חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 1

"דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

(ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון למתן שירות רכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה -

(1) סוגי השירותים שבעל הרישיון מורשה לתת;

(2) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;

(3) מיתקנים וציוד הנדרשים לשם מתן השירות;

(4) הבטחת איכות ובקרה;

(5) חובת תיעוד ושמירת התיעוד;

(6) המקום שבו יינתן השירות;

(7) תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ושמירה על הבטיחות;

(8) הוראות לשמירה על הסביבה בהתאם להוראות כל דין.

(ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה -

(1) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;

(2) חובת תיעוד ושמירת התיעוד;

(3) תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ואיכותו ושמירה על הבטיחות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מתמחה בשמאות רכב רשאי בתקופת התמחותו לבצע פעולות מקצועיות בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 152.

(ב) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.

(ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.

(ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים, ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו, בלבד; רשימה כאמור תעודכן מעת לעת.

(1) אישור לייצור דגם רכב לפי סימן ב' לפרק ג' ואישור לייצור דגם מוצר תעבורה לפי סימן ב' לפרק ז';

(2) רישיון ייבוא רכב לפי סעיף 31 ורישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת לפי סעיף 37.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור באותו סעיף קטן לא תעלה על תקופת תוקפם של מסמכים שהם תנאי לנתינתו לפי חוק זה; הוארך תוקפם של אותם מסמכים לפני תום תקופת הרישיון או האישור, יגיש בעל הרישיון או בעל האישור למנהל את המסמכים המעודכנים; אישר המנהל, להנחת דעתו, את המסמכים המעודכנים, יאריך את תקופת הרישיון או האישור בהתאם, עד לתום תוקפם של המסמכים או עד לתום תקופת הרישיון או האישור לפי סעיף זה, לפי התקופה הקצרה.

(ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור בסעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע באותה דרך טעמים מיוחדים שבהתקיימם רשאי המנהל לתת רישיון או אישור לתקופה הקצרה מזו שנקבעה לגבי אותו סוג רישיון או אישור.

(1) הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(2) הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;

(3) הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;

(4) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(5) הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;

(6) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(7) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ניתן לו הרישיון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;

(8) (א) הממונה על התחרות קבע כי הוא צד להסדר כובל או כי הוא בעל מונופולין שניצל לרעה את מעמדו בשוק, לפי סעיף 43(א)(1) או (5) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, או הטיל עליו עיצום כספי לפי סעיף 50ד(א)(1), (2) סיפה לעניין הפרת תנאי, (3), (4), (5) או (6) לחוק האמור, והכול אם התקיימו הוראות פסקת משנה (ב).

(ב) המנהל יפעיל את סמכותו לפי פסקה זו לאחר ששקל את נסיבותיה וחומרתה של ההתנהגות שבשלה הפעיל הממונה על התחרות את סמכותו לפי פסקת משנה (א) וכן את קיומם של הליכים נוספים לפי חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, בעניין הקביעה או הטלת העיצום הכספי; ואולם המנהל לא יעשה שימוש בסמכותו לפי פסקה זו, אם נוכח כי בעל הרישיון או מבקש הרישיון חדל מההתנהגות האמורה;

(9) לעניין ניהול מקצועי של מוסך ותיווך בייבוא אישי -

(א) הוא לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי סעיף 14;

(ב) התקיימו בו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף 13(ב)(1) המעידות על חשש לניגוד עניינים;

(ג) הוא הפר את כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 13(ב)(2).

(ב) התקיימה בבעל רישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(3), (4) או (5), וההפרה ניתנת לתיקון, לא יבטל המנהל רישיון, לא יתלהו, לא יגבילו ולא יסרב לחדשו בשל אותן עילות אלא לאחר שהמציא לבעל הרישיון התראה שבה יציין את ההפרה ויורה לו לתקנה בתוך 21 ימים ממועד המצאת ההתראה; לא תיקן בעל הרישיון את ההפרה להנחת דעתו של המנהל, רשאי המנהל להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה כלפי בעל הרישיון.

(ג) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

(ד) לעניין שמאי רכב, המנהל לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, למעט הסמכות לפי סעיף קטן (ג), בשל עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7).

(ה) סמכות המנהל לבטל רישיון לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.

(1) באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עניין שלו לבין עניין של לקוחו, לרבות ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוק אחר שלו, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1);

(2) בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(2).

(ב) (1) השר, באישור הוועדה, יקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש לניגוד עניינים של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים כאמור.

(2) השר, באישור הוועדה, יקבע כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותו של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב.

(3) תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין שמאי רכב יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי סימן ב' לפרק ט', ולעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים - לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של המוסכים שמונתה לפי סימן ג' לפרק ח'.

(4) תקנות לפי סעיף קטן זה יפורסמו גם באתר האינטרנט של המשרד.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכה תקופתית לבעל רישיון למתן שירות רכב ולמועסקים על ידו או מטעמו, ובכלל זה לעניין חובת עמידה בבחינה כתנאי לסיום ההדרכה, וכן לעניין מועדי ההדרכה והיקפה לפי סוג שירות הרכב הניתן על ידי בעל הרישיון.

(ב) השר, באישור הוועדה, יקבע נסיבות ותנאים שייחשבו סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי–מתן שירות, ותנאים שייחשבו דומים לעניין סעיף זה.

(1) הוא עוסק מורשה, תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2) לרשותו מקום, מבנה וציוד או סוגי ציוד המתאימים לייצור רכב ואחסונו, והכול כפי שקבע השר;

(3) לרשותו מהנדס או הנדסאי שהוא בעל ניסיון בתחום הרכב המתאים לייצור רכב, והכול כפי שקבע השר, ומשתייך למדור לפי סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח 1958- , שקבע השר לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע דרישות ניסיון שונות לעניין מהנדס והנדסאי כאמור;

(4) הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים הולמים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של רכב לאב–טיפוס של דגם הרכב, והכול כפי שקבע השר;

(5) לרשותו מערך לשיווק מוצרי תעבורה;

(6) הוא המציא למנהל כתב התחייבות -

(א) לספק מוצרי תעבורה לרכב שייצר במשך שבע שנים לפחות מיום מכירתו לראשונה ללקוח, וכן שירותי תחזוקה לרכב, בהתאם להוראות לפי סעיף 27;

(ב) לתת אחריות לרכב שהוא מייצר, בהתאם להוראות לפי סעיף 28;

(7) הוא ביטח את תוצרי מפעל הייצור, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר;

(8) הוא המציא למנהל אישור מרואה חשבון המעיד כי יש ברשותו הון עצמי כפי שקבע השר, וכי הוא עומד בעקרון עסק חי.

(ב) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם רכב:

(1) הוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;

(2) המנהל אישר את התכנית לייצור דגם הרכב במפעל ייצור וכן את האב–טיפוס שיוצר על פי תכנית הייצור כאמור;

(3) הוא הוכיח למנהל כי האב–טיפוס של דגם הרכב שהוא מבקש לייצר או שינוי מבנה שבכוונתו לבצע ברכב עומדים בדרישות תקינה ובדרישות שקבע השר, ובכלל זה בדרישות לעניין איכות ובטיחות, והציג למנהל אישור ממעבדה מוסמכת לרכב לשם הוכחת עמידתו של הרכב בדרישות כאמור, אלא אם כן המנהל פטר אותו מהחובה להציג אישור ממעבדה כאמור לאחר ששוכנע כי בידיו מידע מספיק בדבר עמידת הרכב באותן דרישות;

(4) הוא הוכיח למנהל כי ביכולתו לתת שירותי תחזוקה לדגם הרכב בהתאם לדרישות שקבע השר;

(5) לעניין ייצור של דגם רכב המיוצר גם במדינת חוץ - הוא התקשר בחוזה לייצור הרכב עם יצרן הרכב במדינת חוץ.

(ג) המנהל יציין ברישיון הייצור את דגם הרכב שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

(1) יודיע למנהל בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית;

(2) יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;

(3) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שהתקלה נוגעת אליהם ויזמין אותם למוסכי השירות המורשים על ידו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה, ואם לא ניתן לתקנה - לשם החלפת הרכב או מוצר התעבורה, והכול בלא תשלום.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב שייצר בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ובכלל זה הוראות לעניין יישום חובות בעל הרישיון לפי סעיף קטן (א)(1) ו–(3) ולעניין הודעות שימסור למוסכים בנוגע לטיפול בתקלה.

(ב) השר רשאי -

(1) לשנות, באישור הוועדה, את הפרטים שחובה לסמנם לפי סעיף קטן (א);

(2) לקבוע הוראות נוספות לעניין סימון כאמור בסעיף זה.

(ב) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו להפסיק את ייצורו של דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב–טיפוס, עד למילוי תנאים שיורה לו, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ג) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ששיווק רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שדגם הרכב אינו זהה לאב–טיפוס שנקבע בתכנית הייצור, להזמין את כל בעלי הרכב הרשומים בישראל והנוגעים בדבר למוסכי השירות המורשים על ידי בעל הרישיון, לשם תיקון הרכב והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את הרכב כאמור - יחולו הוראות סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן.

(1) אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים, לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בסעיף 20(8) (בסעיף זה - הון עצמי) וכי הוא עומד בעקרון עסק חי; אישורים כאמור יימסרו למנהל מידי שנה ולא יאוחר מ–31 בדצמבר;

(2) דיווח על כל אירוע שעלול להביא, לדעת רואה חשבון, לירידה בהון העצמי של בעל הרישיון או לאי–עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי; דיווח כאמור יימסר למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נודע לבעל הרישיון על אירוע כאמור.

