תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016
פרק __': עידוד השקעות הון
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 11 באוגוסט 2016, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 ביום 15 בספטמבר 2016.
א. שם החוק המוצע
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 פרק __': עידוד השקעות הון
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקרי החוק המוצע
רקע כללי
מוצע לתקן את הפרק השביעי בחוק לעידוד השקעות הון לצורך הסדרת מתן הטבות במס על הכנסה הנובעת מקניין רוחני שבבעלות מפעל מועדף טכנולוגי. בנוסף מוצע לבצע תיקונים שונים בחוק עידוד השקעות הון, כמפורט להלן.
חוק לעידוד השקעות הון מהווה את אחד הכלים המרכזיים של הממשלה לעודד השקעות הוניות איכותיות בישראל במטרה להגביר את התחרות של המשק ולהגדיל את היקפי התעסוקה. בתחום התעשייה, החוק מעניק כלים לתימרוץ ביניהם: שיעורי מס מופחתים ומתן מענקים כנגד השקעה. בנוסף, קיים מסלול מועדף מיוחד לחברות ענק. שילוב התמריצים כאמור, מביא להגשמת מטרות החוק. יחד עם זאת, קיימות בעיות במתכונתו הנוכחית.
ראשית, אפקטיביות נמוכה במשיכת חברות ענק גלובליות חדשות לישראל. לראיה, על אף התרומה המשמעותית למשק כתוצאה ממסלול "מועדף מיוחד", יש כיום חברה אחת בלבד במסלול זה. זאת, בין היתר, בשל הקריטריונים הגבוהים שהוצבו כתנאי כניסה למסלול ובכך עלולים למנוע מחברות בעלות תרומה משמעותית למשק הישראלי לפעול בו. בנוסף, נמצא כי ישנן נושאים הטעונים שיפור בדגש על משך הזמן והכלים העומדים לרשות המנהלים כהגדרתם בחוק בעת תהליך בחינת ההשקעה בישראל.
שנית, נדרש להתאים את החוק לתעשייה עתירת-ידע, על מנת לעודד חברות מתאימות להתבסס ולהרחיב את פעילותן בישראל, באמצעות רישום קניין רוחני. כמו כן, נדרש לקבוע תמריץ חיובי על מנת לעודד חברות רב לאומית להבאת ידע ופעילות חדשה לישראל. תעשייה עתירת הידע הינה אחד ממנועי הצמיחה החשובים של מדינת ישראל. הודות להון האנושי, לתרבות היזמית בישראל ולמדיניות הממשלתית בנושא, התפתחה ב- 30 השנים האחרונות תעשיית הייטק משגשגת ומובילה בקנה מידה בינלאומי. התעשייה עתירת הידע מהווה כ- 11.2% מהתמ"ג של מדינת ישראל, ואחוז השכירים בה עומד על כ- 9% מסך השכירים במשק. השכר הגבוה, יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק- משקף את הפריון הגבוה בענף זה ביחס לענפי משק אחרים. ייצוא ההייטק מהווה כ- 42% מסך הייצוא התעשייתי. עם זאת, התעשייה עתירת הידע צומחת בשנים האחרונות בקצב איטי מזה שנהגה לצמוח בו בשנים קודם לכן. ב- 5 השנים האחרונות צמחה תעשייה זו בקצב שנתי ממוצע של כ- 3%, וזאת בהשוואה לכ- 29% לשנה בשנים 1996-2000 (בשנים 2000-2010 קצב הצמיחה הממוצע השנתי עמד על כ- 8%).
לאחרונה המליץ ה- OECD על שורה של צעדים שנועדו לשנות את מבנה המיסוי הנהוג החל על התעשיה עתירת הידע (מיסוי קניין רוחני). עיקרי הכללים הינם כדלקמן:
-שיוך רווחיות של החברה תהיה למרכיבי שרשרת הערך;
-הטבות המס על קניין רוחני יינתנו רק על החלק היחסי שפותח במדינה שבה ניתנת ההטבה תוך מתן אפשרות להפעיל מקדם מקסימלי בשיעור 1.3. לדוגמה למוצר שהקניין הרוחני שלו פותח ב-70% בישראל ו-30% במדינות אחרות מדינת ישראל תוכל לתת הטבת מס רק על 70% מסך הרווחים כשזה מוכפל ב-1.3.
-הגברת רמת השקיפות- כל המדינות תהיינה מחויבות לשתף את כל המידע העומד לרשותן על חברת הבת הפועל בתחומן. האיחוד האירופי כבר הודיע על אימוץ מלא של הכללים המחייב את המדינות לחוקק חוקים ליישום הכללים.
פרסום הכללים החדשים מייצרים חשש והזדמנות בד בבד לתעשיית ההייטק בישראל. מחד, חברות בינלאומיות זרות עלולות להעתיק את פעילותן מישראל למדינות בהן נהוג משטר מס נוח יותר מזה שבישראל. מאידך, ישראל יכולה למשוך אליה רישום קניין רוחני ועקב כך ליהנות מגידול בפעילות הריאלית של החברות הבינלאומיות הזרות, ומהגדלת תקבולי המס של מדינת ישראל מחברות אלו.
