תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה) התשע"ו-2016

פרק __': הפחתת הרגולציה לרישוי עסקים

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 11 באוגוסט 2016, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 ביום 15 בספטמבר 2016.

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 פרק _': הפחתת הרגולציה ברישוי עסקים.

ב. מטרת החוק המוצע, עיקרי החוק המוצע והצורך בו

חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק רישוי עסקים), נועד להבטיח איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים, מניעת סכנות לשלום הציבור, בטיחות של הנמצאים בעסק או בסביבתו, מניעת סכנות של מחלות וזיהומים וקיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה ולכבאות. בישראל פועלים כ-130 אלף עסקים טעוני רישוי (על פי נתוני אגף רישוי עסקים במשרד הפנים לשנת 2014 על 235 רשויות מקומיות), מתוכם 31% - כ-40 אלף עסקים - ללא רישיון עסק.

מבדיקה שנעשתה במשרד הפנים, הסיבות העיקריות להיעדר רישיון העסק, נובעות מאי עמידה בחוק רישוי עסקים הינם בעקבות אי עמידה בדרישות כיבוי אש – 29%, אי עמידה בדרישות תכנון ובניה – 26% והיתר אי עמידה בדרישות שאר המשרדים הנוגעים בדבר (בריאות, משטרה, הגנת הסביבה, כלכלה, חקלאות ועוד).

הקושי בהוצאת רישיון עסק נובע מההליך הסבוך הכרוך בקבלת אישורים לצורך העניין ממשרדי הממשלה השונים הרלוונטיים. עיכובים וקשיים כאמור מכבידים מאוד על היזמים המבקשים לפתח עסקים בישראל. כך נאלצים היזמים להשקיע תשואות זמן וממון במסגרת הליך קבלת הרישיון, כאשר קיים קושי לצפות מראש עלויות אלו.

לסעיף 1

עיקר 1 - קביעת סוגי עסקים לגביהם יתאפשר מתן תצהיר לצורך קבלת אישור עמידה בדרישות נותן אישור (סעיפים 6(א1)-6(א3) וסעיף 14א1 לתיקון המוצע) -

מוצע לאפשר לשר הפנים בהסכמת נותן אישור, כהגדרתו בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים, לקבוע, בצו, עסקים לגביהם תסתפק הרשות המקומית בתצהיר של בעל העסק לפיו העסק עומד בתנאי המפרט האחיד או בתנאים אחרים שנקבעו על-ידי נותן אישור ככל שלא פורסם לגבי, אותו העסק, מפרט אחיד. הוגשה בקשה כאמור יראו אותה כמאושרת אלא אם רשות הרישוי החליטה, על-בסיס מידע המצוי בידיה שלא לאשר את הבקשה.

עיגון הוראה זו נוסע מעמדתה המקצועית של רשות הכבאות לפיה קיימים סוגי עסקים, בסיכון נמוך, הטעונים רישיון עסק ועל-כן, הם מחויבים באישור של רשות הכבאות לצורך קבלת רישיון עסק. בפועל באותם עסקים, ניתן להסתפק, לצורך מתן רישיון עסק, בהגשת תצהיר כאמור. יודגש, כי הקביעה לפיה ניתן להסתפק בהמצאת תצהיר כאמור אינה פוטרת את רשות הכבאות מעריכת בקרה ופיקוח באותם עסקים והכל בהתאם לתכנית העבודה של רשות הכבאות.

עיקר 2 - קביעת הכללים להקמת ומתן רישיון למכון בקרה לרישוי עסקים ותפקידיו (סעיפים טו עד 29יז לתיקון המוצע) -

לצורך ייעול מערך רישוי העסקים, מוצע להסמיך את שר הפנים, באישור השרים שקביעת עסק כטעון אישור נעשית בהתייעצות עמם, לפי העניין, לפרסם בצו סוגי עסקים לגביהם מתן אישור עמידה בתנאי מפרט אחיד יתבצע על-ידי מכון בקרה לרישוי עסקים ולא על-ידם, כפי שנעשה כיום. סוגי העסקים שתתאפשר בהן הבדיקה על-ידי מכון הבקרה יהיו כאלו שלדעת נותני האישור, לפי העניין, המפרטים האחידים שלהם כוללים דרישות הניתנות לבדיקה על-ידי מכוני בקרה וכך למשל, בדיקתם אינה מצריכה הפעלת שיקול משמעותי.

מכיוון שמדובר בהעברת סמכויות בדיקה המבוצעות היום על-ידי משרדי ממשלה שונים מוצע שמכון בקרה לרישוי עסקים לא יופעל אלא לאחר קבלת רישיון על-ידי שר הפנים שאף רשאי להתנות בתנאים את עבודתו לרבות הגבלת השטחים בהם יתאפשר מתן השירות על-ידי המכון וכן סוגי העסקים לגביהם יתאפשרו בדיקות על-ידי המכון.

לצורך מתן רישיון כאמור יידרש המכון לעמוד במספר תנאים שמטרתם הבטחת רמה מקצועית נאותה וכללים בסיסיים של טוהר המידות וממשל תאגידי – בין השאר - על-ידי הקביעה כי מכון בקרה יפעל רק באמצעות חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון הבקרה או לחילופין שמדובר במכון בקרה שהוקם לצורכי תכנון ובנייה (בהתאם לפרק ה'3 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965) ולאחר שהתקבלה הסמכה מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות ליתן אישורים לעסקים בגין עמידה בתנאי מפרט אחיד.