(ב) המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי לפטור ייצור רכב המיועד לייצוא, מקיום הוראות לפי פרק זה, כולן או חלקן, אם שוכנע כי הרכב אינו משווק בישראל ואינו מיועד לשיווק בה.

(1) יבואן מסחרי;

(2) הוא מייבא רכב בייבוא אישי;

(3) גוף הצלה שהוקם מכוח דין הנותן שירות לציבור או ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, ובלבד שהרכב ישמש את הגוף המייבא למטרות הצלה ושהמנהל אישר את הייבוא;

(4)2 מינהל הרכש הממשלתי, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו ונועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן מסחרי ושהמנהל אישר את הייבוא;

(5) מפעל בעל רישיון לייצוא ביטחוני לפי חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2007, ובלבד שהרכב מיועד לשמש את המפעל המייבא לייצור ומיועד לייצוא בתוך תקופה של שנתיים מיום מתן הרישיון או תקופה אחרת שאישרה הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב;

(6) יצרן רכב במדינת חוץ הרשום כתאגיד בישראל ועורך מחקר ופיתוח בכלי רכב בישראל, ובלבד שהרכב מיועד לשמש למטרות מחקר או פיתוח;

(7) הוא מייבא רכב מסוגים אלה: גרור או נתמך, טרקטור, למעט טרקטור משא, וכן מכונה ניידת, למעט עגורן נייד; בפסקה זו, "עגורן נייד " - מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה משולבת שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טונות או על משקל אחר שקבע השר;

(8) אדם המייבא רכב למטרת ניסוי הרכב ובדיקת טכנולוגיית הרכב בתחום עיסוקו או רכב המיועד לשימוש במוסד לימוד, למעט מוסד ללימוד נהיגה, ובלבד שהרכב ישמש למטרה כאמור לתקופה קצובה ומיועד לייצוא בתום התקופה, אלא אם כן יש צורך בשימוש בו במוסד הלימוד גם לאחר התקופה האמורה;

(9) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, ובלבד שגורם מוסמך בכיר באותן יחידות אישר כי הרכב מיועד לשימוש מבצעי;

(10) גורם שקבע השר, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע שקיימת הצדקה לייבוא רכב על ידי אותו גורם ולא באמצעות גורם המנוי בפסקאות (1) עד (9).

(ב) לא ייבא אדם רכב אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון ייבוא רכב או בניגוד לתנאי הרישיון.

(ג) על אף האמור בסעיף 7, הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת רישיון לפי סעיף זה לתקופה קצרה יותר מתקופת הרישיון לפי אותו סעיף, אם שוכנעה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כדי למנוע פגיעה בבטיחות.

(1) דגם הרכב עומד בהוראות כל דין לעניין רישום רכב, ובכלל זה בהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה;

(2) דגם הרכב כשיר לרישום במדינה ממדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, למעט סוגי כלי רכב שאינם חייבים ברישום לפי הדין החל באותן מדינות, וכן הרכב לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת מהמדינות האמורות;

(3) דגם הרכב מונע במקור אנרגיה שאושר לשימוש בישראל לפי כל דין;

(4) דגם הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בישראל;

(5) לעניין יבואן ישיר - אם מתקיימים כל אלה:

(א) הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן שעמו הוא התקשר בהסכם לפי סעיף 41(א)(2);

(ב) הרכב הוא רכב חדש ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;

(6) לעניין יבואן עקיף - אם מתקיימים כל אלה:

(א) הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן הקשור בהסכם עם הסוכן המורשה שעמו הוא התקשר בהסכם לפי סעיף 42(א)(2);

(ב) הרכב נרכש מסוכן מורשה שעמו התקשר בהסכם, או נרכש מגורם אחר והסוכן המורשה התחייב לקיים לגביו את כל חובות הסוכן המורשה לפי חוק זה, והוא אחד מאלה:

(1) רכב חדש ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;

(2) רכב שנרשם במדינת חוץ ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M 1, רכב מסחרי מסוג N 1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;

(ג) אם לרכב אין אחריות בתוקף, יש בידי היבואן האמצעים הדרושים לתיקונו;

(ד) יש בידי היבואן מסמכים לגבי הרכב כאמור בסעיף 57;

(7) לעניין יבואן זעיר - אם מתקיימים כל אלה:

(א) הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, גרור או נתמך, אופנוע או מכונה ניידת;

(ב) הרכב הוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M 1, רכב מסחרי מסוג N 1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;

(ג) הרכב הוא אחד מאלה:

(1) הוא מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר, ואולם לעניין רכב מסוג רכב נוסעים או רכב מסחרי, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון - ובלבד שהיבואן הישיר מייבא רכב מסוג כאמור, מאותו תוצר, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון;

(2) הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר, לפי תנאים שקבע השר, באישור הוועדה.

(1) רכב נוסעים מסוג M 1;

(2) רכב נוסעים מסוג M 2 המיועד לאדם עם מוגבלות פיסית הזקוק לרכב מסוג זה בשל מוגבלותו, או רכב מהסוג האמור שהוא אוטובוס זעיר כמשמעותו לפי פקודת התעבורה;

(3) אופנוע;

(4) מכונה ניידת;

(5) רכב מסחרי מסוג N 1.

(ב) המבקש לייבא רכב לשימוש אישי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, לרכב אחד בשנה, בהתקיים כל אלה:

(1) הרכב מיועד לשימושו האישי או המשפחתי, ואם הוא עוסק - הרכב מיועד לשימושו העסקי-עצמי;

(2) חלפה שנה לפחות מהמועד שבו ייבא המבקש רכב לשימוש אישי או עסקי-עצמי לפי סעיף זה; על אף האמור, השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יהיה ניתן לייבא יותר מרכב אחד בשנה;

(3) לא חלפו שנתיים ממועד ייצור הרכב עד מועד רישומו בישראל;

(4) הרכב כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, ועומד בהוראות לפי פקודת התעבורה ובהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לפי כל דין;

(5) הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ניתן לייבא רכב לפי סעיף זה, שאינו מתוצר כאמור;

(6) הרכב עומד בדרישות כאמור בסעיף 32(3) ו–(4);

(7) הוא התחייב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית לאחר ייבוא הרכב ושחרורו מבית המכס וכל עוד הרכב בבעלותו;

(8) הוא מסר הצהרה -

(א) בדבר קבלה או אי–קבלה של שירות ממתווך בייבוא אישי, ואם קיבל שירות כאמור - מסר את הסכם התיווך לפי סעיף 70 ומידע לגבי הרכב לפי סעיף 72;

(ב) כי למיטב ידיעתו קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב, ובלבד שלא יידרש לתקן את הרכב במוסך מסוים או במוסך של עוסק מסוים.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא ייבא אדם רכב לפי סעיף זה למטרת מכירתו או השכרתו כדרך עיסוק, למעט רכב שהוא מְעוֹנוֹעַ; בסעיף קטן זה, "מְעוֹנוֹעַ" - קרון מגורים נייד שהוא נגרר או ממונע.

(ד) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על ייבוא לשימוש אישי או עסקי-עצמי של רכב אספנות כמשמעותו לפי פקודת התעבורה, בשינויים או בלא שינויים כפי שיקבע, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים אחרים למתן רישיון ייבוא לרכב לפי סעיף קטן זה.

(ה) הרשות המוסמכת לייבוא תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה מפורטת שתכלול את כל הדרישות לייבוא רכב לפי סעיף זה.

(1) חלפה שנה ממועד רישום הרכב בישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה כאמור;

(2) הוא קיבל מהקונה התחייבות בכתב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית כל עוד הרכב בבעלות הקונה.

(ב) השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב שיובא לפי סעיף 33 גם אם לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כפי שיקבע.

(ג) הרשות המוסמכת לייבוא תרשום את הגבלת העברת הבעלות ברישיון שיינתן לפי סעיף 33.

(ב) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון ייבוא רכב על ידי גורם המנוי בסעיף 31(א)(8).

(ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאית הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים למתן רישיון ייבוא רכב לפי סעיף זה, כולם או חלקם.

(1) הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(2) הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;

(3) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(4) הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;

(5) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(6) הוא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי כי הוא יהיה מורשה לייבא רכב לישראל, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין; ואולם לעניין רישיון ייבוא רכב לפי סעיף 33, יחולו הוראות פסקה זו רק על עבירה הנוגעת לייבוא כאמור באותו סעיף.

(ב) הרשות המוסמכת לייבוא לא תבטל, תתלה או תגביל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לרשות המוסמכת לייבוא יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), והיא שוכנעה כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שתיתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

(1) בוטל רישיון שניתן לו לפי סימן זה; החלטה לפי פסקה זו תתקבל בין השאר בהתחשב בעילת הביטול לפי סעיף 39 ובמשך הזמן שחלף מאז הביטול;

(2) מבקש הרישיון לא קיבל רישיון לפי סימן זה בשל מסירת מידע כוזב בבקשה לרישיון.

(ב) הרשות המוסמכת לייבוא לא תסרב לתת רישיון לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(1) הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2) הוא התקשר עם יצרן רכב במדינת חוץ בהסכם בכתב למכירת רכב מתוצרתו לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, וההסכם אינו מעניק לו זכויות שיווק בלעדיות, במישרין או בעקיפין;

(3) הוא המציא כתב התחייבות מאת יצרן הרכב במדינת חוץ -

(א) לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום המכירה ללקוח או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;

(ב) לאפשר את מימוש האחריות שנתן היצרן לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לרבות מתן המידע הטכני הדרוש לתיקון הרכב בתקופת האחריות;

(ג) לעניין טיפול בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצרתו של היצרן המיובא לישראל - למסור ליבואן באופן מיידי מידע על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בייצור של רכב מתוצרתו המיובא לישראל וכן הוראות טכניות לתיקונה, לספק ליבואן מוצרי תעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בעלות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;

(ד) לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מאלה:

(1) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(2) היצרן מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;

(ה) לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית, הדרכה וציוד לתיקון הרכב ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;

(4) הוא המציא כתב התחייבות מטעמו -

(א) לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לתקופה כאמור בפסקה (3)(א);

(ב) לטפל בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, לפי אחריות בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי פסקה (3)(ב);

(ג) לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ג), ולפי סעיף 50;

(5) הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;

(6) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב.

