות מזרעו או להפרות את ביציותיה בזרעו לשם הולדת ילד שיהיה ילדה.

 

 

 

 

(2) כי אדם שמינה בכתב והוא הסכים לכך בכתב, יהיה רשאי להורות על השמדת הזרע או על תרומתו למחקר או לבחור לאחר מותו אישה מסוימת, שאינה קרובת משפחתו, שתהיה רשאית להרות מזרעו לשם הולדת ילד שיהיה ילדה.

 

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי מפקיד הזרע להורות כי זרעו יושמד או ייתרם למחקר ובלבד שטרם שימש להפריית ביציות אישה.

שימוש בזרע על פי הוראת נפטר

67.  

נפטר מפקיד זרע-

 

 

 

(1) הורה מפקיד הזרע כאמור בסעיף 66(א) – מנהל בנק הזרע רשאי לאשר את השימוש בזרע הנפטר למטרות הולדה לבקשת אשתו או בת זוגו הקבועה ובלבד שהתקיימו כל הבאים:

 

 

 

 

(א)  חלפו לפחות שישה חודשים ממועד הפטירה והתקבל דין וחשבון מעובד סוציאלי של בית החולים המאשר כי הבקשה הוגשה מתוך רצון חופשי וכי הוא אינו רואה מניעה להיענות לבקשה;

 

 

 

 

(ב) אשתו או בת זוגו הקבועה של הנפטר לא נישאה או ילדה ילד לאדם אחר לאחר מות מפקיד הזרע;

 

 

 

 

(ג)  הבקשה לשימוש בזרע הוגשה על ידי אשתו או בת זוגו הקבועה של הנפטר בתוך חמש שנים ממועד הפטירה, אלא אם בחלוף חמש שנים היא ביקשה את הארכת תקופת שמירת הזרע לחמש שנים נוספות כאמור בסעיף 64(3); חלפו עשר שנים ממועד הפטירה, לא יאשר מנהל בנק הזרע את השימוש בזרע לבקשת אשתו או בת הזוג הקבועה אלא אם בית המשפט אישר כי התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אישור כאמור.

 

 

 

(2) הורה מפקיד הזרע כאמור בסעיף 66(ב)(1) או (2) – מנהל בנק הזרע יאשר את השימוש בזרע רק לאחר שהתקבל אישור בית המשפט לשימוש בזרע, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים סעיף משנה (1) בשינויים המחויבים; לא הוגשה בקשה כאמור בטרם חלפו חמש שנים מיום הפטירה, רשאי מנהל בנק הזרע, בכפוף לשליחת התראה כאמור בסעיף 65  להפשיר את הזרע ולהשמידו.

שאיבת זרע מנפטר לאחר המוות

68.  

לא יישאב אדם זרע מנפטר אלא אם הזרע נשאב מאדם שהיה בגיר בעת פטירתו ובהתקיים אחד מאלה:

 

 

 

(1) מינה הנפטר, בכתב בלבד, אדם שיהיה רשאי לבקש את שאיבת זרעו במקרה של פטירתו; בקשה כאמור, תוגש למנהל בנק הזרע בכתב, בצירוף כתב המינוי של הנפטר.

 

 

 

(2) לבקשת אשתו או בת זוגו הקבועה של הנפטר שתוגש בכתב, למנהל בנק הזרע.

מועד שאיבת זרע מנפטר

69.  

לא ייטול רופא זרע מנפטר אלא אם הוכרז כמת לפי כל דין וניתן להודיע על  פטירתו לפי פקודת בריאות העם.

שימוש בזרע שניטל לאחר המוות

70.  

לא ישתמש אדם  בזרע שניטל לאחר המוות אלא בהתאם לאחד מאלה:

 

 

 

(1) הותיר הנפטר הוראות בכתב כאמור בסעיף 66, ייעשה שימוש בזרעו לפי הוראות סעיף  67.

 

 

 

(2) לא הותיר הנפטר הוראות בכתב, אשתו או בת זוגו הקבועה בלבד רשאית להרות מזרע הנפטר או להפרות את ביציותיה בזרעו בהתאם להוראות סעיף 67(1).

איסור שימוש בזרע של נפטר קטין

 

71.  

לא יעשה שימוש בזרע של נפטר שהיה קטין בעת  פטירתו. ניטל זרע מקטין והוא נפטר בהיותו בגיר, יעשה שימוש בזרעו  רק אם הורה בכתב על רצונו בדבר גורל הזרע במקרה של פטירתו בהיותו בגיר בהתאם להוראות סעיף 62(ב).

 

מעמד יילוד שנולד כתוצאה משימוש בזרע נפטר

72.  

יילוד שנולד כתוצאה משימוש בזרע נפטר לפי הוראות פרק זה:

 

73.  

 

(1) יהיה ילדו של הנפטר לכל דבר ועניין לרבות לעניין רישומו כילדו של הנפטר במרשם האוכלוסין.

 

 

 

(2) יהיה ילדה של היולדת לכל דבר ועניין ואם האישה היולדת היא אם נושאת- ילדה של האם המיועדת לכל דבר ועניין.

מעמד קרובי הנפטר

74.  

לקרובי הנפטר, זולת אשתו או בת זוגו הקבועה, לא יהיה כל מעמד לעניין שאיבת זרעו או שימוש בזרעו, אלא אם הנפטר לא היה נשוי או לא היתה לנפטר בת זוג קבועה בעת פטירתו ורק אם הוא הורה על כך בכתב, כאמור בסעיף 67(ב).

 

 

פרק יא': אנונימיות, סודיות ואבטחת מידע

שמירת סודיות

75.  

אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה ובמידה הנדרשת לכך.

מסירת מידע מזהה על הליך תרומת זרע

76.  

לא יגלה אדם לתורם זרע מידע המזהה את נתרמת הזרע או את בעלה או את הילד שנולד כתוצאה משימוש בתרומת הזרע ולא יגלה לנתרמת הזרע או לבעלה או לילד שנולד כתוצאה משימוש בזרע תורם מידע המזהה את תורם הזרע, זולת פרטים שאינם מזהים על תורם הזרע שמסר רופא בבנק הזרע בהתאם להוראות סעיף 28.

סייגים למסירת מידע ממאגר המידע ומרשם היילודים

77.  

(א)  לא יראו ויתור על סודיות רפואית לגבי רשומה רפואית או מידע רפואי כהסכמה למסירת מידע ממאגר המידע וממרשם היילודים.

