תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה) התשע"ו-2016
פרק __': בריאות
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 11 באוגוסט 2016, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 ביום 15 בספטמבר 2016.
א. שם החוק המוצע
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 פרק __': בריאות.
ב. מטרת החוק המוצע, צורך בו ועיקרי החוק המוצע
ההתחשבנות של קופות החולים עם בתי החולים נערכת, בבסיסה, לפי מכפלת שירותי הבריאות הנצרכים על ידי הקופה בכל בית חולים במחירו של כל שירות ושירות כאמור. מחירים אלו מוגבלים בצווים מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק הפיקוח). בעבור רוב הפעילות בבתי החולים, המחיר המרבי שמשלמת הקופה קבוע לפי מחיר יום האשפוז – ללא קשר עם השירות הפרטני שניתן לחבר הקופה בבית החולים, ובעבור חלקה, לפי תעריפים דיפרנציאליים הקבועים בצווים.
במצב זה, קיים תמריץ לבית חולים להגדיל את הכמויות של ימי האשפוז ושל הפעולות המבוצעות בו, בעוד לקופות החולים יכולת מועטה לשלוט בכמויות של השירותים הניתנים לחברים בהן בבתי החולים. מכאן, שבהעדר הסדר חקיקתי, תהיה נטייה לגידול מתמיד בכמויות, וממילא לגידול מתמיד בהוצאות הקופות לשירותי בריאות הנרכשים בבתי חולים.
כדי למנוע גידול בלתי מבוקר בהוצאות הקופות לשירותים הנרכשים בבתי החולים, הוחל במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ"ז-1997, הסדר התחשבנות המבוסס על תקרות צריכה.
עיקרו של הסדר זה היה בקביעתן של תקרות צריכה של כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בהתבסס על היקף הרכישה בפועל של אותה קופה באותו בית חולים ערב קביעת ההסדר. על פי ההסדר, רכישה של שירותי בריאות בבית החולים מעבר לתקרת הצריכה– נעשית במחיר מופחת.
על פי ההסדר, נוצר תמריץ לבית החולים להימנע מהארכת משך האשפוז בו, ובמקביל לקופת החולים נוצר תמריץ שלא לעשות שימוש יתר ברכש שירותים בבית החולים, בשל העלות המשולמת בעד כל שירות ושירות הנרכש, גם מעבר לתקרת הצריכה. בכך נוצר איזון שנועד להבטיח תשלום הוגן בעד רכש שירותי הבריאות בבתי החולים, תוך שמירה על גידול מבוקר בהיקף הרכש בבית החולים.
במסגרת ההסדרים שבאו לאחר מכן, נוסף רכיב רצפות הצריכה, שמטרתו הבטחת יציבות פיננסית לבתי החולים וכן הסדרים נוספים שנועדו לסייע ליעילות ואיתנות המערכת.
ההסדר האחרון שנקבע בפרק ה' לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), תשע"ג-2013 עומד לפוג בסוף שנת 2016 ומכאן הצורך לקבוע הסדר חדש. ההסדר המוצע מבוסס על הסדר ההתחשבנות הקיים, בשינויים מסוימים.
לצורך גיבוש כללי ההתחשבנות החדשים, מינו המנהל הכללי משרד הבריאות וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, צוות בין-משרדי בו חברים נציגי משרדי הבריאות והאוצר לצורך קביעת כללי התחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים לשנים 2017-2019 תוך התייחסות מפורטת לרציונאל על פיו תתבסס עבודת הצוות: "לצורך סיוע בריסון ההוצאה, בתימרוץ להסטת פעילות לקהילה במקומות בהם יש הגיון בכך, בריסון ההוצאה הפרטית, בשיפור המשילות הפיננסית והניהולית במערכת האשפוזית והביטוחית, בשיפור היציבות והאופק התכנוני של המערכת וביצירת הלימה בין היקף הפעילות למבנה ההוצאות ולמבנה ההכנסות".
הצוות קיים מספר ישיבות פנימיות, ובימים ה-8 וה-9 ליוני 2016, ביצע היוועצות פתוחה עם כלל הגורמים במערכת הבריאות אשר הופיעו בפני חברי הצוות והציגו את עמדתם או לחלופין שלחו עמדה כתובה. לאחר מכן ביצע הצוות עבודת מטה נוספת שכללה מספר ישיבות פנימיות, וביום 15 ליולי 2016 הפיץ טיוטת המלצות מפורטת לשימוע לגורמים השונים במערכת הבריאות. בשבועיים לאחר מכן התקבלו עמדות רשמיות מהגורמים השונים (לרבות כלל קופות החולים, חטיבת בתי החולים הממשלתיים, בתי החולים הציבוריים הדסה ושערי צדק, אסותא אשדוד, מעייני הישועה, בתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים פרטיים ועוד) ובימים 26-27 ליולי 2016, שמע הצוות, את הערות הגורמים השונים על טיוטת ההמלצות.
עיקר 1- קביעת תקרות ורצפות צריכה ברוטו ונטו (סעיפים 2-6 ו- 9 לתזכיר המוצע)
מוצע לקבוע את תקרת הצריכה ברוטו לשנת 2017 על 99% מבסיס ההתחשבנות – ממוצע הצריכה לשנים 2013-2015. את תקרות הצריכה ברוטו לשנים 2018-2019 מוצע לקבוע בהתאם לתקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת שהיא מקודמת בתוספת ריאלית ובהתייקרות המחירים למונחי אותה השנה. את תקרת הצריכה נטו בשנים 2017-2019 מוצע להעמיד על 82% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה. שיעור זה משקף את ההנחות הממוצעות שניתנות על ידי בתי החולים לקופות החולים בשנות הבסיס.
כן מוצע לקבוע רצפת צריכה ברוטו בכל אחת מהשנים, אשר מטרתה להבטיח את יציבותם הפיננסית של בתי החולים וזאת כשיעור מסוים מתקרת הצריכה ברוטו, כאשר מוצע ששיעור זה ישתנה בשנים 2018-2019 בהתאם לרכש בפועל של כל קופת חולים בבית חולים. את רצפת הצריכה נטו בכל אחת מהשנים 2017-2019 מוצע להעמיד על 82% מרצפת הצריכה ברוטו באותה השנה.