(ב) המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.

(1) הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2) הוא התקשר עם סוכן מורשה בהסכם למכירת רכב, באחת מהדרכים המפורטות להלן, לתקופה שלא תפחת משנה, ובלבד שהסוכן המורשה התקשר עם יצרן הרכב במדינת חוץ לפחות לתקופה האמורה:

(א) הסכם בכתב, ואם הוא סוכן משני - ההסכם הוא לייבוא רכב מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר;

(ב) הסכם בדרך ובתנאים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, ובלבד שההסכם הוא למכירת רכב מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר;

(3) הוא המציא כתב התחייבות מאת סוכן מורשה -

(א) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר - לתת לרכב את האחריות שנתן יצרן הרכב;

(ב) להודיע ליבואן באופן מיידי על כל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהוא מכר לו, ולעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר - גם למסור ליבואן הוראות טכניות לתיקון התקלה, לספק לו את מוצרי התעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בכל עלויות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;

(ג) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר - לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה, אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מנסיבות אלה:

(1) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(2) הסוכן המורשה מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;

(ד) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר - לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית וציוד לתיקון ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;

(4) הוא המציא כתב התחייבות מטעמו -

(א) לספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום מכירת הרכב ללקוח, או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;

(ב) לתת אחריות לרכב שייבא כאמור בפסקה (3)(א), בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי אותה פסקה;

(ג) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר - לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהסוכן המורשה מכר לו, בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ב), ולפי סעיף 50;

(5) הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;

(6) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב שהוא מייבא ולכך שיש יבואן ישיר המייבא את תוצר הרכב שמבקש הרישיון מעוניין לייבא.

(ב) המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.

(ג) השר רשאי לקבוע -

(1) תנאים לעניין היקף פעילותו בשיווק רכב של סוכן ראשי, וכן תקופות קצרות יותר מהתקופות הקבועות בהגדרה "סוכן ראשי";

(2) דרך אחרת לעריכת הסכם בין סוכן משני לסוכן ראשי ותנאים לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה.

(1) הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2) הוא התקשר בהסכם בכתב עם מוכר הרכב;

(3) הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;

(4) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא.

(ב) יבואן זעיר רשאי לייבא עד 20 כלי רכב בשנה בלבד.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לסרב לתת רישיון לפי סעיף זה, אף אם התקיימו במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לעקוף את המגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ב) יבואן עקיף ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי סעיף 42(א)(5).

(ג) יבואן זעיר ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי סעיף 44(א)(3).

(ב) יבואן עקיף יספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור בסעיף 42(א)(4)(א).

(ג) יבואן ישיר ויבואן עקיף יספקו מוצר תעבורה של דגם רכב שהם מייבאים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה; ואולם יבואן ישיר רשאי לספק מוצר תעבורה לרכב מדגם שהוא לא מייבא, בתוך 14 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה.

(ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו בשל עיכוב בהספקה של מוצר תעבורה, שאינו עולה על 45 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה, ובלבד שהיבואן הישיר או היבואן העקיף הוכיח כי עשה כל שביכולתו לספק ללקוח מוצר תעבורה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן ונקט את כל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור סביר שממנו ניתן להשיגו באותה העת, וכי לא היתה לו שליטה על העיכוב בהספקה.

(ב) יבואן עקיף ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, לכל רכב שהוא מייבא, שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר.

(ג) לא יתנה יבואן ישיר או יבואן עקיף את תוקפה של האחריות שנתן לפי סעיף זה בכך שהרכב יטופל במוסך שירות של היבואן או בשימוש במוצר תעבורה מסוים; הוראה זו לא תחול על שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות, שהיבואן או מי מטעמו נושא בתשלום בעדם בשיעור של תשעים אחוזים לפחות; השר רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין זה.

(ב) נודע ליבואן ישיר, בין בהודעה של יצרן הרכב ובין בדרך אחרת, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מתוצר שהוא מייבא -

(1) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית למנהל ולמוסכי השירות של היבואן;

(2) יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר;

(3) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה נוגעת אליהם, יזמין אותם למוסכי השירות שלו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה בהתאם להוראות היצרן, והכול בלא תשלום.

(ג) הודיע יבואן ישיר למנהל על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בדגם רכב מתוצר שהוא מייבא, יודיע על כך המנהל לכל יבואן עקיף, יבואן זעיר ומייבא רכב בייבוא אישי, שייבאו רכב מדגם כאמור, וכן יפנה מייבא רכב בייבוא אישי למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.

(ד) נודע ליבואן עקיף, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מדגם שהוא מייבא -

(1) לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר - יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויזמין אותם למוסכי השירות של יבואן ישיר לשם טיפול בתקלה לפי סעיף קטן (ב)(3); ואולם הוכיח היבואן למנהל כי הוא בעל יכולת מקצועית, ציוד ומוצרי תעבורה הנדרשים לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה ברכב שהוא ייבא, רשאי הוא לטפל בתקלה במוסכי השירות שלו;

(2) לעניין רכב שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר - יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה למנהל ולכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויפנה אותם לקבלת שירות לשם טיפול בתקלה.

(ה) נודע ליבואן זעיר, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב שהוא מייבא, יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, ויפנה את כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.

(ו) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא, ובכלל זה הוראות לעניין חובות דיווח למנהל שיחולו על יבואנים מסחריים ולעניין הודעות שיימסרו למוסכים ולבעלי כלי הרכב שהתקלה כאמור נוגעת אליהם.

(ז) תקנות לפי סעיף זה לעניין פרסום הודעות לציבור ולבעלי כלי רכב שתקלת בטיחות סדרתית נוגעת אליהם יותקנו באישור הוועדה.

(ב) לשם מתן השירות לפי סעיף 49(א) או 50(א), רשאי יבואן ישיר לדרוש מיבואן אחר תשלום סביר בעד עלויות נלוות, אם ישנן, שאינן מכוסות בהתחייבויות יצרן הרכב לפי סעיף 41 (א)( 3)(ב) ו–(ג).

(ג) (1) בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום לפי סעיף קטן (ב), רשאי המנהל, באישור עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיכו לכך, להורות על התשלום שישלם היבואן האחר ליבואן הישיר בעד העלויות הנלוות, בהתבסס על העלות ועל הצמדת התשלום למדד המחירים לצרכן, לפי העניין, וכן רשאי הוא לתת כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, לרבות בדבר תשלומים חלקיים; הורה המנהל על תשלום כאמור, יורה גם על מועד התשלום.

(2) הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ–60 ימים מיום שהמחלוקת הובאה לפני המנהל.

(ד) אין בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום בעד עלויות נלוות כדי למנוע או לעכב את מתן השירות בידי יבואן ישיר לפי חוק זה.

(ה) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי החישוב של התשלום לפי סעיף זה ומרכיביו, ובדבר דרכי הצמדת התשלום האמור.

(ב) יבואן מסחרי לא יתערב בייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר, לא יסכל ייבוא רכב כאמור ולא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר או חידושו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מיבואן מסחרי למסור מידע למנהל לעניין זכאותו של מבקש לקבל רישיון או לחדשו כאמור.

(1) מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי פקודת התעבורה, שנגרם לרכב;

(2) מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;

(3) שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;

(4) תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן:

(5) תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

(1) הוראות לתיקון הרכב שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם - בלא דיחוי לאחר שהוראות כאמור הובאו לידיעת היבואן;

(2) מועד סיום התקשרותם עם יצרן הרכב במדינת חוץ או עם סוכן מורשה, לפי העניין, וכן מועד סיום התקשרות של יצרן הרכב עם סוכן ראשי או מועד סיום ההסמכה שנתן סוכן ראשי לסוכן משני לפי ההסכם בין הסוכנים - בלא דיחוי לאחר שנודע ליבואנים על מועד כאמור, או שישה חודשים לפני אותו מועד, לפי העניין.

(ב) יבואן מסחרי -

(1) ימסור למנהל, לא יאוחר מ–31 ביולי בכל שנה, או - אם המנהל אישר לו זאת - לא יאוחר מ–31 בדצמבר, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בתנאים למתן רישיונו לפי חוק זה וכי הוא עומד בעקרון עסק חי;

(2) ידווח למנהל על כל אירוע שעלול, לדעת רואה חשבון, להביא לירידה בהון העצמי הנדרש ממנו לפי חוק זה או לפגיעה בעקרון עסק חי; חלה ירידה בהון העצמי כאמור, רשאי המנהל לאפשר לו להשלים את ההון העצמי המזערי הנדרש בתוך 30 ימי עבודה ממועד הדיווח, או להעמיד ערבות בנקאית או ערבות ממבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, בגובה ההון העצמי הנדרש עד להשלמת ההון העצמי; דיווח לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים לאחר המועד שבו נודע ליבואן על אירוע כאמור.

(ג) הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו גם על יבואן זעיר בשינוי זה: במקום "שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם" יקראו "שהגורם שממנו רכש את הרכב הביא לידיעתו".