בנוסף, מוצע לקבוע כי קבלת רישיון לא תתאפשר מקום בו בעל המכון, מנהלו ומי שפועל בשירותו (להלן – בעל תפקיד) לא הורשעו בעבירה שבגינה הם אינם ראויים לשמש בתפקידם או מקום בו בעל תפקיד מצוי, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים. על מנת לאפשר התמקצעות ותכנון כלכלי של מכוני הרישוי מוצע כי רישיון יהיה לתקופה של חמש שנים, אלא אם קבע שר הפנים, בהתייעצות עם נותני האישור, לפי העניין, תקופה קצרה יותר. מכון יהיה רשאי לבקש בכל סוף תקופה הארכה של הרישיון בחמש שנים נוספות.

עיקר 3 - קביעת כללים ותמריצים לעמידה בתנאי הרישיון והדרישות בתיקון המוצע (סעיפים 14א2, 29יז, 29כט ו-29ל עד 29מב לתיקון המוצע) -

לאור הרגישות בהעברת בדיקות כאמור לידי גורמים פרטיים, בצד הסמכויות הניתנות למכונים עולה הצורך ביצירת כלים אפקטיביים לעמידה בתנאי הרישיון. משכך מוצע לאפשר למשרד הפנים שילוב של כלים רגולטוריים ובהם:

1. לקבוע לגבי מי שהפעיל מכון בקרה ללא רישיון או בעל רישיון שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון כי דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) (226,000 שקלים חדשים) ואם מדובר בעבירה נמשכת קנס נוסף של 1,400 שקלים חדשים לכל יום בו נמשכת העבירה לאחר המועד שבו דרש שר הפנים להפסיק את ההפרה;

2. קביעת נסיבות בהן יוכל שר הפנים, מיוזמתו או לפי בקשת נותן אישור, לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו;

3. אפשרות להטלת עיצום כספי, על ידי הממונה במשרד הפנים, בסכום של עד 30,000 שקלים חדשים עבור כל הפרה יחידה וכן קביעה כי במקרה של הפרה נמשכת יתווסף החלק החמישים לכל יום בו נמשכת ההפרה;

4. נוכח מעמדם הציבורי של עובדי מכון בקרה מוצע להחיל עליהם חיקוקים מסוימים החלים על עובדי ציבור ובהם חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979, חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969, חוק העונשין, התשל"ז-1977 לעניין העבירות הנוגעות לעובדי ציבור.

עיקר 4 - דיווח, פיקוח וביקורת על עבודת המכון ועובדיו (סעיפים 29כו ו-29כז לתיקון המוצע)

על מנת להבטיח את התנהלותם התקינה של המכונים, מתן שירות אמין ומקצועי למבקשי רישיון העסק ושמירה על מטרות החוק מוצע לקבוע מנגנון בקרה, כמפורט להלן:

1. חובת דיווח עצמי- על מכון הבקרה לדווח לשר הפנים ולנותני האישור, לפי העניין - לגבי כל שינוי שחל במידע שמסר המכון בעת הגשת הבקשה לקבלת הרישיון (למעט מידע כאמור בסעיף 29טו(3) לעניין הרשעות או כתבי אישום שהוגשו נגד בעלי תפקידים במכונים, מידע ששר הפנים אמון על בדיקתו).

2. חובת דיווח שנתית - על המכון לדווח, לפחות פעם בשנה, על פעילותו לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים שהותנו ברישיון עצמו.

3. פיקוח וביקורת שיבוצעו על-ידי שר הפנים ונותני האישור על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון הבקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר המורשה.

לשם ביצוע הביקורות מוצע לאפשר לשר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו רשאים, כחלק מביצוע תפקידם, לדרוש מכל אדם למסור את שמו ומענו או להציג בפניהם תעודה מזהה, לדרוש מכל אדם קבלת מסמכים או מידע הקשורים לפעולותיו של מכון בקרה או בקר מורשה; ובמקרה הצורך להיכנס למכון בקרה או עסק שמתבצעת בו בקרה כדי לבדוק את עבודת המכון, עובדיו, מנהליו או כל אחר שפועל בשירותו. כל זאת, למעט כניסה למקום המשמש למגורים שלגביו נדרש צו של בית משפט.

בנוסף לאמור, לשם ביקורת ופיקוח על עבודת הבקר המורשה מוצע גם כי לנותן האישור, שבתחומו מצוי הידע המקצועי וניסיון העבר בביקורות, תהיה סמכות מקבילה להסמיך מפקחים (בדומה למנגנון הפיקוח שיופעל על-ידי שר הפנים).

עיקר 5 - תנאים וכללים להעסקת בקרים מורשים לרישוי עסקים (סעיפים 29יח ו- 29כ לתיקון המוצע)

על מנת לעמוד על התנאים שנקבעו במפרט האחיד יחויבו המכונים להעסיק בקרים מורשים לרישוי עסקים כאשר שר הפנים, בהסכמת נותני האישור, לפי העניין, יקבע את תנאי הכשירות הנדרשים מהם, וכן בהסכמת נותני האישור, לפי העניין, רשאי יהיה השר לקבוע אף תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאה כאמור. למרות שמתן הרשאה לעבודת בקר מורשה תינתן על-ידי שר הפנים, הלכה למעשה נותני האישור הם אלו שמחזיקים בידע ובמידע הנדרש לגבי מי ניתן וראוי לשמש כבקר מורשה. משכך - בטרם מתן אישור לשמש כבקר מורשה, במסגרתו ייבדקו התנאים בבקשה הכוללים, בין היתר, עמידה בתנאי כשירות או בתנאים נוספים שנקבעו וכן בדיקה של ניגוד עניינים של המועמד על מנת לוודא שלא עלול להיות באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במכון לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו. עוד מוצע לקבוע, חובה על שר הפנים להודיע לנותן אישור על כוונתו לאשר את הבקשה האמורה. נותן האישור רשאי תוך 7 ימים להודיע האם הוא מתנגד לבקשה ובתנאי שינמק את בקשתו. העביר נותן האישור התנגדות מנומקת ידחה שר הפנים את בקשת המבקש.

