פרק _':  ביטחון

מטרות

1.  

פרק זה נועד לקבוע הוראות שיהוו בסיס לקביעת תקציב הביטחון בחוקי התקציב כמפורט בחוק זה, במטרה ליישם תכנית רב שנתית לצבא הגנה לישראל, למקד את פעילות הצבא בליבת עיסוקו ולעודד התייעלות במערכת הביטחון.

הגדרות

2.  

"אזרוח" - העברת משימות ותפקידים שבוצעו על-ידי חייל בשירות קבע למי שאינו חייל בשירות קבע;

"גמלאות" - גמלה לפי חוק שירות הקבע או לפי תקנות שהוצאו מכוחו לפי סעיף 67ו כנוסחו בפרק זה;

"מדד המחירים לצרכן" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"מדד שכר ממשלה מרכזית" - מדד שכר ממשלה מרכזית כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"וותק" - וותק בשל שירות קבע בצבא הגנה לישראל בפועל;

"חוק שירות הקבע" - חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985;

"חייל" - חייל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, המשרת לפי התחייבות לשירות קבע;

"חיילים במתכונת העסקה מיוחדת" - כל אחד מאלה:

(1) "חיילים בעלי תקן ייחודי" - חיילים המאיישים תפקיד שהתקן שלו ממומן על-ידי גורם מחוץ לצבא-הגנה לישראל;

(2) "חיילים בשירות חובה בתנאי קבע" - מי שמשרת שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 ומזוכה בתנאי קבע;

(3) "חיילים בשירות מילואים בתנאי קבע" - חייל מילואים, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, אשר התנדב לשירות מילואים בתנאי קבע;

(4) "חיילים בשירות סדיר נוסף" - מי שחייב בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, אשר התנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, לפי סעיף 17(ב) לחוק האמור;

"השרים" - שר האוצר ושר הביטחון.

"קצבת גישור" - כמשמעותה בחוק שירות הקבע;

"שכר" - תשלום שמשלם צבא הגנה לישראל או משרד הביטחון למשרת קבע או לאזרח עובד צה"ל בעד שירות או עבודה או בעד סיום שירות או עבודה, למעט גמלאות, וכן תשלומים והחזרי הוצאות המפורטים בתלוש המשכורת, ולרבות תשלומי מיסים, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, והפרשות מעסיק לקרן השתלמות, לקופת גמל לקצבה, לקרן פנסיה, לקופת ביטוח או לקופת גמל.

כוח אדם

3.  

סך שיאי כוח האדם שייקבעו בחוקי התקציב לשנים 2017 עד 2020 לא יעלה על המספרים שיקבעו השרים בצו.

סך ימי שירות של חיילים לשנת 2017

4.  

מספר ימי השירות של חיילים, שישולם תמורתם שכר, למעט ימי שירות של חיילים במתכונת העסקה מיוחדת, בשנת 2017 כשהוא מחולק ב-365 יום, לא יעלה על המספר שיקבעו השרים בצו.

מספר חיילים בדרגת אלוף משנה ורב סרן

5.  

(א)  מספר החיילים בדרגת אלוף משנה ומעלה, החל משנת 2017 ועד שנת 2040, לא יעלה על המספרים שיקבעו השרים בצו.

(ב) מספר החיילים בדרגת רב סרן, החל משנת  2023 ועד שנת 2040 שלהם וותק שעולה על 14 שנים לא יעלה על המספרים שיקבעו השרים בצו.

מכסות פרישה שנתיות של חיילי קבע

6.  

(א)  מספר החיילים שיפרשו בכל שנה ויהיו זכאים לקצבה לפי חוק שירות הקבע, לרבות קצבת גישור החל משנת 2017 ועד לשנת 2040 לא יעלה על המספרים שקבעו השרים בצו (להלן - מכסות פרישה שנתיות).

