חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 1 |
| 1. (תיקון התשפ"ד) בחוק זה - |
| 3. (תיקון התשפ"ד) (א) ראש רשות מקומית רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות המקומית, פקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם אכיפת עבירות תעבורה, כולן או חלקן, בתחומי אותה רשות. (ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי של הרשות המקומית, לשמש כפקח, או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; (1א) לא ניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל הפרת תעבורה, כהגדרתה בחוק הפרות תעבורה מינהליות, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת היועץ המשפטי של הרשות המקומית, לשמש כפקח, או לא תלויים ועומדים בעניינו ערר על החלטה להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות או ערעור על ההחלטה בערר כאמור; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר הפנים. (ג) הרשות המקומית תפרסם הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף זה ברשומות ובאתר האינטרנט שלה. |
| 4. (תיקון התשע"ז) (א) לשם אכיפת עבירות תעבורה, יהיו נתונות לפקח סמכויות פיקוח ואכיפה בתחום הרשות המקומית שבה הוא מוסמך כמפורט להלן: (1) הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, (3) הסמכות להורות לעובר דרך, לאחר שמצא כי עבר עבירת תעבורה של שימוש שלא כדין בחלק מדרך שיועד, הוקצה או סומן בתמרור לסוג אחר של עוברי דרך, לפנותו או לחדול מהשימוש שלא כדין כאמור באופן אחר; (4) הסמכות להוציא את האוויר ואת השסתומים מצמיגי רכב המנוי בתוספת ראשונה א', לאחר שמצא כי עובר הדרך ביצע באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש בו תוך המשך ביצוע העבירה, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי–גרימת נזק לרכב; (5) לתפוס או להרחיק רכב המנוי בתוספת ראשונה א', או חלק מרכב כאמור, לאחר שמצא כי עובר הדרך ביצע באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש ברכב, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי–גרימת נזק לרכב ובכפוף לחוקי העזר שהותקנו לפי סעיף 8. (ב) סירב אדם להיענות לדרישת פקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי הפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו–(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים. (ג) אין בסמכויות פקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שניתנו לו לפי כל דין, לשם אכיפת אותו הדין. |
| 7. פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה כלפי כל אחד מאלה: (1) עובר דרך המשרת בגוף המפורט להלן או עובד בגוף כאמור, בעת מילוי תפקידו, אם יש בציות להוראות המנויות בתוספת הראשונה כדי למנוע מעובר הדרך האמור את מילוי התפקיד: (א) משטרת ישראל; (ב) צבא ההגנה לישראל; (ג) שירות הביטחון הכללי; (ד) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; (ה) הרשות להגנה על עדים; (ו) שירות בתי הסוהר; (ז) גוף אחר המנוי בהגדרה "רכב ביטחון", כהגדרתו לפי פקודת התעבורה; (2) רכב של גוף כאמור בפסקה (1). |
| 8. (א) על אף הוראות סעיף 77 לפקודת התעבורה, מועצה של רשות מקומית רשאית להתקין חוקי עזר לעניין הסמכות האמורה בסעיף 4(א)(5), שבהם יוסדרו נושאים אלה לגבי רכב או חלק מהרכב, לפי העניין: (1) אופן התפיסה או ההרחקה; (2) אופן ההחסנה; (3) הנסיבות והתנאים לשחרורו מהחסנה, למכירתו או לסילוקו בדרך אחרת, ובלבד שלא יימכר או יסולק אלא בחלוף 60 ימים מיום תפיסתו, ולאחר שנעשה מאמץ סביר לאיתור בעל הרכב; (4) חיוב בתשלום אגרות בעד תפיסה, הרחקה, החסנה, מכירה או סילוק של הרכב או חלק מהרכב, או חיוב בתשלומים בעד פעולות אלה, ובלבד שהתשלומים ישקפו את עלות הפעולות האמורות; הרשות המקומית תקזז מאגרות או מתשלומים שהיא גובה מהחייב את הסכומים שקיבלה ממכירת הרכב או חלקו או מסילוקו, לפי העניין, אם קיבלה. (ב) הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי סעיף 258 לפקודת העיריות וסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות, יהיו נתונות, לגבי חוקי עזר כאמור בסעיף קטן (א), גם לשר התחבורה והבטיחות בדרכים; ואולם על אף האמור בסעיפים אלה לא יפורסם חוק עזר כאמור אלא כעבור 90 ימים מהיום שבו הביא ראש הרשות המקומית את חוק העזר לידיעת שר הפנים ושר התחבורה והבטיחות בדרכים. |
| 9. נקבע כי עבירת תעבורה היא עבירת קנס לפי סעיף 30 לפקודת התעבורה, יהיה פקח שהוסמך לכך רשאי למסור לאדם הודעת תשלום קנס, אם נוכח כי אותו אדם עבר עבירת תעבורה כאמור, והכול בהתאם להוראות סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. |
| 9א. (תיקון התשפ"ה) פקח רשאי להטיל על אדם קנס בשל הפרת תעבורה אם היה לו יסוד סביר להניח כי אותו אדם ביצע הפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות. |
| 10. על אף האמור בכל דין, קנס שהטיל פקח או בית משפט בשל הפעלת סמכותו של פקח לפי חוק זה, ישולם לקופת הרשות המקומית. |
| 11. השר, בהסכמת שר הפנים ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה, התוספת הראשונה א' והתוספת השנייה. |
| 12. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת. |
| 13. השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ושר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. |
| 14. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתוספת השלישית, אחרי פרט 42 יבוא: "43. חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016". |
(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ה) (סעיף 1) עבירת תעבורה עבירת תעבורה כמפורט להלן, ובלבד שלא נעברה בנסיבות שתקנה 72(א)(2) או (2א) לתקנות התעבורה חלה לגביהן, ואינה עבירה המנויה בתוספת האחת–עשרה לפקודת התעבורה: 1. עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה; 3. (נמחק); 5. עבירה על תקנה 122א(ב) לתקנות התעבורה, וכן עבירה על תקנה 129(א) ו–(ב) לתקנות התעבורה, לרבות כפי שהוחלה על תלת–אופן לפי תקנה 135 לתקנות התעבורה; 7. עבירה על תקנה 129(ז) לתקנות התעבורה לרבות כפי שהוחלה על תלת–אופן לפי תקנה 135 לפקודת התעבורה ועל גלגינוע לפי תקנה 122ב(ד) לתקנות התעבורה; 11. עבירה על תקנה 39טז(א)(4) או על תקנה 122ב(ב) לתקנות התעבורה או על סעיף 65ג, למעט סעיף קטן (ג), לפקודת התעבורה או על תקנה 119(ג) לתקנות התעבורה; 14. עבירה על תקנה 165 לתקנות התעבורה, לעניין הנוהג ברכב בלבד, הנוהג ברכב לתחבורה קלה כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות האמורות; 15. עבירה על סעיף 2(א) לפקודת התעבורה, לעניין הנוהג ברכב בלבד, הנוהג ברכב לתחבורה קלה כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות התעבורה. |
(תיקונים: התשע"ז, התשפ"ב, התשפ"ה) (סעיף 5) תנאים להפעלת סמכויות פקח בתוספת זו-
|