מוצע לאפשר לשרים שיקול דעת בחלוקת שיעור הקידום והתוספת הריאלית בין השחקנים השונים לאור שינויים שהתרחשו בשטח כדוגמת גידול של חלקה של קופת חולים בשיעור המבוטחים או תוספת מיטות שניתנו לבתי-חולים. כמו כן, מוצע להסמיכם לקבוע הגדלה של תקרת הצריכה, במידה ותתקבל החלטת ממשלה להגדלת תקרות הצריכה אשר ממומנת מהגדלת סל שירותי הבריאות.
כן מוצע לקבוע שהשרים יודיעו לכל בית חולים ולכל קופת חולים עד ה-1 במרס בכל שנה, החל בשנת 2017, מהי תקרת הצריכה ברוטו ונטו ומהי רצפת הצריכה ברוטו ונטו כפי שנגזרה מתקרת הצריכה, באותה שנה, של כל קופת חולים בכל בית חולים וככל שרצפת הצריכה השתנתה בשל שינוי בשיעורי הצריכה יודיעו על כך השרים עד ליום 1 בספטמבר של אותה השנה.
עיקר 2 - תשלום בעד שירותי הבריאות (סעיפים 7 ו- 10-12 לתזכיר המוצע)
על מנת לשמור על יציבותם הפיננסית של בתי החלים מחד, ומן הצד השני להבטיח תשלום הוגן בעד רכש שירותי הבריאות בבתי החולים, תוך שמירה על גידול מבוקר בהיקף הרכש בבית החולים, מוצע לקבוע תשלום מופחת בעד צריכה שמעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירותים השונים וכן הוראות הנוגעות לאופן ומועדי התשלום שעל קופות החולים להעביר לבתי החולים.
מוצע שמשרד הבריאות יפרסם מידי שנה החל מ-1 בפברואר 2018 מדד הלימת אשפוז שימדוד, בין היתר, מדדים כמשך אשפוז ממוצע, שיעור האשפוזים החוזרים, שיעור האשפוזים מחדר המיון ושיעורי האשפוזים החד יומיים וידרג את כלל בתי החולים הכלליים בהתאם למדד זה. בהתאם לכך השרים יהיו רשאים לקבוע שבית חולים אשר יצטיין בהלימת האשפוז וידורג בשליש הראשון של המדד יקבל תשלום גבוה יותר בשיעור של 25% במקום בשיעור של 20% עבור שירותי האשפוז במחלקות הפנימיות.
על מנת להבטיח כי עבור שירותי האשפוז, אשר מחירם השולי מעבר לתקרת הרצפה הוא נמוך יותר, תיראנה קופות החולים מחיר גבוה יותר שיתמרץ אותן לפתח תחליפים לשירותים אלו במשק הגריאטריה ובקהילה, מוצע לקבוע מנגנון של חלוקה מחדש של הסכומים בעד רכש של שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות מעבר לתקרת הצריכה.
בהתאם למנגנון המוצע, קופת חולים שצרכה ימי אשפוז במחלקות הפנימיות בבתי החולים הכלליים מעבר לתקרת הצריכה במצטבר בכלל בתי החולים, יקזז ויסיט המוסד לביטוח לאומי לאותה קופת חולים בשנה העוקבת, מחלקה בסכום לחלוקה לפי סעיפים 17-18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, 40% ממחירי שירותי האשפוז במחלקות הפנימיות שנצרכו מעבר לתקרה. סך הסכום שיקוזז מכלל הקופות יחולק מחדש לקופות החולים לפי חלקן היחסי בסך תקרות הצריכה של שירותי האשפוז במחלקות הפנימיות. יובהר שבמידה וכלל הקופות גדלו באותו השיעור, כל קופה תקבל חזרה את אותו החלק שקוזז לה. לצורך יישום אפקטיבי של סעיף זה, ומניעת שינויי התנהגות לא רצויים, יימדד גם הרכש של קופות חולים בבתי החולים שבבעלותן, אך הרכש של קופות החולים בבתי חולים שבבעלות קופת חולים אחרת ימדד רק במידה ומאפייני האשפוז שלו יהיה דומה למאפייני האשפוז של מבוטחי הקופה שבבעלותה בית החולים.
בנוגע לתשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון) מוצע להחריג שירותים אלו מתחולת החוק, אך יחד עם זאת לקבוע כי התשלום בעד שירותים אלו לא יעלה על 82% מהמחיר המלא של השירותים. כן מוצע להסמיך את השרים לקבוע בצו כללים נפרדים בנוגע לתשלום בעד שירותי רפואה פרטית.
עיקר 3 – תשלום בעד חולה המיועד להעברה (סעיף 14 לתזכיר המוצע)
מוצע להסמיך את השרים לקבוע בצו כי בשל אשפוז של חבר הקופה אשר ניתן לפי הוראות משרד הבריאות ניתן להעביר אותו מאשפוז כללי לאשפוז סיעודי, וניתנה לקופה הודעה של בית החולים כי ניתן להעביר אותו כאמור - תשלם הקופה מחיר מלא בעד המשך האשפוז, אם לא העבירה את המאושפז בעקבות קבלת הודעה כאמור. הוראה זו משקפת את האחריות של הקופה לפתח שירותים אלו בקהילה ולהעביר חבר בה במצב כאמור מבית החולים הכללי אל בית חולים גריאטרי.
עיקר 4 – הסכמים בין קופות החולים לבתי החולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם (סעיף 16 לתזכיר המוצע)
מוצע כי לכל קופת חולים ולכל בית חולים תעמוד האפשרות, הקיימת גם כיום, לקבוע הסדר התחשבנות ביניהן השונה מהקבוע בחוק וזאת, על מנת להגדיל את חופש הפעולה של בתי החולים ושל קופות החולים היכולים לקבוע מראש ובהסכמה את שיטת ההתחשבנות ביניהם תוך יצירת מנגנונים של חלוקת סיכונים. יחד עם זאת נקבעו מספר הוראות עליהן לא יהיו רשאים הצדדים להסכם להתנות וזאת על מנת שלא לבטל את היתרונות שבשיטת ההתחשבנות הקבועה בחוק.
