פרק _':  תום הזיכיון שלפי חוק זיכיון צינור הנפט, התשכ"ח-1968

פרק _': תום הזיכיון שלפי חוק זיכיון צינור הנפט, התשכ"ח-1968

הגדרות

1. 1.

בפרק זה -

"בעל הזכיון"- כמשמעו בשטר הזכיון;

"בעל זכיון המשנה" - כמשמעו בשטר שבתוספת ב' לחוק זכיון צינור הנפט;

"גורם מפעיל" - הגורם שהורשה על ידי המדינה להשתמש בנכסי הפעילות ובמפעל לאחר תום הזיכיון, לרבות המדינה ככל שזו לא מסרה את זכות השימוש לגורם אחר;

"חוק זכיון צינור הנפט" - חוק זכיון צינור הנפט, התשכ"ח -1968;[1]

"מפעל"- כהגדרתו בסעיף 1 לשטר הזכיון;

"מתקן נפט" -  נכס פעילות המשמש להולכה של נפט ומוצרי נפט לרבות קווי תשתית ומתקנים נלווים, מתקני הגנה קתודית ודרכים.

"מתקן הגנה קתודית" - מתקן שנועד להפחית יצירת חלודה בקו תשתית באמצעות יצירת שדה חשמלי במקרקעין, וכל הנדרש  לכך במישרין לרבות קו תשתית המוליך מים וחשמל;

"נכסי הפעילות" - כל המקרקעין והמחוברים להם המשמשים את הגורם המפעיל לפעילותו לרבות לפריקה, אחסנה, הולכה, ניפוק וטעינה של נפט ומוצרי נפט, לרבות נמלים, מתקני אחסון, קווי תשתית ומתקנים נלווים, מתקני הגנה קתודית, דרכים, גשרים וכן, בתחומי מכלל אשקלון או מכלל אילת, משרדים, בתי מלאכה ומחסנים, והכל בין שאושרו על ידי שר האוצר לפי סעיף 5 לשטר הזכיון או לפי סעיף 5 לשטר שבתוספת א לחוק זכיונות צינור הנפט, התשי"ט-1959 ובין שאושרו לפי הוראות פרק זה;

"שטר הזכיון"- השטר שבתוספת א' לחוק זכיון צינור הנפט;

"תום הזיכיון" - תום יום כ"ז באדר התשע"ז (25 במרץ 2017).

מיסוי בעד תקופת הזכיון

2. 2.

לא יוטל ולא ייגבה מבעל זכיון, מבעל זכיון משנה, מכל חברה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר לפי סעיף 22 לשטר הזכיון או מגורם מפעיל, כל תשלום חובה לרבות מס, אגרה או היטל, בעד התקופה שעד לתום הזיכיון, שלא ניתן היה להטיל או לגבות לפי חוק זכיון צינור הנפט.

מיסוי בעת השבת המפעל ובשל הקצאת הנכסים לגורם מפעיל

3.  

לא יוטל ולא ייגבה כל תשלום חובה, לרבות מס, אגרה או היטל, בעת השבת המפעל לידי המדינה בתום הזיכיון, או בשל הענקה לגורם מפעיל זכות שימוש בנכסי הפעילות או באחד או יותר מהנכסים הכלולים בהגדרת מפעל או בהעברת בעלות בהם. ואולם רשאי שר האוצר לקבוע כי יוטל תשלום חובה בשל הענקה כאמור.

סמכות כניסה למקרקעין וביצוע פעולות

4.  

הגורם המפעיל, ומי מטעמו, רשאי לצורך פעילותו, לרבות לצורך בניה, הפעלה ותחזוקה של מתקן נפט, בכפוף להוראות סעיף 5, להיכנס למקרקעין שבהם מצוי מתקן נפט, ולענין פסקאות (1), (4), (8), (11), (12) ו-(13), גם למקרקעין הסמוכים למקרקעין שבהם מצוי מתקן הנפט, והכל בין מקרקעין ציבוריים ובין מקרקעין פרטיים, ולבצע בהם פעולות אלה:

(1) לערוך מדידות ובדיקות לצורך תכנון והקמתו של מתקן נפט;