עיקרי החוק המוצע:
עיקר 1 – סעיפים 18 ו-22
מוצע להוסיף לפרק השביעי לחוק עידוד השקעות הון את סימן ב3, לפי יינתנו הטבות למפעל טכנולוגי מועדף על הכנסה הנובעת מקניין רוחני (מוגדרת בתזכיר זה כ"נכס לא מוחשי") כדלקמן:
א. מס חברות בשיעור של 12% למפעל מועדף טכנולוגי .
ב. מס חברות בשיעור של 6% למפעל מועדף מיוחד טכנולוגי (מפעל בעל חשיבות גבוהה למדינת ישראל) .
ג. מס על דיבידנד בשיעור של 4% על רווחים המיוחסים להכנסה הטכנולוגית. שיעור מס זה יחול רק על רווחים המחולקים לחברת אם זרה. במידה וקיימת אמנת מס הקובעת שיעור הנמוך מ- 4%, שיעור המס יהיה על פי אמנת המס.
ד. מס רווחי הון בשיעור מס החברות במידה ומפעל מועדף טכנולוגי מיוחד מוכר קניין רוחני, שפותח על ידו החל ממועד תחולת החוק או שנרכש על ידו מחברה זרה או חברה קשורה מחוץ מישראל.
ה. מס רווחי הון בשיעור מס החברות במידה ומפעל מועדף טכנולוגי מוכר קניין רוחני, שנרכש על ידו מחברה זרה או חברה קשורה מחוץ מישראל. וזאת בתנאי והמפעל הביא לישראל לאחר מועד תחולת חוק זה קניין רוחני בשווי של 200 מיליון שקלים חדשים לפחות.
מוצע לקבוע הגדרות שונות על פיהן יינתנו ההטבות, בהתייחס להכנסה עליה ניתנות ההטבות ובהתייחס לתנאים לפיהם יראו מפעל, כמפעל טכנולוגי מועדף הזכאי להטבות.
באשר להכנסה עליה ניתנות ההטבות לעניין מס חברות, מוצע לקבוע הגדרה לנכס לא מוחשי, לגביו ניתנות ההטבות, בדגש על תוכנה, זכות בתוכנה, אמצאה, פטנט – הכל כמפורט בסעיף. בשלב הבא מוצע לקבוע את ההכנסה הנובעת מנכס לא מוחשי המהווה את בסיס ההכנסה ממנו ייגזרו ההטבות, הכל כמפורט בהגדרה "הכנסה טכנולוגית". לבסוף מוצע לקבוע את היקף ההטבה שתינתן בהתאם לחלק ההכנסה הטכנולוגית הנובע ממחקר ופיתוח בישראל, בהתאם לכללים שקבע שר האוצר, כאמור בהגדרה "הכנסה טכנולוגית מועדפת".
לעניין המפעל הזכאי להטבות המס מוצע לקבוע כי הזכאות להטבות מס של 12% מס חברות ומס רווחי הון תתבסס ,בין היתר, על היקף הוצאות מחקר ופיתוח, מספר עובדים והפונקציה שהם ממלאים, צמיחה. הזכאות להטבות מס של 6% מס חברות ומס רווחי הון תתבסס על אותם תנאים, בתוספת דרישה להכנסות בשנת המס של החברה בעלת המפעל, חברת האם שלה וכלל החברות הבנות שלה, בסך 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר.
לעניין ההטבות על מס רווחי הון מוצע לקבוע כי הן לא יינתנו, אלא אם אישרה הרשות הלאומית לחדשנות וטכנולוגיה, עובר למועד מכירת הנכס, כי התקיימו התנאים למתן הטבה.
בנוסף מוצע לקבוע הוראות התאמה שונות לעניין הנהלת המס, ביניהן הוראה לפיה כי זיכוי כנגד מס ישראלי במקרה של מיסי חוץ ששולמו בגין מתן זכות שימוש בנכס בלתי מוחשי ינתן רק על ההכנסות הנובעות מזכות שימוש זו; הוצאות או הפסדים בגין יצירת הכנסה טכנולוגית מועדפת יוכרו רק כנגד הכנסה זו בהתאמה.
לבסוף מוצע לקבוע בסעיף 22 כי תחילתו של סימן ב3 כנוסחו בחוק זה ביום תחילתן של כללים שקבע שר האוצר לעניין "הכנסה טכנולוגית מועדפת" והן יחולו על הכנסות ורווחים שנוצרו לאחר מועד התחילה. בנוסף מוצע לקבוע כי ההטבות לעניין מס רווחי הון יחולו לגבי נכסים שנוצרו או נרכשו, לפי העניין, לאחר מועד התחילה.
יצוין כי ההוראות המעניקות הטבות במס נוסחו תוך ניסיון לעמוד באמות המידה שפורסמו על ידי ה-OECD, ובמהלך העבודה על הצעת החוק הן יבחנו בחינה נוספת בהקשר זה.