(ב) ראש המטה הכללי יהא רשאי להעביר יתרת מכסת פרישה שנתית שלא נוצלה בשנה מסוימת למכסת הפרישה השנתית של השנה העוקבת, ובלבד שהעברת יתרת מכסה כאמור החל משנת 2024 ועד לשנת 2040, לא תעלה על 10% מהמכסה שקבעו השרים בצו לגבי קצינים או נגדים, לפי העניין, בשנה החולפת, אלא אם כן ניתן לכך אישור שר האוצר.

אזרוח משרות

7.  

(א)  החל משנת 2017 עד לשנת 2023 ראש המטה הכללי יעשה את כל הפעולות הנדרשות לשם אזרוח 32 משרות קבע לפחות בכל שנה שמאוישות על ידי חיילים שלהם וותק שעולה על 14 שנים, מתוך רשימת המקצועות שקבעו השרים בצו.

(ב) אזרוח משרות לפי סעיף קטן (א)  למשרות של עובדי משרד הביטחון לא יעלה על שיעור של 10% מסך המשרות שמיועדות לאזרוח לפי סעיף קטן (א); יתר המשרות יאוזרחו למשרות בתקן של אזרחים עובדי צה"ל.

(ג)  שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את רשימת המקצועות שיקבעו השרים בצו.

תקציב שכר

8.  

(א)  תקציב השכר של צבא הגנה לישראל בשנים 2017 עד 2020 לא יעלה על הסכומים שקבעו השרים בצו.

(ב) תקציב השכר של אזרחים עובדי צה"ל בשנים 2017 עד 2020 לא יעלה על  2.2 מיליארדי ש"ח בשנה.

(ג)  תקציב השכר שבסעיפים קטנים (א) ו- (ב) יוצמד למדד שכר ממשלה מרכזי בהתאם לשינוי המדד ביחס לשנת 2015.

תקציב גימלאות

9.  

(א)  תקציב הגימלאות של צבא הגנה לישראל בשנים 2017 עד 2020 לא יעלה על הסכומים שקבעו השרים בצו.

(ב) תקציב הגימלאות שבסעיף קטן (א) יוצמד למדד המחירים לצרכן לשינוי המדד ביחס לשנת 2015.

תקציב שנים 2021 עד 2025

10.   

(א)  סעיפים 8 ו- 9 יחולו גם לגבי תקציב צבא ההגנה לישראל לשנים 2021 עד 2025, בהתאם לאומדנים שקבעו השרים בצו.

(ב) השרים רשאים לתקן בהסכמה בצו את המספרים שקבעו לפי סעיפים 8 ו-9 לגבי שנים 2021 עד 2025. 

צווים

11.   

צווים לפי חוק זה לא יפורסמו ברשומות או בכל פרסום פומבי אחר.

ביצוע ותקנות

12.   

השרים ממונים על ביצועו של חוק זה והם רשאים בהסכמה להתקין תקנות לביצועו.

תיקון חוק שירות בטחון

13.   

בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986[1] (בפרק זה - חוק שירות הביטחון), בסעיף 15, בפסקה (1), במקום "שלושים ושניים" יבוא "שלושים". 

תחילה

14.   

תחילתו של סעיף 15 לחוק שירות הביטחון, כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, ביום ט' בסיוון התש"פ (1 ביוני 2020).

תיקון חוק שירות הקבע

15.   

בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (בפרק זה - חוק שירות הקבע) -

(1) בסעיף  10 -

(א)  בסעיף קטן (א), במקום פסקה (5) יבוא:

"(5) מי שהרמטכ"ל הורה על פיטוריו משירות קבע מסיבה שאינה מנויה בפסקאות (2) עד (4), לאחר שהשלים עשר שנות שירות קבע לפחות, והוא אחד מאלה:

(א)  קצין שהגיע לגיל 42;

(ב) נגד שהגיע לגיל 47;

(ג)  נגד שהגיע לגיל 42 לפחות, אם אישר ראש אגף כוח האדם בצה"ל שמתקיימים בו התנאים שקבע שר הביטחון לאחר התייעצות עם שר האוצר; תנאים כאמור ייקבעו כך שגיל הפרישה הממוצע לנגדים לא יפחת מהגילאים שנקבעו לפי סעיף ___ בפרק ביטחון לחוק התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו- 2016.";

(ב) סעיף קטן (ג) - יימחק.