(2) להתקין, לבנות או להציב את מתקן הנפט;

(3) לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ ולבצע פעולות נלוות אחרות;

(4) להקים ולתחזק קווים המשמשים להולכה של מים או חשמל המשמשים מתקן נפט;

(5) לסמן את מיקום מתקן הנפט באמצעות שלטים ותחזוקתם;

(6) לגדר מתקן נפט המצוי מעל פני הקרקע ותחזוקת הגדר;

(7) להסיר או לגזום, מסביב לכל מתקן נפט קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע להקמתו, לקיומו או לפעילותו התקינה של מתקן הנפט;

(8) עריכת סיורים, תצפיות ובדיקות וכן ביצוע מדידות במתקן הגנה קתודית;

(9) לבצע בדיקה, תחזוקה, תיקון, או הסרה של מתקן נפט, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;

(10) לחפור תעלות, מנהרות ומעברים מתחת לפני הקרקע;

(11) לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות במקרקעין ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר את הדרך למצב הקודם; בפסקה זו, "דרך" - לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;

"עבודות" - לרבות תכנון, הקמה, שינוי, תיקון, פירוק, בדיקה והפעלה של מתקן נפט;

(12) לבצע כל פעולה שהגורם המפעיל חייב בביצועה לפי כל דין, לרבות לפי חוק המים, התשי"ט-1959 וחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;

(13) לעבור ברכב, לרבות במכונה ניידת, בציוד מכני הנדסי ובכלי עבודה, במקרקעין הנמצאים סמוך למקום שבו נדרש לבצע פעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (12).

הודעה על כוונה להכנס למקרקעין

5.  

(א)  לא ייכנס גורם מפעיל או מי מטעמו למקרקעין בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 4, אלא-

(1) לענין פסקאות (1), (5), (6), (8), (9) ו-(13)- לאחר שהגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה אחת לשנה על סמכותו לבצע את האמור בפסקאות אלו; בעל מקרקעין רשאי לפנות לגורם המפעיל בבקשה כי הגורם המפעיל יודיע לו על העיתוי המתוכנן לביצוע הפעולות, והגורם המפעיל יענה לבקשה במידה ובאפשרותו למסור הודעה כאמור מבלי שתיפגע או תוכבד פעילותו; במסגרת ההודעה השנתית יידע הגורם המפעיל את בעל המקרקעין על האפשרות לפנות אליו ואת דרך הפניה.

(2) לענין פסקאות (2), (3), (4), (7), (10) (11) ו- (12)  - לאחר שהגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע את הפעולות, ועל העיתוי המתוכנן לכך, וחלפו 15 ימים מיום מסירת ההודעה.

(ב) לא ניתן למצוא את בעל המקרקעין, יפרסם הגורם המפעיל את ההודעה; פורסמה ההודעה, חזקה שבעל המקרקעין קיבל אותה; מנהל מינהל הדלק שבמשרד התשתית הלאומיות, האנרגיה והמים (להלן – המנהל) יקבע בכללים את דרך פרסום ההודעה.

(ג)  בעל מקרקעין המתנגד לביצוע פעולות לפי סעיף 4 רשאי לפנות למנהל בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו או פורסמה ההודעה השנתית שלפי סעיף 5(א)(1), או ההודעה שלפי סעיף 5(א)(2); פנה כאמור, יודיע המנהל על כך לגורם המפעיל, והגורם המפעיל יהיה רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות האמורות רק אם קיבל הרשאה לכך מאת המנהל; נתן המנהל הרשאה, יודיע על כך לבעל המקרקעין לפחות 7 ימים לפני המועד לביצוע הפעולות, בצירוף נימוקים.

(ד) כניסה וביצוע של פעולות לפי סעיף 4 במקום המוחזק בידי מערכת הביטחון טעונים אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום.