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות דיווח החלות על יבואן מסחרי לפי חוק זה.

(1) שם יצרן הרכב במדינת חוץ;

(2) קוד היצרן של דגם הרכב;

(3) מדינת הייצור של הרכב.

(ב) לשם אכיפת הוראות סעיף קטן (א), מנהל המכס ימסור למנהל מידע בדבר יבואנים ישירים שלא מסרו פרטים לפי הוראות אותו סעיף קטן או שמסרו פרטים חלקיים; המידע יימסר בסמוך לאחר המועד שבו על יבואן ישיר למסור פרטים לפי אותו סעיף קטן.

(ג) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן מיום י"ג בתמוז התשפ"ג (2 ביולי 2023) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025) (בסעיף זה - תקופת הוראת השעה); פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו לראשונה עד ליום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023).

(ד) השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על ארבע שנים.

(ה) בסעיף זה, "מנהל המכס" - המנהל כהגדרתו בפקודת המכס.

(ב) שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה של חמש שנים לפחות מהמועד שבו הרכב המיובא הגיע לישראל; שמירת מסמכים כאמור יכול שתהיה באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שתובטח מהימנות המידע שנשמר ויינקטו אמצעי הגנה עליו מפני חדירה שלא כדין.

(ג) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן עקיף יחויב לשמור מסמכים המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב רק עד לגורם שעל שמו נרשם הרכב במדינת חוץ, ואם לא נרשם - עד לגורם אחר שממנו נרכש הרכב כפי שיקבע השר כאמור; לא נמסרה עמדת שר האוצר לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף קטן זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.

(ד) יבואן עקיף ימסור למנהל, לפי דרישתו, מסמכים ששמר לפי סעיף זה, לא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסרה לו הדרישה לקבלם; המנהל רשאי למסור מסמכים שקיבל כאמור למנהל המכס כהגדרתו בפקודת המכס 18.

(ב) יבואן מסחרי יפרסם רשימה מעודכנת של מוסכי השירות שלו, במקום מכירת הרכב וכן באתר האינטרנט שלו, שבה יפורטו תוצרי הרכב או דגמי הרכב שבהם מורשה לטפל כל אחד ממוסכי השירות שלו, וימסור אותה לקונה לא יאוחר ממועד מסירת הרכב; היבואן ידווח למנהל על כל שינוי ברשימת מוסכי השירות שלו, ויודיע לו באופן מיידי על מסירת הודעת ביטול הסכם עם מוסך השירות שלו.

(1) תיקון רכב במוצר תעבורה מסוים או בסוג מסוים של מוצר תעבורה, בלי להציע ללקוח מוצר תעבורה מתאים אחר לפי סעיף 131;

(2) מתן שירות לכלי רכב שיובאו על ידי היבואן בלבד;

(3) מחיר מוצר תעבורה או מחיר השירות לרכב שהמוסך נותן; אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מיבואן מסחרי להציע למוסך מחיר מרבי למוצרי תעבורה או לשירות ברכב כאמור.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין מוצרי תעבורה ושירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור בסעיף 49(ג), כחלק מתיקון תקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר.

(1) שלושה עובדים של המשרד, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;

(2) שני עובדים של מעבדה מוסמכת לרכב שהם בעלי מומחיות בתחום הרכב;

(3) שני נציגי ציבור, שאחד מהם יהיה נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן.

(ב) השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות סימן זה.

(ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.

(ד) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

(1) לייעץ למנהל בעניינים אלה:

(א) סירוב לתת רישיון יבואן מסחרי, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי סעיפים 8 ו–10;

(ב) חובות משווק רכב לפי סעיפים 77 עד 87;

(2) להמליץ למנהל בעניין דרכי הטיפול בתלונות שהגישו לקוחות של יבואנים מסחריים לפי סעיף 46, בכל הנוגע לקיום הוראות לפי חוק זה.

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;

(2) חדל להתקיים בו תנאי למינויו לפי סעיף 60(א), ולגבי נציג ציבור - אם התמנה להיות עובד המדינה;

(3) השר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב בשל אחד מאלה:

(א) הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 62, או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור;

(ב) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(ג) התקיים בו הסייג האמור בסעיף 64;

(ד) הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משלוש ישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת;

(ה) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר המועצה.

(ב) התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, יפעל השר בהקדם האפשרי למינוי חבר אחר במקומו, באותה דרך שבה התמנה אותו חבר לפי סעיף 60, ליתרת תקופת כהונתו.

(ב) חבר מועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו או לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.

(ג) התברר לחבר מועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.

(ד) בסעיף זה, "עניין אישי" - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה.

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(2) חוק העונשין, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969, לאחר תום תקופת כהונתם במועצה;

(4) פקודת הנזיקין [נוסח חדש], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

(ב) המלצות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות, ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 60(א); במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.

(ג) המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.

(ד) המועצה רשאית להזמין לישיבותיה הנוגעות למילוי תפקידה לפי סעיף 61(1)(ב) את נציגי היבואנים, ובלבד שיוזמנו נציגים של כל סוגי בעלי רישיון יבואן מסחרי.

(ה) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

(1) הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה ולא הוכרז פושט רגל, או שהוא מועסק על ידי תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2) הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר.

(ב) בעל רישיון לתיווך בייבוא אישי המועסק על ידי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(1), לא יהיה רשאי לעסוק בתיווך כאמור אלא במסגרת עבודתו בתאגיד.

(ג) השר יקבע את סדרי הבחינות לקבלת רישיון לפי סעיף זה, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.

(ב) מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא הרכב העתק של הסכם התיווך עם חתימת ההסכם.

(ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שמתווך בייבוא אישי חייב לכלול בהסכם לפי סעיף קטן (א).

(1) מספר הבעלים הקודמים של הרכב, לרבות בעל הרכב שממנו נרכש הרכב, וסוג פעילותם אם ישנו, ובכלל זה אם מדובר בתאגיד שעיסוקו החכרת רכב או השכרתו;

(2) הגורם שממנו נרכש הרכב ומענו, אם אינו הבעלים של הרכב כאמור בפסקה (1);

(3) מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;

(4) שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;

(5) מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי פקודת התעבורה, שנגרם לרכב;

(6) תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן;

(7) תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

(ב) אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מחובות מייבא רכב בייבוא אישי.

(ב) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, יאפשר לגורם מטפל המבקש זאת לקבל את כל המידע הטכני, ההדרכה, הציוד וכלים אחרים, ובכלל זה תוכנה, הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, שקיבל מיצרן הרכב במדינת חוץ או מסוכן מורשה.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי -

(1) למנוע ממשווק רכב לדרוש תשלום סביר בעד השירות שייתן לפי סעיפים קטנים (א) או (ב); על תשלום כאמור יחולו הוראות לפי סעיף 52, בשינויים המחויבים;

(2) להטיל על משווק רכב אחריות לגבי השימוש שנעשה במידע שמסר לפי סעיף זה;

(3) לגרוע מזכות היוצרים לפי כל דין לגבי המידע והציוד, אם ישנה.

(1) תשלום על חשבון מחיר הרכב שמשלם צד שלישי מטעמו של הקונה;

(2) מכירת רכב אחר בבעלות הקונה למשווק הרכב, במסגרת ההתקשרות לרכישת רכב חדש שנערכה בין משווק הרכב לקונה.

(ב) משווק רכב יודיע לקונה, בעת שהוא מיידע אותו על זכותו לקבל ערבות בנקאית כאמור בסעיף קטן (א), כי הוא רשאי לדרוש ממנו החזר בסכום שיודיע לקונה, שלא יעלה על מחצית מההוצאות שישלם משווק הרכב וכרוכות במתן הערבות הבנקאית (בסעיף זה - החזר), ובלבד שגובה ההחזר לא יעלה על שני אחוזים לשנה מהסכום המובטח בערבות האמורה באופן יחסי לתקופת הערבות.

(ג) ערבות בנקאית לפי סעיף קטן (א) תהיה להבטחת החזרתו של כל תשלום ששילם הקונה או מי מטעמו, למשווק הרכב, על חשבון מחיר הרכב, במקרה שמשווק הרכב לא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת ברכב כפי שהוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הרכב או אם ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו למינוי כונס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את החזקה ברכב, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה.

(ד) ביקש הקונה לקבל ערבות בנקאית לפי הוראות סעיף זה, ימסור לו המשווק ערבות כאמור; ויתר הקונה על זכותו לקבל ערבות בנקאית, יאשר בחתימתו שהוא מוותר על קבלתה, ובלבד שמשווק הרכב יידע אותו על זכותו לקבלה כאמור בסעיף קטן (א).

(ה) ערבות בנקאית תוחזר למשווק הרכב במועד מסירת הרכב לקונה וכתנאי למסירת הרכב או כנגד השבת הסכום ששילם הקונה למשווק הרכב; במועד החזרת הערבות ישלם הקונה למשווק הרכב את ההחזר, ואם היה גובה ההחזר נמוך מ–125 שקלים חדשים או מסכום אחר שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), רשאי משווק הרכב לדרוש מהקונה החזר בסכום שלא יפחת מהסכום האמור.

(ו) הצדדים להסכם לרכישת רכב אינם רשאים להתנות על הוראות לפי סעיף זה אלא לטובת הקונה.

(ז) מחיר הרכב הנקוב בסעיף קטן (א) יתעדכן ב–1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.

(ח) השר, באישור הוועדה, רשאי -

(1) לשנות את מחיר הרכב כאמור בסעיף קטן (א);

(2) לשנות את סכום ההחזר לפי סעיף קטן (ב);

(3) לקבוע את נוסח הערבות הבנקאית ואת דרכי מסירתה וקבלתה.