הסכמים אלו יובאו לאישור שר הבריאות ושר האוצר אשר יהיו רשאים לבטלם במידה ואינם עומדים בהוראות החוק.
עיקר 5- אי תחולת החוק על שירותי בריאות מסוימים (סעיף 17 לתזכיר המוצע)
בדומה להסדר הקיים מוצע לקבוע מהם שירותי הבריאות עליהם לא יחול החוק. כן מוצע, כי בנוסף לשירותים שהוחרגו בהסדר הקודם יוחרגו מההסדר גם שירותי הרפואה הדחופה (מיון). עוד מוצע להחריג את הפעילות של בית החולים החדש באשדוד שכן זה צפוי להחל את פעילותו רק במהלך שנת 2017, אלא אם כן יקבעו אחרת השרים בצו בהמשך. זאת לאור העובדה שמדובר בבית חולים חדש שטרם ידועה כמות הפעילות הצפויה בו, ועל מנת לאפשר לו להתייצב בשנים הראשונות לפעילותו.
עיקר 6- התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש (סעיפים 18-23 לתזכיר המוצע)
בכל הנוגע להסדר ההתחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש, מכיוון שמדובר במערכת שונה בה בדרך כלל, תקופת האשפוז ממושכת יותר והעלות השולית של האשפוז נמוכה, מוצע לאמץ את ההסדר הקבוע כיום כך שיחול גם בשנים 2017-2019 עם מספר שינויים והתאמות.
מוצע שהשרים יהיו רשאים לקבוע כי תקרות הצריכה לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי בכל אחת מהשנים 2017-2019 תהיה על בסיס נתוני שנת 2016 ובדומה להסדר הקיים בבתי החולים הכלליים מוצע שעד ליום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2017-2019 השרים יפרסמו לכל קופת חולים ולכל בית חולים את תקרת הצריכה לשירותי אשפוז של כל קופת חולים בכל בית חולים פסיכיאטרי.
בנוסף מוצע שהתשלום עבור שירותים מעבר לתקרה שנקבעה יהיה בשיעור של 30% מהתעריף המלא לעומת שיעור של 0% בהסדר הקיים וזאת על מנת לאזן בין התמריצים השונים של הנוגעים בדבר.
ג. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים
יישום החלטה זו צפוי כאמור לשמור על היציבות של קופות החולים ובתי החולים, להגדיל את הוודאות הפיננסית של קופות החולים ובתי החולים, ולהתאים אותו לפעילות קופות החולים בבתי החולים בשנים האחרונות. לאור זאת הגידול בתקציב צפוי להיות בהתאם לגידולים הקבועים בחוק ובהחלטות הממשלה קודמות (לרבות בגין התייקרות וקידום דמוגרפי של עלות סל שירותי הבריאות).
ד.
השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
אין.
ה. נוסח החוק המוצע
להלן נוסח החוק המוצע:
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה) התשע"ו-2016
פרק __': בריאות
|
|
|
פרק __': בריאות |
|||||||
|
|
|
סימן א': התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כללים |
|||||||
|
הגדרות |
1. י |
בסימן זה - |
|||||||
|
|
|
(א) "בסיס ההתחשבנות" – ממוצע של סך עלות השירותים במחיר ברוטו שצרכה קופת החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנים 2013-2015, כאשר סכום העלות בכל אחת מהשנים, מקודם למחירי שנת 2017 לפי שעורי העדכון לאותן השנים ובתוספת שיעור הקידום. |
|||||||
|
|
|
"בית חולים ממשלתי כללי" – לרבות פעילות המתבצעת בו בידי תאגיד בריאות; |
|||||||
|
|
|
"בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית" - לרבות פעילות המתבצעת בו בידי תאגיד בריאות; |
|||||||
|
|
|
"בית חולים ציבורי כללי" – כל אחד מאלה: |
|||||||
|
|
|
(1) בית חולים ממשלתי כללי; |
|||||||
|
|
|
(2) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים; |
|||||||
|
|
|
(3) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית; |
|||||||
|
|
|
(4) בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה[1]; |
|||||||
|
|
|
(5) בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם[2], כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון); |
|||||||
|
|
|
"הוראת מינהל" - הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה; |
|||||||
|
|
|
"השרים" - שר הבריאות ושר האוצר; |
|||||||
|
|
|
"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" - חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994[3]; |
|||||||
|
|
|
"חוק הפיקוח" - חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996[4]; |
|||||||
|
|
|
"מחיר מלא" - מחירו המרבי של יום אשפוז ושל שירות אמבולטורי ודיפרנציאלי בבתי חולים ציבוריים כלליים, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח; |
|||||||
|
|
|
"מטופל המיועד להעברה" - מי שנקבע לגביו כי ניתן להעבירו מחוץ לבית חולים ציבורי כללי, בהתאם להוראת מינהל ובהתחשב בצורך בשמירת הרצף הטיפולי, וזאת בלי לגרוע מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובכלל זה מהוראות סעיף 3(ד) לחוק האמור, ומתקיים בו אחד מאלה: |
|||||||
|
|
|
|
(1) הוא בהנשמה ממושכת ומאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ-30 ימים ברציפות; |
||||||
|
|
|
|
(2) הוא מאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומוגדר כחולה סיעודי מורכב או כחולה שיקומי גריאטרי, בהתאם להוראת מינהל; |
||||||
|
|
|
"מכשירים מיוחדים" – כהגדרתם בתקנות פקודת בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ"ד-1994; |
|||||||
|
|
|
" מספר המבוטחים המשוקלל" – כהגדרתו בסעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; |
|||||||
|
|
|
"צריכה" או "רכישה", של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי – לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שהוא תאגיד שבבעלות הקופה, ולמעט צריכה או רכישה כאמור בבית חולים ציבורי כללי הפועל במסגרת אותה הקופה; |
|||||||
|
|
|
"שיעור הקידום" - כמפורט להלן: |
|||||||
|
|
|
|