עיקר 2 – סעיף 21
שיעור המס החל כיום מכוח חוק עידוד השקעות הון, על דיבידנד שמחולק לחברה זרה, הוא 20%, אלא אם נקבע שיעור נמוך יותר באמנה למניעת כפל מסים בין ישראל למדינת התושבות של החברה הזרה. ככלל, שיעורי הניכוי במקור על דיבידנדים ברוב אמנות המס של ישראל עם שותפות הסחר העיקריות שלה, גבוהים יחסית בהשוואה בין-לאומית, דבר אשר פוגע באטרקטיביות של ישראל כיעד השקעה לחברות רב-לאומיות גדולות. לפיכך, מוצע כי במסגרת המסלול המועדף המיוחד ייקבע שיעור מס מופחת בגובה 5% על דיבידנד המחולק לחברת אם זרה כפי שמוגדרת בסעיף 2 להחלטה. כן מוצע כי סעיף זה יקבע כהוראת שעה לתוכניות שיאושרו בתקופה של שלוש שנים, במהלכן ייבחנו תוצאותיו.
עיקר 3 – סעיף 15
במצב הקיים, סך ההכנסה המועדפת, קרי מחזור המכירות השנתי של המפעל המועדף, הנדרש על מנת שיוכל להיכנס למסלול מועדף מיוחד עומדת על 1.5 מיליארד ש"ח בשנת מס לכל הפחות. רף זה, מהווה חסם גבוה מדי, אשר מגביל את כניסתן של חברות רב-לאומיות גדולות למסלול המועדף המיוחד, אשר מעוניינות לבצע בישראל פעילות משמעותית אך בהיקף נמוך יותר. לפיכך, מוצע להפחית את סך ההכנסה המועדפת הנדרשת ממפעל מועדף ל-1 מיליארד ש"ח בשנת מס לכל הפחות. מנימוקים זהים מוצע להפחית את סך ההכנסה הנדרשת מחברה מועדפת ל-10 מיליארד ש"ח לפחות, במקום 20 מיליארד ש"ח, כפי שקבוע כיום.
בנוסף, על מנת להעלות את רמת הפיריון והחדשנות במשק, מוצע כי בבחינת התרומה המהותית לפעילות הכלכלית בישראל לפי התכנית העסקית שמוגשת על ידי החברה, יתחשבו המנהלים בין היתר, גם ברמת החדשנות הטכנולוגית של המפעל המועדף ורמת הפריון לעובד.
עיקר 4 – סעיף 14
במצב הקיים, כתנאי לכניסת חברה למסלול מועדף מיוחד, עליה להציג תכנית עסקית הכוללת אחת מחלופות אלה: תוספת השקעה בנכסים יצרניים, השקעה במחקר ופיתוח או תוספת העסקת עובדים חדשים.
באשר להשקעה במחקר ופיתוח, כיום נדרשת השקעה במחקר ופיתוח בהיקף של 100 מיליון ש"ח לפחות באזור עדיפות לאומית, ו-150 מיליון ש"ח לפחות באזור שאינו אזור עדיפות לאומית, בתוך 3 שנות מס מתחילת תקופת הזכאות להטבות. לעומת החלופות האחרות בחוק, חלופת ההשקעה במחקר ופיתוח זו במתכונתה הנוכחית איננה מניבה ערך מוסף מבחינה משקית כאמור בשתי החלופות האחרות, ולכן מוצע לתקן אותה כך שיידרש במסגרתה גידול שנתי בהשקעה במחקר ופיתוח הכל כאמור בסעיף המוצע
עיקר 5 – סעיף 3
על מנת להשיג את מטרות החוק ולמנוע מצבים בהם תושבי ישראל מקימים תאגיד זר שהוא תושב חוץ ומעבירים לו את כל זכויות הקניין בגין שירותי הפיתוח המבוצעים מישראל, יש להבהיר כי לא יינתנו הטבות מכוח החוק לחברה המעניקה שירותי מחקר ופיתוח תעשייתיים עבור תושב חוץ שהוא חברה שמוחזקת על ידי תושבי ישראל בשיעור שעולה על 25% מההחזקה או מהזכות לרווחים. קביעה זו הינה בדומה לקבוע בסעיף 68א לפקודת מס הכנסה והיא משקפת את כוונתו של המחוקק לאוכלוסיית הזכאים להטבות מס לתושבי חוץ.
עיקר 7 – סעיפים 10 ו-12
מוצע להבהיר הטבות המס הניתנות לדיבידנד שמחולק ממפעל תעשייתי יחולו רק על הכנסה חייבת שמקורה במפעל התעשייתי ובניכוי מס החברות החל עליה.
עיקר 8 – סעיף 6
כיום, השגה על החלטת מינהלת מרכז ההשקעות או מנהל מרכז ההשקעות בנוגע לאישור או ביטול של תכנית השקעות, נעשית בדרך של הגשת ערר לוועדה ממליצה שמינו השרים . הוועדה מחווה דעתה לשרים המקבלים החלטה בערר. הניסיון מלמד שתהליך הערר וקבלת ההחלטות בידי השרים הוא ממושך ומסורבל. מוצע לבטל את הליך הערר ולקבוע במקומו אפשרות עתירה לבתיהמ''ש המנהליים.
יצויין, כי בגוף ההחלטה מצוינות הוראות מעבר לעניין הכרעה בעררים שהוגשו עד ליום קבלת החלטה זו, וטרם התקבלה החלטת השרים בעניינם. מטרת סעיף זה להבהיר את הדין אשר יחול על העררים התלויים ועומדים.