כמו כן, מוצע שמקום בו ניתנה הרשאה לעבודה כבקר מורשה רשאי שר הפנים, בהסכמת נותן האישור לפי העניין, או נותן האישור, לבטל, להתלות או לקבוע תנאים בנוגע להרשאה כאמור, בין השאר, בגין - הרשעה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כבקר מורשה, מקום בו הבקר עלול להימצא, במישרין או בעקיפין בניגוד עניינים, ההרשאה לעסוק כבקר מורשה ניתנה על בסיס מידע כוזב או שגוי או שהבקר המורשה נהג בדרך שאינה הולמת.

עיקר 6 - אופן עבודת הבקרים (סעיפים 29יט, 29כד ו- 29כה(3) לתיקון המוצע)

מוצע כי מכון בקרה יעסיק בקרים מורשים לרישוי עסקים, במספר מזערי שיקבע שר הפנים, בהתאם לסוגי העסקים שהמכון הוסמך בעניינם. לבקר מורשה יהיו הסמכויות של נותני האישור, המוגדרים בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים, אולם שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים רשאי לקבוע כי סמכות שתופעל בהתאם להרשאה זו שעלולה להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכות, לא תינתן לבקר מורשה או שתותנה בתנאים. במטרה לשמור על רמתו המקצועית של השירות שינתן על-ידי הבקר המורשה מוצע כי נותן האישור יקבע הנחיות והוראות שלפיהן יפעיל, הבקר המורשה, את סמכותו. כמו כן, על מנת לאפשר למבקשי רישיון עסק, לתקן בקשה שאינה עומדת בדרישות המפרט האחיד מוצע כי בקר מורשה יהיה רשאי לדרוש, ממבקש בקשה, לתקן ליקויים שנתגלו בעסק ובלבד שלא יהיו בתיקונים או בשינויים משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר.

על מנת למנוע מצב של ניגוד עניינים בעבודת מכוני הבקרה, נקבע כי ככלל לא יכהן בעל תפקיד במכון אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי התפקיד במכון לבין עניין אישי או תפקיד אחר. כמו כן, מוצע לקבוע שבעל תפקיד במכון לא יטפלו במסגרת תפקידם בבקשה אם הטיפול הפרטני בה עלול לגרום להם להימצא במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או מילוי תפקידם במכון, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם. בנוסף לכך, מוצע לקבוע לעניין ניגודי עניינים, כי שר המשפטים בהסכמת שר הפנים יהיה רשאי לקבוע כללים נוספים שיחולו בנושא .

עיקר 7 - דרכי העבודה של מכון הבקרה (סעיפים 29כ, 29כב ו-29כה לתיקון המוצע)

על מנת ליצור אחידות בדרכי העבודה של מכון הבקרה, מוצע כי שר הפנים יקבע הוראות לעניין המסמכים שיש להגיש למכון ואופן הגשתם. אם מדובר במסמכים שעל מבקש רישיון או היתר להגיש לבקר המורשה, אלה ייקבעו לאחר התייעצות עם נותן האישור, לפי העניין.

מטרת התיקון המוצע, כאמור, היא שיפור משך הזמן וצמצום הבירוקרטיה בפתיחת עסק, משכך מוצע לקבוע כי משך הזמן המרבי למתן תשובה על-ידי מכון בקרה יהיה זה הקבוע, כבר היום, בתקנות שהותקנו מכח סעיף 38ב לחוק רישוי עסקים אלא אם שר הפנים בהסכמת נותני האישור, לפי העניין, יקבע מועדים קצרים יותר למתן תשובה על-ידי מכון הבקרה. חרג מכון הבקרה מהמועדים שנקבעו למתן תשובה ישיב את האגרה או חלק ממנה למבקש, אלא במקרים בהם קבע שר הפנים אחרת בתקנות. לצורך שמירה על טוהר המידות במכוני הבקרה מוצע לקבוע כי מכון בקרה לא יהיה רשאי לקבל כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה למעט אגרה כאמור לעיל. חריג יחיד לעניין זה הינו לגבי מכון בקרה שמשמש תחת אותה ישות משפטית גם כמכון בקרה כמשמעותו בפרק ה'3 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

מוצע כי שר הפנים, כגורם האמון על חוק רישוי עסקים, יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה והסדרת פעילותו ובכלל זה הוראות לעניין – צורת התאגדותו, אופן העבודה לרבות ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד עבודת המכון וכל הוראה אחרת להבטחת איכות פעולתו ומילוי תפקידיו.

הוראות לעניין נוהלי עבודת הבקרים המורשים בפרט ייקבעו על-ידי שר הפנים בהסכמת נותני האישור, לפי העניין.

עיקר 8 – איסור התניית מתן רישיון עסק בתשלום היטל השבחה (סעיף 31א לתזכיר המוצע) –

כיום ישנן רשויות מקומיות שמתנות מתן רישיון עסק בתשלום היטל השבחה על המבקש למרות שהמבקש אינו בעל העסק. התניית תשלום כאמור על המבקש אינה עומדת בקנה אחד עם המטרות המתוארות בסעיף 1 לחוק רישוי עסקים והיא נועדה לאפשר לרשות המקומית להגדיל את הכנסותיה בנקודת זמן בה אין למבקש הרישיון ברירה אלא לשלם אף אם מדובר בחובה של אחר ממנו מבקש הרישיון מעוניין לשכור את הנכס. משכך, מוצע כי רשות מקומית לא תוכל להתנות מתן רישיון עסק בתשלום היטל השבחה. ככל שקיים חוב בגין היטל השבחה לרשות עדיין עומדים בפניה הכלים המצויים בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

לסעיף 2

עיקר 1 - העברת אגרות שנגבו על-ידי רשות הכבאות לתקציב המדינה

במצב החוקי הקיים כיום תקציבה של רשות הכבאות נגזר גם מהאגרות שנגבות על-ידה. על מנת לאפשר לרשות הכבאות להתמקד בביצוע הביקורת בלבד ללא צורך בעיסוק היום יומי בגביית אגרות ניתן מענה לצרכים התקציביים של הרשות בתקציב המדינה. משצרכי התקציב של הרשות באו לידי פתרון בתקציב המדינה מוצע כי הכנסות שיתקבלו בגין אגרות בעד פעולות הרשות לכבאות והצלה (להלן – הרשות), לרבות אגרת בטיחות יועברו לתקציב המדינה ולא לתקציב הרשות כקבוע כיום.