(1) משנת 2013 לשנת 2015- 3.12%; |
|
|||||
|
|
|
|
(2) משנת 2014 לשנת 2015 – 1.4%; |
|
|||||
|
|
|
|
(3) משנת 2015 לשנת 2017 – כמפורט להלן: |
|
|||||
|
|
|
|
(א) |
בעד שירותים דיפרנציאליים - תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה בפועל בשנים 2015 ו-2016 כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; |
|
||||
|
|
|
|
(ב) |
בעד שירותי אשפוז במחלקה פנימית – 2.82%; |
|
||||
|
|
|
|
(ג) |
כל יתר השירותים – 3.12%. |
|
||||
|
|
|
"שיעור העדכון" – שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים בצו לפי חוק הפיקוח; |
|||||||
|
|
|
"שיעור הקפיטציה", של קופת חולים - שיעור חלקה של קופת החולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות סעיף 18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; |
|||||||
|
|
|
"שירות דיפרנציאלי"- שירותים להם נקבע מחיר פרטני; |
|||||||
|
|
|
"תאגיד בריאות" - כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[5]; |
|||||||
|
|
|
"תוספת, קידום או עדכון" - לרבות תוספת, קידום או עדכון בשיעור שלילי; |
|||||||
|
|
|
"תשלום מופחת" – התשלומים המשתלמים עבור צריכה המצטברת שהיא גם מעבר לתקרת הצריכה הכוללת וגם מעבר לתקרות עבור השירותים השונים כמפורט בסעיף 10(3); |
|||||||
|
תקרת צריכה ברוטו |
2. |
תקרת הצריכה ברוטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים הבאות, תהיה כמפורט להלן: |
|||||||
|
|
|
|
(א) בשנת 2017 – 99% מבסיס ההתחשבנות. |
||||||
|
|
|
|
(ב) בשנים 2018 ו- 2019 – תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת, ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה והתוספת הריאלית כמפורט בסעיף 8. |
||||||
|
|
|
|
(ג) תקרת הצריכה ברוטו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) תקבע הן לכלל השירותים (להלן-תקרה כוללת) והן לכל אחד משלושת השירותים המפורטים בסעיף 8 (א)(1-3) להלן-תקרות עבור השירותים השונים). |
||||||
|
תקרת צריכה נטו |
3. |
תקרת הצריכה נטו, בכל אחת מהשנים 2017-2019, תהיה 82% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה. |
|||||||
|
רצפת צריכה ברוטו |
4. |
רצפת הצריכה ברוטו בכל אחת מהשנים הבאות, תהיה כמפורט להלן: |
|||||||
|
|
|
|
(א) בשנת 2017 – 93.5% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2017; |
||||||
|
|
|
|
(ב) בשנת 2018 – כמפורט להלן: |
||||||
|
|
|
|
|
(1) במידה ורכש השירותים של קופת חולים מסוימת בבית חולים מסוים בשנת 2017 היה גבוה מ-95% מהתקרה ברוטו שנקבעה לשנת 2017- 95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018; |
|||||
|
|
|
|
|
(2) במידה ורכש השירותים של קופת חולים מסוימת בבית חולים מסוים בשנת 2017 היה נמוך מ- 95% וגבוה מ- 92% מהתקרה ברוטו שנקבעה לשנת 2017 – שיעור מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, שהינו זהה לשיעור הרכש בפועל מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2017; |
|||||
|
|
|
|
|
(3) במידה ורכש השירותים של קופת חולים מסוימת בבית חולים מסוים בשנת 2017 היה נמוך מ-92% מהתקרה ברוטו שנקבעה לשנת 2017- 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018. |
|||||
|
|
|
|
(ג) בשנת 2019 - כמפורט להלן: |
||||||
|
|
|
|
|
(1) במידה ורכש השירותים של קופת חולים מסוימת בבית חולים מסוים בשנת 2018 היה גבוה מ- 95% מהתקרה ברוטו שנקבעה לשנת 2018- 95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2019; |
|||||
|
|
|
|
|
(2) במידה ורכש השירותים של קופת חולים מסוימת בבית חולים מסוים בשנת 2018 היה נמוך מ- 95% וגבוה מ- 92% מהתקרה ברוטו שנקבעה לשנת 2018 - שיעור מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2019, שהינו זהה לשיעור הרכש בפועל מתקרת הצריכה ברוטו בשנת 2018; |
|||||
|
|
|
|
|
(3) במידה ורכש השירותים של קופת חולים מסוימת בבית חולים מסוים בשנת 2018 היה נמוך מ- 92% מהתקרה ברוטו שנקבעה לשנת 2018- 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2019. |
|||||
|
רצפת צריכה נטו |
5. |
רצפת הצריכה נטו, בכל אחת מהשנים 2017-2019, תהיה 82% מרצפת הצריכה ברוטו לאותה שנה; חלקו היחסי של כל חודש בשנה מרצפת הצריכה נטו לאותה שנה יעמוד על 1 חלקי 12 מרצפת הצריכה נטו. |
|||||||
|
שינוי תקרות הצריכה |
6. |
על אף האמור בסעיפים 2-5, השרים יהיו רשאים לקבוע בצו תקרות צריכה הגבוהות מהקבוע בסעיפים אלו, במידה והתקבלה החלטת ממשלה לעניין הגדלת תקרות הצריכה תוך הגדלת עלות סל שירותי הבריאות כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות, ובלבד שהגדלת סך תקרות הצריכה נטו בכלל בתי החולים, לא תהיה גבוהה מהסכום בו גדל סל שירותי הבריאות. |
|||||||
|
תשלום קבוע של קופות החולים לבתי חולים |
7. |
השרים יהיו רשאים לקבוע בצו תשלומים קבועים שישלמו קופות החולים לבתי החולים, בהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו: |
|||||||
|
|
|
|
(א) תשלומים כאמור יקבעו רק במידה והחליטה הממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות כנגד מקור תקציבי שיבוא מהפחתה מקבילה בתקצוב הישיר ובתמיכות הקיימות המועברות לבתי החולים; |
|
|||||
|
|
|
|
(ב) סך התשלום הקבוע בכלל בתי החולים, לא יהיה גבוה מהסכום בו הופחת התקצוב הישיר והתמיכות הקיימות המועברות לבתי החולים ואשר שימש להגדלת סל שירותי הבריאות בהחלטת הממשלה האמורה; |
|
|||||
|
|
|
|
(ג) השרים יהיו רשאים לקבוע בצו את מועדי, תנאי ואופן התשלום האמור. |
|
|||||
|
תוספת ריאלית |
8. |