ג. השפעת החוק המוצע על
תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים
הפסד הכנסות 300 מיליון שקלים חדשים לשנה בטווח הקצר ותוספת
הכנסות לטווח הארוך
ד. השפעת
החוק המוצע על החוק הקיים
תיקון חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959
ה. נוסח החוק המוצע
להלן נוסח החוק המוצע:
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016
פרק __': עידוד השקעות הון
|
|
1. |
בחוק עידוד השקעות הון (התשי"ט-1959) (להלן-"החוק העיקרי"), בכל מקום - |
||||||||
|
|
|
|
(1) במקום "מרכז ההשקעות" יבוא "הרשות להשקעות ופיתוח הכלכלה והתעשייה" |
|||||||
|
|
|
|
(2) "במקום "מרכז" יבוא "רשות" |
|||||||
|
|
2. |
בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום ''מוקם בזה מרכז ההשקעות אשר יפעל להגשמתה'' יבוא ''מוקמת בזה הרשות להשקעות ופיתוח התעשייה והכלכלה (להלן- הרשות) אשר תפעל להגשמתה" |
||||||||
|
|
3. |
בסעיף 1א לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "השרים", יבוא: |
||||||||
|
|
|
|
""תושב חוץ" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, למעט חברה שבעל השליטה בה, כהגדרתו בסעיף 32(9), הוא תושב ישראל, במישרין או בעקיפין, או חברה שתושבי ישראל הם הנהנים או הזכאים ל 25% מהכנסותיה או רווחיה, במישרין או בעקיפין" |
|||||||
|
|
4. |
בסעיף 9 לחוק העיקרי- |
||||||||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א)(3) במקום "שר התעשיה והמסחר" יבוא "שר הכלכלה והתעשייה", ובמקום "משרד התעשיה והמסחר" יבוא "משרד הכלכלה והתעשייה"; |
|||||||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (א)(7) במקום "שר התעשייה המסחר והתעסוקה" יבוא: "שר הכלכלה והתעשייה" |
|||||||
|
|
5. |
בסעיף 18א לחוק העיקרי- |
||||||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (ג), בפסקה (2), בסופה יבוא ''לעניין פסקה זו יקבעו השרים הוראות לגבי חובת מפעל תעשייתי להמציא אישור, מועד ואופן המצאת האישור, לבקשת מפעל תעשייתי אחר כאמור.'' |
|||||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ד)(3), במקום פסקת משנה (א) יבוא |
|||||||
|
|
|
|
|
"(א) "לעניין תכנית מענקים יובאו בחשבון הכנסות ממכירות המפעל המיוחסות לחלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה או ההכנסות מכלל מכירות המפעל, ובלבד שהמפעל בחר מראש, בעת הגשת הבקשה לאישור התכנית, וללא זכות חזרה מהבחירה, את אופן החישוב כאמור, לתקופת התכנית ולעניין הטבות מס יובאו בחשבון הכנסות ממכירות המפעל". |
||||||
|
|
6. |
בסעיף 25(א) לחוק העיקרי- |
||||||||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א) במקום המילה ''המינהלה'' יבוא ''מינהלת השקעות בתיירות'' ובמקום המילה ''המנהל'' יבוא ''מנהל מינהלת השקעות בתיירות'' |
|||||||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב) במקום המילה ''המנהל'' יבוא ''מנהל מינהלת השקעות בתיירות''. |
|||||||
|
|
|
|
(ג) בסעיף קטן (ג) במקום המילה ''המינהלה'' יבוא ''מינהלת השקעות בתיירות'' ובמקום המילה מנהל יבוא ''מנהל מינהלת השקעות בתיירות''. |
|||||||
|
|
7. |
בסעיף 40ג לחוק העיקרי לאחר המילים "שיטת קסיני-סולדנר" יבוא "ומפעלים בשדרות ויישובי עוטף עזה כמשמעם בתוספת השנייה לחוק העיקרי". |
||||||||
|
|
8. |
בסעיף 40ד(א) לחוק העיקרי במקום "משרד התעשייה המסחר והתעסוקה" יבוא "משרד הכלכלה והתעשייה". |
||||||||
|
|
9. |
בסעיף 51 לחוק העיקרי, בהגדרה "חברה מועדפת" - |
||||||||
|
|
|
|
(1) אחרי "שהתאגדו בישראל" יבוא: "שלא חלות עליהן או שאינן מחילות על עצמן, לפי העניין, את הוראות סעיפים 61, 62, 64א ו-64א1 לפקודת מס הכנסה" |
|||||||
|
|
|
|
(2) בפרט (3), אחרי "סעיפים" יבוא "61, 62" |
|||||||
|
|
10. |
בסעיף 51ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג), בכל מקום, אחרי "הכנסה" יבוא "חייבת" |
||||||||
|
|
11. |
בסעיף 51יג. לחוק העיקרי, סעיף קטן (א)(3) במקום "משרד התעשיה המסחר והתעסוקה" יבוא "משרד הכלכלה והתעשייה". |
||||||||
|
|
12. |
בסעיף 51יח לחוק העיקרי, במקום "בהכנסה מועדפת" יבוא "בהכנסה חייבת מועדפת בניכוי המס החל עליה" |
||||||||
|
|
13. |
בסעיף 51יט. לחוק העיקרי, במקום "משרד התעשיה המסחר והתעסוקה" יבוא: "משרד הכלכלה והתעשייה". |
||||||||
|
|
14. |
בסעיף 51כ לחוק העיקרי- |
||||||||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א)- |