לסעיף 3

עיקר 1 – הליך מהיר לקבלת אישור לשימוש התואם תכנית

כיום, לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה) על אף שבתכנית החלה על מגרש מסוים הותר לבצע מספר שימושים לרבות שימושים עסקיים, נדרש בעל עסק להוציא היתר לשימוש חורג מהיתר במקום בו ההיתר הקיים שניתן בעבר למבנה אינו תואם את השימוש העסקי המבוקש כעת. הליך הוצאת היתר כאמור, הוא ארוך וסבוך וזאת אף שסוג השימוש שבעל העסק מבקש לבצע במקרקעין תואם את התכנית המאושרת. לשם ייעול ההליך למתן היתרים כאמור ובהתחשב בכך שהשימוש המבוקש כבר אושר במסגרת התכנית התקפה, מוצע לקבוע כי עסק המבקש לקבל היתר לשימוש חורג מהיתר למטרת שימוש עסקי יקבל אישור כאמור מרשות הרישוי ככל שהבקשה תעמוד במספר תנאים מצטברים המפורטים במסגרת התזכיר. התנאים לקבלת ההיתר מחייבים, בין היתר, שהשימוש המבוקש הוא למטרת עסק, שההיתר הקודם שניתן הוצא לא יאוחר מ – 25 שנה מיום כניסת החוק לתוקף, וכן שרשות הרישוי אישרה שישנה התאמה בין הבקשה לתכניות וההנחיות המרחביות החלות על המגרש. עוד מובהר בתזכיר החוק , כי אישור רשות הרישוי כאמור יינתן ללא צורך באישור נוסף של מכון בקרה כמשמעותו בחוק, ככל שהיה נדרש ולא יהיה צורך בהיתר נוסף מעבר להיתר בנייה הקיים .

עיקר 2 – אי תחולה של סעיף 151א(ה) על סעיף 150 ובקשה לשימוש חורג מהיתר

מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 151א(ה) המתייחסות לאי מתן היתר לשימוש חורג או חידוש היתר כאמור, כאשר מדובר בשימוש שאינו לצורך דיור, לא יחול על אישור רשות רישוי שניתן לפי סעיף 150 כנוסחו המוצע בתזכיר החוק. כמו כן מוצע כי ההסדר המונע שימוש חורג בדירת מגורים הקבוע בסעיף לא יחול על בקשה להיתר לשימוש חורג מהיתר , או חידוש היתר כאמור, וזאת על מנת למנוע מצב שבו לא יינתן אישור לשימוש אשר הותר כבר במסגרת התכנית.

עיקר 3 - החרגת סעיף 150 מהגדרת מימוש זכויות

מוצע לקבוע כי, קבלת אישור לפי סעיף 150 כנוסחו המוצע בתזכיר החוק, לא ייחשב כמימוש זכויות כמשמעותו בסעיף 1(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה וכך לא יחוב מקבל האישור כאמור בתשלום היטל השבחה ולא יותנה מתן אישור זה בתשלום היטל השבחה.

עיקר 4 - מתן היתר לשימוש חורג ללא התנייה בתשלום היטל השבחה והחלת פקודת המסים

סעיף 10 לתוספת השלישית לחוק קובע, בין היתר, כי לא יינתן היתר לשימוש חורג בטרם שולם היטל ההשבחה או ניתנה ערובה לתשלומו. אי מתן ההיתר מונע מהעסק את האפשרות לקבל רישיון עסק המותנית, בין היתר, בהצגת ההיתר לשימוש חורג שניתן. על מנת שלא יעוכב מתן רישיון העסק, מוצע כי, ההיתר כאמור יינתן גם אם לא שולם היטל ההשבחה או ניתנה ערובה לתשלומו. בד בבד עם ניתוק הזיקה בין תשלום מקדמי של היטל ההשבחה כתנאי למתן ההיתר, ועל מנת שלא יפגעו הכנסותיהם של הוועדות המקומיות מוצע לתת בידי הוועדות המקומיות והרשויות המקומיות, לפי העניין, כלי יעיל ואפקטיבי לגביית היטל ההשבחה וזאת בדרך של שימוש בפקודת המסים גבייה לגביית חובות היטלי ההשבחה שלא שולמו כנדרש.

ג. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים

לסעיף 1 – בימים אילו נערכת עבודת מטה במשרדי האוצר והפנים לבחינת מספר תקני כח האדם והתקציב הנדרש ליישום החלטה זו.

לסעיף 2 – 100 מיליוני שקלים חדשים.

לסעיף 3- אין עלות תקציבית.