 

 

(ב) על אף הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, העברת מידע ממאגר המידע וממרשם היילודים או מסירתו ממאגר המידע וממרשם היילודים, תיעשה לפי הוראות חוק זה בלבד.

 

 

פרק יב': עונשין

 

78.  

העושה אחד מאלה- דינו מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף  61(א)(4) לחוק העונשין:

 

 

 

(א)   

(1) מי שנותן או מקבל תמורה בעבור זרע שניטל מגופו של גבר או שמיועד להינטל כאמור, או בעבור הקצאת זרע למטרות הולדה או הסכמה לתרומת זרע כאמור, בניגוד להוראות סעיף 7;

 

 

 

 

(2) מי שמתווך בין גבר לבין אדם אחר לשם הזרעת אישה או הפריית ביציות בזרע, , בניגוד להוראות סעיף 8. 

 

 

 

(ב) העושה אחד מאלה, דינו- מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

 

 

 

 

(1) מי שנוטל זרע מגבר שלא למטרות טיפולי פריון או הולדת ילד בניגוד להוראות סעיף 4;

 

 

 

 

(2) מי שמוציא מישראל זרע שניטל מתורם זרע בישראל בניגוד להוראות סעיף 5;

 

 

 

 

(3) מי שמבצע הזרעת אישה  בזרע תורם שלא בבנק זרע, במחלקה מוכרת או במרפאת פריון ציבורית או מי שמבצע טיפול מעבדתי בזרע תורם שלא במעבדת זרע של בנק זרע או של מחלקה מוכרת, בניגוד להוראות בסעיף 6;

 

 

 

 

(4) מי שמתנה מתן טיפול רפואי לגבר או את המועד למתן טיפול כאמור, בהסכמתו לנטילת זרע מגופו למטרות, בניגוד להוראות סעיף 9;

 

 

 

 

(5) מי שפותח, מחזיק או מנהל בנק זרע ללא קבלת הכרת המנהל בניגוד להוראות סעיף 10;

 

 

 

 

(6) מי שמייבא זרע ממדינת חוץ אם אינו מנהל בנק זרע בניגוד להוראות סעיף  33 או 42(א);

 

 

 

 

(7) מנהל בנק זרע המייבא זרע תורם ממדינת חוץ ללא אישור המנהל בניגוד להוראות סעיף 33(1) או 42(ב);

 

 

 

 

(8) מי שמבצע הזרעה או הפריה חוץ גופית שאיננו רופא מורשה בעל תואר מומחה בניגוד להוראות סעיף 53;

 

 

 

 

(9) רופא מומחה המבצע הזרעה שלא במוסד רפואי בניגוד להוראות סעיף 54(א) או הפריה חוץ גופית שלא במחלקה מוכרת בניגוד להוראות סעיף 54(ב);

 

 

 

 

(10) מי שמגלה מידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, או עושה בו שימוש בניגוד להוראות סעיף 75;

 

 

 

 

(11) מגלה מידע מזהה על תורם זרע  או על נתרמת זרע או על בעלה של נתרמת זרע או על הילד שנולד כתוצאה משימוש בתרומת זרע בניגוד להוראות סעיף 76.

 

 

 

(ג)  העושה אחד מאלה, דינו- קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

 

 

 

 

(1) רופא המקצה זרע ללא קבלת אישור ממנהל מאגר המידע בניגוד להוראות סעיף 25(3);

 

 

 

 

(2) נתרמת זרע שלא הודיעה למנהל בנק הזרע על תוצאות הטיפול בזרע תורם בניגוד להוראות סעיף 31;

 

 

 

 

(3) מי שלא הודיע למרשם האוכלוסין על אבהותו לילד שנולד כתוצאה משימוש בזרעו לשם הזרעת אישה בניגוד להוראות סעיף 59;

 

 

 

 

(4) משתמש בזרע נפטר בניגוד להוראות מפקיד הזרע שנקבעו לפי סעיף 67;

 

 

 

 

(5) שואב זרע מנפטר בניגוד להוראות סעיף 68;

 

 

 

 

(6) משתמש בזרע שניטל לאחר המוות בניגוד להוראות סעיף 70;

 

 

 

 

(7) משתמש בזרעו של קטין בניגוד להוראות סעיף 71.

 

 

פרק יג': הוראות שונות

הורשת זרע או ביציות שהופרו בזרע

 

79.  

 

(א)  לא יראו בזרע או בביציות שהופרו בזרע חלק מעיזבונו של אדם ולא יועברו זרע או ביציות שהופרו בזרע ליורשי בעל הזרע במותו.  

 

 

 

(ב) הורה אדם בצוואתו על הורשת זרעו או ביציות שהופרו בזרעו – תהא הוראה זו בטלה בהתאם להוראות סעיף 34 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965[12].

שמירת דיני ירושה

80.  

אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בדיני הירושה.

התקנת תקנות

81.  

(א)  שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות להבטחת סודיותם של עניני תרומות זרע ואבטחת מידע.

 

 

(ב) המנהל רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מבנה בנק הזרע, הציוד והמכשור, הצוות הרפואי ובטיחות בנק הזרע.

 

 

(ג)  הוראות וטפסים שהורה המנהל לפי חוק זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

זכות כניסה

82.  

המנהל או מי שמינה לכך, רשאים בכל עת להיכנס לבנק זרע או למוסד רפואי כדי לברר אם קוימו הוראות חוק זה, התקנות לפיו ותנאי ההכרה ורשאים הם לדרוש ממנהל בית החולים ומצוות בנק הזרע כל ידיעה הדרושה להם לשם מילוי תפקידם לפי חוק זה.

תחילה

83.  

תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו; השר רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה  בשנה אחת נוספת, לכל היותר.

הוראות מעבר

84.  

(א)  על אף האמור בהוראות סעיף 13, המנהל רשאי לתת הכרה שתוקפה 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה, לבנק זרע שפעל באישורו ערב פרסומו של חוק זה,  גם אם אינו עומד בתנאי האמור בסעיף 13(4). 

 

 

(ב) הוראות חוק זה לעניין רישום במאגר המידע ומרשם הילודים לא יחולו על זרע שניטל לפני יום תחילתו של חוק זה.  