|||||||
|
|
|
|
|
(1) בפסקה (1), במקום 1.5 מיליארד יבוא 1 מיליארד; |
||||||
|
|
|
|
|
(2) בפסקה (2), במקום 20 מיליארד יבוא 10 מיליארד; |
||||||
|
|
|
|
|
(3) בפסקה (3), במקום "וברמת השכר שצפוי שתיקבע לעובדיו" יבוא "ברמת השכר שצפוי שתיקבע לעובדיו, ברמת החדשנות הטכנולוגית של המפעל המועדף וברמת הפריון לעובד" |
||||||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב), בפסקה (2), במקומה יבוא: |
|||||||
|
|
|
|
|
"(2) השקעה במחקר ופיתוח לפי אחת מאלה: |
||||||
|
|
|
|
|
|
(א) השקעה במחקר ופיתוח, באזור פיתוח א', הגדולה ב-100 מיליון ש"ח לפחות, בכל שנת מס בתקופת הזכאות להטבות, ביחס לממוצע ההשקעות במחקר ופיתוח של החברה בשלוש שנות המס הקודמות לשנת המס שבה ניתן האישור על-ידי המנהלים (בסעיף זה - ההשקעה הנוספת). |
|||||
|
|
|
|
|
|
(ב) השקעה במחקר ופיתוח בענף טכנולוגיה מועדף, באזור פיתוח שאינו אזור פיתוח א', הגדולה בהיקף 150 מיליון ש"ח לפחות, בכל שנת מס בתקופת הזכאות להטבות, ביחס לממוצע ההשקעות במחקר ופיתוח של החברה בשלוש שנות המס הקודמות לשנת המס שבה ניתן האישור על-ידי המנהלים (בסעיף זה - ההשקעה הנוספת). בפסקה זו "ענף טכנולוגיה מועדף" – ענף טכנולוגיה שקבעו השרים, בהתייעצות עם המדען הראשי במשרד הכלכלה והמסחר, כענף טכנולוגיה מועדף, ובלבד שהתקיים לגביו אחד מאלה: |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(1) ההשקעה בענף מעודדת יצירת מקומות עבודה בישראל, במישרין או בעקיפין, במקצועות שלהם קיים ביקוש נמוך בישראל, ביחס לענפים אחרים. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(2) ההשקעה בענף מגבירה, במישרין או בעקיפין, את הידע הטכנולוגי בישראל, במידה רבה, והיקף הפעילות העסקית בו בישראל נמוך . |
||||
|
|
|
|
|
|
(ג) השקעה במחקר ופיתוח, כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, הגדולה במחצית הסכומים כאמור באותם סעיפים קטנים, אם ממוצע השקעות במחקר ופיתוח בשלוש שנות המס הקודמות לשנת המס בה ניתן האישור על יד המנהלים עלה על 500 מיליון שקלים חדשים |
|||||
|
|
|
|
|
בפסקה זו –"השקעה במחקר ופיתוח" - הוצאות שהמדען הראשי אישר בכל שנת מס כהוצאות מחקר ופיתוח. |
||||||
|
|
15. |
בסעיף 51כא לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג) - |
||||||||
|
|
|
|
(1) בפסקה (1), במקום "1.5 מיליארד" יבוא "1 מיליארד" |
|||||||
|
|
|
|
(2) בפסקה (2), במקום "15 מיליארד" יבוא "10 מיליארד" |
|||||||
|
|
16. |
בסעיף 51כב לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א), יבוא: |
||||||||
|
|
|
|
"(א) שנת המס הראשונה לתקופת הזכאות להטבות תהיה שנת המס בה מצאו המנהלים כי בוצע החלק המהותי מסך ההשקעה הנדרשת, ובמקרים חריגים, מטעמים שירשמו – גם לאחר תום השנה בה בוצע החלק המהותי מסך ההשקעה הנדרשת, אך לא יותר משלוש שנים לאחר השלמת ההשקעה, בשים לב להיקף ההשקעה שתבוצע על-ידי החברה, מספר המשרות התוספתיות למשק ולהיקף פעילותה של החברה בישראל". |
|||||||
|
|
17. |
בסעיף 51כג לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), אחרי "מנהל רשות המסים", יבוא "בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה והמנהל הכללי של משרד האוצר" |
||||||||
|
|
18. |
אחרי סעיף 51כג לחוק העיקרי יבוא: |
||||||||
|
|
|
סימן ב3: הטבות במס בשל מפעל מועדף טכנולוגי |
||||||||
|
|
|
הגדרות |
51כד |
בסימן זה-
|
||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
"הכנסה המיוחסת לייצור" – סך הוצאות החברה בישראל על ייצור של מוצר מוחשי שיוצר במישירין על ידי החברה בתוספת שיעורי רווחעל פי כללים שיקבע שר האוצר. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
"הכנסה טכנולוגית" – הכנסה הנובעת מנכס לא מוחשי שבבעלות מלאה או חלקית של המפעל או שניתנה למפעל לגביהם זכות שימוש לרבות כל אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הכנסה ממתן זכות לשימוש בנכס לא מוחשי לרבות מוצרי תוכנה (2) הכנסה משירות מבוסס תוכנה (SAAS); |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) הכנסה ממוצרים אשר ביצורם נעשה שימוש בנכס לא מוחשי וכן מוצר נלווה גם אם אין ביצורו שימוש בנכס לא מוחשי הקשור, משלים או תומך את השימוש במוצר האמור, למעט הכנסה המיוחסת לייצור |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הכנסה משירות נלווה לכל האמור לעיל ; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) הכנסה ממכירת שירותי מחקר ופיתוח שאינה עולה על 15% מהכנסות החברה