ד. השפעת החוק המוצע על החוקים הקיימים

תיקון חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968

תיקון חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012

תיקון חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965

ה. נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:

תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016

פרק _': הפחתת הרגולציה לרישוי עסקים

תיקון חוק רישוי עסקים

בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968[1] -

(1) בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, בהסכמת נותן אישור, רשאי לקבוע, בצו, עסקים טעוני רישוי אשר יראו אותם מאושרים על ידי נותן האישור על יסוד תצהיר שהוגש על ידי בעל העסק בלבד ולפיו בקשתו לרישיון או היתר לפי חוק זה עומדת בתנאי המפרט האחיד של אותו נותן אישור או בתנאים שהתנה אותו נותן אישור לפי החוק אם לא פורסם מפרט אחיד, אלא אם מצאה רשות הרישוי, על פי הבקשה שהגיש או על פי מידע נוסף שבידיה, לא ניתן לראותו כמי שעומד במפרט האחיד או בתנאים אחרים כאמור.

(א2) הוגשה בקשה על ידי עסק כאמור בסעיף קטן (א) תודיע על כך רשות הרישוי לנותן האישור בתוך 21 ימים.

(א3) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות של נותני האישור לפי חוק זה, לגבי אותו עסק.";

(א4) על אף האמור בסעיף זה, מצאה רשות הרישוי, ביוזמתה או על פי פנייה מאת נותן אישור, כי התצהיר שהוגש לפי סעיף קטן (א1) הוא תצהיר כוזב, תודיע על כך לבעל העסק ולנותן האישור, לפי העניין, ולא יראו בעסק כמי שאושר על-ידי נותן האישור, לפי העניין, ואם ניתן לעסק רישיון או היתר לפי החוק על סמך אותו תצהיר, תבטל הרשות את הרישיון או ההיתר והכל לאחר שנתנה הזדמנות לבעל העסק להשמיע את טענותיו.

(2) אחרי סעיף 14א1 יבוא:

"אי קיום הוראות פרק ג'

14א2.

מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי פרק ג' בלא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 29יד(א), או בעל רישיון מכון בקרה שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; ואם הייתה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שבו נדרש על ידי שר הפנים להפסיק את ההפרה.";

(3) אחרי סעיף 29יא יבוא:

"פרק ג': מכוני בקרה

סימן א': הקמת מכון בקרה ותפקידיו

הגדרות

29יב.

"בעל מכון" – בעל שליטה או בעל עניין במכון בקרה;

"בעל עניין" ו"שליטה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות" – חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997;

"הרשות להסמכת מעבדות" – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.

"עניין אישי" - לרבות עניין אישי של קרובו, עניין של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי ענין בהם, או עניין של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו;

"קרוב" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.

אישור על ידי מכון בקרה

29יג.

שר הפנים, בהסכמת כל אחד מנותני האישור, לפי העניין, רשאי לקבוע, בצו, סוגי עסקים טעוני רישוי שאישור בדבר התאמתם לתנאי המפרט האחיד, לצורך מתן רישיון או היתר, תיעשה על ידי מכון בקרה לפי הוראות פרק זה.

(א) לא ייקבעו סוגי עסקים כאמור אשר לדעת שר הפנים או נותני האישור, לפי העניין, אין מקום שמתן אישור הנדרש לצורך מתן רישיון או היתר ייעשה על ידי מכון בקרה.

הקמת מכון בקרה ותפקידיו

29יד.

(א) לא יפעיל אדם מכון בקרה אלא אם כן ניתן לו רישיון לפי הוראות פרק זה.

(ב) מכון בקרה יוקם ויופעל לפי הוראות חוק זה, ואלה יהיו תפקידיו:

(1) ליתן אישור כמשמעותו בסעיף 6 ביחס לבקשות לרשות הרישוי במקום נותני האישור, בהתאם לצו כאמור בסעיף 29יג ובהתאם להסמכתו לפי סעיף 29טו(5) וזאת באמצעות בקרים מורשים לרישוי עסקים שיפעיל לפי הוראות פרק זה;

(2) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק זה.

(ג) מכון בקרה ימלא את תפקידיו בהגינות, בשוויון ובלא משוא פנים.

תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו

29טו.

שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה (בפרק זה – רישיון), אם התקיימו בו כל אלה:

(1) פועלים בשירותו בקרים מורשים לרישוי עסקים;

(2) הוא חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה, או שהוא מכון בקרה כמשמעותו בפרק ה'3 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[2] (להלן – חוק התכנון והבנייה), ובלבד שעמד ביתר הוראות פרק זה;

(3) בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעל מכון או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;

(4) מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, אינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או מילוי תפקידם במכון הבקרה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם;

(5) הוא הוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות ליתן אישורים לפי סעיף 6 לאחד או יותר מסוגי העסקים שנקבעו בצו כאמור בסעיף 29יג על-פי הוראות נותני האישור לפי העניין ובהתאם לכללים שתקבע הרשות; על הסמכה כאמור יחולו ההוראות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, בשינויים המחויבים;

(6) הוא עומד בתנאים נוספים שרשאי שר הפנים לקבוע, בהתייעצות עם נותני האישור, לפי העניין.

רישיון, תנאיו והארכת תוקפו

29טז.

(א) רישיון יעמוד בתוקפו חמש שנים, אלא אם כן קבע שר הפנים, בהתייעצות עם נותני האישור לפי העניין, תקופה קצרה יותר.

(ב) לבקשת מכון בקרה יאריך שר הפנים, בהתייעצות עם נותני האישור לפי העניין, את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, לאחר שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות מכון הבקרה לפי סעיף 29כח, ולאחר שנוכח שמתקיימים במכון כל התנאים לפי סעיף 29טו, אלא אם כן ראה שיש הצדקה להאריך את הרישיון לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל.

(ג) רישיון יכול שיותנה בתנאים, ובכלל זה יכול שיורשה מכון בקרה לפעול בשטח המדינה כולה או בחלק ממנו או לעסוק בכל סוגי העסקים אשר נקבעו בצו או בסוגי עסקים מסוימים.

(ד) ניתן רישיון לפי פרק זה, יפורסם דבר מתן הרישיון באתר האינטרנט של משרד הפנים.