דברי הסבר

כללי

תקנות בריאות העם (בנק זרע), התשל"ט – 1979[13]  (להלן- תקנות בריאות העם (בנק זרע)) הסמיכו את המנהל במשרד הבריאות להכיר בבנקי זרע ולקבוע תנאים למתן ההכרה כאמור. בהתאם להוראות התקנות, פורסמו נהלי משרד הבריאות אשר קבעו את הכללים להפעלה וניהול בנקי זרע בישראל. כללים אלו עודכנו מעת לעת.

 

במשך השנים חלו התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות שעוררו צורך להורות הוראות מהותיות הנוגעות לנטילה ושימוש בזרע תורם או בזרע מטופל, מעבר להוראות הטכניות הנדרשות לשם הקמה והפעלת בנקי זרע.  מפעם לפעם, נדרשו בתי המשפט להכריע בסוגיות מהותיות ביותר, כגון זאת הנוגעת לשימוש בזרעו של נפטר, וזאת ללא שקיימת חקיקה ראשית המתייחס לסוגיות כבדות משקל אלו. 

 

מטרת הצעת חוק זו היא לעגן בחקיקה ראשית את ההיבטים השונים הנוגעים להקמה, ניהול והפעלה של בנקי זרע ושימוש בזרע של תורם או של מטופל בישראל. להלן עיקרי החוק:

 

1.  קביעת ייחוד ואיסור פעולות;

2.  קביעת תנאים להכרה בבנק זרע ולניהולו;

3.  קביעת כללים לתרומת זרע למטרות הולדה, הקצאת תרומת זרע לנתרמת ותוצאות השימוש בזרע למטרות הולדה;

4.  קביעת כללים לייבוא זרע של תורם או של מטופל שניטל במדינת חוץ;

5.  הסדרת הקמת מאגר מידע לרישום תרומות זרע בישראל שמטרתו מניעת האפשרות להקצאת זרע תורם לקרובת משפחתו, הגבלת מספר הנשים שיוקצה להם זרע אותו תורם, בדיקת תנאים נוספים שנדרשים לשם אישור תרומת הזרע ובדיקת קרבת משפחה למניעת נישואי קרובים לשם ביצוע תפקידו של רשם היילודים;

6.  הסדרת הקמת מרשם יילודים מתרומת זרע שמטרתו לאפשר לאדם לברר האם נולד כתוצאה משימוש בתרומת זרע וכן לאפשר לגבר ואישה יחדיו, או לרשם הנישואין, לברר  האם קיימת בין איש ואשה קרבת משפחה;

7.  קביעת כללים לשימוש בזרע לצורך הזרעת אישה או הפרייה חוץ גופית;

8.  קביעת כללים להקפאת זרע לשימוש עתידי;

9.  קביעת ההוראות הנוגעות לנטילה ושימוש בזרע של נפטר;

10.  קביעת כללים לשמירת האנונימיות של תורמי זרע, נתרמות זרע, בני זוגן והילדים שנולדו כתוצאה משימוש בתרומת זרע, וכן קביעת כללים הנוגעים לסודיות המידע ולאבטחתו;

11.  קביעת הוראות עונשיות על  הפרת סעיפים לפי חוק זה.

 

 

פרק א':

סעיפים 1 ו-2:

מטרת סעיפים אלו היא לקבוע את מטרתו של החוק ולפרט את ההגדרות הנדרשות לצורך פרשנות החוק. יובהר כי חוק זה אינו עוסק בנטילה ושימוש בזרע למטרות מחקר.

פרק   ב':

סעיפים 3:

מטרת סעיף זה לייחד את האפשרות לנטילה ותרומת זרע למטרת טיפולי פריון או הולדת ילד בלבד.

סעיף 4:

מטרת סעיף זה היא לייחד את מכלול הפעולות הקשורות בנטילת זרע והשימוש בו, להסדרים הקבועים  בחוק.

סעיף 5:

מטרת סעיף זה היא לאסור על הוצאת זרע שנתרם בישראל, אל מחוץ לישראל, זאת על מנת למנוע מצב, בו נעשה שימוש במנגנון תרומת זרע  הקבוע בחוק, שלא לשם צרכיהן של משפחות ישראליות, ולמנוע סחר בזרע ועידוד שאיבת זרע לצורכי "ייצוא".

סעיף 6:

מטרת סעיף זה היא לקבוע את מקום ביצוע הפעולות השונות המפורטות בחוק וזאת כדי לאפשר מתן טיפול מיטבי בזרע שניטל, לאפשר מנגנון דיווח יעיל למאגר המידע ומרשם היילודים, כדי למנוע סחר בזרע או חלוקת זרע למספר נתרמות גבוה מזה המותר לפי החוק.

סעיפים 7-9:

הסעיף קובע את עקרון איסור הסחר בזרע, על ידי שלילת מתן או קבלת תמורה כלשהי, עבור זרע שניטל בישראל, להוציא פיצוי שניתן לתורם זרע ע"י בנק זרע. כן קובעים סעיפים אלה איסור על תיווך בתמורה שנתינתה אסורה, וכן איסור על הפעלת לחץ בלתי הוגן על גברים, שמטרתו לכפות עליהם לתרום זרע, ע"י התניית טיפול רפואי כלשהו, או מועדו, במתן תרומה.

פרק ג' :

סעיפים 10-17:

סעיפים אלו קובעים  את התנאים לפתיחה, הפעלה וניהול בנק זרע. בשונה מהוראות תקנות בריאות העם (בנק זרע), לפיהן ניתן היה לפתוח ולנהל בנק זרע רק בבית חולים, מוצע כי ניתן יהיה לפתוח בנקי זרע גם במרפאות, וזאת בהתקיים התנאים המפורטים בהצעת החוק.  לשם פתיחת בנק זרע במרפאה, יהיה על המבקש את פתיחת בנק הזרע לעמוד בתנאים נוספים שנקבעו בסעיף 13, שמטרתם להוכיח את כשירותו ויכולתו לניהול בנק זרע. בין היתר, תנאים אלה נועדו למנוע כשל כלכלי וקריסה של בנק זרע, שאינו חלק מבית חולים, והמשכיות טיפול במנות הזרע ובמידע המצויים בו, אם חלילה בנק הזרע לא יוכל להמשיך ולהתקיים. כל זאת מתוך הכרה ברגישות החומר הביולוגי- גנטי המצוי בבנק הזרע והמידע הנלווה אליו, בחשיבותו, בכך שהוא נועד לשמש לצורך הבאת ילדים לעולם וכדי להגן על מטופלים ומטופלות אשר מנות הזרע שמורות עבורם בבנק זרע שבמרפאה.