(ב) יראו משווק רכב כאילו מילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי הפרטים שמסר בתיאור הרכב זהים לפרטים שמסר יצרן הרכב.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין תמצית הוראות שימוש ברכב שימסור משווק רכב לקונה, שתכלול הוראות בסיסיות לגבי הפעלה ובטיחות, בשפות שיקבע.

(ב) משווק רכב המציע תקופת אחריות נוספת מעבר לתקופת האחריות שנתן יצרן הרכב או סוכן מורשה, יפרט את תנאיה, ואם היא כרוכה בתשלום - יציג את מחירה בנפרד ממחיר הרכב, ולא יתנה את רכישת הרכב ברכישת אחריות נוספת כאמור.

(1) הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;

(3) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב, ולגבי מי שהחזיק ברישיון לפי סעיף זה בשנה קודמת - גם בהתאם למספר כלי הרכב שמכר באותה שנה.

(ב) פחת ההון העצמי של סוחר ברכב מיבואן מההון העצמי כאמור בסעיף 89(3), ידווח על כך למנהל בכתב בתוך שבעה ימים.

(1) הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;

(3) תנאים נוספים ככל שקבע השר, באישור הוועדה.

(ב) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן ירשום את הרכב על שם הקונה, בהקדם האפשרי לאחר מסירתו ולא יאוחר מתום שישה ימי עבודה מהמועד האמור.

(1) הוא עוסק מורשה, או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2) לרשותו מקום וציוד המתאימים לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר ולאחסונם;

(3) לרשותו אדם הממונה על תהליכי הייצור במפעל הייצור שהוא בעל השכלה, ידע וניסיון בתחום מוצרי התעבורה, כפי שקבע השר;

(4) הוא הציג הסכם עם מעבדה מוסמכת לרכב, לתקופת הרישיון לפחות, לשם פיקוח על ייצור מוצרי התעבורה במפעל הייצור לפי הסדרי פיקוח שקבע השר, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב–טיפוס שלו;

(5) הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים הולמים, להבטחת איכות ולבקרת איכות על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב–טיפוס שלו.

(1) הוא בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה;

(2) הוא הציג למנהל אישור ממעבדה מאושרת כי האב–טיפוס של מוצר התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור עומד בדרישות תקן רשמי, ואם אין לגבי המוצר תקן רשמי - הציג למנהל אחד מאלה:

(א) אישור ממעבדה מוסמכת לרכב כי האב–טיפוס עומד בדרישות תקינה שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על דרישות תקינה אירופית או דרישות תקינה אמריקאית; דרישות התקינה שיקבע השר יהיו ברמת בטיחות שוות ערך לדרישות התקינה הזרות כאמור ולא ייקבעו בהן דרישות מחמירות מדרישות התקינה הזרות;

(ב) לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית - אישור ממעבדה מוכרת אירופית או מעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות התקינה האירופית, או בתקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות שנקבעה בדרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה פועלים לפי התקן כאמור;

(ג) לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית - אישור ממעבדה מוכרת אמריקאית על עמידה בדרישות התקינה האמריקאית;

(ד) לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שקבע השר בצו, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ואינו תקן רשמי - אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו באותו תקן;

(ה) לעניין מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) - אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות איכות ובטיחות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על מפרט שאישר מכון התקנים לפי חוק התקנים;

(3) הוא הציג תכנית שאישרה מעבדה מוסמכת לרכב, לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור.

(ב) המנהל יציין ברישיון לפי סעיף זה את דגם מוצר התעבורה שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

(1) יפרסם הודעה בעניין, בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;

(2) יזמין אליו את כל מי שקיבל ממנו את מוצר התעבורה, זולת אם יש קושי ממשי באיתורו, לשם טיפול בליקוי הבטיחותי, ואם לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה - לשם החלפתו, והכול בלא תשלום.

(ב) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה להפסיק את הייצור של דגם מוצר תעבורה שיוצר בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עד למילוי תנאים שיורה המנהל לבעל הרישיון, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ג) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שייצר מוצר תעבורה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), להזמין אליו את כל מי שהוא העביר לו את החזקה במוצר התעבורה הנוגע בדבר לשם תיקון המוצר והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה - יחולו הוראות סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן בשינויים המחויבים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי חוק הגנת הצרכן, תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור - תחול התקופה הארוכה יותר.

(1) לעניין דגם שיש לגביו דרישות תקינה אירופית - דרישות תקינה כאמור, או דרישות תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות לפי דרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה פועלים לפי התקן כאמור;

(2) (א) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית - דרישות תקינה כאמור, וכן ימסור המבקש הצהרה בכתב כי הדגם משווק בארצות-הברית שמונה חודשים לפחות במועד הגשת הבקשה, וכי לא פורסמה לגביו באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות הפדרלי של ארצות הברית (NHSTA ) הודעת החזרה מהשוק (Recall ) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, או הודעה בדבר חקירה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום הודעות כאמור ובדיקתן, ובכלל זה דרכים נוספות או חלופיות לפרסום או לבדיקה כאמור.

(ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (א), לעניין דגם מוצר תעבורה כאמור באותה פסקת משנה המיוצר מחוץ לארצות הברית ואינו מיובא ממנה, על המייבא להוכיח כי המוצר יוצר במפעל שבו הייצור הסדרתי של אותו מוצר תואם לאב–טיפוס של המוצר;

(3) לעניין דגם מוצר תעבורה שסומן עליו או על גבי אריזתו כי יש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית - דרישות התקינה האירופית;

(4) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שאינו תקן רשמי, שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה - דרישות תקן כאמור;

(5) לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה או תקנים כאמור בפסקאות (1) עד (4) - דרישות איכות ובטיחות שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;

(6) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית - דרישות התקינה האמורות, ובלבד שהשר, באישור הוועדה, קבע דגמים של מוצרי תעבורה שיש לגביהם דרישות תקינה קנדית, שיהיה ניתן לייבאם אם הם עומדים באותן דרישות תקינה ואת דרכי הוכחתן; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע כי הוראות סימן זה יחולו על דגמי מוצרי התעבורה האמורים, בהתאמות ובשינויים כפי שיקבע.

(ב) הוכחת עמידתו של דגם מוצר תעבורה בדרישות כאמור בסעיף קטן (א) תהיה כמפורט להלן:

(1) לעניין דגם מוצר תעבורה מקורי - באמצעות סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו, שקבע כדין יצרן הרכב, המזהה את היצרן, או באמצעות הצגת אישור מיצרן הרכב, או תעודה ממעבדה מוכרת אירופית, ממעבדה מוכרת אמריקאית או ממעבדה מוסמכת לרכב, בדבר עמידתו של הדגם בדרישות המפרט של יצרן הרכב;

(2) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אירופית כאמור בסעיף קטן (א) - באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב שהוסמכה לעניין זה;

(3) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי כאמור בסעיף קטן (א) - באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;

(4) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא מיובא מארצות הברית - באמצעות אחת מאלה: הצהרת יצרן מוצר התעבורה, תעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית או תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;

(5) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא לא מיובא מארצות הברית - באמצעות תעודה מאחת מאלה: מעבדה מוכרת אירופית, מעבדה מוכרת אמריקאית או מעבדה מוסמכת לרכב;

(6) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שסומן עליו לפי דרישות תקינה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) - באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;

(7) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקן ישראלי שאינו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א) - באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;

(8) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שנקבעו לגביו דרישות איכות ובטיחות לפי סעיף קטן (א) - באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב או בדרך אחרת שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;

(9) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית - בהתאם להוראות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) נוסף על האמור בסעיף זה, אדם זכאי לייבא צמיגים אם ממועד ייצור הצמיג טרם חלפו כמה חודשים, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין ייבוא צמיגים, ובכלל זה הוראות שונות לעניין ייבוא ממקומות שונים, וסייגים או תנאים חלופיים לדרישות התקינה ולדרכי ההוכחה הקבועות בסעיף זה.

(ב) לא ייבא אדם מוצר תעבורה שחלה על ייבואו חובת רישוי לפי חוק זה בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון או בניגוד לתנאי הרישיון.

(ב) המנהל רשאי לאשר בקשה לפטור לפי סעיף קטן (א), בהחלטה מנומקת בכתב, אם שוכנע כי דגם מוצר התעבורה שמבקשים לייבאו זהה לדגם שיובא כדין והוכח לגביו כי הוא עומד בדרישות התקינה.

(1) מוצרי התעבורה מיועדים לשימוש אישי או משפחתי, ואם הוא עוסק - לשימוש עסקי- עצמי;

(2) מוצרי התעבורה הם מסוג שקבע השר בצו מבין מוצרי התעבורה שנקבעו לפי סעיף 108;

(3) מוצרי התעבורה עומדים בדרישות תקינה לפי סעיף 109(א), ככל שישנן; הוכחת עמידתם של מוצרי התעבורה בדרישות התקינה תהיה בהתאם להוראות אלה:

(א) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי וחלה על המוצר חובת עמידה בדרישות תקן רשמי בהתאם להוראות סעיף 9(א)(1) לחוק התקנים -

(1) אם התקן הרשמי מבוסס על דרישות תקינה אירופית, אמריקאית או קנדית לפי סעיף 109 (א), ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות - באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקש להעביר את המוצר למעבדה מאושרת לשם קבלת אישורה;

(2) אם אין לגבי דגם המוצר סימון או מידע אחר בכתב כאמור בפסקת משנה (1) - באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת;

(ב) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי אך המוצר פטור מחובת העמידה בדרישות התקן הרשמי בהתאם להוראות סעיף 9(א)(2) לחוק התקנים - באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;

(ג) לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי -

(1) אם יש לגבי דגם המוצר דרישות תקינה אירופית, אמריקאית או קנדית לפי סעיף 109(א), ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות - באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;

(2) אם אין לגבי דגם המוצר כאמור בפסקת משנה (1) סימון או מידע אחר בכתב כאמור באותה פסקת משנה - באמצעות אישור מאת מעבדה מוסמכת לרכב, אלא אם כן קבע השר בצו לגבי סוג מוצר התעבורה כאמור כי הוכחת עמידתו בדרישות התקינה תהיה באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא.