|
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) סוגי הכנסות נוספות שקבע שר האוצר
|
||
|
|
|
|
|
|
|
|
לעניין הגדרה זו "זכות שימוש"- למעט זכות שימוש בנכס לא מוחשי שאינו בבעלות המפעל ושאינו קשור לשירותים או מוצרים המנויים בהגדרה זו |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
"הכנסה טכנולוגית מועדפת" – חלק ההכנסה הטכנולוגית הנובע ממחקר ופיתוח בישראל, בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר עד ליום 31.3.2017 |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
"הוצאות מחקר ופיתוח" – הוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
"נכס לא מוחשי" – זכויות לפי חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, זכויות בתוכנת מחשב לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, זכויות לפי חוק זכות מטפחים של זני צמחים, תשל"ג-1973, זכויות לפי חוקים דומים לכל אלה מחוץ לישראל, או זכויות על פי חוקים אחרים שימנה שר האוצר בצו וכן אמצאה, תוכנת מחשב או זן המוגנים לפי החוקים האמורים, וכן ידע במפעל טכנולוגי שהוגדר לעניין זה. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
"ידע" – ידע כהגדרתו בסעיף 51 לחוק, למעט ידע שהוא נכס לא מוחשי. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
"מפעל טכנולוגי מועדף לעניין "ידע" – מפעל טכנולוגי מועדף שמחזור עסקאות של המפעל הטכנולוגי המועדף אינו עולה על 32 מיליון שקלים חדשים ואם השתייך המפעל לקבוצה רב-לאומית, מחזור עסקאות הקבוצה אינו עולה על 211מיליון שקלים חדשים. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
"חברה קשורה" – חברת אם זרה או חברה אשר 90% לפחות מהמניות שלה מוחזק במישרין על ידי חברת האם הזרה, או חברה אשר 90% לפחות מהמניות שלה מוחזק במישרין על ידי החברה בעלת המפעל המועדף הטכנולוגי. לעניין זה "חברת אם" – חברה המחזיקה ב-90% מהמניות במפעל |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
קבוצה רב לאומית – כהגדרתה בסעיף 85ב לפקודה כנוסחו בחוק זה |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
"קרן הון סיכון" – כהגדרתה בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
"מפעל טכנולוגי מועדף" – מפעל המתקיים בו, בכל שנת מס, אחד התנאים הקבועים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) והאמור בסעיפים קטנים (ג)-(ד): |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) התקיימו כל אלה:
|
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוצאות המחקר והפיתוח של המפעל, בשלוש השנים שקדמו לשנת המס, עמדו על שיעור של 7% בממוצע לשנה לפחות מסך הכנסות החברה, לעניין זה הכנסה - סך הכנסות החברה בניכוי הכנסה המועברת לחברה שאינה קשורה שחישובה יהיה על פי כללים שיקבע שר האוצר, או עלו על 75 מיליון ₪ בשנה ואם הוקם המפעל במהלך שלוש שנות המס, התקיים האמור בפסקה זו לגבי הוצאותיו בתקופה שממועד הקמתו |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) התקיים אחד מאלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) -20% או יותר מהעובדים המועסקים בחברה הינם עובדי מחקר ופיתוח אשר השכר המשולם להם מסווג בדוחות הכספיים של החברה כהוצאות מחקר ופיתוח או שהחברה מעסיקה לפחות 200 עובדים כאמור; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בחברה בעלת המפעל הושקע סכום של לפחות 8 מיליון שקלים חדשים על ידי קרן הון סיכון, ולא שינתה את מתכונתה ועיסוקה ממועד השקעה זו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הכנסות החברה בשלוש שנים הקודמות לשנת המס צמחו בממוצע ב-25% בכל שנה ביחס לשנת המס שקדמה להן, ובלבד שמחזור עסקאות החברה בשנת המס ובכל שנה משלוש השנים הקודמות לשנת המס היה 10 מיליון שקלים חדשים או יותר;