כמו כן, סעיפים אלו קובעים חובה לקיומה של מעבדת זרע בכל בנק זרע, אפשרות המנהל הכללי להגביל את ההכרה בבנקי זרע, להתלותה או לבטלה  אם- לפי שיקול דעתו, קיים טעם המונע הפעלה ראויה של בנק הזרע. עוד מוצע לקבוע, כי האחריות לניהול בנק הזרע ולמילוי הוראות החוק יהיו מוטלים על מנהל בנק הזרע ומנהל המוסד הרפואי בו הוא פועל.

פרק ד':

סעיף 19:

מוצע לקבוע בסעיף זה כי מתן האישור לנטילת זרע מתורם יהיה מופקד בידי "רופא בבנק זרע" (מנהל בנק הזרע או רופא מומחה העובד בבנק הזרע שמנהל בנק הזרע הסמיכו לעניין חוק זה) שתפקידו לבחון את התקיימות התנאים הקבועים בסעיף, ולתת אישורו לתרומה. מוצע לקבוע את הפרטים שיש למסור לתורם, במטרה להבטיח כי הסכמתו לתרומה תהיה אכן "הסכמה מדעת"- כמתחייב. בכלל זה, יינתן לו הסבר לגבי זכויותיו וחובותיו, לרבות הזכות לחזור בו מהסכמתו לתרומה (ומגבלותיה), הזכות לתרום חלק מזרעו למחקר, והסבר על כי לא יהיו קיימות בינו ובין הילד שייוולד כתוצאה משימוש בזרע שיתרום הזכויות והחובות המתקיימים ברגיל בין הורים וילדיהם הביולוגיים. כמו כן, יינתן לו הסבר לגבי הפרטים שיישמרו במאגר המידע, הבדיקות הרפואיות שיידרש לעבור כדי לתרום זרע וכן הסבר על האפשרות שיערכו בעתיד בדיקות בזרע שנועדו לקבוע האם נשקפת סכנה למחלה גנטית ביילוד או בעובר.

סעיף 20:

הסעיף קובע את התנאים לנטילת זרע מתורם. בין השאר, מוצע לקבוע בסעיף את הגיל המינימאלי לתורם זרע, את מעמדו האישי של התורם וקובע כי יערכו בדיקות רפואיות לתורם, בזרעו ובדמו, כדי לקבוע את התאמתו לתרומת זרע. כמו כן, מוצע לקבוע כי לא יהיה ניתן ליטול זרע מתורם אלא לאחר שהרופא בבנק הזרע קיבל את אישור מאגר המידע על כי התורם לא תרם בבנק זרע אחר, זאת כדי לאפשר הגבלת השימוש במנות זרע של אותו תורם מבלי לפגוע בפעילותם של בנקי הזרע.

 סעיפים21-22:

מטרת סעיפים אלו היא לקבוע חובת לקיחת דגימה מזרע התורם, מתוך הזרע המיועד לתרומה, כדי לקבוע את התאמתו לתרומה וכן קובעים הסעיפים את אופן חלוקת מבחנות הזרע וסימונן.

סעיף 23:

כפי שתואר על ידי מנהלי בנקי הזרע בישראל, תורמי זרע בישראל חרדים לשמירת פרטיותם וסודיות זהותם. כדי להבטיח שמירה מירבית על סודיות הצדדים להליך תרומת הזרע, מוצע להסמיך את המנהל לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן שמירת פרטיו האישיים של תורם הזרע ואת הדרך להפרדת המידע על תורם הזרע מהמידע הנוגע לנתרמת הזרע, בדרכים שיבטיחו את שמירת הסודיות והפרטיות של כל הצדדים לתרומה.

סעיף 24:

הסכמת גבר לתרום מזרעו, כרוכה בתוצאות משמעותיות (לידת תינוק שהוא צאצאו הביולוגי, תוך ויתור על כל זיקת הורות כלפיו) ועל כן, מוצע בסעיף זה לאפשר לתורם זרע לחזור בו מהסכמתו, כל עוד לא בוצעה הזרעת הנתרמת או הפריית הביציות.  במקרה בו תורם זרע חזר בו מהסכמתו כאמור, מוצע לאפשר למנהל בנק זרע לדרוש מהתורם להחזיר את כספי הפיצוי שקיבל, ככל שקיבל, בהתאם לתנאים שהובהרו לתורם הזרע בטרם מתן תרומת הזרע.

סעיפים 25-26:

מטרת סעיפים אלו היא לקבוע את התנאים שעל רופא בבנק הזרע לבדוק בטרם הקצאת תרומת זרע לנתרמת, כגון: גיל הנתרמת ובעלה-ככל שישנו, העדר קרבת משפחה בין הנתרמת ובעלה לבין תורם הזרע, בדיקה כי זרע התורם לא הוקצה, עד אותו מועד, ליותר משמונה נשים ( דהיינו, סה"כ ניתן להקצות זרע של אותו תורם לתשע נשים) וקבלת הסכמתם להכללת פרטיהם האישיים במאגר המידע ובמרשם היילודים.

כמו כן, כדי להגביר את הוודאות לגבי ההליך ותוצאותיו, מוצע לקבוע כי הנתרמת ובעלה יורו מראש, לפני קבלת תרומת הזרע לאיזו מטרה ברצונם לייעד את הזרע שהוקצה להםו את הביציות המופרות בזרע זה, במקרה של חזרת מי מהם מהסכמתו לטיפול או במקרה של פטירת אחד מהם.

סעיפים 27-28:

כדי לאפשר לנתרמת הזרע לקבל החלטה מושכלת, עד כמה שניתן, בהתחשב בחובת שמירת סודיות זהותו של תורם הזרע, מוצע לאפשר לרופא בבנק הזרע לתת מידע כללי על מאפייניו האישיים של תורם הזרע, ובלבד שלא יהיה במידע זה כדי לגלות את זהות התורם.  כמובן שנתרמת הזרע ובעלה, אם ישנו, יהיו מעורבים בהחלטה על בחירת הזרע שיוקצה להם, אך ההחלטה הסופית, שהיא החלטה רפואית מקצועית, נתונה לרופא בבנק הזרע.