(א) התוספת הריאלית לשנים 2018 ו- 2019, בכל שנה, תהיה כמפורט להלן: |
|
||||||
|
|
|
|
(1) בעד שירותים דיפרנציאליים – תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה בפועל בשנה שקדמה לשנה המקודמת כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; |
|
|||||
|
|
|
|
(2) בעד שירותי אשפוז במחלקה פנימית – 0.8%; |
|
|||||
|
|
|
|
(3) בעד כל יתר השירותים – 1.2%. |
|
|||||
|
הודעה על תקרות ורצפות צריכה
|
9. |
(א) השרים יודיעו לכל בית חולים ולכל קופת חולים, עד יום 1 במרס של כל שנה מהשנים 2017 עד 2019, מהן תקרות הצריכה הפרטניות הכוללות, והתקרות עבור השירותים השונים ברוטו ונטו לאותה השנה, וכן מהי ריצפת הצריכה הפרטנית ברוטו ורצפת הצריכה הפרטנית נטו כפי שנגזרה מכל אחת מהתקרות כאמור. |
|||||||
|
|
|
(ב) היה ונקבעה רצפת צריכה ברוטו בהתאם להוראות סעיף 4(ב) ו-(ג) השרים יודיעו, עד יום 1 בספטמבר של כל שנה מהשנים 2018 ו-2019, לכל בית חולים ולכל קופת חולים להם נקבע רצפת צריכה ברוטו כאמור, מהן רצפות הצריכה ברוטו ונטו שנקבעו לאותה השנה. |
|||||||
|
|
|
(ג) על אף האמור בסעיפים 1 ו-8, השרים רשאים לחשב לגבי קופת חולים ובית חולים מסוימים, שיעור קידום ותוספת ריאלית לתקרות הצריכה ברוטו, השונים משיעור הקידום והתוספת הריאלית, בהתחשב, בין היתר, בשינוי בשיעור הקפיטציה של קופת החולים, במיטות אשפוז נוספות שאושרו לבית החולים על פי כל דין, במכשירים מיוחדים נוספים שאושרו לבית החולים על פי כל דין , בעד תוספת הפעילות שנובעת מפתיחתו של בית החולים שיוקם מכח חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), תשס"ב-2002; ובלבד שהיחס בין סך תקרות הצריכה ברוטו ונטו, בניכוי שיעור העדכון, לבין סך תקרות הצריכה ברוטו ונטו, בשנה הקודמת, לא יעלה על שיעור הקידום והתוספת הריאלית הכוללת לאותה שנה. |
|||||||
|
תשלום בעד שירותי בריאות |
10. |
(א) בכל אחת מהשנים 2017-2019, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותים שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, סכומים כמפורט להלן: |
|||||||
|
|
|
|
(1) אם קופת החולים רכשה שירותים עד לרצפת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו באותה שנה; |
||||||
|
|
|
|
(2) אם קופת החולים רכשה שירותים מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו – הסכום האמור בפסקה (1) בתוספת לא יותר מ-82% מהמחיר המלא עבור אותם השירותים שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו; |
||||||
|
|
|
|
(3) אם קופת החולים רכשה שירותים מעבר לתקרת הצריכה הכוללת ברוטו – הסכומים האמור בפסקה (2) בתוספת: |
||||||
|
|
|
|
|
(א) עבור שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו– 20% מהמחיר המלא של השירותים; |
|||||
|
|
|
|
|
(ב) עבור שירותים דיפרנציאלים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו – כמפורט להלן: |
|||||
|
|
|
|
|
|
(1) עבור שירותים דיפרנציאלים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו ועד ל- 108% מתקרת הצריכה ברוטו– לא יותר מ-55% מהמחיר המלא של השירותים; |
||||
|
|
|
|
|
|
(2) עבור שירותים דיפרנציאלים מעבר ל-108% מתקרת הצריכה ברוטו – לא יותר מ-33% מהמחיר המלא של השירותים. |
||||
|
|
|
|
|
(ג) עבור כל יתר השירותים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו – לא יותר מ-35% מהמחיר המלא של השירותים. |
|||||
|
|
|
|
(4) התשלום המופחת עבור השירותים השונים כמפורט בסעיף קטן (3) ישולם כמפורט להלן: |
|
|||||
|
|
|
|
|
(א) במידה וקופת החולים רכשה מתחת לתקרת הצריכה ברוטו בשירות מסוים, ההפרש בין הרכש בפועל של אותו שירות לתקרת הצריכה ברוטו, יתווסף לתקרת הצריכה ברוטו של אחד מהשירותים בהם רכשה קופת החולים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו; |
|
||||
|
|
|
|
|
(ב) התוספת לתקרת הצריכה ברוטו כאמור בסעיף קטן (א) תהיה לשירות בו צרכה קופת החולים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, אשר בעדו נקבע תשלום מופחת שהינו בשיעור הגבוה ביותר מהמחיר המלא בסעיף קטן (3); |
|
||||
|
|
|
|
|
(ג) נקבעה תקרה חדשה בהתאם להוראות סעיף זה יחולו הוראות סעיף קטן (א)(3) בעבור רכישת שירותים שמעבר לתקרה האמורה; |
|
||||
|
|
|
|
|
(ד) נקבעה תקרה חדשה בהתאם להוראות סעיף זה, תחול תקרה זו רק באותה השנה בה נקבעה ולא תשפיע על קביעת התקרה בשנה העוקבת. |
|
||||
|
|
|
(ב) משרד הבריאות יפרסם החל ב-1 בפברואר 2018 מדי שנה, מדד הלימת אשפוז שיכלול, בין היתר, מדדים כמשך אשפוז ממוצע; שיעור אשפוזים חוזרים; שיעור אשפוזים מחדר המיון ושיעור אשפוזים בני יום אחד ולפיו יימדדו וידורגו כלל בתי החולים הכלליים לפי נתוני השנה הקודמת. |
|||||||
|
|
|
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3)(א) השרים יהיו רשאים לקבוע בצו עד ליום ה-1 לינואר 2018 כי קופת חולים תשלם עבור שירותי אשפוז במחלקות פנימיות, 25% ממחיר המלא של השירותים שרכשה מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, לבתי החולים שידורגו בשליש הראשון, המשוקלל לגודלם של בתי החולים, של דירוג בתי החולים ואשר יפורסמו בצו האמור, כאמור בסעיף קטן (ב). |
|||||||
|
|
|
(ד) הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו רק אם בית החולים הסכים לספק לקופה, בהתאם לבקשתה, באותה שנה ובהתאם לבקשתה, שירותים בהיקף כספי, בזמינות ובתמהיל דומים לאלה שסיפק בשנה שקדמה לה בשווי הממצה את סכום הרצפה ברוטו, ומתקיימים תנאים נוספים שקבעו השרים לעניין זה, ככל שקבעו. |
|||||||
|
|
|