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) מספר העובדים בשלוש שנים הקודמות לשנת המס גדל ב-25% בממוצע ביחס לשנת המס שקדמה להן, ובלבד שבשנת המס ובכל שנה משלוש השנים הקודמות לשנת המס העסיקה החברה לפחות 50 עובדים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מנכ"ל רשות החדשנות, אישר כי התקיימו לגבי המפעל כללים, כפי שיקבע ראש רשות החדשנות בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד האוצר ובאישור שר האוצר וזאת בשים לב גם לחברות תעשייה שמוצריהן מיוצרים בייצור מתקדם שבמסגרתו נעשה שימוש בנכס שאיננו מוחשי; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) סך ההכנסות המצטבר בשנת המס של החברה בעלת המפעל, חברת האם שלה וכלל החברות הבנות שלה, היה נמוך מ-10 מיליארד שקלים חדשים; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) המפעל היה מפעל בר תחרות בהתאם לאמור בסעיף 18א(ג)(1) |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד"- מפעל שהתקיימו בו האמור בהגדרת "מפעל טכנולוגי מועדף, למעט האמור בפסקה (ג) להגדרה וסך ההכנסות בשנת המס של החברה בעלת המפעל, חברת האם שלה וכלל החברות הבנות שלה, היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
"מפעל מועדף" – מפעל טכנולוגי מועדף או מפעל טכנולוגית מועדף מיוחד, לפי העניין |
|||
|
|
|
מס חברות למפעל מועדף טכנולוגי |
51טו |
על אף האמור בסעיף 126(א) לפקודה- |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) על הכנסה טכנולוגית מועדפת חייבת של מפעל מועדף טכנולוגי יוטל מס חברות בשיעור של 12%; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) על הכנסה טכנולוגית מועדפת חייבת של מפעל מועדף טכנולוגי מיוחד יוטל מס חברות בשיעור של 6% |
|||
|
|
|
שיעור המס על דיבידנד ששולם על ידי מפעל מועדף טכנולוגי |
51טז |
על אף האמור בסעיף 125ב לפקודה- |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
על רווחי מפעל טכנולוגי מועדף ומפעל טכנולוגי מועדף מיוחד שמקורם בהכנסה טכנולוגית מועדפת חייבת בניכוי המס ששולם עליה, המחולקים בתור דיבידנד לחבר בני אדם אחד או יותר שהוא תושב חוץ, יוטל מס בשיעור 4% אם התקיימו כל אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) 90% או יותר ממניות והזכויות המפעל הטכנולוגי המועדף מוחזקות במישרין על ידי כלל חבר בני האדם. הוחזקו המניות בעקיפין באמצעות חברה אחרת, יוטל מס בשיעור 4% אם חולק הדיבידנד מהחברה האמורה לחבר בני האדם תושב החוץ בתוך שנה בו התקבל הדיבידנד בידי החברה |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) 80% או יותר ממניות חבר בני האדם מוחזק על ידי תושב חוץ. לעניין זה יראו מניות המוחזקות על ידי הציבור בחברה נסחרת בבורסה זרה, כמניות המוחזקות על ידי תושב חוץ, למעט חלק המניות כאמור השווה ל 5% או יותר מסך מניות חבר בני האדם, המוחזק על ידי תושב ישראל |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הרווחים נוצרו לאחר מועד רכישת זכויות חבר בני האדם בחברה. לעניין זה יראו את היחס שבין הרווחים שנוצרו בשנת המס לאחר מועד רכישת הזכויות לבין הרווח השנתי בשנת המס, כיחס שבין התקופה בה החזיק חבר בני האדם בזכויות לשנת המס המלאה |
||
|
|
|
מס רווחי הון למפעל מועדף טכנולוגי |
51יז |
על אף האמור בסעיף 91 לפקודה ובכפוף לסעיף 51יח- |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) שיעור המס על רווח הון ריאלי של מפעל טכנולוגי מועדף במכירת נכס שאיננו מוחשי לחברה קשורה תושב חוץ יהיה 12%, ובלבד שהנכס הלא מוחשי נרכש מחברה קשורה במחיר של 200 מיליון ₪ או יותר |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) שיעור המס על רווח הון ריאלי של מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד במכירת נכס לא מוחשי לחברה קשורה תושבת חוץ יהיה 6%, ובלבד שהתקיים לגביו אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הנכס נוצר על ידי המפעל; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הנכס נרכש על ידי המפעל מחברה קשורה תושבת חוץ. |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
בסעיף זה "רווח הון ריאלי" –רווח הון הנובע ממחקר ופיתוח בישראל, בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר עד ליום 31.3.2017 |
|||
|
|
|
סייג למס רווחי הון למפעל טכנולוגי מיוחד |
51יח |
(א) האמור בסעיף 51יז לא יחול על מכירת נכס לא מוחשי, אלא אם אישרה הרשות הלאומית לחדשנות וטכנולוגיה, עובר למועד מכירתו, כי התקיים האמור באותו סעיף; |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) לצורך קבלת אישור כאמור בסעיף קטן (א) יגיש המפעל בקשה לרשות הלאומית לחדשנות וטכנולוגיה בטופס שיקבע מנכ"ל הרשות |
||||
|
|
|
הוראות שונות |
51יט |