סעיף 29:

מוצע לאפשר לנתרמות להמשיך את הטיפול בזרע תורם שהוקצה להן, בבנק זרע אחר או ביחידה להפריה חוץ גופית או מרפאת פריון ציבורית. לשם כך תתאפשר העברת מנות זרע התורם בתנאים שנקבעו בסעיף. הועבר זרע כאמור, תדווח נתרמת הזרע למנהל בנק הזרע ממנו התקבלה התרומה על תוצאות הטיפול בזרע התורם וזאת כדי לאפשר את ניהולו התקין של מרשם היילודים. מנהל בנק הזרע, היחידה להפריה או מרפאת הפריון הציבורית שהגיע אליו מידע כאמור על תוצאות שימוש בזרע, חייב גם הוא בדיווח למנהל בנק הזרע ממנו ניטלה תרומת הזרע.

סעיף 30

מוצע לאפשר למנהל בנק זרע להשמיד זרע שלא הוקצה לנתרמת בתוך תקופה שלא תפחת משלוש שנים.

סעיף 31:

בשונה מהליך תרומת ביציות, שבו כל ההליך, החל משאיבת הביציות מהתורמת וכלה בהשתלת הביציות בנתרמת, נעשה באותה יחידה והרופא המטפל יודע, לרוב, על תוצאות השימוש בתרומת הביציות, בכל הנוגע לתרומות זרע- פעמים רבות המשך ההליך לאחר הקצאת תרומת הזרע לנתרמת, נעשה, כמפורט לעיל, במוסד רפואי אחר ולכן בנקי זרע לא תמיד יודעים מה היו תוצאות השימוש בזרע התורם.  נתרמת הזרע היא זו שיכולה לדעת את תוצאות הטיפול בזרע באופן מיטבי, וכן לעיתים הרופא המטפל בה בקשר להפריה. בהתאם לכך ובכדי לאפשר מעקב ומידע מלא, מוצע להטיל על הנתרמת חובת דיווח למנהל בנק הזרע על תוצאות הטיפול בזרע. חובה זו חשובה הן לגבי מאגר המידע – לעניין הגבלת השימוש בתורמות זרע, שכן אם נכשל הטיפול בנתרמת ניתן להקצות מזרע אותו תורם לנתרמת אחרת תחתיה, והן לגבי שמירת המידע המלא והאמתי במרשם היילודים שמטרתו מניעת נישואי קרובים.

סעיף 32:

על מנת להסיר ספק בדבר מעמדם של תורם הזרע, הנתרמת ובעלה, כלפי הילד שייוולד כתוצאה מהתרומה, מוצע לקבוע במפורש כי חרף הזיקה הגנטית בין תורם הזרע לבין היילוד, הוא לא ייחשב כאביו- וכל הצדדים, לרבות הילוד, יהיו מנועים מלהעלות טענה כזו בעתיד. כמו כן מוצע לקבוע במפורש כי כל הזכויות והחובות הקיימות בין הורים וילדיהם יחולו על בעלה של התורמת- אם ישנו. למען הסר ספק מוצע אף להבהיר כי הנתרמת תיחשב כאמו של היילוד לכל דבר ועניין .

פרק ה':

סעיפים 33-41:

מטרת סעיפים אלו היא לקבוע את התנאים לייבוא זרע שנתרם מחוץ לישראל. מוצע כי ייבוא זרע שנתרם מחוץ לישראל ייעשה באמצעות בנק זרע בלבד, לאחר שמנהל בנק הזרע קיבל אישור לייבוא זרע מהמנהל, בתנאים שנקבעו. תנאים אלו נועדו לוודא כי הזרע שייובא ויישמר בישראל, וישמש לטיפול עתידי בתושבי ישראל, ניטל והוקפא במרפאות מחוץ לישראל בהן  נוהגים בסטנדרטים רפואיים מקובלים. כדי למנוע את מעורבותם של תושבי ישראל בהליכים לא חוקיים במדינות חוץ, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לייבא זרע תורם רק ממדינות בהן הדין החל שם אינו אוסר על קיום ההליך.

כמו כן, מוצע לקבוע את דרך סימון מבחנות הזרע שיובאו ואת התנאים להקצאת זרע התורם שיובא לנתרמות.

לבסוף, נקבע כי תוצאות השימוש בזרע תורם מישראל, כאמור בסעיף 32, יחולו גם על שימוש בזרע שייובא מחוץ לישראל.

סעיף 42:

מטרת סעיף זה היא לאפשר לייבא זרע של מטופלים שזרעם ניטל מחוץ לישראל, כדי להמשיך את הטיפול בישראל.   ייבוא זרע כאמור יעשה רק באמצעות בנק זרע בישראל, בתנאים שנקבעו בסעיף.

פרק ז':

סעיפים 43-47:

בסעיפים אלו מוצע לקבוע כי במשרד הבריאות יוקם מאגר מידע לתרומות זרע שינוהל בידי רופא עובד מדינה. מאגר זה יכלול פרטים לגבי פעולות של נטילת זרע מתורם, הקצאתו לנתרמת והעברתו למוסד רפואי אחר, ומטרתו למנוע מיסחור תרומות, מאותו תורם, או הקצאה של זרע שנתרם, לנתרמת שהיא או בעלה, מצויים בקרבת משפחה מדרגה ראשונה לתורם. כמו כן, ישמש המאגר לצורך בדיקת קרבת משפחה באמצעות מרשם האוכלוסין, עבור רשם היילודים שקיבל שאילתא כאמור בסימן ב' לפרק זה.

רופא בבנק הזרע המבקש לבצע בירור לצורך נטילת זרע או הקצאתו, יוכל לקבל מן המאגר פרטים, בדבר קיום קרבת משפחה, בין תורם הזרע, לבין הנתרמת או בעלה, וזאת על סמך בירור שיקיים מנהל מאגר המידע עם מרשם האוכלוסין.

כדי להגביר את מידת אבטחת המידע השמור במאגר המידע לתרומות זרע, מוצע לשמור במאגר מאובטח את המידע המזהה של תורמי הזרע  וזאת בנפרד מהמאגר המאובטח בו יישמרו פרטי התורמת ובעלה. במאגר הכולל את פרטי התורמת ובעלה יישמר רק קוד תורם הזרע באופן מוצפן.