(4) המבקש הצהיר בכתב כי מוצרי התעבורה יותקנו ברכב במוסך שקיבל רישיון להפעלת מוסך, אלא אם כן לפי חוק זה לא נדרש להתקינו במוסך;

(5) (נמחקה).

(א1) (1) השר רשאי לפטור, בצו, סוג מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א)(3)(ג) מהוכחת עמידה בדרישות התקינה כאמור באותו סעיף קטן.

(2) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, רשאי לקבוע כי הוכחת עמידתו של סוג מוצר תעבורה בדרישות תקינה לפי סעיף קטן (א)(3), הנעשית באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא לפי אותו סעיף קטן, תהיה באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת או מעבדה מוסמכת לרכב, כפי שיקבע לפי העניין.

(3) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים ונסיבות שבהתקיימם יראו מוצרי תעבורה המיובאים בכמות כאמור בסעיף קטן (א) כמוצרים שאינם מיובאים לשימוש אישי או משפחתי.

(ב) המבקש לייבא מוצרי תעבורה לצורכי מוסד לימוד זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי סעיף 110, לפי העניין, לייבוא מוצרי תעבורה במספר הנדרש לצורכי מוסד הלימוד, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), בשינויים המחויבים.

(ג) לא ייבא אדם מוצר תעבורה לפי סעיף זה למטרת מכירתו לאחר.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה משומשים -

(1) לצורך התקנתם ברכב אספנות כמשמעותו לפי פקודת התעבורה, בתנאים שתקבע ברישיון;

(2) מסוג שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בתנאים שתקבע ברישיון.

(ג) בסעיף זה, "מוצר תעבורה" - כהגדרתו בסעיף 2.

(1) לרשותו מקום מתאים לאחסון של מוצרי תעבורה כפי שקבע השר, לפי סוג מוצר התעבורה; ואולם מצא המנהל כי בשל מאפייני פעילותו של מבקש הרישיון אין צורך במקום אחסון כאמור, רשאי הוא לפטור מבקש רישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, מהחובה לפי פסקה זו, ובלבד שקבע ברישיון תנאים חלופיים להבטחת בטיחות הסחר במוצר התעבורה; פטור לפי פסקה זו יכול שיינתן לעניין סוג מוצר תעבורה; מתן פטור לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המשרד;

(2) הוא איש מקצוע שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן או שעומד לרשותו איש מקצוע כאמור:

(א) הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בסחר במוצרי תעבורה מהסוג שמבקש הרישיון מבקש לסחור בהם, או שהוא בעל תעודת מקצוע באחד או יותר ממקצועות רכב כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ולעניין בעל רישיון לסחר בצמיגים - הוא מנהל מקצועי של מוסך לתיקון צמיגים ואבובים או טכנאי מוסמך, או הנדסאי או מהנדס במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;

(ב) הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי תכנית בחינות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יראו את בעלי הרישיונות המפורטים להלן כבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:

(1) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;

(2) בעל רישיון יבואן מסחרי;

(3) בעל רישיון להפעלת מוסך;

(4) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה.

(ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין פטור מחובת רישיון לפי סעיף זה, ובכלל זה פטור לעניין סחר במוצרי תעבורה לסוגי רכב כפי שיקבע.

(ב) לא יסחר אדם במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש כאמור בסעיף 114(ב), אלא אם כן מוצר התעבורה מיועד לאחד או יותר מאלה:

(1) שימוש בחומר הגלם שממנו עשוי מוצר התעבורה;

(2) הרכבתו ברכב שאינו מיועד לנסיעה בדרך כהגדרתה בפקודת התעבורה;

(3) הרכבתו ברכב אספנות כמשמעותו לפי פקודת התעבורה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי חוק הגנת הצרכן, תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור באותו סעיף קטן - תחול התקופה הארוכה יותר;

(2) תקופת האחריות שייתן בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ללקוח לא תפחת מתקופת האחריות שנתן יצרן מוצר התעבורה או מי מטעמו;

(3) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לתת ללקוח אחריות למוצר התעבורה באמצעות חשבונית שהוא מוסר ללקוח לפי דין, ובלבד שכלל בחשבונית פרטים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע את גודל האותיות המזערי ואת אופן הצגת פרטי האחריות בחשבונית; הוראות לפי פסקה זו לא יחולו על מוצרי תעבורה שחלות עליהם הוראות לפי חוק הגנת הצרכן, לעניין אחריות ושירות לאחר מכירה.

(2) הוראות פסקה (1), למעט חובת סימון מספר קטלוגי ולמעט סימון לפי חוק הגנת הצרכן של שם היצרן או סמלו המסחרי, לא יחולו על בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לגבי מוצרי תעבורה המשמשים לייצור הרכב.

(3) השר רשאי לקבוע כי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יהיה פטור מחובת הסימון של מספר קטלוגי ודרישות תקינה כאמור בפסקה (1), בתנאים ולגבי סוגי מוצרי תעבורה שיקבע.

(ב) מועד הסימון של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בהתאם לדרישות התקינה המנויות בסעיף 109, אם נקבעו בהן הוראות לעניין מועד הסימון; לא נקבעו הוראות כאמור בדרישות התקינה - תחול חובת הסימון לאחר ייבוא המוצר ולכל המאוחר טרם שיווקו לצרכן, אך בעל הרישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לסמן את מוצר התעבורה לפני ייבואו; על אף האמור, סימון המספר הקטלוגי וסימון לפי חוק הגנת הצרכן של שם היצרן או סמלו המסחרי, על גבי מוצר תעבורה מיובא, ייעשו לפני ייבואו.

(1) בעל הרישיון או מעבדה מוסמכת לרכב יודיעו על כך למנהל;

(2) המנהל יודיע לכלל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה על הליקוי הבטיחותי, ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד וכן באתר אינטרנט נוסף העוסק בענף הרכב שהגישה אליו פתוחה לציבור הרחב;

(3) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שקיבל הודעה כאמור בפסקה (2) יחדל מיד עם קבלת ההודעה לשווק את מוצר התעבורה, יפעל במאמץ סביר לאתר את בעלי כלי הרכב שבהם הותקן המוצר האמור ויזמנם אליו לשם החלפתו בלא תשלום, לרבות פירוק המוצר הלקוי והתקנת מוצר תקין במקומו.

(1) הודעה על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה שהוא משווק כאמור בסעיף 122;

(2) מידע בנוגע אליו ולמוצרי התעבורה שהוא משווק, ובכלל זה את המחיר הכולל של מוצר התעבורה לצרכן, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

(ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את רשימת אתרי האינטרנט, כפי שימסרו לו בעלי הרישיונות לסחר במוצרי תעבורה.

(ג) המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מהוראות לפי סעיף זה.

(ד) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה בהתאם להיקף פעילותם, כפי שיקבע.

(1) לרשותו מקום המתאים להפעלת אותו סוג מוסך ולחניית כלי הרכב המטופלים במוסך, והמאפשר תנאים הולמים לעובדי המוסך, כפי שקבע השר;

(2) לרשותו ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת אותו סוג מוסך, כפי שקבע השר;

(3) לרשותו מנהל מקצועי של מוסך המתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוכח בו בשעות מתן השירות לציבור; השר רשאי לקבוע כי במוסכים מסוג שקבע, יהיה מנהל מקצועי בהתאם לסוג הרישיון להפעלת מוסך, וכן רשאי הוא לקבוע היקף עבודה או מספר עובדים במוסך, שבהתקיימם יעמדו לרשות המוסך מספר מנהלים מקצועיים כפי שיקבע;

(4) לרשותו ממלא מקום אחד לפחות למנהל המקצועי של המוסך, מבין עובדיו, שאישר המנהל לפי סעיף 143(ג).

(ב) השר, באישור הוועדה, יקבע פעולות ברכב, סוגי פעולות ברכב או נסיבות לביצוען, שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, לא יחול האיסור הקבוע בסעיף קטן (א).

(1) הוא בעל רישיון להפעלת מוסך;

(2) הוא בעל יכולת מקצועית וציוד או סוגי ציוד מתאימים לטיפול בתוצר הרכב שלגביו הוגשה הבקשה, והכול כפי שקבע השר.

(1) שם המוסך ומספר רישיונו;

(2) סוג המוסך בהתאם לרישיון להפעלת מוסך שניתן לו;

(3) אם הוא מוסך מומחה - התוצר שהוא מתמחה בטיפולו בהתאם לרישיון להפעלת מוסך מומחה שניתן לו לפי סעיף 129;

(4) המחיר הכולל של שעת עבודה במוסך, במטבע ישראלי.

(ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את הגודל המזערי של השלט כאמור בסעיף קטן (א) ואת גודל האותיות המזערי אשר יופיעו עליו, והוא רשאי לקבוע בדרך האמורה הוראות נוספות לעניין שלט כאמור, ובכלל זה פרטים נוספים שייכללו בו.

(ג) בעל רישיון להפעלת מוסך לא יציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון הפעלת המוסך שניתן לו.