(2) בסעיף 13, במקום המילים "בחלק א'1 בתוספת השלישית בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף 10(ג)" יבוא "42 אם הוא קצין ו- 47 אם הוא נגד, אלא אם התקיימו בו התנאים שנקבעו לפי 10(א)(5)(ג) ";

(3) בסעיף 54(ב), במקום "הקבוע לגביו בחלק ד' בתוספת השלישית, בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף 10(ג)," יבוא "50 אם הוא קצין ו- 55 אם הוא נגד";

(4) בסעיף 67א, אחרי ההגדרה "קופת גמל לקצבה" יבוא:

""קצבת גישור" - תשלום חודשי מאוצר המדינה לחייל חדש החל ביום הראשון של כל חודש, בחודש השני שאחרי החודש שבו סיים את שירותו עד למועד שבו הוא יהיה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה, אך לא יאוחר ממועד הגיעו לגיל פרישת חובה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004[2]";

(5) במקום סעיף 67ו יבוא:

"קצבת גישור

67ו.

(א)  שר הביטחון ושר האוצר יקבעו בהוראת שעה בתקנות תנאים לתשלום קצבת גישור לחייל חדש שפוטר עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) והתקיימו בו התנאים שקבועים בסעיף 10(א)(5), ואשר הרמטכ"ל אישר את זכאותו לקצבת גישור לאחר שווידא כי פרישתו עומדת במכסת הפרישה שנקבעו לפי סעיף ___ בפרק ביטחון לחוק התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו- 2016.".

(ב) מצאו השרים כי ממוצע הקצבאות ששולמו לכלל הקצינים, לפי חוק זה, לרבות קצבת גישור,  החל מיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), לקצינים שפרשו בשנים אלו, עמד על 13,000 שקלים חדשים לחודש או פחות וכי החל מיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2025) ועד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), עמד ממוצע הקצבאות ששולמו לקצינים שפרשו באותה שנה על 12,000 שקלים חדשים או פחות, יאריכו בצו את הוראת השעה לתקופה נוספת בהתאם לנוסח שקבוע בתקנות או בשינויים שייקבעו.

(ג)  מצא שר האוצר כי ממוצע הקצבאות ששולמו לפי סעיף קטן (ב) עלה על הסכומים שמפורטים בו, יקבע שר האוצר עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) הסדר שווה ערך לתשלום קצבת גישור כך שממוצע תשלומי הקצבאות שמשולמים לקצינים מכוח חוק זה והתקנות לא יעלה על 12,000 שקלים חדשים.

(ד) שר הביטחון יקבע עד ליום ט' באב התשע"ז (1 באוגוסט 2017) קופת ביטוח לתשלום קצבת שאירים במקרה של פטירה של מי שמשולמת לו קצבת גישור, אם בשל אותו אירוע שאיריו אינם זכאים לקצבה ממקור אחר; אם בשל אותו אירוע זכאים השאירים לקצבה ממקור אחר, ישולם להם ההפרש שבין הקצבה שלה היה זכאי לפי הרישא לסעיף קטן זה לבין הקצבה שלה הוא זכאי ממקור אחר.

(ה) שר הביטחון יהיה רשאי לקבוע בתקנות כי חלק מתשלומי צבא הגנה לישראל בשל עמית, לפי סעיף 22 לחוק קופות גמל, ישויכו לצורך רכישת רכיב ביטוחי בעבורו על ידי צבא הגנה לישראל, אם המוצר שאותו בחר העמית לא כולל רכיב כאמור.

(ו) הסכומים שבסעיף זה יעודכנו בהתאם לשינוי במדד ביחס לשנת 2015.

(6) בתוספת השלישית -

(א)  בכותרת, המלים "10(א)(4) ו-(5) ו-(ג)", "13" ו-"54(ב)" – יימחקו;

(ב) חלק א', חלק א'1 וחלק ד' - בטלים;

ביצוע ותקנות

16.   