סעיפים 48-52:

בסעיפים אלו מוצע להקים במשרד הבריאות מרשם ילודים שינוהל בידי עובד מדינה.  מנהל בנק זרע יודיע למרשם על תוצאות הטיפול בנתרמת שהוקצה לה תרומת זרע. דיווח זה ייעשה על בסיס הודעת הנתרמת שקיבל מנהל בנק זרע לפי הוראות סעיף 31, או על בסיס הודעת מנהל מוסד רפואי לפי הוראות סעיף 29. הודעה כאמור תכלול את פרטיהם האישיים של הנתרמת ובעלה, את קוד תורם הזרע ואת פרטיו האישיים של הילד שנולד כתוצאה מהטיפול.

המידע הכלול במרשם יימסר לגבר ואשה המעוניינים לברר האם הם נולדו כתוצאה משימוש בתרומת זרע או לגבי גבר ואישה, יחד, המעוניינים לברר האם יש קרבת משפחה ביניהם כתוצאה מתרומת זרע. כמו כן מידע זה יימסר  לרשם נישואין המעוניין לבצע בירור כאמור לגבי גבר ואשה שנרשמו אצלו לנישואין.

אם מצא רשם היילודים כי התשובה לשאלת קרבת המשפחה אינה שלילית, ימסור רשם היילודים לגבר ולאשה בלבד הודעה על כי אין באפשרותם להינשא על פי ההלכה בישראל, ללא פרטים נוספים.

בשל רגישות המידע השמורה במרשם היילודים מוצע לקבוע כי הוא לא יהיה פתוח לעיון הציבור וניתן יהיה למסור מידע הכלול בו רק לפי הוראות חוק זה.

פרק ח':

סעיפים 53-54:

סעיפים אלו קובעים את הכשירות הנדרשת לשם ביצוע הזרעה או הפריה חוץ גופית וכן את המקום בו ניתן לבצע פעולות אלו.

סעיפים 55-56:

מטרת סעיפים אלו לקבוע תנאים לשימוש בזרע. כדי להגביר את הוודאות לגבי תוצאות ההליך מוצע לקבוע כי בטרם הזרעת אישה או ביצוע הפריית ביציות בזרע (בסעיף זה- שימוש בזרע), תיתן האישה את הסכמתה לביצוע ההליך לאחר שניתן לה הסבר, ואם היא נשואה -  ייתן בעלה את הסכמתו לשימוש בזרע לשם הפרייתה.

לגבי אישה וגבר- שהוא האב המיועד, והם אינם נשואים, מוצע לחייב את הגבר והאישה לחתום על הסכמתם המשותפת לביצוע ההליך. על גבי טופס ההסכמה יודיעו הגבר והאישה את תקופת הסכמתם ומה רצונם שיעשה בזרע אם מי מהם יחזור בו מהסכמתו או במקרה של פטירת אחד מהם. בנוסף, כדי למנוע עקיפת הליכי פונדקאות, תצהיר האישה כי היא אינה "אם נושאת" כמשמעותה בחוק הסכמים לנשיאת עוברים, כי הסכמתם להליך לא ניתנת עבור תמורה כספית או אחרת, כי ידוע להם כי כל הזכויות והחבות הקיימות בין הורים וילדיהם יחולו עליהם וכי הם חייבים להודיע למרשם האוכלוסין על הורותם לילד שנולד כתוצאה מההליך.

סעיפים 57-58:

טיפולי הזרעה או הפריה משמעותם היא הבאת ילד לעולם. בשל ההשלכות על היילוד ועל הוריו, ראוי כי ההליך יתאפשר רק לגבי מי שמסוגל להבין את משמעות ההליך ותוצאותיו ומסוגל לתת הסכמה מדעת לביצועו. בהתאם לכך, מוצע לקבוע בסעיף זה כי אם האישה או הגבר המבקשים את הטיפול הם פסולי דין או שמונה להם אפוטרופוס, ההליך יבוצע רק אם בית המשפט אישר שהם מסוגלים לתת הסכמה מדעת לטיפול לאחר שהבינו את משמעותו ותוצאותיו.

כמו כן, מוצע לאפשר לרופא הפריון להתייעץ עם מומחים שונים לפני קבלת החלטה על מתן טיפול לאישה או לגבר שמתעורר לגביהם ספק בדבר התאמתם להליך מבחינת מצבם הבריאותי, השכלי, הנפשי או הסוציאלי.

סעיף 59:

בהתחשב בטובת הילד והרצון לשמור על אמיתות המידע שבמרשם האוכלוסין, מוצע לחייב את האב והאם להודיע למרשם האוכלוסין כי הם הורי הילד שייוולד.

פרק ט':

סעיפים 60-65:

הנחת היסוד בכל הקשור בשימוש שגרתי בטכנולוגיות פריון היא שנדרשת קבלת הסכמה מדעת מראש מכל המעורבים בתהליך. השימוש בחומר ביולוגי - גנטי לאחר המוות מעלה שאלות מיוחדות הנוגעות להסכמה הדרושה. עד כה לא התייחס החוק במפורש לשאלת השימוש בזרע של אדם לאחר מותו, בין אם ניטל לפני פטירתו או בסמוך לאחריה (שלא בהקשר של תרומת זרע). כאשר הועלו לראשונה בקשות לשימוש בזרע לאחר המוות, נדרש היועץ המשפטי לממשלה לסוגיה והוציא הנחייה מפורטת בנושא[14].  הקו המנחה בהנחיית היועץ הוא שניתן לעשות שימוש בזרעו של אדם לאחר מותו רק בהתאם לרצונו, המפורש או המשוער, ולצורך הפרייתה של אשתו בלבד.

המצב הראשון בו עולה שאלת השימוש בזרע לאחר המוות הוא מצב שבו אדם הפקיד זרע בבנק זרע לפני מותו, בד"כ לשם הליכי פוריות שעבר טרם מותו או לשם שימור פוריותו במקרה של מחלה או לפני פרוצדורות רפואיות הפוגעות בפוריות.

העיקרון המנחה בחוק זה לגבי שימוש בזרע לאחר המוות, לצורך הבאת ילד לעולם, הוא כי יש לקיים את רצונו של בעל הזרע, ולא אינטרסים או רצונות, כנים ומובנים ככל שיהיו, של אנשים אחרים, לרבות בני המשפחה הקרובים ביותר. תאי הזרע שבגופו של אדם שנפטר אינם "נכס" ואינם חלק מהעיזבון. בהיעדר ביטוי ברור לרצונו של אדם, אין לייחס לכל נפטר רצון ל"המשכיות הזרע", ודאי לא בדרך של הפרייתה של אישה  שלא בחר, בחייו, להביא איתה ילד לעולם.