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) קופת חולים תעביר לבית חולים לא יאוחר מ-60 ימים מתום החודש בו קיבלה הודעת חיוב את חלקו היחסי מרצפת הצריכה נטו של אותו החודש שנקבעה לה באותו בית חולים, אלא אם קיבלה אישור מהשרים או ממי מעובדי משרדם שהוסמך לכך שלא להעביר סכום זה. |
|||||||
|
|
|
(ו) בהסכם בכתב לפי סעיף 16 הקובע הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותים בבית החולים, ייכללו הוראות סעיף קטן (א)(3)(א), וההסכם לא יתנה עליהן. |
|||||||
|
תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון) |
11. |
למרות האמור בסעיף 17(א)(7) בעד צריכת שירותי רפואה דחופה, תשלם קופת חולים לבית חולים סכום שלא יעלה על 82% מהמחיר המלא של שירותים אלו. |
|
||||||
|
חלוקה מחדש של סכומים בעד רכש שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות מעבר לתקרה |
12. |
על אף האמור בסעיפים 16, 17 ו -18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, היה וקופת חולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות כאמור בסעיף 10(א)(3)(א) מעבר לתקרת הצריכה ברוטו באופן מצטבר בכלל בתי החולים (להלן – רכישה מצטברת מעבר לתקרת הצריכה ברוטו) יתקיימו ההוראות כמפורט להלן: |
|||||||
|
|
|
|
(א) בכל אחת מהשנים 2018-2020 יחשבו משרדי הבריאות והאוצר לכל קופת חולים את סכום הרכישה המצטברת מעבר תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת (להלן – סכומי הרכישה העודפת) ואת חלקה היחסי של כל קופת חולים בסך תקרות הצריכה של שירותי האשפוז במחלקות הפנימיות, בשנה בה בוצעה הרכישה המצטברת מעבר לתקרת הצריכה ברוטו; |
||||||
|
|
|
|
(ב) עד ליום 1 בנובמבר מידי שנה מהשנים האמורות, יודיעו משרדי הבריאות והאוצר למוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) מה הם סכומי הרכישה העודפת של כל קופת חולים ומהו חלקה היחסי של כל קופת חולים בסך תקרות הצריכה של שירותי האשפוז במחלקות הפנימיות, כפי שחושב על ידם (להלן – הודעת משרדי הבריאות והאוצר); |
||||||
|
|
|
|
(ג) בתוך 30 ימים מהודעת משרדי הבריאות והאוצר יקזז המוסד, מחלקה של כל קופת חולים בסכום לחלוקה בהתאם לסעיפים 17 ו- 18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, סכום של 40% מסכומי הרכישה העודפת (להלן –סכומי הקיזוז); |
||||||
|
|
|
|
(ד) במקביל לביצוע הקיזוז יחולקו מחדש כל סכומי הקיזוז מכל הקופות על ידי המוסד לכלל קופות החולים בהתאם לחלקה היחסי של כל קופת חולים בסך תקרות הצריכה של שירותי האשפוז במחלקות הפנימיות, בהתאם להודעת משרדי הבריאות והאוצר ; |
||||||
|
|
|
|
(ה) חלוקה כאמור בסעיף קטן (ד) תיעשה תוך שמירה על כך שבמידה וכלל קופות החולים רכשו באותה שנה שירותים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו בשיעור שווה לא יוסטו כספים בין קופות החולים; |
||||||
|
|
|
|
(ו) הוראות סעיפים (א) עד (ה) יחולו גם על צריכה של קופות חולים בבתי חולים כלליים שבבעלותם. |
||||||
|
|
|
|
(ז) היה ומאפייני האשפוז במחלקה פנימית של מבוטחי קופת חולים מסוימת בבית חולים שבבעלות קופה אחרת, שונה ממאפייני האשפוז של מבוטחי קופת החולים שבבעלותה בית החולים, לא יחולו הוראות סעיפים (א) עד (ה) על אותה הצריכה שנבעה מהשוני במאפייני האשפוז כאמור; בסעיף זה, "מאפייני אשפוז" - כפי שיקבעו במדד שיפורסם בהתאם להוראות סעיף 10(ב) אלא אם קבעו השרים אחרת. |
||||||
|
תשלום בעד שירותי רפואה פרטית |
13. |
השרים יהיו רשאים לקבוע בצו כללים נפרדים עבור שירותים הנצרכים במסגרת שירותי רפואה פרטית לרבות תקרות ורצפות צריכה ברוטו ונטו שונות, קידומים, תוספת ריאלית, תנאי תשלום, ותשלום מופחת בעד צריכה מעבר לתקרות הצריכה. |
|||||||
|
מטופל המיועד להעברה |
14. |
(א) השרים רשאים לקבוע בצו, עד ליום 1 במרס 2017, כי קופת חולים תשלם תשלום מוגדל בגובה המחיר המלא עבור שירותי אשפוז בבית חולים ציבורי כללי של מטופל המיועד להעברה, החל מהמועד שיקבעו השרים לעניין זה ובהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו. |
|||||||
|
|
|
(ב) בהסכם בכתב לפי סעיף 16 הקובע הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותים בבית החולים, ייכללו הוראות סעיף זה, וההסכם לא יתנה עליהן. |
|||||||
|
התחשבנות בין בית חולים לבין תאגידי בריאות
|
15. |
בבית חולים כללי ממשלתי או בית חולים שבבעלות רשות מקומית שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור בסעיף 10(א)(3) שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל-48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים רשאים לקבוע, בצו, ביחס לבית חולים ולתאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שמיעת עמדת בית החולים והתאגיד. |
|||||||
|
הסכמים בין קופות חולים לבית חולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם |
16. |
(א) על אף הוראות סימן זה, רשאים כל בית חולים ציבורי כללי וכל קופת חולים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותים בבית החולים, ובלבד שההסדר ימלא אחר התנאים האלה: |
|||||||
|
|
|
|
(1) בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי; |
||||||
|
|
|
|
(2) ההסכם יקבע כי אם יחול גידול בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר לעומת תקרת הצריכה שנקבעה לאותה השנה, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן, לפי הוראות סימן זה; |
||||||
|
|
|
|
(3) ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים לו ביחס להתחשבנות ביניהם; |
||||||
|
|
|
|
(4) תקופת ההסכם לא תעלה על שלוש שנים או עד לתום התקופה שבה יחולו הוראות סימן זה כאמור בסעיף 17(ג), לפי המוקדם מביניהם; |