(ה) גורם מפעיל המתכוון להיכנס למקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כמשמעותם בחוק התכנון והבניה ולבצע בהם פעולות לפי סעיף 4, ימסור הודעה כאמור בסעיף קטן (א) גם לרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין;

(ו) התחלף בעל המקרקעין, או שונה יעוד המקרקעין כך שהוא הפך לצורכי ציבור, או שהתווסף מתקן נפט חדש, במהלך התקופה שבין הודעה שנתית שלפי סעיף 5(א)(1)  להודעה השנתית בשנה העוקבת לה, תחל חובת מסירת ההודעה השנתית או פרסומה לבעל המקרקעין החדש או לרשות המקומית או לבעל המקרקעין במתקן הנפט שהתווסף, רק מעת מועד ההודעה השנתית בשנה העוקבת ולא במהלך אותה תקופה. 

ערר

6.  

(א)  הרואה עצמו נפגע מהרשאת המנהל לפי סעיף 5(ג), רשאי לערור עליה לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 14 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה.

(ב) בית המשפט הדן בערר רשאי לאשר את החלטת המנהל, לבטלה, או להתנותה בתנאים, והוא רשאי לתת כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתיתו.

(ג)  הגשת ערר לבית המשפט לא תעכב את השימוש בסמכות לפי סעיף 4, אלא אם כן החליט על כך בית המשפט, בהחלטה מנומקת מטעם מיוחד.

סדרי דין בערר

7.  

(א)  שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בערר; באין סדרי דין ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ב) בית המשפט הדן בערר לא יהיה קשור בדיני הראיות למעט דיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. 

פעולה למניעת נזק לנכס פעילות

8.  

על אף האמור בסעיף 5, גורם מפעיל רשאי להיכנס למקרקעין בהם מצוי מתקן נפט ולמקרקעין סמוכים להם לשם ביצוע פעולה המנויה בסעיף 4 אם סבר שהיא נדרשת לשם מניעת נזק משמעותי למתקן הנפט או לסביבה וכי לא ניתן להמתין עד תום התקופה שבסעיף 5(א)(2) (או עד מסירת או פרסום לראשונה של הודעה שנתית לפי סעיף 5(א)(1) אם מדובר במתקן נפט חדש שהתווסף), ובלבד שנתן הודעה לבעל המקרקעין ולמנהל 48 שעות טרם ביצוע הפעולה; הוראות סעיף 5(ב) יחולו גם לענין הודעה לפי סעיף זה.

פעולה דחופה וחיונית

9.  

גורם מפעיל רשאי להיכנס למקרקעין בהם מצוי מתקן נפט ולמקרקעין סמוכים להם, לשם ביצוע פעולה המנויה בסעיף 4 אם סבר שהיא דחופה וחיונית למניעת דליפת נפט או מוצריו או למניעת נזק לאדם או לרכוש (לרבות נכס הפעילות) או לסביבה גם בלא הודעה כאמור בסעיף 5, ובלבד שייתן הודעה מפורטת לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 48 שעות מביצוע הפעולה; הוראות סעיף 5(ב) יחולו גם לענין הודעה לפי סעיף זה.

פיצויים בעד נזק

10.   

(א)  גורם מפעיל שמבצע פעולות לפי סעיף 4, יימנע עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק, ויחזיר את המקרקעין, ככל האפשר, למצב שהיו בו אילולא נעשה שימוש בהם.

(ב) נגרם נזק כתוצאה מביצוע הפעולות האמורות, ישלם הגורם המפעיל, לפי דרישת הניזוק, פיצויים על הנזק שנגרם.

(ג)  החליט הגורם המפעיל לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), כולה או חלקה, ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך בתוך 60 ימים מיום קבלת הדרישה, וישלם לו, בתוך המועד האמור, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת; כל אחד מהצדדים רשאי להעביר את הדרישה לפיצויים להכרעה בוועדת ערר שלפי חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, שתקבע את סכום הפיצויים והוראות סעיפים 45(ב) ו-(ג) ו-46 לחוק משק גז הטבעי יחולו לענין זה.

עונשין

11.   

העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1)  שותל עצים, בונה או חופר במקרקעין שבהם מצויים מתקני נפט למעט מתקן הגנה קתודית;

(2)  מפריע לפעילות גורם מפעיל או מי מטעמו המנויה להלן-

(א)  להקמה, הפעלה, קיומו, שינויו, בדיקתו או תיקונו של נכס פעילות;

(ב) לפריקה, אחסון, הולכה, ניפוק או טעינה, של נפט ומוצרי נפט.