כדי למנוע מראש מחלוקות עתידיות בדבר רצונו של מפקיד הזרע לגבי השימוש בזרעו במקרה של פטירתו או במקרה בו לא יהיה כשיר להורות על רצונו בדבר גורל הזרע, מוצע לקבוע כי בטרם הפקדת הזרע יורה בעל הזרע, בכתב, על רצונו באחת החלופות הבאות, בדבר גורל הזרע במקרה של פטירתו: שימוש בזרעו למטרות הולדה, תרומת זרע למטרות מחקר או הפסקת שמירת הזרע והשמדתו. שימוש בזרע יעשה על פי הוראות פרק י', כפי שיובהר בהמשך.

עוד מוצע לקבוע, כי על מפקיד זרע המעוניין בהמשך שמירת הזרע, לפנות בבקשה להמשך שמירת הזרע למנהל בנק הזרע. כמו כן, מוצע להסדיר את האפשרות להפסקת שמירת הזרע בבנק הזרע בכפוף לשליחת התראה על כך למפקיד הזרע ובתנאים שנקבעו בסעיפים 64 ו-65.

לגבי קטין שעומד בפני שמירת זרע, מוצע לקבוע כי יינתן לו הסבר לפי מידת בגרותו ובהתאם לגילו. בכל מקרה תינתן הסכמה על ידי הוריו והם יחתמו על טופס ההסכמה להליך. אם  מלאו לו 14, תידרש הסכמתו והוא יחתום גם כן על טופס ההסכמה, בנוסף להוריו. בכל מקרה בו סרבו הקטין או הוריו לטיפול- לא יינטל זרע הקטין אלא באישור בית המשפט. בנוהל של משרד הבריאות תקבע הדרך בה יינתן לקטין סיוע כדי שיוכל לפנות לבית המשפט בעניין זה.

פרק י':

סעיפים 66-74:

כאמור לעיל, במעמד ההסכמה יידרש מפקיד זרע להורות מה רצונו בדבר גורל הזרע במקרה של פטירתו. היה מפקיד הזרע נשוי או היתה לו בת זוג קבועה - מוצע לאפשר למפקיד הזרע להורות כי אשתו או בת זוגתו תהיה רשאית להרות מזרעו או להורות על השמדת זרעו או תרומתו למחקר.

לא היה מפקיד הזרע נשוי או לא היתה לו בת זוג קבועה - מוצע לאפשר למפקיד הזרע להורות כי אישה מסוימת, שאינה קרובת משפחתו, תהיה רשאית להרות מזרעו או כי אדם שמינה בכתב, יהיה רשאי להורות על אישה מסוימת כאמור, שתהרה מזרעו או יהיה רשאי להורות על השמדת הזרע או תרומתו למחקר.

שימוש בזרע על ידי אשתו או בת זוגתו הקבועה של הנפטר, יעשה בתנאים המנויים בסעיף 67, ובכלל זה, רק כל עוד לא נישאה או ילדה ילד לאדם אחר לפני כן. שימוש בזרע על ידי אשתו או בת זוגו הקבוע השל הנפטר יהיה בתוך עשר שנים מיום הפטירה, אלא אם בית המשפט אישר כי התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים את ביצוע ההליך אף לאחר תקופה ארוכה זו.

שימוש בזרע לפי הוראת מפקיד הזרע, עי ידי אישה שלא היתה אשתו או בת זוגו, או לפי הוראת האדם שמינה מפקיד הזרע בכתב, יהיה בתוך חמש שנים מיום הפטירה ורק לאחר קבלת אישור בית המשפט בתנאים שנקבעו בסעיף 67.

בשונה מאדם שמפקיד זרע ונפטר לאחר מכן, פעמים רבות, אדם נפטר בפתאומיות, ובמקרה זה עולה השאלה מי רשאי להורות על נטילת זרע מגופו ועל השימוש בו, במיוחד כאשר מבוקש לעשות שימוש בזרע הנפטר לצורכי הולדה. עיקרון ההסכמה מדעת מורה שלא ייעשה שימוש בזרע נפטר, וממילא לא יינטל ממנו זרע למטרה זו או לכל מטרה אחרת. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה המוזכרת לעיל, אפשרה נטילת זרע ושימוש בו לאחר תקופת-המתנה מוגדרת, בכפוף להוכחת רצונו המשוער של הנפטר. ההתבססות על רצון משוער אינה נקייה מספקות.  גם כאשר מדובר באדם שיש לו בת זוג, ויש עדות לכך שרצונו היה להביא ילדים לעולם יחד עם בת הזוג, אין הדבר מצביע בהכרח על רצונו להביא לעולם ילדים לאחר מותו, וילדים שהוא לא יראה ולא יגדל בפרט. מסיבה זו, נמצא כי במקומות שונים בעולם קובע הדין קטגורית שאין ליטול זרע של אדם לאחר מותו, שכן הוא אינו יכול לתת הסכמה לשימוש בזרעו לשם הפרייתה של אישה ויצירת ילד. על אף הספקות, מוצע בהצעת חוק זו לאפשר לאשתו של הנפטר או בת זוגתו הקבועה, לבקש את שאיבת הזרע של בעלה או בן זוגה. עם זאת, אין להרחיב אפשרות זו, שהיא חריג לעיקרון ההסכמה מדעת להולדה, מעבר לגבולות הצרים שהותוו בהנחיית היועץ, לפיהם הותר שימוש בזרע רק להפרייתה של האישה או בת הזוג ולבקשתה, שכן ההתבססות על רצון משוער יכולה להיות מוצדקת רק כאשר ההשערה בדבר אותו רצון היא מובהקת, שוות-ערך כמעט להסכמה מפורשת מדעת.

בהתבסס על עקרון ההסכמה מדעת כאמור לעיל, מוצע לאפשר שאיבת זרע מנפטר גם לבקשת אדם אחר, אך זאת רק במקרה שבו השאיר הנפטר הוראה מפורשת, בכתב בלבד, לפני מותו, בה הורה כי אותו אדם יהיה רשאי לבקש את שאיבת זרעו במקרה של פטירתו.

שימוש בזרע שניטל לאחר המוות יהיה על פי הוראה בכתב שהותיר הנפטר בלבד. לא הותיר הנפטר הוראות בכתב לגבי השימוש בזרע לאחר מותו- רק אשתו או בת זוגו הקבועה תהיה רשאית להרות מזרעו.