(ה) מכון בקרה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו.

(ו) רישיון לפי פרק זה אינו ניתן להעברה אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע שר הפנים.

ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו

29יז.

(א) שר הפנים, מיוזמתו או לפי בקשת נותן האישור, יבטל רישיון אם נוכח שהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו:

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר;

(2) חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי סעיפים 29טו(1), (2) ו-(5);

(3) חדל להתקיים או הופר תנאי מהותי מהתנאים שקבע שר הפנים ברישיון כאמור בסעיפים 29טו(6) ו-29טז(ג).

(ב) שר הפנים, מיוזמתו או לפי בקשת נותן האישור, רשאי לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו, לרבות לעניין החלק משטח המדינה שבו מוסמך מכון הבקרה לפעול וסוגי העסקים שלגביהם מכון הבקרה מוסמך לעסוק, לאחר שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים אחד מאלה:

(1) מכון הבקרה או מי מטעמו פעל בניגוד להוראות חוק זה;

(2) מכון הבקרה, או מי מטעמו, פעל בניגוד לתנאי הרישיון להפעלת מכון הבקרה;

(3) מכון הבקרה או מי מטעמו פעל תוך שהיה מצוי בניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.

(ג) הודעה בדבר ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו תישלח למכון הבקרה ותפורסם באתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל מכון הבקרה.

(ד) ביטל שר הפנים רישיון, התלה אותו, הגבילו או שינה את תנאיו, ייתן הוראות לעניין המשך הטיפול בבקשות להיתר או רישיון לפי חוק זה שמכון הבקרה זה החל לטפל בהן לפני החלטת שר הפנים, ורשאי שר הפנים להורות על העברתן לטיפול מכון בקרה אחר.

סימן ב': בקרים מורשים לרישוי עסקים

בקרים מורשים לרישוי עסקים במכון בקרה

29יח.

מכון בקרה יעסיק בקרים מורשים לרישוי עסקים, במספר מזערי שיקבע שר הפנים, בהתאם לסוגי העסקים שהוסמך בעניינם לפי סעיף 29טו(5) והם יהיו עובדי מכון הבקרה.

סמכויות בקר מורשה לרישוי עסקים

29יט.

(א) במסגרת עבודתו במכון הבקרה, לבקר מורשה לרישוי עסקים (להלן – בקר מורשה), יהיו נתונות הסמכויות לבדוק עמידתם של סוגי עסקים לפי סעיף 29טו(5), לצורך מתן אישור על-ידי מכון הבקרה לפי סעיף 6.

(ב) נותן האישור יקבע הנחיות והוראות שלפיהן בקר מורשה לרישוי עסקים יפעיל את סמכותו; הנחיות והוראות נותן האישור יפורסמו באתרי האינטרנט של נותן האישור ומשרד הפנים.

(ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות כאמור בסעיף קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.

(ד) בקר מורשה לרישוי עסקים רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים לצורך מתן האישור למתן רישיון או היתר לפי חוק זה, ובלבד שלא יהיה בדרישה לתיקונים או שינויים משום הקלה מתנאי המפרט האחיד ומהנחיות ומהוראות הגורם המאשר.

הרשאת בקר לרישוי עסקים

29כ.

(א) שר הפנים, בהסכמת נותני האישור לפי העניין, יקבע את תנאי הכשירות הנדרשים מבקר לרישוי עסקים, וכן רשאי הוא, בהסכמת נותני האישור לפי העניין, לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאתו כבקר מורשה כאמור (להלן – תנאי הכשירות).

(ב) תנאי הכשירות יפורסמו באתרי האינטרנט של נותני האישור ושל משרד הפנים.

(ג) מי שמבקש להיות בקר מורשה לרישוי עסקים יגיש למשרד הפנים בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בהתאם להנחיות נותני האישור לפי העניין, לרבות המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים; הוגשה בקשה כאמור יבדוק משרד הפנים את עמידתו של המבקש בתנאי הבקשה, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה; קבע משרד הפנים שמתקיימים במבקש התנאים, יודיע על כך לנותן האישור שהבקר פועל בתחום סמכותו.

בסעיף זה - "המידע הדרוש לשם בדיקת קיומו של ניגוד עניינים" – מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו וענייניו האישיים של מי שעומד להתחיל לכהן כבקר רישוי עסקים, שלו או של קרובו, העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים;

(ד) קיבל נותן האישור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) (בסעיף קטן זה – ההודעה), יחליט בה בתוך 7 ימים, ויחולו הוראות אלה:

(1) הודיע נותן האישור למשרד הפנים על הסכמתו להרשאה – יודיע משרד הפנים למבקש על אישור בקשתו;

(2) הוא רשאי להודיע למשרד הפנים כי מתנגד למתן ההרשאה לרבות מאחר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ה)(2) או (3), ובלבד שינמק את סירובו;

(3) הודיע נותן האישור למשרד הפנים על דחיית בקשה כאמור בפסקה (2), יודיע משרד הפנים למבקש על דחיית בקשתו;

(4) לא הודיע נותן האישור למשרד הפנים על דחיית בקשה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההודעה, יודיע משרד הפנים למבקש על אישור בקשתו, וכן יודיע לנותן האישור על אישור הבקשה לפי פסקה זו.

(ה) שר הפנים, בהסכמת נותן האישור לפי העניין, או נותן האישור רשאי לבטל הרשאה, להתלותה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן לבקר מורשה לרישוי עסקים ולמכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה:

(1) הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר;

(2) הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 29טו(3);

(3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כבקר מורשה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או שהוא פעל תוך ניגוד עניינים כאמור;

(4) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות;

(5) הוא פעל שלא בהתאם להנחיות או להוראות שניתנו להפעלת סמכותו כאמור בסעיף 29כ;

(6) הוא אינו ממלא את הסמכויות והתפקידים שניתנו לו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שנקבעו לכך;

(7) הוא נהג בדרך שאינה הולמת.