תחזוקה נאותה

12.   

הגורם המפעיל יתחזק באופן נאות את נכסי הפעילות בהתאם להוראות כל גורם מוסמך לפי דין, לרבות רשות רישוי כמשמעה בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, ובהיעדר אלה, בהתאם לתקנים המקובלים בעולם.

תוקפן של תעודות

13.   

(א)  כל רישיון, אישור, הסמכה או היתר (להלן – תעודה), לרבות לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 ולפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989, שניתנה לבעל זכיון המשנה והיתה בתוקף עד תום הזכיון, תעמוד בתוקפה עד עד שנתיים מתום הזכיון, אף אם תוקפה היה ארוך מכך, ויראו אותה כאילו ניתנה לגורם מפעיל. 

(ב) אין באמור כדי לגרוע מכל הוראה הנוגעת לביטול או התלית תוקפה של תעודה כאמור לפי הוראות הדין מכוחו ניתנה  התעודה, ובלבד שסיבת ביטול או התלית התוקף לא תהא עצם העברת הפעילות מבעל זכיון המשנה לגורם מפעיל שהוא חברה ממשלתית או אי תשלום תשלום-חובה על ידי גורם מפעיל בעד קבלת התעודה או הארכת תוקפה לפי סעיף זה.

(ג)  הוראות סעיף זה לא יחולו אם הגורם המפעיל היה בעבר בעל זכיון המשנה, ותעודות שניתנו לבעל זכיון המשנה יעמדו בתוקפן לפי המופיע בהם.

אי תחולת חוק רספ"ן

14.   

(א)  חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004, לרבות סעיף 19 לאותו חוק, לא יחול על גורם מפעיל ופעילותו; על אף האמור, גורם מפעיל רשאי להתקשר לפי שקול דעתו בהסכמים עם חברת הנמל לצורך קבלת שירותים בתמורה, והסכמים שנחתמו בין בעל זכיון המשנה ובין חברת הנמל ימשיכו לעמוד בתוקפם ויראו אותם כאילו נחתמו בין הגורם המפעיל ובין חברת הנמל.

(ב) רשות מקרקעי ישראל וחברת הפיתוח והנכסים יגיעו להסכמה ביניהן לגבי גריעת קרקעות המפעל שבנמל אילת מהמקרקעין המועברים כמשמעם באותו חוק; מחלוקת הנוגעת לגובה הפיצוי לחברת הפיתוח תוכרע על ידי שר האוצר.

תיקון פקודת הנמלים

15.   

בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971 -

(1) בסעיף 1, בהגדרה "מנהל נמל", בסופה יבוא "ובלבד שמנהל נמל אשקלון יהיה עובד הגורם המפעיל כהגדרתו בחוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018 (תיקוני חקיקה),התשע"ו-2016";

(2) בסעיף 3, בסופו יבוא "וכן רשאי הוא להפעיל את המפקחים שמונו לפי סעיף 29 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 לשם פיקוח על מילוי הוראות מכח פקודה זו"

תיקון חוק משק הגז הטבעי

16.  3.

בחוק משק הגז הטבעי, תשס"ב-2002[2] -

(1) בסעיף 55א, בהגדרה "בעל תשתית" במקום "או רשות מקומית" יבוא "רשות מקומית, או גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד לחוק התכנון והבניה שאינו חברת תשתית או המדינה";

(2) בסעיף 55ב -

(א)  בסעיף קטן (א), אחרי "בעל רישיון חלוקה שאינו חברה ממשלתית" יבוא "או גורם מפעיל";

(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "בהתקיים אחד מאלה" יבוא "ובלבד שאם מעורב בסכסוך גורם מפעיל, ניתנה הסכמתו בכתב, להבאת הסכסוך להכרעת הוועדה";

(ג)  בסופו יבוא:

"(ה) פנה גורם מפעיל לוועדה לתיאום תשתיות, לגבי סכסוך שהוא צד לו, לשם הכרעה במחלוקת עם בעל רישיון חלוקה, יראו את הגורם המפעיל כמי שהסכים להביא כל סכסוך עם אותו בעל רישיון חלוקה להכרעת הוועדה, במשך חמש שנים מהיום שבו פנה הגורם המפעיל לוועדה.";