||||||
|
|
|
|
(5) ההסכם המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת. |
||||||
|
|
|
|
(6) ההסכם יועבר לשרים לאחר חתימה בין הצדדים, בתוך שישה חודשים מיום שניתנה לצדדים לו הודעה על תקרות צריכה פרטניות בהתאם להוראות סעיף 9, היה ולא הועבר הסכם במועד תיערך ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים באותה השנה בהתאם להוראות סימן זה; |
||||||
|
|
|
|
(7) בית חולים יהיה רשאי לתת לקופת חולים במסגרת ההסכם הנחות על שירותים רפואיים שמהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; |
||||||
|
|
|
(ב) הגיעו בית חולים וקופת חולים להסדר על שיטת ההתחשבנות ביניהם, יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה לשרים; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות סעיף קטן (א) רשאים הם לאחר ששמעו את הצדדים להסכם, לבטל אותו מנימוקים שירשמו, החליטו השרים לבטל את ההסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה. |
|||||||
|
אי תחולה על שירותי בריאות |
17. |
(א) הוראות סימן זה לא יחולו על - |
|||||||
|
|
|
|
(1) שירות הניתן לנפגע, כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970[6]; |
||||||
|
|
|
|
(2) שירות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לבין קופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה "תושב" - כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי; |
||||||
|
|
|
|
(3) שירות הניתן לעובד זר, כמשמעותו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[7], הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי החוק האמור, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי (א-1), כאמור בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974[8]; |
||||||
|
|
|
|
(4) שירות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לבין צבא הגנה לישראל; לעניין זה, "חייל" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955[9], למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות בלא תשלום, כמשמעותו בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; |
||||||
|
|
|
|
(5) שירות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים לבין גוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על-פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח; |
||||||
|
|
|
|
(6) שירות בתחום בריאות הנפש שחלות לגביו הוראות סימן ב'; |
||||||
|
|
|
|
(7) שירותי רפואה דחופה (מיון); |
||||||
|
|
|
|
(8) שירותים הניתנים בבית החולים שיוקם מכח חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), תשס"ב-2002, אלא אם קבעו השרים בצו, אחרת; על אף האמור בסעיף זה, בתוספת הריאלית המפורטת בסעיף 8(א) כלול הגידול הצפוי בפעילות בשל פתיחת בית החולים באשדוד; |
||||||
|
|
|
|
(9) שירות נוסף שקבעו השרים בצו בשנים 2011 עד 2015 לפי הוראות החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), תשע"ג-2013; |
||||||
|
|
|
|
(10) שירות נוסף שיקבעו השרים בצו בשנים 2017 עד 2019; צו כאמור ייקבע לא יאוחר מיום 1 במרס בשנה שבה חל יום תחילתו. |
||||||
|
|
|
(ב) הצריכה של השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא תחושב לצורך קביעת תקרות ורצפות הצריכה. |
|||||||
|
|
|
(ג) למרות האמור בסעיף קטן (א) השרים יהיו רשאים לקבוע בצו שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא עבור השירותים המפורטים בסעיף קטן (א); |
|||||||
|
|
|
(ד) הוראות סימן זה יחולו על שירותים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2019). |
|||||||
|
|
|
סימן ב': התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש |
|||||||
|
הגדרות |
18. |
בסימן זה - |
|||||||
|
|
|
"בסיס ההתחשבנות" – סכום המכפלות של כל שירותי האשפוז הפסיכיאטרי שצרכו קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי במחיר המלא של כל שירות כאמור, אף אם שולם בעבורו סכום מופחת; |
|||||||
|
|
|
"בית חולים פסיכיאטרי" – בית חולים פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים ציבורי כללי, שכל אחד מהם הוא אחד מאלה: |
|||||||
|
|
|
(1) בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; |
|||||||
|
|
|
(2) בית חולים בבעלות קופת חולים; |
|||||||
|
|
|
(3) בית חולים בבעלות רשות מקומית; |
|||||||
|
|
|
(4) בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה; |
|||||||
|
|
|
(5) בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם[10] כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון); |
|||||||
|
|
|
"השרים", "חוק ביטוח בריאות ממלכתי", "חוק הפיקוח", ו"תאגיד בריאות" - כהגדרתם בסימן א'; |
|||||||
|
|
|
"מחיר מלא" – מחירו המרבי של שירות בתחום בריאות הנפש, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח; |
|||||||
|
|
|
"מספר המיטות המתוקנן", בבית חולים פסיכיאטרי - הסכום של שני אלה כשהוא מחולק ב-365: |
|||||||
|
|
|
|
(1) מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום הרשומות בתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי בתחילת השנה מוכפל ב- 365 ימים; |
||||||
|
|
|
|
(2) מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום, המתוכננות להתווסף לתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי באותה שנה מוכפל במספר הימים שנותרו באותה השנה מהמועד המתוכנן להוספתן; |
||||||
|
|
|