(1) בפרסומים של בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה לפי סעיף 125;

(2) אצל מוסכי השירות של יבואן מסחרי המייבא כלי רכב מתוצר הרכב הנוגע בדבר;

(3) אצל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ביצוע פעולה ברכב, במסגרת אחריות בשיעור כאמור בסעיף 49(ג), במסגרת טיפול בתקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר לפי סעיף 59(ב).

(ג) בסעיף זה -

(2) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שייכללו בהצעת המחיר.

(3) הוראות סעיף זה יחולו גם אם גורם אחר, לרבות מבטח כהגדרתו בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, הוא שיישא בתשלום בעד ביצוע הפעולות ברכב כאמור, כולן או חלקן.

(ב) הצעת מחיר תינתן לראשונה ללקוח במסמך מודפס או בהודעת דואר אלקטרוני (בסעיף קטן זה - הצעת מחיר ראשונה); בעל רישיון להפעלת מוסך רשאי, בהסכמת הלקוח, לעדכן את הצעת המחיר שנתן גם באמצעים אלקטרוניים או טכנולוגיים אחרים, ובלבד שיעדכן בהתאם לכך, בהקדם האפשרי, את הצעת המחיר הראשונה שנתן.

(ג) בעל רישיון להפעלת מוסך יספק ללקוח את מוצרי התעבורה שפורטו בהצעת המחיר והוסכמו עם הלקוח.

(ד) בעל רישיון להפעלת מוסך יעביר למנהל, לפי דרישתו ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נמסרה לו הדרישה, וכן במועדים ובאופן שיקבע השר, העתקים מהצעות מחיר ומחשבוניות שנתן ללקוחותיו.

(ה) בעל רישיון להפעלת מוסך ישמור הצעות מחיר שנתן ללקוחותיו, ובכלל זה הצעות מחיר מעודכנות כאמור בסעיף קטן (ב), במשך שנה מיום נתינתן.

(1) לרשותו רכב שיש בו מקום לנשיאת ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת מוסך נייד, והציוד או סוגי הציוד עומדים בדרישות שקבע השר;

(2) הוא מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לבצע פעולות ברכב המבוצעות במוסך נייד לפי סעיף קטן (ב), או שהוא מעסיק מנהל מקצועי של מוסך שיש לו רישיון כאמור ועומד לרשות המוסך הנייד בכל שעות פעילותו של המוסך.

(ב) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן שירותים אלה בלבד, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה:

(1) תיקוני חירום לרכב;

(2) חילוץ רכב עד להגעתו למוסך;

(3) שירותי תחזוקה לצמיגים בהתאם לדרישות בטיחות, ובלבד שלא יינתנו בשול הדרך.

(ג) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יציין על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים "מוסך נייד" ואת מספר הרישיון של המוסך.

(ד) על מוסך נייד ועל בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יחולו הוראות לפי סעיפים 133, 134 ו–139, בשינויים המחויבים.

(1) הוא תושב ישראל;

(2) הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף מסוג שקבע השר;

(3) הוא אחד מאלה:

(א) מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;

(ב) הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;

(ג) טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, שסיים בהצלחה קורס ניהול עסקי במסגרת לימודי ההסמכה כטכנאי או במסגרת קורס לניהול מקצועי של מוסך, ובלבד שהמנהל אישר את תכניות הלימודים של אותם קורסים, לאחר התייעצות עם מנהל האגף להכשרה מקצועית והמועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי סימן ג' (בפרק זה - קורסים מקצועיים);

(ד) בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, או תעודה אחרת שקבע השר, וכן תעודות גמר בקורסים מקצועיים, והכול כפי שקבע השר;

(4) הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי סעיף 137 או קיבל פטור לפי אותו סעיף.

(ב) השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות לניהול מקצועי של מוסך בהתאם לסוג המוסך.

(ב) השר יקבע את סדרי הבחינות כאמור בסעיף קטן (א), דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך.

(ג) המנהל רשאי לתת הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב לשם יישום ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך, ובלבד שלא ייתן הוראות כאמור אלא בעניינים שאין לגביהם הוראות של יצרן הרכב; המנהל יפרסם הוראות שנתן לפי סעיף קטן זה באתר האינטרנט של המשרד ויפיץ אותן לבעלי הרישיונות המורשים לבצע את אותן פעולות.

(ב) בעל רישיון להפעלת מוסך לא ימסור רכב ללקוח אלא אם כן ניתן אישור המנהל המקצועי של המוסך לפי סעיף קטן (א).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון להפעלת מוסך לא ייתן שירות רכב במוסך אם המנהל המקצועי של המוסך נעדר מהמוסך לתקופה העולה במצטבר על 60 ימים לפחות בשנה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים.

(ג) המנהל לא יאשר לאדם לשמש כממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך, אלא אם כן אותו אדם הוא בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך או שמתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה (בסעיף זה - תעודת המקצוע);

(2) תעודת המקצוע מתאימה לסוגי הרישיונות לפי סעיפים 127, 129 ו–136;

(3) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודה במוסך בהתאם לתעודת המקצוע;

(4) המנהל המקצועי של המוסך הצהיר בכתב כי לאותו אדם יש יכולת מקצועית, ניסיון והכשרה מספיקים כדי למלא את מקומו.

(ד) השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן ממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך יהיה פטור מקיום התנאים כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, בהתחשב בין השאר בסוג המוסך, במספר העובדים במוסך, בהיקף העבודה המתבצעת במוסך או בסוג הפעולות ברכב המתבצעות בו.

(ה) בעל רישיון להפעלת מוסך ינהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך העולה על יום עבודה אחד; רישום כאמור יישמר במשך שנה; המנהל רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת מוסך להעביר לו, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, מידע על היעדרותו מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך כאמור.

(1) שלושה עובדים של המשרד, ובהם אישה אחת לפחות, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;

(2) עובד של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי המלצת שר הכלכלה והתעשייה;

(3) שלושה בעלי רישיון לניהול מקצועי של מוסך, ובהם אישה אחת לפחות, לפי המלצה של הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי רישיון להפעלת מוסך.

(ב) השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות סימן זה.

(ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.

(ד) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

(ה) על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 62 עד 66, לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

(1) לייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:

(א) קביעת הוראות לפי סעיף 13(ב), לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים;

(ב) קביעה של תכנית בחינות לשם קבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי סעיף 137, תכנית לימודים לקורס ניהול מקצועי ולקורס ניהול עסקי כאמור בסעיף 136, ותכניות להשתלמויות מקצועיות למנהלים מקצועיים של מוסכים;

(ג) קביעת הוראות מקצועיות לפי סעיף 139;

(2) לבחון את המועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך, בעצמה או באמצעות בוחנים שהסמיכה לכך, בבחינות כאמור בסעיף 137.

(ב) על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה, יחולו הוראות חוק העונשין, הנוגעות לעובדי הציבור.

(ג) השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.

(ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 145(א); במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.

(ג) המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.

(ד) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

(1) הוא תושב ישראל;

(2) הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף לרכב נוסעים שהוא רכב פרטי מסוג M 1;

(3) הוא אחד מאלה:

(א) מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;

(ב) הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;

(ג) טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;

(ד) בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, וכן יש לו אחת מתעודות אלה:

(1) תעודה המעידה שסיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך;

(2) תעודה המעידה שסיים 11 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך, וכן רישיון לניהול מקצועי של מוסך מסוג מכונאות רכב או סוג אחר שקבע השר;

(3) תעודת הסמכה תקפה של קצין בטיחות לפי פקודת התעבורה;

(4) הוא סיים בהצלחה קורס שמאות רכב שתכנית הלימודים שלו נקבעה בידי המנהל ואושרה בידי האגף להכשרה מקצועית;

(5) הוא סיים התמחות בת שנה אחת בתחום שמאות רכב בהתאם לכללים לפי סעיף 152, לאחר שעמד בהצלחה בבחינות לפי סעיף 151.

(ב) על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה יחולו הוראות חוק העונשין, הנוגעות לעובדי הציבור.

(ג) השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.

(ב) השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.

(ב) מצא המנהל כי שומה שנבדקה לפי סעיף קטן (א) לא נערכה בהתאם להוראות המקצועיות, יורה על תיקון השומה או על ביטולה, לאחר שנתן לשמאי הרכב הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ג) שמאי רכב רשאי, בתוך 21 ימים מיום שחתם על שומת רכב שהוגשה לרשות הרישוי לפי דין, לבקש מהמנהל לתקן או לשנות את השומה, ובלבד שהגיש את בקשתו לא יאוחר מ–90 ימים מהמועד שבו נגרם הנזק לרכב שלגביו בוצעה השומה.

(ד) החליט המנהל לתקן או לשנות שומת רכב לפי סעיף קטן (ג), והדבר מחייב עדכון או ביטול של רישיון הרכב שלגביו בוצעה השומה, יודיע על כך בלא דיחוי לרשות הרישוי, לבעל הרכב ולשמאי הרכב שערך את השומה.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מקום עריכתה של שומת רכב שאינה שומת רכב כאמור בסעיף קטן (א), הנערכת מחוץ למוסך.

(ב) השר, באישור הוועדה, יקבע מעשים או מחדלים המהווים השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב כאמור בסעיף קטן (א).

(1) שלושה עובדים של המשרד, בעלי ניסיון ומומחיות מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;

(2) שלושה שמאי רכב, לפי המלצה של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי הרכב;

(3) נציג של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, לפי המלצת הממונה;

(4) נציג משטרת ישראל, לפי המלצת ראש אגף התנועה במשטרת ישראל;

(5) נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם בסעיף 31(א) לחוק הגנת הצרכן, שהוא בעל ידע בתחום שמאות הרכב או בתחום הרכב, או בעל ידע משפטי באחד מתחומים אלה.