השרים ממונים על ביצועו של חוק זה והם רשאים בהסכמה להתקין תקנות לביצועו.

השרים ממונים על חוק זה והם רשאים בהסכמה להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

תיקון חוק הנכים

17.   

בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]  (להלן - חוק הנכים),

(1)  

בסעיף 1 -

(א)  במקום האמור בהגדרה "נכות" יבוא:

"נכות" - איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה:

(1) חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירות זה, ובלבד שלעניין שירות קבע החבלה נגרמה עקב מאורע ייחודי ומיוחד לשירות הצבאי;

(2) לגבי חייל שאינו חייל בשירות קבע, מחלה או החמרת מחלה שאירעה בתקופת שירותו ושנגרמה או הוחמרה עקב השירות ובשל מאורע או תנאי שירות ייחודיים ומיוחדים לשירות הצבאי."

(ב) אחרי ההגדרה "נכות" יבוא:

"חבלה" - נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים וכן הפרעות בתר חבלתיות (PostTraumatic Stress Disorder).";

(2)  

אחרי סעיף 2 יבוא-

" מועמדים ליחידות התנדבות בצבא הגנה לישראל וחניכים בהכשרה קדם צבאית

2א.

(א)  לצורך חוק זה, דינו של מועמד ליחידת התנדבות ושל חניך בהכשרה קדם צבאית, כדין חייל בשירות קבע.

(ב) בסעיף זה -

"מועמד ליחידת התנדבות" - מיועד לשירות בטחון כהגדרתו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986  (להלן – "חוק שירות בטחון" ו"מיועד לשירות בטחון"), אשר נקרא למבחנים לבחינת כושרו לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל.

"חניך בהכשרה קדם צבאית" – מיועד לשירות בטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט חניך כאמור המשתתף בהכשרה לנהיגה.";

תיקון חוק משפחות חיילים

18.   

בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950[3] (להלן – חוק משפחות החיילים)

(1)  

בסעיף 1  -

(א)  אחרי ההגדרה "חייל משוחרר" יבוא:

"חייל בשירות קבע" - אדם המשרת בשירות קבע;";

"שירות קבע" - שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;";

(ב) במקום ההגדרה "חייל שנספה במערכה" ו"נספה" יבוא:

"חייל שנספה במערכה" ו"נספה" פירושו - חייל או חייל משוחרר שמת כתוצאה של אחת מאלה:

(1) חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירות זה, ובלבד שלעניין שירות קבע החבלה נגרמה עקב מאורע ייחודי ומיוחד לשירות הצבאי;

(2) לגבי חייל שאינו חייל בשירות קבע, מחלה או החמרת מחלה שאירעה בתקופת שירותו ושנגרמה או הוחמרה עקב השירות ובשל מאורע או תנאי שירות ייחודיים ומיוחדים לשירות הצבאי."

(ג)  אחרי ההגדרה "חייל שנספה במערכה" ו"נספה" יבוא:

"חבלה" - נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים וכן הפרעות בתר חבלתיות (PostTraumatic Stress Disorder).";

(2)  

בסעיף 2 -

(א)   

אחרי המילים "בתקופת שירותו" יבוא "למעט שירות קבע".

(ב)  

אחרי המילים "חלה באותה מחלה עקב שירותו" יבוא "ובשל מאורע או תנאי שירות ייחודיים ומיוחדים לשירות הצבאי"

(3)  

במקום האמור בסעיף 2ב יבוא-

"2ב.

(א)  חייל, למעט חייל בשירות קבע, ייחשב כמי שמת עקב שירותו אם התקיים בו אחד מאלה -

(1) הוא מת כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו זולת אם הוכח היפוכו של דבר;

(2) הוא מת כתוצאה ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו בשל מאורע או תנאי שירות ייחודיים ומיוחדים לשירות הצבאי, זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

(ב) חייל בשירות קבע ייחשב כמי שמת עקב שירותו אם הוא מת כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו ובלבד שהחבלה נגרמה עקב מאורע ייחודי ומיוחד לשירות הצבאי."