עוד מוצע לקבוע כי לא יעשה שימוש בזרעו של נפטר שהיה קטין בעת פטירתו. ניטל זרע מקטין והוא נפטר בהיותו בגיר- יעשה שימוש בזרעו רק אם הורה בכתב על רצונו בדבר ייעוד הזרע כאמור לעיל.  

לגבי מעמד הקטין שנולד מוצע לקבוע כי הנולד יהיה ילדו של הנפטר ושל היולדת (או האם המיועדת) לכל דבר ועניין וכן לקבוע כי לקרובי משפחת הנפטר, זולת אשתו או בת זוגו הקבועה, לא יהיה מעמד לעניין שאיבה ושימוש בזרעו.

פרק יא':

סעיפים 75-77:

בסעיפים אלו נקבעו הוראות שמטרתן לשמור על סודיות המידע שהתקבל לפי הוראות חוק זה. מוצע לקבוע כי לא יגלה אדם מידע כאמור שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במסגרת עבודתו, כי לא יגלה אדם  לתורם הזרע מידע על נתרמת הזרע ובעלה או ההפך וכן נקבעו סייגים למסירת מידע ממאגר המידע וממרשם היילודים.

פרק יב':

סעיף 78:

הסעיף קובע סדרת פעולות המהוות הפרה של החוק כעבירות פליליות. מוצע לקבוע עונש מאסר עד שלוש שנים או קנס כאמור  בסעיף  61(א)(4) לחוק העונשין על נתינת או קבלת תמורה ועל תיווך בניגוד להוראות החוק.

כמו כן, מוצע לקבוע עבירות שעונשן מאסר עד ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ובכלל זה ביחס לפעולות של נטילת זרע שלא למטרות הולדה, הוצאת זרע מישראל בניגוד להוראות החוק, פתיחת בנק זרע וניהולו ללא אישור המנהל,  גילוי מידע מזהה על תורם זרע או על נתרמת זרע או בעלה או על הילד שנולד בניגוד להוראות החוק וכיוצא באלה. כן קובע הסעיף סדרת פעולות המהוות הפרה של החוק כעבירות פליליות שדינם קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין ובהן הקצאת זרע תורם לנתרמת על ידי רופא ללא אישור מאגר המידע, אי הודעת אב למרשם האוכלוסין על הורותו לילד שנולד כתוצאה משימוש בזרעו, שימוש בזרע לאחר המוות בניגוד להוראות החוק וכיוצא באלה. מטרת הסעיף להבטיח את קיום החוק, ולהגביר את ההרתעה מפני הפרתו, על ידי שימוש במכשיר הענישה הפלילית, לצורך זה.

פרק יג':

סעיפים 79-80:

מטרת סעיפים אלו היא להבהיר כי תאי הזרע שבגופו של אדם אינם "נכס" ולכן אינם ניתנים להורשה ואינם חלק מהעיזבון.  בהתאם, מוצע לקבוע כי אדם אינו רשאי להורות בצוואתו על "הורשת" זרע או ביציות שהופרו בזרע . כמו כן, מוצע לקבוע כי חוק זה לא יפגע בדיני הירושה.

סעיף  81-82:

כדי לאפשר את ביצועו היעיל של חוק זה מוצע להסמיך את שר הבריאות לקבוע תקנות לביצועו. כמו כן, מוצע להסמיך את המנהל לקבוע בתקנות הוראות שונות שיאפשרו את פעילותו התקינה והראויה של בנק הזרע וכן לאפשר למנהל, או מי שהסמיך לכך, להיכנס לבנקי זרע או למוסד רפואי כדי לבדוק את קיומן של הוראות חוק זה ולצורך מילוי תפקידם לפי החוק. לשם הנגשת המידע הנוגע לחוק זה לכלל הציבור, מוצע לקבוע שהוראות וטפסים שיקבע המנהל לפי חוק זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

סעיף 83:

לצורך יישום הוראות החוק יש להקים שני מאגרי מידע ממחושבים וכן להתקין סדרה של תקנות בהתאם להוראות החוק. כדי לאפשר תקפת התארגנות מספיקה להקמת מאגרי המידע והתקנת התקנות כאמור, וכן כדי לאפשר לבנקי הזרע להתכונן כראוי ליישום החוק, מוצע כי תחילתו של חוק זה יהיה שנה מיום פרסומו וכי שר הבריאות יהיה רשאי להורות בצו על דחיית יום התחילה בשנה נוספת.

סעיף 84:

מוצע לקבוע שתי הוראות מעבר. האחת שתאפשר למנהל להמשיך ולהכיר במשך שנה בלבד, בבנק זרע שפעל שלא במסגרת בית חולים ערב יום פרסומו של החוק,  גם אם לא התקשר בהסכם עם בית חולים כאמור בסעיף 13(4). השניה, שתקבע כי הוראות החוק לעניין הרישום במאגר המידע ובמרשם היילודים לא יחול על זרע שניטל לפני יום תחילתו של החוק שכן לא ניתנה הסכמת תורם הזרע להכללת פרטיו האישיים במאגרים אלו.



[1] ס"ח התשנ"ו, עמ' 176; התשע"א, עמ' 84.

[2] ע"ר 1940, עמ' 329; התשע"ו, עמ' 736.

[3] ס"ח התשמ"א, עמ' 128; התשע"א, עמ' 758.

[4] ס"ח התשכ"ה, עמ' 270; התשע"ב, עמ' 202.

[5] ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשע"ו, עמ' 996.

[6] ס"ח התש"ע, עמ' 520; התשע"א, עמ' 86.

[7] ע"ר 1940, עמ' 329; התשע"ו, עמ' 736.

[8] ק"ת התשל"ג, עמ' 1924; התשע"ו , עמ' 750.

[9] ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשע"ו, עמ' 1093.

 

[10] ק"ת התשמ"א, עמ' 292; התשנ"ט, עמ' 1005.

[11] ס"ח תשס"א, עמ' 62; התשע"ו, עמ' 1263.

[12] ס"ח התשכ"ה, עמ' 63; התשע"ב, עמ' 523.

[13] ק"ת התשל"ט, עמ' 1448; התש"ע, עמ' 881.

[14]  הנחייה מס' 1.2202 מיום 27.10.03