"צריכה" או "רכישה", של שירותי אשפוז פסיכיאטרים בידי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי – לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים, בבית חולים פסיכיאטרי שהוא תאגיד בבעלות הקופה ולמעט צריכה או רכישה כאמור בבית חולים פסיכיאטרי הפועל במסגרת אותה הקופה; |
|||||||
|
|
|
"תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי", בשנה מסוימת – הסכום של שני אלה: |
|||||||
|
|
|
(1) הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה של יום אשפוז פסיכיאטרי מוכפל ב- 365 וב- 95% ממספר המיטות המתוקנן של מיטות האשפוז; |
|||||||
|
|
|
(2) הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה של אשפוז יום פסיכיאטרי, מוכפל ב-252 ובמספר המיטות המתוקנן של מיטות אשפוז היום; |
|||||||
|
|
|
לעניין הגדרה זו, יחושב מחירו המלא של יום אשפוז פסיכיאטרי ושל אשפוז יום פסיכיאטרי, לפי סוג המיטה שלה הוא מיוחס. |
|||||||
|
תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז לשנים 2017- 2019 |
19. |
(א) תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי, בכל אחת מהשנים 2017-2019, תהיה הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, בבסיס ההתחשבנות של חברי אותה קופה באותו בית חולים בשנת 2014, מחולק בבסיס ההתחשבנות של כלל חברי קופות החולים באותו בית חולים בשנת 2014 (בסימן זה – תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז); השרים יפרסמו, בהודעה ברשומות את תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של כל קופת חולים בכל בית חולים פסיכיאטרי; הודעה כאמור תפורסם עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2017-2019; |
|||||||
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) השרים יהיו רשאים לקבוע בצו שתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי, בכל אחת מהשנים 2017-2019, תהיה הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, בבסיס ההתחשבנות של חברי אותה קופה באותו בית חולים בשנת 2016, מחולק בבסיס ההתחשבנות של כלל חברי קופות החולים באותו בית חולים בשנת 2016. |
|||||||
|
תשלום בעד שירותי אשפוז פסיכיאטרים |
20. |
(א) בכל אחת מהשנים 2017-2019, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי, סכומים כמפורט להלן: |
|||||||
|
|
|
|
(1) עד לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז – לא יותר ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים; |
||||||
|
|
|
|
(2) מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא לשירותי אשפוז– לא יותר מ-30% ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים. |
||||||
|
|
|
(ב) לעניין סעיף זה, יחושבו שירותי האשפוז שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי לפי מחירם המלא. |
|||||||
|
התחשבנות בין בית חולים כללי ממשלתי לבין תאגידי בריאות |
21. |
בבית חולים ממשלתי כללי שבו פועל תאגיד בריאות ואשר יש בו מחלקה פסיכיאטרית, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת, כאמור בסעיף 20(א), שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל-95% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור. |
|||||||
|
הסכמים בדבר שיטת התחשבנות |
22. |
(א) על אף הוראות סימן זה, רשאים כל בית חולים פסיכיאטרי וכל קופת חולים, לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות הנפש, ובלבד שההסדר ימלא אחר תנאים אלה: |
|||||||
|
|
|
|
(1) בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי; |
||||||
|
|
|
|
(2) ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר לעומת השנה שקדמה לה, מעבר לשינוי במספר המבוטחים המשוקלל של הקופה ולשינוי במחיר המלא של השירותים, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם לפי הוראות סימן זה; |
||||||
|
|
|
|
(3) ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם; |
||||||
|
|
|
|
(4) תקופת ההסכם לא תעלה על שלוש שנים או עד לתום התקופה שבה יחולו הוראת סימן זה, לפי המוקדם; |
||||||
|
|
|
|
(5) ההסדר שבהסכם לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופות החולים האחרות. |
||||||
|
|
|
|
(6) ההסכם יועבר לשרים לאחר חתימה בין הצדדים, בתוך שישה חודשים מיום שניתנה לצדדים לו הודעה על תקרות צריכה ורצפות צריכה פרטניות בהתאם להוראות סעיף 19. היה ולא הועבר הסכם במועד תיערך ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים באותה השנה בהתאם להוראות סימן זה; |
||||||
|
|
|
(ב) הגיעו בית חולים וקופת חולים להסדר על שיטת ההתחשבנות ביניהם, יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה לשרים; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות סעיף קטן (א) רשאים הם לאחר ששמעו את הצדדים להסכם, לבטל אותו מנימוקים שירשמו, החליטו השרים לבטל את ההסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה. |
|||||||
|
אי תחולה
|
23. |
(א) הוראות סימן זה לא יחולו על שירותים המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 17(א)." |
|||||||
[1] דיני מדינת ישראל, מס' 6, עמ' 120; התשע"ג, עמ' 35.
[2] ע"ר 1940, תוס 1, עמ' 191.
[3] ס"ח התשנ"ד, עמ' 156; התשע"ב, עמ' 582.
[4] ס"ח התשנ"ו, עמ' 192; התשס"ז; עמ' 79.
[5] ס"ח התשמ"ה, עמ' 60; התשע"ב, עמ' 454.
[6] ס"ח התש"ל, עמ' 126; התשע"א, עמ' 992.
[7] ס"ח התשנ"א, עמ' 112; התשע"ב, עמ' 486.
[8] ק"ת התשל"ד, עמ' 1517.
[9] ס"ח התשט"ו, עמ' 171; התשע"ב, עמ' 128.
[10] ע"ר 1940, תוס 1, עמ' 191.