(3) בסעיף 55ג -

(א)  בסעיף קטן (א)(7), בסופו יבוא:

"(ה) עובד משרד האוצר שמינה שר האוצר.";

(ב) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא:

"(5) גורם מפעיל – חבר המנוי בפסקת משנה (ה).";

(ג)  בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא:

"(3) היה גורם מפעיל צד לסכסוך- נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.";

(4) בסעיף 55ה, בסופו יבוא:

"(6) בסעיף 59ל(ד), בסופו יבוא "ואולם הוראות סעיף זה לא יחולו על מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים הנוגעים לגורם מפעיל אלא אם שר האוצר או מי מטעמו התיר את מסירתם, ורשאי הוא להתיר את מסירתם באופן חלקי ובתנאים.". 

תיקון חוק התכנון והבניה

17.  2.

בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ח– 1965[3] -

(1) בסעיף 1, בהגדרה "תשתיות לאומיות" במקום "מיתקן אחסון גז ודלק" יבוא "מיתקן אחסון נפט, גז ודלק";

(2) בסעיף 61א(ב2)(3), במקום "מיתקן אחסון גז ודלק" יבוא "מיתקן אחסון נפט, גז ודלק";

(3) בסעיף 63(8) אחרי "חשמל" יבוא "נפט";

(4) אחרי סעיף 255יג יבוא:

"פרק י3: תחולת הוראות חוק זה  ביחס לנכסי הפעילות

הגדרות

255יד.

בפרק זה -

"הגורם המפעיל" - הגורם שהורשה על ידי המדינה להשתמש בנכסי הפעילות לאחר תום הזיכיון, לרבות המדינה ככל שזכות השימוש לא נמסרה לגורם אחר; 

"ועדה מקומית" - ועדה מקומית אחת, לפי החלטת ראש הוועדה המחוזית;

"חוק זכיון צינור הנפט" - חוק זכיון צינור הנפט, התשכ"ח -1968[4];

"מכלל אילת" - נכס פעילות המצוי בתחום הרשות המקומית אילת ושאינו כולל רק דרך, קו תשתית ומתקנים נלווים;

"מכלל אשקלון" - נכס פעילות המצוי בתחום הרשות המקומית אשקלון או חוף אשקלון ושאינו כולל רק דרך, קו תשתית ומתקנים נלווים,;

"מתקן הגנה קתודית" - מתקן שנועד להפחית יצירת חלודה בקו תשתית באמצעות יצירת שדה חשמלי במקרקעין, וכל הנדרש לכך במישרין לרבות קו תשתית המוליך מים או חשמל;

"נכסי פעילות" - כל המקרקעין והמחוברים להם המשמשים את הגורם המפעיל לפעילותו לרבות פריקה, אחסנה, הולכה, ניפוק וטעינה של נפט ומוצרי נפט, לרבות נמלים, מתקני אחסון, קווי תשתית ומתקנים נלווים, דרכים, גשרים וכן, בתחומי מכלל אשקלון או מכלל אילת, משרדים, בתי מלאכה ומחסנים, והכל בין שאושרו על ידי שר האוצר לפי סעיף 5 לשטר הזכיון ובין שאושרו לפי הוראות פרק זה;

"נפט" - נפט ותוצרי תהליך זיקוק נפט לרבות דלק וגז פחמימני מעובה (גפ"מ);

"רשות הרישוי לנכסי פעילות" - יושב ראש הוועדה המחוזית, מתכנן המחוז ומהנדס הוועדה המקומית; כללו התשריט או הבקשה לבניה נוספת שני מחוזות לפחות - יושב ראש הוועדה לתשתיות לאומיות ומתכנן הוועדה לתשתית לאומיות;

"שטר הזכיון" - השטר שבתוספת א' לחוק זכיון צינור הנפט;

"תום הזיכיון" - תום יום כ"ז באדר התשע"ז (25 במרץ 2017);

אישורים ובקשות לפי סעיף 5 לשטר הזיכיון

255טו.