(ב) השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות סימן זה.

(ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.

(ד) המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה אשר ייעצו לה בכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה.

(ה) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

(ו) על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 62 עד 66, לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

(1) סירוב לתת רישיון לשמאות רכב, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי סעיפים 8 ו–10;

(2) קביעת הוראות לפי סעיף 13(ב), לעניין שמאי רכב;

(3) קביעה של תכניות הבחינות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב לפי סעיף 151, תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי סעיף 149(4), ותכניות להשתלמויות מקצועיות לשמאי רכב;

(4) קביעת הוראות מקצועיות לפי סעיף 153.

(ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה לפחות יושב ראש המועצה ושני חברי מועצה נוספים; היו הדעות שקולות, תכריע דעת היושב ראש.

(ג) דנה המועצה בנושא קביעת תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי סעיף 149(4), תזמין לישיבה נציג ממשרד הכלכלה והתעשייה.

(ד) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;

(2) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במהלך עיסוקו בשמאות רכב;

(3) פעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בניגוד להוראות לפי סעיף 13, או בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי אותו סעיף;

(4) הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב;

(5) לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי סעיף 14;

(6) פעל בניגוד להוראות לפי סעיף 153;

(7) ערך שומת רכב בניגוד להוראות לפי סעיף 156;

(8) לא הפעיל שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי בעת עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות סעיף 158;

(9) השפיע על שמאי רכב אחר בעריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי סעיף 159(ב).

(ב) חברי ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם:

(1) מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;

(2) עובד המדינה, בעל מומחיות בתחום הרכב, שהוא בעל תפקיד בכיר במשרד ואינו המנהל;

(3) שמאי רכב בעל ותק של שבע שנים לפחות שאינו עובד המדינה, לפי המלצת המועצה המייעצת לעניין שמאי הרכב שמונתה לפי סימן ב' (בסעיף זה - המועצה), ואם לא המליצה המועצה כאמור בתוך 45 ימים מיום פניית השר - שמאי רכב כאמור לפי החלטת השר.

(ג) לא ימונה חבר המועצה לחבר ועדת המשמעת, בטרם חלפה שנה מתום כהונתו כחבר המועצה.

(ד) השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף זה.

(ה) הודעה על מינוי חברי ועדת המשמעת תפורסם ברשומות.

(1) הוא הורשע בפסק דין סופי, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת המשמעת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר בוועדת המשמעת; לעניין זה, "הורשע" - לרבות מי שבית משפט קבע כי ביצע את העבירה;

(2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן פסק דין בעניין;

(3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שהוא ממלא.

(ב) השר רשאי, בהודעה בכתב, להעביר חבר ועדת המשמעת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:

(1) הוא חדל למלא אחר תנאי הכשירות לפי סעיף 164(ב);

(2) התקיים בו האמור בסעיף 166(1), (2) או (3);

(3) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(4) התקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת.

(ב) קובלנה נגד שמאי רכב תוגש לוועדת המשמעת בידי תובע.

(ג) תובע רשאי לחקור תלונות על עבירות משמעת של שמאי רכב.

(ד) לשם ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך תובע.

(ה) נוכח תובע כי יש ראיות לכאורה לכך ששמאי רכב עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להגשת קובלנה.

(ב) נקבל רשאי לבקש מוועדת המשמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שהוא, לטענתו, חומר בירור ולא הועמד לעיונו.

(ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד.

(ד) בעת הדיון בבקשה יהיה יושב ראש ועדת המשמעת רשאי לעיין בחומר שבמחלוקת, אם ראה בכך צורך.

(ה) על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערער בתוך 15 ימים לפני בית משפט מחוזי שידון בערעור בדן יחיד.

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, או כדי לאפשר עיון בחומר כאמור בסעיף קטן (א), שאי–גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

(ז) לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה חומר כאמור בסעיף קטן (א), אם לא ניתנה לנקבל או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב, או חומר שאי–גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

(ב) החליט תובע שהופנתה אליו תלונה כי אין מקום להגיש קובלנה על פיה, יודיע על כך למתלונן בהודעה מנומקת.

(ג) הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשת הקובלנה בעניין, ועל החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, אם המתלונן לא נכח בשעת מתן ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים שיירשמו.

(1) סניגורו של הנקבל התייצב במקומו;

(2) הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת לאחר שהוזהר כי אם ייעדר בלא סיבה מספקת תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו שלא בפניו.

(ב) הליכים כאמור בסעיף קטן (א) שהתקיימו שלא בנוכחות הנקבל יובאו לידיעתו בדרך שתורה ועדת המשמעת.

(ג) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הדיון בעבירת משמעת כאמור בסעיף 163(4) יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור באותו סעיף, כולו או חלקו, נאסר לפרסום.

(ה) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו לפי בחירתו יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו.

(ו) ועדת המשמעת רשאית לאפשר לאדם שאינו הקובל או הנקבל להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות, כולו או חלקו.

(ז) על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום המפורטות בסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בשינויים המחייבים.

(ב) הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

(ג) ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע שר המשפטים כי על ועדת המשמעת יחולו חלק מדיני הראיות כפי שיקבע.

(ד) הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו נקבל.

(ב) דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (א) לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.

(ג) על אף האמור בסעיף 177, החלטה במותב חסר שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

(ב) צורף ממלא המקום כאמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת להמשיך בדיון מהשלב שאליו הגיעה בהרכבה הקודם אם סברה שלא ייגרם עיוות דין, לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליטה הוועדה להמשיך בדיון, רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה בהרכבה הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה, או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.

(ג) על אף האמור בסעיף 177, החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

(ב) לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.

(ג) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.

(ד) על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות חבר הוועדה, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה.

(ה) נמנע מחבר ועדת המשמעת להמשיך ולהשתתף בדיון בשל החלטה לפי סעיף קטן (ג), יחולו הוראות סעיף 178.

(1) לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;

(2) להזהיר או להשביע עד בהתאם לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980;

(3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לתת צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לשם גביית עדות;

(4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.

(ב) דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בשינויים המחויבים.

(ג) הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) קנס בסכום שלא יעלה על הסכום כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין;

(4) התניית המשך העיסוק בשמאות הרכב או בתחומי פעילות מסוימים במסגרת העיסוק האמור, בכך שהנקבל יעבור השתלמות מקצועית או יחויב בתקופת ניסיון;

(5) התליית הרישיון לתקופה שלא תעלה על חמש שנים או הגבלתו לתקופה כאמור לתחומי פעילות מסוימים;

(6) ביטול הרישיון.

(ב) מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(6), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.

(ב) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת על–תנאי, לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה - תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (בסעיף זה - עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.

(ג) תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על–תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

(1) לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או למתלונן בסכום שתורה המשמעת ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו באופן טרדני או קנטרני;

(2) לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או לנקבל בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;

(3) לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שהתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

(ב) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף 184(2) רשאי מתלונן לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.

(ג) על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.

(ד) (1) אין בהגשת ערעור כדי למנוע או לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור - אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת.

(2) על החלטת ועדת המשמעת לפי פסקה (1) רשאים הנקבל והתובע לערער לבית משפט מחוזי בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת המשמעת רשאית להעמיד לעיון הציבור את החלטתה, כולה או חלקה, כאמור באותו סעיף קטן, בציון פרטים מזהים, בדרך ולתקופה קצובה כפי שתורה ולאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה, בין השאר, את הפגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי ואת הצורך באזהרת הציבור.

(ג) הורתה ועדת המשמעת על פרסום החלטתה באתר האינטרנט של המשרד בציון פרטים מזהים, תיישם אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע ככל האפשר את אפשרות העיון בפרטים המזהים שפורסמו לאחר תקופת הפרסום.

(ד) החלטות ועדת המשמעת לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור - כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.

(ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי סעיף 185.

(ו) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי עיון בהחלטות ועדת המשמעת.

(ב) הוגש כתב אישום נגד שמאי רכב בשל מעשה או מחדל המשמש גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי.

(ב) לא יתלה המנהל רישיון לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ג) הותלה רישיונו של שמאי רכב לפי סעיף זה, וועדת המשמעת החליטה להתלות את רישיונו לפי סעיף 182(א)(5), תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה לפי החלטת ועדת המשמעת כאמור.

(ב) שמאי רכב שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי פעולותיו בשמאות רכב לפני ההתליה או במהלכה.

(ב) ועדת המשמעת רשאית להטיל על מתמחה בשמאות רכב שעבר עבירת משמעת התראה או נזיפה או לפסלו מקבלת רישיון לשמאות רכב לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות; היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, רשאית ועדת המשמעת גם להורות על ביטול ההתמחות, כולה או חלקה, או על ביטול בחינה.

(ג) פסלה ועדת המשמעת מתמחה בשמאות רכב מקבלת רישיון לשמאות רכב לצמיתות, לא יגיש המתמחה בקשה לקבלת רישיון כאמור לפני שחלפו שבע שנים מיום הפסילה.

(1) ההוראות לפי חוק זה;

(2) הוראות לפי חוק הגנת הצרכן, לעניין רכב ומוצר תעבורה.

(ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה ולדיני הגנת הצרכן, כפי שהורה המנהל;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.

(ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

(ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי חוק הגנת הצרכן, לעניין רכב ומוצר תעבורה.