(א) על אף האמור בכל דין, לא יופחת נכס לא מוחשי שנרכש מחברה קשורה על ידי מפעל טכנולוגי מועדף אלא נגד סכום הגידול בהכנסה הטכנולוגית המועדפת בשנת ההפחתה ביחס לסכום ממוצע הכנסה זו בשתי שנות המס הקודמות לשנת רכישת הנכס האמור; |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הוצאות אשר שימשו בייצור הכנסה טכנולוגית מועדפת ינוכו אך ורק נגד הכנסה זו; |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) האמור בסעיף קטן (ב) יחול על קיזוז הפסדים, בשינויים המחויבים; |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) על אף האמור בכל דין, יותר זיכוי על מסי חוץ ששולמו על הכנסות מנכס לא מוחשי של מפעל מועדף, אך ורק כנגד מס ישראלי ששולם על אותן הכנסות |
||||
|
|
|
|
51כא |
האמור בסימן זה לא יגרע מזכויות אחרות המנויות לפי חוק זה. מנהל רשות המסים רשאי לקבוע הוראות לעניין מעבר בין מסלולי מס האמורים בחוק זה |
||||||
|
|
19. |
בסעיף 75ב. לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(2) אחרי המילים: ''הוגש ערר" יבואו המילים: "על החלטות מינהלת השקעות בתיירות או מנהל מינהלת השקעות בתיירות". |
||||||||
|
|
20. |
בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, בפרט 3 לאחר המילה "נגב'' יבואו המילים: "ובשדרות ויישובי עוטף עזה כמשמעם בתוספת השנייה לחוק העיקרי ''. |
||||||||
|
הוראת שעה לשנים 2017-2019 |
21. |
בתקופה שמיום 1.1.2017 ועד יום 31.12.2019 יראו כאילו אחרי סעיף 51כא יבוא: |
||||||||
|
|
|
שיעור המס על דיבידנד ששולם על ידי מפעל מועדף מיוחד |
51כא1 |
על אף האמור בסעיף 125ב לפקודה, על דיבידנד ששולם במישרין על ידי מפעל מועדף מיוחד לחברת אם שהיא תושב חוץ, שמקורו בהכנסה מועדפת חייבת בניכוי המס החל עליה יחול שיעור מס של 5% לעניין זה "חברת אם" – כמשמעותה בסעיף 103יג לפקודה |
||||||
|
תחילה ותחולה |
22. |
|
||||||||
|
|
|
|
(1) תחילתו של סימן ב3 כנוסחו בחוק זה ביום תחילתן של כללים שקבע שר האוצר לעניין "הכנסה טכנולוגית מועדפת" והן יחולו על הכנסות ורווחים שנוצרו לאחר מועד התחילה |
|||||||
|
|
|
|
(2) סעיף 51יז(א) כנוסחו בחוק זה יחול על נכס לא מוחשי אשר נרכש לאחר מועד תחילתו של חוק זה |
|||||||
|
|
|
|
(3) סעיף 51יז(ב) כנוסחו בחוק זה יחול על נכס לא מוחשי אשר נוצר, או נרכש, לפי העניין, לאחר מועד תחילתו של חוק זה |
|||||||
|
|
|
|
(4) סעיף 51כא1 כנוסחו בסעיף 12 לחוק זה, יחול על מפעל מועדף מיוחד אשר המנהלים אישרו את תכניתו עסקית, כמשמעותה בסעיף 51כ(א)(3) בתקופה החל מיום 1.1.2017 עד 31.12.2019 לגבי דיבינד שמקורו בהכנסה מועדפת חייבת, בניכוי המס החל עליה, אשר הופקה במהלך תקופת זכאות לתכנית כאמור שהוגשה לאחר מועד התחילה
|
|||||||
|
|
|
|
|
|||||||
|
הוראת מעבר |
23. |
(1) ערר שנדון על ידי הוועדה שמינו השרים לפי סעיף 25(ב) לחוק העיקרי, על החלטות מינהלת הרשות להשקעות ופיתוח הכלכלה והתעשייה או מנהל הרשות להשקעות ופיתוח הכלכלה והתעשייה, וניתנה בו חוות דעת לשרים, אך השרים טרם קיבלו בו החלטה, ערב תחילתו של חוק זה, יראו את חוות הדעת כאילו אושרה על ידי השרים וחוות הדעת תחשב כהחלטת השרים. על החלטה זאת רשאי מי שרואה עצמו נפגע לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים לפי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, כאילו הייתה ההחלטה מנויה בתוספת הראשונה לאותו חוק. |
||||||||
|
|
|
(2) ערר שהוגש לשרים לפי סעיף 25 (א) לחוק העיקרי ערב תחילתו של חוק זה, על החלטות מינהלת הרשות להשקעות ופיתוח הכלכלה והתעשייה או על החלטות מנהל הרשות להשקעות ופיתוח הכלכלה והתעשייה, ידון על ידי הוועדה שמינו השרים בהתאם לסעיף 25(ב) לחוק העיקרי וחוות דעתה תיחשב כהחלטת השרים. על החלטה זאת רשאי מי שרואה עצמו נפגע לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים לפי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, כאילו הייתה ההחלטה מנויה בתוספת הראשונה לאותו חוק. |
||||||||
|
תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים |
24. |
בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש''ס-2000 , בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: "55.- השקעות הון- החלטה של מינהלת הרשות להשקעות ופיתוח הכלכלה והתעשייה בדבר בקשה לפי סעיף 17 לחוק לעידוד השקעות הון תשי''ט, 1959, או החלטותיה לפי סעיפים 74, 75(א), 75א, או 75ב(א) או על החלטות מנהל הרשות להשקעות ופיתוח הכלכלה והתעשייה לפי סעיפים 19א, 75א או 75ב(א) לחוק זה." |
||||||||