(ו) הודעה בדבר ביטול הרשאתו של בקר מורשה, התלייתה או שינוי תנאיה, תישלח לבקר המורשה ולמכון הבקרה שבו הוא מועסק, וכן לנותן האישור, לפי העניין.

סימן ג': דרכי העבודה של מכון בקרה ובקר מורשה

פעילותו של מכון בקרה

29כא.

(א) מכון בקרה יודיע, בהתאם למועדים שקבע שר הפנים לפי סעיף 38ב, לרשות הרישוי ולמגיש הבקשה על תוצאות הבדיקה שביצע.

(ב) שר הפנים, בהסכמת נותני האישור, לפי העניין, רשאי לקבוע פרקי זמן קצרים יותר מאלה שנקבעו כאמור בסעיף קטן 38ב.

(ג) למכון בקרה יהיה אתר אינטרנט שבו יפרסם את פרטיו ופרטים נוספים שהוא נדרש לפרסמם לפי חוק זה.

אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה

29כב.

(א) שר הפנים, באישור שר האוצר, יקבע אגרות שמגיש הבקשה לרישיון או היתר ישלם למכון הבקרה בעד בדיקה שמבוצעת על-ידו.

(ב) מכון בקרה שלא עמד במועדים לפי חוק זה, ישיב את האגרה ששילם או חלק ממנה. על אף האמור, שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין נסיבות בהן לא תוחזר אגרה על ידי מכון בקרה שלא עמד במועדים כאמור.

(ג) לא יקבל מכון בקרה כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת למעט האגרה שנקבעה לפי סעיף זה ואם משמש גם כמכון בקרה כמשמעותו בפרק ה'3 לחוק התכנון והבנייה, גם אגרה שנקבעה לפי סעיף 158כו לחוק האמור.

החלת דינים על עובדי מכון בקרה

29כג.

דין עובדי מכון בקרה והפועלים בשירותו כאמור בסימן ב' כדין עובדי הציבור לעניין חוקים אלה:

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(2) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969;

(3) חוק העונשין, התשל"ז-1977 – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור.

מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה

29כד.

(א) בעל מכון ומי שפועל בשירותו של מכון בקרה לפי סעיף 29טו(1), לא יטפלו במסגרת תפקידם בבקשה לפי פרק זה אם הטיפול בה עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או מילוי תפקידם במכון הבקרה, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם.

(ב) נודע למכון הבקרה או למי מטעמו שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך לבעל מכון הבקרה ימסור לו את המידע הנוגע לעניין, ולא יטפל בנושא האמור;

(ג) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ושר האוצר, רשאי לקבוע כללים לעניין מניעת ניגודי עניינים של מכון בקרה, בעל מכון בקרה, עובדים ובעלי תפקידים במכון בקרה, ומי שפועלים בשירותו.

קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה

29כה.

שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה הוראות לעניין –

(1) אופן העבודה של המכון, לרבות קיום ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד של עבודת המכון, והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית, איכות פעולתו, לרבות לעניין מתן ערבויות והדרכים למימושן ובהסכמת שר האוצר, הוראות לעניין מילוי תפקידיו בין היתר בהתאם לסעיף 29יד(ג);

(2) נוהלי עבודת הבקרים המורשים, לרבות חובת הודעה, דיווח והתייעצות של הבקר המורשה עם נותן האישור שהוא פועל בתחום סמכותו; הוראות לפי פסקה זו ייקבעו בהסכמת נותני האישור, לפי העניין;

(3) אופן הטיפול בבקשה לפי פרק זה, שעובד במכון בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון;

(4) דרכי התשלום למכון בקרה בעד שירותיו.

סימן ד': דיווח, פיקוח וביקורת

חובת דיווח של מכון בקרה

29כו.

(א) מכון בקרה ידווח לשר הפנים ולנותני האישור הנדרשים לפי העניין באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון.

(ב) מכון בקרה ידווח לפחות פעם בשנה לשר הפנים ולנותני האישור הנדרשים לפי העניין על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן על כל מידע אחר שיבקש השר או נותני האישור האמורים, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שיוגשו לפי סעיף זה.

(ג) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על מידע לעניין סעיף 29טו(3).

ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים

29כז.

(א)

(1) שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה;

(2) לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה.

(ב) לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות פרק זה, רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, כדי למנוע את הסמכתו, או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים.

(ג) לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב) –

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה, ובכלל זה בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(3) להיכנס למכון בקרה ולכל עסק שמתבצעת לגביו בקרה על ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.

(ד) מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה.

(ה) לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף קטן (ב) נתונה גם לנותן אישור שבתחום סמכותו פועל אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחויבים.

ביטול אישור שניתן על ידי מכון בקרה

29כח

(א) נותן אישור רשאי לבטל אישור שניתן על ידי מכון בקרה לפי פרק זה, אם המבקש אינו עומד בתנאי המפרט האחיד אשר נקבע לעסקים מסוגו.

(א) עם קבלת הודעת נותן האישור על ביטול האישור כאמור בסעיף קטן (א) ולהמלצת נותן האישור, רשות הרישוי תשקול לבטל את הרישיון או ההיתר שניתן על יסוד האישור כאמור.

סימן ה': עיצום כספי

עיצום כספי

29כט.

(א)

(א) בסימן זה, "הממונה" –הממונה שיקבע במשרד הפנים.