(4)  

אחרי סעיף 2ב יבוא -

"מועמדים ליחידת התנדבות בצבא הגנה לישראל וחניכים בהכשרה קדם צבאית

2ג.

(א)  לצורך חוק זה, דינם של מועמד ליחידת התנדבות ושל חניך בהכשרה קדם צבאית, כדין חיילים בשירות קבע.

(ב) בסעיף זה -

"מועמד ליחידת התנדבות - מיועד לשירות בטחון כהגדרתו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן – "חוק שירות בטחון" ו"מיועד לשירות בטחון"), אשר נקרא למבחנים לבחינת כושרו לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל;

" חניך בהכשרה קדם צבאית - מיועד לשירות בטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל, לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט חניך כאמור המשתתף בהכשרה לנהיגה;".

תיקון חוק התגמולים

19.   

בחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988-

(1)  

בסעיף 2 -

(א)   

בסעיף קטן (א) אחרי פסקה (2א) יבוא -

"(2ב) החבלה לא אירעה בתאונת דרכים שלגביה מוגבלת הזכאות לפיצוי לפי סעיף 7 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975[4], ולמעט תאונת דרכים בנסיבות המפורטות בסעיף 7א לחוק זה;

(2ג) החבלה לא אירעה כתוצאה מייצור של סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973^[5], החזקה או שימוש בו או כתוצאה משתיית משקה משכר כהגדרתו בסעיף 64ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש]^[6].

(2ד) החבלה לא נגרמה כתוצאה מפזיזות של החייל.

לעניין פסקה זו - פזיזות כמשמעותה בסעיף 20(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(2ה) החבלה לא אירעה מחוץ לישראל, למעט אם אירעה בחופשה מאושרת של חייל בודד לצורך ביקור משפחתו, כהגדרתה בפקודות הצבא; בסעיף זה: "ישראל" - לרבות אזור יהודה והשומרון."

(ב)  

בסעיף קטן (ב), במקום "עד (2א)" יבוא "עד (2ד)".

תיקון חוק הביטוח הלאומי

20.   

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[7] -

(1)  

אחרי פרק יג' יבוא -

פרק יג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון

"הזכאות לגמלאות

295א.

(א)  בסימן זה-

"חוקי השיקום" - חוק הנכים וחוק משפחות חיילים, לפי העניין;

"פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום" - חבלה, מחלה או החמרת מחלה, או כל אחת מאלה שגרמה לפטירתו של חייל, כהגדרתן בחוקי השיקום.

(ב) על אף האמור בסעיף 75, הוראות פרק ה' וכן הוראות סעיפים 296 עד 298, 301 עד 304, 306, 308 עד 311, 315 עד  318, 320 עד 324 ו- 325 עד 333 יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כמשמעותו בפקודת המשטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה, וכן על חייל בצבא הגנה לישראל (בפרק זה -  משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שארעה להם, תוך כדי ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם, לא ישולמו גמלאות בעין כמשמען בסימן ג' בפרק ה' ודמי פגיעה כמשמעם בסימן ד' באותו פרק לחייל בצבא הגנה לישראל כל עוד הוא בשירות.

(ג)  על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי פרק זה, יראו במשרת כוחות הביטחון כעובד שכיר.

(ד) השכר הקובע לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי פרק זה למשרת כוחות הביטחון, לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו בסעיף 270.

(ה) סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי פרק זה, עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה, להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום (בסעיף זה - קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור.

(ו) הוגשה תביעה למוסד לפי פרק זה, והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור.

(ז)  הוגשה תביעה למוסד לפי פרק זה, וניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור:

(1) נדחו התביעה או הערעור מהטעם שאין מדובר בפגיעה מוכרת לפי חוקי השיקום - לא תימנה התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים ועד למועד מתן החלטת קצין התגמולים לעניין סעיף 296;

(2) אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר - לא תקום עילה לתביעה לפי פרק זה.";

מימון

295ב.

אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף אליו משתייך הזכאי, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי פרק זה ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות פרק זה.

תיקון חוק המשטרה (נכים ונספים)

21.   

בחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981[8] ,בסעיף 3, במקום הסיפה החל במילים "כל מקום בחוק משפחות החיילים", יבוא:

(א)  כל מקום שמדובר בו בחייל ייקרא כאילו מדובר בשוטר;

(ב) כל מקום שמדובר בו בשירות או בשירות צבאי ייקרא כאילו מדובר בשירות במשטרה;

(ג)  כל מקום שמדובר בו בשירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע ייקרא כאילו מדובר בשירות במשטרה של שוטר שכללי הגיוס והפיטורים הקבועים בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, חלים עליו."

תיקון חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)

22.   

בחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981[9], בסעיף 3, במקום המילה "בחייל" יבוא "בחייל המשרת בצבא ההגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע".

תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות)

23.   

בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, בסעיף 63ח(ב) אחרי המילים "שמדובר בו בחייל" יבוא "המשרת בצבא הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע".

תיקון חוק משמר הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת

24.   

בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968[10], סעיף 21 - בטל.

תיקון חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)

25.   

בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961[11], אחרי סעיף 15א יבוא:

"תחולת דיני השיקום

15ב.

שומר שנחבל תוך כדי ועקב פעילות מבצעית של לחימה אל מול אויב לשם הגנה על ישוב מפני פעולת איבה, או שמת עקב חבלה כאמור, יהא דינו כדין חייל בשירות קבע לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959 או לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, לפי העניין."

תיקון פקודת המשטרה [נוסח חדש]

26.   

בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971[12], בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), על חבר המשמר לא יחולו חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959 וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950.";

תיקון חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)

27.   

בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952[13] -

(1)  

במקום סעיף 6 יבוא-

"חבלה, מחלה או החמרת מחלה שאירעו בשירות צבאי

6

(א)  אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל חייל בתקופת שירותו ועקב שירותו ובלבד שאם מדובר בחייל בשירות קבע החבלה נגרמה עקב מאורע ייחודי ומיוחד לשירות הצבאי.

(ב) אין המדינה אחראית בנזיקים על מחלה או החמרת מחלה שאירעה לחייל, למעט חייל בשירות קבע, בתקופת שירותו ושנגרמה או הוחמרה עקב השירות ובשל מאורע או תנאי שירות ייחודיים ומיוחדים לשירות הצבאי.

(ג)  בסעיף זה "חבלה" "שירות צבאי", "שירות" ו"שירות קבע"– כהגדרתם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב] תשי"ט-1959 (בחוק זה – חוק הנכים).";

(2)  

במקום סעיף 7 יבוא -

"מוות שאירע בשירות צבאי

7

(א)  אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו של חייל כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו ובלבד שאם מדובר בחייל בשירות קבע החבלה נגרמה עקב מאורע ייחודי ומיוחד לשירות הצבאי.

(ב) אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו של חייל, למעט חייל בשירות קבע, כתוצאה ממחלה או החמרת מחלה שאירעה לחייל בתקופת שירותו ושנגרמה או הוחמרה עקב השירות ובשל מאורע או תנאי שירות ייחודיים ומיוחדים לשירות הצבאי.

(ג)  בסעיף זה - "חבלה", "שירות צבאי", "שירות" ו"שירות קבע" - כהגדרתם בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י-1950 (בחוק זה – חוק משפחות החיילים).";

תחולה

28.   

הוראות פרק זה יחולו על תביעה להכרה לפי חוק הנכים או לפי חוק משפחות חיילים, לפי העניין, בשל אירוע מזכה שהתרחש לאחר יום תחילתו של פרק זה; בסעיף זה - "אירוע מזכה" - החבלה או יום גילוי המחלה או החמרת מחלה שגרמו לנכות או למוות, לפי העניין.