(א)  אישורים שנתן שר האוצר לפי סעיף 5 לשטר הזכיון או לפי סעיף 5 לשטר שבתוספת א לחוק זכיון צינורות הנפט, התשי"ט-1959 יעמדו בתוקפם גם לאחר תום הזיכיון, ויראו אותם כהיתר וכתוכנית מפורטת, ובלבד שהתקיימו התנאים שבסעיף 255טז.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) בתקופה שעד לאישור תוכנית  לפי סעיף 255יח(א), תותר הקמת קווי תשתית לפי סעיף 261(ד) לחוק זה, רק בתחום מכלל אילת ומכלל אשקלון; אין באמור כדי לגרוע מזכותו של הגורם המפעיל להקים מתקנים נלווים ולהתוות, לסלול או לסגור דרך לפי סעיף 261(ד) או לבצע פעולות כאמור בסעיף 255יט והכל אף מחוץ לתחום המכללים.

(ג)  אישורים שנתן שר האוצר לפי סעיף 5 לשטר הזכיון ואשר טרם בוצעו, ניתן לבצעם בכל עת, ובלבד ש-15 ימים לפני תחילת הביצוע, ניתנה הודעה על ביצוע העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות.

(ד) הוראות סעיף 5 לשטר הזיכיון ימשיכו לחול על בקשות לקבלת אישור השר לפי אותו סעיף שהוגשו לשר או למי מטעמו טרם תום הזיכיון, ובלבד שהחלטת השר תינתן בתוך חמש שנים מתום הזיכיון; אישר השר את הבקשה, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג).

אישור תשריט מצב קיים

255טז.

(א)  בתוך 3 שנים מתום הזיכיון יגיש הגורם המפעיל לרשות הרישוי לנכסי פעילות, תשריט המציין את גבולות נכסי הפעילות, השטח הבנוי (בפועל ושלא בפועל), יעודי הקרקע והוראות נלוות לרבות מגבלות על שימושי הקרקע, והכל בהתאם לאישורים שנתן שר האוצר לפי סעיף  5 לשטר הזיכיון (לרבות לפי סעיף 255טו(ד));  

(ב) תשריט לפי סעיף קטן (א) יאושר בתוך 5 שנים מתום הזיכיון;

(ג)  ראתה רשות רישוי לנכסי פעילות שגבולות נכסי הפעילות שהוקמו שונים מהגבולות שלפי אישורי שר האוצר, היא רשאית לקבוע בתשריט את המצב הקיים,  לאחר שנוכחה שאין בשינוי כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה.

(ד) רשות רישוי לנכסי פעילות רשאית לאשר את התשריט אף אם אינו תואם תוכנית  מתאר מקומית, מחוזית או ארצית.

(ה) אושר תשריט, יראו אותו כהיתר וכתוכנית מפורטת.

(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), בתקופה שעד לאישור תוכנית  לפי סעיף255יח(א), תותר הקמת קווי תשתית לפי סעיף 261(ד) לחוק זה, רק בתחום מכלל אילת ומכלל אשקלון; אין באמור כדי לגרוע מיכולת הגורם המפעיל להקים מתקנים נלווים, להתוות, לסלול או לסגור דרך לפי סעיף 261(ד) או לבצע פעולות כאמור בסעיף 255יט והכל אף מחוץ לתחום המכללים.

בניה נוספת בתקופה שעד לאישור תוכנית לפי סעיף 255יח

255יז.

(א)  עד לאישור תוכנית כאמור בסעיף255יח(א), רשאית רשות הרישוי לנכסי פעילות להתיר לגורם המפעיל, לבנות בניה נוספת בהיקף שלא יעלה על 10% מסך היקף הבניה שאישר שר האוצר לפי סעיף 5 לשטר הזיכיון או לפי סעיף 5 לשטר שבתוספת א לחוק זכיון צינורות הנפט, התשי"ט-1959 טרם תום הזיכיון; אישורים שנתן שר האוצר לפי סעיף 255טו(ד) לחוק זה לא יובאו בחשבון בעת פעולה לפי סעיף זה.