(ב)

(ב) הפר מכון בקרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים:

(1) הפעיל את סמכויותיו אף שלא פועלים בשירותו בקרים מורשים לרישוי עסקים בניגוד לסעיף 29טו(1);

(2) הפעיל את סמכויותיו בניגוד לתנאי הרישיון שנקבעו לפי סעיף 29טז(ג), והמנויים בתוספת השנייה;

(3) פעל שלא בהתאם להוראות נותני האישור לפי העניין ולכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות, בניגוד להוראות סעיף 29טו(5);

(4) קיבל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת בניגוד להוראות סעיף 29כד(ג);

(5) לא דיווח בניגוד להוראות סעיף 29כח(א) ;

(6) לא דיווח בניגוד להוראות לפי סעיף 29כח(ב), המנויות בתוספת השנייה.

הודעה על כוונת חיוב

29ל.

(א)

היה לממונה יסוד סביר להניח כי מכון בקרה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 29ל (ב) (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)

בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 29לב;

(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 29לה, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

זכות טיעון

29לא.

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 29לא רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

החלטת הממונה על דרישת תשלום

29לב.

(א)

(א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 29לב, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 29לה.

(ב)

(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 29לב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

29לג.

(א)

בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב)

בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות המנויות בסעיף 29ל(ב) בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

סכומים מופחתים

29לד.

(א)

(א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)

(ב) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתוספת לחוק מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

29לה.

(א)

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 29לד(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 29מב, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב)

סכום העיצום הכספי יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; בסעיף זה, "המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)

הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

המועד לתשלום העיצום הכספי

29לו.

העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 29לג.

הפרשי הצמדה וריבית

29לז.

לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בסימן זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

גבייה

29לח.

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).

עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר

29לט.

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 29ל(ב) ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

ערעור על דרישת תשלום

29מ.

(א)

על דרישת תשלום לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום.

(ב)

אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(ג)

החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת סכום העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום

29מא.

(א)

(א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי סימן זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;

(6) שמו של המפר – אם הוא תאגיד.

(ב)

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

(ג)

(ג) הוגש ערעור לפי סעיף 29מא, יפרסם הממונה, בפרסום לפי סעיף קטן (א) את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(ד)

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה)

(ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.

(ו)

(ו) שר הפנים רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

שמירת אחריות פלילית

29מב.

(א) תשלום עיצום כספי, לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 29ל(ב), המהווה עבירה.

(ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו.

שינוי התוספת השנייה

29מג.

שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה ולקבוע בה הוראות שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי לפי סעיפים 29ל(ב)(2) ו-(6).

סימן ו': הוראות כלליות

סייג לתחולה

29מד.

פרק זה לא יחול על עסקים טעוני רישוי שהם מפעלים ביטחוניים כמשמעותם בפרק ב' כן לגבי אישורים הנוגעים לכבאות ."

(4) אחרי סעיף 31 יבוא:

"איסור התניית רישיון בתשלום היטל השבחה

31א. לא תתנה רשות מקומית מתן רישיון עסק בתשלום היטל השבחה כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965";

(5) אחרי התוספת הראשונה יבוא:

"תוספת שניה

(סעיף 29מג)"

תיקון לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה

בסעיף 123 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012:

(1) בסעיף קטן (א), תמחק הרישה מהמילה "לשם" ועד המילה "השר", אחרי המילה "הכנסת" תבוא המילה "רשאי";

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) תשלומים בגין שירותי כבאות, למעט תשלומים כאמור בסעיף קטן (ב), ישולמו לאוצר המדינה".

תיקון לחוק התכנון והבניה

בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[3] -

(1) אחרי סעיף 149 יבוא :

"בקשה לשימוש חורג מהיתר

150.

(א) על אף האמור בחוק זה, על בקשה לשימוש חורג מהיתר שהתקיימו בה כל התנאים המפורטים, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בלבד:

(1) השימוש המבוקש בבקשה שהותר בתכנית הוא למטרת עסק;

(2) ניתן היתר בניה לבניין שלגביו הוגשה הבקשה לאחר יום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992);

(3) העבודות המבוצעות במגרש אינן טעונות היתר בנייה.

(ב) רשות רישוי תאשר בקשה לשימוש חורג מהיתר, אם התקיימו בה כל אלה :

(1) הבקשה תואמת את התכניות וההנחיות המרחביות החלות על המגרש;

(2) השימוש המבוקש אינו מביא לפגיעה בסביבה, בבריאות הציבור, בבטיחותו והוא אינומביא לשינוי משמעותי באופי הסביבה; לעניין פסקה זו, היה השימוש המבוקש קיים בסביבה, במקרקעין אחרים והוקם כדין, לא ייחשב השימוש המבוקש כפוגע או כשינוי משמעותי באופי הסביבה.

(ג) אושרה בקשה על ידי רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב), לא יידרש כל אישור נוסף של מכון בקרה ולא יהיה צורך בקבלת היתר נוסף על היתר הבנייה הקיים.

(2) בסעיף 151א(ה) , אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) הוראות סעיף זה לא יחולו על מתן היתר לשימוש חורג מהיתר או על חידושו או על בקשה שאושרה לפי סעיף 150."

(3) בתוספת השלישית -

(א) בסעיף1 בהגדרה "מימוש זכויות" בסופה יבוא " ואולם לא יראו כמימוש זכויות אישור בקשה לפי סעיף 150;"

(ב) בסעיף 10, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש למטרת עסק, החורג מהיתר או מתכנית, לא יותנה בתשלום ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי תוספת זו בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום כולו או מקצתו."

(ג) בסעיף 18, אחרי המילים " הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית" יבוא "ותחול על גבייתו פקודת המסים (גביה)[4], למעט סעיף 11א.".

[3] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307 , התשע"ה, עמ' 212.