(ב) לא אושרה תוכנית כאמור בסעיף 255יח(א) עד תום 5 שנים מתום הזיכיון, אף שזו הוגשה למוסד התכנון תוך שלוש שנים מתום הזיכיון, רשאית רשות הרישוי לנכסי פעילות להתיר בניה נוספת בהיקף העולה על השיעור שבסעיף קטן (א), ואף לאשר הקמת קווי תשתית מחוץ למכלל אילת ואשקלון.

(ג)  על החלטת רשות הרישוי לנכסי פעילות ניתן להגיש ערר לפי הוראות סעיף 119ז לחוק זה; נכללו לפחות שני מחוזות בתשריט או בבקשה לבניה נוספת שעל ההחלטה לגביהם מוגש הערר, יוגש הערר לפי הוראות סעיפים 152(א1)(1) ו-152(א1)(2) לחוק זה.  

תוכנית ראשונה לאחר תום הזיכיון ותוכניות עתידיות נוספות

255יח.

(א)  בתוך שלוש שנים מתום הזיכיון, יגיש הגורם המפעיל למוסד תכנון מוסמך תוכנית מפורטת.

(ב) נדרש היתר מכח תוכנית לפי סעיף קטן (א)  הגורם המפעיל יהא רשאי להגיש בקשה להיתר -

(1) לרשות הרישוי לנכסי פעילות, ולענין הגשת ערר יחולו הוראות סעיף 119ז לחוק זה. יושב ראש הועדה לתשתיות לאומיות ומתכנן הוועדה לתשתית לאומיות;

(2) הוגשה התוכנית לוועדה לתשתיות לאומיות יהא הגורם המפעיל רשאי להגיש בקשה להיתר גם לרשות הרישוי שלפי סעיף 6ב(ב)(1) ולענין הגשת ערר יחולו הוראות סעיפים 152(א1)(1) ו-152(א1)(2)

תחזוקה ותפעול

255יט.

(א)  גורם מפעיל רשאי בכל עת, לרבות בשל בקשת גורם אחר, לבצע פעולות הנדרשות לצורך תחזוקה ותפעול נכסי הפעילות ללא צורך בקבלת היתר כלשהו, לרבות  - 

(1) תיקון, שיפוץ או החלפת רכיב קיים ברכיב דומה. לענין זה "רכיב" – לרבות קו תשתית;

(2) הקמת קטע קו תשתית לגיבוי לקו תשתית פעיל.

(3) הקמת צינור שנועד לעטוף נכס פעילות לצורך הגנתו ("שרוול").

(4) הקמה, תחזוקה ותפעול של מתקן הגנה קתודית;

(5) הסטת קו תשתית בתחומי רצועה שאושרה לפי אחת מהוראות חוק זה, ובלבד שניתנה הודעה על כך 15 ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות.

(ב) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מכל פטור או זכות הקיימים לגורם המפעיל מכח דיני התכנון והבניה.

פטור מפיצויים

255כ.

לא יראו קרקע כנפגעת בשל תוכנית לפי סעיף 255טו או לפי סעיף 255טז.

רציפות  לצורך יעילות

255כא

הועברה הזכות להפעיל את נכסי הפעילות לגורם מפעיל אחר -

(1) כל בקשה וצרופותיה, או ערר שהוגשו על ידי הגורם המפעיל הקודם - יראו אותם כאילו הוגשו על ידי הגורם המפעיל החדש;

(2) כל היתר או אישור שניתן לגורם המפעיל הקודם - יראו אותם כאילו ניתנו לגורם המפעיל החדש;

(3) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש מוסד התכנון הדן בבקשה או ערר כאמור, לדרוש מהגורם המפעיל החדש לצרף לבקשה או לערר מסמך עדכני על שמו של הגורם המפעיל החדש, אם סבר שהדבר נחוץ לשמירה על הבטיחות.

הסמכה לפי סעיף 76ב(ג) וסעיף 261(ד)(1)

255כב.

כל עוד לא קבע שר האוצר בצו אחרת, יקראו את סעיף 76ב(ג) וסעיף 261(ד)(1) כאילו מנוי בהם הגורם המפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד; ".

תחילה

18.   

תחילתו של  פרק זה בתום הזיכיון.